הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 563716 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת ינון מגל פ/1323/20 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ועדת חריגים הומניטרית להעסקת עובדי סיעוד מעבר לתקופה המותרת), התשע"ה–2015 דברי הסבר סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן –החוק), כפי שנוסף לחוק בשנת 2011, הסמיך את שר הפנים להאריך שהות עובדי הסיעוד הזרים בישראל מעבר לתקופות המרביות הרגילות הקבועות בחוק. בעקבות תיקון החוק, הוגשו אלפי בקשות חריגות לוועדה המייעצת, ומחמת עומס הבקשות והזמן הרב הנדרש לבדוק אותן לעומק, הוחלט בשנת 2014 על מתן אישור גורף לכ-5000 בקשות חריגות כאמור, תוך הקשחת הקריטריונים בנוהל המשמש את הוועדה לבחינת בקשות חדשות שיוגשו. לדעת הגורמים המקצועיים ברשות ההגירה, המציאות שנוצרה לאחר התיקון האמור גרמה לתופעות קשות, הן מהפן של נטישת מטופלים סיעודיים והן מהפן של פגיעה במדיניות ההגירה של המדינה כמפורט להלן: - הגברת נטישת מטופלים – לפני התיקון, עובד זר שסיים 51 חודשים בישראל, אשר ביקש להישאר בישראל תקופה נוספת כדין, היה חייב להמשיך לעבוד אצל המטופל הסיעודי אותו סעד באותה העת, והוא לא היה רשאי לעבור לעבוד אצל מטופל אחר, מאחר שהוא מיצה את תקופת ההעסקה המרבית המותרת בישראל. התיקון לחוק, שנועד להיטיב עם מטופלים סיעודיים, בפועל פגע במטופלים אחרים, מאחר שבעקבות התיקון, גם עובדי סיעוד הוותיקים הנ"ל יוכלו לעזוב את המטופלים הסיעודיים שאותם סעדו, ולעבור למטופלים אחרים אשר הגישו אותם לוועדת החריגים. במקרים רבים, אותו עובד זר עבר בין מטופל למטופל גם בזמן ההמתנה להחלטת ועדת החריגים בעניינו, כך שגם למטופל שהגישו לוועדת החריגים אין ודאות לגבי הישארות העובד הזר אצלו. - הגדלת מספר העובדים הזרים השוהים בישראל תקופות ארוכות – בעקבות התיקון לחוק והעיכוב בטיפול בבקשות בעקבות העומס הרב שנוצר, וכן האישור הגורף בתנאים שנקבע בעקבות כך, עלה באופן משמעותי מספר עובדי הסיעוד הזרים שהעסקתם ושהותם במדינה הותרה במשך תקופות ארוכות. על השפעת אורך שהותו של עובד זר על זכויותיו בישראל ניתן ללמוד מפסק הדין בבג"ץ 1105/06 קו לעובד נגד שר הרווחה (ניתן ביום 22 ביוני 2014), אשר הורה לשר הבריאות להסדיר לעובדי סיעוד זרים השוהים בישראל תקופות ארוכות, ביטוח רפואי בתנאים קרובים יותר לביטוח המסופק לתושבי המדינה, וזאת בעקבות זיקתם החזקה לישראל. נוכח פסק הדין, המשך התרת עבודתם של מספר גדול של עובדים זרים בישראל במשך תקופות ארוכות, עלול בסופו של יום לפגוע במדיניות ההגירה של ישראל, ולחייב הענקת זכויות נוספות לעובדים ותיקים בדומה לזכויות המוענקות לתושבים, מלבד ההשלכות התקציביות למערך הבריאות של המדינה. כן יצוין כי התיקון עודד עובדים זרים להישאר בישראל גם באופן בלתי חוקי, ונמצא כי גם עובדים שהיו מיועדים להרחקה הוגשו לוועדת החריגים על ידי מטופלים סיעודיים שביקשו להעסיקם על אף שהותם שלא כדין במדינה במשך תקופות ארוכות. אי לכך, לדעת הגורמים המקצועיים ברשות, קיים צורך דחוף לתקן את הוראות סעיף 3א(ב1) הנ"ל, במטרה לקבוע תנאי סף קשיחים בחוק לגבי העובדים הזרים שניתן לשקול הארכת שהותם מעבר לתקופות ההעסקה הרגילות של עובדי סיעוד זרים, לבקשת מטופל סיעודי במקרים הומאניים מיוחדים. לפי ההצעה, שר הפנים יהא רשאי להאריך שהות של עובד זר שנכנס לישראל באשרת ב/1 לענף הסיעוד, רק אם העובד שוהה בישראל כדין והתקיימו לו תנאים נוספים כלהלן אשר יעודדו נאמנות למטופל סיעודי אחר ומניעת נטישת מטופלים: במשך תקופת שהותו בישראל, העובד הזר הנדרש הועסק כדין אצל מטופל סיעודי אחד במשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות. העובד הזר הנדרש סיים את העסקתו האחרונה בישראל טרם הגשת הבקשה לוועדה בעקבות פטירת המטופל הסיעודי שאותו סעד, או בעקבות מעבר המטופל הסיעודי למוסד סיעודי, ולא בעקבות התפטרות או פיטורין. בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו מעל 7 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר המבוקש לישראל למעט במקרים של מטופלים קשים הזכאים לקצבת שר"מ מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 175% או נכי צה"ל ברמה של 100%+ או ילדים נכים במצבים קשים במיוחד, שלגביהם המגבלה תעמוד על 12 שנים. לא התקבלה החלטה קודמת של שר הפנים לגבי בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן זה לגבי העובד הזר הנדרש, מלבד החלטה להאריך רישיון ביקור של עובד לפי סעיף זה לטיפול בבן זוג של המטופל הסיעודי אשר הגיש את הבקשה הנוכחית. לא הוגשה בקשה קודמת להאריך את רישיון העובד הזר לפי סעיף זה על ידי מטופל סיעודי אחר, מלבד בן משפחה של המטופל הסיעודי המבקש. לסיכום: תיקון סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל מטרתו למגר את תופעת הנטישות ולתרום הן למטופלים הסיעודיים והן למדינה, בכך שימנע חשש להשתקעות עובדים זרים רבים בה, תוך מתן מענה למספר מצומצם של מקרים חריגים העומדים בתנאי החוק. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית סטרוק וקבוצת חברי הכנסת (פ/2850/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בסיוון התשע"ה – 8.6.15 תיקון סעיף 3א 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א(ב1), במקום פסקה (1) יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א(ב1), במקום פסקה (1) יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א(ב1), במקום פסקה (1) יבוא: "(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם העסקתו של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל בעל היתר להעסקת עובד זר הניתן לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (להלן – מטופל סיעודי) מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או ייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש, ובלבד שהעובד הזר שהארכת רישיונו נדרשת לפי סעיף זה (להלן – העובד הזר הנדרש) שוהה כדין בישראל והתקיימו לגביו התנאים המצטברים להלן: "(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם העסקתו של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל בעל היתר להעסקת עובד זר הניתן לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (להלן – מטופל סיעודי) מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או ייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש, ובלבד שהעובד הזר שהארכת רישיונו נדרשת לפי סעיף זה (להלן – העובד הזר הנדרש) שוהה כדין בישראל והתקיימו לגביו התנאים המצטברים להלן: "(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם העסקתו של עובד זר במתן טיפול סיעודי למטופל בעל היתר להעסקת עובד זר הניתן לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (להלן – מטופל סיעודי) מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או ייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש, ובלבד שהעובד הזר שהארכת רישיונו נדרשת לפי סעיף זה (להלן – העובד הזר הנדרש) שוהה כדין בישראל והתקיימו לגביו התנאים המצטברים להלן: (א) במשך תקופת שהותו בישראל, העובד הזר הנדרש הועסק כדין אצל מטופל סיעודי אחד במשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות; (א) במשך תקופת שהותו בישראל, העובד הזר הנדרש הועסק כדין אצל מטופל סיעודי אחד במשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות; (ב) העובד הזר הנדרש סיים את תקופת העסקתו האחרונה בישראל, לפני מועד הגשת הבקשה לפי סעיף זה, בעקבות פטירת המטופל הסיעודי אותו סעד, או בעקבות מעבר המטופל הסיעודי אותו סעד למוסד סיעודי בלבד; (ב) העובד הזר הנדרש סיים את תקופת העסקתו האחרונה בישראל, לפני מועד הגשת הבקשה לפי סעיף זה, בעקבות פטירת המטופל הסיעודי אותו סעד, או בעקבות מעבר המטופל הסיעודי אותו סעד למוסד סיעודי בלבד; (ג) בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו מעל 7 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל לעבודה בענף הסיעוד; על אף האמור, אם ההארכה כאמור נדרשת לצורך טיפול במטופל שהוא אחד מאלה, תתאפשר הארכת רישיונו של העובד הזר הנדרש מעל 7 שנים וכל עוד לא עברו מעל 12 שנה מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל: (ג) בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו מעל 7 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל לעבודה בענף הסיעוד; על אף האמור, אם ההארכה כאמור נדרשת לצורך טיפול במטופל שהוא אחד מאלה, תתאפשר הארכת רישיונו של העובד הזר הנדרש מעל 7 שנים וכל עוד לא עברו מעל 12 שנה מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל: (1) מטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 175% לפחות; (2) נכה צה"ל שהוכר כסיעודי ברמה של 100%+; (3) ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מאת המוסד לביטוח לאומי ברמה של 100%, והוא בעל נכות קשה במיוחד. (ד) לא הוגשה בקשה קודמת להארכת רישיונו של העובד הזר הנדרש אשר נדחתה; (ד) לא הוגשה בקשה קודמת להארכת רישיונו של העובד הזר הנדרש אשר נדחתה; (ה) לא הוגשה לעניין העובד הזר הנדרש בקשה קודמת לפי סעיף קטן זה על ידי מטופל סיעודי אחר, למעט בקשה שהוגשה על ידי מטופל סיעודי שהוא בן זוג של המטופל הסיעודי המבקש." (ה) לא הוגשה לעניין העובד הזר הנדרש בקשה קודמת לפי סעיף קטן זה על ידי מטופל סיעודי אחר, למעט בקשה שהוגשה על ידי מטופל סיעודי שהוא בן זוג של המטופל הסיעודי המבקש." הוראת מעבר 2. אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בהחלטה שהתקבלה לפי סעיף 3א'ב1 כנוסחו בחוק העיקרי, ערב תחילתו של חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בהחלטה שהתקבלה לפי סעיף 3א'ב1 כנוסחו בחוק העיקרי, ערב תחילתו של חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בהחלטה שהתקבלה לפי סעיף 3א'ב1 כנוסחו בחוק העיקרי, ערב תחילתו של חוק זה.