הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 564145 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת משה גפני אורי מקלב אלי אלאלוף פ/1634/20 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב ההלוואה למוגבלים הזכאים לרכב שלא לראשונה), התשע"ה–2015 דברי הסבר סעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), מסמיך את המוסד לביטוח לאומי, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקשר בהסכם עם הממשלה, לפיו יעניק המוסד לביטוח לאומי הטבות סוציאליות לתושבי המדינה מעבר לקבוע בחוק. מכוח הוראה זו חתמו המוסד לביטוח לאומי והממשלה בשנת 1977 על הסכם הקובע זכויות לגמלת ניידות לתושבי ישראל (להלן – הסכם הניידות) ומכוח אותה הוראה נערך בשנת 2002 הסכם נוסף בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות (להלן – הסכם ההלוואות). על פי הסכם הניידות, למוגבל בניידות נקבעת זכאות הלוואה על פי דרגת ה"רכב קובע" שנקבעה לו, על פי דרגת נכותו ופרמטרים שונים, והוא זכאי לקבל סכום הלוואה מקסימלי לפי דרגת ה"רכב הקובע" גם אם רכש רכב יקר יותר. מנגד, אם רכש רכב שמחירו זול מדרגת הרכב הקובע, יקבל הלוואה לפי מחיר הרכישה בפועל בלבד. נכה שעקב החמרה זקוק ל"שדרג" את הרכב שברשותו, ואושרה לו זכאות ל"רכב קובע" בדרגה גבוהה מדרגת "הרכב הקובע" שהיה זכאי לה קודם לכן, יקבל את ההפרש לפי סעיף 12(ה) להסכם ההלוואות, שזה לשונו: "על אף האמור בסעיפים (א), (ב), (ג) ו-(ד), סכום ההלוואה שיינתן לפי סעיף זה למי שהמכון קבע כי דרוש לו רכב לאבזרים מיוחדים, לא יעלה על 80% ממחיר הרכב החדש (להלן: "הסכום המרבי"), ולגבי מי שרוכש רכב כאמור שלא לראשונה – לא יעלה סכום ההלוואה על הסכום המרבי ולא יעלה על סכום ההפרש שבין שני אלה: (1) מחיר הרכב החדש שהמוגבל בניידות רוכש; (2) מחיר הרכב הקודם אשר בשלו ניתנה הלוואה עומדת לפי הסכם הניידות". לגבי פסקה (2) קיימת שאלה פרשנית, שעניינה לפי איזה שווי יש לחשב את ההפרש בין מחיר הרכב הקובע החדש לבין מחיר הרכב הקובע הקודם: האם לפי שווי הרכב שנרכש בפועל על ידי הזכאי או שמא לפי שווי הרכב שאישר המוסד לביטוח לאומי לרכישה ("הרכב הקובע"). עד שנת 2008 נהג המוסד לביטוח לאומי לאשר את גובה זכאות ההלוואה לפי מחיר הרכב הקודם שנרכש בפועל. כאשר הרכב הקודם שרכש הנכה היה זול מן הרכב שאושר לו, גדל סכום ההלוואה בהתאם, וכאשר הרכב הקודם שנרכש היה יקר מהרכב הקובע שאושר לנכה, קטן הסכום. בעקבות מדיניות זו, הוגשה בשנת 2006 תביעה לבית הדין לעבודה, שבה נטען כי יש לחשב את ההפרש לפי הסכום שאושר בפועל ולא על פי מחירו של הרכב שנרכש. התובעת באותו עניין היתה מבוטחת שרכשה בראשונה רכב שמחירו יקר יותר מהרכב הקובע שאושר לה, ואת ההפרש שילמה מכיסה. לאחר מספר שנים החמיר מצבה והמוסד לביטוח לאומי אישר לה רכב יקר, אך שילם לה רק את ההפרש במחיר שבין הרכב הראשון שרכשה לבין מחירו של הרכב הקובע החדש שאושר. אותה מבוטחת טענה שהרכב הקודם לעניין חישוב ההלוואה יהיה "הרכב הקובע" ולא הרכב שנרכש בפועל. בית המשפט קיבל את תביעתה. פסיקה זו מתקנת אמנם את העיוות שנוצר, בכך שהמבוטח לא ייפגע מכך שרכש בראשונה רכב יקר יותר מ"הרכב הקובע", אך עלולה ליצור עיוות בכיוון ההפוך: כאשר מוגבל בניידות רוכש בתחילה רכב זול מהרכב הקובע שאושר לו, ולאחר זמן, כאשר מחמיר מצבו והוא צריך לרכוש רכב חדש, לפי דרגה גבוהה של "רכב קובע" שאושרה לו, הוא לא יהיה זכאי לקבל את ההפרש שבין סכום ההלוואה שקיבל בראשונה לסכום שאושר לו כעת על פי הדרגה החדשה של "הרכב הקובע", אלא יקבל רק את ההפרש שבין דרגת "הרכב הקובע" החדש, לדרגת "הרכב הקובע" הישן. במצב כזה יאלץ המוגבל בניידות לשלם מכיסו את הפרש הסכום שבין מחירו של הרכב הישן שנקנה על ידו בפועל, לסכום דרגת "הרכב הקובע" הישן. כתוצאה מכך, מבוטח ש"חוסך" הוצאות למוסד לביטוח לאומי ולא מממש את כל סכום ההלוואה בעת רכישת רכב לראשונה, נענש בסופו של דבר ולא מקבל את הסכום שמגיע לו לרכישת רכב שלא לראשונה. נוסף על כך, הסדר זה גורם לכך שמבוטחים ממצים את כל סכום ההלוואה שאושרה להם לרכישת רכב מחשש שכאשר יורע מצבם ויאלצו לרכוש רכב יקר, לא יקבלו את ההפרש וכך המוסד לביטוח לאומי יוצא נפסד. בשנת 2008 דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 209/07 גלית לביא נ' המוסד לביטוח לאומי) על פסק דין זה. בהתייחס לפניית ציבור שהופנתה למוסד לביטוח לאומי על ידי חבר הכנסת משה גפני, ענה המוסד לביטוח לאומי כדלהלן: "לצערנו, בעקבות פסק דין גלית לביא שניתן ביום 07.07.08 בבית הדין הארצי, חויבנו לראות ברכב הקובע דווקא, כרכב הקודם בתחשיב ההלוואה מקרן ההלוואות. לציין, שעמדת המוסד שהוצגה בבית הדין הייתה כי בהפחתת הרכב הקובע נפגעים, כפי שהנך מציין במכתבך, מוגבלים בניידות אשר רכשו רכב זול יותר מהרכב הקובע" (29.01.14). המוסד לביטוח לאומי הציג עמדה זו גם בערעור שהובא לעיל. לפיכך, מוצע לקבוע כי לעניין רכישת רכב שלא לראשונה, מחיר הרכב הקודם יחושב כמחיר הרכב הקודם שהמוגבל בניידות רכש בפועל או מחיר הרכב הקובע לגביו, לפי הנמוך. הוראה דומה קבועה בסעיף 12(ה) להסכם ההלוואות לגבי מחיר רכב חדש ולפיה אם המוגבל בניידות רוכש בפועל רכב במחיר שונה ממחיר הרכב הקובע לגביו, אז המחיר יהיה הנמוך מבין השניים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2501/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ט בתמוז התשע"ה – 6.7.15 תיקון סעיף 406 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 406, אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) חישוב מחיר רכב קודם, לעניין רכישת רכב שלא לראשונה לפי הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות, יהיה לפי מחיר הרכב הקודם שהמוגבל בניידות רכש בפועל או מחיר הרכב הקובע לגביו, לפי הנמוך."