הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 567016
הכנסת העשרים
יוזמות: חברות הכנסת שלי יחימוביץ'
אורלי לוי אבקסיס
זהבה גלאון
______________________________________________
פ/1720/20
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים), התשע"ה–2015
דברי הסבר
בינואר 2004 קיבלה כנסת ישראל חוק שעיקרו העלאת גיל הזכאות לפנסיה לנשים וגברים. בעוד שלגברים עלה גיל הזכאות לפרישה בשנתיים מ-65 ל-67, הרי שלנשים הועלה גיל הפרישה הראשוני ב-4 שנים מגיל 60 ל-64. הכנסת קבעה אמנם בחוק כי תוקם ועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים, אולם במקביל נקבע גם מנגנון אוטומטי המאפשר את העלאת גיל הפרישה ל-64. שינוי זה של גיל הפרישה, הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על ציבור הנשים העובדות בישראל.
הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף פעולה עם ארגון נעמ"ת, אשר דרשה עוד בטרם התקבל החוק לבחון את כל השלכותיו על שוק העבודה בכלל ועל ציבור הנשים בפרט; המלצות דוח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה מהעבודה בראשות השופטת שושנה נתניהו (להלן – דוח נתניהו) קבעו, כי יש לפעול להחלתם של מנגנוני בקרה וקידום שוויון, בדרך של חקיקת חוק לעידוד תעסוקת נשים בגילאים המבוגרים וייסודה של ועדת מעקב שתבטיח השוואת זכויות לנשים בשוק העבודה, זאת מבחינת שיעורי העסקתן של נשים ופערי השכר בינן לבין עובדים גברים. להמלצות חשובות אלה אין זכר בחוק גיל פרישה, ובלעדיהן דחיית גיל הפרישה רק מביאה עמה הרחבה ניכרת של מעגל העוני בקרב נשים.
נשים, על פי כל הנתונים, הן עדיין סקטור מופלה לרעה בשוק העבודה בכלל ובגילאים המבוגרים בפרט. כך, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה, עולה כי חרף עליה של ממש ברמת ההשכלה של נשים ובאחוז השתתפותן בשוק העבודה, מעמד האישה והשוויון בשוק העבודה עדיין רחוקים מלהשביע רצון. יתירה מכך, נשים נפלטות משוק העבודה טרם הגיען לגיל 60. לפיכך, דחיית גיל הזכאות לפנסיה, ללא יצירת תשתית רצינית של תעסוקה שווה וראויה לנשים, דנה ציבור גדול של נשים לחיי עוני ומחסור עד הגיען לגיל הזכאות הראשון.
בנוסף, אחוז גבוה מאד של נשים מועסקות בתחומים עתירי שחיקה כגון מטפלות וסייעות בגנים, אחיות בבתי חולים, פועלות תעשייה בקווי יצור, וכדומה. במקצועות אלה, הן טובת העובדת והן טובת המערכת, מחייבים מתן אפשרות לפרישה מוקדמת. העלאת גיל הפרישה גורמת לתופעה קשה ובלתי אנושית: מחד גיסא, העובדת אינה מסוגלת פיסית להמשיך בעבודתה ואם היא עושה זאת מדובר בהתעללות פיסית של ממש, ומאידך גיסא, אינה זכאית לגמלה פנסיונית ואף לא לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
חוק גיל פרישה הביא לדחיית גיל הפרישה אך לא קבע חובה להמשיך ולהעסיק את העובדת והעובד. כתוצאה מכך נוצר מצב בו עובדים, ובעיקר עובדות, מוצאים עצמם מפוטרים מעבודתם, ובשל הפליית גיל סמויה או גלויה, אין להם כל סיכוי אמיתי להיקלט במקום עבודה חלופי.
יתירה מכך, נשים עובדות אינן יכולות לפרוש פרישה מוקדמת, בשל הקנס הכבד המוטל על פי החוק על כל עובדת הפורשת בטרם עת: העובדת מאבדת 5% פנסיה לשנה, בגין כל שנת הקדמה בפרישה. נשים, בדרך כלל, גם צוברות פחות זכויות פנסיה מגברים, זאת בשל היותן אימהות והמטפל העיקרי בבית. כך הן נפגעות פגיעה כפולה ומכופלת, בכל דרך אשר בה יבחרו או יתועלו אליה בעל כורחן.
מכל האמור לעיל עולה כי דחיית גיל הפרישה הראשון לנשים לגיל 64 מהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור הנשים ונוגדת את זכויות היסוד של נשים לשוויון הזדמנויות, לקניין ולקיום בכבוד.
לפיכך יש לשנות את חוק גיל פרישה באופן שגיל הפרישה הראשון לנשים במקצועות שוחקים יהיה 60 לכל היותר.
יצוין כי הגדרתם של מרבית המקצועות השוחקים בחוק זה היא בהתאם לקביעותיה של הקרן למקצועות שוחקים שקמה מתוקף עסקת החבילה שנחתמה ביום 5 בינואר 2004 בין משרד האוצר ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ואשר קבעה כי תוקם קרן מתקציב המדינה שתפקידה יהיה לסייע בפתרון בעיות הנובעות מהעלאת גיל הפרישה – בדגש על עובדים במקצועות שוחקים. קרן זו מעולם לא הופעלה, חרף העובדה שהוקצה לה סעיף בתקציב המדינה. תקציב זה לא נוצל, ובתקציב 2009-2010 נמחק לחלוטין.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/2246/18) ועל ידי חברי הכנסת מרינה סולודקין ורוברט טיבייב (פ/2404/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ה בתמוז התש"ע (7 ביולי 2010)).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ופניה קירשנבאום (פ/899/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בתמוז התשע"ה – 13.7.15
תיקון סעיף 2 1. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "הסכם" יבוא: בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "הסכם" יבוא:
""מקצוע שוחק" – כל אחד מאלה: ""מקצוע שוחק" – כל אחד מאלה:
(1) עבודה הכרוכה בסחיבת משאות כבדים באופן ממושך;
(2) עבודה הדורשת עמידה ממושכת;
(3) עבודה פיזית בתנאי אקלים קשים;
(4) עבודה בסביבת רעש ושחיקה הגורמת לירידה בשמיעה;
(5) עבודה בתנאי חום, לחות ואדים;
(6) עבודה בתנאי קור;
(7) עבודה בסביבת חומרים מסוכנים;
(8) נהגים ומפעילי ציוד מכני כבד הנדרשים לנסיעות ארוכות וממושכות;
(9) עבודה בסיכון בטיחותי גבוה;
(10) עבודה במשמרות קבועות לאורך זמן, בהן לפחות 5 משמרות לילה בחודש;
(11) עבודה הכרוכה בשחיקה מנטאלית;
(12) עבודה הכרוכה בשחיקה על בסיס המלצה רפואית;
(13) עבודה פיזית שוחקת."
תיקון סעיף 3 2. בסעיף 3 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 3 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), גיל הפרישה כאמור באותו סעיף קטן לגבי אישה במקצוע שוחק הוא גיל 60." "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), גיל הפרישה כאמור באותו סעיף קטן לגבי אישה במקצוע שוחק הוא גיל 60."
תיקון סעיף 14 3. בסעיף 14 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בסעיף 14 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר, בהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים, שלדעתו הם יציגים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע אמות מידה להכרה בעבודה פיזית שוחקת ובעבודה הכרוכה בשחיקה מנטאלית." "(ב) השר, בהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים, שלדעתו הם יציגים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע אמות מידה להכרה בעבודה פיזית שוחקת ובעבודה הכרוכה בשחיקה מנטאלית."