הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 566298
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל
עפר שלח
דב חנין
איציק שמולי
יואל חסון
עליזה לביא
יצחק וקנין
דניאל עטר
______________________________________________
פ/2014/20
הצעת חוק מתן אפשרות לתשלום לגופים מסחריים או ציבוריים באמצעות שובר תשלום,
התשע"ה–2015
דברי הסבר
סעיף 2 צרכנים רבים המוגדרים כאוכלוסיות מעוטות הכנסה (מוחלשות) אינם מחזיקים ברשותם כרטיסי אשראי או פנקסי שיקים ואינם יכולים לקבל אישור מסניף הבנק שלהם להוראות קבע שבאמצעותן הם יכולים לבצע עסקאות מתמשכות, כגון מנוי לחברות סלולר, מנוי לערוצי כבלים או לוויין, תשלום לקופת חולים ועוד.
הצעת החוק באה לפתור מצב זה באמצעות חיוב הגופים המסחריים והציבוריים לתת אפשרות להתקשר עמם בעסקה מתמשכת, ולשלם עבור עסקה זו במזומן מידי תקופה, שאותה יקבע הגוף, באמצעות שובר תשלום ייעודי, המהווה אופן תשלום הזמין יותר לאוכלוסיות מוחלשות.
סעיף 3 גופים ציבוריים, כהגדרתם בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, דהיינו המדינה, גופים מתוקצבים, מוסדות ציבוריים, חברות ציבוריות וכל מי שהתקשר בחוזה עם המדינה וגופיה, אינם מאפשרים תשלום חוב לשיעורין, למעט באמצעות כרטיס אשראי, בתוספת ריבית (קרדיט). התשלום באמצעות כרטיס אשראי בקרדיט מוסיף ריביות נוספות על הריביות הקבועות בחוק שיכולים חלק מהגופים הציבוריים לגבות על תשלום החובות. כך לדוגמא, לגבי רשויות מקומיות, סעיף 4(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–1980, קובע כי רשות מקומית רשאית לקבוע הסדר תשלומים לתקופה שלא תעלה על שנתיים, והריבית על כל תשלום היא 18% לשנה, או ריבית אחרת ששר האוצר ושר הפנים יקבעו. בצו הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (קביעת שיעור ריבית אחר), התשס"ב–2001, נקבע ששיעור הריבית שייווסף לתשלום של תשלומי חובה לפי הסדר תשלומים יהיה שיעור ריבית החשב הכללי, שהיא נכון לחודש יולי 2015 2.5% שנתי ו-0.283% חודשי. קביעה כי הסדר חוב יבוצע באמצעות כרטיס אשראי בשיטת קרדיט תביא לגביית ריבית נוספת לכל תשלום, והדבר עלול להקשות על בעל החוב העומד בפני קושי כלכלי הנאלץ להגיע להסדר חובותיו.
המצב הנוכחי מהווה פגיעה חמורה ביותר באוכלוסיות המוחלשות אשר דווקא הן נדרשות לרוב לפריסת החוב, משני טעמים: ראשית, מדובר בהוספת סכום לתשלום החודשי, אשר עלול להקשות על החייבים; שנית, מדובר באוכלוסיות אשר לעיתים קרובות אין בידיהן כרטיס אשראי. במצב זה הדרישה לתשלום אך ורק באמצעות כרטיס אשראי מהווה חסם בדרך לפירעון החוב, ולמעשה מובילה אותם למצב של אין ברירה, כאשר הם אינם יכולים לשלם את החוב בעודו בר פירעון בתשלומים, והם נאלצים לצבור את חובותיהם שתופחים וצוברים גם הוצאות גבייה ואכיפה.
לפיכך, מוצע כי בכל עסקה הנעשית בין תושב ישראל לבין עוסק המתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת או גוף ציבורי, יתאפשר תשלום חוב חלוט בתשלומים באמצעות שוברי תשלום, וללא חיוב בעסקת קרדיט או ריבית בשל עצם התשלום בתשלומים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באב התשע"ה – 29.7.15
הגדרות 1. בחוק זה –
"גוף מסחרי" – עוסק המתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת שבה על הצרכן לשלם לו תשלומים בשל העסקה, לרבות ספק גז;
"גוף ציבורי" – כהגדרתו בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976;
"חוב חלוט" – דרישה לתשלום שערר לגביה נדחה ולא ניתן עוד לערער על החלטה שניתנה לגביה, או שניתן לגביה פסק דין חלוט;
"עוסק", "עסקה מתמשכת", "ספק גז" – כהגדרתם בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981.
תשלום באמצעות שובר תשלום בעסקה מתמשכת 2. (א) גוף ציבורי וגוף מסחרי יאפשרו לתושב ישראל שהתקשר עמם בעסקה מתמשכת לשלם עבור העסקה במזומן, באמצעות שובר תשלום.
(ב) גוף ציבורי וגוף מסחרי לא ייגבו עמלה או ריבית בשל תשלום באמצעות שובר תשלום.
(ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכויותיו של גוף ציבורי או של גוף מסחרי לגבות את הסכום המגיע לו בתוספת ריבית, על פי כל דין, בשל איחור בתשלום.
תשלום חוב באמצעות שובר תשלום 3. (א) גוף ציבורי וגוף מסחרי יאפשרו לתושב ישראל שיש לו חוב חלוט כלפיהם, לפרוע את החוב בתשלומים לרבות באמצעות שובר תשלום.
(ב) גוף ציבורי וגוף מסחרי לא ייגבו עמלה או ריבית בשל תשלום חוב חלוט באמצעות שובר תשלום.
(ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכויותיו של גוף ציבורי או גוף מסחרי לגבות את החוב, בתוספת ריבית, על פי כל דין.