הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 563844
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אילן גילאון
זהבה גלאון
עיסאווי פריג'
מיכל רוזין
תמר זנדברג
מיקי רוזנטל
איציק שמולי
עאידה תומא סלימאן
נחמן שי
דב חנין
יוסי יונה
שלי יחימוביץ'
יחיאל חיליק בר
עמר בר-לב
עמיר פרץ
איתן כבל
זוהיר בהלול
אחמד טיבי
חנין זועבי
מרב מיכאלי
מיכל בירן
פ/1885/20
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הילדים), התשע"ה–2015
דברי הסבר
קצבת הילדים היא זכות חברתית-כלכלית והיא מבטאת את מחויבות המדינה לסייע לכל ילד לגדול בכבוד. בישראל חיים בעוני יותר מ-800 אלף ילדים על פי נתונים של המוסד לביטוח לאומי ושל המועצה הלאומית לשלום הילד (המועצה הלאומית לשלום הילד "לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – 2013"" (2013), המוסד לביטוח לאומי "ממדי העוני והפערים החברתיים בשנת 2012" (2013)).
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, הקיצוץ בקצבאות הילדים במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-2014, שהסתכם ב 2.7 מיליארד שקלים, הוסיף 35,000 ילדים למעגל העוני (המוסד לביטוח לאומי "עמדת הביטוח הלאומי ותיאור ההשלכות החברתיות של הצעות מרכזיות בחוק ההסדרים ל-2013/2014" (2013)). הפגיעה העיקרית היתה בקצבאות המשולמות בעד ילד שני, שלישי ורביעי.
מחקר גישוש קהילתי של המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, מצביע על כך שהקיצוץ האמור בקצבאות הילדים הגביר את חוסר הביטחון התזונתי של ילדים, פגע בחינוכם ובמיוחד ביכולת של משפחות לממן שיעורי עזר וחוגי העשרה, ובנוסף העלה את הצורך של תלמידים לצאת לעבודה ופגע ביכולת של ילדים ומשפחותיהם לחסוך (רוני קאופמן "ממצאים עיקריים מסקר גישוש קהילתי – השפעת הקיצוץ בקצבאות ילדים בשנת 2013 על מצב הילדים ומשפחותיהם" (2014)).
קצבת ילדים בשיעור הולם תפרוץ את מעגל העוני הבין-דורי. מעבר לכך שהקצבה תקל על עלות גידול הילדים, היא גם תגדיל את כוח הקנייה של המשפחה, ובמיוחד את כוח הקנייה של משפחות עניות. לפיכך, העלאת סכום קצבת הילדים תמריץ את הצריכה ואת פעילות המשק בישראל.
עקב כך, מוצע להשוות את קצבת הילדים בישראל לסכום הממוצע לקצבת ילדים הקיים במדינות הOECD- באופן הדרגתי במשך 5 שנים. כל שנה, תתעדכן קצבת הילדים ב-70 שקלים חדשים, כך שלאחר 5 שנים היא תעמוד על סכום של 490 שקלים חדשים. על מנת למנוע שחיקה של הקצבה נוכח עליית יוקר המחייה מוצע לקבוע כי גובה העדכון של הקצבה לא יפחת מ- 4% מהשכר הממוצע במשק.
הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף פעולה עם המוקד לביטחון תזונתי במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב וארגון בינה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2567/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א באב התשע"ה – 27.7.15
תיקון סעיף 1 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "הסכום הבסיסי" –
(1) בפסקה (2), במקום "140" יבוא "490";
(2) בסיפה, בפסקה (3), בסופה יבוא "ואולם, סכום העדכון לא יפחת מסכום השווה ל-4% מהשכר הממוצע".
הוראות שעה 2. (א) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ועד תום 12 חודשים מיום התחילה יקראו את פסקה (2) להגדרה "הסכום הבסיסי", שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, כאילו במקום "490" יבוא "210".
(ב) בתקופה שמתום 12 חודשים מיום התחילה ועד תום 24 חודשים מיום התחילה יקראו את פסקה (2) להגדרה "הסכום הבסיסי", שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, כאילו במקום "490" יבוא "280".
(ג) בתקופה שמתום 24 חודשים מיום התחילה ועד תום 36 חודשים מיום התחילה יקראו את פסקה (2) להגדרה "הסכום הבסיסי", שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, כאילו במקום "490" יבוא "350".
(ד) בתקופה שמתום 36 חודשים מיום התחילה ועד תום 48 חודשים מיום התחילה יקראו את פסקה (2) להגדרה "הסכום הבסיסי", שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, כאילו במקום "490" יבוא "420".