הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564434
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת מירב בן ארי איילת נחמיאס ורבין
איציק שמולי טלי פלוסקוב
איתן כבל אורי מקלב
מיקי רוזנטל מרדכי יוגב
מיכל בירן אורן אסף חזן
יוסי יונה מיכאל אורן
קסניה סבטלובה אלי אלאלוף
איתן ברושי דוד ביטן
דניאל עטר אורלי לוי אבקסיס
זוהיר בהלול אייל בן ראובן
יואל חסון ירון מזוז
שי פירון אברהם דיכטר
סתיו שפיר רועי פולקמן
שלי יחימוביץ' אלי כהן
מרב מיכאלי נורית קורן
זהבה גלאון רוברט אילטוב
ינון מגל יואל רזבוזוב
יפעת שאשא ביטון מיכל רוזין
שרון גל עליזה לביא
רחל עזריה מיקי לוי
נאוה בוקר עבדאללה אבו מערוף
ז'קי לוי חמד עמאר
יצחק הרצוג יצחק וקנין
עמר בר-לב תמר זנדברג
אברהם נגוסה אראל מרגלית
בצלאל סמוטריץ' עאידה תומא סלימאן
רויטל סויד אביגדור ליברמן
יחיאל חיליק בר
פ/1207/20
הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ה–2015
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא להשפיע על המעורבות החברתית של כל חלקי האוכלוסייה. על ידי אימוץ תכנית שתקבע המועצה להשכלה גבוהה במוסדות להשכלה גבוהה, יוכלו סטודנטים מכל שכבות האוכלוסייה להתנדב במשך אלפי שעות בקהילה דבר שיתרום לצמצום הפערים וחיבור עם השכבות החלשות בעם ישראל.
חוק זה יאפשר לסטודנטים להשתלב בתחומים חברתיים וקהילתיים בהתאם לתחום לימודיהם ובכך תהפוך ההתנדבות למקצועית, איכותית ויעילה. בנוסף יחוזק הקשר בין המוסדות להשכלה גבוהה ובין הקהילה בה נמצאים הסטודנטים תוך שילובם בפעילות חברתית.
מטרת הצעת החוק היא למסד את מעורבותם החברתית של הסטודנטים בחברה ובקהילה תוך כדי יצירת זיקה ישירה לתואר שהם לומדים בדגש על תחום התמקצעותם, כל זאת במסגרת שעות הלימוד במוסדות להשכלה הגבוהה השונים, וכתנאי להשלמת חובת התואר.
הצעת החוק נוסחה מתוך הכרה והבנה של החופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה וחותרת למינימום התערבות בו, אך מתוך הבנה כי גם הסטודנטים כמו בני הנוער חייבים להיות מעורבים בפעילות חברתית המהלך לימודיהם ולהכיר את הסביבה החברתית בה הם לומדים.
הוצאת התכנית אל הפועל, קביעת העמותות הנוטלות חלק בפעילות זו, ניהול שעות הפעילות של הסטודנטים וימי ההתנדבות, והאחריות לעבודה מול גופי ההתנדבות תנוהל על ידי דיקן הסטודנטים בשיתוף אגודות הסטודנטים בכל מוסד.
מערכת החינוך האקדמית צריכה להציב את המעורבות החברתית כערך חשוב בחינוך האקדמי וכחלק מבניית חברה ערכית, סולידארית ואכפתית.
"מעורבות חברתית" הוא ערך מרכזי בחיי החברה הישראלית – נכונות לקבל תפקידים ולמלאם במסירות, אחריות, עזרה הדדית, תרומה לקהילה הקרובה והמורחבת, עידוד ההתנדבות והתרומה ללא תמורה.
מעורבות חברתית וקהילתית במערכת החינוך קיימת כחלק ממתכונת לימודי הבגרות החדשה שנכנסה לתוקף בשנת הלימודים התשע"ה. מטרת התכנית היא פעילות התורמת לצמצום הפערים בחברה הישראלית. על כל התלמידים במערכת החינוך העל יסודית לבצע שירות קהילתי כתנאי לקבלת תעודת בגרות.
אם מערכת החינוך הבינה את הרציונל בחינוך בני נוער למעורבות חברתית, קל וחומר כי האקדמיה צריכה לראות לנגד עיניה את חשיבות התרומה לקהילה של הסטודנטים. לא רק סטודנטים המקבלים מלגות, אלא כל סטודנט במדינת ישראל חייב לקחת חלק במעורבות החברתית בקהילה בה הוא גר, לומד או שייך.
כיום יש במוסדות להשכלה גבוהה תשתית ענפה להחלת התכנית וזאת לאור קיומם של שלל תכניות התנדבות שמופעלות בין כה וכה. גם המועצה להשכלה גבוהה בישיבתה מיום 17.2.2004 החליטה כי היא רואה בחיוב מעורבות סטודנטים בתוכניות של פעילות חברתית וחינוכית למען הקהילה, וקוראת למוסדות להשכלה גבוהה לשקול בחיוב מתן של עד שתי נקודות זכות בגין פעילות זו. כיום תחום המעורבות החברתית באקדמיה אינו מוסדר תחת מודל אחד, אלא משתנה בהתאם למדיניות של המוסדות השונים.
הצעת חוק זו תאפשר לסטודנט לבחור לשלב בין התנדבות לבין הידע האקדמי ולקבל נקודות זכות בלי להתערב בעצמאותו. נדגיש כי לא מדובר בהתערבות בחופש האקדמי אלא כל המסלול ייעשה בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה.
לסיכום, מוצע כי הסטודנטים יקבלו 2 נקודות זכות עבור פעילות קהילתית ובתנאי שפעילות זו מאושרת על ידי דיקן הסטודנטים והיא ממוקדת, עומדת במכסת השעות שתיקבע מראש, בעלת תוכן אקדמי, שיש בה תועלת ממשית ומהווה תכנית הקשורה ללימודי הסטודנט. נקודות זכות עבור פעילות חברתית תוענק רק פעם אחת במהלך התואר.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק הרצוג (פ/1602).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשע"ה – 1.6.15
הגדרות 1. בחוק זה –
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"המועצה להשכלה גבוהה" – המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"נקודות זכות" – נקודות זכות לקראת תואר אקדמי;
"סטודנט" – תושב ישראל או אזרח ישראלי הלומד תכנית לימודים מלאה לקראת קבלת תואר אקדמי ראשון במוסד להשכלה גבוהה;
"קורס מעורבות בקהילה" – רשימת קורסים חברתיים שבהם משתתפים ארגונים ועמותות ושהסטודנט יכול להתנדב בהם תמורת נקודות זכות אקדמיות;
"השר" – שר החינוך.
תכנית 2. המועצה להשכלה גבוהה תקבע תכנית לשילוב סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית במסגרת נקודות הבחירה האקדמיות (להלן – התכנית); התכנית תיקבע לאחר התייעצות בארגוני סטודנטים ותתייחס, בין השאר, להכרה בגופים ובארגונים בהם תתבצע פעילות חברתית וקהילתית, למספר שעות ההתנדבות השבועיות המזכות בנקודות זכות ולדרכי הפיקוח על פעילות זו.
חופש פעולה 3. התכנית תותיר את חופש הפעולה להטמעתה בידי המוסד להשכלה גבוהה, בהתאם לתארים הנלמדים בו ולתכניות ההתנדבותיות הקיימות בו.
אחריות אקדמית 4. מוסד להשכלה גבוהה ימנה נציג מטעמו אשר יהיה אחראי על הקשר בין המוסד לבין הארגונים והעמותות שאושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה לצורך התכנית.
הכרה בפעילות חברתית וקהילתית 5. מוסד להשכלה גבוהה יכיר בקורס מעורבות בקהילה כפעילות חברתית קהילתית א-פוליטית, כתנאי לקבלת שתי נקודות זכות לסטודנט הלומד באותו מוסד, במסגרת החובות הלימודיות בתואר שלקראתו הוא לומד; סטודנט יוכל להשתתף בקורס מעורבות בקהילה פעם אחת בלבד לאורך כל שנות לימודיו לתואר ראשון.
שכר לימוד 6. סטודנט שהוכרו לו נקודות זכות עבור פעילות חברתית וקהילתית ישלם שכר לימוד זהה לשכר הלימוד הרגיל במוסד להשכלה גבוהה בו הוא לומד ולא תישלל זכותו להנחה בשכר הלימוד.
ביצוע 7. השר ממונה על ביצוע חוק זה.