הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 563979 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת באסל גטאס פ/1083/20 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשע"ה–2015 דברי הסבר במדינת ישראל ישנן שתי שפות רשמיות – עברית וערבית. האוכלוסייה הערבית מהווה כ-20% מכלל האוכלוסייה. בנוסף לשתי השפות הרשמיות, נפוצות בארץ גם השפות הרוסית והאמהרית. מרבית הדור הראשון מקרב האוכלוסייה הערבית אינו דובר את השפה העברית כלל, ובקרב הדור השני – אחוז גבוה אינו שולט בשפה העברית ברמה גבוהה שתאפשר לו לנהל שיחה עם הצוות הרפואי. בשל קשיי השפה האמורים, התקשורת בין המטופלים לבין הצוות הרפואי בבתי חולים היא במקרים רבים לקויה. קושי דומה קיים גם בקרב האתיופים והרוסים. במחקר בנושא "מחסום שפה" שנערך בבית החולים אסף הרופא, נבדקו גורמים אפשריים המשפיעים על הטיפול בחולי לב, ונמצא שבקרב החולים המבוגרים יותר, אשר אינם דוברי עברית, עלה הסיכוי לפתח מחלת לב כללית, וכאשר המטופל שמבקר בבית החולים מנסה להתמודד עם בעיה זו דרך שימוש במתורגמנים מזדמנים, כגון שירותיו של בן משפחה מלווה דובר עברית, או באמצעות שימוש בעוברי אורח, התרגום הוא לא מקצועי ועלולות להיות לו השלכות קליניות וסכנה לחייהם של המטופלים. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם סעיפים 10 ו-13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, העוסקים בשמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל, ובחובה שתהיה הסכמה מדעת לטיפול רפואי, תוך הבנה של המטופל בנוגע לכל הסוגיות הרפואיות הקשורות אליו. יצוין כי, משרד הבריאות כבר התחיל להתמודד עם קשיי השפה בבתי חולים, כאשר במרס 2011 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המחייב כל מוסד רפואי להנגיש תרבותית ולשונית את השירות הרפואי. עם זאת, עד היום אף מוסד רפואי לא התחיל ביישום הוראות אלו. מטרת הצעת החוק היא להמשיך את המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות, ולשמור על הזכויות האוניברסליות של כל מטופל, לקבל שירות רפואי נאות וסביר, בשפה המובנת לו, תוך כדי שמירה על פרטיותו ועל והסודיות הרפואית בנוגע למצבו הבריאותי. מוצע להסדיר שירות של מתורגמן רפואי מקצועי במוסד רפואי, בשלוש השפות הנפוצות בישראל – ערבית, רוסית ואמהרית. המתורגמן יספק שירותי תרגום רפואיים מוסדרים בבית החולים, תוך שמירה על זכות החולה לקבל טיפול רפואי מקצועי, תוך הבנת הדברים והסכמה לטיפול. בנוסף יעזור המתורגמן בתרגום כל מסמך רפואי חשוב, לרבות טפסים הדורשים חתימת את המטופל. על המתורגמן יחולו כל החובות החלות על נותן שירות רפואי בבית החולים או במוסד הרפואי. ראוי כי מדינה דמוקרטית, החורטת על דגלה הגנה על זכויות אדם בסיסיות, תימנע מפגיעה בהן ואף תישא בנטל הכלכלי לשם הגנה עליהן. הזכות לקבל טיפול רפואי, תוך הבנת המצב הרפואי, האפשרויות העומדות בפני המטופל, והסכמה אמתית לטיפול, הן זכות בסיסית של כל אדם. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת באסל גטאס וקבוצת חברי הכנסת (פ/1313/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשע"ה – 25.5.15 הוספת סעיף 13א 1. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, אחרי סעיף 13 יבוא: "מינוי מתורגמן רפואי מקצועי "מינוי מתורגמן רפואי מקצועי "מינוי מתורגמן רפואי מקצועי 13א. (א) הובהר למוסד רפואי כי מטופל אינו דובר עברית – ימנה לו המוסד הרפואי מתורגמן רפואי מקצועי, עובד המוסד הרפואי, אשר יתרגם ויסביר למטופל בשפתו את דברי המטפל ואת המידע הרפואי שהוא נדרש לקבל, לרבות תרגום הטפסים הדורשים את חתימת המטופל; לעניין סעיף זה – "מטופל שאינו דובר עברית" – מטופל שאין ביכולתו לדבר ולהבין את השפה העברית, והוא דובר אחת משלוש השפות – ערבית, רוסית או אמהרית; "מתורגמן רפואי מקצועי" – אדם בעל כישורי שפה דו-לשוניים מתאימים וידע בתרגום היבטים רפואיים מקצועיים, המסוגל לתרגם מעברית לאחת מהשפות: ערבית, רוסית או אמהרית. (ב) מתורגמן רפואי יהיה עובד המוסד הרפואי ויחולו עליו כל החובות החלות על מטפל, לרבות שמירת סודיות רפואית, כאמור בסעיף 19. (ג) שירות של מתורגמן רפואי מקצועי ימומן מתקציב המדינה והמטופל לא יישא בכל עלות הכרוכה בשירות זה."