הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,337 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 565145 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת רועי פולקמן אורן אסף חזן איציק שמולי מירב בן ארי חיים ילין ______________________________________________ פ/1765/20 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת ודרכי שיווק אסורים במוסד חינוך), התשע"ה–2015 דברי הסבר סעיף 7א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק), אוסר על עריכת פרסומת או שיווק לקטינים שיש בהם כדי להטעות את הקטין, לנצלו או לפגוע בו. כמו כן, שר הכלכלה הוסמך להתקין תקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לעניין כללים ותנאים לפרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים. בתקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק לקטינים), התשנ"א–1991 נקבע, בין היתר, כי פרסומת ודרכי שיווק במוסד חינוכי לא ייעשו אלא בהיתר של המנהל הכללי של משרד החינוך. חרף קיומן של התקנות האמורות ניתן למצוא גם היום שלטי פרסום רבים בבתי הספר בישראל. כך למשל, באלפי בתי ספר בישראל תלויים שלטי ענק של מפעל הפיס, בתוך שטח בית הספר ועל הגדרות החיצוניים. השלטים מוצבים כקרדיט לתרומת מפעל הפיס לבניית מתקני ספורט ונראים כשלטים מטעם בית הספר. השלטים המוצבים קבועים לעשרות שנים על חזית המוסד החינוכי ומייצגים אותו לדורות. תרומת מפעל הפיס מבורכת וראוי כי יינתן קרדיט, אלא שבעבר השלטים היו קטנים ומוצנעים ובחלוף הזמן המדיניות השתנתה. השלטים גדלו עד לכדי שלטי חוצות והפכו מקרדיט לפרסומות. בכך הפך מפעל הפיס, למפרסם הימורים אפקטיבי ביותר בתוך ומתוך מוסדות חינוך רשמיים של המדינה ובו בזמן בית הספר הפך מוסד המזוהה עם "ערכי הימורים". כך נוצר מצב בעייתי לפיו שלטי מפעל הפיס הפכו חלק אינטגרלי בנוף הבית ספרי והתלמידים הינם שבויים בידי המפרסמים. השלכות הפרסום מתעצמות, שכן מדובר בפעילות הימורים האסורה על פי חוק לאוכלוסייה של קטינים. זאת ועוד, בשל מאפיינים ייחודיים לגילם, בני נוער נמצאים בסיכון-יתר למעורבות בהימורים בכלל ולהימורים פתולוגיים בפרט. נוכח האמור, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את החובה לקבל היתר ממנכ"ל משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לכך קודם לפרסום או לשיווק במוסדות חינוך המיועדים לקטינים. כמו כן, מוצע להגביל את גודל שלטי הפרסום, על מנת להבטיח פרסום מוצנע, שלא יעלה על 80X80 ס"מ וכן לקבוע כי לא ניתן יהיה לכלול בפרסום את הלוגו או שם המותג של המפרסם או המשווק. הצעת החוק תסייע בהגנה על התלמידים מפני חשיפה לנזקי הפרסום הלא מבוקר על ידי מיסוד הגבלות טכניות בדבר גודל השילוט ותוכנו. הצעת החוק מבטאת את האיזון בין האינטרסים של הגורמים המפרסמים הזכאים להיתר לבין טובת התלמידים במוסדות החינוך בישראל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשע"ה – 20.7.15 תיקון סעיף 7א 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יעשה אדם פרסומת ולא ינקוט דרכי שיווק במוסד חינוך, לרבות משלוח מתנות לקטינים, לא יערוך הגרלות ולא ינצל עזרי לימוד לצורך קידום מכירת מצרך או שירות, אלא בתנאים אלה: "(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יעשה אדם פרסומת ולא ינקוט דרכי שיווק במוסד חינוך, לרבות משלוח מתנות לקטינים, לא יערוך הגרלות ולא ינצל עזרי לימוד לצורך קידום מכירת מצרך או שירות, אלא בתנאים אלה: (1) הוא קיבל היתר לכך מהמנהל הכללי של משרד החינוך או ממי שהוא הסמיכו לכך; (2) גודל מודעת הפרסום לא יעלה על 80X80 ס"מ; (3) הפרסום או השיווק אינם כוללים את שם המותג או הלוגו של מצרך, נותן השירות או של המפרסם; לעניין זה, "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949." לעניין זה, "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949."