הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 566780
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
ינון מגל
מכלוף מיקי זוהר
מרדכי יוגב
אורן אסף חזן
שרון גל
יואב קיש
______________________________________________
פ/1954/20
הצעת חוק השמירה על זכויות מחזיקים בקרקע ביהודה והשומרון, התשע"ה–2015
דברי הסבר
בחבלי יהודה, השומרון, בנימין ובקעת הירדן מתגוררים כיום למעלה מ-350,000 אזרחי מדינת ישראל.
מבין תושבי אזורים אלו ישנם אלפי אזרחים המתגוררים במאות בתי קבע שנבנו על קרקע שמעמדה בעת בנייתם היה נתון בספק או שהמדינה סברה כי מדובר באדמות מדינה, ולאחר זמן התברר כי סברה זו בטעות הייתה יסודה. כך או כך, מדובר במקומות שאוכלסו בעידוד של ממשלות ישראל לדורותיהן, לעיתים אף במתן משכנתאות מוזלות ומענקים לזוגות צעירים כתמריץ ממשלתי להתגורר בהם.
יובהר, כי המצב המשפטי הנוגע למקרקעין ביהודה והשומרון שונה בתכלית מזה החל בתחומי הקו הירוק. מערכת הדינים הרלוונטית לשם בירור זכויות בקרקע ביהודה והשומרון הינה מורכבת, סבוכה, ובמקרים רבים אף אינה בהירה דיה. נוסף על כך, גם הבירור העובדתי אודות הזיקה לקרקע מסוימת ביהודה והשומרון, הוא תהליך מורכב וסבוך על רקע סיבות היסטוריות ופוליטיות מגוונות. במציאות זו יכולתו של האזרח הסביר לעמוד על מצב הזכויות בקרקע שעליה נשלח להקים את ביתו הייתה בלתי אפשרית, וכל שהיה לנגד עיניו הוא עידוד המדינה להתיישב באותו מקום. השאיפה להביא כיום להבהרת מצב הזכויות בקרקע ולהסדרת הכללים לקביעתן, מבורכת אולם עליה להביא בחשבון את הפגיעה במי שהסתמך על המצב כפי שהיה.
לאור פסיקות בג"ץ בשנים האחרונות, לפיהן כל קרקע ביהודה והשומרון שאיננה אדמת מדינה נחשבת כקרקע פרטית אף אם אין מי שטוען עליה לבעלות, נוצר מצב שבו בית המשפט מורה על הריסת בתיהן של מאות משפחות המתגוררות בבתי קבע שנים רבות, ומחוברות לתשתיות בסיוע המדינה, רק בשל כך שהתברר בדיעבד שהקרקע שעליה מצויים הבתים אינה בתחום אדמות המדינה המוכרזות באופן פורמלי. יודגש כי זכויותיה של המדינה במקרקעין באזור יהודה והשומרון, אינן נובעות מן ההכרזות אלא מהיעדרן של זכויות אחרות בקרקע, בעוד שההכרזות עצמן מעמדן דקלרטיבי בלבד. כך, שההנחה כי אדמות שלא ניכרו בהן סימני עיבודים חקלאיים בעת שהוקמו עליהן יישובים הן אדמות בבעלות המדינה, היא הנחה מסתברת מאד.
תוצאה זו, המהווה פגיעה חמורה וחסרת מידתיות בזכויות היסוד של תושבי מקומות אלו, איננה מוכרחת.
לזכות הקניין מעמד רם במשפטנו, אולם כיתר הזכויות אף היא אינה מוחלטת. לשם שמירת או הגשמת אינטרסים ציבוריים חשובים ישנה לעיתים הצדקה לפגיעה בזכויות קניין מסוימות. זאת, כאשר ההימנעות מפגיעה בהן תביא לפגיעה באינטרסים אלו או בזכויות יסוד אחרות, במידה בלתי סבירה. בשיטות משפט רבות מעוגנת זכותה של המדינה להפקיע קרקעות מידי בעליהן, מקום שהיא רואה בכך צורך ציבורי המצדיק את הפגיעה בבעלי הקרקע. גם בישראל עוגנה בחוקים שונים זכותה של המדינה להפקיע קרקע למטרות שונות, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ובהם - פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943; חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965; חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ"ה-1965; ועוד.
החוק המוצע מסמיך את המדינה לבצע הליך של הפקעת קרקעות ביהודה והשומרון אשר משמשות יישובים קיימים, שהוקמו עליהם בשליחות המדינה, במידה שהן מתבררות כאדמות בבעלות פרטית. הואיל והמציאות המשפטית והעובדתית ביהודה והשומרון התאפיינה בחוסר בהירות, במצבים שבהם נבנו בעידוד הממשלה מבנים על קרקעות ביהודה והשומרון הנחת המוצא של המתיישב היא שהזכויות במקרקעין היו של הממשלה. לאור זאת, פתרונות של הריסת המבנים והשכונות משמעותם פגיעה אנושה בזכויות אדם של המתיישבים. מנגד, הפגיעה בזכויותיהם של הטוענים לבעלות במקרקעין אלו היא מתונה, שכן הללו לא עיבדו את הקרקעות הללו ולא עשו בהן שימוש.
החוק המוצע נועד לאזן בין האינטרס הציבורי החזק של מניעת הריסה של מבנים ושכונות שנבנו בעידוד הממשלה, לצד זכויות האדם של המתיישבים שהתיישבו בהם בעידוד הממשלה, לבין זכויות הקניין של הבעלים הרשומים או הטוענים לבעלות על המקרקעין. החוק המוצע קובע מנגנון פיצוי לבעלי האדמות, במידה שתוכח זכותם בקרקע. הואיל ומדובר באדמות שקיימים עליהן יישובים חיים ופורחים, ואשר ככלל לא נעשה בהן שימוש בידי הבעלים במשך שנים ארוכות, הרי שהפיצוי המוצע בחוק זה ירפא את הנזק שנגרם לבעלי הקרקע, ובמרבית המקרים הפיצוי אף יהיה מעל ומעבר לכך.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באב התשע"ה – 29.7.15
מטרה 1. מטרת חוק זה למנוע פגיעה בלתי מידתית בתושבי מבנים ושכונות שהוקמו בהסכמת הממשלה באזור יהודה והשומרון.
הגדרות 2. בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;
"גוף מיישב" – כל גוף שהממשלה הכירה בו בהודעה ברשומות כגוף מיישב לעניין חוק זה;
"הממונה" – כהגדרתו בצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967;
"המפקד הצבאי" – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי סעיף 3 למנשר בדבר סדרי השלטון המשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז–1967;
"יישוב" – מקום המשמש למגורי חבר בני אדם, ולרבות כל מתקן המשמש לצרכי מקום זה או לצרכי תושביו;
"שכונה" – חלק מיישוב או הרחבה שלו.
הפקעת מקרקעי יישוב קיים 3. (א) נבנו בהסכמת הממשלה יישוב או שכונה על מקרקעין באזור עובר למועד תחילתו של חוק זה, ונמצא כי על פי הדין החל באזור אין למחזיק במקרקעין, או לממונה, הזכויות הדרושות לצורך תכנון במקום, יופקעו המקרקעין בהתאם להוראות חוק זה.
(ב) בסעיף זה, "הסכמת הממשלה" – במפורש או במשתמע, לרבות סיוע בהנחת תשתיות, הענקת תמריצים, פרסום פרסומים ממריצים לבנייה או פיתוח.
הפקעה בצו המפקד הצבאי 4. הפקעה לפי חוק זה תהיה בצו הפקעה שיקבע המפקד הצבאי בהתאם להוראות חוק זה.
זכויות מכוח הפקעת מקרקעי יישוב קיים 5. הפקעה לפי חוק זה תהיה לטובת הממונה; הופקעו מקרקעין כאמור, יקצה אותם הממונה ליישוב שנבנה עליהם, בעצמו או באמצעות גוף מיישב.
פיצוי בעל זכויות 6. (א) הוכיח אדם כי היו בידיו זכויות במקרקעין שהופקעו עובר ליום ההפקעה, יהיה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה בשיעור ערכם ביום ההפקעה בלא המחוברים שעליהם, בתוספת רבע מערך זה.
(ב) הפיצוי לפי סעיף זה יינתן בכסף או בקרקע.
תחולה 7. הוראות חוק זה יחולו גם על יישוב או שכונה לגביהם ניתן פסק דין חלוט, עובר לתחילת חוק זה.
החלה לאחר תחילה 8. הוקמו יישוב או שכונה לאחר תחילתו של חוק זה, רשאית הממשלה להחליט להחיל עליהם את הוראותיו.
ביצוע והוראות 9. המפקד הצבאי יקבע הוראות לביצועו של חוק זה תוך 30 יום מתחילתו, לרבות הליכי שימוע ובירור טענות של בעלי זכויות לפי סעיף 5.