הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 568134 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת קארין אלהרר יעקב מרגי מיכל רוזין יואל חסון יואל רזבוזוב מיקי רוזנטל ____________________________________________ פ/1991/20 הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון – תשלום מזונות לבגיר עם מוגבלות), התשע"ה–2015 דברי הסבר הלכה פסוקה היא כי מזונות הם אחד החובות החשובים ביותר במערכת המשפט הישראלית בכלל ובדיני המשפחה בפרט. ואולם, על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959 (להלן – החוק), כלשונו היום, פוקעת חובתם של ההורים לשאת במזונות ילדיהם בהגיע הילדים לגיל 18. בעוד כשמדובר בילד ללא מוגבלות, שלכאורה מסוגל להתחיל לכלכל את עצמו בגיל 18, יש היגיון בהפסקת תשלום המזונות, כאשר מדובר בילד עם מוגבלות, שלא יכול לכלכל את עצמו גם לאחר גיל 18, אין כל היגיון בהפסקת תשלומי המזונות. הפסקת חיוב המזונות בהגיע הבגיר עם מוגבלות לגיל 18 פוגעת באופן אנוש הן בהורה המשמורן אשר נטל הכלכלה יהא על כתפיו בלבד, והן בבגיר עם המוגבלות כפועל יוצא מכך שההורה המכלכל לעיתים לא יוכל להשלים לבדו בצורה מספקת את הפער הכספי שייווצר עם הפסקת קבלת המזונות. כך, חלה הרעה בתנאי הטיפול של הבגיר עם המוגבלות, בעין או בכסף. מוצע לפיכך להחיל את חובת תשלום המזונות על הורה לילד עם מוגבלות גם כאשר אותו ילד הופך לבגיר, אשר הוא אינו מסוגל לכלכל את עצמו מפאת נכותו, מחלתו או מוגבלותו. חובה זו, החלה על בן הזוג שאינו משמורן, נובעת מכללי הצדק הטבעיים, שכן גירושי בני הזוג אינם פוטרים את בני הזוג מתפקידם כהורים. יתר על כן, ניתן להקיש וללמוד על חובה זו גם מהאמור בסעיף 57 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, הקובע כי ילד נכה, חולה נפש או מפגר זכאי למזונות מן העיזבון גם לאחר הגיעו לגיל 18. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג באב התשע"ה – 29.7.15 תיקון סעיף 1 1. בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(א), אחרי ההגדרה "בגיר" יבוא: ""בגיר עם מוגבלות" – אדם שמלאו לו שמונה-עשרה שנה והוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1988." תיקון סעיף 3 2. בסעיף 3 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) לעניין חוק זה, כל האמור על קטין יחול בשינויים המחויבים גם על בגיר עם מוגבלות."