הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 565009 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת חנין זועבי ג'מאל זחאלקה באסל גטאס דב חנין אוסאמה סעדי עאידה תומא סלימאן עבדאללה אבו מערוף מסעוד גנאים איימן עודה יוסף ג'בארין אחמד טיבי עבד אל חכים חאג' יחיא טלב אבו עראר ______________________________________________ פ/1344/20 הצעת חוק סיוע למוסדות התרבות והאמנות בנצרת, התשע"ה–2015 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא להבטיח תקצוב ראוי לפעילות מוסדות התרבות והאמנות בעיר נצרת, לחזק את פעילותם האיכותית והמקצועית של מוסדות אלה בעיר ולתמוך בהקמתם של מוסדות תרבות ויוזמות תרבות חדשות. הצעת החוק המוצעת נועדה להגדיל את תקציב התרבות בנצרת, מתוך הכרה בחובת המדינה לטפח את העשייה האמנותית, לחזק את המורשת התרבותית ולהגדיל את שיעור האוכלוסייה היצרנית, היצירתית והמשכילה החיה בנצרת. לאורך השנים, המדיניות הממשלתית הנהוגה התייחסה ברשלנות ובזלזול, בלשון המעטה, לחובתה לקדם את תרבות החברה הערבית, נדבך מרכזי בזהות החברה הישראלית שמהווה כיום כ-19% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. גם כיום, מדינת ישראל עדיין לא מתייחסת לתרבות החברה הערבית כאל תרבות של קבוצה לאומית ילידה ועל כן אין כל תמיכה ממשלתית שתחזק את מעמד התרבות הערבית בנצרת בהיותה בירה לתרבות הערבית בישראל המגלמת אלפי שנות תרבות ומסורת. העיר נצרת מהווה מוקד משיכה לא רק לכפרי הסביבה הקרובה בגליל אלא גם ליישובים מרוחקים במשולש וכן מהווה מוקד תיירותי משמעותי. יחד עם זאת, בעשרים השנים האחרונות הלך מעמדה של העיר ונחלש לטובת ערים אחרות במדינת ישראל. בעקבות הירידה במעמדה המסחרי של העיר נפגעו תחומי כלכלה אחרים, דבר אשר גרם לשיעורי אבטלה גבוהים בנצרת שהשפיעו על כלל האוכלוסייה הערבית. הירידה בהכנסותיה של העיר נצרת אף פגעה במעמדה התרבותי והאמנותי של העיר, כאשר היום היא אינה זוכה לתקצוב שנתי ראוי מהתקציב של משרד התרבות והספורט המופנה לעירייה, זאת למרות שהמשרד שם לעצמו כמטרה את הצורך לחזק את תשתיות התרבות בפריפריה ולשפר את נגישות תושבי הפריפריה לעשייה. הקושי העיקרי שאתו מתמודדים המוסדות בנצרת הוא תקציב נמוך לפעילות שוטפת. בניגוד לתל אביב למשל, רוב מוסדות התרבות בנצרת הם מוסדות קטנים וזעירים, דבר המקשה עליהם בגיוס כספים ממקורות פרטיים וציבוריים. כמו כן, על מנת לשמור על עקרון השוויון בחלוקת התמיכות הממשלתיות נדרשת התחשבות במיעוט לקביעת תנאי סף לעניין תמיכה. עניין זה עולה בקנה אחד עם דברי מנהל מסד הנתונים לשעבר במרכז לחקר המגזר השלישי בישראל אשר הביע את דעתו בעניין תמיכות במוסדות ציבור למטרות חינוך, תרבות, אמנות, ספורט או מטרות דומות במגזר הערבי, וסבר כי הנוקשות של הקריטריונים הקיימים מונעת מארגונים וממוסדות חדשים יחסית להגיש בקשות לתמיכה. לפי עמדת המרכז למחקר המגזר השלישי בישראל, רק 3.5% מהתמיכות בשנת 2008 ניתנו למוסדות ציבור ערביים, אף שחלקם היחסי מכלל מוסדות הציבור הנתמכים הוא 7%. בהקשר זה, יש לציין את דבריו של ראש תחום תמיכות במשרד המשפטים לשעבר, לפיהם המגזר הערבי ממעט בהקמת מוסדות ציבור לעומת יתר המגזרים בישראל, יחסית לחלקו בכלל האוכלוסייה בישראל. דהיינו, שיעורם של מוסדות הציבור במגזר הערבי קטן משיעורם בכלל האוכלוסייה בישראל. זאת ועוד, גם המוסדות הקיימים זוכים לתמיכה ממשלתית מועטה לעומת כלל מוסדות הציבור הנתמכים. אחת הסיבות לכך היא שבשנת 2008 מוסדות ציבור ותיקים, שהיו קיימים יותר מ-10 שנים, קיבלו 80% מסך התמיכות למוסדות הציבור. כלומר, אף אם יקומו עמותות נוספות במגזר הערבי, סיכוייהן לתמיכה בשנים הראשונות נמוכים יחסית, מאחר שעל פי ניתוח התמיכות רק 20% כלל התמיכות הועברו למוסדות ציבור אשר קיימים פחות מ-10 שנים. נוסף על האמור לעיל, מוסדות התרבות והאמנות בנצרת אינם זוכים לתקציב ראוי מהרשות המקומית וזאת כתוצאה מהבעיות הפיננסיות שמאפיינות את הרשויות המקומיות ביישובים ערביים בכלל ובנצרת בפרט. מכלול הגורמים שהוצגו לעיל משפיעים על איכותם ומספרם הקטן של מוסדות התרבות בנצרת. נוכח העובדה שחלוקת הכספים של מנהל התרבות מתבצעת על פי קריטריונים הקובעים את היקף פעולתם של מוסדות התרבות ומושפעים מגודל המוסד, היקף פעילותו ואיכותה – קריטריונים שאינם ברורים או הוגנים ומודדים רק את התוצאה הסופית של פעילות המוסדות, ללא התחשבות במקום הגיאוגרפי ובמעמדם הסוציו-אקונומי של היישובים שבהם נמצאים המוסדות, יוצא כי תקציב התרבות של הממשלה מתחלק באופן שאינו שוויוני בין הערים השונות וקיים הבדל משמעותי בתקציב בעיקר בין ערים גדולות יהודיות לערים הערביות. כך, העיר המתוקצבת ביותר מבחינת מוסדות תרבות היא תל אביב (על פי נתוני מנהל התרבות של משרד החינוך, תמך המנהל בשנת 2005 במוסדות תרבות בתל אביב ב-178 מיליון שקלים חדשים ובירושלים ב-44.5 מיליון שקלים חדשים). כתוצאה מהתקצוב הנמוך של תחום התרבות בנצרת, מוטלות מגבלות כלכליות קשות על העשייה התרבותית והאמנותית בנצרת וכן על כלל האוכלוסייה הערבית במדינה וחלק ניכר מהמוסדות נאלץ להתנהל על בסיס גרעוני. לפיכך, מוצע לעגן בחוק תקציב ממשלתי שיהלום את מעמדה של התרבות הערבית בנצרת ושלא יפחת מאחוז אחד מהתקציב השנתי של משרד התרבות והספורט. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4320/18; פ/1179/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בסיוון התשע"ה – 8.6.15 הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – "מוסד תרבות ואמנות" – מוסד ציבור, כהגדרתו בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב), הפועל בכל אחד מתחומי התרבות והאמנות, שמקום מושבו בנצרת והוא מקיים בה פעילות אמנותית או תרבותית המיועדת, בין היתר, לתושבי נצרת ולתיירים בעיר; "מוסד תרבות ואמנות" – מוסד ציבור, כהגדרתו בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב), הפועל בכל אחד מתחומי התרבות והאמנות, שמקום מושבו בנצרת והוא מקיים בה פעילות אמנותית או תרבותית המיועדת, בין היתר, לתושבי נצרת ולתיירים בעיר; "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב; "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב; "תחומי התרבות והאמנות" – תיאטרון, מוסיקה, קולנוע, מחול, אמנות פלסטית, ספרות, פסטיבלים, בתי ספר לאמנות, מקהלות ומוזיאונים; "תחומי התרבות והאמנות" – תיאטרון, מוסיקה, קולנוע, מחול, אמנות פלסטית, ספרות, פסטיבלים, בתי ספר לאמנות, מקהלות ומוזיאונים; "התקציב השנתי לתרבות ואמנות" – תקציב שנתי לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – תרבות, במסגרת סעיף תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומשרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי, והמיועד למטרות אלה בלבד: "התקציב השנתי לתרבות ואמנות" – תקציב שנתי לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – תרבות, במסגרת סעיף תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומשרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי, והמיועד למטרות אלה בלבד: (1) תמיכה במוסדות תרבות ואמנות מקצועיים; (2) פעולות לקידום העשייה האמנותית המקצועית והפצתה בציבור הרחב; (3) תמיכה בבתי ספר על תיכוניים להכשרת יוצרים ומבצעים שאינם מוסדות להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; (4) יוזמות, פעולות ומפעלים לעידוד ולקידום היצירה והאמן, לרבות באמצעות מענקים, מלגות ופרסים; "השר" – שר התרבות והספורט. "השר" – שר התרבות והספורט. מטרת החוק 2. מטרת חוק זה היא להבטיח תקצוב ראוי לפעילות מוסדות התרבות והאמנות בעיר נצרת, לחזק את פעילותם האיכותית והמקצועית של המוסדות ולתמוך בהקמתם של מוסדות תרבות ויוזמות תרבות חדשות. מטרת חוק זה היא להבטיח תקצוב ראוי לפעילות מוסדות התרבות והאמנות בעיר נצרת, לחזק את פעילותם האיכותית והמקצועית של המוסדות ולתמוך בהקמתם של מוסדות תרבות ויוזמות תרבות חדשות. תקציב מוסדות התרבות והאמנות 3. השתתפות המדינה בתקציב השנתי לתרבות ואמנות בעיר נצרת תיקבע במסגרת התקציב השנתי לתרבות ואמנות ולא תפחת מאחוז אחד מהתקציב השנתי של משרד התרבות והספורט. השתתפות המדינה בתקציב השנתי לתרבות ואמנות בעיר נצרת תיקבע במסגרת התקציב השנתי לתרבות ואמנות ולא תפחת מאחוז אחד מהתקציב השנתי של משרד התרבות והספורט. ביצוע ותקנות 4. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. תחילה 5. תחילתו של חוק זה בשנת התקציב 2016. תחילתו של חוק זה בשנת התקציב 2016.