הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 12,858 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 565644 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ' דב חנין ______________________________________________ פ/1506/20 הצעת חוק נתיבי תחבורה ציבורית, התשע"ה–2015 דברי הסבר לגודש בכבישים בישראל עלות כלכלית וסביבתית כבדה הנאמדת בלמעלה מ-15 מיליארד שקלים חדשים בשנה, זאת בשל אובדן שעות עבודה, השקעות בתשתית, זיהום אוויר וגורמים נוספים. הפתרון העיקרי לבעיה זו הוא שיפור וייעול התחבורה הציבורית אשר יביא להגדלת השימוש בה על חשבון הרכב הפרטי. על מנת להעלות את רמת השירות הקיימת בתחבורה הציבורית, יש להקצות לאוטובוסים הנוסעים בקווי השירות זכות דרך בלעדית, כך שזמני הנסיעה באוטובוס יתקצרו, ואמינות המערכת תגבר. למרות זאת, הרשויות המקומיות בישראל אינן מוסמכות כלל בחוק להכריז על נתיבי תחבורה ציבורית בתחומן, ומספר הנתיבים הייעודים לתחבורה הציבורית בערים בישראל מצומצם ביותר. כמו כן, אלה אינם ממלאים את ייעודם בשל העדר אכיפה אשר תמנע את השימוש בהם על ידי כלי רכב פרטיים. בחוק ההסדרים לשנת 2000, תיקנה ממשלת ישראל הוראת שעה להקצאת נתיבים מהירים לתחבורה ציבורית, על מנת לייעל את השימוש בתשתית הקיימת, לעודד את המעבר מנסיעה ברכב פרטי לשימוש בתחבורה הציבורית ולהפחית את הגודש בכבישים. השימוש בנתיבים אלה על ידי בעלי רכב פרטיים הותנה בחוק במתן עדיפות לתחבורה הציבורית והקצאת עודף קיבולת תמורת תשלום אגרה. ברבות השנים שונו שמו וייעודו של החוק, כדי שישמש להקמת נתיבי אגרה בניהול זכיינים פרטיים. בנוסף, הוקנו לזכיינים סמכויות אכיפה נרחבות בכל האמור לשימוש בנתיב ולגביית האגרה. בהצעת חוק זו מוצע להקנות לרשויות המקומיות סמכות להקצאת נתיבים ייעודיים לתחבורה הציבורית בתחומי הרשות. כמו כן, בכל הנוגע לאכיפת השימוש בנתיבים אלה מוצע להעניק בחוק לרשויות המקומיות סמכויות זהות לאלה שמהן נהנים כיום הזכיינים הפרטיים המפעילים את נתיבי האגרה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ודב חנין (פ/987/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בתמוז התשע"ה – 22.6.15 מטרת החוק 1. מטרת חוק זה להסדיר את השמשתם של נתיבי תחבורה ציבורית ואכיפת השימוש בהם. מטרת חוק זה להסדיר את השמשתם של נתיבי תחבורה ציבורית ואכיפת השימוש בהם. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "בעל רכב" – הבעלים הרשומים ברישיון הרכב; "בעל רכב" – הבעלים הרשומים ברישיון הרכב; "דרך", "רכב" ו"רכב ציבורי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה; "דרך", "רכב" ו"רכב ציבורי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה; "נתיב" – חלק מרוחבה של דרך, בין שהוא מסומן ובין שאינו מסומן, המספיק לתנועת טור אחד של רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים; "נתיב" – חלק מרוחבה של דרך, בין שהוא מסומן ובין שאינו מסומן, המספיק לתנועת טור אחד של רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים; "נתיב תחבורה ציבורית" – נתיב המוקצה לנסיעת רכב ציבורי; "נתיב תחבורה ציבורית" – נתיב המוקצה לנסיעת רכב ציבורי; "פקודת התעבורה" – פקודת התעבורה [נוסח חדש]; "פקודת התעבורה" – פקודת התעבורה [נוסח חדש]; "פקח" – מי שהוסמך כפקח לפי הוראות סעיף 7; "פקח" – מי שהוסמך כפקח לפי הוראות סעיף 7; "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000; "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000; "השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים. "השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים. קביעת נתיבי תחבורה ציבורית 3. (א) רשות מקומית רשאית לקבוע, בהתייעצות עם השר ורשות התימרור המרכזית, כי נתיב העובר בתחומה יהיה נתיב תחבורה ציבורית. (א) רשות מקומית רשאית לקבוע, בהתייעצות עם השר ורשות התימרור המרכזית, כי נתיב העובר בתחומה יהיה נתיב תחבורה ציבורית. (ב) הרשות המקומית תפרסם ברשומות הודעה על מועד הפעלתו של הנתיב כנתיב תחבורה ציבורית. (ב) הרשות המקומית תפרסם ברשומות הודעה על מועד הפעלתו של הנתיב כנתיב תחבורה ציבורית. (ג) רשות התימרור המקומית תקבע את הסדרי התנועה הדרושים לצורך הסדרתו של נתיב התחבורה הציבורית, לרבות בדרך של הצבת תמרור וקביעת כל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך. (ג) רשות התימרור המקומית תקבע את הסדרי התנועה הדרושים לצורך הסדרתו של נתיב התחבורה הציבורית, לרבות בדרך של הצבת תמרור וקביעת כל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך. סמכויות הרשות המקומית 4. (א) לרשות המקומית יהיו נתונות, לעניין הפעלת נתיב תחבורה ציבורית – (א) לרשות המקומית יהיו נתונות, לעניין הפעלת נתיב תחבורה ציבורית – (1) סמכויות להצבה, הפעלה ולהחזקה של מיתקנים ומכשירים לזיהוי כלי הרכב המשתמשים בנתיב התחבורה הציבורית; (2) סמכות להטיל קנס על המשתמשים בנתיב התחבורה הציבורית שלא על פי הסדר התנועה שקבעה הרשות. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סכום הקנס שרשאית הרשות המקומית לגבות לפי סעיף קטן (א)(2). (ב) השר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סכום הקנס שרשאית הרשות המקומית לגבות לפי סעיף קטן (א)(2). תנאים לשימוש בנתיב תחבורה ציבורית 5. (א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב תחבורה ציבורית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב תחבורה ציבורית, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (1) הרכב משרת בעת הנסיעה רכב ציבורי בקו שירות; (2) הותרה הפנייה ימינה לכל כלי רכב; (3) הרכב הוא רכב הצלה בפעילות מבצעית בלבד. (ב) נהג אדם ברכב בנתיב תחבורה ציבורית שלא כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות המקומית להטיל עליו קנס כאמור בסעיף 4(א)(2). (ב) נהג אדם ברכב בנתיב תחבורה ציבורית שלא כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות המקומית להטיל עליו קנס כאמור בסעיף 4(א)(2). אי חידוש רישיון 6. (א) לא שילם חייב קנס על שימוש בנתיב התחבורה הציבורית בניגוד להוראות חוק זה, לא תחדש רשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, את רישיון הרכב שבשלו לא שולם הקנס או את רישיון רכב השיוך, כהגדרתו בחוק נתיבים מהירים, התש"ס–2000, שאליו מיוחס החוב כאמור, לפי העניין, ובלבד שהומצאו הודעות לבעל הרכב על ידי רשות הרישוי, לפיהן לא יחודש רישיון הרכב אם לא ישולם מלוא הקנס לפני מועד חידוש הרישיון האמור; הודעות לפי סעיף קטן זה יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד חידוש רישיון הרכב. (א) לא שילם חייב קנס על שימוש בנתיב התחבורה הציבורית בניגוד להוראות חוק זה, לא תחדש רשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, את רישיון הרכב שבשלו לא שולם הקנס או את רישיון רכב השיוך, כהגדרתו בחוק נתיבים מהירים, התש"ס–2000, שאליו מיוחס החוב כאמור, לפי העניין, ובלבד שהומצאו הודעות לבעל הרכב על ידי רשות הרישוי, לפיהן לא יחודש רישיון הרכב אם לא ישולם מלוא הקנס לפני מועד חידוש הרישיון האמור; הודעות לפי סעיף קטן זה יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד חידוש רישיון הרכב. (ב) לא שילם החייב את הקנס כאמור, יתווספו לקנס – (ב) לא שילם החייב את הקנס כאמור, יתווספו לקנס – (1) הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כהגדרתם בסעיף 12ג(א) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995 (להלן – חוק כביש אגרה); (2) תוספת פיגור כמשמעותה בסעיף 12ג(ג) לחוק כביש אגרה. מינוי פקחים 7. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי למנות פקחים, מבין עובדי הרשות המקומית, לצורך ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי למנות פקחים, מבין עובדי הרשות המקומית, לצורך ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה. (ב) לא ימונה פקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו שניים אלה: (ב) לא ימונה פקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו שניים אלה: (1) משטרת ישראל לא הודיעה, בתוך חודש מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבעו משטרת ישראל והרשות המקומית. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. סמכות עיכוב, מניעת כניסה או הרחקה של רכב מנתיב תחבורה ציבורית 8. (א) פקח רשאי למנוע כניסת רכב לנתיב תחבורה ציבורית ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מנתיב התחבורה הציבורית לדרך שיורה לו, אם יש לו יסוד סביר להניח כי הנסיעה בנתיב תחבורה ציבורית אסורה לנוהג ברכב זה לפי הוראות חוק זה. (א) פקח רשאי למנוע כניסת רכב לנתיב תחבורה ציבורית ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מנתיב התחבורה הציבורית לדרך שיורה לו, אם יש לו יסוד סביר להניח כי הנסיעה בנתיב תחבורה ציבורית אסורה לנוהג ברכב זה לפי הוראות חוק זה. (ב) עיכב פקח רכב, או מנע את כניסתו לנתיב תחבורה ציבורית לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לנוהג ברכב את העילה שבשלה מעוכב הרכב או נמנעת כניסתו. (ב) עיכב פקח רכב, או מנע את כניסתו לנתיב תחבורה ציבורית לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לנוהג ברכב את העילה שבשלה מעוכב הרכב או נמנעת כניסתו. (ג) עיכב פקח רכב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג בפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ג) עיכב פקח רכב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג בפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ד) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי הפקח לפנות את הרכב מנתיב התחבורה הציבורית, בין בעצמו ובין באמצעות רכב גרירה. (ד) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי הפקח לפנות את הרכב מנתיב התחבורה הציבורית, בין בעצמו ובין באמצעות רכב גרירה. (ה) הוראות תקנות 23 ו-24 לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, יחולו לעניין הפעלת סמכויות פקח לפי סעיף זה. (ה) הוראות תקנות 23 ו-24 לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, יחולו לעניין הפעלת סמכויות פקח לפי סעיף זה. הזדהות פקח 9. פקח המפעיל סמכויותיו לפי חוק זה ילבש מדים ויענוד תג זיהוי הנושא את שמו הפרטי ושם משפחתו; המדים ותג הזיהוי ייקבעו על ידי הרשות המקומית, באישור רשות התימרור המרכזית. פקח המפעיל סמכויותיו לפי חוק זה ילבש מדים ויענוד תג זיהוי הנושא את שמו הפרטי ושם משפחתו; המדים ותג הזיהוי ייקבעו על ידי הרשות המקומית, באישור רשות התימרור המרכזית. ציות לפקח 10. אדם יציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו לפי חוק זה. אדם יציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו לפי חוק זה. ערעור על קבלת הודעת קנס בשל נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית שלא כדין 11. קיבל בעל רכב דרישה לתשלום קנס בגין נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, שלא על פי הוראות חוק זה, רשאי הוא להגיש בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס בהתאם להוראות סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982. קיבל בעל רכב דרישה לתשלום קנס בגין נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, שלא על פי הוראות חוק זה, רשאי הוא להגיש בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס בהתאם להוראות סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982. רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה 12. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; "פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; רשומה אלקטרונית – כל אחד מאלה: רשומה אלקטרונית – כל אחד מאלה: (1) צילום שנעשה במצלמה או במסרטה המופעלות באופן אלקטרוני או באופן אחר; (2) מידע שנקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים, דיגיטליים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא או מאוחזר באמצעים כאמור, לרבות פלט. (ב) רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי ובכל הליך לפי הוראות חוק זה, לגבי – (ב) רשומה אלקטרונית שהוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי ובכל הליך לפי הוראות חוק זה, לגבי – (1) אמצעי הזיהוי, או מספר הרישום של הרכב המופיע בלוחית הזיהוי שלו, כפי שנקלטו ברשומה האלקטרונית; (2) מקום המצא אמצעי הזיהוי או הרכב בעת קליטת הנתונים לגביהם ברשומה האלקטרונית; (3) זמן הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב שלגביהם נקלטו נתונים ברשומה האלקטרונית במקום האמור בפסקה (2), כפי שצוין ברשומה האלקטרונית. (ג) שר המשפטים יקבע – (ג) שר המשפטים יקבע – (1) כללים לפיקוח ולבקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות ועל הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, והטיפול בהם; (2) אופן הגשת רשומות אלקטרוניות שנעשו לפי סעיף זה; (3) כללים להגשתם של ראיות או מסמכים נוספים, אם יידרשו, לעניין חוב בשל אי תשלום אגרה. (ד) לעניין סעיף זה, לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור. (ד) לעניין סעיף זה, לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור. תחולת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) 13. הוראות סעיפים 8, 9(ב) ו-(ג), 10, 12ג, 14 ו-15 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995, לרבות התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבע אחרת בחוק, ובשינוי זה: לעניין סעיף 12ג לחוק האמור, במקום ההגדרה "ריבית פיגורים" יקראו ""ריבית פיגורים" – כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961." הוראות סעיפים 8, 9(ב) ו-(ג), 10, 12ג, 14 ו-15 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995, לרבות התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבע אחרת בחוק, ובשינוי זה: לעניין סעיף 12ג לחוק האמור, במקום ההגדרה "ריבית פיגורים" יקראו ""ריבית פיגורים" – כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961." ביצוע ותקנות 14. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת השינויים והתיאומים הנדרשים מהחלת הוראות הסעיפים האמורים בסעיף 13 לחוק זה. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת השינויים והתיאומים הנדרשים מהחלת הוראות הסעיפים האמורים בסעיף 13 לחוק זה. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים להמצאת הודעות לפי חוק זה, לרבות הודעות על חיובים, מועדים לתשלום חיובים, וכן הסדרי גבייה לעניין חוק זה, לרבות לגבי כלי רכב שאינם רשומים בישראל. (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים להמצאת הודעות לפי חוק זה, לרבות הודעות על חיובים, מועדים לתשלום חיובים, וכן הסדרי גבייה לעניין חוק זה, לרבות לגבי כלי רכב שאינם רשומים בישראל.