הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564096
הכנסת העשרים
יוזמות: חברות הכנסת מרב מיכאלי
ענת ברקו
פ/1869/20
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות בעבירות מין שנעשו במסגרת יחסי תלות או מרות), התשע"ה–2015
דברי הסבר
מחקרים מצביעים על כך שלפגיעה מינית יש השלכות קשות וארוכות טווח. חלק מהבעייתיות של הפגיעה, במיוחד וביתר שאת בקרב מי שנסמכים על אחר, במסגרת יחסי תלות או מרות, היא שיש קושי אינהרנטי להתלונן במקרה של פגיעה מינית.
חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), מכיר כיום במצב מיוחד של קטין; סעיף 354(א) לחוק העונשין קובע כי "בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים". בשנת 2004 תוקן חוק העונשין והוסף לו סעיף 354(ג) הקובע סייג להתיישנות עבירת מין שבוצעה בקטין שלא על ידי בן משפחה או אחראי, ולפיו יחל מרוץ ההתיישנות ביום שמלאו לקטין 18 שנים במקום ביום ביצוע העבירה.
אלא שנוסף למסגרת בה הפגיעה היא בקטין, מסגרת של יחסי תלות או מרות היא מסגרת פגיעה במיוחד עבור מי שנמצא בה גם אם הוא בוגר או בוגרת. על כן מוצע שבמקרה שעבירת המין נעשתה במסגרת יחסי תלות או מרות, יחל מניין ההתיישנות בתום יחסי התלות או המרות כדי לתת לנפגעים את הסיכוי והאפשרות להתלונן נגד הפוגע, בהיותם משוחררים מהתלות בו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2543/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א באב התשע"ה – 27.7.15
תיקון סעיף 9 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:
"(ב2) בעבירה לפי סעיף 345 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), בעבירות מין שבוצעו תוך ניצול יחסי תלות או מרות לפי סעיפים 346, 347, 347א, 348, 349 ו-351 לחוק העונשין ובעבירה לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק למניעת הטרדה מינית), כאשר העבירה נעברה בנסיבות המנויות בסעיף 3(א)(6) לחוק למניעת הטרדה מינית– יחל מניין ההתיישנות בתום יחסי התלות או המרות."
תחולה 2. הוראות סעיף 9(ב2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו גם על עבירות כאמור באותם סעיפים שביום תחילתו של חוק זה התיישנו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) המעשה היה עבירה בעת עשייתו;
(2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור, היה מהווה עבירה לפי הסעיפים האמורים.