הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 567037
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ'
משה גפני
איציק שמולי
דב חנין
יצחק וקנין
אורלי לוי אבקסיס
איתן כבל
נחמן שי
מיכל רוזין
עמר בר-לב
יואל רזבוזוב
עמיר פרץ
מיקי רוזנטל
עיסאווי פריג'
______________________________________________
פ/1904/20
הצעת חוק שימור השליטה הישראלית בתאגידים מרכזיים במשק, התשע"ה–2015
דברי הסבר
לאחרונה התוודענו לניסיונות, שצלחו בחלקם, להעביר את השליטה בחברות מרכזיות במשק הישראלי לידיים זרות.
בניגוד לתעשיינים הישראלים, בעלי שליטה ומנהלים זרים עשויים שלא לתת משקל מספק לסוגיות החשובות לציבור הישראלי כגון זכויות העובדים, מצב תעסוקתי, תחרות, עידוד הייצור המקומי ורווחת התושבים, ומידת ההשפעה של הלכי הרוח בישראל על אותם בעלי שליטה ומנהלים זרים היא מוגבלת.
כך, בעלות זרה בחברות מרכזיות במשק הישראלי עלולה להשפיע לרעה על הפעילות המקומית של החברה, כולל העברת פעולות רבות מחוץ לישראל, ללא כל התחשבות בהשלכות החברתיות והכלכליות הפוטנציאליות הכרוכות בכך.
על כן, מוצע להקים ועדה שתפקח על הרכישות הזרות המתבצעות בחברות ישראליות מרכזיות ותדאג לשמר גרעין שליטה ישראלי בתעשיות שהן משמעותיות למשק הישראלי.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אבישי ברוורמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2414/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א באב התשע"ה – 27.7.15
מטרה 1. חוק זה נועד למנוע פגיעה באינטרס הציבורי על ידי מכירת השליטה בתאגידים מרכזיים במשק לגופים זרים. חוק זה נועד למנוע פגיעה באינטרס הציבורי על ידי מכירת השליטה בתאגידים מרכזיים במשק לגופים זרים.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"ארגונים חברתיים" – ארגונים הפועלים כעמותות ללא מטרות רווח, אשר תחום עיסוקם העיקרי הינו קידום זכויות חברתיות בישראל, שמירה על טוהר המידות והמנהל התקין או קידום השקיפות הציבורית; "ארגונים חברתיים" – ארגונים הפועלים כעמותות ללא מטרות רווח, אשר תחום עיסוקם העיקרי הינו קידום זכויות חברתיות בישראל, שמירה על טוהר המידות והמנהל התקין או קידום השקיפות הציבורית;
"גוף זר" – יחיד שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, או תאגיד שהשליטה בו או היכולת להשפיע עליו השפעה ניכרת אינן מצויות בידי אזרח ישראל או תושב ישראל; "גוף זר" – יחיד שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, או תאגיד שהשליטה בו או היכולת להשפיע עליו השפעה ניכרת אינן מצויות בידי אזרח ישראל או תושב ישראל;
"הוועדה" – הוועדה לבחינת עסקאות להעברת שליטה בתאגיד מרכזי במשק לידי גוף זר שמונתה לפי סעיף 3; "הוועדה" – הוועדה לבחינת עסקאות להעברת שליטה בתאגיד מרכזי במשק לידי גוף זר שמונתה לפי סעיף 3;
"השפעה ניכרת" – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש שאינה בגדר שליטה; "השפעה ניכרת" – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש שאינה בגדר שליטה;
"תאגיד ישראלי" – תאגיד שהתאגד בישראל או שעיקר פעילותו בישראל; "תאגיד ישראלי" – תאגיד שהתאגד בישראל או שעיקר פעילותו בישראל;
"תאגיד מרכזי במשק" – תאגיד ישראלי שמתקיים לגביו אחד מאלה: "תאגיד מרכזי במשק" – תאגיד ישראלי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא מעסיק בישראל 1,000 עובדים או יותר;
(2) הוא קיבל תמיכה, סיוע או הטבות מהמדינה בסכום מצטבר העולה על 50 מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, במהלך חמש השנים הקלנדריות שקדמו למועד החלטת הוועדה לפי חוק זה;
"השר" – שר הכלכלה. "השר" – שר הכלכלה.
מינוי הוועדה והרכבה 3. (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ימנה ועדה שתבחן אם עסקאות להעברת שליטה בתאגיד מרכזי במשק לגוף זר (בחוק זה – עסקה להעברת שליטה) מנוגדות לאינטרס הציבורי. (א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ימנה ועדה שתבחן אם עסקאות להעברת שליטה בתאגיד מרכזי במשק לגוף זר (בחוק זה – עסקה להעברת שליטה) מנוגדות לאינטרס הציבורי.
(ב) הוועדה תכלול שמונה חברים, והם: (ב) הוועדה תכלול שמונה חברים, והם:
(1) השר, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני עובדי משרדי הממשלה;
(3) נציג התאחדות התעשיינים בישראל;
(4) נציג ההסתדרות החדשה;
(5) שני כלכלנים המומחים בתחום פעילותו של התאגיד המרכזי במשק שעניינו נדון בוועדה;
(6) שני נציגי ארגונים חברתיים, ובלבד שלא ימונו שני נציגים של אותו ארגון חברתי.
(ג) תקופת כהונתם של חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) עד (6) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של שלוש שנים. (ג) תקופת כהונתם של חברי הוועדה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) עד (6) תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של שלוש שנים.
עסקה להעברת שליטה הנוגדת את האינטרס הציבורי 4. (א) החליטה הוועדה שעסקה להעברת שליטה נוגדת את האינטרס הציבורי, לא תאשר את ביצועה; לעניין זה, יראו עסקה להעברת שליטה כנוגדת את האינטרס הציבורי אם היא פוגעת באופן מהותי באינטרס הציבורי של תושבי ישראל, לרבות בדרך של פגיעה בזכויות עובדים, בתעסוקה במשק, בתחרות במשק, בייצור המקומי או ברווחתם של התושבים. (א) החליטה הוועדה שעסקה להעברת שליטה נוגדת את האינטרס הציבורי, לא תאשר את ביצועה; לעניין זה, יראו עסקה להעברת שליטה כנוגדת את האינטרס הציבורי אם היא פוגעת באופן מהותי באינטרס הציבורי של תושבי ישראל, לרבות בדרך של פגיעה בזכויות עובדים, בתעסוקה במשק, בתחרות במשק, בייצור המקומי או ברווחתם של התושבים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוועדה רשאית לשנות את תנאי העסקה כך שהיא לא תפגע באינטרס הציבורי, ולאשרה בכפוף לשינויים כאמור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוועדה רשאית לשנות את תנאי העסקה כך שהיא לא תפגע באינטרס הציבורי, ולאשרה בכפוף לשינויים כאמור.
(ג) הוועדה תמסור את החלטתה לפי סעיף זה לבעל השליטה בתאגיד המרכזי במשק בתוך 15 ימים מהמועד שבו הובאה העסקה לאישורה. (ג) הוועדה תמסור את החלטתה לפי סעיף זה לבעל השליטה בתאגיד המרכזי במשק בתוך 15 ימים מהמועד שבו הובאה העסקה לאישורה.
פרסום ברשומות 5. החלטות הוועדה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות. החלטות הוועדה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות.