הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 563961 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת באסל גטאס פ/1203/20 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפול פסיכולוגי לנפגעי עבירת שנאה), התשע"ה–2015 דברי הסבר הגזענות במדינת ישראל אינה תופעת טבע. אלימות גזענית היא בעיה חברתית שמוטלת חובה על המדינה לקחת אחריות על קורבנותיה. המציעים סבורים כי לעיתים מעשי אלימות אלה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, או על רקע דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היות אדם עובד זר, הביאו לפציעתם ואף לרציחתם של אנשים חפים מפשע, או פגיעה נפשית קשה שאחריה הנפגעים עוברים תקופת הסתגרות ופחד ומפסיקים לצאת לעבודה. בשנים האחרונות המציעים מזהים בחברה הישראלית הקצנה ברמת האלימות וההפליה בין קבוצות שונות בחברה בכלל ונגד האזרחים הערבים בפרט כאשר מגמת העלייה במקרים גזעניים והתגברותם במדינת ישראל באים לידי ביטוי במערכת החינוך, בתרבות, ברחוב ואף בחקיקה ובהסתה מתמשכת מאנשי ציבור וכלי תקשורת. לפי הדוח השנתי של המטה נגד גזענות לשנת 2013, מופנית אצבע מאשימה כלפי הכנסת השמונה-עשרה וזאת, לדבריהם, בשל עשרות הצעות חוק אנטי דמוקרטיות אשר הוגשו בה ואשר נועדו בעיקר נגד האזרחים הערבים בישראל, מהגרי העבודה ומבקשי המקלט. עוד נחקקו בכנסת האמורה חוקים המגבילים, לדעת המציעים, את מרחב העשייה של הארגונים לזכויות אדם. מהדוח עולה גם שמספר מקרי ההסתה המתועדים בתקשורת עלה בשנה הסמוכה להגשתו מ-59 ל-106, כאשר החלק העיקרי שבהם הם מקרי הסתה כלפי הציבור הערבי. המציעים סבורים כי החברה הישראלית היתה עדה לשורה של מקרי תקיפות גזעניות נגד ערבים, אשר אירעו על רקע אותה אווירה ציבורית של הסתה. כדוגמה, עובד הניקיון הערבי שהותקף על הטיילת בחוף הים של יפו; הנאא מטיר, צעירה ערבייה שהותקפה בתחנת הרכבת הקלה בירושלים; המלצר הערבי שהותקף במסעדה בצפון תל-אביב; שתי מורות, יהודייה וערביה, שהותקפו ברכבן בירושלים; לדעת המציעים, כולם נפלו קורבנות לאלימות גזענית, השואבת עידוד מהמדיניות הרשמית ומהאווירה הציבורית של המדינה. לעולם לא היינו יודעים על המקרים האמורים אילולא מצלמות האבטחה שתעדו את המקרים. כמו כן רבים מהקורבנות לא מתלוננים, ולא יתלוננו ורובם סבלו ממצב נפשי קשה והסתגרות. מוצע תיקון לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובו מוצע לקבוע כי הטיפול הפסיכולוגי לנפגעי עבירת שנאה, הכוללת הן מניע של גזענות והן מניע של עוינות כלפי ציבור על רקע דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היות אדם עובד זר, יינתן ללא כל השתתפות עצמית של המטופל, וימומן באופן מלא. בכך המדינה תהיה אחראית באופן מלא לתוצאות עבירות השנאה, לרבות הגזענות. הצעת החוק באה בעקבות מצבם של הנפגעים אשר מצויים במצב של פגיעה פיזית ונפשית קשה ולאחר הפגיעה הם עוברים תהליך של הסתגרות, ולעתים אף מפחדים לצאת לעבוד, דבר הגורם להידרדרות חדה במצבם הכלכלי. הפגיעה היא קשה וחמורה, ומשפיעה על חיי היומיום וגם על מצבם הכלכלי. על כך מתווסף הטיפול הנפשי-הפסיכולוגי היקר, וכך הם נותרים במלכוד שממנו אינם יכולים להיחלץ לבדם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בסיוון התשע"ה – 1.6.15 תיקון התוספת השנייה 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה, בסעיף 22(ד), בפסקה (6), בסופה יבוא "לעניין נפגע עבירת שנאה, הטיפול יינתן ללא השתתפות עצמית של המטופל; בפסקה זו, "עבירת שנאה" – עבירה נגד הגוף, החירות, או הרכוש, או עבירה של איומים או סחיטה, מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או בשל היותם עובדים זרים."