הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564592
הכנסת העשרים
_____________________________________________ פ/1167/20
הצעת חוק חיסכון לאומי לכל ילד, התשע"ה–2015
דברי הסבר
העוני בארץ הוא גם בין דורי וגם סקטוריאלי, ולכן מוצע בזה חוק שמטרתו לפתור את בעיית הפערים בין קווי הזינוק של ילדים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים על ידי הענקת בסיס פיננסי לילדי העתיד של מדינת ישראל להתחלת חייהם.
עובדתית, אנשים עם השכלה אקדמית משתכרים יותר ממי שאין להם השכלה אקדמית. שכירים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה משתכרים בכחמישים אחוזים יותר משכירים בעלי פחות מ-16 שנות לימוד. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות עומד כיום על 10,228 שקלים חדשים לשנה ובמכללות הוא יכול להגיע ל- 35,000 שקלים חדשים לשנה. יעד מרכזי של התכנית אם כן, הוא לאפשר לילדים ממשפחות עם רקע סוציו אקונומי נמוך, להשתלב בלימודים הגבוהים בישראל בהגיעם לבגרות.
משפחות עם הכנסה נמוכה במשק נוטות לחסוך פחות עבור עצמן ועבור ילדיהן. הצעת החוק רואה בתמיכה מוסדית שמדרבנת משפחות לחסוך, הן מכשיר חינוכי לראייה כלכלית לטווח ארוך, והן חיסכון של ממש המגדיל את שוויון ההזדמנויות בחברה. לפיכך מוצע לקבוע חוק שבו ייקבע חיסכון לאומי לכל ילד.
עיקרי הצעת החוק הם בשני מישורים מרכזיים. במישור האישי, תיפתח האפשרות בפני כל נער ונערה בהגיעם לגיל 18 לממש חיסכון אישי שהופקד להם ברציפות מיום לידתם. במישור העקיף, תקנה תכנית זו את ההכרה בחשיבות התכנון והחיסכון לטווח ארוך.
תכנית חיסכון לאומי לכל ילד היא כלי נפוץ במדינות העולם, ומשמשת ככלי מדיניות רווחה מרכזי בין השאר בסינגפור, בריטניה, דרום קוריאה, קנדה ומדינות נוספות. בארצות הברית מקודמת הצעת חוק בנושא, ובהונג קונג הוקצו עבור תכנית זו כ-300 מיליון דולר בשנת 2007.
התכנית היא כוללנית, דהיינו תנסה להבטיח את ההשתתפות של כל האזרחים הזכאים, ועל המדינה יהיה להבטיח את הנגישות לתכנית. לשם המחשה, בבריטניה רק 2 אחוזים מהאזרחים הזכאים לחיסכון אישי לא פתחו חיסכון כזה, בהינתן שם מנגנון שבו המדינה או ההורים רשאים לפתוח את תכנית החיסכון עבור הילד. לעומת זאת, בקנדה שיעור ההשתתפות עומד על 35 אחוזים בלבד, מפני שהתכנית מותנית בהרשמה. על התכנית במדינת ישראל לאפשר במידה רבה את הנגישות ולצמצם את ההליך במידת האפשר לפתיחת החיסכון.
מוצע שתכנית החיסכון האישי תתבסס על מערכת קצבאות הילדים הישראלית, כאשר כל ילד בהגיעו לגיל 18 או 21 יוכל לממש את כספי החיסכון וזאת למטרות אלה בלבד: השכלה, הכשרה מקצועית, פתיחת עסק או רכישת דירה.
התכנית תוצע עבור כל ילדי ישראל, ללא קשר לרמת הכנסת הוריהם. החסכונות ייפתחו בבנקים הישראלים, וכאשר יופקד סכום לחשבון, סכום זהה יופקד על ידי הממשלה כדי לעודד את המשפחה לפתוח חשבון כזה עבור ילדיהם. כדי לצמצם את הפערים הכלכליים-חברתיים, ההפקדות המקבילות של הממשלה יעשו באופן פרוגרסיבי למשפחות מעוטות הכנסות כך שמשפחות אלה תקבלנה סכומים גבוהים יותר באופן יחסי.
במישור החינוכי, תכנית החיסכון תתבסס לא רק על מערכת הקצבאות אלא גם על מערכת החינוך הישראלית. כחלק מהתכנית, ישולבו תכני הקניית ידע פיננסי ופרקטיקות חיסכון במערכת החינוך, ותכנית החיסכון האישי תשמש דוגמה מעשית ככלי להשגת יעדים אלה. הילד יכיר, ילמד ויישם כישורי ניהול והרגלי חיסכון שישרתו אותו במהלך חייו.
עם לידתו של הילד, יופקד סכום ראשוני לחשבון שייפתח על שמו. במהלך 18 או 21 השנים הבאות, יופרש חלק מסכום קצבאות הילדים לטובת חשבון זה, כאשר הפקדות נוספות תוכלנה להתבצע בכל עת על ידי המשפחה, חברים או הילד עצמו. הילד יזוכה בסכום מקביל שיופקד על ידי הממשלה, עד לקביעת תקרה מסוימת, וכאמור באופן פרוגרסיבי תלוי הכנסת המשפחה.
מדיניות חיסכון לאומי לכל ילד תאפשר לילד לחסוך סכומים משמעותיים. לדוגמה, משתתף שמגיע ממשפחה מעוטת הכנסות אשר יופקד לו סכום חודשי של 30 שקלים חדשים לחשבון מתוך קצבת הילדים המשולמת לו ממילא, יוכל לממן בהגיעו לגיל 18 שכר לימוד של כשנתיים באוניברסיטה. הסכום שיועמד לרשותו בהגיעו לגיל זה יהיה כ-20,917 שקלים חדשים. זאת, בהינתן ויחס ההפקדות בין המשפחה למדינה יעמוד על 2:1, עד לתקרת הפקדה של 1,800 שקלים חדשים לשנה ורק לתקופה של חמש השנים הראשונות לפתיחת החיסכון.
חיסכון זה יהווה כלי חשוב לשבירת העוני הבין-דורי במדינת ישראל, שהוא אחד ממרכיבי החולשה בחברה הישראלית כיום. הצעת החוק תאפשר מעבר מקצבאות לחיסכון, וזוהי התפיסה הנכונה והרצויה.
תכנית חיסכון לאומי לכל ילד מהווה דוגמה נכונה ורצויה לתכנון לטווח ארוך. החיסכון יביא לצמצום הפערים בין קווי הזינוק של ילדים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים על ידי הענקת בסיס פיננסי לילדי העתיד להתחלת חייהם.
התכנית היא אוניברסאלית ומתייחסת לכל ילד וילד בישראל ומבוססת על מערכת קצבאות הילדים הפועלת משנת 1959. על פי התכנית יופקד עבור כל ילד סכום ראשוני לחשבון חיסכון בבנק שינוהל על ידי משפחתו אך יהיה בבעלות הילד.
כך באמצעות העברה של עשרות שקלים בלבד מקצבאות לטובת חיסכון יוכלו ילדים ממשפחות חלשות וגם משפחות ממעמד הביניים לממן את לימודיהם, להקים עסק או לרכוש דירת מגורים.
דוגמה לחשבון של ילד ממשפחה ממוצעת – בטבלה שלהלן הסכומים בשקלים חדשים:
* יחס הפיקדונות של משפחת החוסך למדינה 1:1, עד לתקרה של 1,800 שקלים חדשים ורק במהלך חמש השנים הראשונות.
** ריבית שנתית של 5%.
דוגמה לחשבון של ילד ממשפחה מעוטת אמצעים – בטבלה שלהלן הסכומים בשקלים חדשים:
* יחס הפיקדונות של משפחת החוסך למדינה 2:1, עד לתקרה של 1,800 שקלים חדשים ורק במהלך חמש השנים הראשונות.
** ריבית שנתית של 5%.
תכניות החיסכון נושאות את פירותיהן כאמור רק 18 שנה לאחר שהן נוסדות, אולם, בינתיים הן מקנות כלים פיננסיים, מגדילות את נזילות האשראי בשוק ומגדילות את סך החיסכון במדינה. הן יוצרות קשר טוב יותר בין האזרח הצעיר ומשפחתו וכן מגדילות את המחויבות ביניהם לבין המדינה. זוהי תכנית שעשויה בתוך שני עשורים לשנות את המציאות החברתית במדינת ישראל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק הרצוג (פ/3527/18).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק הרצוג וקבוצת חברי הכנסת (פ/2824/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשע"ה – 1.6.15
יוזמים: חברי הכנסת יצחק הרצוג איציק שמולי
אורלי לוי אבקסיס אראל מרגלית
משה גפני מיקי רוזנטל
ענת ברקו רוברט אילטוב
איילת נחמיאס ורבין רויטל סויד
איתן כבל דניאל עטר
יעקב מרגי יואל חסון
מרב מיכאלי מיכל רוזין
נורית קורן זוהיר בהלול
איימן עודה איתן ברושי
יחיאל חיליק בר נחמן שי
דב חנין קסניה סבטלובה
אורי מקלב יוסי יונה
קארין אלהרר אייל בן ראובן
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לעודד הורים לחסוך עבור ילדיהם בחשבון חיסכון שמטרתו היא חיסכון לאחד מאלה:
(1) לימודי השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית;
(2) הקמת עסק;
(3) רכישת דירת מגורים.
הגדרות 2. בחוק זה –
"הורה" – הורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992, או זוג הורים, ובלבד שהם בעלי משמורת על הילד, או מי שמונה לאפוטרופוס לילד;
"חוסך" – ילד שנולד לאחר כניסת תכנית החיסכון לתוקף או שטרם מלאו לו 13 שנים ביום כניסת תכנית החיסכון לתוקף;
"חשבון חיסכון" – חשבון באחד מסניפי הבנקים המסחריים הפועלים בישראל;
"מועד החיסכון" – מחודש הלידה הראשון של החוסך ועד 30 ימים שלאחר הגיעו של החוסך לגיל 18;
"מועד הפירעון" – המועד שבו פרע החוסך את חשבון החיסכון, ובלבד שמועד זה לא יהיה מוקדם מהיום שבו החוסך הגיע לגיל 18 ולא יהיה מאוחר מהיום שבו החוסך הגיע לגיל 21;
"קצבת ילדים" – כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
"ריבית" – הריבית שקבע שר האוצר לעניין תכנית החיסכון, ובלבד שהיא לא תפחת משיעור של 5% לשנה;
"תושב" – מי שהוא תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי, לרבות תושב ישראל באזור, כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;
"תכנית החיסכון" – חשבון החיסכון כמשמעותו בסעיף 1;
"השרים" – שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר.
זכאות להשתתפות בתכנית החיסכון 3. (א) הורה של ילד אשר זכאי לקצבת ילדים רשאי לבחור להשתתף בתכנית החיסכון.
(ב) יראו הורה כמי שבחר להשתתף בתכנית החיסכון ובלבד שלא הודיע בתוך שנתיים מלידת ילדו על סירובו להשתתף בתכנית החיסכון כאמור.
הפקדות מאוצר המדינה 4. (א) בעד כל סכום המופקד לחשבון החיסכון על ידי ההורה יופקד סכום זהה על ידי אוצר המדינה (להלן – הפקדה ממשלתית).
(ב) השרים יקבעו את הסכומים המרביים להפקדה ממשלתית והם רשאים לקבוע כי גובה ההפקדה הממשלתית ייקבע באופן יחסי לשיעור ההכנסה החייבת של ההורים; ההפקדה הממשלתית תיעשה אחת לשנה בהתאמה עם סך כל ההפקדות שהופקדו על ידי ההורה באותה שנה.
הפקדות ההורה 5. (א) הורה שמשתתף בתכנית חיסכון עבור ילדו רשאי להפקיד סכום או סכומים שייקבעו על ידי השרים, ובלבד שהסכום הנמוך ביותר להפקדה לא יפחת מ-10% מגובה קצבת הילדים.
(ב) הורה רשאי להפקיד בתכנית החיסכון סכומים נוספים על הסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
(ג) הורה רשאי לשנות את הסכומים שבחר להפקיד פעם בשנה, במועד שיקבעו השרים.
יעוד השקעה 6. הגיע הילד לגיל 18 הוא יהיה רשאי לממש את החיסכון לצורך אחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 1.
פירעון החיסכון 7. ביקש חוסך לפרוע את החיסכון יגיש בקשה; התשלום יועבר לחשבון הבנק של החוסך בתוך 15 ימים מיום מהגשת הבקשה, ובלבד שהבקשה הוגשה במועד הפירעון.
השכלה פיננסית 8. לשם מימוש תכלית החוק, יקבעו שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך תכנית חינוכית, בתחום השכלה פיננסית, שיהיו לימודי חובה לחוסך מגיל 16 ועד למועד פדיון החיסכון.
דין כספים שנותרו בחיסכון במקרה פטירה 9. נפטר אדם שלזכותו הופקדו כספים בתכנית החיסכון ואותם כספים, כולם או חלקם, לא נפרעו – יהיו אותם כספים חלק מעיזבונו של אותו אדם.
קביעת חשבון החיסכון 10. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את חשבון החיסכון, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר ושיהיה מיועד אך ורק למטרות חוק זה (להלן – חשבון הבנק); כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי חוק זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
תקנות ראשונות 11. תקנות ראשונות לפי חוק זה יותקנו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק.
ביצוע ותקנות 12. השרים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה 13. תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו.
סכום הפקדה חודשי סכום הפקדה ראשוני סך החיסכון בסוף שנה 1 סך החיסכון בסוף שנה 5 סך החיסכון בסוף שנה 18
30 1,000 1,806 5,454 16,980
50 1,000 2,310 8,239 26,695
30 3,000 3,906 8,006 21,792
50 3,000 4,410 10,791 31,507
סכום הפקדה חודשי סכום הפקדה ראשוני סך החיסכון בסוף שנה 1 סך החיסכון בסוף שנה 5 סך החיסכון בסוף שנה 18
30 1,000 2,184 7,542 20,917
50 1,000 2,940 11,720 33,259
30 3,000 4,284 10,095 25,820
50 3,000 5,040 14,272 38,071