הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 566589
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון
עיסאווי פריג'
אייל בן ראובן
עאידה תומא סלימאן
נחמן שי
______________________________________________
פ/1786/20
הצעת חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית) (תיקון – איסור שימוש בעילה של לאום או מוצא אתני בביצוע חיפוש), התשע"ה–2015
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק לשים סוף ליחס השונה והמשפיל שממנו סובלים אזרחים ערבים בעת הבידוק הביטחוני בשדות התעופה, כשהם מבקשים לעלות על מטוס הממריא מישראל או נוחת בה, ולאסור על כל צורה של תיוג לאומי או אתני (Racial Profiling) במעמד זה.
רבים מאזרחי ישראל הערבים מעידים כי הם נתקלים ביחס שונה ומפלה בעת הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה, הן בארץ והן בחו"ל, כאשר הבידוק מתבצע על ידי חברות תעופה ישראליות. יחס זה מתבטא בין היתר בהחלת היקף גדול מהרגיל של בדיקות מטען ושל חיפוש פיזי בגופם של אזרחים ערבים, רק בשל היותם ערבים.
מחקר שבדק את היקף התופעה, תומך בעדויות אלו. החוקרים מצאו כי 9.8% בלבד מאזרחי ישראל היהודים נתבקשו לפתוח את הכבודה שעמם לבדיקות נוספות, בהשוואה ל-40% מאזרחי ישראל הערבים. עוד נמצא, כי 33% מהאזרחים הערבים העידו כי קיבלו יחס חריג מאנשי הביטחון בשדה התעופה, בניגוד ל-13.4% מהאזרחים היהודיים, וכי 62.4% בלבד מהאזרחים הערבים העידו כי קיבלו יחס הוגן מצוות הביטחון בשדה, לעומת 96.1% מהאזרחים היהודים (Hasisi, Margaliot and Orgad, 2012, "Ethnic Profiling In Airport Screening: Lessons From Israel, 1968–2010").
היחס השונה המתואר לעיל נובע משימוש בשיטת ה"פרופילים", במסגרתה נקבעת רמת מסוכנות של אדם על סמך קריטריונים חיצוניים שונים. בישראל, קריטריונים אלה כוללים מאפיינים גזעיים ולאומיים, כאשר הלאום הערבי מהווה קריטריון מרכזי ועיקרי לקביעת המסוכנות. כך, כל אזרח ערבי הופך לחשוד פוטנציאלי ונידון לבדיקות קפדניות ונרחבות בהרבה משל כלל הנוסעים.
כתוצאה משיטה זו אזרחי ישראל הערבים מוצאים עצמם מובכים ומושפלים בבואם לעלות על טיסה מהארץ, בתוכה או אליה. הם נאלצים להגיע לשדה התעופה שעות רבות לפני הטיסה, ובתוך כך להימצא בחרדה מתמדת מהחמצת מועד הטיסה ואף מכך שצוות הביטחון בשדה התעופה לא יאפשר להם, בסופו של דבר, לעלות עליה.
מצב עניינים זה, שבו מיוחסת מסוכנות מוגברת לאדם רק בשל מוצאו הלאומי או האתני, אינו מתקבל על הדעת, לא רק בשל הפגיעה הנגרמת לאותו אדם, לגופו, לנפשו ולכבודו, אלא גם בשל הנזק החברתי שהיא גוררת אחריה. אזרחי ישראל הערבים סובלים מהפליה ממוסדת ולא ממוסדת, וכל ביטוי נוסף של הפליה מעמיק את תחושת הניכור והבידול מצד המדינה, עליה מעידים רבים מבין אותם האזרחים.
לא זו אף זו, ביטוי זה של הפליה משדר מסר גם לרוב היהודי בחברה, לפיו יש הצדקה לחשוד באדם כמסוכן רק בשל היותו ערבי, והוא מעמיק ומזין את החשדנות והגזענות המופנות ממילא כלפי המיעוט הערבי בישראל.
יש לציין כי אין בהצעת חוק זו משום התנגדות לביצוע בידוק ביטחוני בשדות התעופה, בהיקף הנדרש לשמירה על ביטחון הנוסעים וצוות הטיסה. הצעת החוק קובעת, כי ככל שמתקיים בידוק ביטחוני, רמתו והיקפו לא ייקבעו לפי קריטריון של לאום או מוצא אתני, אלא לפי אמות מידה שוויוניות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באב התשע"ה – 20.7.15
תיקון סעיף 9 1. בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(א), בסופו יבוא "ובלבד שלאום או מוצא אתני לא ישמשו, כשלעצמם, עילה לביצוע חיפוש כאמור."
תיקון סעיף 10 2. בסעיף 10 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) מי שרשאי לערוך חיפוש לפי פרק זה יפעיל את סמכויותיו בהתאם לאמות מידה שוויוניות, כפי שיורה הגורם המוסמך הממונה עליו לפי דין."