הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563759
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון
מיקי רוזנטל
פ/1202/20
הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשע"ה–2015
דברי הסבר
מידע שעיתונאים מקבלים ממקורות חסויים חיוני לדיון הציבורי בדמוקרטיה. זהו כלי מרכזי בחשיפת עוולות חברתיות, פרשיות שחיתות, וליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות ברשויות השלטון. חיסיון יוצר מעין הסכם בין עיתונאי למקור המידע: האחד מספק מידע והאחר מתחייב לא לפרסם את זהות המקור ולעתים גם את תוכן המידע. בתי המשפט והמשטרה זקוקים מעת לעת, לצורך עבודתם, למידע אשר מצוי בידיו של העיתונאי. האינטרס העיקרי העשוי להתנגש במקרה כזה הוא הרצון לעשיית צדק.
במטרה לפתור בעיה זו הוקמה בשנת 1993 ועדה לבדיקת סוגיית החיסיון העיתונאי בראשות ד"ר אשר מעוז. הוועדה קבעה כי יש לתקן את פקודת הראיות וליצור חיסיון עיתונאי יחסי גם על זהות מקור המידע וגם על המידע עצמו, שבית המשפט רשאי לבטלו במקרים מסוימים. בהצעת חוק זו מובאים עיקרי המלצותיה של ועדת מעוז.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/220/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואילן גילאון (פ/2840/18), על ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2870/18; פ/4582/18), ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3243/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת נחמן שי (פ/296/19) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/744/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/678/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בסיוון התשע"ה – 1.6.15
הוספת סעיף 51א 1. בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 אחרי סעיף 51 יבוא:
"עדות עיתונאי "עדות עיתונאי "עדות עיתונאי 51א. (א) עיתונאי אינו חייב למסור ראיה על מידע או דבר שהגיע אליו תוך עבודתו והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעיתונאי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד וכן ראיה על זהות האדם שמסר את הדבר או המידע אלא אם כן ויתר האדם על החיסיון או שמצא בית המשפט כי יש לגלות את הראיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). (א) עיתונאי אינו חייב למסור ראיה על מידע או דבר שהגיע אליו תוך עבודתו והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעיתונאי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד וכן ראיה על זהות האדם שמסר את הדבר או המידע אלא אם כן ויתר האדם על החיסיון או שמצא בית המשפט כי יש לגלות את הראיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ב) בית המשפט רשאי להורות על גילוי ראיה, כאמור בסעיף קטן (א), אם מצא שנתקיימו כל אלה: (ב) בית המשפט רשאי להורות על גילוי ראיה, כאמור בסעיף קטן (א), אם מצא שנתקיימו כל אלה:
(1) הגילוי נדרש לעניין שאלה העומדת לדיון;
(2) הגילוי חיוני לצורך מניעת פשע, לשם עשיית צדק בנוגע לפשע או כדי למנוע עיוות דין חמור בהליכי משפט;
(3) אין ולא ניתן לגלות במאמץ סביר ראיות מספיקות אחרות;
(4) גילוי הראיה אינו נדרש להוכחת עבירה של מסירת ידיעה או מסמך בניגוד לסעיפים 117 עד 119 לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עיתונאי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עיתונאי.
(ד) בסעיף זה, "עיתונאי" – כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה." (ד) בסעיף זה, "עיתונאי" – כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה."