הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 564301 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת חנין זועבי ג'מאל זחאלקה באסל גטאס אוסאמה סעדי עבדאללה אבו מערוף דב חנין אחמד טיבי מסעוד גנאים יוסף ג'בארין מיכל רוזין תמר זנדברג מרב מיכאלי עאידה תומא סלימאן פ/1104/20 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה–2015 דברי הסבר השפה הערבית מוכרת בישראל כשפה הרשמית השנייה ומופיעה בשילוט כבישים, רחובות, מוסדות ציבור ומשרדים ממשלתיים. יתרה מכך, היא שפת אמם של למעלה מ-18% מאזרחי המדינה, ילידי הארץ. הנחלת שפות האם של אזרחי ישראל צריכה להיות ראשונה במעלה, במיוחד במערכת החינוך, שכן היא מאפשרת לתלמיד ולאזרח להבין את הזולת. כמו כן, ידיעת שפתו של האחר היא בסיס להבנה וכבוד הדדיים, הנדרשים נוכח המצב הקיים בארץ, והיא אמצעי הכרחי להכרת התרבות והקודים החברתיים של האזרחים הערבים. מטרת הצעת החוק היא לקבע את מעמדה של השפה הערבית, לצד השפה העברית, במערכת החינוך ולהחיל את חובת הלימוד של שתי השפות על כלל המגזרים. כמו שלא ייתכן כי אזרח ערבי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר עברית, כך גם לא יתכן כי יימשך המצב הקיים, שבו אזרח יהודי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר ערבית. לפיכך, מוצע כי תכנית הלימודים של כל מוסד חינוך רשמי בישראל, הנקבעת על ידי שר החינוך, תכלול הן את לימודי השפה העברית והן את לימודי השפה הערבית. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עיסאווי פריג' וקבוצת חברי הכנסת (פ/122/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3904/18; פ/1166/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשע"ה – 25.5.15 תיקון סעיף 4 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תכנית הלימודים של כל מוסד חינוך רשמי תכלול את חובת לימוד השפה העברית והשפה הערבית."