הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 567428 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת זוהיר בהלול דניאל עטר יעקב פרי מיקי לוי עיסאווי פריג' חיים ילין מאיר כהן אוסאמה סעדי מסעוד גנאים אילן גילאון איתן ברושי מיקי רוזנטל יוסף ג'בארין עאידה תומא סלימאן עמר בר-לב מיכל בירן תמר זנדברג יואל רזבוזוב ______________________________________________ פ/1935/20 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – נכס שאין מופקת ממנו הכנסה), התשע"ה–2015 דברי הסבר סעיף 9(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, קובע כי הכנסה תהא גם סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה. קביעה זו מובילה לאבסורד, שבו אדם שבבעלותו נכס, והוא אינו מפיק ממנו הכנסה, למשל אם בנכס מתגוררים בני משפחה שאין יכולת אמיתית לגבות מהם דמי שכירות, ימצא עצמו ללא התמיכה של קצבת הבטחת ההכנסה שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי. במקרים מסוימים הבחירה בין גביית דמי שכירות מבני המשפחה המתגוררים בנכס או הוצאתם מהנכס והכנסת דיירים שניתן יהיה לגבות מהם שכר דירה לא רק שמציבה את בעל הנכס בפני קושי שבו עליו לוותר על רשת הביטחון הכלכלית או על זו המשפחתית, אלא שהיא אינה אפשרית כלל. כך למשל במגזרים שבהם הבעלות על הנכס היא של ראש המשפחה, ובניו ומשפחותיהם מתגוררים ביחידות דיור סביב ביתו. יודגש עוד, כי במקרים שבהם הדיירים המתגוררים בנכס שבבעלות מבקש הקצבה בעצמם נסמכים על קצבאות המוסד לביטוח לאומי, הרי המוסד מוריד מסכום הקצבה המועבר אליהם את הוצאות הדיור הנחסכות מהם בגין המגורים אצל קרוב משפחה. כך מתחזקת הטענה כי אין כסף המועבר בין המשכיר לשוכרים, ואין כל מקום לזקוף את דמי השכירות שנקבע בצד אחד של היחסים שלא שולמו, כאילו שולמו בצד השני. במקרים אחרים, הבעלות על הנכס היא עניין של רישום בלבד, אשר הסדרתו קשה או בלתי אפשרית. כך למשל במקרים של רישום בעלות על נכס על שם ילדים או נשים, עניין הנעשה לעיתים קרובות משיקולים שונים, שאינם בהכרח נוגעים לטובת הילד או האישה הנרשמים כבעלים, או בעקבות חלוקת ירושה כאשר אין לבעלים הרשומים יד ורגל בנכס בפועל, והם בוודאי אינם מקבלים ממנו כל הכנסה. הותרתם של פרטים אלה, הנמצאים גם כך בשולי החברות שבהן הם חיים, בלא כל הכנסה בשל שלילת קצבת הקיום, מעמיקה את התלות הנוצרת להם בבני המשפחה האחרים, שהם לרוב הגברים המנהלים את המשפחה ואינה מאפשרת התפתחות ויציאה לחיים עצמאיים, שלרוב הינם בעלי אופק חיובי יותר לפרט, הן מבחינה אישית והן מבחינה כלכלית. סוגיות אלו רלוונטיות במיוחד בקרב המגזר הערבי, שלו מאפיינים ייחודיים המובילים להסדרי מגורים מסוג זה. בין מאפיינים אלה ניתן למנות את החוסר בדיור ציבורי בקרב המגזר הערבי, את מיעוט הסדרי השכירות והעובדה כי אין זה מקובל להשכיר דירות לזרים, וכן את מאפייני מבנה המשפחה המובילים לכך שמקובל להתגורר בסמוך למקום מגורי אב המשפחה, במבנה של חמולה. בנוסף, במגזר זה נפוץ ביותר עניין רישום הירושות על מספר רב של יורשים, והדבר מוביל לבעלות של ילדים ונשים רבים על חלקיקי דירות. במצבים אלה אין ביכולת היורשים להפיק בפועל מהנכס כל הכנסה, אך הרף שנקבע בפסיקה להוכחת אי הפקת הכנסה מהנכס לשם קבלת קצבה גבוה ומחמיר ביותר. לבסוף, באזורים רבים במגזר הערבי ובפרט במגזר הבדואי בנגב ובמזרח ירושלים, קיימת בעיה של הסדרת הרישום. כך, סיטואציות המתוארות לעיל שבמסגרתן נרשמה בעלות או בעלות חלקית על נכס, אינן יכולות להיפתר משום שקיימת בעיה מבחינת הסדרת רישום הנכס מול רשויות התכנון והבנייה, ואשר על כן אין באפשרות מבקש הקצבה להיפטר מהנכס, ובה בעת אין לו יכולת להפיק הכנסה ממנו. הצעת החוק מתבססת על נתונים שהופקו מדו"ח שפרסמה עמותת ידיד בשנת 2015. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א באב התשע"ה – 27.7.15 תיקון סעיף 9 1. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 , בסעיף 9(א)(4), הסיפה החל במילים "אף אם הנכס" – תימחק.