הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564993
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
______________________________________________
פ/1844/20
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הוראות שונות), התשע"ה–2015
דברי הסבר
סעיף 1
כיום, עובד המגיש תלונה כאמור בסעיף 45א, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין מעשי הממונה עליו לבין פגיעה בתנאי עבודתו. אולם, כפי שעולה מחוות דעת מבקר המדינה בנושא הגנה על חושפי מעשי שחיתות (משנת 2007), עובדה זו משמרת את עמדת הנחיתות המובנית של העובד, שמתקשה להוכיח את טענתו ברמה גבוהה של וודאות. על כן, מוצע להעביר את נטל ההוכחה מהעובד לממונה, וזאת בדומה לחזקה הקיימת בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997. הרעיון שעמד מאחורי הוספת החזקה לחוק הגנה על עובדים היה כי הניסיון מלמד כי תובענות שנידונו בבית הדין לעבודה נדחו מחמת נטל הראיה הכבד המוטל על העובד. דוח מבקר המדינה שהוזכר לעיל, מציג תמונה דומה ביחס לקושי של משרד מבקר המדינה לעמוד על טיבן ונכונותן של התלונות המגיעות לפתחו.
חיזוק לדברים ניתן למצוא גם באמירות של בית המשפט בע"ע (ארצי) 259/06 רותם נ' מדינת ישראל, שם עמד בית המשפט אף הוא על הקושי הנובע מהיעדר ראיות המעידות על שיקולי הממונה ועל הבעיה להוכיח בצורה פוזיטיבית את מניעיו, אשר בגינם נוצר הצורך בהעברת נטל ההוכחה.
יובהר, כי מדובר בהעברת נטל ההוכחה בלבד וזאת כדי לתת מענה ליחסי הכוחות הלא שוויוניים בין העובד לממונה עליו, אך הדרישה לקיומה של זיקה מעשית בין הגשת התלונה לבין הפגיעה הנטענת בעובד, לא בוטלה כליל, אלא הותנתה במספר תנאים מצטברים: ראשית, דרישת סמיכות זמנים של עד שנה אחת מקלה על נטל ההוכחה משעה שמדובר במקרה "טרי", ניתן להוסיף לכך תמריץ להביא לפתרון מהיר ויעיל של אירוע שכזה במקום העבודה ויחסי העבודה בו; שנית, הוכחה של פגיעה לכאורית ברורה ונראית לעין, הניתנת להוכחה בראיות אובייקטיביות; שלישית, הוכחה לכאורית לפיה תפקודו של העובד לא הצדיק פגיעה בתנאי עבודתו. בהקשר זה, די בהוכחה כי העובד המשיך כרגיל בעבודתו; רביעית, כי העובד הגיש את התלונה בתנאים הנדרשים בסעיף 45א. ככל שמולאו תנאים מצטברים אלה, יעבור נטל ההוכחה אל הממונה, להראות שלא פעל כאמור בהוראות סעיף 45א.
סעיף 2
הוראות סעיף 45ג לחוק הקיים נועדו לתת כלים בידיו של נציב תלונות הציבור להגן על עובדי ציבור שחשפו מעשי שחיתות.
ואולם, המציאות מלמדת שלא אחת הצווים שהוציא נציב תלונות הציבור אינם מקוימים, ולמעשה ההתנכלות, מפניה נועדו הצווים להגן, ממשיכה באין מפריע. כך, חושפי השחיתות, אף שהוצא צו הגנה לגביהם, הם קורבן להתעמרות בדרכים שונות: העברה לחדר בלי טלפון ומחשב, בידוד מחבריהם, ביצוע עבודות משפילות, ניתוק למערכות המחשוב הנדרשות להם לעבודה ועוד. בכך למעשה מסוכלת מטרתו של הצו והוא אינו נאכף.
אמנם, סעיף 45ג(ד) קובע כי המפר צו שהוצא על פי הוראות סעיף 45ג לחוק העיקרי יישא באחריות פלילית ובאחריות משמעתית, אך בפועל פעמים רבות הגורמים הרלבנטיים שאמונים על אכיפת הדין הפלילי והמשמעתי כלל אינם מודעים לדבר הפרת הצו או שאינם משתמשים בכלים הקיימים בידם כדי להביא לאכיפתו של הצו.
לפיכך מוצע להעניק בידי המבקר הסמכות להפנות לוועדה ולתובע במקרים בהם מצא כי קיים חשש לכך שהופר צו שנתן. התובע יוכל לשמש מנגנון מבצע והוועדה כגורם מפקח. זאת, כדי להגביר את ההרתעה מפני אי קיום הצווים והבטחת ההגנה על העובדים חושפי השחיתות, שצווים אלה נועדו להעניק.
ההצעה נוסחה בסיוע התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א באב התשע"ה – 27.7.15
הוספת סעיף 45א1 1. בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 45א יבוא: בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 45א יבוא: בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 45א יבוא: בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 45א יבוא: בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 45א יבוא:
"נטל ההוכחה "נטל ההוכחה "נטל ההוכחה 45א1. בתלונה של עובד כאמור בסעיף 45א, תהיה חובת ההוכחה על הנילון כי לא פעל כאמור בסעיף 45א(1) או (2), אם טרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה על ידי העובד או בסיועו כאמור באותו סעיף, ואם הוכיח העובד את כל אלה:
(1) כי הממונה עליו בענייני עבודתו גרם לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, לפי העניין;
(2) כי לא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגוע בענייני עבודתו או לפטרו, ולענין פגיעה בענייני עבודה שלגביהם נקבעו תנאים או
כישורים – גם כי התקיימו בו התנאים או הכישורים האמורים."
הוספת סעיף 45ג1 2. אחרי סעיף 45ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 45ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 45ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 45ג לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 45ג לחוק העיקרי יבוא:
"דין משמעתי "דין משמעתי "דין משמעתי 45ג1. (א) מצא נציב תלונות הציבור כי קיים חשש שהופר צו שניתן מכוח סעיף 45ג, ימסור הודעה על כך לוועדה וכן למי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי על פי הדין החל על הגוף המבוקר (בסעיף זה – תובע משמעתי).
(ב) קיבל תובע משמעתי הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ישקול נקיטת הליך משמעתי כנגד מפר הצו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביע את עמדתו בעניין זה לפני התובע המשמעתי.
(ג) החליט התובע המשמעתי שלא לנקוט בהליך משמעתי כנגד מפר הצו, ימסור על כך הודעה מנומקת לנציב תלונות הציבור, לוועדה ולעובד."
תיקון סעיף 46 3. בסעיף 46 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 46 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 46 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 46 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 46 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), יכלול פירוט בנוגע לצווים שהוצאו על פי סעיף 45ג, וליישומם.". "(א1) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), יכלול פירוט בנוגע לצווים שהוצאו על פי סעיף 45ג, וליישומם.". "(א1) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), יכלול פירוט בנוגע לצווים שהוצאו על פי סעיף 45ג, וליישומם.". "(א1) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), יכלול פירוט בנוגע לצווים שהוצאו על פי סעיף 45ג, וליישומם.". "(א1) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), יכלול פירוט בנוגע לצווים שהוצאו על פי סעיף 45ג, וליישומם.".