הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 566779
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
ינון מגל
מכלוף מיקי זוהר
מרדכי יוגב
אורן אסף חזן
שרון גל
יואב קיש
______________________________________________
פ/1958/20
הצעת חוק דין הבונה והנוטע במקרקעי הזולת ביהודה והשומרון, התשע"ה–2015
דברי הסבר
בחבלי יהודה, השומרון, בנימין ובקעת הירדן מתגוררים כיום למעלה מ-350,000 אזרחי מדינת ישראל.
מבין תושבי אזורים אלו, ישנם אלפי אזרחים המתגוררים במאות בתי קבע שנבנו על קרקע שמעמדה בעת בנייתם היה נתון בספק או שהמדינה סברה כי מדובר באדמות מדינה, ולאחר זמן התברר כי סברה זו בטעות הייתה יסודה. כך או כך, מדובר במקומות שאוכלסו בעידוד של ממשלות ישראל לדורותיהן, לעיתים אף במתן משכנתאות מוזלות ומענקים לזוגות צעירים כתמריץ ממשלתי להתגורר בהם.
יובהר, כי המצב המשפטי הנוגע למקרקעין ביהודה ושומרון שונה בתכלית מזה החל בתחומי הקו הירוק. מערכת הדינים הרלוונטית לשם בירור זכויות בקרקע ביהודה ושומרון הינה מורכבת, סבוכה, ובמקרים רבים אף אינה בהירה דיה. נוסף על כך, גם הבירור העובדתי אודות הזיקה לקרקע מסוימת ביהודה ושומרון, הוא תהליך מורכב וסבוך על רקע סיבות היסטוריות ופוליטיות מגוונות. במציאות זו, יכולתו של האזרח הסביר לעמוד על מצב הזכויות בקרקע שעליה נשלח להקים את ביתו הייתה בלתי אפשרית, וכל שהיה לנגד עיניו הוא עידוד המדינה להתיישב באותו מקום. השאיפה להביא כיום להבהרת מצב הזכויות בקרקע ולהסדרת הכללים לקביעתן מבורכת, אולם עליה להביא בחשבון את הפגיעה במי שהסתמך על המצב כפי שהיה. לאור זאת, הצעת חוק זו רואה במי שהתיישב במקומות אלו, תוך שהוא מסתמך על הסמכת הממשלה ליישובם, כתם לב.
בפסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות, לפיהן כל קרקע ביהודה ושומרון שאיננה אדמת מדינה נחשבת כקרקע פרטית אף אם אין מי שטוען עליה לבעלות, נוצר מצב שבו בית המשפט מורה על הריסת בתיהן של מאות משפחות המתגוררות בבתי קבע שנים רבות, ומחוברות לתשתיות בסיוע המדינה, רק בשל כך שהתברר בדיעבד שהקרקע שעליה מצויים הבתים אינה בתחום אדמות המדינה המוכרזות באופן פורמלי. יודגש כי זכויותיה של המדינה במקרקעין באזור יהודה ושומרון, אינן נובעות מן ההכרזות אלא מהיעדרן של זכויות אחרות בקרקע, בעוד שלהכרזות עצמן מעמדן דקלרטיבי בלבד. מכאן, שההנחה כי אדמות שלא ניכרו בהן סימני עיבודים חקלאיים בעת שהוקמו עליהן יישובים הן אדמות בבעלות המדינה, היא הנחה מסתברת מאד.
תוצאה זו, המהווה פגיעה חמורה וחסרת מידתיות בזכויות היסוד של תושבי מקומות אלו, איננה מחויבת.
בשיטות משפט רבות מקובל לקבוע הסדר בעניין מי שבנה או נטע במקרקעי הזולת, לאחר שסבר כי בדין הוא עושה. גם בחוק המקרקעין הישראלי אומץ הסדר בעניין זה, שתכליתו איזון בין זכויותיו הקנייניות של בעל הקרקע, לבין התועלת והצדק שבהשארת המצב על כנו ומתן תוקף לחזקתו של המחזיק בקרקע.
הצעת החוק מחילה על יהודה ושומרון הסדר דומה לזה שחל בתוך הקו הירוק, בכמה שינויים הנובעים מהמצב הנורמטיבי הייחודי החל ביהודה ושומרון. בין היתר, הצעת החוק אינה מבחינה בין קרקע מוסדרת לבין קרקע לא מוסדרת, וזאת לאור הפער שבין מצב הסדרת המקרקעין ביהודה ושומרון לעומת זה שבתוך תחומי הקו הירוק. בנוסף, יוצרת הצעת החוק חזקת תום לב של המחזיק בקרקע, במידה שעשה זאת לאור עידוד או הסכמה של ממשלת ישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באב התשע"ה – 29.7.15
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007; "אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;
"המפקד הצבאי" – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי סעיף 3 למנשר בדבר סדרי השלטון המשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז–1967; "המפקד הצבאי" – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי סעיף 3 למנשר בדבר סדרי השלטון המשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז–1967;
"מחוברים" – מבנים, נטיעות, דרכים או שטחים שבוצעו בהם עבודות תשתית או פיתוח לטובת הציבור; "מחוברים" – מבנים, נטיעות, דרכים או שטחים שבוצעו בהם עבודות תשתית או פיתוח לטובת הציבור;
"מקים" – אדם, חבר בני אדם, תאגיד שמטרתו התיישבות או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. "מקים" – אדם, חבר בני אדם, תאגיד שמטרתו התיישבות או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית.
בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת 2. (א) הוקמו מחוברים במקרקעין באזור, ולאחר מכן התברר כי המקים לא היה זכאי להקימם על פי כל דין, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שווים בלא המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו תנאים אלה: (א) הוקמו מחוברים במקרקעין באזור, ולאחר מכן התברר כי המקים לא היה זכאי להקימם על פי כל דין, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שווים בלא המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו תנאים אלה:
(1) המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי בידיו הזכות לפי כל דין להקמת המחוברים, או שניתנה הסכמת הממשלה להקמת המחוברים;
(2) הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת הקמתם, על שווים של המקרקעין בלי המחוברים באותה שעה;
(3) רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום לבעל המקרקעין נזק חמור שאין בתשלום שווים כדי לפצות אותו פיצוי סביר.
(ב) בסעיף זה, "הסכמת הממשלה" – במפורש או במשתמע, לרבות סיוע בהנחת תשתיות, הענקת תמריצים, פרסום פרסומים ממריצים לבנייה או פיתוח. (ב) בסעיף זה, "הסכמת הממשלה" – במפורש או במשתמע, לרבות סיוע בהנחת תשתיות, הענקת תמריצים, פרסום פרסומים ממריצים לבנייה או פיתוח.
סמכות המפקד הצבאי במקרים מיוחדים 3. על אף האמור בסעיף 2(א)(2), המפקד הצבאי רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה יחולו גם על מחוברים ששווים לא עלה, בשעת הקמתם, על שווי המקרקעין בלא המחוברים בשעת הקמתם, אם ראה שישנה הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שהוראות סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(3) מתקיימות. על אף האמור בסעיף 2(א)(2), המפקד הצבאי רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה יחולו גם על מחוברים ששווים לא עלה, בשעת הקמתם, על שווי המקרקעין בלא המחוברים בשעת הקמתם, אם ראה שישנה הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שהוראות סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(3) מתקיימות.
תחולה 4. הוראות חוק זה יחולו על מחוברים שהוקמו עד למועד תחילתו של חוק זה, לרבות מחוברים לגביהם ניתן פסק דין חלוט עובר לתחילת חוק זה. הוראות חוק זה יחולו על מחוברים שהוקמו עד למועד תחילתו של חוק זה, לרבות מחוברים לגביהם ניתן פסק דין חלוט עובר לתחילת חוק זה.