הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564386
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אחמד טיבי
אוסאמה סעדי
פ/1603/20
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני שירותים), התשע"ה–2015
דברי הסבר
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק), מקנה לאדם הנזקק לטיפול רפואי שורה של זכויות ובהן הזכות לבחור בין נותני שירותים רפואיים (להלן– זכות הבחירה).
סעיף 23 לחוק מאפשר לקופות החולים לצמצם את חופש הבחירה של המבוטחים לנותני שירות שקבעה הקופה, באמצעות קביעת הסדרים לבחירת נותני שירות (להלן– הסדרי בחירה). כלומר, הסדרי הבחירה הם הסדרים של הקופות שמשמעותם אי-בחירה או הגבלת הבחירה של המבוטח.
בבסיס האפשרות של הקופות לצמצם את חופש הבחירה של המבוטחים, עומדים שיקולי יעילות וכן ההשלכות התקציביות שעשויות להיות למתן חופש בחירה מוחלט לפרט.
במצב הנוכחי, אותו מוצע לשנות, המחוקק הטה את הכף לטובת האינטרסים הכלכליים של קופות החולים, באופן שיכול ליצור לעיתים עיוותים קשים, כגון הפניית מבוטחים לקבלת שירות במרחק בלתי סביר בעליל ממקום מגוריהם. הסובלים העיקריים ממצב זה הם תושבי הפריפריה הנאלצים, לעיתים קרובות, לקבל טיפול רפואי במרחק רב ממקום מגוריהם או להמתין זמן ממושך עד לקבלת הטיפול.
סעיף 23 לחוק ותקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים), התשס"ה–2005 (להלן – התקנות או תקנות ביטוח בריאות) אשר הותקנו מכוח החוק, מחייבים את קופות החולים לבחור את נותני השירות עמם היא פועלת, ולפרסם זאת בקרב מבוטחיה. אלא שאין עסקינן בחובות טכניות גרידא אלא בחובות בעלות השפעה ישירה ומכרעת על אופן ועל אפשרות המימוש של זכות המבוטח לבריאות, מאחר שהקופות הן המופקדות על אספקת מירב השירותים מטעם חוק ביטוח בריאות ממלכתי. תוכנם של הסדרי הבחירה אמור לשקף איזון בין האינטרסים של קופות החולים המוצגים לעיל, לבין האינטרסים והצרכים של המבוטחים.
השאיפה לאזן את כוחה המכריע של הקופה אל מול זכויות המבוטח, הובילה את המחוקק ואת השר לנסח את הכללים הבאים: על השירותים במסגרת הסדרי הבחירה להינתן באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח; בנוסף לכך, דורשות התקנות שמירה על רצף טיפולי ככל האפשר, כך שהמבוטח לא יאלץ להחליף מוסד רפואי או נותן שירות, אשר כבר החלו בטיפול במחלתו; קבלת שירות רפואי מתמחה במקרים מסוימים המצדיקים זאת עשוי אף הוא להצדיק סטייה על פי התקנות מהסדרי הבחירה, וכך גם העובדה שהמבוטח נזקק לטיפולים אינטנסיביים; לבסוף, שיקול דעת רפואי, עשוי אף הוא להצדיק סטייה מהסדרי הבחירה. כמובן, שטיפולי חירום ופנייה לרפואה דחופה, אינם כפופים להסדרי הבחירה.
כאמור, חשיבות רבה נודעת למציאת האיזון הראוי בין המבוטח לבין הקופה, קרי, בין האינטרסים הכלכליים של הקופה לבין האינטרסים של המבוטח לבחור ולקבל שירות סביר מבחינת זמן, מרחק ואיכות. ואולם, המצב המשפטי כיום, אינו נותן מענה לכל צורכי המבוטח, ומותיר סוגיות רבות בלתי פתורות, אשר לעיתים מאלצות חולים, בשעתם הקשה ביותר, לצאת למאבקים, על מנת לממש את זכותם לבחור ולקבל שירות בזמן, מרחק ואיכות סבירים. כך למשל, אין החוק קובע מדדים ברורים למונחים דוגמת "מרחק סביר" ו"זמן סביר". בנוסף לכך, ההסדר החוקי הקיים אינו יוצר מנגנון של אכיפה ופיקוח על קביעת הסדרי הבחירה ויישומם, וכך מותיר תחום זה לשיקול דעתן הכמעט מוחלט של הקופות. מצב הדברים הקיים, לא רק שפוגע בזכות הבחירה של המבוטחים, אלא מאפשר ומקבע את קיפוח הפריפריה, דלת שירותי הבריאות, אל מול מרכז הארץ, שם מרוכזים מרבית השירותים.
לפיכך, מוצע לתקן את החוק, באופן שייתן מענה ראוי יותר למבוטחי הקופות בסוגיה זו. בין השאר, מוצע לקבוע באופן ברור מהם מרחק וזמן סבירים למתן שירותים רפואיים. כן מוצע לקבל את המלצת נציבת קבילות החולים ולהעביר חלק מהסדרי הבחירה לאישור השר, במקום יידוע בלבד. בהמשך לכך, מוצע ליצור מנגנון מפורט של אישור ההסדרים שיאזן בין האינטרס הציבורי לפיקוח של שר הבריאות על הקופות לשם הגנה על זכויות המבוטחים, מחד גיסא, לבין השאיפה לשמור על מידה ראויה של תחרות חופשית וחופש מסחר של הקופות ונותני השירותים, מאידך גיסא.
בנוסף, מאחר שעקרונות רבים מעוגנים כיום בתקנות, מוצע, לשם קוהרנטיות ואיחוד הנורמות המשפטיות בנושא חשוב זה, לאחד את כלל העקרונות בחקיקה.
התיקון המוצע
1. מוצע לתקן את סעיף 23(ב) לחוק בנוסחו הנוכחי כך שבמקומו יבוא סעיף 23(ב) שעיקריו כדלקמן:
כיום, אין הגדרה בחוק למונח "מרחק סביר", וכל קופה יכולה לפרש זאת כראות עיניה. מצב דברים זה אינו ראוי מאחר שלקריטריון זה השלכה מהותית על זכותם של מבוטחים לבריאות. לא אחת, בוחרות הקופות, מטעמי תקציב, להתקשר עם נותן שירות המרוחק מעיר מגוריו של המבוטח, באופן המאלץ אותו לנסוע מרחק רב. למשל, תושב עפולה, אשר בעיר מגוריו קיים בית חולים, עלול למצוא עצמו נדרש לבצע בדיקה או טיפול דווקא בבית החולים בחיפה, אך ורק בשל הסדר הבחירה שקבעה הקופה שבה הוא חבר. נסיעה זו כרוכה בטרחה רבה, בעלות כספית, ויוצרת קושי רב לבני משפחה המטפלים במבוטח. במקרים קיצוניים עלולים קשיים אלו לגרום למבוטחים לוותר על קבלת הטיפול.
לפיכך, מוצע לקבוע כי ככלל יינתן הטיפול במקום מגוריו של המבוטח, אולם בהיעדר מכונים או מרפאות או בתי חולים המעניקים את השירות הדרוש בעיר מגוריו של החבר, יינתן השירות ביישוב הקרוב ביותר לעיר מגוריו של המבוטח בו ניתן השירות לו הוא נזקק.
כיום, אין הגדרה בחוק למונח "זמן סביר" לקבלת שירות או טיפול לו נזקק המבוטח. בהיעדר הגדרה, עלולים מבוטחים להמתין לקבלת הטיפול במשך זמן רב, אשר יוגדר כזמן סביר על ידי הקופה. יתרה מכך, בין מבוטחי הקופות השונות קיימים לא אחת פערים ככל שהדבר נוגע למשך הזמן שעליהם להמתין לטיפול. מבוטח של קופה אחת עלול להמתין זמן רב יותר מרעהו המבוטח בקופה אחרת, לשם קבלת טיפול או שירות זהה. פער הזמנים יכול שינבע מהעדר התקשרויות של הקופה עם נותני שירות מסוימים, או העדר כמות מספקת של נותני שירותים, אשר יאפשרו לכל מבוטח הנזקק לטיפול, לקבלו בזמן ובהקדם האפשרי.
ראוי לציין כי בנוסח החוק המקורי שחוקק בכנסת בשנת 1994 נקבע, כי "ועדת מומחים שימנה שר הבריאות, לאחר התייעצות עם מועצת הבריאות, רשאית בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה לפרט את שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות פירוט נוסף, ולכלול בפרטים שתקבע את פרקי זמן ההמתנה לשירות, מרחק הינתנו מבית המבוטח, הגורם המחליט על מתן השירות, דרך הינתנו ואיכותו". ועדת המומחים לא הוקמה וסעיף זה בוטל בתיקון משנת 1998, והותיר את המונח "זמן סביר" עמום. גם כאן ניכרים הבדלים בין הפריפריה למרכז. עצם ריכוזם של רוב השירותים במרכז, מאפשר למבוטח תושב המרכז להגיע בפרק זמן קצר יותר לקבלת הטיפול הנדרש, ומיעוט השירותים בפריפריה עלול להאריך את משך ההמתנה לשירות או לטיפול.
המתנה ארוכה לטיפול נדרש עלולה להסב נזק למבוטח (גילוי מאוחר של מחלה, החמצת מועד הטיפול וכיו"ב), ואף יוצרת מתח רב ותחושת אי וודאות המכבידה על החולה הזקוק לטיפול זה.
לכן מוצע להגדיר מהו "זמן סביר": משך ההמתנה לטיפול יחשב לסביר אם הוא יעלה בקנה אחד עם קביעת שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, באשר לזמן ההמתנה הסביר לטיפול מסוג מסוים. ההחלטה שלא לאמץ קריטריון אחיד בהגדרת "זמן סביר" נובעת מטעמים פרקטיים: מגוון השירותים רחב מאוד, ואין שירות אחד דומה לאחר – באחד יתכן שההמתנה לא תסב נזק, ובאחר יתכן שכן; באחד יתכן ויש היצע נרחב של נותני השירות בכל אזורי המדינה, ובאחר יתכן שמספר המתמחים בתחום הינו קטן. לכן מצאנו כי נדרשת התייחסות נפרדת לכל סוג שירות. גישה זו נתמכת אף בהכרה שמעת לעת עשויים לחול שינויים בשירותי הבריאות ובמדיניות הראויה. לפיכך, מצאנו שאין לאמץ קריטריון גורף, שימנע דינאמיות כאמור.
שיקולים אלה, כמו גם העובדה שמשרד הבריאות הוא הגוף בעל הידע והניסיון המקצועי, הובילו למסקנה שמשרד הבריאות הוא הגוף המתאים לערוך סיווג ולקבוע זמני המתנה ראויים (בדומה לקריטריון שנקבע על ידי המשרד לגבי משך ההמתנה לשירותים בתחום התפתחות הילד; שם נקבע כי ההמתנה המקסימאלית תהיה 4 חודשים עבור ילדים מעל גיל שנה).
לפיכך מוצע כי משרד הבריאות יפרסם את משך הזמן שעל מטופל להמתין לשם קבלת שירות לפי רשימת השירותים השונים. משך הזמן ייקבע, בהתחשב בין היתר, בזמינות ובנגישות של השירותים, בדפוסי השימוש בטיפול, ובנחיצות הקלינית של הטיפול הרפואי.
עקרון השמירה על הרצף הטיפולי מעוגן כיום בתקנות בלבד. על פי התקנות יש לשמור על רצף טיפולי, קרי על טיפול על ידי אותו גוף או גורם מקצועי, לאורך כל הטיפול במחלה או במצב רפואי מסוים, ולא לאלץ מבוטח להחליף מוסד רפואי לשם קבלת המשך הטיפול. הוראה זו, נועדה לשמור על איכות הטיפול, תוך הנחה כי כאשר יש גורם מטפל אחד, הוא מכיר את העבר ואת צורכי המטופל, ויכול להעניק טיפול איכותי יותר.
אולם, הוראה זו לוקה בחסר. ראשית, משום שאינה מבהירה די הצורך אימתי יחשב טיפול חלק מרצף טיפולי הכרחי. כך למשל, יתכן שאדם אשר נאלץ להיבדק מדי חצי שנה עקב מצבו הרפואי, לא יחסה תחת צלה של ההוראה, מחמת הזמן שחלף בין טיפול לטיפול או בין בדיקה לבדיקה. זאת על אף ששבירת הרצף במצב זה, אינה בהכרח מוצדקת, ועלולה לגרוע מאיכות הטיפול אשר יקבל המבוטח.
שנית, ההוראה אינה מתייחסת למקרים שבהם מתגלה מחלה אחרת, אשר חוסה תחת אותו תחום התמחות, ויתכן שאף קשורה לקודמתה. לכאורה במצב דברים זה, על פי הדין הקיים, לא קיימת הוראה המחייבת מתן טיפול על ידי אותו גורם המקצועי, וקופת החולים יכולה להעביר את המבוטח לגורם מטפל אחר.
חסרים אלה מעידים על הצורך לעגן את העיקרון בחוק על מנת לשמור על ריכוזיות ההוראות ואחידותן.
לפיכך, מוצע לקבוע כי הרצף הטיפולי יקטע רק אם חלפו שנתיים מהמועד בו קיבל המבוטח את הטיפול הנדרש וכן במקרי חירום הדורשים טיפול רפואי דחוף.
טיפול במוסד מתמחה - עקרון זה קבוע כיום בתקנות. מוצע לשלבו בחוק, בנוסחו כיום, לשם שמירה על אחידות וריכוזיות ההוראות בדבר הסדרי הבחירה. ההוראה המוצעת קובעת, כי אם הטיפול הרפואי לו זקוק המטופל ניתן במוסד רפואי מתמחה, כפי שיפורסם ויעודכן במסגרת חוזרי המנהל, המטופל יוכל לקבל במוסד זה כל טיפול לו יזדקק עקב המצב הרפואי בגינו הוא זקוק לטיפול המוסד המתמחה. הוראה זו תבטיח כי מטופל, אשר נקלע בעל כורחו ובשל מחלתו למוסד רפואי מסוים, יוכל עדיין לפנות למוסד רפואי המתמחה במצב רפואי מסוים.
2. מוצע לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שלאחר סעיף 23(ב) החדש יבוא סעיף 23(ב1), שעיקריו כדלקמן:
כאמור, סוגית הסדרי בחירה מביאה לכדי ביטוי את צורכי הקופות, מחד, והאינטרסים של המבוטחים, מאידך. בקשר הדוק לכך, אנו סבורים כי קיימים מקרים שבהם אין להחיל את הסדרי הבחירה, זאת בהתבסס על הכרה באינטרסים הראויים להגנה של המטופל.
המקרים שבהם ניתן לסטות מהסדרי הבחירה, מנויים כיום בתקנות. מוצע לשם האחידות והריכוזיות לעגן אותם בחוק. כמו כן, יש לנסחם באופן שאינו משתמע לשני פנים, וזאת תחת סעיף אחד המאפשר סטייה מהסדרי הבחירה, ולעגן את בחירת המבוטח ככל הניתן, כפי שיפורט להלן. בדומה להסדר הקבוע בתקנות כיום, אלה המקרים שבהם מוצע להגביל את תחולתם של הסדרי הבחירה:
א. שיקול דעת רפואי – יש ליתן משקל לחוות דעת רפואית אשר מחייבת סטייה מהסדרי הבחירה, ובכלל זה הפנייה לנותן שירות או למוסד טיפולי אשר אינו נמנה על נותני השירותים עמם לקופה יש הסדר. באופן טבעי, לא תמיד קיימת חפיפה בין שיקול הדעת הרפואי לשיקולי יעילות ותועלת כלכלית. ברור כי במקרים שבהם שיקול דעת רפואי מחייב טיפול רפואי במוסד רפואי מסוים, יש להעדיפו על פני הסדרי הבחירה של הקופה. לפיכך, מוצע לקבוע במפורש כי מקום שבעל מקצוע קבע שסטייה מהסדרי הבחירה דרושה מטעמים רפואיים, על שיקול הדעת הרפואי לגבור על יתר האינטרסים אשר בבסיס הסדרי הבחירה.
ב. מחלות כרוניות – הוראה זו מטרתה למנוע קושי לפיו, לעיתים מבוטח המתמודד עם טיפולים אינטנסיביים במחלה כרונית, נאלץ להתנייד בין מוסדות רפואיים שונים על מנת לקבל טיפולים, זאת כפועל יוצא של הסדרי הבחירה. התניידות זו עלולה להרע את מצב בריאותו, להוסיף נטל מיותר על שכמו ואף להקשות על הטיפול הרפואי בו עקב קשיי תקשורת בין הרופאים המטפלים. לכן, מוצע לתקן את החוק כך שבמקרה של קבלת טיפול אינטנסיבי במחלה כרונית, יהיה על קופת החולים לרכז את כל הטיפולים להם זקוק המטופל במוסד טיפולי אחד, אף אם חלק מהשירותים אינם נמנים בהסדרי הבחירה של הקופה אל מול מוסד טיפולי זה, והכל בהתאם לבקשת המטופל .
ג. פנייה דחופה לחדר מיון – בדומה למצב הקיים כיום, לא ניתן להכפיף פנייה לרפואה דחופה (מיון) להסדרי הבחירה, משום שמדובר במצבים אשר דחיפות ההגעה ומגבלת הזמן אינם מאפשרים בחינה מול קופת החולים באשר להסדריה מול נותני השירות, למשל: תאונות, אירוע לב וכיו"ב. לפיכך מוצע כי פניית מבוטח לרפואה דחופה, לא תהא כפופה להסדרי הבחירה, אלא לשיקוליו או לשיקולי הסובבים אותו, על פי המקום שבו אירע האירוע המצדיק את הפנייה והמוסד הרפואי הזמין להעניק טיפול הקרוב לאותו מקום.
3. מוצע לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שלאחר סעיף 23(ג) לחוק העיקרי יבוא סעיף 23(ד), שעיקריו כדלקמן:
עניינו של סעיף זה הוא הסדרת אופן אישור הסדרי הבחירה ופרסומם. מטרתו של הסעיף כפולה - ראשית, הכפפת הסדרי הבחירה למנגנון של פיקוח ואכיפה, לרבות מנגנון אישור. שנית, הפצת המידע בדבר הסדרי הבחירה לקהל המבוטחים כנדרש.
אישור הסדר הבחירה ואופן קבלתו – על פי המצב המשפטי כיום, הסדרי הבחירה אשר נקבעו על ידי הקופה, אינם עומדים לביקורת משרד הבריאות ולאישורו, והקופה נדרשת רק להעבירם לידיעת המשרד. לפיכך, אין כל מנגנון פיקוח אפקטיבי על ההסדרים ותוכנם.
מוצע לקבוע בחוק כי הסדרי הבחירה של הקופה והשינויים הנעשים בהם יהיו כפופים לפיקוח של משרד הבריאות. האחרון יבחן, טרם מתן אישור, האם הסדרי הבחירה עומדים בקריטריונים הקבועים בחוק, ובמידת הצורך יפסול או יבטל הסדר הסוטה מהם, תוך יידוע הקופה, ומתן אפשרות לתקן את ההסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק.
מוצע כי שר הבריאות יאשר כל הסדר המובא בפניו, לרבות שינוי בהסדר קיים, תוך 60 יום, ואם ימצא צורך בתיקון ההסדר, תוטל האחריות על הקופה לתיקונו, והשר ייתן את החלטתו בדבר אישור הסדרי הבחירה המתוקנים תוך 15 יום.
במקרים שבהם יפסל ההסדר המוצע, ימשיך לחול הסדר הבחירה הישן.
על מנת לאזן בין האינטרס הציבורי באישור ופיקוח על ההסדרים לבין העומס המוטל על משרד הבריאות, מוצע לצמצם את תהליכי הבחינה והאישור, אך ורק להסדרי הבחירה הנוגעים לשירותי רפואה מסוימים וביניהם שירותים הניתנים במרפאות מומחים, טיפולים אמבולטוריים, שירותים הניתנים במעבדות ובמכונים וטיפולים הניתנים במסגרת אשפוז בבתי חולים ובמוסדות רפואיים, תוך מתן אפשרות להוסיף או לגרוע מרשימת השירותים. הסדרי הבחירה שאינם דורשים אישור של משרד הבריאות (שירותים הניתנים במרפאות הקופה או במרפאות עצמאיות על ידי רופאי משפחה, רופאי ילדים, רופאים פנימיים, רופאי נשים, אורתופדיים וכירורגים) יובאו לידיעת השר בלבד, ויכנסו לתוקף תוך 7 ימים מיום פרסומם. ההסדרים הדורשים אישור, יפורסמו תוך 7 ימים מיום אישורם, וייכנסו מיידית לתוקף.
פרסום – חשיבות הפרסום של הסדרי הבחירה והעמדתם באופן נגיש לכלל הציבור, נובעת ממספר טעמים עיקריים:
ראשית, השוואת אפשרויות הבחירה מבין נותני השירותים, המוצעת על ידי כל קופת חולים. זו צריכה להוות קריטריון ראשון במעלה בבחירת קופת חולים על ידי המבוטחים.
שנית, קביעת נותני השירותים של קופת החולים, והיקף החופש הניתן למבוטחים לבחור מבין נותני שירותים אלו, משקפים במידה רבה, את איכות הטיפול המוצע לציבור, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
שלישית, בצד הגילוי הנאות, צפוי פרסום הסדרי הבחירה לעודד את התחרות בין קופות החולים ואולי אף להביא לשיפור בהסדרים עצמם.
לפיכך מוצע, בהמשך לקבוע כבר היום בעניין זה בתקנות, כי כלל הסדרי הבחירה יפורסמו באתרי האינטרנט ובקופות עצמם, וכי עותק אחד יינתן לכל מבוטח ללא תשלום.
הצעת החוק הוכנה בסיוע האגודה לזכויות האזרח, האגודה לזכויות החולה ובית הספר למשפטים במכללה למינהל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1158/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב בתמוז התשע"ה – 29.6.15
תיקון סעיף 23 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 23 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 23 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 23 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 23 –
(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: במקום סעיף קטן (ב) יבוא: במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה ואת היקפם, כך שהם יאפשרו למבוטח לקבל את שירותי הבריאות בהתאם לאמור בסעיף 3(ד), ובהתאם להוראות שלהלן: "(ב) קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה ואת היקפם, כך שהם יאפשרו למבוטח לקבל את שירותי הבריאות בהתאם לאמור בסעיף 3(ד), ובהתאם להוראות שלהלן: "(ב) קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה ואת היקפם, כך שהם יאפשרו למבוטח לקבל את שירותי הבריאות בהתאם לאמור בסעיף 3(ד), ובהתאם להוראות שלהלן:
(1) הטיפול יינתן במקום מגוריו של החבר, אולם, בהיעדר מכונים או מרפאות או בתי חולים המעניקים שירות מסוים במקום מגוריו של החבר, הטיפול יינתן ביישוב הקרוב ביותר למקום מגוריו שבו ניתן השירות; (1) הטיפול יינתן במקום מגוריו של החבר, אולם, בהיעדר מכונים או מרפאות או בתי חולים המעניקים שירות מסוים במקום מגוריו של החבר, הטיפול יינתן ביישוב הקרוב ביותר למקום מגוריו שבו ניתן השירות;
(2) שר הבריאות יקבע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, את משך הזמן הסביר לקבלת טיפול רפואי לגבי השירותים שיקבע, בהתחשב בין היתר, בזמינות ובנגישות של השירותים, בדפוסי שימוש בטיפול, ובנחיצות הקלינית של הטיפול הרפואי; (2) שר הבריאות יקבע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, את משך הזמן הסביר לקבלת טיפול רפואי לגבי השירותים שיקבע, בהתחשב בין היתר, בזמינות ובנגישות של השירותים, בדפוסי שימוש בטיפול, ובנחיצות הקלינית של הטיפול הרפואי;
(3) הטיפול יינתן תוך שמירה על רצף טיפולי, כך שמטופל לא יידרש להחליף מוסד רפואי אחד במשנהו, תוך כדי הטיפול במחלה מסוימת או במצב רפואי מסוים; הוראה זו לא תחול על מצבים חריגים או במקרה של טיפול רפואי דחוף או במקרה שחלפו יותר משנתיים ממועד הטיפול האחרון; (3) הטיפול יינתן תוך שמירה על רצף טיפולי, כך שמטופל לא יידרש להחליף מוסד רפואי אחד במשנהו, תוך כדי הטיפול במחלה מסוימת או במצב רפואי מסוים; הוראה זו לא תחול על מצבים חריגים או במקרה של טיפול רפואי דחוף או במקרה שחלפו יותר משנתיים ממועד הטיפול האחרון;
(4) במקרה של מחלה או מצב רפואי המצדיקים מתן טיפול במסגרת מוסד רפואי שבו מצויים רמה מיוחדת של ידע וניסיון מקצועי (להלן – שירות רפואי מתמחה), תינתן למבוטח האפשרות לקבל כל שירות רפואי שהוא נזקק לו בקשר לאותה מחלה או לאותו מצב רפואי במסגרת שירות רפואי מתמחה; רשימת המחלות או המצבים הרפואיים המצדיקים טיפול במסגרת שירות רפואי מתמחה, וכן רשימת השירותים הרפואיים המתמחים, תפורסם ותעודכן, מזמן לזמן, בחוזרי המנהל הכללי של משרד הבריאות. (4) במקרה של מחלה או מצב רפואי המצדיקים מתן טיפול במסגרת מוסד רפואי שבו מצויים רמה מיוחדת של ידע וניסיון מקצועי (להלן – שירות רפואי מתמחה), תינתן למבוטח האפשרות לקבל כל שירות רפואי שהוא נזקק לו בקשר לאותה מחלה או לאותו מצב רפואי במסגרת שירות רפואי מתמחה; רשימת המחלות או המצבים הרפואיים המצדיקים טיפול במסגרת שירות רפואי מתמחה, וכן רשימת השירותים הרפואיים המתמחים, תפורסם ותעודכן, מזמן לזמן, בחוזרי המנהל הכללי של משרד הבריאות.
(5) לשם פיקוח על ביצוע הוראות פסקאות (1) ו-(2), תעביר קופת חולים למשרד הבריאות מדי שנה את הנתונים הבאים, בהתייחס לשירותים שנקבעו על ידי השר לפי פסקה (2): (5) לשם פיקוח על ביצוע הוראות פסקאות (1) ו-(2), תעביר קופת חולים למשרד הבריאות מדי שנה את הנתונים הבאים, בהתייחס לשירותים שנקבעו על ידי השר לפי פסקה (2):
(א) מספר שעות טיפול זמינות של רופאים מומחים לפי תחום ההתמחות בכל נפה;
(ב) מספר מבוטחים בנפה, אשר אמורים לקבל את השירות בכל תחום התמחות; בפסקה זו, "נפה" – כפי שהתפרסמה בילקוט הפרסומים 531, התשי"ז, עמ' 761, מיום י' בניסן התשי"ז (11 באפריל 1957);
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מבוטח יהיה זכאי לקבל שירות שלא נכלל בהסדרי הבחירה של הקופה במקרים אלה: "(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מבוטח יהיה זכאי לקבל שירות שלא נכלל בהסדרי הבחירה של הקופה במקרים אלה: "(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מבוטח יהיה זכאי לקבל שירות שלא נכלל בהסדרי הבחירה של הקופה במקרים אלה:
(1) במקרה שבו על פי שיקול דעת רפואי, נקבע כי מבוטח צריך לקבל שירות שלא נכלל בהסדרי הבחירה של הקופה; (1) במקרה שבו על פי שיקול דעת רפואי, נקבע כי מבוטח צריך לקבל שירות שלא נכלל בהסדרי הבחירה של הקופה;
(2) במקרה של מבוטח החולה במחלות כרוניות, ונזקק עקב מחלתו לטיפולים אינטנסיביים, ירוכזו הטיפולים במרכז רפואי אחד, ככל שניתן, לבקשת החולה; (2) במקרה של מבוטח החולה במחלות כרוניות, ונזקק עקב מחלתו לטיפולים אינטנסיביים, ירוכזו הטיפולים במרכז רפואי אחד, ככל שניתן, לבקשת החולה;
(3) פניה דחופה של מטופל למחלקה לרפואה דחופה (חדר מיון) בבית חולים כללי."; (3) פניה דחופה של מטופל למחלקה לרפואה דחופה (חדר מיון) בבית חולים כללי.";
(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) (1) קופת חולים תביא את הסדרי הבחירה בנוגע לשירותי רפואה ראשונית וכל שינוי בהם לידיעת שר הבריאות, ותפרסמם בקרב חבריה בתוך שבעה ימים; עם פרסומם, יכנסו הסדרי הבחירה בנוגע לשירותי רפואה ראשונית לתוקף; בפסקה זו , "רפואה ראשונית" – שירותי רפואה הניתנים במרפאות הקופה או במרפאות עצמאיות, על ידי רופאי משפחה, רופאי ילדים, רופאים פנימיים, רופאי נשים, אורתופדים וכירורגיים. (1) קופת חולים תביא את הסדרי הבחירה בנוגע לשירותי רפואה ראשונית וכל שינוי בהם לידיעת שר הבריאות, ותפרסמם בקרב חבריה בתוך שבעה ימים; עם פרסומם, יכנסו הסדרי הבחירה בנוגע לשירותי רפואה ראשונית לתוקף; בפסקה זו , "רפואה ראשונית" – שירותי רפואה הניתנים במרפאות הקופה או במרפאות עצמאיות, על ידי רופאי משפחה, רופאי ילדים, רופאים פנימיים, רופאי נשים, אורתופדים וכירורגיים.
(2) קופת חולים תביא את הסדרי הבחירה בנוגע לשירותי הרפואה המפורטים להלן וכל שינוי בהם לאישור שר הבריאות, והוא ייתן את החלטתו בתוך 60 ימים מיום שהועברו אליו; מצא השר כי הסדרי הבחירה אינם עומדים בהוראות לפי חוק זה, והועברו אליו על ידי קופת החולים הסדרים מתוקנים, ייתן את החלטתו בדבר אישור הסדרי הבחירה המתוקנים בתוך 15 יום: (2) קופת חולים תביא את הסדרי הבחירה בנוגע לשירותי הרפואה המפורטים להלן וכל שינוי בהם לאישור שר הבריאות, והוא ייתן את החלטתו בתוך 60 ימים מיום שהועברו אליו; מצא השר כי הסדרי הבחירה אינם עומדים בהוראות לפי חוק זה, והועברו אליו על ידי קופת החולים הסדרים מתוקנים, ייתן את החלטתו בדבר אישור הסדרי הבחירה המתוקנים בתוך 15 יום:
(א) שירותי רפואה הניתנים במרפאות מומחים, טיפולים אמבולטוריים בבית חולים הכולל מרפאות מומחים, ושירותי בריאות הניתנים במעבדות ובמכונים;
(ב) טיפולים הניתנים במסגרת אשפוז בבתי חולים ובמוסדות רפואיים.
(3) קופת חולים תפרסם את הסדרי הבחירה שאושרו על ידי השר בתוך שבעה ימים; עם הפרסום, יכנס לתוקפו הסדר הבחירה. (3) קופת חולים תפרסם את הסדרי הבחירה שאושרו על ידי השר בתוך שבעה ימים; עם הפרסום, יכנס לתוקפו הסדר הבחירה.
(4) נודע לשר, לאחר כניסתו של הסדר בחירה לתוקף, כי הסדר הבחירה, שאושר על ידו, כולו או חלקו, אינו עומד בהוראות לפי חוק זה, לרבות בשל נסיבות חדשות שאירעו לאחר מתן האישור, רשאי השר להכריז על ההסדר, כולו או חלקו, לפי העניין, כבטל. (4) נודע לשר, לאחר כניסתו של הסדר בחירה לתוקף, כי הסדר הבחירה, שאושר על ידו, כולו או חלקו, אינו עומד בהוראות לפי חוק זה, לרבות בשל נסיבות חדשות שאירעו לאחר מתן האישור, רשאי השר להכריז על ההסדר, כולו או חלקו, לפי העניין, כבטל.
(5) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לפטור שירותים הכלולים בפסקה (2) מקבלת אישור השר, או לחייב שירותים הכלולים בפסקה (1), בקבלת אישור כאמור. (5) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לפטור שירותים הכלולים בפסקה (2) מקבלת אישור השר, או לחייב שירותים הכלולים בפסקה (1), בקבלת אישור כאמור.
(6) הסדרי הבחירה יעמדו לעיון המבוטחים במרפאות קופות החולים ובאתרי האינטרנט של קופות החולים; כל מבוטח זכאי לקבל לפי דרישתו, עותק אחד של הסדרי הבחירה בלא תשלום; (6) הסדרי הבחירה יעמדו לעיון המבוטחים במרפאות קופות החולים ובאתרי האינטרנט של קופות החולים; כל מבוטח זכאי לקבל לפי דרישתו, עותק אחד של הסדרי הבחירה בלא תשלום;
תיקון סעיף 47 2. בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא: בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא: בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא: בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) הפר הוראות סעיף 23(ב);" "(2א) הפר הוראות סעיף 23(ב);" "(2א) הפר הוראות סעיף 23(ב);" "(2א) הפר הוראות סעיף 23(ב);"
הוראות מעבר 3. (א) קופת חולים תעביר את הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה לאישור השר עד ליום_____. (א) קופת חולים תעביר את הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה לאישור השר עד ליום_____. (א) קופת חולים תעביר את הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה לאישור השר עד ליום_____. (א) קופת חולים תעביר את הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה לאישור השר עד ליום_____.
(ב) לא אושר הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה עד יום התחילה, ימשיך לחול הסדר הבחירה שקדם ליום התחילה. (ב) לא אושר הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה עד יום התחילה, ימשיך לחול הסדר הבחירה שקדם ליום התחילה. (ב) לא אושר הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה עד יום התחילה, ימשיך לחול הסדר הבחירה שקדם ליום התחילה. (ב) לא אושר הסדר הבחירה כאמור בסעיף 23(ד)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה עד יום התחילה, ימשיך לחול הסדר הבחירה שקדם ליום התחילה.
(ג) מי שהופנה לקבלת שירות רפואי טרם יום התחילה, יוכל לבחור בין קבלת שירותי רפואה לפי הסדרי הבחירה שקדמו ליום התחילה או הסדרי הבחירה שייכנסו לתוקף ביום התחילה. (ג) מי שהופנה לקבלת שירות רפואי טרם יום התחילה, יוכל לבחור בין קבלת שירותי רפואה לפי הסדרי הבחירה שקדמו ליום התחילה או הסדרי הבחירה שייכנסו לתוקף ביום התחילה. (ג) מי שהופנה לקבלת שירות רפואי טרם יום התחילה, יוכל לבחור בין קבלת שירותי רפואה לפי הסדרי הבחירה שקדמו ליום התחילה או הסדרי הבחירה שייכנסו לתוקף ביום התחילה. (ג) מי שהופנה לקבלת שירות רפואי טרם יום התחילה, יוכל לבחור בין קבלת שירותי רפואה לפי הסדרי הבחירה שקדמו ליום התחילה או הסדרי הבחירה שייכנסו לתוקף ביום התחילה.
תחילה 4. תחילתו של חוק זה ביום ____ (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה ביום ____ (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה ביום ____ (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה ביום ____ (בחוק זה – יום התחילה).