הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563748
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
איימן עודה
עאידה תומא סלימאן
יוסף ג'בארין
עבדאללה אבו מערוף
פ/1135/20
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשע"ה–2015
דברי הסבר
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שחוקק בשנת 1954, הקנה לאישה חופשת לידה בת 12 שבועות, מהם – 6 שבועות או פחות לפני הלידה; בעקבות שורת הצעות חוק שהונחו בכנסת השבע-עשרה, ואישורן באופן חלקי, הוארכה חופשת הלידה ל-14 שבועות, ובכנסת השמונה-עשרה הוארכה ל-26 שבועות חופשת הלידה לגבי עובדת שלפני יציאתה לחופשת לידה עבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אולם הזכאות המלאה לתשלום דמי לידה נותרה לגבי 14 שבועות בלבד, ועובדת כאמור זכאית לוותר על יתרת חופשת הלידה שמעבר ל-14 שבועות אלה. לגבי עובדת שלא השלימה תקופת עבודה כאמור, חופשת הלידה היא בת 14 שבועות.
כעת, יש מקום להאריך את התקופה מחופשת הלידה שבעדה ישולמו דמי לידה, ושלא ניתן יהיה לוותר עליה וכן את חופשת הלידה שלה זכאית גם עובדת שלא השלימה את תקופת העבודה, מסיבות אלה:
1. מחקרים הוכיחו את חשיבות טיפוח הקשר בין האם לתינוק דווקא בחודשים הראשונים, לרבות חשיבות ההנקה.
2. במדינות רבות בעולם ובעיקר באירופה נהוגות חופשות לידה שאורכן 16 שבועות ואף יותר.
3. הארכת חופשת הלידה תצמצם את מספר הנשים הפורשות מהעבודה בשל קשיים במציאת סידור מניח את הדעת לתינוק.
בהתאמה, מוצע להאריך את תקופת חופשת הלידה לעובדת שילדה יותר מילד אחד משלושה שבועות לארבעה שבועות עבור כל ילד החל מהילד השני ואת האפשרות לצאת לחופשה של שמונה שבועות (במקום שבעה) לפני הלידה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ' (פ/2929/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/119/18) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/844/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/241/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשע"ה – 1.6.15
תיקון סעיף 6 תיקון סעיף 6 1. 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –
(1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקה (1), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות"; (א) בפסקה (1), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות"; (ב) בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות";
(ג) בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות, מהם שמונה שבועות"; (ג) בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות, מהם שמונה שבועות";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות";
(3) בסעיף קטן (ו), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות"; (3) בסעיף קטן (ו), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות"; (3) בסעיף קטן (ו), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות"; (3) בסעיף קטן (ו), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות";
(4) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (4) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (4) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (4) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון סעיף 7 תיקון סעיף 7 2. 2. בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון חוק הביטוח הלאומי תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –
(1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) –
(א) בפסקה (1), במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות"; (א) בפסקה (1), במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "7 שבועות" יבוא "8 שבועות"; (ב) בפסקה (2), במקום "7 שבועות" יבוא "8 שבועות";
(2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) –
(א) בפסקה (1), במקום "שלושה שבועות" יבוא "ארבעה שבועות"; (א) בפסקה (1), במקום "שלושה שבועות" יבוא "ארבעה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שבועיים" יבוא "שלושה שבועות". (ב) בפסקה (2), במקום "שבועיים" יבוא "שלושה שבועות".
תחילה ותחולה תחילה ותחולה 4. 4. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.