הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 566460
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אביגדור ליברמן
שרון גל
רוברט אילטוב
חמד עמאר
סופה לנדבר
אורלי לוי אבקסיס
______________________________________________ פ/1792/20
הצעת חוק הגיור הצבאי, התשע"ה–2015
דברי הסבר
כללי: מטרת הצעת החוק היא להסדיר את הליך הגיור שעוברים חיילים בצבא הגנה לישראל, ובכלל זה את סמכויותיהם של בתי הדין הצבאיים לגיור (להלן – בתי דין צבאיים) ושל הרב הצבאי הראשי.
סעיף 1: מוצע להגדיר "בית דין צבאי" ו"רב רושם נישואין". כמו כן, מוצע להגדיר כי חייל שלגביו ניתנת לבתי הדין הצבאיים הסמכות לערוך גיור, הוא רק חייל המשרת בשירות סדיר או קבע, או שהשלים את עיקר ההליכים לקראת הגיור בתקופת השירות כאמור.
סעיף 2: מוצע להסמיך את הרב הצבאי הראשי להקים בתי דין צבאיים לגיור, שבסמכותם לעסוק בכל ענייני הגיור של חיילים, ובכלל זה האפשרות לערוך לחיילים גיור.
סעיף 3: כיום, לפי פקודת העדה הדתית (המרה), כדי שיינתן תוקף אזרחי לגיורו של חייל יש צורך בקבלת תעודת אישור מידי הרב הראשי לישראל וברישומו של הגיור על ידי הממונה על המחוז. מוצע לקבוע כי לאחר שבית דין צבאי יערוך לחייל גיור, הוא יעביר את ההחלטה המאשרת את עריכת הגיור לאישור הרב הצבאי הראשי, ואם הרב הצבאי הראשי יאשר את הגיור, יראו את אישורו כתעודת אישור שניתנה לפי סעיף 2(1) לפקודה האמורה, ולא תידרש תעודת אישור נוספת של הרב הראשי לישראל.
סעיף 4: לפי המוצע, לא יהיה תוקף לביטול של גיור שערך בית דין צבאי, אלא בהחלטה של בית הדין הצבאי שערך את הגיור. אם תעלה בפני גורם שיפוטי כלשהו, אגב הליך אחר, שאלה בדבר תוקפו של הגיור, תהיה חובה להעבירה להכרעת בית הדין הצבאי שערך את הגיור, ואם אינו קיים עוד או ששניים מחבריו אינם מכהנים בו עוד, ימנה הרב הצבאי הראשי הרכב מיוחד להכרעה בשאלת תוקף הגיור.
סעיף 5: מוצע להסדיר את אופן הרישום לנישואין של חייל שהתגייר בבית דין צבאי. לפי המוצע, כל רב רושם נישואין יפעל לפי תעודת אישור שניתנה על ידי הרב הצבאי הראשי. עוד מוצע לקבוע כי אם יש חבר בית דין צבאי המכהן כרב רושם נישואין, הוא יהיה מוסמך לרשום נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם התגייר בבית דין צבאי, ללא תלות במקום מגוריהם של בני הזוג. הרב הצבאי הראשי יהיה מוסמך למנות אדם המכהן כרב רושם נישואין לטפל ברישום נישואין של בני זוג כאמור, אם אין חבר בית דין צבאי שמכהן כרב רושם נישואין.
סעיף 7: מוצע להחיל את הוראות החוק גם על גיור שנערך על ידי בתי דין לגיור הפועלים כיום במסגרת צבא הגנה לישראל. כדי למנוע פגיעה במי שערכאה שיפוטית כבר קבעה את מעמדו האישי, מוצע לסייג את ההחלה למפרע של הוראות החוק המוצע, ולקבוע כי אם הגיור נערך לפני כניסתו לתוקף של חוק זה, וערכאה שיפוטית כבר קיבלה החלטה חלוטה בעניין תוקפו של הגיור, לא יחולו על הגיור הוראות החוק המוצע.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב (פ/2684/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באב התשע"ה – 20.7.15ד
הגדרות 1. בחוק זה –
"בית דין צבאי" – בית דין לגיור שהוקם לפי סעיף 2, הפועל במסגרת צבא הגנה לישראל;
"חייל" – מי שמשרת בצבא הגנה לישראל בשירות סדיר או קבע, או מי שהשלים את עיקר ההליכים לקראת עריכת גיור, בעת היותו בשירות כאמור;
"רב רושם נישואין" – רב שמונה כרושם נישואין לפי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980.
בית דין צבאי לגיור 2. הרב הצבאי הראשי רשאי להקים בתי דין לגיור שיהיו מוסמכים לעסוק בענייני גיור של חיילים, לרבות עריכת גיור.
אישור על עריכת גיור 3. החלטת בית דין צבאי המאשרת כי נערך לחייל גיור, תועבר לאישורו של הרב הצבאי הראשי, ויראו את אישורו כתעודת אישור לפי סעיף 2(1) לפקודת העדה הדתית (המרה).
תוקפו של גיור 4. (א) לא יהיה תוקף לביטול גיור שערך בית דין צבאי ואושר כאמור בסעיף 3, אלא אם כן החליט בית הדין הצבאי שערך את הגיור או הרכב מיוחד כאמור בסעיף קטן (ב), על ביטולו.
(ב) התעוררה שאלת תוקפו של גיור שערך בית דין צבאי, בפני בית דין רבני או בית משפט אחר, תועבר ההכרעה בנושא הגיור לבית הדין הצבאי שערך את הגיור; חדל בית הדין הצבאי כאמור להתקיים או חדלו לפחות שניים מחבריו לכהן בו, תועבר ההכרעה להרכב מיוחד שימנה הרב הצבאי הראשי מקרב מי שמכהנים כדיינים בבתי דין צבאיים.
רישום נישואין 5. (א) רב רושם נישואין יפעל על פי אישור שניתן לפי סעיף 3.
(ב) חבר בית דין צבאי המכהן כרב רושם נישואין, מוסמך לטפל ברישום נישואין של בני זוג שאחד מהם לפחות התגייר בבית דין צבאי, ללא קשר למקום מענם הרשום.
(ג) לא היה חבר בית דין צבאי המכהן כרב רושם נישואין, ימנה הרב הצבאי הראשי אדם המכהן כרב רושם נישואין, אחד או יותר, לטפל ברישום נישואין של בני זוג כאמור בסעיף קטן (ב).
ביצוע ותקנות 6. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת הרב הצבאי הראשי, בהתייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחולה 7. הוראות חוק זה יחולו גם על גיור שערך בית דין לגיור הפועל במסגרת צבא הגנה לישראל לפני תחילתו של חוק זה, ובלבד שלא התקבלה החלטה חלוטה בעניין תוקפו של הגיור בידי ערכאה שיפוטית.