הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 565690
הכנסת העשרים
הצעת חוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015
דברי הסבר
מטרתו של חוק זה היא להסדיר את תנאי ההעסקה בענף ההסעדה בישראל.
בענף המסעדנות עובדים למעלה מ-100 אלף עובדות ועובדים כמלצרים, ברמנים, מארחים, טבחים, עוזרי מטבח ושוטפי כלים. רובם המוחלט לא נהנים מזכויות סוציאליות בסיסיות כגון תשלום על שעות נוספות, תשלום על שעות שבת, ימי מחלה וחופשה, פנסיה ודמי הבראה. הדבר נובע מנוהג הקיים בענף לפיו המעסיקים מסתמכים על כך שכספי התשר יגיעו לגובה שכר מינימום, ויהיו בפועל תשלום השכר, במקום שהמעסיק ישלם שכר מינימום מהכנסות העסק, כפי שקבוע בחוק. המקרים היחידים בהם משלמים המעסיקים בענף שכר מכיסם, הם כאשר התשר אינו מגיע לגובה שכר המינימום לשעה, אז משלים המעסיק מכיסו את ההפרש, דבר המכונה בענף "השלמות".
במצב הדברים הקיים היום, שכרו של המלצר נגזר מתוך התשר הניתן על ידי הלקוח. במציאות זו המעסיק לא משלם לעובד את זכויותיו הקבועות בחוק: שכר מינימום, שעות נוספות, שעות שבת וחג, דמי פיצויים, דמי נסיעות, הפרשות פנסיוניות וכיוצא בזה.
על כן, מוצע בהצעת חוק זו כי התשר ייחשב מתנה הניתנת בעבור השירות לעובדים וכי המעסיק לא יוכל להשתמש בו כשכר במסגרת חוק שכר המינימום.
כן מוצע לקבוע הוראת שעה לחמש שנים שתקל על הענף להסתגל לחוק החדש, לפיה מרגע כניסתו של החוק לתוקף, תינתן למעסיקים בענף המסעדנות שמס ההכנסה שלהם מחושב לפי יחיד שלוש נקודות זיכוי ועל מעסיקים שהם חבר בני אדם יוטל מס חברות בשיעור של 25%.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א באב התשע"ה – 27.7.15
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין אורלי לוי אבקסיס זוהיר בהלול
שלי יחימוביץ' יוסי יונה באסל גטאס
איציק שמולי יעל גרמן עליזה לביא
יעקב מרגי טלי פלוסקוב נחמן שי
מיקי לוי עמיר פרץ עבד אל חכים חאג' יחיא
אלי אלאלוף מסעוד גנאים מנואל טרכטנברג
יצחק הרצוג נורית קורן יחיאל חיליק בר
דוד ביטן קארין אלהרר עיסאווי פריג'
יצחק וקנין אוסאמה סעדי יואל חסון
יפעת שאשא ביטון יואב קיש רוברט אילטוב
איתן כבל זהבה גלאון חנין זועבי
מיכל רוזין אילן גילאון דניאל עטר
מרב מיכאלי מיכל בירן איילת נחמיאס ורבין
סתיו שפיר עבדאללה אבו מערוף סופה לנדבר
יואב בן צור קסניה סבטלובה יואל רזבוזוב
איימן עודה חיים ילין רויטל סויד
דוד אמסלם עאידה תומא סלימאן שרון גל
מירב בן ארי מיקי רוזנטל חמד עמאר
מאיר כהן ענת ברקו תמר זנדברג
בצלאל סמוטריץ' מכלוף מיקי זוהר אראל מרגלית
אברהם נגוסה עמר בר-לב
פ/1934/20
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, אולם אירועים או עסק אחר בענף ההסעדה; "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, אולם אירועים או עסק אחר בענף ההסעדה; "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, אולם אירועים או עסק אחר בענף ההסעדה; "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, אולם אירועים או עסק אחר בענף ההסעדה; "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, אולם אירועים או עסק אחר בענף ההסעדה;
"תשר" – תשלום ששולם לעובד בבית אוכל, עקב עבודתו ובמשך עבודתו, בידי אדם שקיבל או קנה שירות מהמעסיק, והתשלום אינו חלק מהתמורה שדרש המעסיק בעד השירות. "תשר" – תשלום ששולם לעובד בבית אוכל, עקב עבודתו ובמשך עבודתו, בידי אדם שקיבל או קנה שירות מהמעסיק, והתשלום אינו חלק מהתמורה שדרש המעסיק בעד השירות. "תשר" – תשלום ששולם לעובד בבית אוכל, עקב עבודתו ובמשך עבודתו, בידי אדם שקיבל או קנה שירות מהמעסיק, והתשלום אינו חלק מהתמורה שדרש המעסיק בעד השירות. "תשר" – תשלום ששולם לעובד בבית אוכל, עקב עבודתו ובמשך עבודתו, בידי אדם שקיבל או קנה שירות מהמעסיק, והתשלום אינו חלק מהתמורה שדרש המעסיק בעד השירות. "תשר" – תשלום ששולם לעובד בבית אוכל, עקב עבודתו ובמשך עבודתו, בידי אדם שקיבל או קנה שירות מהמעסיק, והתשלום אינו חלק מהתמורה שדרש המעסיק בעד השירות.
תשר אינו שכר עבודה 2. תשר המשולם לעובד לא ייחשב כשכר עבודה, לרבות לעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 (להלן – חוק שכר מינימום). תשר המשולם לעובד לא ייחשב כשכר עבודה, לרבות לעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 (להלן – חוק שכר מינימום). תשר המשולם לעובד לא ייחשב כשכר עבודה, לרבות לעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 (להלן – חוק שכר מינימום). תשר המשולם לעובד לא ייחשב כשכר עבודה, לרבות לעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 (להלן – חוק שכר מינימום). תשר המשולם לעובד לא ייחשב כשכר עבודה, לרבות לעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 (להלן – חוק שכר מינימום).
זכאות לתשלום שעות כוננות 3. לעניין הזכאות לשכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, יובאו בחשבון כל שעות העבודה של העובד בבית אוכל, לרבות שעות שבהן נדרש העובד להיות זמין לעבודה, אף אם בפועל הוא אינו נמצא בבית האוכל. לעניין הזכאות לשכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, יובאו בחשבון כל שעות העבודה של העובד בבית אוכל, לרבות שעות שבהן נדרש העובד להיות זמין לעבודה, אף אם בפועל הוא אינו נמצא בבית האוכל. לעניין הזכאות לשכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, יובאו בחשבון כל שעות העבודה של העובד בבית אוכל, לרבות שעות שבהן נדרש העובד להיות זמין לעבודה, אף אם בפועל הוא אינו נמצא בבית האוכל. לעניין הזכאות לשכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, יובאו בחשבון כל שעות העבודה של העובד בבית אוכל, לרבות שעות שבהן נדרש העובד להיות זמין לעבודה, אף אם בפועל הוא אינו נמצא בבית האוכל. לעניין הזכאות לשכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, יובאו בחשבון כל שעות העבודה של העובד בבית אוכל, לרבות שעות שבהן נדרש העובד להיות זמין לעבודה, אף אם בפועל הוא אינו נמצא בבית האוכל.
תשר – תשלום רצוני 4. תשר ישולם על פי רצונו החופשי של הלקוח ולא יובא בחשבון השירות הניתן ללקוח. תשר ישולם על פי רצונו החופשי של הלקוח ולא יובא בחשבון השירות הניתן ללקוח. תשר ישולם על פי רצונו החופשי של הלקוח ולא יובא בחשבון השירות הניתן ללקוח. תשר ישולם על פי רצונו החופשי של הלקוח ולא יובא בחשבון השירות הניתן ללקוח. תשר ישולם על פי רצונו החופשי של הלקוח ולא יובא בחשבון השירות הניתן ללקוח.
תיקון חוק הגנת השכר 5. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא:
"תשר "תשר "תשר 3א. (א) בסעיף זה –
"בית אוכל" – כהגדרתו בחוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015;
"תשר" – כהגדרתו בחוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015.
(ב) תשר המשולם לעובד לא יחשב שכר עבודה לכל דבר ועניין ולרבות לעניין הוראת כל דין. "
תיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה 6. בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את פקודת מס הכנסה, כך – בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את פקודת מס הכנסה, כך – בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את פקודת מס הכנסה, כך – בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את פקודת מס הכנסה, כך – בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את פקודת מס הכנסה, כך –
(1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא: (1) אחרי סעיף 39א יבוא:
"נקודות זיכוי ליחיד שהוא מעסיק בבית אוכל "נקודות זיכוי ליחיד שהוא מעסיק בבית אוכל "נקודות זיכוי ליחיד שהוא מעסיק בבית אוכל 39ב. בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא מעסיק בבית אוכל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015, יובאו בחשבון שלוש נקודות זיכוי.";
(2) בסעיף 126 – (2) בסעיף 126 – (2) בסעיף 126 – (2) בסעיף 126 – (2) בסעיף 126 –
(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), על הכנסתו החייבת של חבר בני אדם מבית אוכל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015, יוטל מס חברות בשיעור של 24%."; "(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), על הכנסתו החייבת של חבר בני אדם מבית אוכל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015, יוטל מס חברות בשיעור של 24%."; "(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), על הכנסתו החייבת של חבר בני אדם מבית אוכל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה, התשע"ה–2015, יוטל מס חברות בשיעור של 24%.";
(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)". (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)". (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)". (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "או (א1)".