הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 567243
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת יואל חסון
______________________________________________
פ/1739/20
הצעת חוק משאל עם בדבר מתווה הסדרת ניהול משאבי הגז, התשע"ה–2015
דברי הסבר
ההחלטות הקרובות על הסדרת שוק הגז הישראלי הן בין ההחלטות המשפיעות ביותר בעשורים האחרונים על הכלכלה הישראלית. ההחלטות שיתקבלו צפויות להשפיע על התעשייה, התעסוקה, יוקר המחיה ופני המשק כולו לשנים רבות. במובנים רבים, החלטה זו היא אבן דרך בכלכלה הישראלית, שתשפיע עמוקות לא רק על הכלכלה אלא גם על אופייה של ישראל ושל החברה הישראלית, לרבות בתחומי הרווחה, החברה ועוד.
עם תום עבודת המטה שנעשתה במשרדי הממשלה בנוגע למתווה הרצוי להסדרת שוק הגז, הצעת חוק זו מבקשת לקבוע את החובה לערוך משאל עם לשם שימוע ציבורי בעניין חוזה זיכיון או הסכם למתן רישיונות וזכויות להפקת גז בידי זכייניות.
בהצעה מוסדרים מכלול הנושאים הקשורים בעריכת משאל עם לרבות: אופן ניסוח השאלה, מועד עריכת משאל העם, הזכות להשתתף במשאל ועוד.
כמו כן קובעת הצעת החוק את השימוש ברוב מיוחד לעניין הנדון, במטרה להגן מפני קבלת החלטה ברוב זעום ולקבוע שינוי המצב הקיים בהחלטה גורלית למדינת ישראל כגון זו, רק על ידי הסכמה רחבה בקרב אזרחי המדינה. בעולם המערבי ניתן לראות שימוש ברוב כזה דוגמת החוקה הפדרלית של ארצות הברית שנחקקה בשנת 1787, ואשר שריינה עניינים מסוימים מפני שינוי על ידי דרישה לרוב מיוחד.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בתמוז התשע"ה – 13.7.15
מטרה 1. מטרת חוק זה לקבוע כי ייערך משאל עם בישראל בדבר המתווה הממשלתי להסדרת ניהול משאבי הגז שנמצאו בחופי ישראל.
עריכת משאל עם 2. החליטה הממשלה על אישור חוזה זיכיון או הסכם למתן רישיונות וזכויות להפקת גז בידי זכייניות, ייערך משאל עם לפי חוק זה.
מועד עריכת משאל עם 3. (א) משאל העם ייערך במועד שתקבע הכנסת; מועד אשר ייקבע לא פחות משישים ימים ולא יאוחר ממאה ועשרים ימים מיום אישורו של ההסכם בכנסת או מיום אישורו בממשלה, המאוחר מבניהם.
(ב) היה קבוע מועד לבחירות לכנסת בתקופה שבין שלושים לתשעים ימים אחרי יום קבלת ההחלטה לאישור מתווה הגז על ידי הכנסת, יתקיים משאל העם במועד הבחירות, על אף האמור בסעיף קטן (א).
תוכנו של משאל העם 4. השאלה במשאל העם תהא: "האם את/ה בעד או נגד המתווה הנקוב בהסכם עם הזכייניות", או "האם אתה בעד או נגד החלטת הממשלה", לפי העניין.
הזכות להשתתף במשאל עם 5. זכאי להשתתף במשאל העם מי שרשום בפנקס הבוחרים לכנסת שבתוקף במועד עריכת משאל העם.
ההסדרים במשאל העם 6. (א) על עריכת משאל העם יחולו הוראות הדין בעניין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים.
(ב) לעניין הוראות העונשין עבור משאל עם, יהיה דין משאל עם כדין בחירות לכנסת, בהתאם להוראות הקבועות בפרק י"א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969.
פרסום 7. החלטת הממשלה, החלטת הכנסת, וכן חוזה הזיכיון או ההסכם, כאמור בסעיף 2, יפורסמו ברשומות, ויובאו לידיעת הציבור, בדרך שיורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, עשרים ואחד ימים לפחות לפני מועד משאל העם.
ההצבעה 8. בוחר במשאל עם יצביע "בעד", שמשמעו תמיכה במתן תוקף להחלטת הממשלה, או "נגד", שמשמעו התנגדות למתן תוקף להחלטה.
הרוב הנדרש במשאל עם – רוב מיוחד 9. החלטת הממשלה תאושר במשאל עם ברוב של שני שלישים לפחות מקרב אזרחי המדינה שהשתתפו בהצבעה.
תוצאות ההצבעה במשאל העם 10. היה מספר המצביעים "בעד" גבוה מהרוב הנדרש לפי סעיף 9, יינתן תוקף להחלטת הממשלה ותוצאותיו יחייבו את הממשלה ואת הכנסת; היה מספר המצביעים "בעד" פחות מהרוב הנדרש לפי סעיף 9, לא יינתן תוקף להחלטה הממשלה ותוצאות המשאל יחייבו את הממשלה ואת הכנסת.
ערעור 11. בערעור על תוצאות משאל העם יחולו הוראות החוק הנוגעות לערעור על תוצאות הבחירות לכנסת, בשינויים המחייבים.
תעמולה 12. על משאל העם יחולו, בשינויים המחויבים, חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959.
מימון 13. מימון משאל העם יעשה, בשינויים המחוייבים, בהתאם להוראות חוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973.
יציבות 14. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.