הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563992
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
איתן כבל
תמר זנדברג
פ/1531/20
הצעת חוק איסור ייבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התשע"ה–2015
דברי הסבר
כבד שומני (foie-gras) הוא הכבד החולה, המנופח והמנוון של עופות מים. מחלת הכבד מושגת על ידי הלעטת העוף במזון פחמימתי בכמויות שהן מעל ומעבר למה שהעוף היה אוכל באופן טבעי. הפיטום נעשה באמצעות דחיסת התערובת רווית הפחמימות אל תוך קרביו של העוף דרך צינור.
עופות מולעטים סובלים מפגיעה בתפקוד הכבד ואיברים אחרים, מקשיי נשימה, מקושי ללכת ומהאימה הנובעת מההלעטה הכפויה. עוף שלא מת בתהליך הפיטום, נשחט כשהוא על סף גסיסה. לא ניתן לייצר כבד שומני בדרך אחרת.
בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון (בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי החיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, נז(6) 212), שניתן ביום 11 באוגוסט 2003, נאסר הפיטום של עופות מים בישראל, כך שכיום אסור לייצר בישראל כבד שומני.
מבחינה עובדתית, סמך בית המשפט העליון את מסקנתו שהפיטום מהווה התעללות, על דוח של הוועדה המדעית של האיחוד האירופי בדבר בריאות בעלי-חיים ורווחתם.
מבחינה נורמטיבית, האיסור על ייצור כבד שומני בישראל נגזר מחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (ס"ח התשנ"ד, עמ' 56) (להלן – חוק צער בעלי חיים), שאוסר על התעללות בבעלי חיים. איסור זה משקף עיקרון תרבותי ומוסרי עמוק של הגנה על חסרי ישע, עיקרון המעוגן בהשקפות עולם הומניסטיות-אוניברסליות, בהלכה היהודית ובמסורות של הנצרות ושל האיסלאם.
ייצור כבד שומני אסור גם באיטליה, בריטניה, פולין, צ'כיה, לוקסמבורג, דנמרק, פינלנד, נורווגיה, שוודיה, שווייץ, אוסטריה, גרמניה, אוסטרליה, ארגנטינה ובכפוף להוראת מעבר גם בקליפורניה. עם זאת, יש מדינות שבהן פרקטיקה אכזרית זו עדיין מתקיימת.
מטרת הצעת החוק היא להשלים את חוק צער בעלי חיים על ידי הגנה כפולה: הגנה על המשק הישראלי, המחויב לעיקרון המוסרי של הגנה על בעלי-חיים, מפני תחרות מצד יצרנים זרים, שאינם כפופים בארצותיהם לסטנדרטים דומים; וכן הגנה על בעלי החיים, שיסודה בתפיסה אוניברסלית. הצבתם של סטנדרטים להגנת בעלי חיים, מטרתה שיפור תנאי חייהם ולא "ייצוא" ההתעללות לחו"ל באמצעות יבוא כבד של בעלי חיים, שייצורו כרוך בהתעללות.
כדי לגבות את האיסור על יבוא כבד שומני, מוצע למנוע גם מכירת כבד שומני.
הביטוי "כבד שומני" מוגדר בהצעת החוק בהתאם לשני מבחנים חלופיים, בזיקה הדוקה לדוח הוועדה המדעית האירופית:
המבחן הראשון – משקל הכבד – בעניין זה מאמצת הצעת החוק את ההגדרה המצויה בתקנות הנציבות האירופית ((Commission Regulation (EEC) 1538/91, הנזכרת גם בדוח עצמו;
המבחן השני – ריכוז השומן בכבד – מבחן חלופי זה הוא בעל חשיבות בייחוד כאשר הכבד מעובד. לפי הדוח, ריכוז השומן הממוצע בכבד של אווז לא מפוטם הוא 6.6% ממשקל הכבד, ואילו הריכוז הממוצע בכבד של אווז מפוטם הוא 55.8%, כאשר ההגדרה המוצעת מתייחסת לשיעור הריכוז הממוצע בין שני ערכים אלה.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3007/17), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב ליפמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1087/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בתמוז התשע"ה – 22.6.15
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"היתר" – היתר לפי כל דין, הנדרש לצורך ייבוא לישראל; "היתר" – היתר לפי כל דין, הנדרש לצורך ייבוא לישראל;
"כבד שומני" – כל אחד מאלה: "כבד שומני" – כל אחד מאלה:
(1) כבד של אווז שמשקלו 400 גרם או יותר;
(2) כבד של ברווז או מולארד שמשקלו 300 גרם או יותר;
(3) כבד של אווז, ברווז או מולארד, שריכוז השומן בו למעלה מ-30% ממשקל הכבד.
איסור ייבוא 2. לא ייבא אדם לישראל כבד שומני או מוצר המכיל כבד שומני. לא ייבא אדם לישראל כבד שומני או מוצר המכיל כבד שומני.
איסור מכירה 3. לא ימכור אדם כבד שומני או מוצר המכיל כבד שומני. לא ימכור אדם כבד שומני או מוצר המכיל כבד שומני.
אי-מתן היתרים 4. לא יינתן היתר לייבוא כבד שומני לישראל. לא יינתן היתר לייבוא כבד שומני לישראל.
עונשין 5. העובר על הוראות סעיף 2 או 3, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. העובר על הוראות סעיף 2 או 3, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.