הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 562577 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת קארין אלהרר דב חנין מיקי לוי יעקב פרי עפר שלח יעל גרמן שי פירון תמר זנדברג מיכל רוזין קסניה סבטלובה פ/1122/20 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – חייב משתף פעולה), התשע"ה–2015 דברי הסבר ההצעה נועדה להביא לתיקונה של פגיעה בלתי מידתית ומיותרת בחייבים המשתפים פעולה עם מערכת ההוצאה לפועל ומבקשים לשלם את חובם על פי ההסדרים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק). פגיעה זו לעתים קרובות אף מזיקה לזוכים ויוצרת עומס מיותר על מערכת ההוצאה לפועל. על פי המצב הקיים כיום בחוק, גם חייב הפועל על פי הדרכים הקבועות בו מיד עם קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל חשוף להליכי הוצאה לפועל אשר לא רק שאינם מסייעים לגבות את החוב, אלא אף עלולים לחבל בכך ולמנוע מהחייב להמשיך לשתף פעולה עם מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בעיקר בשלושה הליכים: עיקול חשבון בנק, עיקול משכורת ועיקול מיטלטלין. כיום החוק מציב שלוש אפשרויות עיקריות בפני חייב אשר אינו יכול לשלם מידית את מלוא החוב הפסוק: 1. לשלם על פי צו תשלומים חודשי אוטומטי שניתן עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל. 2. להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את צו התשלומים האוטומטי ולהעמידו על תשלום חודשי התואם את יכולתו של החייב. 3. להתייצב לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל ולהוכיח את יכולת התשלום שלו. במעמד חקירת היכולת נקבע צו תשלומים חודשי על ידי רשם ההוצאה לפועל. על החייב לנקוט באחת משלוש הדרכים הללו בתוך 21 ימים מיום קבלת האזהרה בדבר החוב, אחרת יהיה חשוף לסנקציות הקבועות בחוק. הבעיה טמונה בכך שגם חייב הפועל לפי אחת משלוש הדרכים האמורות חשוף להליכים כגון עיקול חשבון הבנק שלו, עיקול משכורתו ועיקול מיטלטלין בביתו. חלק ניכר מן החייבים אינם מודעים לכך ונקלעים לבעיה קשה כאשר ננקט נגדם הליך שכזה למרות שהחלו לשלם את חובם לפי החוק. כך, למשל, חייב שהחל לשלם אך משכורתו עוקלה, על פי רוב אינו יכול להמשיך לשלם את החוב בתשלומים לפי החוק ואף נקלע לבעיה כלכלית בפרנסת משפחתו, וחייב שחשבון העובר ושב שלו עוקל (עיקול שלעתים קרובות אינו מועיל לזוכה, כיוון שחשבונות העובר ושב של החייבים מצויים בדרך כלל ביתרת חובה, כך שאין מה לעקל בהם), נאלץ, למרות שהחל לשלם את החוב לפי הדרכים הקבועות בחוק, להתמודד עם עיקול חשבון הבנק שלו ועם ביטול מסגרת האשראי, השיקים וכרטיסי האשראי שלו על ידי הבנק. בעקבות זאת הוא עלול להידרדר לחובות נוספים. עיקול מיטלטלין אף הוא הליך חמור שלעתים רחוקות מניב תשואה כספית משמעותית, אך גורם פחד, דמורליזציה ותחושת אי-צדק אצל חייבים שמשתפים פעולה עם מערכת ההוצאה לפועל ופועלים על פי הדרכים הקבועות בחוק. כאמור, נקיטתם של הליכים אלו נגד חייבים משתפי פעולה אינה מועילה אף לזוכים, כיוון שתוצאת ההליכים עלולה להיות הכבדה מיותרת על חייב משתף פעולה עד כדי מניעת המשך התשלום החודשי. לבסוף, מערכת ההוצאה לפועל מתמודדת עם נטל מיותר במצב הקיים: חייבים משתפי פעולה שננקטים נגדם הליכים נאלצים לפנות לרשמי ההוצאה לפועל בבקשות לביטול ההליכים, בקשות שככלל נענות כיוון שהחייב משתף פעולה וההליך עצמו אינו מועיל לגביית החוב. רשמי ההוצאה לפועל נאלצים לעסוק ולהחליט במספר רב של בקשות כאלו, שאפשר וצריך למנען. כמו כן, חייבים המודעים לבעייתיות הקיימת בחוק מגישים בקשות לעיכוב הליכים עם תחילת התשלומים, בקשות שאף הן נענות לעתים קרובות בחיוב משנוכח רשם ההוצאה לפועל כי החייב משתף פעולה וכי לא תצמח תועלת מן ההליכים. אפשר למנוע את הצורך לדון גם בבקשות כאלה, שיש רבות מאוד כמותן, ובכך יוקל מאוד העומס הרובץ על מערכת ההוצאה לפועל. יש להדגיש כי התיקון המוצע לחוק לא יפגע בזכותם של הזוכים לנקוט הליכים כאמור במקרים המתאימים, כלומר כאשר יהיה בידם מידע על סכום כסף משמעותי בחשבון העובר ושב של החייב, על משכורת גבוהה או על מיטלטלין יקרי ערך שברשות החייב. סעיף 7ד(ג) מותיר מרחב של שיקול דעת בידי רשם ההוצאה לפועל להורות על נקיטת ההליכים האמורים גם במקרים של חייב משתף פעולה, אם יוכח בפניו כי קיימת הצדקה לכך. כמו כן יש להדגיש כי התיקון המוצע יוסיף תמריץ משמעותי לחייבים משתפי פעולה להמשיך לשתף פעולה עם מערכת ההוצאה לפועל ולשלם את חובם בדרכים הקבועות בחוק, שכן סעיף 7ד(ב) קובע כי עיכוב ההליכים יעמוד בתוקפו רק כל עוד ממשיך החייב לשלם את החוב בשיעורים החודשיים. בכך תושג המשכיות של שיתוף הפעולה, מה שייעל מאוד את פעולתה של מערכת ההוצאה לפועל וישפר את גביית החובות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2585/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשע"ה – 25.5.15 תיקון סעיף 7 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(א1), בסופו יבוא "בנוסף תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם ישלם את החוב בתשלומים המפורטים באזהרה או יגיש בקשה לתשלום החוב בשיעורים חודשיים, בצירוף הצהרה, כתב ויתור סודיות ומסמכים כאמור בסעיף 7א(א) לחוק או יתייצב לחקירת יכולת, והכל בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לידיו – יעוכבו הליכים לעיקול חשבון הבנק, המשכורת או המיטלטלין שלו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל." בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(א1), בסופו יבוא "בנוסף תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם ישלם את החוב בתשלומים המפורטים באזהרה או יגיש בקשה לתשלום החוב בשיעורים חודשיים, בצירוף הצהרה, כתב ויתור סודיות ומסמכים כאמור בסעיף 7א(א) לחוק או יתייצב לחקירת יכולת, והכל בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לידיו – יעוכבו הליכים לעיקול חשבון הבנק, המשכורת או המיטלטלין שלו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל." בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(א1), בסופו יבוא "בנוסף תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם ישלם את החוב בתשלומים המפורטים באזהרה או יגיש בקשה לתשלום החוב בשיעורים חודשיים, בצירוף הצהרה, כתב ויתור סודיות ומסמכים כאמור בסעיף 7א(א) לחוק או יתייצב לחקירת יכולת, והכל בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לידיו – יעוכבו הליכים לעיקול חשבון הבנק, המשכורת או המיטלטלין שלו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל." בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(א1), בסופו יבוא "בנוסף תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם ישלם את החוב בתשלומים המפורטים באזהרה או יגיש בקשה לתשלום החוב בשיעורים חודשיים, בצירוף הצהרה, כתב ויתור סודיות ומסמכים כאמור בסעיף 7א(א) לחוק או יתייצב לחקירת יכולת, והכל בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לידיו – יעוכבו הליכים לעיקול חשבון הבנק, המשכורת או המיטלטלין שלו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל." בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(א1), בסופו יבוא "בנוסף תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם ישלם את החוב בתשלומים המפורטים באזהרה או יגיש בקשה לתשלום החוב בשיעורים חודשיים, בצירוף הצהרה, כתב ויתור סודיות ומסמכים כאמור בסעיף 7א(א) לחוק או יתייצב לחקירת יכולת, והכל בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לידיו – יעוכבו הליכים לעיקול חשבון הבנק, המשכורת או המיטלטלין שלו, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל." הוספת סעיף 7ד 2. אחרי סעיף 7ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7ג לחוק העיקרי יבוא: "חייב משתף פעולה "חייב משתף פעולה "חייב משתף פעולה 7ד. (א) חייב אשר החל לשלם את חובו במועדים ובשיעורים שנקבעו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 7(א) או הגיש בקשה לצו תשלומים כאמור בסעיף 7א או התייצב לחקירת יכולת, והכל בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לידיו – יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי עיקול חשבון הבנק, המשכורת או המיטלטלין של החייב. (ב) עיכוב הליכים כאמור בסעיף קטן (א) יעמוד בתוקפו כל עוד ממשיך החייב לעמוד בתשלומים שנקבעו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, או עד למתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה ומטעמים שיירשמו, להורות על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל שעוכבו כאמור באותם סעיפים קטנים, אם ראה טעם המצדיק זאת." תיקון סעיף 8 3. בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "סעיף זה לא יחול על חייב משתף פעולה, כמשמעו בסעיף 7ד, לעניין הליכי עיקול." בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "סעיף זה לא יחול על חייב משתף פעולה, כמשמעו בסעיף 7ד, לעניין הליכי עיקול." בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "סעיף זה לא יחול על חייב משתף פעולה, כמשמעו בסעיף 7ד, לעניין הליכי עיקול." בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "סעיף זה לא יחול על חייב משתף פעולה, כמשמעו בסעיף 7ד, לעניין הליכי עיקול." בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "סעיף זה לא יחול על חייב משתף פעולה, כמשמעו בסעיף 7ד, לעניין הליכי עיקול."