הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 564374 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אחמד טיבי אוסאמה סעדי פ/1469/20 הצעת חוק המים (תיקון – הקמת מתקני התפלה), התשע"ה–2015 דברי הסבר מדינת ישראל מצויה במשבר המים החמור ביותר מאז הקמתה. חומרת המשבר הביאה להטלת מס בצורת, והקמת ועדת חקירה ממלכתית למשק המים. הגרעון במשק המים נגרם, בין היתר, בשל היצע נמוך של מתקני התפלה שהיו צריכים להשלים את המחסור בהיצע המים הטבעי. בראיה עתידית יש חשש מדאיג להעמקה נוספת בגרעון במשק המים, בשל ירידה בכמות המים אשר נובעת מירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון, מגמת התחממות גלובאלית, זיהום מי תהום, שאיבת יתר, התקרבות מדאיגה לבעיות מליחות בחלק מהבארות והאקוויפרים, עליה בהיקף האוכלוסין, גידול בצריכה הפרטית בשל עליה ברמת החיים, גידול הייצור בתעשייה, האצת תהליך העיור והקטנת שטחי חלחול. בשני העשורים האחרונים, התנהלות משק המים של מדינת ישראל על ידי הגופים אשר עוסקים בתחום היתה ללא ראיה אסטרטגית ארוכת טווח. הצעת החוק באה לתת מענה להתנהלות הכושלת של כל הגופים העוסקים בניהול משק המים, כפי שעלה מדוחות שונים של מבקר המדינה מאז שנות ה-60. האחריות של הסקטור הציבורי לתכנון משק המים ברמה הלאומית והאזורית גרמה לתוצאות הקיימות, ולפיכך על המחוקק להתערב ולחייב את הממשלה לבצע פעולות לפיתוח משק המים למען רווחת הציבור. טכנולוגיית ההתפלה מהווה נדבך חשוב לייצור מים מתוקים באיכות גבוהה ממי-ים. לפיכך, יש להגדיר יעדי התפלה על מנת להבטיח תכנון לטווח הארוך ולמנוע מצוקת מים בעתיד. יצוין, שאין בהצעת החוק כדי להוות תחליף לוועדת חקירה שתבחן את תפקוד ממשלות ישראל השונות ומשרדי הממשלה השונים בתהליך. יוזכר כי כבר בשנת 2001 הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית ראשונה בנושא משק המים המותפלים, על מנת ליצור מאזן חיובי במשק המים בישראל, מתוך ראיה צופה פני עתיד וכפועל יוצא מהעבר ומתוך מגמה לשיקום מאגרי המים הטבעיים אשר הגיעו לאחרונה לנקודה קריטית. בנוסף, יש לקחת בחשבון במסגרת יצירת תשתית אספקת מים, כי לאור המחסור במים באזורנו, הצורך במים יגיע לשולחן הדיונים בכל הסדר מדיני עתידי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בתמוז התשע"ה – 22.6.15 הוספת סימן ז' בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בפרק השלישי, אחרי סימן ו' יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בפרק השלישי, אחרי סימן ו' יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בפרק השלישי, אחרי סימן ו' יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בפרק השלישי, אחרי סימן ו' יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בפרק השלישי, אחרי סימן ו' יבוא: "סימן ז': מתקני התפלה "סימן ז': מתקני התפלה "סימן ז': מתקני התפלה "סימן ז': מתקני התפלה "סימן ז': מתקני התפלה מטרת הסימן מטרת הסימן מטרת הסימן 108א. מטרתו של סימן זה לקבוע הסדרים לעידוד הקמתם של מתקנים להתפלת מים (בסימן זה – מתקני התפלה), כמתחייב ממצב משק המים בישראל, כדי להבטיח קיומם של משאבי מים מספקים ונאותים במדינת ישראל. יעדי התפלה יעדי התפלה יעדי התפלה 108ב. הרשות הממשלתית תפעל להקמת מתקני התפלה, כך שעד ליום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015) יותפלו במדינת ישראל לפחות 750 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה, ועד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) יותפלו במדינת ישראל לפחות מיליארד מטרים מעוקבים של מים בשנה (בסימן זה – היעד הציבורי). תמריצים להקמת מתקני התפלה תמריצים להקמת מתקני התפלה תמריצים להקמת מתקני התפלה 108ג. הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין תמריצים לעידוד הקמת מתקני התפלה חדשים כדי לעמוד ביעד הציבורי; כללים כאמור יתייחסו, בין היתר, לנושאים אלה: (1) מתן אפשרות למקים מתקן התפלה לעשות שימוש בתשתית מים, כהגדרתה בסעיף 35א; (2) מתן אפשרות למקים מתקן התפלה למכור מים מותפלים לצרכני מים או לספקי מים אחרים; (3) חיוב בעל תשתית מים שהוא גם ספק מים לרכוש מים ממקים מתקן התפלה בכמות ובמחיר שתקבע הרשות הממשלתית. הקלות במתן היתרים להקמת מתקני התפלה הקלות במתן היתרים להקמת מתקני התפלה הקלות במתן היתרים להקמת מתקני התפלה 108ד. שר הפנים, בהתייעצות עם הרשות הממשלתית, יקבע תנאים לעניין הקלות במתן היתרים להקמת מתקני התפלה על מנת לעמוד ביעד הציבורי. תקנות לעניין סימן זה תקנות לעניין סימן זה תקנות לעניין סימן זה 108ה. שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סימן זה." תחילה 2. תחילתו של סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 14 ימים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה). תחילתו של סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 14 ימים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה). תחילתו של סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 14 ימים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה). תחילתו של סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 14 ימים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה). תחילתו של סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, 14 ימים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה). כללים ראשונים ותקנות ראשונות 3. תקנות וכללים ראשונים לפי סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. תקנות וכללים ראשונים לפי סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. תקנות וכללים ראשונים לפי סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. תקנות וכללים ראשונים לפי סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. תקנות וכללים ראשונים לפי סימן ז' לפרק השלישי לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה.