הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 566815
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
ינון מגל
מנואל טרכטנברג
יואב בן צור
מירב בן ארי
רועי פולקמן
מכלוף מיקי זוהר
שי פירון
קארין אלהרר
מרדכי יוגב
אורן אסף חזן
יעקב מרגי
יצחק וקנין
מנחם אליעזר מוזס
ישראל אייכלר
__________________________________________ פ/1998/20
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – צירוף היתר עסקה לתשקיף), התשע"ה–2015
דברי הסבר
איסור ריבית הוא אחד החמורים בתורה, והוא חל הן על הלווה והן על המלווה. דא עקא שבמציאות הכלכלית כיום הריבית היא מכשיר פיננסי בסיסי.
כדי לפתור את הבעיה, מקובל להשתמש בהיתר עסקה, על פיו הלווה אינו משלם למלווה ריבית, אלא משתף אותו ברווחים שכספו הניב. היתר העסקה כולל מנגנון על פיו יקבל המלווה בפועל סכום זהה לסכום הריבית שבה הוא מעוניין, אם כי קיימת אפשרות תיאורטית שכתוצאה מהיתר העסקה יפסיד המלווה חלק מכספו. הבנקים כולם חתומים על היתר עסקה ועל פי הפסיקה הוא מחייב מבחינה משפטית. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, (ת"א (ת"א) (המ' 5317/86) 1024/86 בנק המזרחי המאוחד נגד צבי טישלר ואחרים, פ"מ תשמ"ח(2) 353), אמר ביהמ"ש כי "יש לראות בשטר "העיסקא" על כל תנאיו, חלק מההתקשרות החוזית בין הבנק לחייב והערבים, בהיותו הצעה בדרך של פניה לציבור..."
חלק ניכר מכספי אזרחי המדינה מושקע כיום בחברות, בין באמצעות מניות ובין באמצעות אגרות חוב, אלא שבשונה מאשר בתחום הבנקאות, חברות רבות אינן חתומות על היתר עסקה. משמעות הדבר מן הבחינה ההלכתית היא שאדם הרוכש אגרות חוב בהנפקה של אותן חברות עובר לדעת מרבית הפוסקים על איסור הלוואה בריבית (שו"ת הר צבי יו"ד קכו, ושו"ת מנחת יצחק ד יח). כמו כן רוכש מניות של אותן חברות עלול להיחשב, לדעת חלק מהפוסקים, כשותף באיסור הלוואה בריבית (מנחת שלמה א כח).
חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק), קובע בסעיף 15 ש"לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף". בסעיף 16 קובע החוק ש"תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר, השוקל רכישת ניירות הערך המוצעים על פיו... ".
המעיין בחוק ובתקנות ימצא שאין בהן הוראה המחייבת לכלול מידע לגבי קיומו של היתר עסקה, ואכן החברות אינן נוהגות לציין זאת בתשקיפים.
הדבר בעייתי משתי בחינות: ראשית, למידע בדבר קיומו של היתר עסקה חשיבות הן למשקיע שומר מצוות המעוניין לדעת אם ההשקעה בחברה מותרת מבחינה הלכתית, והן למשקיע שאינו שומר מצוות המעוניין לדעת מהי מידת הסיכון אליה הוא חשוף כאשר הוא מלווה לחברה. ואכן כאשר בוצע במכון כת"ר (כלכלה על פי התורה) מחקר שמטרתו לסקור את קיומם של היתרי עסקה בידי החברות המרכזיות הנסחרות בבורסה של תל אביב, היה קושי גדול להגיע למידע. שנית, אי-פרסום דבר קיומו של היתר עסקה בתשקיף הכולל את כל הפרטים הרלוונטיים של החברה, עלול לעורר ספק שמא אין החברה מתייחסת ברצינות הראויה לחתימתה עליו. חוסר התייחסות להיתר עסקה עלולה לפגוע בתוקפו ההלכתי (אגרות משה יו"ד ב סב).
לפיכך, מוצע שכל חברה שחתומה על היתר עסקה, תפרסם זאת בתשקיף לפי החוק ולפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באב התשע"ה – 29.7.15
תיקון סעיף 16 1. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968, בסעיף 16(א), אחרי "על פיו" יבוא "לרבות פרטים בדבר חתימה של החברה על היתר עסקה ועל תנאיו", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "היתר עסקה" – חוזה שנכרת בין החברה לבין צדדים נוספים שעניינם להימנע מאיסור הריבית לפי ההלכה".
תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות 2. בחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד–1994, בסעיף 26(א), בסופו יבוא "לרבות פרטים בדבר חתימה של החברה על היתר העסקה ועל תנאיו; בסעיף קטן זה, "היתר עסקה" – כהגדרתו בסעיף 16(א) לחוק ניירות ערך."