הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564505
הכנסת העשרים
פ/1517/20
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשע"ה–2015
דברי הסבר
כיום רק שכירים מקבלים "דמי אבל" בתקופת האבלות בגין מות יקיריהם, מכוח צו הרחבה, ואילו עצמאים אינם זכאים לקבל דמי אבל בתקופת האבל. חוסר השוויון שבין שכירים לעצמאים גורם לעצמאיים רבים החוששים לפרנסתם לוותר בלית ברירה על ימי אבלותם או לקצרם.
ישיבת שבעה על קרוב משפחה מדרגה ראשונה, מעבר להיותה מצוה, היא זמן חשוב לעיבוד הכאב והאבל וקבלת תנחומים. עבודה מנתקת את האדם מההסתכלות הרגשית פנימה המתחייבת בתהליך ההתאבלות. עשיית מלאכה מפנה את האנרגיה של האדם לאפיקים רציונליים ולמעורבות רבה בתהליכים קוגניטיביים וחברתיים, תהליכים העלולים להותיר מעט זמן ואנרגיה למלאכת האבל.
מסיבה זו ההלכה היהודית מחייבת אדם יהודי שקרובו נפטר לשבות ממלאכה ולהתאבל עליו במשך שבעה ימים (שולחן ערוך יורה דעה סימן שפ, א-ב). גם המחקרים הפסיכולוגים מצביעים על התועלת שבמתן זמן לעיכול האובדן. משום כך, ראוי שבמדינת ישראל, כמדינה יהודית, תינתן האפשרות לקיים חובה זו.
מטרת הצעת החוק הנוכחית למנוע את הפגיעה באפשרות להתאבל שהיא מנת חלקם של העצמאיים בשוק העבודה, ולהשוות את מצבם למצבם של השכירים.
על פי הצעת החוק, גם עצמאים יקבלו תשלום בגין ימי האבל על מות קרוביהם, שבהם לא עבדו. הגמלה תשולם מאוצר המדינה בהתאם להוראה שיעביר המוסד לביטוח לאומי רק עבור אבלים שקרוביהם מדרגה ראשונה נפטרו, והתשלום לא ישולם בעד יותר משישה ימים.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע "צהר לחקיקה", מיזם החקיקה של ארגון רבני צהר וארגון לשכות המסחר.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי אורבך וקבוצת חברי כנסת (פ/2632/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (פ/19/1612).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ינון מגל (פ/949/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בתמוז התשע"ה – 22.6.15
יוזמים: חברי הכנסת ינון מגל
מירב בן ארי נורית קורן
יואב בן צור יואב קיש
קארין אלהרר איציק שמולי
רוברט אילטוב נחמן שי
תמר זנדברג סתיו שפיר
שלי יחימוביץ' יפעת שאשא ביטון
מרדכי יוגב אילן גילאון
יואל חסון זהבה גלאון
דב חנין שרון גל
מכלוף מיקי זוהר רחל עזריה
אברהם נגוסה יעקב מרגי
אייל בן ראובן אלי כהן
איתן ברושי אברהם דיכטר
עמר בר-לב מיכל רוזין
יחיאל חיליק בר שי פירון
רועי פולקמן מסעוד גנאים
טלי פלוסקוב משה גפני
הוספת סימן ו' 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 269 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 269 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 269 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 269 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 269 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 269 יבוא:
"סימן ו': גמלת אבל "סימן ו': גמלת אבל "סימן ו': גמלת אבל "סימן ו': גמלת אבל "סימן ו': גמלת אבל "סימן ו': גמלת אבל
גמלת אבל גמלת אבל גמלת אבל 269א. (א) מבוטח שמטעמי דת או נוהג לא עבד כעובד, או כעובד עצמאי, עקב ימי אבל בשל מות בן זוג, הורה, ילד, או אח של המבוטח, ישלם לו המוסד גמלה בעד הימים שבהם לא עבד כאמור (להלן – יום אבל), ולא יותר מ-6 ימים. (א) מבוטח שמטעמי דת או נוהג לא עבד כעובד, או כעובד עצמאי, עקב ימי אבל בשל מות בן זוג, הורה, ילד, או אח של המבוטח, ישלם לו המוסד גמלה בעד הימים שבהם לא עבד כאמור (להלן – יום אבל), ולא יותר מ-6 ימים.
(ב) (1) סכום הגמלה ליום אבל יהיה הסכום השווה להכנסתו של המבוטח שבעדה שולמו דמי ביטוח, ברבע השנה שקדם ל-1 לחודש שבו החלו ימי האבל, כשהיא מחולקת ב-90.
(2) על אף האמור בפסקה (1), מי שברבע השנה כאמור בפסקה (1) עבד פחות מ-60 ימים, יהיה סכום הגמלה ליום אבל הסכום השווה להכנסתו של המבוטח שבעדה שולמו דמי ביטוח, בשלושה חודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל ימי האבל, כשהיא מחולקת ב-90.
(ג) מבוטח הזכאי על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, לתשלום בעד ימי האבל שבהם לא עבד כאמור, לא תשולם לו הגמלה לפי סימן זה בעד אותם ימים. (ג) מבוטח הזכאי על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, לתשלום בעד ימי האבל שבהם לא עבד כאמור, לא תשולם לו הגמלה לפי סימן זה בעד אותם ימים.
(ד) גמלה לפי סעיף זה תשולם מאוצר המדינה בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום." (ד) גמלה לפי סעיף זה תשולם מאוצר המדינה בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום."