הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 562726
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
פ/2000/20
הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון וגמול), התשע"ה–2015
דברי הסבר
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק), קובע את המגבלות החלות על עובד ציבור במעבר אל השוק הפרטי. כפי שהובהר בדברי ההסבר להצעת החוק בשנת 1968 (ה"ח התשכ"ח, עמ' 206) מטרת החוק היא "למנוע תופעות שליליות בשירות הציבור הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו". מטרה זו תקפה גם כיום ואף ביתר שאת. בשנים האחרונות נוצרה תנועה דו-צדדית של עובדים, בדרך כלל בכירים, שזכתה לכינוי "הדלת המסתובבת", בין המגזר הפרטי והמגזר הציבורי – גורמים מהמגזר הפרטי או ממגזרים אחרים נכנסים לשירות הציבורי ועשויים להיות מוטים לטובת האינטרסים והאידיאולוגיות של מקום עבודתם הקודם וגורמים שעוברים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי תוך ניצול קשריהם במגזר הציבורי.
המעבר מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי הוא טבעי, ומקורו בכללים של השוק החופשי ושל חופש העיסוק, אולם, הוא עלול לפגוע בשמירה על טוהר המידות.
תקופת הצינון נקבעה בחוק, בין היתר, כדי למנוע הפעלת לחץ על עובדי השירות הציבורי מצד חברות פרטיות, במטרה שיפעלו לטובתן וזאת בתמורה לכך שיועסקו בחברות אלה לאחר סיום עבודתם בשירות הציבורי וכן כדי למנוע מעובדים (לעיתים גם שלא במודע) לפעול לטובת חברה פרטית מתוך כוונה לעבוד בה בעתיד. מניעת הפעלת לחצים שונים כמו גם הנראות של טוהר המידות והחשיבות הרבה של נראות זו הן העומדת בבסיס הצעת חוק זו.
בשנת 2012 פרסמה הוועדה לבחינת יחסי הון-שלטון בישראל (להלן – הוועדה) את מסקנותיה. הוועדה זיהתה ואבחנה מספר נקודות מפגש בעייתיות בין ההון והשלטון בישראל, ובין היתר הצביעה על מינויים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי לתפקידי מפתח במגזר העסקי. הוועדה המליצה כי ייאסר לחלוטין על נושא משרה לשעבר לייצג גוף כלשהו כלפי עמיתיו לשעבר לעבודה – המקבילים לו, הכפופים לו או הממונים עליו ללא הגבלת זמן. זאת מתוך מטרה להגן על טוהר המידות ולמנוע שקילת שיקולים זרים על ידי עובדי השירות הציבורי כלפי מי שהיו פעם עמיתיהם, שיפעלו לטובת העמית שפרש מתוך ההיכרות והחברות שנוצרו בין העמיתים לאורך שנות עבודתם המשותפת וזאת אף בתום לב.
הצעה החוק מחילה באופן מידתי וראוי את המלצות הוועדה בהקשר זה – המלצת הוועדה להגביל הייצוג לגבי עמיתים וממונים ולא רק כפופים יושמה במלואה, אולם הוגבלה הן בכך שהיא עדיין חלה רק לגבי אותם נושאי משרה שנקבעו בתקנות והן בכך שהיקף ההגבלה המוצע עומד על שלוש שנים בלבד ולא לצמיתות.
כפי שעולה מסקירה משפטית משווה שנעשתה על ידי תחום חקיקה ומחקר משפטי בכנסת (סוגיות במעבר עובדי ציבור למגזר הפרטי – סקירה משווה (4.4.2013)), בשנים האחרונות מדינות רבות בחרו לעדכן את חוקיהן ולפתח מודלים שונים הנוגעים להסדרת הטיפול בתופעת "הדלת המסתובבת" ובניגודי העניינים השונים הנוצרים כתוצאה מתופעה זו.
דרך אחת להסדרת בעיית "הדלת המסתובבת", כפי שעולה במספר מדינות, היא לקבוע הוראות שונות ביחס לתקופות צינון החלות על עובדים אלה. ההוראות מבוססות על איזון בין הצורך בשמירה על המגזר הציבורי (כגון מניעת שחיתות ומניעת פגיעה באמון הציבור וכן מניעת זליגה של מידע רגיש) לבין אינטרסים ציבוריים אחרים (כגון חופש העיסוק, העשרה רעיונית בין המגזרים).
הצורה המדויקת שבה תקופות הצינון מוגדרות וסוג האיסור משתנים ממדינה למדינה אך בסקירה נמצא כי ההגבלה המרכזית ברחבי העולם היא קביעת תקופת צינון, על צורותיה השונות.
מחקר שנערך בידי ה-OECD כלל מספר רב של מדינות החברות בארגון בהן עלתה בעיית "הדלת המסתובבת". הוצגו במחקר גם המלצות כלליות לגיבוש מדיניות. כך, בין היתר, הוצע כי המדינות החברות יגבשו מדיניות רחבה וכללית על בסיס קטגוריות מוסכמות.
הוראות בנוגע לעזיבת העובדים את המגזר הציבורי: הוראות שנועדו לטפל בפעולות שעשויות להינקט בידי עובדים שפורשים מהשירות הציבורי לאחר סיום כהונתם, למשל איסור על השימוש במידע חסוי או פנימי, הטלת מגבלות או הוראות מיוחדות בדבר ניהול ניגודי עניינים בהתקשרות עם גורמים עימם לעובד היו קשרים רשמיים נכבדים, קביעת מגבלות על עיסוק בתחומים ספציפיים, או במשך תקופות צינון מתאימות, קביעת איסור על עובדים לשעבר לייצג את מעסיקיהם החדשים בפני הרשויות בעניין מתמשך לגביו הייתה להם אחריות אישית ישירה.
בארה"ב לדוגמה, חלים על העובדים איסורים בנוגע לביצוע פעולות פרטניות – חל איסור מוחלט על נושא משרה שעזב את תפקידו בממשל האמריקני, לייצג בפני הרשויות או לפנות אליהן בעניין בו הוא היה מעורב באופן אישי ומהותי ביחס לקבוצה ספציפית או קבוצות ספציפיות, במטרה להשפיע על הרשויות. בנוסף, נקבעה גם תקופת צינון ביחס לנושאים בהם נושא המשרה היה מעורב. כלומר, במשך תקופה מסוימת לאחר עזיבת נושא משרה את תפקידו חל עליו איסור לפנות ביודעין ובמטרה להשפיע על הרשויות בנוגע לנושאים שהוא יודע או היה עליו באופן סביר לדעת, כי היו תלויים ועומדים במהלך שנה אחת לפני עזיבתו את השירות או שהיו במהלך תקופה זו תחת אחריותו.
בנוסף נקבעה תקופת צינון לנושאי משרה בכירים: על נושאי משרה בכירים חל איסור למשך תקופה מסוימת ממועד עזיבתם את המגזר הציבורי, לייצג בפני רשויות בהן הם כיהנו או לפנות אליהן בעניינו של אדם אחר, אלא אם הדבר נעשה עבור ארה"ב. הוראות דומות לאלה קיימות גם ביחס לנושאי משרה בכירים יותר. האיסור המוטל עליהם הוא למשך תקופה ארוכה ממועד עזיבתם את המגזר הציבורי. כמו כן, חל איסור על בכירים ובכירים ביותר מהמגזר הציבורי לסייע ולייעץ לממשל זר או למפלגה זרה בפעילות מול הממשל האמריקני במשך שנה לאחר סיום כהונתם.
העיקרון הבסיסי עליו מבוססת השיטה הצרפתית מעוגן בהצהרה בדבר זכויות האדם והאזרח משנת 1789. בהצהרה זו נקבע כי אזרחים זכאים להסתמך על כך ששלוחי הציבור יישאו באחריות למילוי תפקידם. בנוסף ישנם איסורים נוספים במערכת השירות הציבורי הצרפתי כגון איסור על עבודה בגופים קשורים. עובד ציבור העוזב את השירות הציבורי, בין באופן מוחלט ובין באופן זמני, אינו רשאי לעבוד בגופים עליהם הוא פיקח, שלט, או שעימם הוא ניהל מגעים במסגרת תפקידו, במשך חמש השנים שקדמו לעזיבתו את השירות הציבורי.
מגבלה זו חלה למשך 3 שנים לאחר עזיבת העובד את השירות הציבורי. על עובד ציבור העוזב את השירות הציבורי, ואשר מעוניין לעסוק בפעילות פרטית, חל איסור לעסוק בפעילות שמטבעה או מעצם צורת העיסוק בה, עלולה לסכן את כבוד הגוף הקודם בו עבד, עצמאותו, הניטרליות שלו או פעולותיו. מגבלה זו חלה גם היא למשך 3 שנים.
חופש העיסוק בישראל היא זכות בסיסית חשובה ומשמעותית מאין כמוה. תכליתה היא להגן על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. על פי חוק-יסוד: חופש העיסוק, אין לפגוע בחופש העיסוק, אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תקופות הצינון המוצעות בהצעת החוק הינן מידתיות, הולמות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ונועדו לתכלית ראויה – הגנה על ערכי הדמוקרטיה, שלום הציבור וטוהר המידות.
מטרתה הצעת החוק היא למנוע את החשש ולו הקל שבקלים מפני שחיתות ומפני פגיעה בטוהר המידות שעלול להכתים את המנהל הציבורי כולו.
לסעיף 1 מוצע לקבוע כי מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בעניין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי כל מוסד של שירות הציבור, ולא רק כלפי המוסד שבו מילא תפקיד כקבוע היום. התיקון המוצע נובע מההנחה כי עובדים בגופים אלה עשויים להכיר את העובד שפרש משעה ששררו ביניהם יחסי עבודה שמן הראוי שלא ינוצלו.
לסעיף 2 מוצע לקבוע כי איסור הייצוג הקבוע בסעיף 3 לחוק, יחול גם לגבי ייצוג בפני עובד שהיה מקביל או ממונה עליו, ולא רק בפני עובד שהיה כפוף לו וזאת במשך שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה, במקום שנה כקבוע היום.
לסעיף 3 מוצע לקבוע כי מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור קיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה או מגורם אחר שייצג את אותו אדם. בנוסף מוצע כי ההגבלות הקבועות בסעיף 4 לחוק יחולו במשך שנתיים מיום פרישתו של העובד, במקום שנה כקבוע כיום.
לסעיף 4 מוצע לקבוע כי שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע רשימה של בעלי תפקידים אשר יחולו עליהם איסורים או הגבלות נוספים, ולבטל את הסמכות שהיתה קודם לכן לקבוע איסורים או הגבלות שיחולו במקום ההגבלות לפי החוק.
לסעיף 5 מוצע לקבוע כי המעסיק יהיה חייב להודיע לעובד על עיקרי הוראות החוק ומשמעותם. בנוסף מוצע לקבוע כי כל גוף בשירות הציבור יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה מעודכנת של העובדים שפרשו משירות הציבור וחלות עליהם הגבלות לאחר פרישה.
כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינות פעילות רשויות השלטון השונות היא הפומביות והשקיפות של מעשיהן והחלטותיהן. מן הראוי כי גם תקופת הצינון של מי שפרש משירות הציבור תהא פומבית וחשופה לביקורת ציבורית. מטרת הצעת החוק היא למנוע לחצים מיותרים מראש ולתרום להגברת אמון הציבור במערכת השלטונית. פרסום ההגבלות כאמור ימנע מראש לחצים מיותרים. כמו כן, פרסום כאמור יתרום לאמון הציבור במערכת ולנראות טוהר המידות של השירות הציבורי.
לסעיף 6 מוצע לקבוע כי הוועדה למתן היתרים ופטורים תביא בחשבון בשיקוליה למתן פטור או היתר את מידת הבכירות של התפקיד אותו ביצע המבקש. ישנה משמעות רבה לדרגת הבכירות של העובדים הפורשים ובהתאם לדרגתם ייקבע גם ההיתר או הפטור אותם הם מבקשים. משמע, עובד ששימש בתפקיד בכיר ומטבע הדברים, במסגרת מילוי תפקידו, פעל והתעסק בעניינים שרגישותם גבוהה והיה בעל סמכויות רבות ונרחבות וכן נחשף ליותר מידע רגיש, יוגבל יותר בקבלת ההיתר. בנוסף מוצע לקבוע רשימה של בעלי תפקידים שלא יוכלו לקבל פטור או היתר לפי החוק. ברשימה כלולים בעלי תפקידים בכירים ורגישים שבמסגרת תפקידם בשירות הציבורי היתה להם סמכות רחבה והם נחשפו למידע רב, כך שיש חשש ממשי שהפטור או ההיתר יוביל לפגיעה בטוהר המידות. מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, להוסיף על רשימת בעלי התפקידים האמורה.
לסעיף 7 בעקבות המלצת ועדת גורן ובעקבות החלטת ממשלה מספר 797 מיום 20.10.13 שעניינה אישור הסדר תגמול לפורשים משירות המדינה בשל הגבלות לאחר פרישה, מוצע לקבוע הוראות לעניין תגמול כספי למי שפרש משירות הציבור וחלות עליו הגבלות לאחר פרישה. מוצע כי מי שפרש משירות הציבור וחלים עליו הגבלות או איסורים לפי החוק, יהיה זכאי לתשלום תגמול בתקופת ההגבלה, אם הוא מוגבל באופן ממש ומהותי, בהתחשב בתחום עבודתו, ניסיונו והתמחותו, מלעבוד בשוק העבודה הרלוונטי אליו. מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן תשלום התגמול והשיקולים שיובאו בחשבון במסגרת הבקשה לקביעת תגמול. גובה התגמול לא יעלה על 70 אחוזים משכרו האחרון של העובד.
הצעת חוק זו נוסחה בסיוע התנועה למען איכות השלטון בישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באב התשע"ה – 29.7.15
תיקון סעיף 2 1. בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילה "המוסד" יבוא "כל מוסד של שירות הציבור". בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילה "המוסד" יבוא "כל מוסד של שירות הציבור". בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילה "המוסד" יבוא "כל מוסד של שירות הציבור". בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילה "המוסד" יבוא "כל מוסד של שירות הציבור". בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילה "המוסד" יבוא "כל מוסד של שירות הציבור". בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום הסיפה החל במילה "המוסד" יבוא "כל מוסד של שירות הציבור".
תיקון סעיף 3 2. בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי – בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור ייצוג בפני עמיתים"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור ייצוג בפני עמיתים"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור ייצוג בפני עמיתים"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור ייצוג בפני עמיתים"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור ייצוג בפני עמיתים"; (1) במקום כותרת השוליים יבוא "איסור ייצוג בפני עמיתים";
(2) אחרי "כפוף לו" יבוא "מקביל לו או ממונה עליו" ובמקום "עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות" יבוא "עברו שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה". (2) אחרי "כפוף לו" יבוא "מקביל לו או ממונה עליו" ובמקום "עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות" יבוא "עברו שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה". (2) אחרי "כפוף לו" יבוא "מקביל לו או ממונה עליו" ובמקום "עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות" יבוא "עברו שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה". (2) אחרי "כפוף לו" יבוא "מקביל לו או ממונה עליו" ובמקום "עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות" יבוא "עברו שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה". (2) אחרי "כפוף לו" יבוא "מקביל לו או ממונה עליו" ובמקום "עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות" יבוא "עברו שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה". (2) אחרי "כפוף לו" יבוא "מקביל לו או ממונה עליו" ובמקום "עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות" יבוא "עברו שלוש שנים מהיום שבו פסקו יחסי העבודה".
תיקון סעיף 4 3. בסעיף 4 לחוק העיקרי – בסעיף 4 לחוק העיקרי – בסעיף 4 לחוק העיקרי – בסעיף 4 לחוק העיקרי – בסעיף 4 לחוק העיקרי – בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "המוסמך כאמור" יבוא "או שקיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים" ובסופו יבוא "או מגורם אחר שייצג את אותו אדם"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "המוסמך כאמור" יבוא "או שקיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים" ובסופו יבוא "או מגורם אחר שייצג את אותו אדם"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "המוסמך כאמור" יבוא "או שקיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים" ובסופו יבוא "או מגורם אחר שייצג את אותו אדם"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "המוסמך כאמור" יבוא "או שקיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים" ובסופו יבוא "או מגורם אחר שייצג את אותו אדם"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "המוסמך כאמור" יבוא "או שקיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים" ובסופו יבוא "או מגורם אחר שייצג את אותו אדם"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "המוסמך כאמור" יבוא "או שקיבל החלטה בנוגע להסכם שסכומו עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים" ובסופו יבוא "או מגורם אחר שייצג את אותו אדם";
(2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "עברה שנה" יבוא "עברו שנתיים". (2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "עברה שנה" יבוא "עברו שנתיים". (2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "עברה שנה" יבוא "עברו שנתיים". (2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "עברה שנה" יבוא "עברו שנתיים". (2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "עברה שנה" יבוא "עברו שנתיים". (2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "עברה שנה" יבוא "עברו שנתיים".
החלפת סעיף 4א 4. במקום סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא:
"קביעת איסורים נוספים "קביעת איסורים נוספים "קביעת איסורים נוספים 4א. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בצו, רשימה של בעלי תפקידים בשירות המדינה, אשר ניתן יהיה להורות לגבי נושאיהן כי בנוסף על האיסורים וההגבלות שבסעיף 4 יחולו עליהם איסורים והגבלות נוספים." שר המשפטים רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בצו, רשימה של בעלי תפקידים בשירות המדינה, אשר ניתן יהיה להורות לגבי נושאיהן כי בנוסף על האיסורים וההגבלות שבסעיף 4 יחולו עליהם איסורים והגבלות נוספים."
הוספת סעיף 4ב 5. אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4א לחוק העיקרי יבוא:
"יידוע העובד "יידוע העובד "יידוע העובד 4ב. (א) מעסיק של עובד בשירות הציבור יביא לידיעת העובד את עיקרי הוראות חוק זה ואת משמעותן בתחילת עבודתו במקום העבודה, בתחילת כל תפקיד חדש, בסמוך למועד פרישת העובד מתפקידו בשירות הציבורי או בסמוך למועד שבו חדל למלא את תפקידו בפועל. (א) מעסיק של עובד בשירות הציבור יביא לידיעת העובד את עיקרי הוראות חוק זה ואת משמעותן בתחילת עבודתו במקום העבודה, בתחילת כל תפקיד חדש, בסמוך למועד פרישת העובד מתפקידו בשירות הציבורי או בסמוך למועד שבו חדל למלא את תפקידו בפועל.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותו של העובד הפורש לקיים את הוראות החוק. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותו של העובד הפורש לקיים את הוראות החוק.
פומביות פומביות פומביות 4ג. כל גוף בשירות הציבור יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה מעודכנת של העובדים שפרשו משירות הציבור, ואשר חלים עליהם איסורים או הגבלות לפי חוק זה; הרשימה כאמור תכלול את הפרטים הבאים: כל גוף בשירות הציבור יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה מעודכנת של העובדים שפרשו משירות הציבור, ואשר חלים עליהם איסורים או הגבלות לפי חוק זה; הרשימה כאמור תכלול את הפרטים הבאים:
(1) התפקידים בשירות הציבור אותם ביצע העובד בשלוש השנים שקדמו למועד פרישתו, לרבות תיאורם ותחומי סמכויותיו של העובד, הנושאים המרכזיים בהם עסק וכן מוסדות שירות הציבור והגופים מולם עבד;
(2) מועד הסיום של התקופה שבה חלים על העובד הגבלות או איסורים לפי חוק זה."
תיקון סעיף 14 6. בסעיף 14 לחוק העיקרי – בסעיף 14 לחוק העיקרי – בסעיף 14 לחוק העיקרי – בסעיף 14 לחוק העיקרי – בסעיף 14 לחוק העיקרי – בסעיף 14 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) מידת הבכירות של התפקיד אותו ביצע המבקש;"; "(1א) מידת הבכירות של התפקיד אותו ביצע המבקש;"; "(1א) מידת הבכירות של התפקיד אותו ביצע המבקש;"; "(1א) מידת הבכירות של התפקיד אותו ביצע המבקש;"; "(1א) מידת הבכירות של התפקיד אותו ביצע המבקש;";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) הוועדה לא תיתן היתר או פטור למי שבעת פרישתו מילא תפקיד מבין התפקידים המנויים להלן: "(ג) הוועדה לא תיתן היתר או פטור למי שבעת פרישתו מילא תפקיד מבין התפקידים המנויים להלן: "(ג) הוועדה לא תיתן היתר או פטור למי שבעת פרישתו מילא תפקיד מבין התפקידים המנויים להלן: "(ג) הוועדה לא תיתן היתר או פטור למי שבעת פרישתו מילא תפקיד מבין התפקידים המנויים להלן: "(ג) הוועדה לא תיתן היתר או פטור למי שבעת פרישתו מילא תפקיד מבין התפקידים המנויים להלן:
(1) המפקח על הביטוח; (1) המפקח על הביטוח; (1) המפקח על הביטוח; (1) המפקח על הביטוח;
(2) הממונה על שוק ההון; (2) הממונה על שוק ההון; (2) הממונה על שוק ההון; (2) הממונה על שוק ההון;
(3) המפקח על הבנקים; (3) המפקח על הבנקים; (3) המפקח על הבנקים; (3) המפקח על הבנקים;
(4) החשב הכללי במשרד האוצר; (4) החשב הכללי במשרד האוצר; (4) החשב הכללי במשרד האוצר; (4) החשב הכללי במשרד האוצר;
(5) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר; (5) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר; (5) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר; (5) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר;
(6) המדען הראשי במשרד הכלכלה; (6) המדען הראשי במשרד הכלכלה; (6) המדען הראשי במשרד הכלכלה; (6) המדען הראשי במשרד הכלכלה;
(7) כל תפקיד נוסף שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; רשימת התפקידים האמורה תפורסם ברשומות." (7) כל תפקיד נוסף שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; רשימת התפקידים האמורה תפורסם ברשומות." (7) כל תפקיד נוסף שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; רשימת התפקידים האמורה תפורסם ברשומות." (7) כל תפקיד נוסף שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; רשימת התפקידים האמורה תפורסם ברשומות."
הוספת סעיף 14ב 7. אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא:
"גמול "גמול "גמול 14ב. (א) מי שפרש משירות הציבור וחלים עליו הגבלות או איסורים לפי חוק זה יהיה זכאי לתשלום תגמול בתקופת ההגבלה, אם הוא מוגבל באופן ממשי ומהותי, בהתחשב בתחום עבודתו, ניסיונו והתמחותו, מלעבוד בשוק העבודה הרלוונטי לגביו. (א) מי שפרש משירות הציבור וחלים עליו הגבלות או איסורים לפי חוק זה יהיה זכאי לתשלום תגמול בתקופת ההגבלה, אם הוא מוגבל באופן ממשי ומהותי, בהתחשב בתחום עבודתו, ניסיונו והתמחותו, מלעבוד בשוק העבודה הרלוונטי לגביו.
(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות לעניין הגורם האחראי לקבוע מי זכאי לתגמול כאמור בסעיף קטן (א), אופן תשלום התגמול והשיקולים שיובאו בחשבון בעת בחינת הבקשה של מי שפרש משירות הציבור לקבלת תגמול, ובלבד שהשיקולים האמורים יכללו, בין היתר, את השיקולים הבאים: (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות לעניין הגורם האחראי לקבוע מי זכאי לתגמול כאמור בסעיף קטן (א), אופן תשלום התגמול והשיקולים שיובאו בחשבון בעת בחינת הבקשה של מי שפרש משירות הציבור לקבלת תגמול, ובלבד שהשיקולים האמורים יכללו, בין היתר, את השיקולים הבאים:
(1) מידת בכירותו של העובד הפורש;
(2) סוג הסמכויות שהיו מסורות לעובד בעת עבודתו בשירות הציבור ואופי התפקיד אותו מילא;
(3) משך עבודתו של הפורש בשירות הציבור;
(4) מידת ההשפעה שיש להגבלות או לאיסורים החלים על העובד מכוח חוק זה על יכולתו להשתלב בשוק העבודה באופן ההולם את כישוריו, ובאיזה מידה שוק העבודה הרלוונטי לפורש הוא צר או רחב.
(ג) גובה התגמול כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה על 70 אחוזים משכרו האחרון של העובד." (ג) גובה התגמול כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה על 70 אחוזים משכרו האחרון של העובד."