הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2015 באוגוסט31
949
ט"ז באלול התשע"ה
עמוד
1067 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2015-הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה
1066
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
2015-הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה
פרק א': מטרה והגדרות
מטרה
.1
מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמינהלי לרבות סמכויות
- אכיפה מיוחדות, לצורך מאבק בטרור ובכלל זה לשם
מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני טרור;
)1(
;מניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות בידי ארגוני טרור או יחידים
)2(
והכול בשים לב למאפיינים של ארגוני הטרור ועבירות הטרור, לסיכון הצפוי מהם
לביטחון מדינת ישראל, לתושביה ולסדרי השלטון בה, ולמחויבותה של מדינת ישראל
למאבק בטרור ברוח האמנות הבין–לאומיות שהיא צד להן, תוך איזון עם מחויבותה
של מדינת ישראל לזכויות האדם ולאמות המידה המקובלות בתחום זה במשפט
הבין–לאומי.
פרק א': מטרה והגדרות
מטרת החוק המוצע לתת בידי רשויות
1 סעיף
המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט
הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור
שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, וזאת בשל ייחודה של
תופעת פשיעה זו, הבא לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה
מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה
מאידך גיסא. עוצמת הפגיעה של הטרור באה לידי ביטוי
בכך שמלבד הפגיעה הישירה שהוא מסב לחיי אדם
ולשלמות הגוף, יוצר הטרור אפקט פסיכולוגי של פחד
ותחושת איום בקרב הציבור כולו ומערער את שגרת חייו
של הציבור לאורך זמן.
הקושי להיאבק בטרור נובע מכך שלמעשה מדובר
באויב רב–פנים הפועל בשיטות מגוונות וכלפי יעדים
שונים. כך, למשל, פעיל טרור עשוי לפעול באופן עצמאי
או להשתייך לארגון טרור, פעולת טרור עשויה להתבצע
באמצעות כלי נשק קונבנציונלי, בלתי–קונבנציונלי או בכל
אמצעי אחר, יעדי הטרור עשויים להיות אנשים או רכוש,
מטרה מוגדרת מראש או שרירותית וכן הלאה.
יתרה מכך, ככל שמדובר בארגוני טרור, הרי שהקושי
להיאבק בהם נובע גם ממאפיינים טיפוסיים של אותם
ארגונים, כגון: מבנה מסועף ומבוזר, היררכיה פנימית
וחלוקת תפקידים בין החברים, התפרשות על פני שטחים
גאוגרפיים נרחבים, וכן קבלת תמיכה חומרית ומורלית
מידי גורמים בציבור התומכים בפעילותם, ואשר חוסר
נכונותם לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, מכביד על
האפשרות לאסוף חומר ראיות גלוי וקביל לצורך העמדה
לדין של המעורבים בפעילות טרור ובארגוני הטרור.
לצורך התמודדות עם תופעת פשיעה חמורה
ומורכבת זו, מוצע לתת בידי רשויות החוק מגוון כלים
בתחום המשפט הפלילי והציבורי, שתכליתם היא מניעת
התקיימותם ופעילותם של ארגוני הטרור, מניעה וסיכול
של פעילות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית
תפיסת העבריינים והבאתם לדין, - המזינה אותה, וכמובן
והכול בשים לב למאפיינים המיוחדים של פעילות הטרור,
כמתואר לעיל, לקשיים בהתמודדות עם תופעות פשיעה
מיוחדת זו ולסיכון שהיא טומנת בחובה לביטחון מדינת
ישראל ותושביה ולסדרי השלטון בה.
בקביעת ההסדרים המוצעים נעשה מאמץ לאזן
כראוי בין עוצמת הכלים בתחום המשפט הפלילי
והציבורי, הנדרשים להתמודדות אפקטיבית עם הסיכונים
החמורים שיש בפעילות טרור לשם שמירה על ביטחון
הציבור והמדינה, לבין מחויבות המדינה לשמירה על
ערכי הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. המחויבות לזכויות
האדם מגבילה את מידת הפגיעה האפשרית בהן כתוצאה
מהתמודדות עם סיכוני הטרור, ומחייבת מציאת איזון
נכון בין השאיפה למנוע טרור ולהביא לדין את מבצעיו,
לבין החובה לשמור על זכויות הפרט ועל חירותו. יפים
לעניין זה דבריו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס),
אהרון ברק:
"המאבק בטרור צריך להיעשות תוך איזון ראוי
בין שני ערכים ועקרונות נוגדים. מחד גיסא, מונחים
הערכים והעקרונות הקשורים לביטחון המדינה ואזרחיה.
זכויות אדם אינן יכולות להצדיק בכל מקרה ובכל מצב
פגיעה בביטחון המדינה... מאידך גיסא, מונחים הערכים
והעקרונות הקשורים לכבוד האדם וחירותו. ביטחון
המדינה לא יכול להצדיק פגיעה, בכל מקרה ובכל מצב,
בזכויות האדם. ביטחון המדינה אינו היתר בלתי מוגבל
לפגוע בפרט. ... כל נקודת איזון שתיקבע בין ביטחון
לחירות תטיל מגבלות כאלה או אחרות, הן על הביטחון
והן על החירות. אין לקיים איזון ראוי כאשר זכויות
האדם מקבלות את מלוא ההגנה, כאילו אין טרור; ואין
לקיים איזון ראוי כאשר ביטחון המדינה מקבל את מלוא
ההגנה, כאילו אין זכויות אדם. האיזון והפשרה הם מחיר
ד ב ר י ה ס ב ר
1067
הגדרות
.2
- בחוק זה
אזור מחוץ לשטח ישראל, שממנו מבוצעים דרך קבע או בתכיפות - ""אזור תשתית טרור
גבוהה מעשי טרור המכוונים נגד מדינת ישראל או תושביה, לרבות פעולות הכנה
של מעשי טרור כאמור; לעניין זה, תעודת שר הביטחון שבה נקבע כי באזור מסוים
מחוץ לשטח ישראל, מתקיימים התנאים שבהגדרה זו, תשמש ראיה כי האזור
האמור הוא אזור תשתית טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
חבר בני אדם שהוא אחד מאלה: - ""ארגון טרור
ארגון טרור מוכרז;
)1(
חבר בני אדם המבצע מעשה טרור או עבירת טרור חמורה כהגדרתה
)2(
, או הפועל במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור או עבירה49 בסעיף
כאמור, שאינו ארגון טרור מוכרז;
.2
- בחוק זה
הגדרות
אזור מחוץ לשטח ישראל, שממנו מבוצעים דרך קבע או בתכיפות - ""אזור תשתית טרור
גבוהה מעשי טרור המכוונים נגד מדינת ישראל או תושביה, לרבות פעולות הכנה
של מעשי טרור כאמור; לעניין זה, תעודת שר הביטחון שבה נקבע כי באזור מסוים
מחוץ לשטח ישראל, מתקיימים התנאים שבהגדרה זו, תשמש ראיה כי האזור
האמור הוא אזור תשתית טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
חבר בני אדם שהוא אחד מאלה: - ""ארגון טרור
ארגון טרור מוכרז;
)1(
חבר בני אדם המבצע מעשה טרור או עבירת טרור חמורה כהגדרתה
)2(
, או הפועל במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור או עבירה49 בסעיף
כאמור, שאינו ארגון טרור מוכרז;
הדמוקרטיה. רק דמוקרטיה חזקה, בטוחה ויציבה תוכל
להגשים זכויות אדם, ורק דמוקרטיה הבנויה על יסודות
של זכויות אדם תוכל להתקיים בביטחון... האיזון הראוי בין
הביטחון לחירות הוא פרי עמדה ברורה המכירה בחיוניות
של הביטחון ובנחיצותן של זכויות האדם." (אהרון ברק
"שפיטה, דמוקרטיה וטרור", ספר מנשה שאוה: מחקרים
). 51-48 ', עמ43 )2006( במשפט לזכרו
מוצע להגדיר- "להגדרה "אזור תשתית טרור
2 סעיף
"אזור תשתית טרור", כאזור מחוץ לשטח
ישראל שממנו מבוצעים דרך קבע או בתכיפות גבוהה
"מעשי טרור", כהגדרתם בחוק המוצע, נגד מדינת ישראל
או תושביה, לרבות פעולות הכנה של מעשי טרור כאמור.
ככלל, הכוונה לאזור הסמוך לשטח ישראל, אשר נעשית בו,
באופן תדיר, פעילות נגד מדינת ישראל או תושביה, העולה
כדי הגדרת "מעשה טרור" או הכנה לכך. הגדרה זו נדרשת
לעניין סעיפי החוק המוצע שעניינם "אימונים או הדרכה
)), "פעולה או עסקה בנשק, 4()(ג32 למטרות טרור" (סעיף
(ד)), 33 בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור" (סעיף
ו"תחולת דיני העונשין על עבירת טרור שהיא עבירת חוץ"
)). 2(46 (סעיף
עוד מוצע להבהיר כי תעודת שר הביטחון שבה נקבע
כי אזור מסוים הוא אזור תשתית טרור לפי התבחינים
שפורטו, תשמש ראיה לכך שהאזור הוא אזור תשתית טרור,
לצורך הוכחת הנסיבות המחמירות שבסעיפים האמורים,
ונטל ההוכחה יעבור אל צד שיבקש לטעון אחרת.
על פי ההגדרה המוצעת, "ארגון - "להגדרה "ארגון טרור
טרור" הוא כל ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי החוק המוצע,
- ) להגדרה המוצעת2( לגבי ארגון כמפורט בפסקה- וכן
עצם - גם אם לא הוכרז כארגון טרור. לגבי ארגון מסוג זה
טיבה של פעילותו, במטרה לקדם מעשי טרור, מגדירה
אותו כארגון טרור אף אם טרם הוכרז עליו, וחלות עליו כל
הוראות החוק הנוגעות ל"ארגון טרור" באשר הוא כזה.
(א) המוצע, מפורטים מאפייניהם של 3 בסעיף
הארגונים שעליהם ניתן להכריז, לפי החוק המוצע, כארגוני
טרור. פירוט זה מבוסס בעיקרו על ההגדרה הקיימת בחוק
חוק איסור - (להלן2005-איסור מימון טרור, התשס"ה
מימון טרור), המגדירה ארגון טרור כ"חבר בני אדם שפועל
לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע
מעשה טרור". להגדרה זו נוסף גם ארגון המבצע או פועל
לקידום ביצוע של "עבירת טרור חמורה" כהגדרתה בסעיף
המוצע, וזאת בהתאם לקביעתן של "עבירות טרור" 49
חדשות וייחודיות במסגרת החוק המוצע. עם זאת מוצע
להגביל את הגדרת "ארגון הטרור" רק לגבי ארגון הפועל
להבדיל מכלל עבירות - לביצוע עבירות טרור חמורות
הטרור, שכן הצעת החוק כוללת גם עבירות שחומרתן
פחותה יחסית, ושאינן מלמדות, בהכרח, על מניעיו או
הזדהותו האידיאולוגית של המבצע.
פסקה (א) בסיפה של ההגדרה המוצעת, זהה לאמור
) להגדרה בחוק איסור מימון טרור, 3( ) עד1( כיום בפסקאות
והיא מבהירה כי אין נפקא מינה אם חברי הארגון יודעים
את זהות החברים האחרים אם לאו, אם הרכב חברי הארגון
קבוע או משתנה, אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם
הוא פועל גם למטרות חוקיות. הטעם להבהרה זו נעוץ
ביזור - במאפייניהם המבניים של ארגוני הטרור השונים
התפקידים בארגון בין גורמים רבים, עריכת שינויים מבניים
בארגון באופן תכוף, ערבוב פעילותו הבלתי–לגיטימית של
אשר מטרתם להקשות על - הארגון בפעילותו הלגיטימית
זיהוי ארגוני הטרור, המעקב אחריהם וסיכול פעילותם.
כמו כן, נוכח הביזור הארגוני המאפיין את ארגוני
הטרור והשימוש בשמות משתנים לזרועות של אותו ארגון
טרור, מוצע בפסקה (ב) בסיפה להגדרה המוצעת, להבהיר
כי גם הפלגים, הסניפים, הסיעות או המוסדות של חבר
בני אדם ייחשבו כאותו חבר בני אדם, גם אם הם מכונים
(ב) 17 בשמות אחרים. בהקשר זה, יש לראות גם את סעיף
להצעת החוק, הקובע כי הכרזה על חבר בני אדם שהוא
ארגון טרור לפי החוק תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם
אם שינה את שמו, סמליו או מבנהו לאחר ההכרזה.
נוסף על העניינים שפורטו לעיל, הורחבה בחוק המוצע
), 2()(א3 בסעיף- הגדרת "ארגון טרור" בעניין מהותי נוסף
נקבע כי גם חבר בני אדם הפועל כדי לקדם או לאפשר
פעילות של ארגון טרור, עשוי להיחשב "ארגון טרור", ושר
הביטחון רשאי להכריז עליו ככזה, וזאת לפי השיקולים
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1068
- לעניין הגדרה זו
אין נפקא מינה אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו,
(א)
אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה, אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית
ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;
יראו פלג, סניף, סיעה או מוסד של חבר בני אדם כאמור וכל גוף הכפוף לו,
(ב)
כחלק מארגון הטרור, גם אם הם קרויים בשם אחר;
שיפורטו להלן. הכוונה היא לארגונים המכונים "ארגוני
ארגונים שגם שאינם מבצעים מעשי טרור באופן - "מעטפת
ישיר, למעשה במסגרת פעילותם הם מעודדים ומאפשרים
את פעילותם של ארגוני הטרור, ובכך מאפשרים את קיומם
של אלה, ומספקים תשתית פוריה לצמיחתם ולהצלחתם.
דוגמה בולטת לכך היא רשת קרנות מימון הפזורה ברחבי
העולם, הנשלטת ברובה בידי תנועת ה"אחים המוסלמים"
ופעילי חמאס במדינות שונות. רשת זו מספקת תמיכה
חומרית לפעילות תנועת החמאס ומעודדת אותה, וזאת
באמצעות תמיכה ברשת "אגודות צדקה" שמפעילה תנועת
החמאס בשטחים, ובכך למעשה תומכות קרנות המימון
בפעילותה של תנועת החמאס. ארגוני הצדקה של תנועת
החמאס מהווים מרכיב חיוני במערך ה"דעווה" שהקים
החמאס בשטחים. מדובר במערך שירותים קהילתיים
שמעניקה תנועת החמאס לתומכיה ולכלל האוכלוסייה
הפלסטינית בתחומי דת, חינוך, רפואה, ורווחה. זאת,
באמצעות הפעלת מערכת מוסדות חינוך לכל הגילאים
המתרכזת סביב המסגדים, הענקת מזון, ביגוד וטיפול רפואי
לזקוקים לכך, וכן תמיכה במשפחות החללים והאסירים
בבתי הכלא בישראל באמצעות מתן הטבות, מענקים
וקצבאות. מערך שירותים ענף זה, אף שתכליתו לכאורה
הומניטרית, נועד להרחיב את בסיס התמיכה הציבורית
בארגון הטרור, וליצור בקרב האוכלוסייה תלות כלכלית
בארגון הטרור, כמו גם הזדהות ומחויבות לדרכו ולערכיו.
כך מסייעים "ארגוני הצדקה" של החמאס בהטמעת
האידיאולוגיה של ארגון הטרור ובשימורה, וכן בהרחבת
מעגל התומכים בו. כמו כן נמצא כי קיים קשר הדוק בין
ארגוני ה"דעווה" לבין פעילות הטרור שאותו מבצע ארגון
הטרור, הבא לידי ביטוי, למשל, בשימוש בארגוני ה"דעווה"
כצינור להעברת כספים לשם מימון פעילות הטרור עצמה.
זאת ועוד, מוסדות החינוך השונים המופעלים במסגרת
ארגוני ה"דעווה" מטיפים לפעולות ג'יהאד (מלחמת מצווה
בכופרים באללה) ואסתשהאד (מוות בג'יהאד), ומאפשרים
גיוס של פעילים חדשים לביצוע פיגועי טרור. פעילות
ה"דעווה" של תנועת החמאס לא היתה מתאפשרת אלמלא
תמיכתן של קרנות המימון הפזורות ופעולות במדינות
שונות ברחבי העולם. הרחבת ההגדרה של ארגון טרור, כך
שיכלול גם "ארגוני מעטפת" מן הסוג האמור, היא מחויבת
המציאות במסגרת המאבק בטרור ובארגונים המספקים
תשתית לפעילות הטרור.
הרחבה דומה של ההגדרה "ארגון טרור" קיימת
83.01 גם בשיטות משפט אחרות. כך, למשל, גם בסעיף
Criminal Code, R.S.C. 1985, c. C-46–ל
החוק הקנדי) מוגדרת "קבוצה טרוריסטית" - הקנדי (להלן
כישות שאחת ממטרותיה או פעולותיה היא ביצוע או
) לחוק הקנדי 1(83.05 קידום פעילות טרור. יש לציין, כי סעיף
מאפשר להכריז על ארגון כארגון טרור לא רק אם מדובר
בארגון המבצע מעשי טרור, אלא גם כאשר מדובר בארגון
הפועל בשמו, תחת הוראותיו, או בשיתוף עם ארגון המבצע
מעשי טרור.
Terrorism Act 2000 (c. 11)–) ל5(3 גם לפי סעיף
החוק האנגלי) ניתן להכריז על ארגון - האנגלי (להלן
כארגון טרור בשל מעורבותו בטרור, בין אם מעורבות זו
באה לידי ביטוי בביצוע מעשי טרור ובין אם בקידום או
בעידוד מעשי טרור.
Criminal Code (Cth)–) ל1(102.1 כמו כן בסעיף
החוק האוסטרלי) נקבע כי - האוסטרלי (להלןAct 1995
ארגון טרור הוא ארגון אשר, באופן ישיר או עקיף, עוסק
בהכנה, בתכנון, בסיוע או בקידום של פעילות טרור, בין
אם זו יוצאת אל הפועל ובין אם לאו.
נראה על כן, כי ההרחבה המוצעת בהגדרה "ארגון
טרור" בחוק המוצע לעומת ההגדרה בחוק איסור מימון
טרור, אינה שונה במהותה מהגדרות בחקיקה דומה
בחו"ל.
עם זאת מוצע לצמצם את ההגדרה "ארגון טרור" ככל
שהיא נוגעת לארגוני מעטפת כאמור, ולקבוע כי ארגון כזה
בשונה - ייחשב "ארגון טרור" רק אם הוכרז ככזה. זאת
) להגדרה, אשר נחשב "ארגון 2( מארגון טרור כמפורט בפסקה
טרור" אם הוא עומד בתנאים שנקבעו בהגדרה, גם אם
לא הוכרז ככזה בהתאם לחוק. זאת, הן בשל עמימותה
(א), 3 ) בסעיף2( של ההגדרה לארגון מעטפת, לפי פסקה
המקשה על הוודאות ביחס למעמדו המשפטי של הארגון,
אשר כאמור, עשוי לעסוק גם בפעילות לגיטימית, וכן נוכח
ההשלכות הניכרות של הגדרת ארגון כ"ארגון טרור" בהתאם
לחוק מוצע במישור הפלילי, במישור הכלכלי, ועוד.
להצעת החוק מפורטים כמה 4 נוסף על כך, בסעיף
תבחינים, המכוונים את שיקול דעתו של שר הביטחון
בבואו להכריז על ארגון שהוא ארגון מעטפת. תבחינים
אלה נועדו להבחין בין ארגון שעיקר פעילותו היא פעילות
מותרת, ואילו הסיוע לארגון הטרור הוא אקראי או שולי
ייתכן שדי - ביחס למכלול פעילותו (ולגבי ארגון כזה
בהעמדתו לדין בשל המרכיב האסור שבפעילותו), לבין
ארגון שאמנם עוסק בפעילות מותרת, אך הסיוע והתמיכה
בארגון הטרור מהווים מרכיב בעל משקל בפעילותו של
ארגון הטרור הנתמך, או שהם מהווים אחת ממטרותיו
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1069
, כי הוא11 או6 ,4 חבר בני אדם שהוכרז, לפי הוראות סעיפים- ""ארגון טרור מוכרז
ארגון טרור;
ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים - ""ארגון ציבורי בין–לאומי
שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר;
;14 הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף- ""הוועדה המייעצת
לחוק 6 ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף- ""ועדת השרים
;12001-הממשלה, התשס"א
זכות קניינית ברכוש שהיא אחת מאלה: בעלות, שכירות, שאילה, - ""זכות ברכוש
משכון, זכות קדימה או זיקת הנאה, וכן זכות אחרת שקבע שר המשפטים ובכלל
זה זכות הנתונה לגוף שקבע;
- אדם הנמנה עם ארגון טרור, ובכלל זה- ""חבר בארגון טרור
, כי הוא11 או6 ,4 חבר בני אדם שהוכרז, לפי הוראות סעיפים- ""ארגון טרור מוכרז
ארגון טרור;
ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים - ""ארגון ציבורי בין–לאומי
שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר;
;14 הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף- ""הוועדה המייעצת
לחוק 6 ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף- ""ועדת השרים
;12001-הממשלה, התשס"א
זכות קניינית ברכוש שהיא אחת מאלה: בעלות, שכירות, שאילה, - ""זכות ברכוש
משכון, זכות קדימה או זיקת הנאה, וכן זכות אחרת שקבע שר המשפטים ובכלל
זה זכות הנתונה לגוף שקבע;
- אדם הנמנה עם ארגון טרור, ובכלל זה- ""חבר בארגון טרור
המרכזיות של ארגון המעטפת התומך. לעניין זה לא נקבעו
מבחנים מוחלטים, אלא מדובר בעניין המסור לשיקול
דעתו של שר הביטחון, וגם היחס בין השיקולים השונים
עשוי להשתנות, בהתאם למשקלו היחסי של כל אחד
המוצע).4 מהתבחינים (ראה פירוט בדברי ההסבר לסעיף
מוצע לקבוע בחוק המוצע - "להגדרה "ארגון טרור מוכרז
הליך של הכרזה על ארגוני טרור, אשר אמור להחליף את
לפקודת מניעת 8 הסדרי ההכרזה המעוגנים כיום בסעיף
1945 ,))(ב) לתקנות ההגנה (שעת–חירום1(84 טרור, בסעיף
לחוק איסור מימון טרור, 2 תקנות ההגנה), ובסעיף- (להלן
זאת במסגרת הסדרת מנגנון ההכרזה על ידי שר הביטחון,
על ידי ועדת השרים, - ולעניין ארגון זר או פעיל טרור זר
במסגרת אחת.
134 יודגש כי בהתאם להוראת המעבר שבסעיף
המוצע, יראו ארגוני טרור שהוכרזו לפי דברי החקיקה
הנזכרים, קודם לכניסתו לתוקף של החוק המוצע, כאילו
הוכרזו לפי החוק המוצע, לפי העניין. בהתאם לכך, גם
ארגון טרור שהוכרז לפי פקודת מניעת טרור, תקנות ההגנה,
או חוק איסור מימון טרור יהיה "ארגון טרור מוכרז" לצורך
החוק המוצע, ויחולו עליו כל ההוראות הנוגעות לארגון
טרור בהתאם לחוק המוצע.
מוצע להגדיר ארגון - "להגדרה "ארגון ציבורי בין–לאומי
ציבורי בין–לאומי כארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר,
או בידי ארגונים שנוסדו כאמור. הגדרה זו זהה להגדרה
- (להלן1977-) לחוק העונשין, התשל"ז3()א(ג291 שבסעיף
חוק העונשין). הגדרה זו רלוונטית להגדרה "מעשה טרור", שכן
אחד המבחנים ל"מעשה טרור" הוא מעשה שנועד להשפיע,
בין השאר, על פעילותו ומעשיו של ארגון ציבורי בין–לאומי
(ולא רק מעשה שנועד להשפיע על ממשלה זרה).
מוצע להבהיר כי "זכות ברכוש" - "להגדרה "זכות ברכוש
היא זכות קניינית ברכוש (בשונה מזכות אובליגטורית),
שהיא אחת מהזכויות האלה: בעלות, שכירות, שאילה,
משכון, זכות קדימה או זיקת הנאה. כמו כן עשויה
"זכות ברכוש" לכלול זכות נוספת, של גוף, כפי שקבע
שר המשפטים בצו. כך, למשל, ניתן לקבוע כי יש לראות
בזכות הקיזוז של תאגיד בנקאי "זכות ברכוש" שיש להכיר
בה לעניין ההסדרים בחוק המוצע. הגדרה זו נדרשת בקשר
להסדרת הליכי התפיסה והחילוט לפי פרקים ו' וז' להצעת
החוק, בהם מעוגנת הגנה על "טוען לזכות ברכוש" כהגדרתו
(א) המוצע, וכן 69 (א). בהתאם לקבוע בסעיף61 בסעיף
נקבעו סייגים לתפיסה ולחילוט - )(ג94 (א) ובסעיף81 בסעיף
של רכוש טרור, כאשר לטוען לזכות ברכוש ישנה טענה
לגיטימית בדבר זכותו ברכוש. מובהר כי "זכות ברכוש"
לעניין זה היא זכות קניינית בלבד, ברכוש המועמד לחילוט
גופו, להבדיל מטענותיהם של נושים שונים נגד החייב,
לרבות רכוש אשר נתפס - המבקשים להיפרע מרכושו
או חולט לטובת המדינה על פי החוק המוצע. ההגדרה
המוצעת תואמת את האמור בפסיקה בנוגע לטוענים לזכות
, ולדימיר 8679/06 ברכוש המיועד לחילוט (ר' למשל ע"א
) 92( 2008 ) דינים עליון30/12/08( ,חביץ' נ' מדינת ישראל
מדינת ישראל 6817/07 לפסק הדין) וכן בש"פ7 (פסקה1356
1312 )54( 2007 ) דינים עליון31/10/07( ,נ' יוסף סיטבון
לפסק הדין). 49 עד46 (פסקאות
מוצע לקבוע כי חבר בארגון - " להגדרה "חבר בארגון טרור
טרור הוא מי שנמנה עם ארגון הטרור. מטבע הדברים, לא ניתן
ללמוד על חברות בארגון טרור על פי הליכים או מסמכים
פורמליים, כמקובל בארגונים "אזרחיים". בהתאם לכך, מוצע
כי המבחן להוכחת חברותו של אדם בארגון טרור, יתבסס על
ראיות נסיבתיות שיש בהן ללמד כי הוא מזוהה עם ארגון
הטרור ורואה עצמו חבר בו. בהגדרה נזכרים שני מבחנים
רלוונטיים לעניין זה: ראשית, מי שנוטל חלק פעיל בפעילות
יראו אותו כחבר בארגון - הארגון או בפעילות מטעמו
הטרור. כמו כן מי שנקט בפעולה אקטיבית של הצטרפות
לארגון טרור, בדרך של הבעת הסכמה להצטרף לארגון, בפני
אדם שהוא חבר בארגון או מי שנחזה להיות שלוח מטעמו
(להבדיל מהצהרה סתמית בדבר נכונות להצטרף לארגון
שהופרחה כלפי "כולי עלמא", ובנסיבות שבהן לא - טרור
נראה כי יש בכך ממש), וזאת, אף בלי שהוכח כי היה מעורב
באופן פעיל בפעילות מטעם הארגון.
.168 'ס"ח התשס"א, עמ
1
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1070
מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור או בפעילות מטעם ארגון
)1(
;טרור
מי שהביע את הסכמתו להצטרף לארגון טרור, לפני מי שיש יסוד סביר
)2(
;להניח כי הוא חבר בארגון טרור או שלוח מטעמו
- לעניין הגדרה זו
מי שהציג את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם
(א)
ארגון טרור; עורר נאשם ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו;
מי שהיה חבר בארגון טרור יראו אותו כחבר באותו ארגון, אלא אם כן הוכיח
(ב)
) והוכיח 2( כי חדל מלהיות חבר בו; לעניין זה, מי שהביע הסכמה כאמור בפסקה
כי לא עשה כל פעולה במסגרת חברותו בארגון הטרור במשך חמש שנים רצופות
לפחות מהמועד שבו הביע את הסכמתו כאמור באותה פסקה, ואם במועד הבעת
במשך שלוש שנים רצופות לפחות מהמועד - שנים16 ההסכמה טרם מלאו לו
האמור, יראו אותו כאילו חדל מלהיות חבר בארגון הטרור;
המבחן הראשון, שעניינו נטילת חלק פעיל בפעילות
של ארגון טרור, דומה לחלקה האחרון של הגדרת "אדם
לחוק איסור מימון טרור. לעניין 1 שהוא פעיל טרור" בסעיף
נג'אר נ' התובע 2238/06 )זה ראו את שנקבע בע"מ (איו"ש
) ביחס לחברות בהתאחדות 14.5.06 ,הצבאי (לא פורסם
בלתי מותרת: "מי שנטל חלק בישיבות ובפעילויות רבות
של התאחדות בלתי מותרת, ניתן לראותו כפועל כחבר
85 בהתאחדות, דבר המהווה עבירה בהתאם לתקנה
".1945 ,)לתקנות ההגנה (שעת חירום
המבחן השני לחברות בארגון טרור הוא, כאמור,
הבעת הסכמה להצטרף לארגון טרור, בפני מי שיש יסוד
סביר להניח כי הוא חבר בארגון טרור או נשלח מטעמו.
לעניין זה ראו את החלטת השופט שפירא בב"ש (מחוזי
): 26.8.04 , מדינת ישראל נ' ברכאת (לא פורסם6815/04 )י"ם
"הצטרפות לארגון טרור נעשית בדרך כלל על ידי "הצעה
וקיבול", כאשר חבר ותיק פונה לאחר ומציע לו להצטרף
לארגון. אם האחרון משיב בחיוב הוא הופך אותו רגע לחבר
לכל דבר ועניין, בעצם הסכמתו, אף אם לא מוטלות עליו
קוואסמה 56/00 )משימות לביצוע". כמו כן ראו עד"י (איו"ש
)).2000( 48 ,נ' התובע הצבאי (פש"מ יא
לפי הסיפה להגדרה המוצעת (פסקה (א)), מי שהציג
עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם
ארגון טרור, וזאת מכוח דבריו שלו עצמו. הפרכת החזקה
היא בדרך של העלאת ספק סביר על ידי הנאשם.
כמו כן קובעת הסיפה להגדרה המוצעת (פסקה (ב)),
(א) לפקודת מניעת טרור, כי מי 9 בדומה להוראת סעיף
שהיה במועד מסוים חבר בארגון טרור, בהתאם למבחנים
המוצעים כמפורט לעיל, יראו אותו כחבר באותו ארגון,
אלא אם כן יוכיח כי חדל מלהיות חבר בו. היינו, משהצטרף
אדם לארגון טרור, עליו הנטל להראות כי במשך הזמן
חדל מכך. זאת, מאחר שההשתייכות לארגון טרור עשויה
להתבטא גם בקשר שאינו רציף ויומיומי עם פעילות הארגון,
אלא בזמינות של חבר הארגון, אשר נכון לסייע לפעילות
די בהצטרפותו - הארגון כאשר יידרש לכך. מבחינה זו
הראשונית כדי לבטא מחויבות מתמשכת לארגון הטרור
ויעדיו, גם אם לא ניתן להוכיח, בכל רגע ורגע, כי הוא
נוטל חלק פעיל בפעילות הארגון. עם זאת, בשל הקושי
בהרמת נטל ההוכחה במקרה של חדלות פאסיבית מהיות
לגבי מי שהקביעה בדבר היותו חבר בארגון - חבר בארגון
טרור מבוססת על הסכמתו להצטרף לארגון כאמור בפסקה
) להגדרה, מוצע לקבוע כי אם הוכיח שלא היה פעיל 2(
במסגרת הארגון במהלך חמש שנים רצופות לאחר שנתן
את הסכמתו להצטרף לאותו ארגון, יראו אותו כאילו חדל
שנים בעת 16–מלהיות חבר בו. ולעניין מי שהיה בן פחות מ
מתן הסכמתו להצטרף לארגון הטרור, מוצע לקבוע פרק זמן
קצר יותר של שלוש שנים, בהקשר זה.
לחוק האנגלי, אדם מבצע 11 לשם השוואה, לפי סעיף
עבירה אם הוא משתייך או מצהיר על השתייכותו לארגון
) לחוק האוסטרלי, מופיעה 1(102.1 טרור. כמו כן בסעיף
הגדרה רחבה ל"חבר בארגון טרור", הכוללת גם את מי
שהוא חבר בלתי רשמי בארגון וגם את מי שנקט צעדים
כדי להפוך לחבר בארגון.
ההגדרה המוצעת ל"חבר בארגון טרור" נדרשת,
לעניין פסקה (ב) בסיפה להגדרה "מעשה טרור", לעניין
, לעניין הגדרת 5 זכות עמידה בבקשה לשימוע לפי סעיף
, וכן לעניין עבירות 46 עבירה נגד ביטחון המדינה לפי סעיף
(ג).33–) ו3()(ג32 ,25 לפי סעיפים
ההגדרה המוצעת זהה להגדרה - "להגדרה "חבר בני אדם
הקיימת בחוק איסור מימון טרור.
ההגדרה המוצעת כוללת - "להגדרה "חומר מזיק
כל חומר כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, לרבות גרעיני
חומר בלתי–קונבנציונלי), העלול לפי טיבו, סוגו - (להלן
או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף,
לרכוש, לתשתיות או לסביבה. ההגדרה המוצעת עולה
בקנה אחד עם הנורמות הבין–לאומיות בנושא חומרים
בלתי–קונבנציונליים, ונועדה, בין השאר, להתאים את
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1071
; חבר בני אדם בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד- ""חבר בני אדם
חומר כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, - ""חומר מזיק
סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות
או לסביבה;
;22000- חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- ""חוק איסור הלבנת הון
;32005- חוק איסור מימון טרור, התשס"ה- ""חוק איסור מימון טרור
- מעצרים), התשנ"ו- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- ""חוק המעצרים
;41996
;51977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין
חילוט רכוש לפי הוראות סימן ב' לפרק ו';- ""חילוט בהליך אזרחי
חילוט רכוש לפי הוראות סימן א' לפרק ו';- ""חילוט בהליך פלילי
מקום, לרבות מבנה, מכל, או כלי תחבורה, המשמש לייצור, לעיבוד, - ""מיתקן רגיש
להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק, או להפקת אנרגיה מחומר
כאמור;
מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים - ""מעשה טרור
לגביהם כל אלה:
; חבר בני אדם בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד- ""חבר בני אדם
חומר כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, - ""חומר מזיק
סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות
או לסביבה;
;22000- חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- ""חוק איסור הלבנת הון
;32005- חוק איסור מימון טרור, התשס"ה- ""חוק איסור מימון טרור
;41996 - מעצרים), התשנ"ו- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- ""חוק המעצרים
;51977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין
חילוט רכוש לפי הוראות סימן ב' לפרק ו';- ""חילוט בהליך אזרחי
חילוט רכוש לפי הוראות סימן א' לפרק ו';- ""חילוט בהליך פלילי
מקום, לרבות מבנה, מכל, או כלי תחבורה, המשמש לייצור, לעיבוד, - ""מיתקן רגיש
להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק, או להפקת אנרגיה
מחומר כאמור;
מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים - ""מעשה טרור
לגביהם כל אלה:
החקיקה הישראלית לסטנדרטים הקבועים לעניין זה
באמנות בין–לאומיות, כמו האמנה בדבר הגנה פיסית
Convention on the Physical( על חומרים גרעיניים
International Protection of Nuclear Material
International( )) והאמנה נגד טרור גרעיניCPPNM(
Convention for the Suppression of Acts of
.))CNT( Nuclear Terrorism, 2005
בהתאם לסטנדרטים הקבועים- "להגדרה "מיתקן רגיש
באמנות הבין–לאומיות בנושא חומרים בלתי–קונבנציונליים,
מקום, - )facility( מוצע לקבוע כי "מיתקן רגיש" הוא מיתקן
לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה, המשמש לייצור, לעיבוד,
להחזקה, לאחסנה, לסילוק, להפקת אנרגיה או להובלה
של חומר מזיק. כגון: כור, מפעל, מעבדה או רכב המוביל
חומרים מזיקים.
ההגדרה המוצעת דומה בעיקרה - "להגדרה "מעשה טרור
להגדרה הקיימת בחוק איסור מימון טרור, אשר מבוססת
, בעניין 1995 אף היא על החלטת עצרת האו"ם משנת
Measures to Eliminate( אמצעים למיגור טרור עולמי
International Terrorism, U.N. Doc. A/RES/50/53
.(), בשינויים מסוימים11 December 1995)
לפי ההגדרה המוצעת "מעשה טרור" הוא מעשה
המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור
שמתקיימים לגביהם, באופן כללי, שלושה תנאים: האחד
הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי. -
הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או- השני
במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת או ארגון
ציבורי בין–לאומי לעשות מעשה או להימנע מלעשות
במעשה שנעשה או שאיימו בעשייתו - מעשה, והשלישי
היה משום פגיעה חמורה כמתואר בהגדרה המוצעת, או
סיכון ממשי לפגיעה כאמור.
יצוין כי ההגדרה המוצעת אינה מבחינה בין עבירות
הנעברות נגד חיילים לבין עבירות הנעברות נגד אזרחים.
זאת, מתוך תפיסה כי טרור הוא דרך בלתי–לגיטימית
להשגת מטרות מדיניות, אידיאולוגיות או דתיות, בלא
קשר לזהות הקרבן.
ההגדרה "מעשה טרור" בחוק איסור מימון טרור,
ובעקבותיה גם בהצעת החוק, דומה להגדרת מונח זה
לחוק הקנדי, 83.01 בחקיקה במדינות שונות בעולם. סעיף
למשל, מגדיר מעשה טרור כמעשה המבוצע מתוך מניע
פוליטי, דתי או אידיאולוגי, בין השאר, במטרה לעורר פחד
בציבור ולערער את ביטחונו (לרבות ביטחונו הכלכלי)
או במטרה לאלץ ממשלה או ארגון מקומי או בין–לאומי
לעשות או להימנע מעשיית מעשה. גם מאפייניו של מעשה
טרור לפי החוק הקנדי דומים למאפיינים המוצעים, ביניהם
פגיעה גופנית חמורה, סיכון חיי אדם, סיכון חמור לבריאות
או לבטיחות הציבור, נזק חמור לרכוש, והפרעה או שיבוש
חמורים של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים.
.293 'ס"ח התש"ס, עמ
2
.76 'ס"ח התשס"ה, עמ
3
.338 'ס"ח התשנ"ו, עמ
4
.226 ' ס"ח התשל"ז, עמ
5
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1072
;הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי
)1(
הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה
)2(
או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה
זרה, או ארגון ציבורי בין–לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;
לעניין פסקה זו, ראייה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום
יעורר פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור;
במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון
)3(
:ממשי לאחד מאלה
לחוק האנגלי ובסעיף 1 הגדרות מעשה טרור בסעיף
לחוק האוסטרלי גם הן דומות להגדרה המוצעת. 100.1
,יצוין כי ההגדרה האנגלית, בדומה להגדרה המוצעת
כוללת הוראה, ולפיה אם המעשה או האיום לביצוע
מעשה נעשו תוך שימוש בנשק חם או בחומר נפץ, אזי
יראו אותם כמעשה טרור, גם אם הם לא נעשו במטרה
להשפיע על הממשלה או לעורר פחד בציבור.
להגדרה "מעשה טרור" יש חשיבות רבה במסגרת
הצעת החוק:
ראשית, "מעשה טרור" הוא חלק מהותי מההגדרה
"ארגון טרור", כמפורט לעיל.
שנית, בהתאם לחוק המוצע, נקבע רף ענישה מחמיר
יותר בשל ביצוע עבירה שהיא "מעשה טרור" (ראו סימן
ד' לפרק ד' המוצע). כמו כן על עבירה שהיא מעשה טרור
(כחלק מהגדרת "עבירת טרור", להלן) יחולו הוראות שונות
הנוגעות לדיני ראיות ולסדרי דין, למשל בסימן ה' לפרק
ד'. בנוסף, בעבירות מסוימות לפי החוק המוצע, "מעשה
טרור" נקבע כאחד מרכיבי העבירה (כך למשל, בעבירות
של הסתה לטרור, סיוע ברשלנות לביצוע מעשה טרור, ואי–
מניעת מעשה טרור, הקבועות בסימן ב' לפרק ד' המוצע).
כאמור, דומה ההגדרה המוצעת לזו הקבועה כיום
בחוק איסור מימון טרור, בשינויים אלה:
ברישה של ההגדרה בחוק איסור מימון טרור, נכתב -
כי מדובר במעשה "אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי
להשפיע..." וכו'. כמו כן במבחנים הנוספים המפורטים
בהגדרה נקבע כי הוא נעשה "או תוכנן להיעשות" במטרה
לעורר פחד או בהלה, וכן הלאה. מוצע למחוק את המילים
"או תוכנן להיעשות" בכל מקום, מפני שהן יוצרות אי–
בהירות. בנוסח החדש המוצע מובהר כי המעשה עצמו
האיום - נעשה במטרה כאמור, או, כאשר מדובר באיום
נעשה במטרה כאמור. בדומה לאמור בחוק איסור מימון טרור,
גם איום שלא מומש יהיה בגדר "מעשה טרור", אם האיום
עצמו ממלא אחר התנאים המפורטים בהגדרה, ובמקרה
על התנאים להתקיים לגבי האיום, ולא לגבי המעשה. - כזה
) בהגדרה המוצעת, שעניינה טיבו של המעשה 3( רק בפסקה
עצמו, הובהר ברישה כי מדובר במעשה שנעשה או במעשה
- שאיימו בעשייתו (להבדיל ממאפייניו של האיום עצמו
) להגדרה המוצעת). 2(–) ו1( שאליהם מתייחסות פסקאות
) להגדרה המוצעת מובהר כי המניע של 1( בפסקה-
ולא כפי- "העושה הוא "מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי
שהוא נועד - שהשתמע מההגדרה בחוק איסור מימון טרור
להשפיע על עניינים אלה. זאת, כדי לחדד את ההבחנה
המפורטת בפסקה - בין המניע למעשה, לבין מטרתו
) להגדרה. בנוסף, מוצע להוסיף למניעים המפורטים2(
) גם מניע לאומני וזאת כדי להבהיר כי במקרים1( בפסקה
שבהם המניע למעשה הוא לאומני וכן התקיימו שאר התנאים
המעשה ייחשב מעשה טרור. - "שבהגדרה "מעשה טרור
תוספת זו אף עשויה להועיל במקרים מסוימים שבהם קיים
קושי להוכיח את קיומו של מניע אידאולוגי, דתי או מדיני.
)) מוצע להחליף את 2( ברכיב השני להגדרה (פסקה-
המילים "במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית
אחרת", הקיים בחוק איסור מימון טרור, במילים: "במטרה
להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת", לעניין מטרתו
של מעשה הטרור. זאת מאחר שהביטוי המוצע מבטא
באופן נכון יותר את מטרתם של מעשי הטרור.
כמו כן בין הגורמים שמעשה הטרור מבקש להשפיע
עליהם, מוצע להוסיף גם "ארגון ציבורי בין–לאומי" (ר' דברי
הסבר להגדרה האמורה). הרחבה דומה קיימת בהגדרה
לחוק האנגלי, הכוללת, בין השאר, מעשה או 1 "טרור" בסעיף
איום בעשיית מעשה שמטרתו להשפיע על ארגון ממשלתי
83.01 בין–לאומי, וכן בדומה להגדרה "פעילות טרור" בסעיף
לחוק הקנדי, החלה גם על פעילות המתבצעת במטרה לאלץ
ארגון בין–לאומי לעשות או להימנע מלעשות מעשה.
כמו כן מוצע לקבוע, בהתאם לכלל הצפיות הקבוע
(ב) לחוק העונשין לגבי יסוד של כוונה בעבירה 20 בסעיף
ובהתאם להלכת הצפיות שנקבעה בפסיקה לגבי יסוד של
מטרה בעבירה, כי ראייה מראש כאפשרות קרובה לוודאי,
שהמעשה או האיום יעורר פחד או בהלה בציבור, כמוה
כמטרה לגרמם. הבהרה זו נדרשת, למען הסר ספק, מאחר
שכלל הצפיות והלכת הצפיות האמורים, חלים לגבי
יסודותיה של עבירה פלילית בלבד, ואילו בנוגע להגדרה
"מעשה טרור" לא מדובר ברכיב בעבירה פלילית אלא
בהגדרה ולכן תחולתה רחבה יותר והיא בעלת השלכות
בתחומים נוספים.
לעניין המניע והמטרה לעשיית מעשה הטרור, מובהר
בסיפה של ההגדרה המוצעת, בפסקה (ג), כי אין נפקא מינה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1073
; ;פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו
(א)
פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;
(ב)
פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית
(ג)
שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ושנעשתה
במטרה לגרום לפגיעה כאמור, או פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה,
ראייה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי הפגיעה החמורה ברכוש תגרום
לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) כמוה כמטרה לגרמה;
פגיעה חמורה בתשתיות, במערכות או בשירותים חיוניים, או שיבוש
(ד)
חמור שלהם, פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה, או פגיעה
בסביבה שגרמה או שעלולה לגרום לנזק כלכלי חמור;
- לעניין הגדרה זו
נעשה המעשה או האיום כאמור תוך שימוש בנשק, יראו אותו כמעשה
(א)
), ואם המעשה שנעשה או שאיימו 2( טרור, גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה
בעשייתו היה תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, בחומר מזיק או
במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם לגרום
לפגיעה ממשית בשטח גדול או בציבור גדול, יראו אותו כמעשה טרור גם אם
);3( ) או2( לא התקיים בו האמור בפסקאות
; ;פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו
(א)
פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;
(ב)
פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית
(ג)
שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ושנעשתה
במטרה לגרום לפגיעה כאמור, או פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה,
ראייה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי הפגיעה החמורה ברכוש תגרום
לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) כמוה כמטרה לגרמה;
פגיעה חמורה בתשתיות, במערכות או בשירותים חיוניים, או שיבוש
(ד)
חמור שלהם, פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה, או פגיעה
בסביבה שגרמה או שעלולה לגרום לנזק כלכלי חמור;
- לעניין הגדרה זו
נעשה המעשה או האיום כאמור תוך שימוש בנשק, יראו אותו כמעשה
(א)
), ואם המעשה שנעשה או שאיימו 2( טרור, גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה
בעשייתו היה תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, בחומר מזיק או
במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם לגרום
לפגיעה ממשית בשטח גדול או בציבור גדול, יראו אותו כמעשה טרור גם אם
);3( ) או2( לא התקיים בו האמור בפסקאות
אם המניע או המטרה המפורטים בהגדרה, היו המניע או
המטרה הבלעדיים או העיקריים למעשה או לאיום. כך
- למשל, גם מעשה טרור אשר נעשה תמורת תגמול כספי
לצד המניע האידיאולוגי, ייחשב מעשה טרור.
)), שבו מפורטים 3( ברכיב השלישי להגדרה (פסקה-
מאפייני המעשה עצמו, מוצע להחליף, ברישה, את הביטוי
", מחוק איסור - "המעשה שנעשה... או האיום היה בו
מימון טרור, בביטוי "במעשה שנעשה או במעשה שאיימו
בעשייתו...". הנוסח המוצע מבהיר כי הדרישה להתקיימות
) 3( אחד או יותר מארבעת המאפיינים המנויים בפסקה
האמורה (דהיינו, פגיעה חמורה בגופו של אדם, פגיעה
חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו וכו') תחול ביחס
למעשה שאיימו לעשותו ולא ביחס לאיום עצמו. כמו כן
מובהר כי המעשה יהיה מעשה טרור גם אם לא התממש
בפועל אחד המפורטים בפסקה זו, ואולם היה סיכון ממשי
להתרחשותו. עיקרון זה מעוגן באופן חלקי כבר כיום,
)(ב) להגדרה בחוק איסור מימון טרור. 2()במסגרת סעיף קטן (א
הבהרה זו רלוונטית, כמובן, גם לגבי "מעשה טרור" שהוא
איום בעשיית מעשה כאמור, גם כאשר האיום טרם התממש.
) להגדרה, מוצע לקבוע את האפיונים 3( במסגרת פסקה
) להגדרה 2()של "מעשה טרור", אשר מעוגנים בסעיף קטן (א
"מעשה טרור" לפי חוק איסור מימון טרור בכמה שינויים
כמפורט להלן:
מוצע לשנות את נוסח פסקת משנה (א) כך שהנוסח
"פגיעה ממשית בגופו של אדם..." יוחלף ל"פגיעה חמורה".
כמו כן מוצע למחוק את הסיפה של הפסקה בנוסחה כיום
שהוא "או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה
) 3( חמורה". סיפה זו מתייתרת לאור הרישה של פסקה
הקובעת כי די במעשה שיש בו כדי לגרום לסיכון ממשי
לאחד האפיונים המפורטים וביניהם פגיעה חמורה בגופו
של אדם או בחירותו.
מוצע לשנות את נוסח פסקת משנה (ב) כך שבדומה
לתיקון של פסקת משנה (א), הנוסח "יצירת סיכון ממשי
לבריאותו או לבטיחותו של הציבור" ישונה ל"פגיעה
חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו".
פסקת משנה (ג) להגדרה בנוסח המוצע צומצמה
לעומת ההגדרה בחוק איסור מימון טרור הכוללת "פגיעה
חמורה ברכוש". פסקה זו בנוסח המוצע כוללת פגיעה
חמורה ברכוש שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות
ממשית שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה
)(ב) להגדרה "מעשה טרור" שבהצעה ושנעשתה 3( )(א) או3(
במטרה לגרום לפגיעה כאמור, או פגיעה חמורה בקודשי
דת (אף אם לא התלוותה אליה גרימת סיכון לגוף). יצוין
כי פסקת משנה זו תחול על מעשים של הצתה, גם אם
הוצת רכוש בלבד או מבנה ריק מאדם, שכן בהצתה ככלל
קיימת אפשרות ממשית שתיגרם פגיעה חמורה ובכלל זה
בגופו של אדם או בבטיחות הציבור, כפי שנקבע בפסיקה
"פוטנציאל הנזק הגלום בעבירת הצתה הוא רב מאוד.
אין לדעת לאן תתפשט האש, במי או במה תפגע ובאיזו
עוצמה. המשלח אש אינו יכול לשלוט בהשתוללותה. הנזק
יודעים את - אינו צפוי ופוטנציאל הסיכון הטמון בו רב
לפסק דינו של 4 תחילת הדברים אך לא את סופם" (פסקה
האס נ' מדינת ישראל [פורסם 334/14 השופט הנדל, ע"פ
מדינת ישראל 3074/07 ); להרחבה ראו גם: ע"פ31.3.15( ]נבו
זיתוני 7496/12 ); ע"פ27.3.2008( ]נ' אבו תקפה [פורסם בנבו
)). כמו כן מוצע 31.6.42( ]נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו
), בהתאם לכלל הצפיות 2( לקבוע, כמוצע לגבי פסקה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1074
נעשה המעשה או האיום כאמור על ידי ארגון טרור או על ידי חבר בארגון
(ב)
); עורר נאשם ספק סביר לעניין 2(–) ו1( טרור, חזקה כי התקיים האמור בפסקאות
יפעל הספק לטובתו;- זה
) היו המניע 2(–) ו1( אין נפקא מינה אם המניע או המטרה המנויים בפסקאות
(ג)
או המטרה הבלעדיים או העיקריים למעשה או לאיום;
(ג) לחוק העונשין ולרבות סכין 144 למעט חלק ואבזר כאמור בסעיף- ""נשק
(ד)
לחוק האמור;186 כהגדרתו בסעיף
(ג) לחוק העונשין, לרבות נשק כימי, ביולוגי או 144 כהגדרתו בסעיף- ""נשק
רדיואקטיבי;
(ב) לחוק העונשין לגבי יסוד של כוונה 20 הקבוע בסעיף
בעבירה ובהתאם להלכת הצפיות שנקבעה בפסיקה לגבי
יסוד של מטרה בעבירה, שראייה מראש, כאפשרות קרובה
לוודאי, כי פגיעה חמורה ברכוש תגרום לפגיעה חמורה
כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) כמוה כמטרה לגרמה.
פסקת משנה (ד) הורחבה, ומוצע לכלול בה, נוסף על
"שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים",
גם פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה, או פגיעה
בסביבה העלולה לגרום לנזק כלכלי חמור. פגיעות מסוג
זה, אף שאינן בעלות השפעה מיידית וישירה על שלום
הרי שהיקף הנזק הנגרם כתוצאה מהן, - הציבור
והשלכותיו על כלכלת המדינה ועל משאבי הטבע שלה,
עלולים להיות חמורים ביותר. רכיבים דומים לכך מצויים
לטיוטת האמנה נגד טרור 2 בהגדרת עבירת טרור בסעיף
Draft Comprehensive Convention( בין–לאומי
). Against International Terrorism, 2006
בסיפה של ההגדרה המוצעת, קבועות כמה הוראות-
לעניין הגדרה זו, הדומות להוראות הקבועות כיום בהגדרה
"מעשה טרור" בכמה שינויים:
בפסקה (א) בסיפה להגדרה נקבעה הוראה הדומה
בעיקרה לסעיף קטן (ב) בהגדרה "מעשה טרור" בחוק איסור
מימון טרור, ואולם בחוק המוצע מוגדר המונח "נשק",
(ג) לחוק 144 בנפרד, על דרך של הפניה להגדרתו בסעיף
) 2( בלי למעט, בהקשר זה, את פסקה- העונשין, וזאת
להגדרה האמורה בחוק העונשין כפי שנעשה בחוק איסור
מימון טרור. כמו כן מובהר כי "נשק" כולל גם נשק כימי,
ביולוגי, או רדיואקטיבי, וכן לרבות סכין (ר' פסקה (ד) בסיפה
להגדרה המוצעת). עם זאת, בדומה לאמור בחוק איסור
מימון טרור, הסעיף אינו חל על שימוש בחלק ואבזר של
נשק (ר' שם).
בפסקה (ב) בסיפה להגדרה מוצע להוסיף על החזקות
הקבועות בהגדרת "מעשה טרור" בחוק איסור מימון טרור,
ולקבוע כי אם המעשה או האיום נעשו על ידי ארגון
טרור או על ידי חבר בארגון טרור, חזקה שהם נעשו מתוך
) להגדרה. חזקה 2(–) ו1( מניע ומטרה, כמפורט בפסקאות
זו נסמכת על הגדרת "ארגון טרור", שהוא ארגון שמטרתו
לבצע או לקדם מעשי טרור. על כן, יש בסיס איתן להניח
שעבירות שביצע אדם בתוקף היותו חבר בארגון טרור
די בכך - הן מעשי טרור. עם זאת, לצורך הפרכת החזקה
שהנאשם יעורר ספק סביר לעניין זה.
לבסוף יצוין כי בחוק איסור מימון טרור נכללה הגדרה -
ביטוי שהוא חלק מהגדרת- "ל"מעשה המהווה עבירה
"מעשה טרור". וזה לשון ההגדרה:
לרבות מעשה שנעשה - """מעשה המהווה עבירה
או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של
מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה
עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום
שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי
תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;".
החשיבות שבהגדרה זו, בחוק איסור מימון טרור,
היתה בכך שפרק ב' לחוק האמור עסק בהכרזה על ארגון
זר כארגון טרור, בשל קביעה מחוץ לישראל. הגדרת ארגון
זר, שאין לו ולפעילותו זיקה הכרחית לישראל, כארגון טרור,
המהווים - מסתמכת על "מעשי הטרור" של אותו ארגון
לחוק העונשין, 7 עבירת חוץ, בהתאם להגדרתה בסעיף
ועל כן הם נכללו בהגדרה "מעשה המהווה עבירה" לצורך
שהוא רכיב מהותי - הגדרת "מעשה טרור" לפי אותו חוק
בהגדרת "ארגון טרור".
לעומת זאת, בחוק המוצע, בניגוד לחוק איסור מימון
טרור, מוסדר גם נושא הכרזה על ארגון טרור שיש לו זיקה
לישראל, על ידי שר הביטחון (בסימן א' לפרק ב'), לצד
הכרזה על ארגון טרור זר (בסימן ב' לפרק ב'), ולגבי ארגון
הכוונה היא דווקא לארגון - 'טרור המוכרז לפי סימן א
טרור שיש לפעילותו זיקה לישראל, וש"מעשה הטרור"
שהוא פועל לביצועו, מהווה עבירה שדיני העונשין של
ישראל חלים לגביה.
על כן נמחקה בסעיף ההגדרות הכללי ההגדרה
המרחיבה ל"מעשה המהווה עבירה", ותחת זאת הורחבה
להצעת החוק, המיוחדת 10 הגדרת "מעשה טרור" בסעיף
לסימן העוסק בהכרזה על ארגון זר, כך שמובהר בה כי
אותו סימן עוסק בהכרזה על ארגוני טרור הפועלים גם
לביצוע מעשי טרור מחוץ לישראל, שדיני העונשין של
מדינת ישראל אינם חלים לגביהם (ר' בהרחבה דברי הסבר
המוצע). 10 לסעיף
מוצע כי נשק יוגדר בהתאם להגדרה - "להגדרה "נשק
) לחוק העונשין, ומובהר 3( ) עד1()(ג144 הקיימת בסעיף
כי ההגדרה כוללת גם נשק כימי, ביולוגי ורדיואקטיבי,
כהגדרתו בהצעת החוק.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1075
נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה- ""נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי
רדיואקטיבית;
עבירה מסוג עוון או פשע;- ""עבירה
עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור;- ""עבירת טרור
כד לחוק העונשין;34 כהגדרתם בסעיף- ""פומבי", "פרסום" ו"פרסם
הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא - ""פעולה ברכוש
קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא
גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך
או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או
ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
לרבות פעילות חוקית או פעילות למטרות חוקיות;- "פעילות", של ארגון טרור
;61971- פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- ""פקודת הראיות
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], - ""פקודת מעצר וחיפוש
;71969-התשכ"ט
לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;- ""ציבור
כמפורט להלן, לפי העניין: - ""ראש רשות ביטחון
ראש השירות;- לעניין שירות הביטחון הכללי
)1(
; ראש המוסד- לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
)2(
נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה- ""נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי
רדיואקטיבית;
עבירה מסוג עוון או פשע;- ""עבירה
עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור;- ""עבירת טרור
כד לחוק העונשין;34 כהגדרתם בסעיף- ""פומבי", "פרסום" ו"פרסם
הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא - ""פעולה ברכוש
קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא
גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך
או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או
ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
לרבות פעילות חוקית או פעילות למטרות חוקיות;- "פעילות", של ארגון טרור
;61971- פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- ""פקודת הראיות
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], - ""פקודת מעצר וחיפוש
;71969-התשכ"ט
לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;- ""ציבור
כמפורט להלן, לפי העניין: - ""ראש רשות ביטחון
ראש השירות;- לעניין שירות הביטחון הכללי
)1(
; ראש המוסד- לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
)2(
ההגדרה- "להגדרה "נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי
המוצעת מתייחסת לנשק המסוגל לפלוט חומר מזיק,
כהגדרתו בחוק המוצע, או קרינה רדיואקטיבית.
ההגדרה המוצעת כוללת שני - "להגדרה "עבירת טרור
סוגי עבירות: כל העבירות שנקבעו בחוק המוצע, וכן
עבירות הקבועות בדברי חקיקה אחרים, אך לפי מכלול
מאפייניהן, הן מהוות "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק המוצע.
חשיבותה של הגדרה זו נוגעת בעיקר להוראות הנוגעות
לחילוט רכוש הקשור לעבירת טרור, לפי פרק ו' להצעת
החוק. יצוין כי נוכח היקפן הרחב של עבירות הטרור לפי
להצעת החוק, גם הגדרה 49 החוק המוצע, יוחדה, בסעיף
הכוללת, לצד עבירות שהן מעשה - "ל"עבירת טרור חמורה
טרור, רק מספר מצומצם של עבירות מתוך הצעת החוק,
בעלות חומרה מיוחדת.
ההגדרה המוצעת תואמת - "להגדרה "פעולה ברכוש
להגדרה המופיעה בחוק איסור מימון טרור ובחוק איסור
חוק איסור הלבנת הון) - (להלן2000-הלבנת הון, התש"ס
והיא כוללת את כל סוגי הפעולות ברכוש. בהקשר זה
מובהר כי "זכות אחרת ברכוש" כוללת הן זכות קניינית
להבדיל מהגדרת "זכות - והן זכות שאינה קניינית, וזאת
ברכוש" לפי הצעת החוק. הגדרה זו נדרשת לעניין חובות
הדיווח לפי פרק ג' להצעת החוק, ולעניין העבירות
הקשורות למימון טרור בסימן ב' לפרק ד' המוצע.
מוצע להבהיר כי - להגדרה "פעילות", של ארגון טרור
פעילות של ארגון טרור, לצורך החוק המוצע, משמעה
הן הפעילות האסורה של הארגון, והן פעילותו החוקית.
חשיבותה של הגדרה זו היא בהבהרה כי כל מכלול
הפעילות של ארגון הטרור הוא אסור, ואין לקחת חלק,
גם על דרך של מעורבות - בשום דרך, במעשי הארגון
בפעילות "תמימה", לכאורה. הגדרה זו עולה בקנה אחד
עם ההבהרות לגבי "ארגוני המעטפת" (ר' בדברי ההסבר
להגדרה "ארגון טרור"). מאחר שכל תכלית קיומו של ארגון
הטרור היא אסורה, באשר הוא משרת ומקדם, בדרך ישירה
או עקיפה, ביצוע מעשי טרור, הרי שלא ניתן להפריד בין
היבטים שונים של פעילותו, ולהתייחס לחלקם כפעילות
מותרת. אין מקום לקדם פעולות חוקיות, במסגרת גוף
שעצם קיומו הוא פסול. להגדרה זו השלכות בהקשרים
שונים בחוק, כגון בהגדרת "חבר בארגון טרור", בפרק ד'
המונה עבירות הנוגעות לארגון הטרור, לסיוע לארגון
הטרור, עבירות בנשק ומימון טרור, בפרק ח' שעניינו צווים
מינהליים למניעת פעילות של ארגון טרור והגבלת שימוש
במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, ועוד.
מוצע להבהיר לגבי כל אחת - "להגדרה "ראש רשות ביטחון
מרשויות הביטחון לפי הצעת החוק, מיהו "ראש הרשות",
וזאת לעניין הליך ההכרזה לפי פרק ב' להצעת החוק.
.421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
6
.284 ', עמ12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
7
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1076
; ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל- לעניין צבא הגנה לישראל
)3(
; המפקח הכללי של משטרת ישראל- לעניין משטרת ישראל
)4(
מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש- ""רכוש
כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
רכוש שמתקיים בו אחד מאלה: - ""רכוש הקשור לעבירה
נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע
)1(
;עבירה או יועד לביצוע עבירה
הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול
)2(
;בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכול במישרין או בעקיפין
כל אחד מאלה:- ""רכוש טרור
רכוש של ארגון טרור;
)1(
;רכוש הקשור לעבירת טרור
)2(
רכוש המצוי בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של- ""רכוש של ארגון טרור
ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון
טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או
שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש
דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת,
הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
ההגדרה המוצעת זהה לזו הקבועה - "להגדרה "רכוש
בחוק איסור מימון טרור, בחוק איסור הלבנת הון, ובחוק
חוק מאבק - (להלן2003-מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג
בארגוני פשיעה), והיא כוללת את כל סוגי הרכוש, לרבות
רכוש שהוא תמורתו של רכוש ורכוש שצמח ממנו. הגדרה
זו נחוצה לעניין ההגדרות של "פעולה ברכוש", "רכוש
הקשור לעבירה", "רכוש טרור", "רכוש של ארגון טרור"
ו"רכוש של הנידון".
ההגדרות - "להגדרות "רכוש הקשור לעבירה" ו"רכוש טרור
המוצעות דומות במהותן להגדרות הקיימות בחוק איסור
מימון טרור ובחוק מאבק בארגוני פשיעה, ואולם פסקאות
) בהגדרת "רכוש טרור" שבחוק איסור מימון טרור 3(–) ו2(
- הוחלפו בהפניה להגדרת "רכוש הקשור לעבירה", וזאת
כדי להביא לאחידות בהגדרות. הגדרות אלה עולות בקנה
אחד עם ההגדרות המצויות במדינות שונות העולם (ראו,
לחוק האנגלי). הגדרה זו נדרשת בעיקר 14 למשל, סעיף
לעניין חובות הדיווח, העבירות הקשורות למימון טרור, וכן
לעניין חילוט רכוש בחוק המוצע.
בהגדרה זו מוצע להבהיר - "להגדרה "רכוש של ארגון טרור
) להגדרה "רכוש 1( ולהרחיב את ההגדרה המעוגנת בפסקה
טרור" בחוק איסור מימון טרור, בשני היבטים עיקריים:
ראשית, מוצע להבהיר כי רכוש של ארגון טרור
משמעו רכוש המצוי בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או
במשמורתו של ארגון כאמור, לרבות בעלות, חזקה, שליטה
או משמורת המשותפים לארגון ולאדם אחר. זאת, בדומה
) לחוק מאבק בארגוני 1(5 לזיקות לרכוש הקבועות בסעיף
לחוק איסור מימון טרור, בהתייחס לרכוש 12 פשיעה ובסעיף
הקשור לעבירה, שניתן לחלטו. זיקות אלה מצביעות על
הקשר המובהק של הרכוש לארגון הטרור, גם בנסיבות
שבהן קיים קושי להוכחת "בעלות" בכלים המקובלים,
וזאת כמובן, בלי לפגוע באפשרות של צד ג' לטעון לזכויות
המוצע), אשר ימנעו את 69 קנייניות ברכוש (ראו סעיף
תפיסתו או את חילוטו.
שנית, מוצע לקבוע זיקות נוספות של רכוש לארגון
טרור, כך ש"רכוש של ארגון טרור" יכלול גם רכוש שהארגון
מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה. דרך
פעולתם של ארגוני הטרור ביחס לרכוש לעתים אינה באה
לידי ביטוי גלוי או פורמלי, כך שעל זיקתו של רכוש לארגון
ניתן ללמוד גם ממקור מימונו. כמו כן, הגדרה זו מגבילה
את יכולתו של ארגון הטרור "להבריח" את רכושו ולמנוע
את תפיסתו, על ידי המרתו או העברתו לאחר.
לחוק האנגלי מגדיר כ"רכוש טרור", כספים 14 גם סעיף
או נכסים אחרים אשר יש סבירות כי ישמשו למטרות טרור
(לרבות משאבים של ארגון טרור מוכרז, בין אם מדובר בכסף
או בכל נכס אחר המיועד לשימוש הארגון), וכן רווחים
שהושגו, במישרין או בעקיפין, מביצועם של מעשי טרור
או רווחים שנועדו למטרות טרור. נראה כי הגדרה זו דומה
בהיקפה להגדרות המוצעות ל"רכוש הקשור לעבירה"
ול"רכוש של ארגון טרור".
בנוסף, נוכח אופן התנהלותם של ארגוני טרור, שלפי
טיבם, כאמור, אינם נוקטים הליכים פורמליים של רישום
רכוש או הגדרת בעלות עליו, מוצע לקבוע חזקה, ולפיה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1077
, רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון- ""רכוש של הנידון
לבד או יחד עם אחר;
כל אחד מאלה:- ""רשות ביטחון
שירות הביטחון הכללי;
)1(
;המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
)2(
;צבא הגנה לישראל
)3(
.משטרת ישראל
)4(
פרק ב': הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור
סימן א': הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור
תנאים להכרזה על
ארגון טרור
.3
שר הביטחון רשאי להכריז, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם שהוא אחד
(א)
מאלה, הוא ארגון טרור:
, רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון- ""רכוש של הנידון
לבד או יחד עם אחר;
כל אחד מאלה:- ""רשות ביטחון
שירות הביטחון הכללי;
)1(
;המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
)2(
;צבא הגנה לישראל
)3(
.משטרת ישראל
)4(
פרק ב': הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור
סימן א': הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור
.3
שר הביטחון רשאי להכריז, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם שהוא אחד
(א)
מאלה, הוא ארגון טרור:
תנאים להכרזה על
ארגון טרור
רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע רק לפעולות של
הוא - ארגון טרור, ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת
רכוש של הארגון, אלא אם כן יוכח אחרת. במקרה זה, נטל
ההוכחה מוטל על הטוען אחרת, ברמת ההוכחה המקובלת
במשפט אזרחי.
לפי המוצע, רכוש של הנידון - "להגדרה "רכוש של הנידון
הוא רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו
המוצע. 58 של הנידון. הגדרה זו נדרשת לעניין סעיף
ההגדרה המוצעת נדרשת - "להגדרה "רשות ביטחון
המוצע, שלפיו הגורם המוסמך להגיש לשר 3 לעניין סעיף
הביטחון בקשה להכריז על ארגון כעל ארגון טרור הוא ראש
המוצע, שלפיו דיווח 29 רשות ביטחון, וכן לעניין סעיף
לרשות ביטחון ייחשב פעולה סבירה למניעת מעשה טרור.
ההגדרה כוללת את ארבע הרשויות המרכזיות העוסקות,
בין השאר, במאבק בטרור.
פרק ב': הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור
סימן א': הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור
מוצע לקבוע הסדר אחיד לעניין הכרזה על
כללי
ארגון טרור, אשר יחליף את הליכי ההכרזה
לפקודת 8 )(ב) לתקנות ההגנה ובסעיף1(84 הקיימים בתקנה
מניעת טרור. לפי המוצע, שר הביטחון יהיה הגורם המינהלי
המוסמך להכריז כי ארגון הוא ארגון טרור, ויעשה כן
בהסתמך על ראיות מינהליות אשר יובאו לפניו.
מוצע לקבוע כי ההכרזה על ארגון טרור תיעשה
בתהליך דו–שלבי. בשלב ראשון, לאחר ששר הביטחון בחן
את התשתית הראייתית לבקשה, הוא יהיה רשאי להכריז
"הכרזה זמנית" על ארגון הטרור, ורק לאחריה, ולאחר
שניתנה לארגון הזדמנות לשימוע, יהיה ניתן להכריז על
הארגון באופן סופי.
לסעיף קטן (א)
3 סעיף
מוצע כי שר הביטחון יהיה הגורם המוסמך
להכריז על חבר בני אדם ארגון טרור, בדומה להסדר
)(ב) לתקנות ההגנה. גם בחקיקה 1(84 הקבוע בתקנה
משווה נמצא שהכרזה דומה נעשית על ידי גורם מינהלי
לחוק הקנדי, הגורם המוסמך 83.05 בדרג דומה. לפי סעיף
) Governor in Council( להכריז הוא נציג המלכה
) a()3(3 בהמלצת השר לביטחון הפנים, ואילו לפי סעיף
לחוק האנגלי, הגורם המוסמך לכך הוא מזכיר המדינה
). Secretary of State(
) של סעיף קטן (א) המוצע מפורטים2(–) ו1( בפסקאות
הארגונים שעליהם רשאי שר הביטחון להכריז שהם ארגוני
), על חבר בני אדם 1( טרור. בראש ובראשונה, מדובר, בפסקה
, או המבצע עבירת 2 המבצע מעשה טרור כהגדרתו בסעיף
כל עבירות הטרור, - (קרי49 טרור חמורה כהגדרתה בסעיף
למעט כמה עבירות שפורטו שם), או חבר בני אדם הפועל
במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור או עבירה
), רשאי שר הביטחון 2( כאמור. בנוסף, בהתאם לפסקה
להכריז ארגון טרור גם על חבר בני אדם, אשר בפעילותו
הוא מקדם או מאפשר את פעילותו של ארגון הטרור
כמפורט לעיל. בהקשר זה מובהר, כי אין הכרח ש"ארגון
הטרור" שאת פעילותו מקדם חבר בני האדם, יהיה ארגון
) להגדרה "ארגון 2( טרור מוכרז. זאת בהתאם לאמור בפסקה
טרור", שלפיה ארגון העונה לתנאים המפורטים שם יהיה
ארגון טרור גם אם לא הוכרז. לפיכך, "ארגון מעטפת" אשר
ניתן להכריז עליו, גם - תומך בפעילותו של ארגון כאמור
אם "הארגון העיקרי" טרם הוכרז.
הכרזה על ארגונים אלה, אשר בפעילותם יוצרים את
התשתית הרחבה המאפשרת את התפתחותו ופעילותו
של ארגון הטרור, היא הכרחית במסגרת המאבק בארגוני
הטרור, נוכח אופן פעולתם והתבססותם של ארגונים אלה,
באמצעות יצירת תשתית של תמיכה, הזדהות ותלות בקרב
האוכלוסייה האזרחית, והסתייעות בארגונים משניים
לצורך הזרמת מימון ותמיכה אחרת לפעילותם (ר' הרחבה
לעניין ארגוני המעטפת בדברי ההסבר להגדרה "ארגון
המוצע). 2 טרור" שבסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1078
חבר בני אדם המבצע מעשה טרור או עבירת טרור חמורה כהגדרתה
)1(
, או הפועל במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור או עבירה49 בסעיף
כאמור;
חבר בני אדם המקדם או המאפשר את פעילותו של ארגון טרור כאמור
)2(
.)1( בפסקה
לעניין הכרזה לפי סימן זה, אין נפקא מינה אם החברים בחבר בני האדם יודעים
(ב)
את זהות החברים האחרים אם לאו, אם הרכב החברים בו קבוע או משתנה, אם הוא
מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות.
לא יכריז שר הביטחון, לפי הוראות סימן זה, כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור, אלא
(ג)
אם כן הוגשה לו בקשה מנומקת לכך, בכתב, מאת ראש רשות ביטחון, באישור היועץ
המשפטי לממשלה; בבקשה כאמור יפרט ראש רשות הביטחון את המידע והעובדות
) 1()שעליהם הוא מבסס את טענותיו כי מתקיים בחבר בני האדם האמור בסעיף קטן (א
). 2( או
הכרזה זמנית
.4
)1()(א3 מצא שר הביטחון כי מתקיים לכאורה, לגבי חבר בני אדם, האמור בסעיף
(א)
), רשאי הוא להכריז, בהכרזה זמנית, כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, ובלבד 2( או
), אלא לאחר ששקל לגביו, בין 2()(א3 שלא יכריז כאמור על חבר בני אדם האמור בסעיף
השאר, את אלה:
לסעיף קטן (ב)
מוצע להבהיר, כפי שמעוגן כיום בהגדרה "ארגון
טרור" לפי חוק איסור מימון טרור, כי לעניין ההכרזה, אין
נפקא מינה אם החברים בארגון מכירים זה את זה, אם
הרכב החברים קבוע או משתנה, וכן אם הארגון מבצע,
נוסף על פעילותו האסורה, גם פעילות חוקית.
לסעיף קטן (ג)
מוצע לקבוע כי תנאי סף להכרזה על ארגון טרור, הוא
הגשת בקשה על ידי ראש של רשות ביטחון, באישור היועץ
לעניין אצילת סמכות 107 המשפטי לממשלה (ר' גם סעיף
היועץ המשפטי לממשלה). הלכה למעשה, על פי המקובל,
הבקשה להכרזה מועברת לבחינה ולאישור של היועץ
המשפטי לממשלה או המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים
מיוחדים) מטעמו, והיא מובאת אל שר הביטחון רק לאחר
שניתן אישורם לבקשה להכריז על ארגון טרור. דרישת
האישור של דרג מקצועי בכיר, נוסף על עצם הגשת הבקשה
על ידי ראש רשות ביטחון, נועדה להבטיח בקרה על רמת
הראיות המוגשות בתמיכה לבקשה להכריז על ארגון טרור,
לאור ההשלכות שיש על פי המוצע להכרזה על הארגון, על
חבריו, על רכושו, ועל אנשים שבאים במגע עמו.
לסעיף קטן (א)
4 סעיף
המוצע מוסדר השלב הראשון בתהליך 4 בסעיף
ההכרזה: הכרזה זמנית על ארגון טרור. בשלב ראשוני זה,
מכריז שר הביטחון על חבר בני אדם שהוא ארגון טרור על
סמך בחינת מכלול חומר הראיות שהובא לפניו, ולאחר
שמצא כי יש בראיות שהוצגו לו כדי להצדיק הכרזה
על ארגון הטרור. ואולם הכרזה זו תהיה הכרזה זמנית,
שתוקפה מוגבל, וזאת, כדי לתת הזדמנות לארגון הטרור
המוצע, ולהציג 5 להגיש בקשה לשימוע בהתאם לסעיף
את טענותיהם, בטרם תהפוך ההכרזה לסופית. הליך זה
נועד להבטיח את קיומה של זכות השימוע בהליכים
המינהליים. אמנם, בהקשר זה, לא ניתן לאפשר שימוע עוד
לפני ההכרזה, מאחר שבנושא רגיש זה, מתן זכות לשימוע
טרם ההכרזה עלול לסכל את מטרות ההכרזה, ולאפשר
לחברי הארגון להעלים ראיות, להסתתר או להבריח רכוש,
במטרה למנוע את ההכרזה או את תוצאותיה. על כן נקבע
מנגנון של הכרזה דו–שלבית, כאשר בשלב הראשון תהיה
ההכרזה זמנית, והיא תהפוך לסופית רק לאחר שקויימה
זכות השימוע כאמור.
במסגרת סעיף קטן (א) המוצע מפורטים שיקולים
שישקול שר הביטחון בטרם יכריז על ארגון טרור כאמור
(א) המוצע. הכוונה היא ל"ארגוני 3 ) של סעיף2( בפסקה
המעטפת" התומכים בארגוני הטרור ומאפשרים את
פעילותם, גם אם אינם עוסקים בעצמם באופן ישיר
בקידום מעשי טרור (ר' לעניין זה את דברי ההסבר להגדרה
המוצע). מאחר שמדובר, לעתים 2 "ארגון טרור" שבסעיף
קרובות, בארגונים העוסקים גם בפעילות מותרת, בעלת
אופי הומניטרי, נדרש לקבוע תבחינים שיסייעו בבירור
זהותו של הארגון וטיב קשריו עם ארגון הטרור "העיקרי",
כדי לקבוע אם פעילותו של ארגון זה, בכל הנוגע - וזאת
לתמיכה בארגוני טרור, מצדיקה הכרזה עליו כארגון טרור
בפני עצמו. לשם כך מוצע לקבוע בסעיף כמה תבחינים
שעניינם טיב הזיקה בין הארגון ובין ארגון הטרור "העיקרי",
- וכן בחינה מהותית של פעילות הארגון בהיבט זה, קרי
עד כמה מרכזית התמיכה בארגון הטרור במסגרת פעילות
הארגון, האם היא נעשית באופן שיטתי או מתמשך, אשר
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1079
;)1()(א3 טיב הזיקה בינו לבין ארגון הטרור האמור בסעיף
)1(
האם הפעילות המקדמת או המאפשרת את פעילות ארגון הטרור האמור
)2(
), נעשית באופן שיטתי או מתמשך, או שיש בה תרומה ממשית1()(א3 בסעיף
לפעילות ארגון הטרור.
הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(ב)
עד למועד ההכרזה - 6 הכריז שר הביטחון הכרזה סופית לפי הוראות סעיף
)1(
;הסופית
והחליט שר הביטחון שלא להכריז 5 הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף
)2(
, או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה6 הכרזה סופית לפי הוראות סעיף
עד למועד ההחלטה כאמור או עד תום התקופה כאמור, - האמורה באותו סעיף
לפי העניין;
עד - 5 לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתן לפי הוראות סעיף
)3(
הימים30 ימים מתום התקופה האמורה, ואם נתן שר הביטחון בתוך30 תום
עד למועד ההחלטה - 6 האמורים החלטה לעניין הכרזה סופית לפי הוראות סעיף
כאמור.
בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין,
(ג)
כהכרזה על ארגון טרור, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.
;)1()(א3 טיב הזיקה בינו לבין ארגון הטרור האמור בסעיף
)1(
האם הפעילות המקדמת או המאפשרת את פעילות ארגון הטרור האמור
)2(
), נעשית באופן שיטתי או מתמשך, או שיש בה תרומה ממשית1()(א3 בסעיף
לפעילות ארגון הטרור.
הכרזה זמנית תעמוד בתוקפה עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(ב)
עד למועד ההכרזה - 6 הכריז שר הביטחון הכרזה סופית לפי הוראות סעיף
)1(
;הסופית
והחליט שר הביטחון שלא להכריז 5 הוגשו טענות בכתב לפי הוראות סעיף
)2(
, או לא נתן החלטה בעניין עד תום התקופה6 הכרזה סופית לפי הוראות סעיף
עד למועד ההחלטה כאמור או עד תום התקופה כאמור, - האמורה באותו סעיף
לפי העניין;
עד - 5 לא הוגשו טענות בכתב בתוך התקופה להגשתן לפי הוראות סעיף
)3(
הימים30 ימים מתום התקופה האמורה, ואם נתן שר הביטחון בתוך30 תום
עד למועד ההחלטה - 6 האמורים החלטה לעניין הכרזה סופית לפי הוראות סעיף
כאמור.
בתקופת תוקפה של הכרזה זמנית לפי סעיף זה, יראו אותה, לכל דבר ועניין,
(ג)
כהכרזה על ארגון טרור, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.
יש בו כדי להעיד על מטרותיו של הארגון ותכליתו, וכן
מה משקלה של תרומתו של ארגון זה, לפעילותו של ארגון
הטרור "העיקרי". האם הסיוע שהוא מגיש לו הוא בעל
חשיבות לדידו של הארגון מקבל הסיוע. שיקולים אלה
מסייעים בזיהוי טיבו של הארגון, ותפקידו במסגרת המערך
התומך בארגוני הטרור והמאפשר את פעילותם. בהתאם
לכך ייקבע אם יש מקום להכריז על ארגון זה כארגון טרור.
יודגש כי התבחינים המוצעים אינם עומדים כל אחד
בפני עצמו, אלא מתקיימים יחסי גומלין ביניהם. כך, למשל,
עשוי - ארגון שתרם תרומה כבדת משקל לארגון טרור
להיחשב לארגון טרור גם אם לא הוכח כי מדובר בפעילות
חוזרת. כמו כן, ארגון העוסק בחינוך של ילדים ונערים
להזדהות עם ארגון טרור ולתמיכה בו, באופן עקבי, עשוי
להיחשב לארגון טרור גם אם נושא זה מהווה נתח קטן
מכלל פעילותו.
לסעיף קטן (ב)
בסעיף הקטן המוצע נקבעה תקופת תוקפה של
ההכרזה הזמנית. הגבלת תקופה זו נדרשת לצורך יצירת
ודאות בדבר מעמדו של הארגון, בין אם יימצא כי יש
, ובין אם יימצא 6 להכריז עליו הכרזה סופית, לפי סעיף
שאין מקום לכך, ואז תפקע ההכרזה הזמנית.
על פי המוצע, אם לא הוגשה בקשה לשימוע לפי סעיף
ימים מיום פרסום ההכרזה הזמנית ברשומות, 60 , בתוך5
או מתום תקופה ההארכה שניתנה לעניין זה לפי סעיף
30 תעמוד ההכרזה בתוקפה לתקופה של- (ד) המוצע5
ימים נוספים כך שיעמוד לרשות שר הביטחון הזמן הדרוש
. אם הוגשה בקשה לשימוע 6 למתן הכרזה סופית לפי סעיף
כאמור, תעמוד ההכרזה הזמנית בתוקפה עד להשלמת
ההליכים הקשורים בשימוע ובהכרזה הסופית על ידי שר
, על שר הביטחון 6 בהתאם לסעיף- הביטחון, ובמקרה זה
ימים ממועד קבלת 30 להשלים את ההכרזה הסופית בתוך
המלצת הוועדה המייעצת. אם לא הושלמו הליכי ההכרזה
במועד כאמור, תפקע ההכרזה הזמנית. בנוסף מוצע לקבוע
, תפקע 6 כי אם הכריז שר הביטחון הכרזה סופית לפי סעיף
ההכרזה הזמנית.
לסעיף קטן (ג)
מוצע להבהיר כי הכרזה זמנית מהווה הכרזה על
ארגון טרור לכל דבר ועניין לפי החוק המוצע, וכל ההשלכות
הנובעות מהכרזה על ארגון טרור יחולו גם לגביה, למעט
) 2()(ג11 בשני עניינים שנקבעו בחוק באופן מפורש: בסעיף
נקבע כי הכרזה על ארגון זר לפי סימן ב' לפרק ב' בחוק
תהיה בטלה, אם שר הביטחון הכריז על ארגון הטרור לפי
סימן א' לפרק ב'. בהקשר זה נקבע כי הוראת הבטלות תחול
שאז ההכרזה היא ודאית - רק מרגע ההכרזה הסופית
ואינה צפויה עוד לשינוי (אלא במסגרת הליכי הביטול
שנקבעו בחוק המוצע). כל עוד לא הוכרז הארגון בהכרזה
סופית, תעמוד הכרזת ועדת השרים בעינה. ההקשר השני
(א) המוצע, שבו נקבע כי שר הביטחון 98 הוא במסגרת סעיף
- אינו רשאי לצוות על חילוט רכוש תפוס של ארגון טרור
.6 אם טרם הושלמה הכרזתו הסופית לפי סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1080
זכות שימוע
.5
, רשאי ארגון הטרור שאליו4 הכריז שר הביטחון הכרזה זמנית לפי הוראות סעיף
(א)
מתייחסת ההכרזה, או חבר באותו ארגון, להגיש לשר, בכתב, באמצעות הוועדה
המייעצת, את טענותיו לעניין ההכרזה בטרם קבלת החלטה בדבר הכרזה סופית לפי
.6 סעיף
במסגרת הטענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יפרט הטוען את כל העובדות הנוגעות
(ב)
לעניין ויצרף את המסמכים שבידיו.
ימים מיום פרסום ההודעה על 60 טענות בכתב לפי סעיף קטן (א) יוגשו בתוך
(ג)
(א).18 ההכרזה הזמנית, ברשומות, לפי סעיף
על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי שר הביטחון להאריך את התקופה האמורה
(ד)
, ובלבד שהוגשה לו בקשה 6 באותו סעיף קטן, אם טרם הכריז הכרזה סופית לפי סעיף
מנומקת לכך ומתקיים אחד מאלה:
שר הביטחון שוכנע כי העיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא
)1(
ידע על ההכרזה הזמנית מטעמים שאינם תלויים בו, ובלבד שהבקשה הוגשה
ימים מיום שההכרזה הזמנית הובאה לידיעתו;30 בתוך
שר הביטחון מצא כי הדבר מוצדק מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.
)2(
מוצע לאפשר לחבר בני אדם שפורסמה לגביו
5 סעיף
וכן לחבר בארגון 4 הכרזה זמנית לפי סעיף
שהוכרז כאמור, להגיש לשר, בכתב, את טענותיו לעניין
ההכרזה, בטרם תתקבל החלטה בדבר הכרזה סופית
4 על הארגון. כפי שהובהר לעיל, בדברי ההסבר לסעיף
המוצע, הליך זה מחליף למעשה את זכותו של הארגון
להישמע על ידי הגורם המינהלי המקבל את ההחלטה
לפני ההכרזה. לעניין זה יצוין כי תקנות ההגנה וכן פקודת
מניעת טרור אינן כוללות הסדר בעניין עיון חוזר או
שימוע במסגרת ההכרזות הנעשות מכוחו. ההסדר המוצע
מתחייב מעקרונות המשפט המינהלי, בדבר זכותו של מי
שנפגע מפעולת הרשות המינהלית להישמע על ידה. ראו
הסתדרות 197/89 לעניין זה את דברי השופט מלץ בע"א
, 320 )3(אגודת ישראל בארץ–ישראל נ' שוורץ, פ"ד מה
, שלפיהם "הכלל הבסיסי לעניין זכות הטיעון במישור 324
,המינהלי הינו, כי כל אימת שאדם עלול להיפגע פגיעת גוף
רכוש, מקצוע או מעמד על ידי החלטת רשות מינהלית,
חייבת זו לאפשר לו להשמיע את טענותיו".
מובהר כי ההסדר בסעיף זה לעניין האפשרות להגשת
טענות בכתב כנגד ההכרזה הזמנית, מתייחס רק להכרזות
שנעשו לפי החוק המוצע, ולא להכרזות שנעשו קודם
לחקיקתו של חוק זה על פי פקודת מניעת טרור או תקנות
ההגנה. זאת, מאחר שהמועד הרלוונטי להגשת בקשה
לשימוע, לפי המוצע, הוא בסמוך לאחר ההכרזה, והוא
מאפשר בחינה מיידית של התשתית הראייתית להכרזה,
לאור טענותיו של המבקש. על כן אין זה רלוונטי להכרזות
- המוצע7 אלה. לגבי ארגונים שהוכרזו בעבר, יחול סעיף
המאפשר הגשת בקשה לביטול ההכרזה גם בחלוף זמן רב
ממועד ההכרזה. בהתאם לכך, בהוראות המעבר שנקבעו
המוצע, נקבע כי לגבי הכרזות שנעשו קודם 134 בסעיף
לחקיקתו של החוק המוצע, לפי פקודת מניעת טרור או חוק
יראו את ארגון הטרור כאילו הוכרז - איסור מימון טרור
המוצע.6 עליו בהכרזה סופית, לפי סעיף
את הטענות בכתב רשאי להגיש, כאמור, חבר בני אדם
המוצע, וכן 4 שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף
רשאי להגיש את הבקשה חבר בארגון טרור שהוכרז כאמור,
וזאת בשל ההשלכות שעשויות להיות להכרזה עליו עצמו,
כחבר בארגון הטרור. על פי המוצע לא יתאפשר לגורם אחר
שאינו ארגון הטרור המוכרז או חבר בו, להגיש טענות בכתב
נגד עצם ההכרזה. זאת משום שהנטל להוכיח כי אין בסיס
להכרזה מוטל על הגורם המוכרז, ואילו גורם חיצוני אינו
בעל מעמד מתאים לנקוט עמדה בשאלה אם פעולותיו של
הארגון עולות כדי הגדרתו כארגון טרור אם לאו. ככל שצד
שלישי עלול להיפגע ישירות מהכרזה (למשל בשל אינטרס
הרי שבמסגרת פרקים ו' וז' להצעת החוק, - )קנייני שיש לו
שבהם הוסדרו סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש ארגון
נקבעו הגנות נרחבות על עניינו של "טוען לזכות - טרור
ברכוש" אשר יוכיח כי יש לו זכות לגיטימית ברכוש הארגון,
ובמסגרת זו הוא רשאי להציג את טענותיו.
על פי המוצע, הבקשה לשימוע תוגש באמצעות
הוועדה המייעצת, שתפקידה בהקשר זה הוסדר בסעיף
קטן (ה).
) לחוק 5( ) עד2(83.05 לעניין זה יצוין כי גם סעיף
הקנדי מאפשר לארגון שהוכרז להגיש בקשה בכתב לשר
לביטחון הפנים, והלה יכריע אם יש יסוד סביר להמליץ
על הסרת הארגון מרשימת הארגונים המוכרזים. אם השר
ימים ממועד הגשתה, 60 אינו מקבל החלטה בבקשה בתוך
ייחשב הדבר כאילו המליץ להשאיר את הארגון ברשימת
ימים ממועד קבלת החלטת 60 הארגונים המוכרזים. בתוך
השר, הארגון יכול לפנות לבית המשפט, לשם קיום ביקורת
שיפוטית על ההחלטה.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1081
)(ה
הוועדה המייעצת תדון בטענות בכתב לעניין הכרזה זמנית שהוגשו לה
)1(
לפי סעיף קטן (א) ורשאית היא לשם כך לזמן לפניה את מי שהגיש את הטענות
כאמור, ותיתן את המלצתה לעניין ההכרזה סופית, ובלבד שלא תיתן המלצה
כאמור אלא לאחר שנתנה לראש רשות הביטחון שלבקשתו ניתנה ההכרזה,
הזדמנות לטעון את טענותיו.
הוועדה המייעצת תמסור לשר הביטחון את המלצתה המנומקת לעניין
)2(
,ההכרזה הסופית, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור
ימים ממועד סיום דיוניה, ואולם 60 וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום
היא רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל
שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה.
הכרזה סופית
.6
כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור, והוגשו4 הכריז שר הביטחון בהכרזה זמנית לפי סעיף
, רשאי הוא להכריז עליו כאמור, בהכרזה סופית, אם שוכנע, 5 טענות בכתב לפי סעיף
, כי 5 לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף
), ובלבד שיכריז הכרזה סופית 2( ) או1()(א3 מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף
ימים ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת; לא הוגשו טענות בכתב 30 כאמור בתוך
, רשאי שר הביטחון להכריז הכרזה סופית כאמור, 5 בתוך התקופה להגשתם לפי סעיף
ימים מתום התקופה האמורה.30 בתוך
)(ה
הוועדה המייעצת תדון בטענות בכתב לעניין הכרזה זמנית שהוגשו לה
)1(
לפי סעיף קטן (א) ורשאית היא לשם כך לזמן לפניה את מי שהגיש את הטענות
כאמור, ותיתן את המלצתה לעניין ההכרזה סופית, ובלבד שלא תיתן המלצה
כאמור אלא לאחר שנתנה לראש רשות הביטחון שלבקשתו ניתנה ההכרזה,
הזדמנות לטעון את טענותיו.
הוועדה המייעצת תמסור לשר הביטחון את המלצתה המנומקת לעניין
)2(
,ההכרזה הסופית, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור
ימים ממועד סיום דיוניה, ואולם 60 וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום
היא רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ככל
שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה.
.6
כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור, והוגשו4 הכריז שר הביטחון בהכרזה זמנית לפי סעיף
, רשאי הוא להכריז עליו כאמור, בהכרזה סופית, אם שוכנע, 5 טענות בכתב לפי סעיף
, כי 5 לאחר שעיין בטענות שהוגשו ובהמלצת הוועדה המייעצת שניתנה לפי סעיף
), ובלבד שיכריז הכרזה סופית 2( ) או1()(א3 מתקיים באותו חבר בני אדם האמור בסעיף
ימים ממועד קבלת המלצת הוועדה המייעצת; לא הוגשו טענות בכתב 30 כאמור בתוך
, רשאי שר הביטחון להכריז הכרזה סופית כאמור, 5 בתוך התקופה להגשתם לפי סעיף
ימים מתום התקופה האמורה.30 בתוך
הכרזה סופית
בסעיף קטן (ג) המוצע, מוצע להגביל את אפשרות
ימים ממועד פרסום ההכרזה 60–הגשת הבקשה לשימוע ל
הזמנית, זאת כדי לתחום את התהליך ולאפשר השלמת
. עם זאת, בסעיף קטן (ד) המוצע, מוצע 6 ההכרזה לפי סעיף
לקבוע כי שר הביטחון רשאי לאפשר הגשת בקשה גם
לאחר המועד האמור, אם שוכנע כי המבקש לא ידע על
ימים 30 ההכרזה הזמנית, ובלבד שהגיש את הבקשה בתוך
מיום שנודע לו עליה, או אם מצא שר הביטחון כי הדבר
- מוצדק, מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו, והכול
. אם כבר 6 בתנאי שטרם הוכרז על ארגון הטרור לפי סעיף
הדרך לתקוף - הושלמה ההכרזה הסופית על ארגון הטרור
את ההכרזה היא באמצעות הגשת בקשה לביטול ההכרזה
המוצע. 7 לפי סעיף
בסעיף קטן (ה) המוצע נקבעו הוראות לעניין הוועדה
המייעצת. בהתאם להסדר המוצע, על הוועדה המייעצת
לגבש את המלצתה לאחר שדנה בטענות המבקש, בכתב
או בעל פה, ולאחר ששמעה גם את ראש רשות הביטחון,
שהוא הגורם שיזם את בקשת ההכרזה מלכתחילה, ובידו
הראיות המבססות את טענותיו. על הוועדה להעביר את
המלצתה לשר הביטחון לצורך קבלת החלטה, בתוך המועד
שנקבע בסעיף. הגבלת התקופה, בהקשר זה, נקבעה מתום
דיוני הוועדה, שכן התמשכות דיוני הוועדה תלויה לא
רק בה, כי אם גם במבקש עצמו (ר' הרחבה לעניין מינוי
).14 הוועדה ותפקידיה בדברי ההסבר לסעיף
לאחר שהכריז שר הביטחון על ארגון טרור
6 סעיף
, ולאחר שהושלמו 4 בהכרזה זמנית, לפי סעיף
הליכי השימוע, או לאחר שחלף המועד להגשת בקשה
ניתן להשלים את התהליך ולהכריז על - לשימוע
ארגון הטרור בהכרזה סופית, אם שוכנע שר הביטחון,
לאחר שעיין בכל החומר הנוגע לעניין, כי הארגון עומד
) להכרזה עליו 2( ) או1()(א3 בתנאים שנקבעו בסעיף
כארגון טרור.
נוכח משקלה של הכרזה על ארגון טרור והשלכותיה,
מוצע לקבוע רף גבוה כבסיס להחלטת שר הביטחון. על שר
הביטחון להיות משוכנע, על סמך הראיות שהובאו לפניו
לעניין זה, כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור. ראו לעניין
, שם 859 ,853 )4( כהנא נ' קרויזר, פ"ד מט6897/95 זה בג"צ
נאמר כי "אכן, יש מקום להיזהר מאוד לפני שמכריזים על
חבר אנשים כי הוא ארגון טרוריסטי... שמא "מרוב חרדה
לשמירת הדמוקרטיה יהפכו עקרונותיה לתיאורטיים גרידא,
ובו–זמנית יתנכרו למשמעויותיה המעשיות ויטילו מראש
ניימן נ' יו"ר 2/84 הגבלות ואיסורים לרוב על החירויות" (ע"ב
) 2(ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת–עשרה, פ"ד לט
). לכן, על הממשלה לבדוק היטב אם אכן הנסיבות 277 ,225
."דורשות הכרזה על חבר אנשים שהוא ארגון טרוריסטי
) לחוק הקנדי, למשל, נדרש "יסוד 1(85.01 בסעיף
) כי reasonable grounds to believe( "סביר להאמין
ארגון עוסק בטרור, לשם הכרזה עליו כארגון טרור. ביטוי זה
משקף, על פי המקובל בחקיקה בישראל, רף ראייתי מעט
נמוך יותר. על כן נבחר, בלשון הסעיף המוצע, רף ראייתי
גבוה יותר כאמור.
לעניין המועד להכרזה הסופית, מוצע לקבוע כי השר
רשאי להכריז על ארגון טרור אם חלף המועד להגשת בקשת
אם הוגשה בקשה - שימוע, ולא הוגשה בקשה כאמור, או
לאחר השלמת ההליכים הקשורים בכך, בהתאם - לשימוע
ימים ממועד קבלת 30 המוצע, אך לא יאוחר מתום5 לסעיף
(ב)4 המלצת הוועדה המייעצת בעניין. כאמור לפי סעיף
), אם לא הכריז שר הביטחון על ארגון הטרור בהכרזה 2(
. תפקע ההכרזה הזמנית- סופית בתוך התקופה האמורה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1082
ביטול הכרזה על
ארגון טרור
.7
,, רשאי להגיש לשר הביטחון6 ארגון טרור שהוכרז עליו בהכרזה סופית לפי סעיף
(א)
באמצעות הוועדה המייעצת, בכל עת, בקשה בכתב, לביטול ההכרזה, בהתקיים כל אלה:
הארגון לא ביצע עבירת טרור ולא פעל במטרה לאפשר או לקדם ביצוע
)1(
עבירת טרור או במטרה לאפשר או לקדם פעילותו של ארגון טרור אחר, במשך
חמש השנים שבתכוף לפני הגשת הבקשה;
קיימת הסתברות גבוהה כי הארגון לא ישוב לעסוק בפעילות טרור כאמור
)2(
;)1( בפסקה
הארגון הודיע בפומבי כי שינה באופן מהותי את דרכיו וכי הוא מגנה את
)3(
.דרך הטרור
בבקשה לביטול הכרזה לפי סעיף זה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא
(ב)
מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.
(ג)
הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש
)1(
הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה או
בכתב, ולאחר שנתנה לראש רשות הביטחון שלבקשתו ניתנה ההכרזה הזדמנות
כאמור.
הוועדה המייעצת תמסור את המלצתה המנומקת בבקשה לפי סעיף
)2(
קטן (א) לשר הביטחון, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה
ימים ממועד סיום הדיונים 60 כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום
בבקשה, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה
האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה בבקשה.
יצוין כי לא קיים, על פי הצעת החוק, מנגנון ערעור
על החלטת שר הביטחון, שהיא החלטה מינהלית סופית.
מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת שר הביטחון, רשאי, לאחר
שמיצה את ההליכים לפי החוק המוצע, לפנות בעתירה
לבית המשפט העליון נגד החלטת שר הביטחון, לבחינת
סבירות החלטתו.
מוצע להסדיר את המנגנון לביטול הכרזה על
7 סעיף
ארגון טרור, וזאת בדומה להסדר הקבוע בעניין
לחוק איסור 4 זה לגבי ביטול הכרזה על ארגון זר, לפי סעיף
המוצע, 5 מימון טרור. בעוד שבקשה לשימוע, לפי סעיף
ניתן להגיש בסמוך להחלטה להכריז על ארגון טרור הכרזה
זמנית, במטרה להביא לשינוי ההחלטה המינהלית ולמנוע
באופן מיידי את ההשלכות הרחבות של הכרזה כאמור,
הרי שבקשה לביטול הכרזה יכולה להיות מוגשת על ידי
הארגון בחלוף זמן, ולאחר שהתרחשו שינויים מהותיים
ביחס לארגון הטרור שהוכרז.
לפי סעיף קטן (א), בקשה לביטול ההכרזה תוגש לשר
הביטחון באמצעות הוועדה המייעצת, אשר תפקידה,
בהקשר זה, פורט בסעיף קטן (ג).
בסעיף קטן (א) המוצע, מפורטים שלושה תנאים
להגשת בקשה לביטול ההכרזה, אשר נועדו להבטיח כי
לא מתקיימים עוד המאפיינים שהצדיקו את ההכרזה על
הארגון כארגון טרור: האחד, כי הארגון לא ביצע עבירת
טרור, לא פעל במטרה לקדם ביצוע עבירת טרור וכן לא
פעל במטרה לאפשר או לקדם פעילותו של ארגון טרור אחר,
במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה. יצוין - הכל
כי על אף שהסף שנקבע להכרזה על ארגון טרור הוא כי
הארגון פועל לביצוע "מעשה טרור או עבירת טרור חמורה"
)), הרי שלאחר שהוכרז הארגון, אם הוא מבקש 1()(א3 (סעיף
הסף הוא מחמיר יותר, ועליו להוכיח - את ביטול ההכרזה
כי לא ביצע כל "עבירת טרור", ולא רק החמורות שבהן.
עוד יצוין כי ההתייחסות לקידום פעילותו של
"ארגון טרור אחר" כאמור, מתייחסת בעיקר לפעילותם של
"ארגוני המעטפת", כפי שהובהר בדברי ההסבר להגדרה
המוצע, אשר יידרשו להוכיח, 2 "ארגון טרור" שבסעיף
לצורך ביטול ההכרזה, כי אין בפעילותם עוד כדי לתמוך
בפעילותו של ארגון טרור כלשהו.
התנאי השני הוא כי קיימת הסתברות גבוהה
שהארגון לא ישוב לעסוק בפעילות טרור כאמור בתנאי
הראשון, והתנאי השלישי הוא שהארגון הודיע בפומבי כי
שינה באופן מהותי את דרכיו וכי הוא מגנה את דרך הטרור.
בסעיף קטן (ג) המוצע מוסדרת פעילותה של הוועדה
(ה) לגבי 5 המייעצת בהקשר זה, בדומה להסדרתה בסעיף
דיון בטענותיו של ארגון הטרור בעניין ההכרזה הזמנית.
לפי המוצע, הוועדה המייעצת תגבש את המלצתה
לגבי הבקשה לביטול ההכרזה, לאחר שנתנה למבקש
הזדמנות להשמיע את טענותיו, בעל פה או בכתב,
ולאחר שנתנה הזדמנות כאמור גם לראש רשות הביטחון,
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1083
שוכנע שר הביטחון, לאחר שעיין בבקשה לביטול ההכרזה ובהמלצת הוועדה
(ד)
המייעצת בעניין, כי התמלאו התנאים לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההכרזה,
ידחה את הבקשה; - ולקבוע בהחלטתו את מועד תחילתו של הביטול; לא שוכנע כאמור
ימים מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה כאמור, 30 החלטת שר הביטחון תינתן בתוך
ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות
ימים כל אחת.30 נוספות שלא יעלו על
עותק מהחלטת שר הביטחון ומנימוקיה יומצא למבקש ולראש רשות הביטחון,
(ה)
ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת השר הכוללים מידע שלגביו קבעה הוועדה
(א), שהוא מידע חסוי.9 המייעצת, לפי הוראות סעיף
בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ושוכנע שר הביטחון, בתוך שנתיים ממועד ההחלטה
(ו)
על הביטול, כי ההחלטה כאמור ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב, או כי חבר בני האדם
), רשאי הוא לבטל את ההחלטה על 1()שב לעסוק בפעילות טרור כאמור בסעיף קטן (א
הביטול, וההכרזה תחזור לתוקפה החל במועד שיקבע השר בהחלטתו.
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של שר הביטחון לפי כל דין, לבטל
(ז)
הכרזה על ארגון טרור אם מצא כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
שוכנע שר הביטחון, לאחר שעיין בבקשה לביטול ההכרזה ובהמלצת הוועדה
(ד)
המייעצת בעניין, כי התמלאו התנאים לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההכרזה,
ידחה את הבקשה; - ולקבוע בהחלטתו את מועד תחילתו של הביטול; לא שוכנע כאמור
ימים מיום שהובאה לפניו המלצת הוועדה כאמור, 30 החלטת שר הביטחון תינתן בתוך
ורשאי הוא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות
ימים כל אחת.30 נוספות שלא יעלו על
עותק מהחלטת שר הביטחון ומנימוקיה יומצא למבקש ולראש רשות הביטחון,
(ה)
ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת השר הכוללים מידע שלגביו קבעה הוועדה
(א), שהוא מידע חסוי.9 המייעצת, לפי הוראות סעיף
בוטלה הכרזה לפי סעיף זה, ושוכנע שר הביטחון, בתוך שנתיים ממועד ההחלטה
(ו)
על הביטול, כי ההחלטה כאמור ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב, או כי חבר בני האדם
), רשאי הוא לבטל את ההחלטה על 1()שב לעסוק בפעילות טרור כאמור בסעיף קטן (א
הביטול, וההכרזה תחזור לתוקפה החל במועד שיקבע השר בהחלטתו.
אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של שר הביטחון לפי כל דין, לבטל
(ז)
הכרזה על ארגון טרור אם מצא כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
לצורך הצגת מידע רלוונטי שבידו, בכל הנוגע לבחינת
התקיימותם של התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). כמו
כן נקבע המועד להגשת המלצות הוועדה המייעצת לשר
- (ה) לעיל5 הביטחון. כפי שצוין בדברי ההסבר לסעיף
הגבלת התקופה, בהקשר זה, נקבעה מתום דיוני הוועדה,
שכן התמשכות דיוני הוועדה תלויה לא רק בה, כי אם גם
במבקש עצמו.
בסעיף קטן (ד), מוצע לקבוע כי אם שוכנע שר הביטחון
כי התמלאו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), לאחר
שעיין בבקשה לביטול ובהמלצת הוועדה המייעצת, רשאי
הוא לבטל את ההכרזה, והביטול ייכנס לתוקפו החל במועד
שיקבע השר בהחלטתו. עוד מוצע לקבוע כי החלטת שר
ימים מיום שהובאה לפניו המלצת 30 הביטחון תינתן בתוך
הוועדה המייעצת, ואולם רשאי הוא להאריך תקופה זו,
בהתאם לאמור בסעיף, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
, על פי החוק 5 כאמור לעיל, בדברי ההסבר לסעיף
הקנדי, אם החלטת השר ביחס לבקשתו של ארגון להסירו
ימים 60 מרשימת הארגונים המוכרזים אינה ניתנת בתוך
ממועד הגשת הבקשה, מוחזק השר כמי שהמליץ לדחות
את הבקשה. בסעיף המוצע נקבעה רק הגבלה של תקופת
גיבוש המלצת הוועדה המייעצת והחלטת השר, כמצוין
לעיל, ולא נקבעה כמו בחוק הקנדי ברירת מחדל במקרה
שלא גובשה המלצה במועד האמור.
בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי החלטת השר ונימוקיה
יומצאו למבקש ולראש רשות הביטחון, ואולם מובהר כי
(א), לא יימסר למבקש.9 מידע חסוי, כהגדרתו בסעיף
בסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי החלטתו של שר
הביטחון לביטול הכרזה לפי הסעיף המוצע, ניתנת
אם ייווכח - לביטול בתוך שנתיים ממועד ההחלטה. קרי
שר הביטחון, בתוך שנתיים ממועד ההחלטה על ביטול
ההכרזה, כי הארגון שב לעסוק בפעילות טרור, או כי
החלטת הביטול נסמכה על מידע שגוי או כוזב שהוצג
לפני השר או הוועדה המייעצת, רשאי הוא לבטל את
החלטתו הקודמת, וההכרזה על ארגון הטרור תחזור לתקפה
החל במועד שיקבע השר, וזאת בלא צורך בהליך הכרזה
.4 מחודש לפי סעיף
בסעיף קטן (ז), מוצע להבהיר כי על אף התנאים
המפורטים בסעיף קטן (א), המתווה את "דרך המלך"
בבקשה לביטול הכרזה, קיימת לשר הביטחון סמכות
שיורית להורות על ביטול הכרזה גם ביוזמתו, וגם בתנאים
אחרים מאלה המפורטים בסעיף קטן (א), וזאת בהתאם
.1981- לחוק הפרשנות, התשמ"א15 להוראת סעיף
מובהר כי בדומה למרבית ההסדרים בחוק המוצע
המוצע 7 הנוגעים לארגון טרור מוכרז, גם ההסדר בסעיף
יחול על כלל ארגוני הטרור המוכרזים, בין אם ההכרזה
עליהם נעשתה על פי החוק המוצע ובין אם נעשתה על
פי הדין הקיים לפני תחילתו של החוק המוצע, וזאת,
בשונה מההסדר לעניין שימוע לאחר הכרזה זמנית על
המוצע, שיחול רק על ארגוני 5 ארגון טרור, הקבוע בסעיף
טרור המוכרזים לפי החוק המוצע, מהטעמים שפורטו
המוצע. הדבר מעוגן במסגרת 5 לעיל בדברי ההסבר לסעיף
לחוק. להוראה זו חשיבות רבה 134 הוראות המעבר בסעיף
המוצע, אשר אף הוא חל 19 בעיקר לנוכח הוראת סעיף
גם לגבי הכרזות שנעשו לפני תחילתו של החוק המוצע,
ואשר קובע כי לא ניתן לתקוף את ההכרזות בבית המשפט
במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים נגד ארגוני הטרור
או חבריהם. הדרך היחידה לביטול הכרזה שניתנה על פי
החוק המוצע או הדין שקדם לו, היא באמצעות בקשה
המוצע, או על ידי עתירה לבג"ץ 7 לביטול הכרזה לפי סעיף
כאמור לעיל.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1084
זכות עיון לצורך
שימוע או בקשה
לביטול הכרזה
.8
,, רשאי7 או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף5 הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף
לצורך הגשת הטענות או הבקשה כאמור, לעיין בבקשת ראש רשות הביטחון להכרזה
על ארגון הטרור ובהחלטת שר הביטחון בבקשה, ואולם לא יהיה רשאי לעיין במידע
(א), וכן במידע 9 שלגביו קבעה הוועדה המייעצת שהוא מידע חסוי לפי הוראות סעיף
(ד).9 ששר הביטחון והוועדה המייעצת התבקשו שלא להתחשב בו לפי הוראות סעיף
מידע חסוי
.9
הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת ראש רשות ביטחון, לקבוע כי מידע שהוצג
(א)
לפניה הוא מידע חסוי, ובלבד ששוכנעה כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי
החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין
- שיש באי–גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה
מידע חסוי); לצורך קביעה כאמור רשאית הוועדה לעיין במידע ולשמוע מראש רשות
הביטחון הסברים לעניין זה, וזאת אף שלא בנוכחות המבקש או בא כוחו.
הוועדה המייעצת רשאית לעיין במידע חסוי לשם גיבוש המלצתה לפי סעיפים
(ב)
(ג), ולבסס את המלצתה על מידע כאמור, ורשאית היא לשם כך לשמוע מראש 7 (ה) או5
.)רשות הביטחון הסברים לעניין זה כאמור בסעיף קטן (א
ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) על מידע
(ג)
או למגיש הבקשה לביטול הכרזה 5 חסוי שהוצג לה, תודיע למגיש הטענות לפי סעיף
, לפי העניין, על כוונתה לעשות כן, ורשאית היא להעביר לו או לבא כוחו 7 לפי סעיף
תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו קבעה,
לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע חסוי.
מוצע לקבוע כי מי שזכאי להגיש טענות
8 סעיף
, או 5 בכתב לעניין הכרזה זמנית לפי סעיף
, יהיה רשאי לעיין בחלקים 7 בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף
הגלויים של בקשת ראש רשות ביטחון להכריז על הארגון,
וכן בחלקים הגלויים של החלטת שר הביטחון בבקשה
זו. זכות העיון נדרשת כדי לאפשר למבקש להתמודד עם
הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה, ולערוך את טענותיו
בהתאם. עם זאת, לא יהיה המבקש רשאי לעיין במידע
(א) המוצע, כי הוא 9 אשר נקבע לגביו, לפי הוראות סעיף
חסוי מהטעמים המנויים באותו סעיף. כמו כן, לא יימסר
לעיונו מידע שלגביו קבעה הוועדה, על אף בקשת ראש
רשות ביטחון, שאין הוא חסוי, ושבהתאם להוראות סעיף
(ד), ביקש ראש רשות הביטחון או עובד בכיר מטעמו כי 9
המידע לא יילקח בחשבון במסגרת גיבוש המלצות הוועדה
והחלטת השר. מאחר שמידע זה ממילא לא ישמש עוד
תשתית ראייתית בגיבוש המלצת הוועדה המייעצת או
החלטת השר, הרי שאין עוד מקום להציגו למבקש.
מוצע לקבוע הסדר לעניין הצגת מידע חסוי
9 סעיף
ושימוש בו במסגרת ההחלטה על הכרזה על
ארגון טרור, וכן החלטה בבקשה לביטול הכרזה. הוכחת
התקיימותם של התנאים הנדרשים לצורך הכרזה על ארגון
טרור נעשית לעתים קרובות תוך הסתמכות, בין השאר,
על ראיות שהן רגישות מבחינה ביטחונית, ואשר חשיפתן
עלולה לגרום לפגיעה בביטחון המדינה, או להעמיד בסכנה
מקורות שמסרו מידע לרשות הביטחון.
אשר על כן, מוצע בסעיף קטן (א) להסמיך את הוועדה
המייעצת לקבוע שמידע הוא חסוי, וזאת לבקשת ראש
רשות ביטחון או עובד בכיר שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד
ששוכנעה כי התקיימה אחת העילות המפורטות בסעיף.
כמו כן תבדוק הוועדה אם העניין שיש באי–גילויו של
המידע עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית
צדק. מובהר כי לצורך קבלת החלטה בעניין זה, רשאית
הוועדה לעיין במידע ולקבל לגביו הסברים, גם במעמד
צד אחד בלבד.
בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), רשאית
הוועדה להסתמך על מידע שנקבע לגביו שהוא מידע
חסוי, לצורך גיבוש המלצתה לשר הביטחון, וכן היא רשאית
לשמוע הסברים מנציג רשות הביטחון בנוגע למידע זה גם
במעמד צד אחד בלבד. ואולם אם ביקשה הוועדה להסתמך
על מידע חסוי כאמור, עליה להודיע למבקש על כוונתה
לעשות כן, ובמידת האפשר תעביר למבקש או לבא כוחו
את תמצית המידע החסוי.
על פי סעיף קטן (ד) המוצע, אם קבעה הוועדה
המייעצת כי מידע מסוים אינו חסוי, למרות בקשת רשות
הביטחון, וראש רשות הביטחון סבור כי חשיפת המידע
עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, רשאי ראש רשות
הביטחון או עובד בכיר מטעמו לחזור בו מהצגת המידע,
ולבקש כי המידע לא יובא בחשבון לצורך גיבוש המלצת
הוועדה ולצורך החלטת שר הביטחון בבקשה. ביקש כן
ראש רשות הביטחון או העובד מטעמו, על הוועדה יהיה
לבחון, במסגרת גיבוש המלצתה לעניין הטענות בכתב
שהוגשו בקשר להכרזה הזמנית או לעניין ביטול הכרזה,
אם להכרזה יש בסיס מספק גם בלא המידע החסוי, וכן שר
הביטחון יבחן זאת, ומידע זה לא יימסר לעיונו של המבקש.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1085
קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי
(ד)
ראש רשות הביטחון לבקש מהוועדה כי המידע האמור לא יובא בחשבון לצורך גיבוש
; ביקש ראש רשות הביטחון 7 או6 ,5 המלצת הוועדה והחלטת שר הביטחון לפי סעיפים
כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע האמור, והמידע לא יועבר למבקש ולבא כוחו.
לרבות עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ולעניין - "בסעיף זה, "ראש רשות ביטחון
(ה)
קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], - "זה, "עובד בכיר
, קצין בצבא ההגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, או עובד בכיר 81971-התשל"א
ברשות ביטחון אחרת, לפי העניין.
סימן ב': הכרזת ועדת השרים על פעיל טרור או על ארגון טרור, בשל קביעה
מחוץ לישראל
הגדרות
.10
- בסימן זה
"זר", כמפורט להלן, לפי העניין:
מי שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל;- לגבי יחיד
)1(
חבר בני אדם שמרכז פעילותו אינו בישראל, ואם הוא- לגבי חבר בני אדם
)2(
מתקיימים בו גם שניים אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו- תאגיד
אינה בידי תושב ישראל;
- לעניין הגדרה זו
, וכל מונח בהגדרה 91968- כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""שליטה
האמורה יפורש לפי החוק האמור;
לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו בתוספת - ""תושב ישראל
שיפוט - לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון
, והוא אזרח ישראלי או שהוא 101967-בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח
, ושאילו מקום מגוריו 111950-זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י
היה בישראל היה בגדר תושב ישראל;
קבעה הוועדה המייעצת כי מידע שהוצג לפניה לפי סעיף זה אינו מידע חסוי, רשאי
(ד)
ראש רשות הביטחון לבקש מהוועדה כי המידע האמור לא יובא בחשבון לצורך גיבוש
; ביקש ראש רשות הביטחון 7 או6 ,5 המלצת הוועדה והחלטת שר הביטחון לפי סעיפים
כאמור, לא יתחשבו הוועדה והשר במידע האמור, והמידע לא יועבר למבקש ולבא כוחו.
לרבות עובד בכיר שהוא הסמיכו לכך, ולעניין - "בסעיף זה, "ראש רשות ביטחון
(ה)
קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], - "זה, "עובד בכיר
, קצין בצבא ההגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, או עובד בכיר 81971-התשל"א
ברשות ביטחון אחרת, לפי העניין.
סימן ב': הכרזת ועדת השרים על פעיל טרור או על ארגון טרור, בשל קביעה
מחוץ לישראל
.10
- בסימן זה
הגדרות
"זר", כמפורט להלן, לפי העניין:
מי שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל;- לגבי יחיד
)1(
חבר בני אדם שמרכז פעילותו אינו בישראל, ואם הוא- לגבי חבר בני אדם
)2(
מתקיימים בו גם שניים אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו- תאגיד
אינה בידי תושב ישראל;
- לעניין הגדרה זו
, וכל מונח בהגדרה 91968- כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""שליטה
האמורה יפורש לפי החוק האמור;
לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו בתוספת - ""תושב ישראל
שיפוט - לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון
, והוא אזרח ישראלי או שהוא 101967-בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח
, ושאילו מקום מגוריו 111950-זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י
היה בישראל היה בגדר תושב ישראל;
הסדר דומה לעניין הסתמכות על מידע חסוי, קיים גם
) לחוק הקנדי. 6.1( ) עד6(83.05 בסעיפים
במסגרת ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות
המינהלית לדחות בקשה של ארגון להסירו מרשימת
הארגונים המוכרזים, רשאי השופט לעיין בכל ראיה או
מידע הנוגעים לעניין, שלא בנוכחות הארגון המבקש או
בא כוחו. זאת, אם השופט סבור שחשיפת המידע תפגע
בביטחון הלאומי או תסכן את ביטחונו של אדם. כמו כן
נקבע בחוק הקנדי, כי השופט יעביר לידי הארגון המבקש
את תמצית המידע שהובא לפניו, כדי ליידע את הארגון
באשר לנימוקי ההחלטה בעניינו. זאת, בלי לחשוף מידע,
אשר לדעת השופט, יש בגילויו משום פגיעה בביטחון
הלאומי או סיכון לביטחונו של אדם. כמו כן השופט רשאי
לסטות מדיני הראיות ולקבל כל ראיה אשר לדעתו היא
מהימנה והולמת, ואף לבסס עליה את החלטתו.
סימן ב': הכרזת ועדת השרים על פעיל טרור או על ארגון
טרור, בשל קביעה מחוץ לישראל
במסגרת סימן ב' המוצע מוסדר הליך ההכרזה
כללי
על פעיל טרור זר או על ארגון טרור זר. מדובר
בהליכי הכרזה המבוססים על הכרזות המתבצעות בחו"ל.
נושא זה מוסדר היום בפרק ב' לחוק איסור מימון טרור,
שמוצע לבטלו במסגרת החוק המוצע, ולשלב את הוראותיו,
בשינויים מסוימים, בסימן זה.
ההגדרה המוצעת מבוססת - "להגדרה "זר
10 סעיף
על ההגדרה הקיימת בפרק ב' לחוק איסור
מימון טרור בהקשר זה, בשינויי עריכה קלים.
.390 ', עמ17 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
8
.234 'ס"ח התשכ"ח, עמ
9
.364 '; התשס"ז, עמ20 'ס"ח התשכ"ח, עמ
10
.159 'ס"ח התש"י, עמ
11
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1086
, וכן מעשה טרור, מחוץ לישראל, שדיני העונשין2 כהגדרתו בסעיף- ""מעשה טרור
של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי
דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה, או דיניה של
המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;
אחד מאלה:- ""פעיל טרור
אדם הנוטל חלק בביצוע מעשה טרור או המסייע או המשדל לביצוע
)1(
;מעשה טרור
אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז.
)2(
הכרזת ועדת שרים
על פעיל טרור או
על ארגון טרור,
בשל הכרזה מחוץ
לישראל
.11
)(א
הכריז גורם מוסמך של מדינה זרה, בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה,
)1(
,)כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף לסעיף קטן (ב
להכריז כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור אם יש לה יסוד סביר להניח
), ואולם לעניין האמור באותו סעיף 2( ) או1()(א3 כי מתקיים לגביו האמור בסעיף
.10 תחול ההגדרה "מעשה טרור" שבסעיף
הכריז גורם מוסמך של מדינה זרה, בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה,
)2(
כי אדם זר הוא פעיל טרור, והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם
זר הוא פעיל טרור, רשאית היא להכריז כי האדם האמור הוא פעיל טרור; בבואה
להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן זה, לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור
), רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון 3( ) או1( שהוכרז לפי פסקאות
כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא פעיל טרור.
הכריזה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או מי שהיא הסמיכה
)3(
לכך כי אדם זר הוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית
ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל
טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור.
ההגדרה המוצעת מבוססת על - "להגדרה "מעשה טרור
המוצע, בצירוף ההגדרה 2 ההגדרה "מעשה טרור" בסעיף
לחוק איסור מימון טרור. על 1 "מעשה המהווה עבירה" בסעיף
פי ההגדרה המוצעת, "מעשה טרור", לעניין הכרזה על ארגון
טרור זר, כולל גם מעשה טרור מחוץ לישראל, שדיני העונשין
של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה
עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו
נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה כוון המעשה.
הגדרה זו נועדה להבהיר את ההבדל שבין סימן א' בפרק ב'
לחוק המוצע, המתייחס להכרזות על ארגוני טרור הפועלים
נגד ישראל, קרי, המבצעים או מקדמים ביצוע של "מעשי
טרור", אשר דיני העונשין של ישראל חלים עליהן, לבין סימן
ב' בפרק ב' לחוק המוצע, שעניינו הכרזות על ארגוני טרור
הפעילים מחוץ לישראל, והמבצעים או מקדמים ביצוע של
מעשי טרור שדיני העונשין של ישראל אינם חלים עליהן.
אין לפעילותם זיקה ישירה לישראל, בהתאם למבחנים - קרי
בחוק העונשין לעניין החלת דיני העונשין 13 שנקבעו בסעיף
של ישראל על "עבירות חוץ".
ההגדרה המוצעת מתאימה - "להגדרה "פעיל טרור
להגדרה הקיימת בחוק איסור מימון טרור ("אדם שהוא
פעיל טרור"), ועניינה אדם הנוטל חלק בביצוע מעשה טרור
או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור או נוטל חלק פעיל
בארגון טרור מוכרז. הגדרה זו נדרשת לצורך הכרזה על
המוצע.9 אדם זר כפעיל טרור לפי סעיף
הכרזה על ארגון טרור זר או על פעיל טרור
11 סעיף
הכרזת חוץ) - זר לפי הסעיף המוצע (להלן
נעשית על סמך הכרזה קודמת בחו"ל, והיא נעשית על ידי
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.
מעצם טיבה, נשענת הכרזת חוץ על תשתית ראייתית
שונה מהראיות המוצגות לשר הביטחון לצורך קבלת
החלטה בדבר הכרזה לפי סימן א' לפרק ב' המוצע (להלן
הכרזת פנים). בעוד שלצורך הכרזה על ארגון בישראל, -
על שר הביטחון להשתכנע על בסיס מידע ועובדות
3 המובאים לידיעתו כי מדובר בארגון טרור (ראו סעיף
המוצע), הרי שלשם הכרזה על אדם זר או על ארגון זר
) המוצעים, נדרשים שני 2()) ו–(א1()לפי סעיפים קטנים (א
תנאים: ראשית, מדובר באדם או בארגון אשר הוכרזו,
בידי גורם מוסמך של מדינה זרה, כפעיל טרור או כארגון
טרור (ויובהר, לעניין זה, כי הכרזתם כ"ארגון טרור" בחו"ל
נעשית, באופן טבעי, בהתאם להגדרת "ארגון טרור" במקום
ההכרזה, גם אם ההגדרה אינה זהה להגדרה בחוק המוצע),
ושנית, יש לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אכן מדובר
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1087
)(ב
ועדת השרים לא תכריז, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי חבר בני אדם זר הוא
)1(
ארגון טרור, אם אותו חבר בני אדם הוכרז או עומד להיות מוכרז ארגון טרור לפי
סימן א'.
הוכרז כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן
)2(
, תיחשב ההכרזה לפי סעיף6 הוכרז בהכרזה סופית כי הוא ארגון טרור, לפי סעיף
קטן (א) בטלה, החל במועד ההכרזה הסופית.
ביקורת תקופתית
. 12הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי
, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה 11 סעיף
לפי הסעיף האמור עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש
בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השרים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה
; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד 13 לפי הוראות סעיף
(א).18 פרסום ההכרזה ברשומות לפי סעיף
ביטול הכרזה על
פעיל טרור או על
ארגון טרור
.13
, שהוא ארגון טרור או שהוא פעיל טרור וכן מי11 מי שהוכרז עליו, לפי סעיף
(א)
שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדת השרים,
באמצעות הוועדה המייעצת.
)(ב
ועדת השרים לא תכריז, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי חבר בני אדם זר הוא
)1(
ארגון טרור, אם אותו חבר בני אדם הוכרז או עומד להיות מוכרז ארגון טרור לפי
סימן א'.
הוכרז כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן
)2(
, תיחשב ההכרזה לפי סעיף6 הוכרז בהכרזה סופית כי הוא ארגון טרור, לפי סעיף
קטן (א) בטלה, החל במועד ההכרזה הסופית.
. 12הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי
, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה 11 סעיף
לפי הסעיף האמור עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש
בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השרים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה
; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד 13 לפי הוראות סעיף
(א).18 פרסום ההכרזה ברשומות לפי סעיף
ביקורת תקופתית
.13
, שהוא ארגון טרור או שהוא פעיל טרור וכן מי11 מי שהוכרז עליו, לפי סעיף
(א)
שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדת השרים,
באמצעות הוועדה המייעצת.
ביטול הכרזה על
פעיל טרור או על
ארגון טרור
בפעיל טרור או בארגון טרור. לעניין זה, גם בסימן זה, מוצע
להבהיר כי "ארגון טרור" כולל גם ארגון הפועל לקדם או
לאפשר את פעילותו של ארגון כאמור, וזאת על ידי הפניה
(א) המוצע. בנוסף, לפי סעיף קטן 3 ) בסעיף2(–) ו1( לפסקאות
) המוצע, לגבי אדם זר או ארגון זר אשר הוכרזו כפעיל 3()(א
טרור או כארגון טרור על ידי מועצת הביטחון של האומות
המאוחדות, רשאית ועדת השרים להכריז עליהם גם בלא
2012 בהתאם לתיקון שהוכנס בשנת- בדיקה נוספת. זאת
2012-), התשע"ב4 'בחוק איסור מימון טרור (תיקון מס
). ההצדקה להסתפקות 510 '(פורסם בס"ח התשע"ב, עמ
ברף ראייתי זה, נעוצה בכך שהכרזה לפי הסעיף המוצע
מבוססת על קביעה שרירה וקיימת של גורם מוסמך של
מדינה זרה, או קביעה של מועצת הביטחון של האו"ם
כי מדובר בפעיל טרור או בארגון טרור, לפי העניין. היסוד
הראייתי להכרזה בישראל מבוסס בעיקרו על רצינות הליכי
ההכרזה בחו"ל ועל עיקרי המידע שעמד בבסיס ההכרזה
לחוק איסור 2 האמורה. הסעיף המוצע דומה, כאמור, לסעיף
מימון טרור.
מאחר שהחוק המוצע כולל גם הסדרה של הליך
הכרזה על ארגון בישראל, לפי סימן א' בפרק ב' המוצע,
), להבהיר כי לא יוכרז על ארגון 1()מוצע, בסעיף קטן (ג
לפי סימן ב' לפרק האמור, אם הוא הוכרז או עומד להיות
מוכרז לפי סימן א', וכן אם הוכרז לפי פקודת מניעת טרור
בדומה - לפני חקיקתו של חוק זה. זאת- או תקנות ההגנה
) לחוק איסור מימון טרור. 1()(ד2 לקבוע היום בסעיף
) כי אם בוצעה 2()כמו כן מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג
הכרזת חוץ לגבי ארגון טרור ולאחר מכן בוצעה לגביו גם
המוצע, 6 הכרזת פנים, שהיא הכרזה סופית לפי סעיף
הכרזת החוץ תיחשב בטלה החל במועד ההכרזה הסופית.
) לחוק איסור מימון 2()(ד2 הסדר זה מצוי באופן חלקי בסעיף
טרור, שבו נקבע כי הכרזת חוץ אינה מונעת הכרזת פנים
לאחריה, ואולם בהצעת החוק, במסגרת שני חלקי סעיף
קטן (ג) המפורטים, מוצע להבהיר כי שתי ההכרזות אינן
יכולות לדור בחפיפה אחת, וכי בכל מקרה קיימת עדיפות
להכרזת פנים, הנעשית על פי תשתית ראייתית מלאה,
ואשר מבוססת על פעילות הארגון המכוונת נגד ישראל.
מוצע כי ביחס להכרזת חוץ תיערך
12 סעיף
ביקורת יזומה תקופתית, בידי הוועדה
לחוק איסור מימון טרור. 5 המייעצת, בדומה לקבוע בסעיף
מנגנון הביקורת התקופתית נדרש דווקא ביחס להכרזת
חוץ, משום שהיא מבוססת על קביעה שנתקבלה מחוץ
לישראל על ידי גורמי חוץ, ובידי רשות הביטחון לא נמצא
בהכרח, באופן שוטף, מידע בדבר ביטול ההכרזה, אם
נעשה, או על שינוי נסיבות המצדיק את ביטולה. על כן,
יש הכרח בפעולת בקרה אקטיבית מצד ישראל, כדי לבדוק
אם חל שינוי בנסיבות שהביאו להכרזה זו.
לחוק 6– ו4 הסעיף המוצע מבוסס על סעיפים
13 סעיף
איסור מימון טרור, והוא מאגד את כל הדרכים
לביטול הכרזת חוץ.
בסעיף קטן (א) מוסדר הליך הגשת בקשה לביטול
ההכרזה. בקשה לביטול הכרזת חוץ יכולה להיות מוגשת
בידי מי שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או פעיל טרור,
וכן בידי מי שנפגע במישרין מההכרזה. בהקשר זה ניתנה
זכות עמידה למי שנפגע מההכרזה, גם אם אינו הגוף
המוכרז, וזאת בניגוד לבקשה להליך ביטול הכרזת פנים
המוצע. זאת משום שבהקשר הנוכחי מדובר 7 לפי סעיף
בארגון טרור זר, שאין לו זיקה ישירה לישראל, ועל כן
ניתן להניח שבדרך כלל, הארגון עצמו לא יגיש בקשה
לביטול ההכרזה בישראל. עם זאת, ההכרזה עשויה לפגוע,
בעקיפין, בגורמים אחרים הנמצאים בישראל, ולכן מוצע
כקבוע בחוק איסור מימון טרור לאפשר גם למי שנפגע
במישרין מההכרזה לבקש את ביטולה.
יצוין כי בנוסח הסעיף המוצע לא נכללה הסיפה
(א) לחוק איסור מימון טרור, וזאת מאחר שאין בה 4 בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1088
)(ב
הוועדה המייעצת תדון בבקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתנה למבקש
)1(
הזדמנות להשמיע את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בעל פה
או בכתב.
הוועדה המייעצת תמסור את המלצתה המנומקת בבקשה לפי סעיף
)2(
קטן (א) לוועדת השרים, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה
ימים ממועד סיום הדיונים 60 כאמור, וזאת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום
בבקשה, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה
האמורה ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה בבקשה.
מצאה ועדת השרים, מיוזמתה, או לאחר שעיינה בבקשה לביטול ההכרזה
(ג)
שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ובהמלצת הוועדה המייעצת באותה בקשה שניתנה לפי
, כי חדל 12 סעיף קטן (ב), או לאחר שעיינה בהמלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף
, ובכלל זה כי בוטלה הכרזת הגורם 11 להתקיים תנאי מהתנאים להכרזה לפי סעיף
המוסמך מחוץ לישראל כאמור באותו סעיף, שעל בסיסה ניתנה ההכרזה, תבטל את
ההכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור שנתנה לפי הסעיף האמור.
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאית ועדת השרים, מיוזמתה או לאחר
(ד)
שעיינה בבקשה או בהמלצות כאמור בסעיף קטן (ג), לבטל הכרזה על ארגון טרור או על
, אם מצאה כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים זאת. 11 פעיל טרור שנתנה לפי סעיף
החלטת ועדת השרים בבקשה לביטול הכרזה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), תינתן
(ה)
ימים מיום שהובאה לפניה המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן (ב), 30 בתוך
ורשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופות
ימים כל אחת; עותק החלטת ועדת שרים ונימוקיה יומצא 30 נוספות שלא יעלו על
למבקש, ואולם לא יומצאו למבקש חלקים מהחלטת ועדת השרים הכוללים מידע
(א), שהוא מידע חסוי.9 שלגביו קבעה הוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף
בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו
(ו)
של הביטול.
אין כל הגבלה על מספר הבקשות לביטול הכרזה - צורך
שניתן להגיש, אם הנסיבות מצדיקות זאת.
בסעיף קטן (ב) מוסדרים סדרי עבודתה של הוועדה
(ג) המוצעים. 7–(ה) ו5 המייעצת, בדומה להסדרתם בסעיפים
בהקשר זה יצוין כי בניגוד לאמור בסעיפים הנזכרים,
בבקשה לביטול לפי הסעיף המוצע לא תינתן הזדמנות
לשימוע לראש רשות הביטחון, מאחר שההכרזה, במקרים
אלה, אינה תוצאה של פנייתו.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי ועדת השרים תבטל
הכרזת חוץ לפי הסעיף המוצע, בין על פי בקשה שהוגשה
לה, בין מיוזמתה, ובין על פי המלצת הוועדה המייעצת,
המוצע, 12 בעקבות ביקורת תקופתית שערכה לפי סעיף
אם מצאה כי תנאי מהתנאים להכרזה חדל מלהתקיים,
אם בוטלה קביעת המדינה הזרה או מועצת - ובכלל זה
הביטחון שעל בסיסה ניתנה ההכרזה. מובהר כי החלטה
כאמור אינה נתונה לשיקול דעתה של ועדת השרים, מאחר
שאין עוד הצדקה להכרזה אם תנאי יסודי להכרזה אינו
(ג) סיפה לחוק 4 מתקיים עוד. הסדר זה דומה לקבוע בסעיף
איסור מימון טרור, שבו נקבע כי בנסיבות אלה, על הוועדה
המייעצת להמליץ על ביטול ההכרזה.
נוסף על כך בסעיף קטן (ד) מובהר כי לוועדת השרים
נתון שיקול דעת בדבר ביטול הכרזת חוץ, מטעמים אחרים.
(א) לחוק איסור מימון 6 סעיף קטן זה מקביל לאמור בסעיף
טרור.
סעיף קטן (ה) קובע כי על ועדת השרים לתת את
ימים מיום שקיבלה את 30 החלטתה בבקשה לביטול בתוך
המלצת הוועדה המייעצת בעניין, והיא רשאית להאריך
תקופה זו מנימוקים מיוחדים שיירשמו. זאת, בשונה מסעיף
(ד) לחוק איסור מימון טרור, שבו לא נקבע פרק זמן למתן 4
.החלטה בנושא
עוד מובהר בסעיף קטן זה כי המבקש יהיה זכאי לקבל
עותק מהחלטת ועדת השרים ונימוקיה, וזאת למעט מידע
(ה) לגבי ביטול הכרזת פנים.7 חסוי, בדומה לקבוע בסעיף
בסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי ועדת השרים,
בהחלטתה, תקבע את מועד תחילתו של הביטול, וזאת
(ב) לחוק איסור מימון טרור. 6 בדומה לקבוע בסעיף
(ב) לחוק איסור מימון טרור, 4 יצוין כי האמור בסעיף
להצעת 19 בדבר טענת בטלות של ההכרזה, מעוגן בסעיף
החוק.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1089
סימן ג': הוראות כלליות
מינוי הוועדה
המייעצת ותפקידיה
.14
:שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים והם
(א)
שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי, שימונה על פי
)1(
;המלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש
משפטן הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם
)2(
;נשיא בית המשפט העליון
חבר נוסף בעל ניסיון בתחום הביטחון והמאבק בטרור, שימונה בהתייעצות
)3(
.עם שר הביטחון
הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל
(ב)
זה תמליץ לשר הביטחון ולוועדת השרים, לפי העניין, לגבי הכרזה סופית לפי
, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו 5 , ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף6 סעיף
, וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה 13 או7 לפי סעיפים
והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה.
חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה דינם כדין עובדי המדינה לעניין
(ג)
חיקוקים אלה:
סימן ג': הוראות כלליות
.14
:שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת ובה שלושה חברים והם
(א)
מינוי הוועדה
המייעצת
שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי, שימונה על פי ותפקידיה
)1(
;המלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש
משפטן הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, שימונה בהתייעצות עם
)2(
;נשיא בית המשפט העליון
חבר נוסף בעל ניסיון בתחום הביטחון והמאבק בטרור, שימונה בהתייעצות
)3(
.עם שר הביטחון
הוועדה המייעצת תמלא כל תפקיד המוטל עליה לפי הוראות פרק זה, ובכלל
(ב)
זה תמליץ לשר הביטחון ולוועדת השרים, לפי העניין, לגבי הכרזה סופית לפי
, ולגבי בקשות לביטול הכרזה שהוגשו 5 , ככל שהוגשו טענות בכתב לפי סעיף6 סעיף
, וכן תמליץ לשר ולוועדת השרים בכל עניין אחר שיביאו לפניה 13 או7 לפי סעיפים
והנוגע לסמכויותיהם לפי פרק זה.
חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה דינם כדין עובדי המדינה לעניין
(ג)
חיקוקים אלה:
סימן ג': הוראות כלליות
בהתאם למנגנון הקבוע בחוק איסור מימון טרור
14 סעיף
לגבי הכרזות חוץ, מוצע להסדיר, במסגרת הצעת
הן לגבי - החוק, את מינויה ותפקידיה של הוועדה המייעצת
הכרזות חוץ והן לגבי הכרזות פנים. הוועדה המייעצת איננה
נוטלת חלק בשלב הראשון של הכרזה על ארגון טרור או על
פעיל טרור זר, וההחלטה הראשונית על הכרזה היא החלטה
לגבי הכרזת פנים, או - מינהלית, הנתונה לשר הביטחון
לגבי הכרזת חוץ. תפקידה של הוועדה - לוועדת השרים
המייעצת בא לידי ביטוי בשלב השני, במסגרת הליכי שימוע
המוצע) ובירור בקשות 5 (טענות בכתב שהוגשו לפי סעיף
המוצעים).13 או7 לביטול (שהוגשו לפי סעיפים
במסגרת הליכי שימוע ובירור בקשה לביטול, נבחן
מחדש שיקול דעתו של הגורם שהחליט על ההכרזה, או
נבחנות נסיבות חדשות בקשר אליה. שילובה של הוועדה
המייעצת בשלב זה מאפשר בדיקה מחודשת, נוכח
הבקשות שהוגשו, של התשתית הראייתית שעמדה בבסיס
ההכרזה או של השינוי בנסיבות שהתרחש לאחר ההכרזה,
וכן מבטיחה את בחינת טענותיו של המבקש על ידי גורם
חיצוני, שלא היה מעורב בהליך ההכרזה מלכתחילה.
בסעיף קטן (א) מוסדר מינויה של הוועדה המייעצת,
(א) לחוק איסור מימון טרור, בכפוף 3 בדומה לקבוע בסעיף
לשינויים קלים. על פי המוצע שר המשפטים ימנה ועדה
מייעצת ובה שלושה חברים שהם שופט בדימ' של בית
המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שימונה לפי
המלצת נשיא בית המשפט העליון, משפטן הכשיר לכהן
כשופט של בית המשפט המחוזי, שימונה בהתייעצות עם
נשיא בית המשפט העליון, וחבר נוסף בעל ניסיון בתחום
הביטחון והמאבק בטרור, שימונה בהתייעצות עם שר
הביטחון. קביעת הגורמים השונים אשר ישתתפו בבחירת
המועמדים לוועדה המייעצת, נועדה להבטיח כי הוועדה
תורכב מגורמים משפטיים ומקצועיים מתאימים, בעלי רקע
מגוון, אשר יוכלו לבחון יחד באופן מיטבי את ההיבטים
השונים הנוגעים להליכי ההכרזה, על השלכותיהם
המשמעותיות.
תפקידיה של הוועדה המייעצת מנויים בסעיף
קטן (ב), והם כוללים בעיקר גיבוש המלצות לשר הביטחון
ולוועדת השרים, לפי העניין, בדבר טענות בכתב שהוגשו
המוצע, וכן בדבר בקשות 5 לאחר הכרזה זמנית, לפי סעיף
, ובכל עניין אחר שיובא 13 או7 לביטול הכרזה, לפי סעיפים
בפנייה על ידי שר הביטחון או ועדת השרים בקשר עם
סמכויותיהם לפי חוק זה. זאת נוסף על כל תפקיד אחר
המוטל עליה לפי חוק זה (כגון החלטה על מידע חסוי לפי
).12 , ועריכת ביקורת תקופתית לפי סעיף9 סעיף
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי חבר הוועדה המייעצת
שאינו עובד המדינה, דינו כדין עובד המדינה לעניין כמה
חיקוקים, כמפורט בסעיף, כאשר הכוונה בעיקר לחוקים
שבהם מוטלות מגבלות מיוחדות על עובדי המדינה, וזאת
כדי להבטיח כי עבודתו של חבר הוועדה המייעצת לא
תהיה מושפעת משיקולים זרים הנוגעים לפעילות אחרת
שלו. החוקים שהוחלו על חברי הוועדה המייעצת לפי
סעיף זה הם כדלקמן: חוק שירות המדינה (סיוג פעילות
, שבו נאסר 1959-מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט
על עובדי המדינה שנקבע לגביהם שהחוק האמור יחול
עליהם, להיות חברים בהנהלת מפלגה או גוף מדיני,
להשתתף בגוף בוחר, כהגדרתו בחוק, לעסוק בפעילות
, 1977-מפלגתית בנכסי הציבור ועוד; חוק העונשין, התשל"ז
לעניין עבירות הנוגעות ל"עובד ציבור"; חוק שירות הציבור
, שבו נקבע כי מתנה שהוענקה 1979-(מתנות), התש"ם
לעובד הציבור תקום, ככלל, לקניין המדינה לבד מהמקרים
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1090
;121959 -חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט
)1(
;131977-חוק העונשין, התשל"ז
)2(
;141979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם
)3(
.151969-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט
)4(
איסור ניגוד עניינים
.15
,לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן כחבר בה מי שעלול להימצא
(א)
במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה
לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה
(ב)
המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של
ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו, או לבין תפקיד
אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ
לישיבות הוועדה המייעצת.
- בסעיף זה
(ג)
לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, - ""עניין אישי
בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או - ""קרוב
ילדו של כל אחד מאלה, לרבות בשל אימוץ, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו
קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית;
.1968- כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""בעל עניין", "שליטה", "נושא משרה
דיוני הוועדה
המייעצת
.16
.דיוני הוועדה המייעצת יהיו בדלתיים סגורות
(א)
הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקול של דיוניה; הפרוטוקולים יהיו חסויים וגילוים
(ב)
יהיה אסור, למעט מידע שהוועדה קבעה, לאחר ששמעה את עמדת ראש רשות
הביטחון, כי אין מניעה להביאו לידיעת המבקש או לידיעת הציבור.
הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
(ג)
שנקבעו בחוק האמור; וחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר
, שבו נקבעו איסורים הנוגעים 1969-פרישה), התשכ"ט
לעיסוקו של עובד ציבור שפרש בתחומים שהיו בטיפולו
בעת היותו עובד ציבור. כאמור, מוצע לקבוע כי לעניין
ההגבלות הנזכרות יראו את חברי הוועדה המייעצת
שאינם עובדי המדינה כעובדי מדינה.
מוצע לקבוע הסדרים למניעת ניגוד עניינים
15 סעיף
של חברי הוועדה המייעצת, וזאת בדומה
למודל שנקבע בנושא זה בדברי חקיקה אחרים, כגון סעיפים
א 23 , סעיף1992- לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב15– ו9
כד59 וסעיפים1988-לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
.1975-כה לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה59–ו
בסעיף המוצע נקבעו הוראות בעניין סדרי
16 סעיף
עבודתה של הוועדה המייעצת. פירוט בדבר
תפקידה של הוועדה המייעצת בקשר להליכים לשימוע או
(ב), לפי העניין.13–(ג) ו7 ,)(ה5 לביטול הכרזה מעוגן בסעיפים
לפי סעיף קטן (א), דיוני הוועדה יתקיימו שלא
בנוכחות הצדדים, בהיותם דיונים פנימיים של גוף מינהלי
וייערכו בדלתיים סגורות.
לפי סעיף קטן (ב), על הוועדה לנהל פרוטוקול של
דיוניה, והפרוטוקולים, ככלל, יהיו חסויים, וגילוים יהיה
אסור, למעט מידע כמפורט בגוף הסעיף, אשר ניתן להביאו
לידיעת המבקש או לידיעת הציבור.
המוצע, כאמור לעיל, 9 בהקשר זה יוזכר כי בסעיף
מוסדר ההליך לקביעה כי מידע שהוצג לפני הוועדה הוא
מידע חסוי. מידע שנקבע שהוא חסוי לא יובא לידיעת
(ה). עם זאת, 13– ו8 ,)(ה7 המבקש, כפי שהובהר בסעיפים
ברי כי במסגרת העברת המלצות הוועדה לשר הביטחון,
יועבר לעיונו של השר מכלול המידע אשר שימש את
הוועדה לצורך גיבוש המלצתה, לרבות מידע חסוי, וזאת
לצורך קבלת ההחלטה הסופית על ידו. -
.190 'ס"ח התשי"ט, עמ
12
.226 'ס"ח התשל"ז, עמ
13
.2 'ס"ח התש"ם, עמ
14
.144 'ס"ח התשכ"ט, עמ
15
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1091
תוקף הכרזה על
ארגון טרור
.17
הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור לפי פרק זה תיכנס לתוקפה במועד החלטת
(א)
שר הביטחון או ועדת השרים, לפי העניין, על ההכרזה כאמור, או במועד מאוחר יותר
, תעמוד בתוקפה 4 שיקבעו בהחלטתם, והכרזה כאמור, למעט הכרזה זמנית לפי סעיף
כל עוד לא בוטלה לפי הוראות פרק זה.
הכרזה על ארגון טרור לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם שינה
(ב)
את שמו, את סמליו או את מבנהו לאחר ההכרזה.
פרסום
.18
(ד) או (ו) או7 , או על ביטול לפי סעיפים11 או6 ,4 הודעה על הכרזה לפי סעיפים
(א)
, תפורסם ברשומות.13
שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור
(ב)
בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם
שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא פעיל טרור,
ולידיעת הציבור.
ייחוד הליך ביטול
הכרזה
.19
בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה
(א)
כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון טרור או פעיל טרור,
לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלותה של הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור,
, לא יחול לעניין זה.161984- לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד76 וסעיף
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית
(ב)
.17(ג) ו–(ד) לחוק–יסוד: השפיטה15 משפט גבוה לצדק, לפי סעיף
.17
הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור לפי פרק זה תיכנס לתוקפה במועד החלטת
(א)
שר הביטחון או ועדת השרים, לפי העניין, על ההכרזה כאמור, או במועד מאוחר יותר
, תעמוד בתוקפה 4 שיקבעו בהחלטתם, והכרזה כאמור, למעט הכרזה זמנית לפי סעיף
כל עוד לא בוטלה לפי הוראות פרק זה.
תוקף הכרזה על
ארגון טרור
הכרזה על ארגון טרור לפי פרק זה תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם שינה
(ב)
את שמו, את סמליו או את מבנהו לאחר ההכרזה.
. 18
(ד) או (ו) או7 , או על ביטול לפי סעיפים11 או6 ,4 הודעה על הכרזה לפי סעיפים
(א)
, תפורסם ברשומות.13
פרסום
שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות על האמור
(ב)
בסעיף קטן (א) להבאת דבר ההכרזה או הביטול, לפי העניין, לידיעת חבר בני האדם
שהוכרז עליו שהוא ארגון טרור או לידיעת האדם שהוכרז עליו שהוא פעיל טרור,
ולידיעת הציבור.
. 19
בכל הליך משפטי, לרבות הליך משפטי לפי חוק זה, לא יזדקק בית משפט לטענה
(א)
כי חבר בני אדם או אדם שהוכרז לפי הוראות פרק זה אינו ארגון טרור או פעיל טרור,
לפי העניין, או לטענה שעניינה בטלותה של הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור,
, לא יחול לעניין זה.161984- לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד76 וסעיף
ייחוד הליך ביטול
הכרזה
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית
(ב)
.17(ג) ו–(ד) לחוק–יסוד: השפיטה15 משפט גבוה לצדק, לפי סעיף
הסעיף המוצע עניינו בתוקף הכרזה על
17 סעיף
ארגון טרור. בסעיף קטן (א) מוצע להבהיר כי
הכרזה על ארגון טרור תיכנס לתוקפה ממועד חתימתה
על ידי שר הביטחון או ממועד החלטת ועדת השרים, לפי
העניין, או ממועד מאוחר יותר שנקבע על ידי בעלי הסמכות
בדין, ותהיה בתוקף עד לביטולה. ויובהר כי פרסום ההכרזה
המוצע, אינו תנאי 18 ברשומות, הגם שהוא מחויב, לפי סעיף
לתקפותה של ההכרזה. לעניין הכרזה זמנית, נקבעו הוראות
(ב).4 מיוחדות לגבי תקופת תוקפה, בסעיף
כמו כן נוכח העמימות הארגונית המאפיינת לעתים
ארגוני טרור, מוצע להבהיר בסעיף קטן (ב) המוצע, כי הכרזה
על חבר בני אדם שהוא ארגון טרור תעמוד בתוקפה לגביו
גם אם שינה את שמו, את סמליו או את מבנהו הארגוני.
שינויים "קוסמטיים" מעין אלה אין בהם כדי לאיין את
ההכרזה, ולא יהיה ניתן לטעון על פיהם כי מדובר בארגון
שונה מזה שהוכרז. זאת, בנוסף וכהשלמה למוצע בהגדרה
המוצע, ולפיה יראו כל פלג, סניף, 2 "ארגון טרור" שבסעיף
סיעה או מוסד של ארגון טרור וכן על כל גוף אחר הכפוף לו,
כחלק מארגון הטרור, גם אם הם קרויים בשם אחר.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי הודעה על
18 סעיף
הכרזה, לרבות הכרזה זמנית, וכן על ביטול
הכרזה, לפי הוראות החוק המוצע, תפורסם ברשומות.
פרסומה של ההכרזה חשוב הן כדי לאפשר לארגון או
לחבריו לממש את זכותם לטעון נגד ההכרזה או לבקש את
ביטולה בהתקיים התנאים המתאימים, והן לצורך הבאת
ההכרזה לידיעת כל מי שעשויה להיות לכך השפעה לגביו,
לרבות צדדים שלישיים שמצויים או עשויים להימצא
בעתיד בקשר עם ארגון הטרור או עם חבריו. כמו כן לפרסום
(א) המוצע, 21 ההכרזה חשיבות מיוחדת לאור הוראת סעיף
המטילה חובה על כל אדם לדווח למשטרת ישראל על רכוש
של ארגון טרור מוכרז, הנמצא בחזקתו או בשליטתו.
בנוסף, בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי שר הביטחון,
בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע דרכים נוספות
להבאת דבר ההכרזה או ביטולה, לידיעת הגורמים
הנוגעים בדבר ולידיעת הציבור. דרכים נוספות כאמור,
(ב) לחוק איסור מימון 9 נקבעו זה מכבר לפי הוראות סעיף
לתקנות איסור מימון טרור 3 טרור, וזאת במסגרת תקנה
-(הכרזה על ארגון טרור זר או על פעיל טרור זר), התשס"ח
, שם נקבעה גם חובת פרסום בעיתונות בכמה שפות, 2008
וכן באתר האינטרנט של משרד הביטחון. כמו כן נקבעו
שם, הוראות בדבר המצאת דבר ההכרזה 5– ו4 בתקנות
למי שהוכרז עליו, וכן לגורמים שחלה עליהם חובת דיווח
לפי החוק האמור.
מוצע להבהיר, בסעיף קטן (א), כי הכרזה על
19 סעיף
ארגון טרור או על פעיל טרור לפי הוראות
החוק המוצע, מהווה ראיה חלוטה לכך שמדובר בארגון
טרור או בפעיל טרור, לפי העניין, וכי בית משפט לא יזדקק
לטענה בדבר ביטול ההכרזה, או לטענה כי ההכרזה אינה
תקפה, למשל במסגרת הליך פלילי נגד אדם המואשם
בחברות בארגון טרור, וכיוצא בזה. זאת בדומה לקבוע היום
(ב) לחוק איסור מימון טרור. 4 בסעיף
קביעה זו מבוססת הן על הצורך בוודאות משפטית
ביחס למעמדו של הארגון, כלפי חברי הארגון וכלפי כולי
.198 'ס"ח התשמ"ד, עמ
16
.78 'ס"ח התשמ"ד, עמ
17
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1092
פרק ג': חובות דיווח
חובת דיווח על
רכוש טרור
.20
התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות
(א)
שבהן היתה לו אפשרות של ממש לביצוע הפעולה, והיה לאותו אדם חשד סביר
), או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו 2( ) או1( שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות
במועד עשיית הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד סביר כאמור,
ידווח על כך למשטרת ישראל, ולעניין זה די שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים
- ) אף אם לא יוכח איזה מביניהם2( ) או1( אחד מהמפורטים בפסקאות
הרכוש הוא רכוש של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח
)1(
;הישיר של רכוש כאמור
יש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור או עבירת טרור
)2(
., או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה או עבירה כאמור49 חמורה כהגדרתה בסעיף
7 ולפי סעיפים108 דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי סעיף
(ב)
א לחוק איסור הלבנת הון.8 או
דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר
(ג)
סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח
כאמור באותו סעיף קטן.
דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים
(ד)
א(ה) לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן קבעו 8 (ה) או7 ,)(ב6 שנקבעו לפי סעיפים
אחרת השרים האמורים באותם סעיפים, לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים.
עלמא, נוכח השלכותיה ומשמעותה של ההכרזה, והן
על העובדה כי ההחלטה על הכרזה נשענת על תשתית
ראייתית המאפיינת החלטה מינהלית, קרי, היא כוללת
ראיות מינהליות אשר אינן בהכרח קבילות בבית המשפט,
ואשר עשויות להיות חסויות בחלקן.
תקיפת החלטתו של שר הביטחון או החלטתה של
ועדת השרים יכולה להיעשות בבית המשפט העליון, בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק, כמובהר בסעיף קטן (ב) המוצע.
פרק ג': חובות דיווח
בסעיף המוצע נקבעה חובת הדיווח
20 סעיף
המוטלת על אדם, בקשר לפעולות שנתבקש
לעשות ברכוש, בהקשרים המפורטים בסעיף המוצע. זאת
במטרה לאפשר מניעה וניטור של פעולות שיש בהן כדי
לקדם את פעילותו של ארגון טרור, או ביצוע מעשה טרור
או עבירת טרור חמורה.
לחוק 10 נוסח הסעיף המוצע תואם את נוסחו של סעיף
איסור מימון טרור, בכמה שינויים: ראשית, מוצע להבהיר,
) המוצע, את היקף חובת הדיווח אשר חלה 1()בסעיף קטן (א
- 2 לגבי "רכוש של ארגון טרור" כהגדרתו המוצעת בסעיף
הגדרה אשר אינה מעוגנת בחוק איסור מימון טרור. כמו כן
) המוצע, כי חובת הדיווח חלה לגבי 2()הובהר בסעיף קטן (א
פעולה שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן גם ביצוע של
המוצע, זאת נוסף 49 "עבירת טרור חמורה", כהגדרתה בסעיף
הנזכר כבר בסעיף בחוק איסור מימון - "על "מעשה טרור
בהתאם להקשר הרחב של סעיף זה בתוך חוק - טרור, זאת
המאבק בטרור, הקובע מכלול של עבירות טרור ייחודיות.
שנית בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי חובת הדיווח
למשטרת ישראל לפי סעיף קטן (א) המוצע, אינה גורעת
לחוק 108 מחובת דיווח של גופים פיננסיים כאמור בסעיף
לחוק איסור מימון טרור) ובסעיפים 48 המוצע (הזהה לסעיף
א לחוק איסור הלבנת הון, ככל שחלה חובת דיווח 8 או7
כזו באותו מקרה. היינו, במקרים שבהם קמות חובות דיווח
לפי שלושת הסעיפים הנזכרים, על הגוף הפיננסי לדווח הן
לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור והן למשטרת ישראל,
(ב) לחוק איסור מימון 10 וזאת, בשונה מהקבוע היום בסעיף
טרור. לעניין זה, יצוין כי במקביל להצעת חוק זו מגובש
תיקון לחוק איסור הלבנת הון הכולל בין השאר תיקון עקיף
(ב) לחוק איסור מימון טרור והמעגן במסגרתו את 10 לסעיף
(ב) להצעת חוק המאבק בטרור. 20 ההסדר המפורט בסעיף
ככל שיושלם הליך חקיקת התיקון האמור לחוק איסור מימון
טרור לפני השלמת הליכי חקיקת חוק המאבק בטרור, הוא
יעמוד בתוקפו עד לביטול החוק במסגרת חוק המאבק בטרור,
המוצע. 20 האמור, בסעיף10 והטמעת הוראות סעיף
א לחוק איסור הלבנת הון אינו בתוקף כיום 8 סעיף
וכניסתו לתוקף מותנית בכניסתו לתוקף של צו שהוצא מכוחו.
(ו) לחוק איסור מימון 10 בנוסף, הושמט האמור בסעיף
טרור, הקובע כי הוראות הסעיף לא יחולו לעניין אדם שמסר
)(א) לתקנות ההגנה, זאת מאחר 2(84 הודעה לפי תקנה
שחובת הדיווח על רכוש של ארגון טרור מוכרז נקבעה
המוצע, ומכוחו קמה חובת הדיווח, במקום 21 כעת בסעיף
הוראות תקנות ההגנה האמורות, ומאחר שאין בדיווח על
רכוש של ארגון טרור מוכרז, כדי לייתר את הצורך בדיווח
המוצע. 20 על בקשה בדבר ביצוע פעולה ברכוש לפי סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1093
הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר
(ה)
(ד), אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.35 לעשייתן ניתן היתר מראש לפי סעיף
חובת דיווח על
רכוש של ארגון טרור
מוכרז
.21
, כל אדם שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש20 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(א)
של ארגון טרור מוכרז, ידווח על כך למשטרת ישראל, סמוך לקבלת הרכוש לחזקתו או
לשליטתו או מיד לאחר ההכרזה, לפי העניין.
השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את דרכי הדיווח
(ב)
ומועדי הדיווח לפי סעיף קטן (א).
פטור מאחריות
והגבלות על גילוי
ודיווח
. 22
אי–עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע
(א)
מעבירה לפי חוק זה, וכן דיווח, גילוי, או אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות
חוק זה, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובות סודיות
ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור,
לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות
(ב) ו–(ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה.24 סעיף
לחוק איסור הלבנת הון יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות חוק זה, 25 סעיף
(ב)
בשינויים המחויבים.
פרק ד': עבירות טרור
סימן א': עבירות הקשורות לארגון טרור
עמידה בראש
ארגון טרור
.23
,העומד בראש ארגון טרור או המנהל או המכוון את פעילותו של ארגון טרור
(א)
שנים. 25 מאסר- במישרין או בעקיפין, דינו
הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר
(ה)
(ד), אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.35 לעשייתן ניתן היתר מראש לפי סעיף
.21
, כל אדם שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש20 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(א)
של ארגון טרור מוכרז, ידווח על כך למשטרת ישראל, סמוך לקבלת הרכוש לחזקתו או
לשליטתו או מיד לאחר ההכרזה, לפי העניין.
חובת דיווח על
רכוש של ארגון
טרור מוכרז
השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את דרכי הדיווח
(ב)
ומועדי הדיווח לפי סעיף קטן (א).
. 22
אי–עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע
(א)
מעבירה לפי חוק זה, וכן דיווח, גילוי, או אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות
חוק זה, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובות סודיות
ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור,
לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות
(ב) ו–(ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה.24 סעיף
פטור מאחריות
והגבלות על גילוי
ודיווח
לחוק איסור הלבנת הון יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות חוק זה, 25 סעיף
(ב)
בשינויים המחויבים.
פרק ד': עבירות טרור
סימן א': עבירות הקשורות לארגון טרור
. 23
,העומד בראש ארגון טרור או המנהל או המכוון את פעילותו של ארגון טרור
(א)
שנים. 25 מאסר- במישרין או בעקיפין, דינו
עמידה בראש
ארגון טרור
המוצע חלה במקביל 20 חובת הדיווח לפי סעיף
המוצע. אף שתיתכן חפיפה 21 לחובת הדיווח לפי סעיף
מסוימת בין שתי החובות, כל אחת מהן משרתת מטרה
נועדה לאפשר 21 שונה. בעוד שחובת הדיווח לפי סעיף
תפיסה של רכוש ארגון טרור מוכרז, חובת הדיווח לפי
נועדה למנוע עבירות של מימון טרור ולאפשר 20 סעיף
העמדה לדין בגינן.
לחוק הקנדי מטיל על גופים 83.11 יצוין כי גם סעיף
פיננסיים מסוימים (כמו בנקים, חברות אשראי וחברות
ביטוח) חובה לדווח באופן שוטף אם יש בחזקתם או
בשליטתם רכוש של ארגון טרור מוכרז.
מוצע לקבוע חובת דיווח שתחול על מי
21 סעיף
שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש של ארגון
(ה) לתקנות 84 טרור מוכרז. חובת דיווח דומה קיימת בתקנה
ההגנה, ביחס לרכוש של התאחדות בלתי–מותרת. מאחר
שהסדרי ההכרזה בחוק המוצע צפויים להחליף את ההכרזה
לפי תקנות ההגנה, ממילא גם חובת הדיווח תחול מעתה לפי
36 המוצע, ולא לפי תקנות ההגנה. יצוין כי בסעיף21 סעיף
המוצע נקבעה הוראה משלימה להוראה זו, על פיה ממועד
ההכרזה, אסור לעשות כל פעולה ברכוש הארגון.
לחוק הקנדי מטיל על אדם שבחזקתו או 83.1 גם סעיף
בשליטתו רכוש של ארגון טרור, חובת דיווח ביחס לרכוש
או ביחס לפעולות ברכוש.
לחוק איסור 11 הסעיף המוצע זהה לסעיף
22 סעיף
מימון טרור, והוא נועד להעניק פטור
מאחריות פלילית, אזרחית או משמעתית למי שפועל
בתום לב כדי להימנע מעבירה הקשורה למימון טרור או
למי שפועל בהתאם להנחיות המשטרה לאחר שדיווח
בהתאם להוראות החוק. כמו כן, לא יראו בפעולה או
במחדל שנעשו בתום לב כאמור, הפרה של חובות סודיות,
נאמנות, או חובה אחרת. סעיף זה מכוון בעיקרו לגופים
פיננסיים או לנותני שירות אחרים.
פרק ד': עבירות טרור
במסגרת פרק ד' המוצע נקבע מכלול של עבירות
כללי
פליליות המתאפיינות בקשר שלהן לטרור. כיום,
למעט מספר מצומצם של עבירות הקבועות בתקנות ההגנה,
בפקודת מניעת טרור ובחוק איסור מימון טרור, רוב העבירות
הנוגעות לארגוני טרור או למעשי טרור הן עבירות המעוגנות
בחוק העונשין, כאשר נסיבותיהן מלמדות עליהן שנעברו
במסגרת פעולת טרור, ולהשגת מטרותיהם של ארגוני הטרור.
נוכח מאפייניו הייחודיים של הטרור, כמפורט בדברי
, וההקשר המשותף לעבירות אלה, 1 ההסבר לסעיף
הנשענות על בסיס אידיאולוגי מובחן, ומכוונות להשגת
מטרות מסוימות, וכן נוכח הצורך במיקוד ההתמודדות
- עם תופעת פשיעה זו בשים לב למאפייניה המיוחדים
מוצע לקבוע עבירות טרור ייחודיות, הנוגעות להתנהגויות
אסורות המאפיינות תחום זה באופן מובהק ועקבי. בנוסף,
מוצע לקבוע ענישה מחמירה לעבירה שהיא מעשה טרור,
הכול כמפורט בפרק זה.
סימן א': עבירות הקשורות לארגון טרור
בסימן א' המוצע נכללות עבירות הקשורות
כללי
לארגון טרור, ובפרט עבירות הנוגעות להשתתפות
בארגון טרור, הן על ידי חברות בו והן על ידי נשיאת תפקיד
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1094
נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בקשר לארגון טרור שפעילותו כוללת גם
(ב)
ביצוע עבירה שהעונש הקבוע לה חמור מהעונש הקבוע באותו סעיף קטן, דינו של
העונש החמור האמור.- עובר העבירה
מילוי תפקיד ניהולי
או פיקודי בארגון
טרור
.24
הממלא תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור, או המנהל או המכוון חברי ארגון טרור
שנים. 15 מאסר- לביצוע פעולות במסגרת ארגון טרור, דינו
בכיר במסגרתו. בהקשר זה, מוצע לקבוע מדרג ענישה
התואם את ההיררכיה הקיימת בין בעלי התפקידים
בארגון, לפי רמת מעורבותו של כל אחד מהם בפעילות
הארגון. הגדרת עבירות אלה תואמת בעיקרה את התפיסה
העומדת בבסיס הגדרת עבירות מסוג זה בחוק מאבק
בארגוני פשיעה.
יובהר, כי לצד סעיפי העבירות בסימן זה, עומדים
לחוק העונשין, שעניינם התאגדות 150 עד145 סעיפים
אסורה. אמנם, ישנה חפיפה מסוימת בין סעיפים אלה לבין
הוראות שונות בחוק המוצע, אך הסעיפים בחוק העונשין
מתייחסים גם לסיטואציות שאינן מתרחשות בהכרח
לחוק העונשין 145 בנסיבות של טרור. כך למשל, סעיף
המגדיר "התאגדות אסורה" כולל גם ארגון שמטרתו הרס
נכס של המדינה, או הטפה לגזענות, והוא עשוי לחול גם
לגבי ארגון שאינו עונה להגדרה "ארגון טרור" לפי החוק
המוצע. מוצע על כן להשאיר סעיפים אלה בתוקפם ולא
לבטלם.
להצעת החוק, שבסימן א' המוצע, 25 עד23 בסעיפים
נקבעו עבירות שעניינן לקיחת חלק בפעילות של ארגון
הטרור, כאשר חומרת העבירה נקבעת על פי סוג התפקיד
שאותו ממלא הנאשם בארגון הטרור. עבירות דומות קיימות
לפקודת מניעת טרור, בחלוקה שונה 3– ו2 היום בסעיפים
מעט, שאינה מבחינה בין בעלי התפקידים השונים בארגון.
סעיף קטן (א) המוצע קובע כי עמידה בראש
23 סעיף
25 ארגון טרור מהווה עבירה פלילית שדינה
שנות מאסר. זאת, בלא קשר לסוג העבירות שנעברו על ידי
ארגון הטרור. עצם הסיכון הטמון בניהולו של ארגון שמטרתו
המוצע, 2 נוגעת לטרור, כמפורט בהגדרה "ארגון טרור" בסעיף
מצדיק קביעת רף ענישה גבוה, כמוצע. לעניין זה, גם מי
שמנהל או מכוון את פעילות הארגון, במישרין או בעקיפין,
עובר עבירה של עמידה בראש ארגון הטרור.
העבירה המוצעת דומה לעבירה המופיעה בסעיף
) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, ולפיה פעילות בארגון 1()(א2
,פשיעה כוללת עמידה בראש הארגון או מילוי תפקידים
שיש בהם כדי לנהל, לארגן, לכוון את פעילות הארגון או
לפקח עליה.
שלא כמו בסעיף הקבוע בחוק מאבק בארגוני פשיעה,
הסעיף המוצע אינו כולל דרישה להוכיח כי הפעילות
של הנאשם בארגון הטרור מיועדת לקדם את פעילותו
הפלילית של הארגון. זאת, מאחר שמדובר בארגון טרור,
שעצם קיומו אסור, גם אם הוא עוסק, בין השאר, בפעילות
מותרת, ועל כן כל מעורבות של גורם בכיר, המאפשר את
פעילותו של הארגון היא אסורה.
קביעה זו חשובה במיוחד לאור האפשרות הקבועה
) המוצע להכריז על "ארגוני מעטפת" כעל 2()(א3 בסעיף
ארגונים שעוסקים גם בפעילות מותרת, - ארגון טרור, קרי
שאינה בהכרח מקדמת מעשי טרור, וזאת, כפי שהובהר
בדברי ההסבר לסעיף האמור, אם נמצאו ראויים להכרזה
כ"ארגון טרור", לאחר בחינת התבחינים המפורטים בסעיף
(א) המוצע. מי שעומד בראש "ארגון מעטפת" שלא הוכרז 4
, לא יראו אותו כמי שעבר עבירה3 כארגון טרור לפי סעיף
, ופעילותו האסורה של הארגון עשויה להביא 23 לפי סעיף
להעמדה לדין של המעורבים בה, בשל אותה פעילות
ספציפית בלבד.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע, בדומה להסדר הקבוע
(ג) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, כי בנסיבות 2 בסעיף
בהתאם לחומרת הפעילות המבוצעת במסגרת - מסוימות
העונש בשל עבירה של עמידה בראש ארגון טרור - הארגון
או ניהולו יהיה חמור יותר. העובדה שבמסגרת הארגון
מתבצעות עבירות חמורות באופן מיוחד, מהווה נסיבה
מחמירה ביחס לעבירה של ניהול הארגון, ורמת הענישה
המרבית של ראש הארגון תיקבע בהתאם. יובהר, כי אין
המדובר בהטלת אחריות שילוחית על מנהל ארגון טרור
בשל ביצוע עבירות בידי חברי הארגון, אלא בהחמרת
ענישה המתבקשת מעצם ניהול ארגון אשר זהו סוג
הפעילות המבוצעת על ידו.
לחוק הטרור האנגלי, 56 עבירה דומה נמצאת בסעיף
הקובע כי המנהל, בכל דרג שהוא, את פעילותו של ארגון
102.2 המעורב בביצוע מעשי טרור, דינו מאסר עולם. לפי סעיף
לחוק האוסטרלי, מי שמנהל במתכוון פעילות של ארגון טרור,
לחוק הקנדי קובעים 83.22-83.21 שנות מאסר. סעיפים25 דינו
עבירה של מתן הוראות לביצוע פעילות טרור, שדינה מאסר
עולם. הוראה לבצע פעילות טרור יכולה להינתן במישרין או
בעקיפין, ואין זה משנה אם הפעילות בוצעה, אם ההוראה
ניתנה לאדם ספציפי, אם נותן ההוראה יודע מי קיבל את
ההוראה, אם נותן ההוראה יודע מה טיבה הספציפי של
פעולת הטרור שבוצעה בעקבות הוראתו וכד'.
מוצע לקבוע כי נושא משרה בארגון טרור,
24 סעיף
הממלא תפקידי ניהול או פיקודי בארגון,
שנות 15 שאינם עולים כדי עמידה בראש הארגון, דינו
מאסר.
בדומה לעבירה המוצעת, החוק האנגלי אוסר על
מילוי כל תפקיד ניהולי בארגון טרור, והחוק הקנדי אוסר על
מתן הוראות לביצוע פעילות טרור, כמפורט לעיל.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1095
חברות בארגון טרור
וגיוס חברים
.25
. מאסר חמש שנים- חבר בארגון טרור, דינו
(א)
חבר בארגון טרור הנוטל חלק בפעילות הארגון, או המבצע פעילות בעבור הארגון,
(ב)
מאסר שבע שנים.- בשמו או במטרה לאפשר או לקדם את פעילותו, דינו
מאסר שבע שנים; לעניין סעיף קטן זה, דין - המגייס חבר לארגון טרור, דינו
(ג)
המשדל אחר להצטרף כחבר לארגון טרור או לקחת חלק פעיל בפעולות של ארגון טרור
כדין המגייס חבר - או בפעולות שנועדו לאפשר או לקדם פעולות של ארגון כאמור
לארגון טרור.
מתן שירות או
העמדת אמצעים
לארגון טרור
.26
הנותן לארגון טרור שירות או המעמיד לרשותו אמצעים, ויש במתן השירות או בהעמדת
מאסר חמש - האמצעים כאמור כדי לאפשר, לסייע, או לקדם את פעילות הארגון, דינו
שנים.
.25
. מאסר חמש שנים- חבר בארגון טרור, דינו
(א)
חברות בארגון
טרור וגיוס חברים
חבר בארגון טרור הנוטל חלק בפעילות הארגון, או המבצע פעילות בעבור הארגון,
(ב)
מאסר שבע שנים.- בשמו או במטרה לאפשר או לקדם את פעילותו, דינו
מאסר שבע שנים; לעניין סעיף קטן זה, דין - המגייס חבר לארגון טרור, דינו
(ג)
המשדל אחר להצטרף כחבר לארגון טרור או לקחת חלק פעיל בפעולות של ארגון טרור
כדין המגייס חבר - או בפעולות שנועדו לאפשר או לקדם פעולות של ארגון כאמור
לארגון טרור.
. 26
הנותן לארגון טרור שירות או המעמיד לרשותו אמצעים, ויש במתן השירות או
- בהעמדת האמצעים כאמור כדי לאפשר, לסייע, או לקדם את פעילות הארגון, דינו
מאסר חמש שנים.
מתן שירות או
העמדת אמצעים
לארגון טרור
מוצע לקבוע מדרג במסגרת עבירה של
25 סעיף
חברות בארגון טרור, לפי מידת מעורבותו
של חבר הארגון בפעילות הארגון (לעניין זה, ראו גם דברי
המוצע). 2 הסבר להגדרת "חבר בארגון טרור" שבסעיף
הדרגה הנמוכה ביותר, הקבועה בסעיף קטן (א), היא
חברות גרידא בארגון הטרור, גם בלי שהוכחה פעילות
אקטיבית של החבר מטעם הארגון. דינה של עבירה זו הוא
חמש שנות מאסר.
הסעיף המוצע נועד להחליף, בבוא העת, את ההוראה
)(א) לתקנות ההגנה, האוסרת על חברות 1(85 בתקנה
לפקודת מניעת טרור, 3 בהתאגדות בלתי–מותרת, ובסעיף
הקובע אף הוא עונש של חמש שנות מאסר בשל חברות
בארגון טרור.
לחוק האנגלי קובע עבירה של השתייכות 11 סעיף
לארגון טרור מוכרז, שהעונש בשלה עומד על עשר שנות
מאסר. יודגש, כי בניגוד לחוק האנגלי, הסעיף המוצע אוסר
על חברות בכל ארגון טרור, בין שהוכרז ובין שלא הוכרז
(אם כי חשוב לציין כי "ארגון מעטפת", כאמור, לא ייחשב
לחוק 102.3 כלל כארגון טרור אם לא הוכרז ככזה). גם סעיף
האוסטרלי קובע עבירה של חברות מכוונת בארגון טרור,
שדינה עשר שנות מאסר. יצוין כי בחוק האנגלי ובחוק
האוסטרלי, אין התייחסות לרמת ההשתתפות בפעילות
הארגון ואין מדרג ענישה בהתאם.
הדרגה השנייה, הקבועה בסעיף קטן (ב), היא עבירה
של חברות פעילה בארגון טרור, היינו נטילת חלק בפעילות
הארגון או ביצוע פעילות בעבור הארגון, בשמו או במטרה
לאפשר או לקדם את פעילותו. כך, למשל, ארגון אסיפה או
כינוס של ארגון טרור מהווה חברות פעילה בארגון. דינו
שבע שנות מאסר. - של חבר פעיל כאמור
בסעיף קטן (ג), מוצע לקבוע עבירה של גיוס חבר
לארגון טרור. דינו של המגייס חבר, כאמור, הוא שבע שנות
מאסר (כדין חבר פעיל בארגון). כמו כן מוצע לקבוע כי
המשדל אחר להצטרף כחבר לארגון טרור או ללקיחת חלק
פעיל בפעולות הארגון או בפעולות שנועדו לאפשר או
לקדם את פעולות הארגון, דינו כדין המגייס חבר לארגון
גם אם המשדל עצמו אינו חבר הארגון. - טרור, זאת
השוואת עונשו של המשדל לעונשו של המגייס מעמידה
בשונה מהקבוע - את עונשו על שבע שנות מאסר, וזאת
ד לחוק העונשין, על פיו דין המשדל כדין המבצע 34 בסעיף
העיקרי. בהקשר הנדון, "הביצוע העיקרי" הוא הצטרפותו
של האדם המשודל כחבר בארגון הטרור, ועל כן עונשו, לפי
סעיף קטן (א), הוא חמש שנות מאסר (אם לא מתקיימות
נסיבות סעיף קטן (ב)). החמרה זו מוצדקת בשל השלכותיה
החמורות של פעילות המשדל, המסייע במעשיו לחיזוק
ארגון הטרור ולהגדלתו.
לחוק האוסטרלי 102.4 עבירה דומה קבועה גם בסעיף
לחוק 83.18 שנות מאסר. לפי סעיף25 והעונש בשלה הוא
הקנדי, גיוס אדם כדי שיקבל אימון או כדי שיקדם או יבצע
עבירת טרור, נחשב להשתתפות בפעילות של ארגון טרור,
שנות מאסר. 10 שדינה
מטרת הסעיף המוצע למנוע סיוע לארגוני
26 סעיף
טרור, באמצעות מתן שירותים או העמדת
אמצעים, שיש בהם כדי לאפשר או לקדם את פעילותם, גם
אם השירותים כשלעצמם הם לגיטימיים ואינם ניתנים בידי
חברי הארגון עצמם. האיסור לתת שירותים לארגון טרור חל
גם על נותני שירות חיצוניים, כגון: חברות מחשבים, רואי
חשבון, שירותי הסעה וכד'. זאת מאחר שכל סיוע ושירות
יש בהם כדי לתמוך בארגון - הניתנים לארגון הטרור
ולסייע לפעילותו, ובכך לאפשר את המשך התקיימותו של
הארגון האסור. עם זאת, מובהר כי לפי פרשנותו הסבירה
של הסעיף, מתן ייצוג משפטי לארגון בקשר עם הליכים לפי
החוק המוצע, כגון ייצוגו במסגרת שימוע בקשר להכרזה,
אינו בגדר מתן שירות אסור.- או בהליך לחילוט רכושו
לחוק האנגלי ובסעיף 12 עבירה דומה קיימת בסעיף
לחוק האוסטרלי, האוסרים על מתן תמיכה לארגון 102.7
.טרור
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1096
סימן ב': עבירות הקשורות לתמיכה בטרור ולקידום מעשי טרור
גילוי הזדהות עם
ארגון טרור והסתה
לטרור
.27
העושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום
(א)
דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או
מאסר שלוש שנים.- פרסום של סיסמה או המנון, והכול כשהדבר נעשה בפומבי, דינו
מאסר חמש שנים:- העושה אחד מאלה, דינו
(ב)
מפרסם קריאה לביצוע מעשה טרור;
)1(
,מפרסם דברי שבח, הזדהות, תמיכה, אהדה או עידוד, בקשר למעשה טרור
)2(
והכול כאשר על פי תוכנו של הפרסום או נסיבות פרסומו יש אפשרות סבירה
שיביא לביצוע מעשה טרור או לביצוע עבירת אלימות.
סימן ב': עבירות הקשורות למעשי טרור או למימון טרור
העבירות הקבועות בסימן ב' המוצע
כללי
מתאפיינות בכך שיש בהן כדי לקדם ביצוע
, ובכלל זה סיוע לפעילותם 2 מעשי טרור, כהגדרתם בסעיף
הן במסגרת עבירות - של ארגוני טרור, בדרכים שונות
שעניינן ביטויי הזדהות ותמיכה, הן במסגרת מעשה או מחדל
המאפשרים ביצוע מעשי טרור והן על ידי מימון טרור.
מאפייני מעשי הטרור, הן מבחינת מניעיהם והן
מבחינת תוצאותיהם, מחייבים התייחסות מחמירה
לעבירות אלה, שעל אף שאינן בהכרח בליבת ביצוע
מעשי הטרור יש בביצוען כדי לאפשר, לעודד ולהרחיב
את פעילות ארגוני הטרור וביצוע של מעשי טרור ואת
תוצאותיהם החמורות.
בסעיף המוצע נכללות כמה התנהגויות,
27 סעיף
בדרגת חומרה משתנה, שהמשותף להן
הוא הבעת תמיכה פומבית בארגון טרור או במעשי טרור.
יודגש כי בשל רגישותם של איסורים אלה, אשר יש בהם
הגבלה של זכות היסוד לחופש ביטוי, ובשל הזהירות הרבה
הדרושה בקביעת הגבול שבין ביטוי מותר לביטוי שהוא
אסור, נקבע, בסעיף קטן (ה) המוצע, כי הגשת כתב אישום
לפי סעיף זה מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה.
יצוין כי סמכות זו אינה ניתנת לאצילה לפי הצעת החוק.
ה לחוק העונשין, בקשר 144 זאת, בדומה לקבוע בסעיף
לעבירות הסתה על פי החוק האמור.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע עונש של שלוש שנות
מאסר על עבירה של גילוי הזדהות פומבית עם ארגון
טרור, לרבות בכמה דרכים המפורטות בגוף הסעיף. סעיף
(ז) לפקודת מניעת טרור. הסעיף נועד 4 זה מחליף את סעיף
למנוע עידוד והבעת תמיכה גלויה בארגון טרור, בשל
העובדה שפעילות כאמור, גם אם לא נלווה לה באופן
מיידי ביצוע מעשי טרור או עבירות אחרות, יוצרת
תשתית להמשך פעילותו של ארגון טרור, ומאפשרת את
המשך קיומו ופעולתו תוך התבססות על הרחבת התמיכה
הציבורית בו ובפעילותו.
לחוק האנגלי, 13 עבירה דומה מצויה גם בסעיף
שלפיו אדם הלובש בגד או מציג דבר מה בפומבי, באופן
או בנסיבות שיש בהם כדי לעורר חשד סביר כי הוא חבר
שישה חודשי מאסר. - או תומך בארגון טרור מוכרז, דינו
בסעיף קטן (ב) נקבע עונש חמור יותר, של חמש שנות
מאסר, על התנהגויות שיש בהן הסתה לטרור. עבירה זו
לחוק העונשין, שעניינו "הסתה 2ד144 מעוגנת כיום בסעיף
ז 85 לאלימות או לטרור". עבירה דומה קיימת בתקנה
לתקנות ההגנה, בדבר פרסומי התאחדות בלתי–מותרת.
להצעת החוק, מוצע לתקן את חוק 119 במסגרת סעיף
העונשין כך שהסתה לטרור לא תיכלל במסגרת הסעיף
האמור אלא תעוגן בחוק המוצע באופן ייחודי, על פי
הקשרה הרחב.
) 1( בסעיף קטן זה נכללות שתי קטיגוריות: בפסקה
גם בלי - נאסרת כל קריאה לביצוע מעשה טרור, וזאת
מבחן הסתברותי באשר לתוצאות הקריאה. זאת, משום
שעצם הקריאה המפורשת לביצוע מעשה טרור, כהגדרתו
בחוק המוצע, על מאפייניו החמורים, מהווה מעשה חמור,
שאין להתירו בנסיבות כלשהן.
) נקבע כי פרסום של דברי שבח, הזדהות, 2( בפסקה
תמיכה אהדה או עידוד בקשר למעשה טרור, היא עבירה
שעונשה חמש שנות מאסר, וזאת בתנאי שעל פי תוכנו של
הפרסום, או נסיבות פרסומו, יש אפשרות סבירה שיביא
לביצוע מעשה טרור או עבירת אלימות. יצוין כי המבחן
2ד144 ההסתברותי המוצע, שונה מהמבחן הקבוע בסעיף
לחוק העונשין, שלפיו נדרש כי תתקיים אפשרות ממשית
שהפרסום המסית יביא לעשיית מעשה אלימות או טרור,
בדומה למבחן המוצע בהצעת חוק העונשין (תיקון - וזאת
2006-) (איסור קריאה והסתה לאלימות), התשס"ו91 'מס
). המבחן 438 ', התשס"ו, עמ239 הממשלה- (הצעות חוק
ההסתברותי המוצע מאזן באופן ראוי בין הצורך למנוע
פגיעה בערכים המוגנים על ידי האיסור, לבין הגנה
על עקרון חופש הביטוי, וזאת לעומת מבחן האפשרות
הממשית, אשר הוא קשה להערכה ולהוכחה, ועל כן אינו
מאפשר הגנה מספקת על הערכים המוגנים על ידי האיסור,
בשים לב לנזק הצפוי מעצם הפרסום המסית.
Terrorism Act– ל1 עבירה דומה קבועה בסעיף
), 2006– החוק האנגלי מ- האנגלי (להלן2006 (c. 11)
האוסר על פרסום שמטרתו לעודד ביצוע או הכנה של
מעשה טרור או הסתה לביצוע מעשה טרור. העונש בשל
עבירה זו עומד על שבע שנות מאסר. עם זאת, בשונה
מהמבחן ההסתברותי המוצע בסעיף זה, התנאי בחוק
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1097
: מאסר שנתיים- העושה אחד מאלה, דינו
(ג)
מחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב);
)1(
נותן שירות לשם הכנה, הפצה, ייצור, או פרסום של פרסום האסור לפי
)2(
.)הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב
פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הפרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א)
(ד)
או (ב), אינו מהווה עבירה לפי סעיף זה.
לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
(ה)
סיוע ברשלנות
לביצוע מעשה טרור
.28
הנותן שירות לאחר או המעמיד אמצעים לרשותו, כמפורט להלן, בנסיבות שבהן
(א)
יש יסוד סביר לחשד שיהיה בכך כדי לסייע לאותו אדם לבצע מעשה טרור או להימלט
מאסר שנתיים:- מהדין לאחר ביצוע מעשה כאמור, דינו
מתן שירות הסעה או העמדת מקום לינה, שהייה או מסתור לרשותו של
)1(
;אחר או העמדת אמצעים כדי להשיג מקום לינה, שהייה או מסתור
: מאסר שנתיים- העושה אחד מאלה, דינו
(ג)
מחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב);
)1(
נותן שירות לשם הכנה, הפצה, ייצור, או פרסום של פרסום האסור לפי
)2(
.)הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב
פרסום דין וחשבון נכון והוגן על הפרסום האסור לפי הוראות סעיפים קטנים (א)
(ד)
או (ב), אינו מהווה עבירה לפי סעיף זה.
לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.
(ה)
. 28
הנותן שירות לאחר או המעמיד אמצעים לרשותו, כמפורט להלן, בנסיבות שבהן
(א)
יש יסוד סביר לחשד שיהיה בכך כדי לסייע לאותו אדם לבצע מעשה טרור או להימלט
מאסר שנתיים:- מהדין לאחר ביצוע מעשה כאמור, דינו
סיוע ברשלנות
לביצוע מעשה
טרור
מתן שירות הסעה או העמדת מקום לינה, שהייה או מסתור לרשותו של
)1(
;אחר או העמדת אמצעים כדי להשיג מקום לינה, שהייה או מסתור
האנגלי הוא כי קיימת אפשרות ממשית שהפרסום יובן
) כמעודד, is likely to be understood( על ידי הציבור
באופן ישיר או עקיף, ביצוע של מעשי טרור.
בחוק הקנדי אין איסור ספציפי על הסתה לטרור,
לחוק ישנו איסור כללי על הסתה לשנאה 319 אך בסעיף
כלפי קבוצה מובחנת, כאשר סביר להניח שההסתה תגרום
להפרת הסדר הציבורי. המפר איסור זה צפוי לעונש של
שנתיים מאסר.
בסעיף קטן (ג) נקבע איסור על החזקת פרסום אסור
לשם הפצה, ואיסור על מתן שירות לשם הכנה, הפצה,
ייצור או פרסום של פרסום אסור לפי סעיפים קטנים (א)
או (ב).
לחוק 3ד144 איסור זה דומה לאיסור הקבוע בסעיף
העונשין, בדבר החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור
ו לתקנות ההגנה, בדבר החזקת 85 ולאיסור הקבוע בתקנה
פרסומי התאחדות בלתי–מותרת. העונש הקבוע בסעיף
לחוק העונשין הוא שנת מאסר אחת, ואילו העונש 3ד144
המוצע בסעיף זה עומד על שתי שנות מאסר, נוכח הסיכון
הטמון במעשה טרור, ובכל התנהגות שיש בה כדי לעודד
מעשי טרור, המצדיק את החמרת הענישה. גם בעניין זה,
כמו בעניין עבירת הפרסום עצמה, כאמור, מוצע בסעיף
למחוק את ההתייחסות לפרסום הנוגע לטרור בחוק 119
.העונשין, ולייחדו לחוק המוצע
אוסר על הפצה, חלוקה, 2006– לחוק האנגלי מ2 סעיף
מכירה, השאלה, הצעה למכור או להשאיל, מתן שירות
לשם הפצה, או החזקה של פרסומים, במטרה לעודד ביצוע
או הכנה של מעשה טרור או הסתה לביצוע מעשה טרור.
העונש בשל עבירה זו הוא שבע שנות מאסר.
המוצע, העוסק במתן 26 יובהר, כי להבדיל מסעיף
שירות לארגון טרור, סעיף זה מתייחס למתן שירות לצורך
פרסום אסור גם כשמדובר ביוזמה פרטית, ואינו כולל
דרישה כי השירות יינתן לארגון טרור דווקא.
בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע, כי פרסום דין וחשבון נכון
והוגן על הפרסום האסור לפי סעיף קטן (ב) לא יהווה עבירה
ג לחוק העונשין. 144 לפי סעיף זה. זאת, בדומה לקבוע בסעיף
כאמור לעיל, בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי כתב
אישום בשל עבירה לפי הסעיף המוצע יוגש רק באישור
בדומה לקבוע בסעיף - היועץ המשפטי לממשלה, וזאת
ה לחוק העונשין. 144
מוצע לקבוע עבירה של העמדת אמצעים
28 סעיף
המסייעים לביצוע עבירת טרור, בדומה
לתקנות ההגנה, בדבר מתן מקלט, 64 לאיסור הקבוע בתקנה
שהעונש המוצע בשלה עומד על שנתיים מאסר.
החקיקה הישראלית כוללת כמה הוראות נוספות
לחוק העונשין, בדבר 31 הדומות לעבירה המוצעת: סעיף
260 אחריותו הפלילית של המסייע לביצוע עבירה, סעיף
לחוק העונשין, האוסר על סיוע לאחר מעשה וקובע עונש
של שלוש שנות מאסר, אם הסיוע ניתן ביחס לעבירה
לחוק העונשין, האוסר על 498 מסוג עוון או פשע, וסעיף
מתן אמצעים לביצוע פשע וקובע עונש של שלוש שנות
מאסר בשל הפרת האיסור. כמו כן דומה העבירה המוצעת
לעבירת ההלנה, העסקה והסעה שלא כדין, הקבועה בסעיף
. 1952-א(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב12
בכל סעיפי העבירות שנזכרו, נדרשת קיומה של
מודעות או כוונה מצד מי שעבר את העבירה. בסעיף
האמור נדרשת מטרה ("כדי לאפשר את הביצוע..."), 31
האמור נדרשת כוונה מיוחדת ("בכוונה שיימלט260 בסעיף
האמור נדרשת מודעות ("כשהוא 498 מעונש...") ובסעיף
יודע שהדבר עלול לשמש... לביצוע פשע..."). לעומת זאת,
בסעיף המוצע נקבע מבחן אובייקטיבי, היינו קיומו של
יסוד סביר לחשד, כי בהעמדת האמצעים לרשותו של
אדם יהיה כדי לסייע לו לבצע עבירה שהיא מעשה טרור
או להימלט מהדין לאחר ביצוע עבירה כאמור. ככלל, דיני
העונשין ממעטים לקבוע עבירות שהיסוד הנפשי שלהן
הוא רשלנות שכן יש בהן משום סטייה מעקרון האשם
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1098
,העמדת כסף, מזון, בגדים, אמצעי תקשורת, מסמכים, כלי תחבורה, דלק
)2(
.מקרקעין או מבנה, לרשותו של אחר
לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם מתן השירות או העמדת האמצעים כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) נעשו בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע מעשה הטרור, כאמור בסעיף
קטן (א), אם לאו.
אי–מניעת
מעשה טרור
.29
מי שהיה בידו מידע שעורר בו חשד ממשי כי עומדת להתבצע עבירה מסוג פשע שהיא
מעשה טרור או כי נעברה עבירה כאמור, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה,
את השלמתה או את תוצאותיה, או כדי לסייע לגילוי זהותו של מי שעומד לבצע את
מאסר שלוש שנים; לעניין סעיף זה, יראו את מי - העבירה כאמור, לפי העניין, דינו
שמסר את המידע שברשותו לרשות ביטחון בהקדם האפשרי כמי שפעל באופן סביר.
העומד בבסיס האיסור הפלילי (ר' לעניין זה ש"ז פלר,
). עם זאת, במקרה 43 'יסודות בדיני עונשין, התשמ"ד, עמ
זה ההצדקה לכך נעוצה בסיכון הרב לציבור בביצוע עבירה
שהיא מעשה טרור, המצדיק קביעת סף גבוה יותר שיכוון
התנהגות וימנע שיתוף פעולה של גורמים מהציבור בסיוע
למעשי טרור או בהימלטות מהדין לאחריהן. וזאת, לרבות
בדרך של הטלת חובה על אדם להימנע ממתן שירות או
העמדת אמצעים בנסיבות שבהן יש יסוד לחשד כי הדבר
יסייע לביצוע מעשה טרור או להימלטות מן הדין לאחר
ביצוע עבירה כאמור. ארגוני טרור, לפי טיבם, פועלים בקרב
האוכלוסייה האזרחית ומקבלים ממנה תמיכה וסיוע, לפני
ביצוע עבירות טרור ואחריהן (ראו לעניין זה את האמור
בהגדרה "ארגון טרור"). אחת הדרכים להתמודד עם
פעילות של ארגוני טרור ומבצעי מעשי טרור היא על ידי
הרתעת האוכלוסייה האזרחית מכל סוג של תמיכה בהם,
וזאת על בסיס אמות מידה אובייקטיביות. כך ניתן לכוון
לנקיטת אמצעי זהירות קפדניים יותר על ידי הציבור, ביחס
לקשרים עם מי שנחזה כשייך לארגון טרור או כמבצע
עבירות טרור.
בסעיף קטן (א) המוצע מפורטים האמצעים השונים,
אשר העמדתם לרשות אדם, בהתקיים יסוד נפשי כאמור,
אסורה.
בסעיף קטן (ב) מובהר כי לעניין סעיף זה, אחת היא אם
הסיוע נעשה בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע לבסוף
מעשה הטרור עצמו אם לאו.
מובן, כי ככל שהעמדת אמצעים לביצוע מעשה טרור
לחוק העונשין, אזי ניתן 31 עולה כדי סיוע, כהגדרתו בסעיף
להעמיד לדין בעבירה של סיוע לביצוע מעשה טרור לפי
האמור.31 סעיף
USC–) לa(2339 הוראה דומה קיימת בסעיף
האמריקני, האוסר על מתן מחסה או מסתור לאדם, אם
ידוע או יש יסוד סביר לחשוד, כי הוא ביצע או עומד לבצע
עבירת טרור חמורה, כגון: פגיעה במטוסים, פגיעה ברכוש
ממשלתי, שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי וכו'.
שנות מאסר. כמו כן 10 העונש בשל עבירה זו עומד על
) לחוק האנגלי, האוסר על 3(15 קיימת הוראה דומה בסעיף
אדם לתת כסף או רכוש אחר, אם ידוע לו או שיש לו יסוד
סביר לחשוד, כי הדבר ישמש למטרות טרור.
מוצע לקבוע, כי כאשר היה בידי אדם
29 סעיף
מידע שעורר בו חשד ממשי כי בוצעה או
עומדת להתבצע עבירה מסוג פשע שהיא מעשה טרור, והוא
לא פעל באופן סביר כדי למנוע את עשייתה, השלמתה,
או את תוצאותיה, או כדי לסייע לגילוי זהותו של מי
דינו שלוש שנות מאסר. - שעומד לבצע עבירה כאמור
מובהר, בהקשר זה, כי מסירת מידע בנושא לרשות ביטחון,
כהגדרתה בחוק, מהווה "פעולה סבירה" לעניין זה.
לחוק העונשין קובע עבירה של אי–מניעת 262 סעיף
פשע, ולפיה מי שידע כי פלוני זומם לבצע עבירה מסוג
פשע, ולא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את
לחוק 95 עשייתה או השלמתה, דינו שנתיים מאסר. סעיף
העונשין קובע עבירה של חיפוי על עבירה, ולפיה מי שידע
כי בוצעה או עומדת להתבצע עבירה לפי פרק ז' לחוק
שנות מאסר או יותר, ולא פעל באופן 15 העונשין, שעונשה
סביר כדי למנוע את עשייתה, השלמתה או תוצאותיה,
דינו שבע שנות מאסר.
) 2(שפי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה- הר3417/99 בע"פ
, קבע השופט חשין כי מושג הידיעה בסעיף 765-766 ,735
האמור אינו כולל עצימת עיניים, כך שאין די בחשד262
–כי אחר מתכנן לבצע פשע כדי להטיל אחריות בשל אי
מניעת פשע. פרופ' מרדכי קרמניצר ביקר את פסק הדין
בטענה כי יש להחיל את הכלל בדבר עצימת עיניים גם
על האיסור של אי–מניעת פשע. לדבריו, "במציאות שבה
טרור מתאבדים איננו חיזיון נדיר, קשה להניח כי הפסיקה
היתה מוכנה לפטור מאחריות פלילית אדם (לרבות קרוב
משפחה) שחשד בדבר מזימה לבצע פיגוע התאבדות, נמנע
מלברר את החשד וגם נמנע מלדווח על אודותיו" (מרדכי
על העבירה - קרמניצר "החובה להלשין או החובה לדווח
)). עם זאת, 2005( 37-33 ,26 ,20 של אי–מניעת פשע" המשפט
, אשר 262 מבקר פרופ' קרמניצר את הנוסח הרחב של סעיף
תובע נקיטת כל האמצעים הסבירים כדי למנוע כל פשע,
גם אם מדובר בפשע שאינו מן החמורים ביותר. לדעתו,
יש להגביל את החובה רק לדיווח למשטרה או לקורבן
המיועד, ולא לדרוש את נקיטת כל האמצעים הסבירים
למניעת הפשע. כמו כן יש להטיל את חובת הדיווח, לדעתו,
רק ביחס לפשעים חמורים העומדים להתבצע ולהגבילה
למצבים שבהם קיימת תכנית קונקרטית ואופרטיבית
לביצוע פשע חמור.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1099
איום בביצוע
מעשה טרור
.30
מחצית העונש הקבוע לעבירה שאיים- המאיים לבצע עבירה שהיא מעשה טרור, דינו
לפי הגבוה - בביצועה בלא החמרת הענישה הקבועה בסימן ד', או מאסר חמש שנים
- מביניהם; היתה העבירה שאיים בביצועה עבירה שדינה מאסר עולם חובה, דינו
שנים.15 מאסר
הכנה לביצוע
מעשה טרור
.31
העושה מעשה שיש בו משום הכנה לביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, או שיש
(א)
בו כדי לסייע לאדם אחר להכין עבירה כאמור, במטרה לאפשר, לסייע או להקל על
מחצית העונש הקבוע לעבירה שהכין או שסייע להכנת - ביצוע עבירה כאמור, דינו
ביצועה, בלא החמרת הענישה הקבועה בסימן ד', או מאסר חמש שנים, לפי הגבוה
מביניהם; היתה העבירה שהכין או שסייע בהכנתה עבירה שדינה מאסר עולם חובה,
שנים.15 מאסר- דינו
.30
מחצית העונש הקבוע לעבירה שאיים- המאיים לבצע עבירה שהיא מעשה טרור, דינו
לפי הגבוה - בביצועה בלא החמרת הענישה הקבועה בסימן ד', או מאסר חמש שנים
- מביניהם; היתה העבירה שאיים בביצועה עבירה שדינה מאסר עולם חובה, דינו
שנים.15 מאסר
איום בביצוע
מעשה טרור
. 31
העושה מעשה שיש בו משום הכנה לביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, או שיש
(א)
בו כדי לסייע לאדם אחר להכין עבירה כאמור, במטרה לאפשר, לסייע או להקל על
מחצית העונש הקבוע לעבירה שהכין או שסייע להכנת - ביצוע עבירה כאמור, דינו
ביצועה, בלא החמרת הענישה הקבועה בסימן ד', או מאסר חמש שנים, לפי הגבוה
מביניהם; היתה העבירה שהכין או שסייע בהכנתה עבירה שדינה מאסר עולם חובה,
שנים.15 מאסר- דינו
הכנה לביצוע
מעשה טרור
המוצע, העבירה של אי–מניעת מעשה טרור 29 בסעיף
מוגדרת כך, שלא נדרש לנקוט את כל האמצעים הסבירים
למניעת מעשה טרור, אלא לפעול באופן סביר, ולעניין זה מי
שדיווח לרשות ביטחון בהקדם האפשרי ייחשב כמי שפעל
באופן סביר. כמו כן, בהתאם להקשר העבירה בהצעת
חוק זו, הסעיף המוצע עוסק רק באיסור על אי–מניעת
פשע שהוא מעשה טרור. נוכח הגדרת "מעשה טרור" בחוק
המוצע, ברי כי מדובר בעבירת פשע שהיא מן החמורות,
הכרוכה בהתנהגות עבריינית הטומנת בחובה סיכון רב.
זאת ועוד, חובת המניעה חלה רק במצב שבו יש בידי אדם
מידע המעלה חשד ממשי כי בוצע או עומד להתבצע
מעשה טרור. חובת המניעה, אם כן, מוגבלת למצב שבו יש
בידי אדם מידע קונקרטי המעלה חשד ממשי כאמור, והיא
מתייחסת לשלב מתקדם של עשייה, שבו כבר בוצעה או
עומדת להתבצע עבירה, ולא לשלב מוקדם, שבו אדם אך
זומם לבצע עבירה.
מוצע לקבוע כי המאיים בביצוע עבירה
30 סעיף
שהיא מעשה טרור, דינו מחצית העונש
הקבוע לעבירה שאיים לבצעה (בלא החמרת הענישה לפי
סימן ד' לפרק ד' המוצע) או חמש שנות מאסר, לפי הגבוה
מביניהם.
לחוק 192 העונש בשל עבירת האיומים, הקבועה בסעיף
העונשין, הוא שלוש שנות מאסר. מוצע, אם כן, להחמיר את
העונש על עבירת האיומים, ככל שהיא מתייחסת לאיום
בביצוע מעשה טרור, ולקבוע את העונש המרבי לפי סוג
העבירה שהנאשם איים בביצועה. לעניין זה יצוין כי אם לא
היתה נקבעת עבירה ייחודית זו, היה חל הכלל של הכפלת
שהרי גם איום בביצוע מעשה - המוצע40 ענישה לפי סעיף
טרור מהווה מעשה טרור בהתאם להגדרה, ואז עונשו של
המאיים היה עומד על שש שנות מאסר.
קביעתה של עבירה ייחודית של איום בביצוע מעשה
כאשר עצם - טרור, נדרש בשל אופייה של פעילות הטרור
האיום בביצוע מעשה טרור הוא כשלעצמו אחד הכלים
המשמעותיים ביותר להשגת מטרות הטרור, היינו הטלת
מורא על הציבור, גם אם בסופו של דבר האיום אינו
ממומש.
לעניין זה יש לציין, כי על אף העיקרון שנקבע בסעיף
להצעת החוק, בדבר הכפלת הענישה על מעשה טרור, 40
חישוב העונש המרבי- הרי שלעניין עונשו של המאיים
ייקבע לפי העונש על העבירה העיקרית בלא החמרת
במטרה לשמור על מדרג ההולם את - הענישה, וזאת
חומרת האיום במקרה זה, בשים לב לכך שמדובר, על פי
שכן אילו התממש, - רוב, במצב שבו לא מומש האיום
היה הנאשם מועמד לדין על ביצוע מעשה הטרור עצמו.
לגבי איום בביצוע עבירה שהעונש עליה הוא עונש
של מאסר עולם חובה, ועל כן הוא אינו קצוב, מוצע לקבוע
שנות מאסר, וזאת 15 כי עונשו של המאיים יעמוד על
לחוק שחרור על–תנאי 29 בהתאם לכלל הקבוע בסעיף-
חוק שחרור על–תנאי- (להלן2001-ממאסר, התשס"א
ממאסר), שלפיו תקופת המינימום להמלצה על קציבת
שנה. לפיכך, מחציתה של 30 עונשו של אסיר עולם היא
שנות מאסר.15 תקופה זו יהיה
מוצע לקבוע איסור על מעשה הכנה
31 סעיף
למעשה טרור. ככלל, מעשי הכנה לדבר
עבירה אינם ברי–ענישה. פרופ' ש"ז פלר מסביר בספרו
כי הטעם לכך הוא, ש"על אף שמתלווה למעשה ההכנה
המחשבה לבצע עבירה פלילית, עדיין אין ביטחון
שהמחשבה היא סופית; בין שלב ההכנה לבין שלב הביצוע
העבירה עדיין יש מקום לויתור או לחרטה... ועדיף לעודד
את האדם להימלך בדעתו. מה גם שמבחינה אובייקטיבית,
מעשי ההכנה, כשלעצמם, אינם, בדרך כלל, מסוכנים או
מזיקים; הם בדרך כלל, ניטראליים" (ש"ז פלר יסודות בדיני
)). הגבול התחתון לאחריות 1987( 50-49 ,עונשין כרך ב
פלילית נמצא, אפוא, בשלב הניסיון לבצע עבירה, המהווה
שלב מתקדם יותר בדרך להשלמת העבירה. כאמור בהגדרת
לחוק העונשין, "אדם מנסה לעבור עבירה 25 הניסיון בסעיף
אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד
והעבירה לא הושלמה".
עם זאת, פרופ' פלר מצביע על מקרים מסוימים שבהם
מעשה הכנה הוא בגדר עבירה פלילית, כגון: מעשה הכנה
לעבירה של פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה,
לחוק 100 גרימה למלחמה או סיוע לאויב במלחמה (סעיף
לחוק 116 העונשין), מעשה הכנה לעבירת ריגול (סעיף
לחוק 497 העונשין), מעשה הכנה בחומרים מסוכנים (סעיף
העונשין) וכד'. הטעמים לענישה בשל מעשה הכנה עשויים
להיות נעוצים במשקלו של הערך החברתי אשר עלול
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1100
לעניין סעיף זה, יראו בין השאר בכל אחד מאלה, מעשה הכנה או סיוע כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א):
הכשרת מקום לשם התאמתו לביצוע עבירה;
)1(
לחוק414 כהגדרתם בסעיף- "זיוף מסמכים; לעניין זה, "זיוף" ו"מסמך
)2(
;העונשין
הכנת אמצעים לצורך ביצוע עבירה, לרבות כלי נשק, מסמכים, תחפושות
)3(
;וכלי תחבורה, או החזקת אמצעים כאמור
איסוף מידע לצורך ביצוע עבירה.
)4(
אימונים או הדרכה
למטרות טרור
.32
המאמן או המדריך אחר להשתמש בשיטות פעולה לביצוע מעשה טרור, למניעת
(א)
גילויו או להכשלת חקירתו, או המאמן או המדריך אחר להשתמש בנשק או להכינו,
- והכול במטרה לקדם או לאפשר פעילות של ארגון טרור או ביצוע מעשה טרור, דינו
מאסר שבע שנים.
המקבל אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), במטרה כאמור באותו סעיף קטן,
(ב)
מאסר חמש שנים.- דינו
- לעניין סעיף זה
(ג)
אין נפקא מינה אם האימון או ההדרכה ניתנו לאדם אחד או לציבור מסוים
)1(
;או בלתי מסוים, ואם כוונו לביצוע מעשה טרור מסוים או בלתי מסוים
נכח אדם במקום המשמש באותה עת לאימון או להדרכה כאמור בסעיף
)2(
קטן (א), חזקה כי קיבל אימון או הדרכה במטרה כאמור באותו סעיף קטן; עורר
יפעל הספק לטובתו;- נאשם ספק סביר לעניין זה
להיפגע כתוצאה מביצוע העבירה (אם זו תושלם), בחומרה
או בסכנה המיוחדת הטמונה במעשה ההכנה כשלעצמו,
או בקרבה של מעשה ההכנה לשלב ביצוע העבירה.
הסעיף המוצע מבוסס על התפישה ולפיה מעשה
הכנה למעשה טרור נמנה אף הוא עם מעשי ההכנה שראוי
להעניש בשלהם. זאת, בשל החומרה הטמונה לעתים
קרובות בעצם מעשי ההכנה למעשי טרור, ובעיקר בשל
הסכנה הגלומה במעשי הטרור, אם יושלמו, והאינטרס
הציבורי לסכל את השלמת ביצועם, נוכח מניעיהם,
מטרתם ותוצאתם הצפויה. דוגמה אופיינית למעשה הכנה
הוא חפירת מנהרות המיועדות להברחת בני אדם, כלי
נשק ועוד. אף שחפירת המנהרה כשלעצמה אינה בגדר
מעשה טרור, הרי שברור כי היא משרתת באופן ישיר את
ביצוען הנרחב של פעולות טרור, ויש לראות בה נדבך
ראשון בשרשרת הפעולות המאפשרות את השלמת ביצועו
של מעשה הטרור.
בהתאם לכך, לפי סעיף קטן (א) המוצע, אסור לעשות
מעשה שיש בו משום הכנה למעשה טרור, או שיש בו כדי
לסייע לאדם אחר להכין מעשה טרור, במטרה לאפשר, לסייע
או להקל על ביצוע מעשה טרור. לכאורה, אין צורך לאסור
במפורש על סיוע למעשה הכנה של מעשה טרור, שכן הסיוע
הוא צורה נגזרת מהביצוע העיקרי. ואולם בשל חריגותה
של עבירת ההכנה, מוצע לקבוע במפורש את האיסור על
לחוק העונשין. 116 סיוע לעבירה זו, בדומה לנוסח של סעיף
לחוק העונשין, המונה רשימה 116 בשונה מסעיף
סגורה של מעשי הכנה, מוצע כי נוכח האפשרויות הרבות
שייתכנו למעשי הכנה של מעשה טרור, מעשי ההכנה
לאפשר, לסייע או להקל - יוגדרו על פי מטרתם, היינו
על ביצוע מעשה טרור. בנוסף, בסעיף קטן (ב) מוצע למנות
רשימה לא סגורה של סוגי מעשי הכנה אופייניים בהקשר
זה, שייכללו בסעיף המוצע.
אימונים או הדרכה האסורים לפי הסעיף
32 סעיף
המוצע, מספקים את המיומנות ואת הידע
הנחוצים לצורך ביצוע מעשי טרור, מאפשרים את הוצאתם
אל הפועל, ומקשים על סיכולם ועל הבאה לדין של
מבצעיהם. על כן מוצע לקבוע ענישה מחמירה בשלהם.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי המאמן או מדריך אחר
להשתמש בשיטות פעולה לביצוע מעשה טרור, למניעת
גילויו או להכשלת חקירתו, או המאמן או המדריך אחר
להשתמש בנשק או להכינו, והכול במטרה לקדם או
לאפשר פעילות ארגון טרור או ביצוע מעשה טרור, דינו
שבע שנות מאסר (כדין חבר פעיל בארגון טרור). סעיף
קטן זה נועד לחול על פעולות שונות, כגון אימונים בשלב
הטרום–צבאי, הכשרה מעשית לביצוע עבירות טרור
(כגון הכשרה לעריכת תצפיות, הצפנות וכד') והדרכה
להתמודדות עם דרכי חקירה.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי המקבל אימון או
הדרכה כאמור, במטרה לקדם או לאפשר פעילות ארגון
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1101
הדרכה או אימון כאמור בסעיף קטן (א) שניתנו או שהתקבלו על ידי חבר
)3(
ארגון טרור, מטעם ארגון טרור, במסגרת פעילות של ארגון טרור או במקום המשמש
דרך קבע לפעילות של ארגון טרור, חזקה כי ניתנו או התקבלו במטרה כאמור
באותו סעיף קטן, אלא אם כן הוכח אחרת;
הדרכה או אימון כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו באזור תשתית טרור,
)4(
חזקה כי התקיימו במטרה כאמור באותו סעיף קטן, ואולם אם עורר נאשם ספק
יפעל הספק לטובתו.- סביר לעניין זה
פעולה או עסקה
בנשק, בחומר מזיק
או במיתקן רגיש
למטרות טרור
.33
המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה
(א)
עסקה אחרת בנשק, במטרה לקדם או לאפשר פעילות של ארגון טרור או ביצוע מעשה
שנים או קנס פי עשרה 20 מאסר- טרור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 מהקנס הקבוע בסעיף
נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי
(ב)
שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע 25 מאסר- או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 בסעיף
נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחר לעסקה או לפעולה
(ג)
כאמור הוא ארגון טרור או חבר בארגון טרור, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה
למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת.
הדרכה או אימון כאמור בסעיף קטן (א) שניתנו או שהתקבלו על ידי חבר
)3(
ארגון טרור, מטעם ארגון טרור, במסגרת פעילות של ארגון טרור או במקום המשמש
דרך קבע לפעילות של ארגון טרור, חזקה כי ניתנו או התקבלו במטרה כאמור
באותו סעיף קטן, אלא אם כן הוכח אחרת;
הדרכה או אימון כאמור בסעיף קטן (א) שהתקיימו באזור תשתית טרור,
)4(
חזקה כי התקיימו במטרה כאמור באותו סעיף קטן, ואולם אם עורר נאשם ספק
יפעל הספק לטובתו.- סביר לעניין זה
. 33
המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה
(א)
עסקה אחרת בנשק, במטרה לקדם או לאפשר פעילות של ארגון טרור או ביצוע מעשה
שנים או קנס פי עשרה 20 מאסר- טרור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 מהקנס הקבוע בסעיף
פעולה או עסקה
בנשק, בחומר מזיק
או במיתקן רגיש
למטרות טרור
נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי
(ב)
שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע 25 מאסר- או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 בסעיף
נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחר לעסקה או לפעולה
(ג)
כאמור הוא ארגון טרור או חבר בארגון טרור, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה
למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת.
טרור או ביצוע מעשה טרור, דינו חמש שנות מאסר (כדין
העושה מעשה הכנה למעשה טרור).
לחוק העונשין, 143 הוראה דומה קיימת בסעיף
לתקנות 62 שעניינו אימונים צבאיים אסורים, ובתקנה
ההגנה, שעניינה אימונים צבאיים שלא בהיתר. תקנה זו
אוסרת על מתן אימון בשימוש בנשק או קבלתו, תרגילים,
תנועות או מערכות פעולה צבאיות וכן אוסרת על נוכחות
באימון כאמור. העונש הקבוע בשל עבירה זו הוא שבע
שנות מאסר.
, מי שמאמן 2006– לחוק הטרור האנגלי מ6 לפי סעיף
או מדריך אחר ומקנה לו מיומנויות למטרות טרור, בידיעה
שהלה מתכוון להשתמש במיומנויות אלה לשם ביצוע,
הכנה, סיוע לביצוע או סיוע להכנה של מעשי טרור, דינו
שנות מאסר. הוא הדין לגבי מי שמקבל אימון או הדרכה 10
.כאמור
בסעיף קטן (ג) נקבעו חזקות ראייתיות לעניין רכיבי
הסעיף המוצע:
) מובהר כי לעניין העבירה שבסעיף זה, אין 1( בפסקה
נפקא מינה אם האימון או ההדרכה ניתנו לאדם אחד או
לציבור מסוים או בלתי–מסוים, ואם נועדו לביצוע מעשה
טרור מסוים או בלתי–מסוים.
) מוצע לקבוע כי אם אדם נכח במקום 2( בפסקה
המשמש באותה עת לאימון או להדרכה כאמור, חזקה
כי קיבל אימון או הדרכה במטרה כאמור בסעיף קטן (א),
במטרה לקדם או לאפשר פעילות של ארגון טרור או - קרי
ביצוע מעשה טרור. מוצע לקבוע במפורש בהקשר זה, כי
די שהנאשם יעורר ספק סביר - לצורך הפרכת חזקה זו
לעניין זה.
) מוצע לקבוע כי אם האימון או ההדרכה 3( בפסקה
ניתנו או התקבלו על ידי חבר ארגון טרור, מטעם ארגון
טרור, במסגרת פעילות של ארגון טרור או במקום המשמש
חזקה כי התקיימה - דרך קבע לפעילות של ארגון טרור
המטרה האמורה בסעיף קטן (א). החזקה נקבעה בהתאם
לניסיון החיים, המלמד כי בנסיבות אלה לא ניתן להניח
כי מדובר באימון או הדרכה "תמימים" למטרות כשרות.
הנטל על החשוד להראות כי לא כך הדבר. לעניין זה אין
די בהטלת ספק סביר, והפרכת החזקה תיעשה על פי מאזן
ההסתברויות.
) מוצע לקבוע כי גם לעניין אימון או הדרכה 4( בפסקה
להצעת 2 שניתנו באזור תשתית טרור, כהגדרתו בסעיף
החוק, תחול חזקה בדבר התקיימות המטרה האמורה בסעיף
קטן (א). עם זאת, ככל שמדובר על אימון או הדרכה שנעשו
באזור תשתית טרור, בלי שהמטרה הוכחה בנפרד, ההנחות
שעל בסיסן נקבעה החזקה האמורה מוצקות פחות, ועל
כן בהקשר זה מוצע לקבוע כי הנאשם יוכל להרים את
הנטל הראייתי להפרכת החזקה, על ידי העלאת ספק סביר
לעניין זה.
מוצע לקבוע עבירה של איסור פעולה
33 סעיף
או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במיתקן
רגיש, שמטרתן לקדם או לאפשר פעילות ארגון טרור או
ביצוע מעשה טרור. העבירה המוצעת כוללת פעולות או
עסקאות מסוגים שונים, כמפורט בסעיף. העונש הקבוע
שנות 20 בשל פעולה או עסקה בנשק בנסיבות כאמור הוא
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1102
נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) באזור תשתית טרור, או כשהנשק
(ד)
יועד להגיע לאזור כאמור, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור באותו
יפעל הספק לטובתו.- סעיף קטן, ואולם אם עורר הנאשם ספק סביר לעניין זה
איסור פעולה ברכוש
למטרות טרור
.34
,העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור
(א)
או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן
מאסר עשר שנים, או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע - פעילות של ארגון טרור, דינו
) לחוק העונשין.4()(א61 בסעיף
- )לעניין סעיף קטן (א
(ב)
די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא
)1(
;יוכח לאיזו מטרה מביניהן
לרבות תוך ראייה מראש את אחת האפשרויות המפורטות בו, - ""במטרה
)2(
;לפחות, כאפשרות קרובה לוודאי
אף אם מקבל התגמול אינו מי - ""לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור
)3(
.שביצע את עבירת הטרור או התכוון לבצעה
איסור פעולה
ברכוש טרור
.35
מאסר שבע שנים, או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע- העושה אחת מאלה, דינו
(א)
) לחוק העונשין:4()(א61 בסעיף
פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור,
)1(
או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את
עבירת הטרור או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה
מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מביניהן;
פעולה ברכוש טרור;
)2(
.מעביר רכוש לארגון טרור
)3(
) לחוק4()(א61 מאסר או קנס פי עשרה מהקבוע בסעיף
העונשין, ואילו בשל פעולה או עסקה בנשק כימי, ביולוגי
או רדיואקטיבי, או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, כמפורט
שנות מאסר או קנס פי עשרים מהקבוע 25 - )בסעיף קטן (ב
) לחוק העונשין. ההחמרה בענישה ביחס 4()(א61 בסעיף
לחומרים בלתי–קונבנציונליים נקבעה נוכח פוטנציאל הנזק
רחב ההיקף הטמון בשימוש בחומרים אלה ונוכח הפחד
והבהלה ששימוש כזה עלול ליצור בקרב הציבור.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי פעולה או עסקה
המתבצעת כשהצד האחר לה הוא ארגון טרור או חבר
בארגון טרור, חזקה כי התבצעה במטרה לקדם או לאפשר
פעילות ארגון טרור או ביצוע מעשה טרור, אלא אם כן יוכיח
הנאשם אחרת. חזקה זו, הנוגעת לצד לפעולה או לעסקה,
114 דומה לעבירה של מגע עם סוכן חוץ, הקבועה בסעיף
לחוק העונשין. גם בהקשר זה, בדומה לאמור לעיל בדברי
), הפרכת החזקה תיעשה על פי מאזן 3()(ג32 ההסבר לסעיף
ההסתברויות.
כמו כן מוצע לקבוע חזקה כאמור לעיל בדברי ההסבר
, גם בסעיף קטן (ד), בקשר לפעולה או עסקה 32 לסעיף
כאמור, שבוצעו באזור תשתית טרור. עם זאת מוצע לקבוע
כי בנוגע לביצוע של עסקה או פעולה שנעשתה באזור
תשתית טרור, או לגבי נשק שיועד להגיע לאזור תשתית
טרור, ולא הוכחה לגביה קיומה של המטרה כאמור בסעיף
קטן (א), יוכל הנאשם להפריך את החזקה באמצעות
העלאת ספק סביר, להבדיל מרמת ההוכחה הנדרשת בסעיף
קטן (ג) כאמור.
נוסח הסעיף המוצע זהה כמעט לנוסח סעיף
34 סעיף
לחוק איסור מימון טרור, שעניינו איסור 8
פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של
מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, או
במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור, הכל
בהתאם להבהרות המעוגנות בסעיף קטן (ב) שבו. ההבדל
האמור לנוסח המוצע, הוא החלפת 8 היחיד בין סעיף
וזאת כדי לכלול גם - "המונח "מעשה טרור" ב"עבירת טרור
את עבירות הטרור הייחודיות שנקבעו כעת בחוק המוצע.
נוסח הסעיף המוצע, שעניינו "איסור
35 סעיף
פעולה ברכוש טרור", זהה כמעט לנוסח
לחוק איסור מימון טרור, בהתאמות הנדרשות. כמו 9 סעיף
המוצע, גם כאן הוחלף המונח "מעשה 34 כן בדומה לסעיף
טרור" ב"עבירת טרור".
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1103
העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור
(ב)
, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון 10 ) להגדרה "פעיל טרור" בסעיף1( כאמור בפסקה
, חזקה שעשה כן בידעו שיש בפעולה 11 שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיף
כאמור כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של
עבירת טרור, לפי העניין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; עורר הנאשם
יפעל הספק לטובתו.- ספק סביר לעניין זה
לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר
(ג)
) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:1()(ג20 אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף
עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות
)1(
) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף1()(ג20 סעיף
, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;20
בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש, דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות
)2(
, ופעל לפי הנחיות משטרת ישראל לגביה; השר לביטחון הפנים, בהתייעצות20 סעיף
עם שר המשפטים, יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת,
)1(
אשר לעשייתן ניתן היתר מראש מאת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון
והשר לביטחון הפנים.
הודעה על מתן היתר לפי סעיף קטן זה המיועד לציבור בלתי מסוים,
)2(
תפורסם ברשומות; שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן
ההיתר לידיעת הציבור.
איסור פעולה
ברכוש של ארגון
טרור מוכרז
.36
, לא11 או6 ,4 הכריזו שר הביטחון או ועדת שרים על ארגון טרור לפי סעיפים
(א)
יעשה אדם כל פעולה ברכוש של ארגון כאמור, למעט פעולות שהתיר שר הביטחון בצו
.91 או89 תפיסה מינהלי שהוצא לפי סעיפים
מאסר שנה או קנס - עשה אדם פעולה ברכוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו
(ב)
) לחוק העונשין; עשה פעולה כאמור במטרה להכשיל את תפיסת 3()(א61 כאמור בסעיף
מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.- הרכוש של ארגון הטרור המוכרז, דינו
סימן ג': הפרת חובות דיווח וצווים
הפרת חובות דיווח
.37
מאסר שנה או קנס כאמור- , דינו21 או20 לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיפים
) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור באותם 3()(א61 בסעיף
מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.- סעיפים, דינו
העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור
(ב)
, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון 10 ) להגדרה "פעיל טרור" בסעיף1( כאמור בפסקה
, חזקה שעשה כן בידעו שיש בפעולה 11 שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי סעיף
כאמור כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של
עבירת טרור, לפי העניין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; עורר הנאשם
יפעל הספק לטובתו.- ספק סביר לעניין זה
לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר
(ג)
) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:1()(ג20 אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף
עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות
)1(
) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף1()(ג20 סעיף
, היה בו, בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;20
בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש, דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות
)2(
, ופעל לפי הנחיות משטרת ישראל לגביה; השר לביטחון הפנים, בהתייעצות20 סעיף
עם שר המשפטים, יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת,
)1(
אשר לעשייתן ניתן היתר מראש מאת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון
והשר לביטחון הפנים.
הודעה על מתן היתר לפי סעיף קטן זה המיועד לציבור בלתי מסוים,
)2(
תפורסם ברשומות; שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן
ההיתר לידיעת הציבור.
.36
, לא11 או6 ,4 הכריזו שר הביטחון או ועדת שרים על ארגון טרור לפי סעיפים
(א)
יעשה אדם כל פעולה ברכוש של ארגון כאמור, למעט פעולות שהתיר שר הביטחון בצו
.91 או89 תפיסה מינהלי שהוצא לפי סעיפים
איסור פעולה
ברכוש של ארגון
טרור מוכרז
מאסר שנה או קנס - עשה אדם פעולה ברכוש בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו
(ב)
) לחוק העונשין; עשה פעולה כאמור במטרה להכשיל את תפיסת 3()(א61 כאמור בסעיף
מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.- הרכוש של ארגון הטרור המוכרז, דינו
סימן ג': הפרת חובות דיווח וצווים
.37
מאסר שנה או קנס כאמור- , דינו21 או20 לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיפים
) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור באותם 3()(א61 בסעיף
מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור.- סעיפים, דינו
הפרת חובות דיווח
מוצע לקבוע איסור פעולה ברכוש של
36 סעיף
ארגון טרור מוכרז. משמעות ההוראה כי
לאחר שהכריזו שר הביטחון או ועדת השרים על ארגון טרור
4 , ובכלל זה הכרזה זמנית לפי סעיף11 או6 בהתאם לסעיפים
המוצע, תוקפא כל פעילות ברכושו של הארגון המוכרז, למעט
פעולות שהותרו במפורש על ידי שר הביטחון. לפי סעיף קטן
(ב), דינו של מי שעשה פעולה בניגוד להוראות הסעיף המוצע
הוא שנת מאסר, ואם עשה כן במטרה להכשיל את תפיסת
דינו מאסר שלוש שנים. זאת בדומה לעבירה של - הרכוש
לחוק העונשין. 264 הכשלת עיקול לפי סעיף
) לתקנות 2(84 הוראות ברוח זו קבועות כיום בתקנה
ההגנה.
סימן ג': הפרת חובות דיווח וצווים
בהמשך לחובות הדיווח השונות שנקבעו
37 סעיף
להצעת החוק (דיווח 21– ו20 בסעיפים
על רכוש טרור, ודיווח על רכוש של ארגון טרור מוכרז,
בהתאמה), מוצע לקבוע עבירה בשל הימנעות מדיווח
המתחייב לפי החוק. מוצע לקבוע עונש של שנת מאסר
) לחוק העונשין, ואולם אם 3()(א61 או קנס כאמור בסעיף
נמנע אדם מלדווח על רכוש במטרה להכשיל תפיסה של
רכוש כאמור, דינו שלוש שנות מאסר או כפל הקנס האמור,
לחוק 264 בדומה לעבירה של הכשלת עיקול, לפי סעיף
העונשין.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1104
הפרת צו חילוט, צו
זמני או צו תפיסה
מינהלי
.38
,65 ,63 ,59 ,58 ניתן צו חילוט, צו זמני או צו תפיסה מינהלי לפי הוראות סעיפים
(א)
(א), לא יעשה אדם כל פעולה ברכוש שבחזקתו או שבשליטתו, אשר 98 או91 ,89 ,78 ,77
.לגביו ניתן צו כאמור, ואשר עלול להכשיל את ביצוע הצו
מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף - העושה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), דינו
(ב)
דינו מאסר שלוש - ) לחוק העונשין; עשה כן במטרה להכשיל את ביצוע הצו3()(א61
.שנים או כפל הקנס האמור
הפרת צו למניעת
פעילות או צו
להגבלת שימוש
במקום
.39
או99 המפר צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום שניתנו לפי סעיפים
מאסר - , ובכלל זה מרשה לאחר להשתמש במקום שניתן לגביו צו כאמור, דינו102
.שנתיים
סימן ד': החמרת ענישה
החמרה בענישה
בשל עבירה שהיא
מעשה טרור
.40
כפל העונש הקבוע- העובר עבירה שהיא מעשה טרור, למעט עבירה כמפורט להלן, דינו
שנים:30–לאותה עבירה אך לא יותר מ
עבירה לפי חוק זה;
)1(
עבירה זו עניינה עשיית כל פעולה ברכוש
38 סעיף
אשר עלולה להכשיל ביצוע צו הנוגע
לתפיסת הרכוש או לחילוטו, לפי החוק המוצע, כמפורט
בסעיף. העונש בשל הפרת האיסור הוא שנת מאסר או קנס
) לחוק העונשין. ואולם אם בוצעה 3()(א61 כאמור בסעיף
פעולה ברכוש במטרה להכשיל את הצו, יהיה העונש בשל
שנות מאסר או כפל הקנס האמור, בדומה לעבירה של 3 כך
לחוק העונשין. 264 הכשלת עיקול, לפי סעיף
הקובע עבירה שעניינה 38 בהמשך לסעיף
39 סעיף
הפרת צו הנוגע לרכוש, בסעיף המוצע נקבעה
עבירה שעניינה הפרת צווים מסוגים נוספים: הכוונה לצו
למניעת פעילות או לצו להגבלת שימוש במקום, שהוצאו
לפי פרק ח' להצעת החוק. מוצע לקבוע כי המפר צו כאמור,
דינו שנתיים מאסר. זאת בדומה לעונש המרבי על עבירה
(א) לחוק העונשין. 287 של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף
סימן ד': החמרת ענישה
נוכח מאפייני הטרור, חומרתו המיוחדת,
כללי
והשלכותיו על כל תחומי החיים האזרחיים
בישראל, מוצע כי ביצועה של עבירה המהווה "מעשה
טרור", יהווה נסיבה מחמירה אינהרנטית לביצוע העבירה,
והוא ישליך על העונש המרבי הקבוע לעבירה. בעבירות
מסוג זה, יש מקום להדגשה מיוחדת הן של תכלית
בעיקר - ההרתעה שבענישה, והן של עקרון הגמול. זאת
נוכח המניע האידיאולוגי שבבסיסן, ההישענות על שיתוף
הפעולה האזרחי, וההשפעה והנזק שעבריינות זו גורמת
לכלל האוכלוסייה בישראל.
ברוח זו, למשל, קבע השופט רובינשטיין בע"פ
) 377 ,375 ,)1(2009 על- מדינת ישראל נ' גורין (תק7515/08
כי "מדיניות הענישה בעבירות הכרוכות בטרור, המשלבות
עבריינות פלילית עם מניעים אידיאולוגיים ופוטנציאל
ראוי שתהא מחמירה, - פגיעה ללא הבחנה בחפים מפשע
בגדרי גמול ובמיוחד ובמובלט בגדרי הרתעה".
בהקשר זה, אף נאמר מפי השופטת ארבל בע"פ
, 1102 ,)4(2005 על- מדינת ישראל נ' כנעאנה (תק10680/04
) כי "אין צורך שנרחיב בדברים אודות מלחמת1106-1105
החורמה שמנהלת ישראל כנגד הטרור. מלחמה זו היא על
זכותם של אזרחי ישראל, גברים כנשים, ילדים כקשישים,
לחיות בביטחון בארצם... אכן, בימים אלה בהם נעשה
מאמץ עילאי להבטיח את שלומם של אזרחי המדינה כולם
מפני אלה המבקשים לפגוע בהם, קיימת חשיבות בענישה
מרתיעה שתביא למשיכת היד מעיסוק בכל פעילות שיש
בה להקל או לסייע לפעילותם של ארגוני טרור".
מוצע לקבוע, כי העובר עבירה שהיא
40 סעיף
כפל העונש הקבוע - מעשה טרור, דינו
שנות מאסר, לפי הקל מביניהם. 30 לאותה עבירה או
קביעה זו לא תחול על עבירה שנקבע לה עונש
לפי הוראות החוק המוצע, או שדינה מאסר עולם חובה.
העונשים שנקבעו לעבירות הטרור הייחודיות המופיעות
בחוק המוצע, מגלמים כבר את החומרה היתרה המיוחסת
לעבירות הנעברות על רקע של טרור, ולכן לא נדרשת החמרה
נוספת בענישה עליהן. מטבע הדברים, גם לא נדרשת החמרה
בענישה ביחס לעבירות שנקבע להן עונש של מאסר עולם
שנות מאסר, תואם את 30 - חובה. העונש המרבי המוצע
המוצע, ולפיו בעבירת טרור שעונשה מאסר 44 הוראת סעיף
עולם, שלא נקבע שהוא עונש חובה ושלא נקבע שיהיה
שנים.30 בלתי–קצוב, לא יעלה המאסר על
Counter– ל30 הוראה ברוח דומה קיימת בסעיף
האנגלי, הקובע כי ביחס Terrorism Act 2008 (c.28)
לעבירות המנויות בתוספת לחוק (שמקורן אינו בחקיקת
הטרור האנגלית), בית המשפט חייב לקבוע, בעת מתן גזר
הדין, אם הן קשורות לטרור. אם בית המשפט מוצא כי עבירה
קשורה לטרור, עליו להתחשב בכך כנסיבה מחמירה לעניין
לחוק האמור, עבירה קשורה לטרור אם 93 העונש. לפי סעיף
היא מהווה פעולת טרור, מבוצעת במהלך פעולת טרור, או
מבוצעת למטרת טרור.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1105
;עבירה שעונשה הוחמר לפי הוראות סימן זה
)2(
.עבירה שדינה מאסר עולם חובה
)3(
החמרה בענישה
בשל קשר וסיוע
לעבירה שהיא
מעשה טרור
.41
לחוק העונשין, המסייע לעבור עבירה שהיא מעשה טרור32 על אף הוראות סעיף
(א)
, דינו כדין המבצע העיקרי של העבירה המושלמת, בלא החמרת 33 או עבירה לפי סעיף
הענישה הקבועה בסימן זה.
לחוק העונשין, הקושר קשר לעבור עבירה שהיא מעשה 499 על אף הוראות סעיף
(ב)
, דינו כדין המבצע העיקרי של העבירה המושלמת, לאחר 33 טרור או עבירה לפי סעיף
אם העבירה היא - שנים14 החמרת הענישה הקבועה בסימן זה, אך לא יותר ממאסר
אם העבירה היא עוון. - שנים4 פשע, או ממאסר
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), היה דינו של המבצע העיקרי של העבירה
(ג)
מאסר עולם.- המושלמת, מאסר עולם חובה, יהיה דינם של המסייע או הקושר קשר
מעשה טרור המוני
.42
העובר עבירה שהיא מעשה טרור שגרמה לפגיעות בגוף של ציבור גדול או שהיה
(א)
מאסר עולם.- בה סיכון ממשי לפגיעות כאמור, דינו
העובר עבירה שהיא מעשה טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי,
(ב)
בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם
מאסר עולם.- לגרום לפגיעה ממשית בשטח גדול, דינו
;עבירה שעונשה הוחמר לפי הוראות סימן זה
)2(
.עבירה שדינה מאסר עולם חובה
)3(
.41
לחוק העונשין, המסייע לעבור עבירה שהיא מעשה טרור32 על אף הוראות סעיף
(א)
, דינו כדין המבצע העיקרי של העבירה המושלמת, בלא החמרת 33 או עבירה לפי סעיף
הענישה הקבועה בסימן זה.
החמרה בענישה
בשל קשר וסיוע
לעבירה שהיא
מעשה טרור
לחוק העונשין, הקושר קשר לעבור עבירה שהיא מעשה 499 על אף הוראות סעיף
(ב)
, דינו כדין המבצע העיקרי של העבירה המושלמת, לאחר 33 טרור או עבירה לפי סעיף
אם העבירה היא - שנים14 החמרת הענישה הקבועה בסימן זה, אך לא יותר ממאסר
אם העבירה היא עוון. - שנים4 פשע, או ממאסר
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), היה דינו של המבצע העיקרי של העבירה
(ג)
מאסר עולם.- המושלמת, מאסר עולם חובה, יהיה דינם של המסייע או הקושר קשר
. 42
העובר עבירה שהיא מעשה טרור שגרמה לפגיעות בגוף של ציבור גדול או שהיה
(א)
מאסר עולם.- בה סיכון ממשי לפגיעות כאמור, דינו
מעשה טרור המוני
העובר עבירה שהיא מעשה טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי,
(ב)
בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם
מאסר עולם.- לגרום לפגיעה ממשית בשטח גדול, דינו
לחוק הקנדי קובע עונש של מאסר עולם 83.2 סעיף
בשל ביצוע עבירה למען ארגון טרור, בהנחיית ארגון טרור
או בקשר עם ארגון טרור. הוראה זו מתייחסת לכל העבירות
בספר החוקים הקנדי, ולא רק לעבירות שיוחדו לעניין טרור.
לחוק האוסטרלי קובע עונש של מאסר 101.1 סעיף
עולם בשל כל עבירה שהיא מעשה טרור.
כמה הוראות בחוק העונשין קובעות
41 סעיף
ל"עבירות נגזרות" רמת ענישה נמוכה מרמת
הענישה בשל ביצוע עבירה מושלמת. זאת במטרה ליצור
אבחנה בין "המבצע העיקרי", הנושא במלוא האחריות
לעבירה שבוצעה, ובין גורמים מעורבים אחרים, אשר מידת
אחריותם לעבירה המושלמת היא פחותה. בין השאר סעיף
לחוק העונשין קובע כי העונש על סיוע לעבור עבירה הוא, 32
499 ככלל, מחצית העונש שנקבע בשל ביצועה העיקרי, וסעיף
לחוק האמור קובע כי העונש על קשירת קשר לביצוע עבירה
הוא כעונש שנקבע לאותה עבירה, עד לתקרה של שבע שנות
מאסר על פשע, ושנתיים מאסר על עוון.
מוצע לקבוע כי העונש על סיוע לעבירת טרור
יהיה כדין הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת, בלא
ההחמרה בענישה, וזאת נוכח המאפיינים המיוחדים של
תופעת פשיעה זו, והצורך לפעול לסיכולם של מעשי הטרור
אף אם טרם מומשו, באמצעות יצירת הרתעה ממשית גם
מפני ביצוע העבירות הנגזרות. יצוין כי מאחר שנקבע
המוצע, המכפיל 40 כי לגבי המבצע העיקרי יחול סעיף
את העונש הקבוע לעבירה, ואילו לגבי המסייע, נקבע
המוצע כי עונשו מושווה לעונש על העבירה בלא 41 בסעיף
הרי שבפועל, עדיין נשמר - 40 החמרת הענישה שבסעיף
מדרג הענישה הקבוע בחוק העונשין, לעניין היחס שבין
עונשו של המסייע לעונשו של המבצע העיקרי.
מוצע לקבוע כי - לגבי העונש על קשירת קשר
לעניין קשר לביצוע מעשה טרור, על הקושר יחול העונש
החל על המבצע העיקרי (בדומה לעיקרון הקבוע בחוק
העונשין) ובהתאם לכך, לאחר החמרת הענישה לפי החוק
המוצע, ובדומה לכלל הנוגע להחמרת הענישה לפי סעיף
המוצע, גם תקרת עונשו של הקושר, הקבועה בסעיף 40
. שנות מאסר14 ) לחוק העונשין, תוכפל, לתקרה של1()(א499
לגבי שתי העבירות מוצע להבהיר, כי אם היה העונש על
יהיה עונשו של המסייע - העבירה העיקרית מאסר עולם חובה
המוצע.44 או הקושר, מאסר עולם, וזאת כמשמעותו בסעיף
92 הסעיף המוצע דומה להוראה הקבועה בסעיף
לחוק העונשין, ולפיה קשר או ניסיון לעבור עבירה לפי פרק
ז' לחוק האמור, שעניינו ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות
רשמיים, דינם כדין מעשה העבירה.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע עונש של מאסר
42 סעיף
עולם בשל עבירה שהיא מעשה טרור, שגרמה
לפגיעות בגוף של ציבור גדול או שהיה בה סיכון ממשי
לפגיעה כאמור. משבוצע מעשה טרור בנסיבות חמורות אלה,
מדובר למעשה במעשה טרור המוני, הפוגע באוכלוסייה
רחבה ביותר, והעונש הרגיל הקבוע לעבירה אינו משקף
עוד נכונה את חומרת העבירה, ויש לקבוע תחתיו עונש
מאסר עולם, המותאם לחומרתה. זאת בשל ההשלכות
הקשות שיש למעשה טרור המוני בהיבט של הטלת אימה
על הציבור ובהיבט של ערעור שגרת החיים במדינה, מעבר
לפגיעות הישירות שהוא מסב. "מאסר עולם" לפי סעיף זה,
המוצע.44 הוא בהתאם למשמעותו בסעיף
בדומה לכך מוצע בסעיף קטן (ב) לקבוע עונש של
מאסר עולם, בשל ביצוע עבירה שהיא מעשה טרור,
שנעשתה תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי,
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1106
היזק לרכוש למטרת
טרור
.43
; מאסר שבע שנים- לחוק העונשין שהיא מעשה טרור, דינו452 העובר עבירה לפי סעיף
מאסר עשר שנים.- עבר עבירה כאמור ביחס לרכוש שהוא מיתקן רגיש, דינו
משך מאסר עולם
.44
, לחוק העונשין, נקבע לעבירת טרור עונש מרבי של מאסר עולם41 על אף הוראות סעיף
לפי הוראות חוק זה או בשל החמרת הענישה לפי סימן זה, ולא נקבע שהוא עונש
חובה, רשאי בית המשפט להטיל עונש מאסר עולם לתקופה לא קצובה או עונש מאסר
שנים.30 לתקופה שלא תעלה על
קציבת עונש מאסר
עולם
.45
, נגזר על נידון182001- לחוק שחרור על–תנאי ממאסר, התשס"א29 על אף הוראות סעיף
בעבירת טרור, מאסר עולם, לא תגיש ועדת שחרורים מיוחדת את המלצתה לנשיא,
שנים לפחות מהיום 15 (א) או (ב) לחוק האמור, אלא לאחר שחלפו29 לפי הוראות סעיף
שהחל האסיר לשאת את מאסרו או מהיום הקובע כהגדרתו באותו סעיף, לפי העניין,
שנים. 40–והתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ
בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש,
כהגדרתם בחוק המוצע, העלולים לפי טיבם לגרום לפגיעה
ממשית בשטח גדול. החמרת הענישה המוצעת בנסיבות
אלה, נובעת מעוצמת הסיכון הטמונה בעצם השימוש
בחומרים בלתי–קונבנציונליים.
לחוק הטרור 11 עד9 הסעיף המוצע דומה לסעיפים
, הקובעים עונש של מאסר עולם בשל 2006–האנגלי מ
עבירות של הכנה, החזקה, שימוש לא ראוי או איום
בחומרים או במתקנים רדיואקטיביים. קביעת מדרג ענישה
גבוה יותר ביחס לשימוש בחומר רדיואקטיבי לעומת שימוש
בחומר או בנשק אחר, נובעת מעוצמת הסיכון הטמון בנשק
).CNT( רדיואקטיבי, ומבוססת על האמנה נגד טרור גרעיני
לחוק העונשין קובע עבירה של452 סעיף
43 סעיף
היזק בזדון, היינו "הורס נכס או פוגע בו
במזיד ושלא כדין", שהעונש בשלה עומד על שלוש שנות
(א) לחוק העונשין קובע עבירה של גרימת 108 מאסר. סעיף
נזק בזדון לרכוש שהוא בשימוש כוח מזוין, שהעונש בשלה
חמור יותר ועומד על שבע שנות מאסר.
(א) האמור נוכח 108 בדומה להחמרת הענישה בסעיף
טיב הרכוש שנהרס, מוצע לקבוע כי העובר עבירה של היזק
לחוק העונשין, אשר על פי המניע, 452 בזדון, לפי סעיף
דינו - "המטרה והנסיבות, עונה על ההגדרה "מעשה טרור
שבע שנות מאסר. עונש זה עולה בחומרתו על העונש שהיה
המוצע (כפל העונש הקבוע לעבירה של 40 נקבע לפי סעיף
היזק בזדון, דהיינו שש שנות מאסר). זאת, משום שפגיעה
כאמור ברכוש עלולה להיות אחת הדרכים המשמעותיות
לביצוע מעשי טרור, ועונש מרבי של שש שנות מאסר אין בו
כדי לשקף את החומרה הגלומה בעבירה של היזק לרכוש,
המבוצעת בנסיבות של טרור.
כמו כן מוצע להחמיר עוד בעונשו של מי שעובר
עבירה של היזק בזדון, שהיא מעשה טרור, ביחס לרכוש
המוצע, ולהעמידו על 2 שהוא מיתקן רגיש, כהגדרתו בסעיף
עשר שנות מאסר. החמרה זו נדרשת נוכח הסיכון הרב הטמון
בשימוש בחומרים בלתי–קונבנציונליים למטרת טרור, והיא
עולה בקנה אחד עם אמנות בין–לאומיות הנוגעות לנשק
גרעיני, כגון האמנה בדבר הגנה פיסית על חומרים גרעיניים
).CNT( ) והאמנה נגד טרור גרעיניCPPNM(
לחוק העונשין קובע, כי "עבירה41 סעיף
44 סעיף
שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש
חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על
עשרים שנה".
לחוק האמור, 41 מוצע לקבוע, כי על אף האמור בסעיף
מקום שנקבע עונש מרבי של מאסר עולם לעבירת טרור, ולא
נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל עונש
מאסר עולם לתקופה לא קצובה, או לתקופה שלא תעלה
שנים. כך, במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט, 30 על
ניתן לקבוע את העונש המבטא בצורה הנכונה ביותר את
מידת חומרתה של העבירה בשלה הורשע הנאשם, בשים
לב לנסיבות ביצועה, השלכותיה, והקשרה הרחב. ההבחנה
בין התקופות השונות נובעת מכך שעונש מאסר בלתי–קצוב
עשוי להיבחן, לפי בקשת הנידון, בהגיע מועד המאפשר את
ואז ייקבע, על פי מידע - המוצע45 קציבתו, בהתאם לסעיף
עדכני, אם יש מקום לקצוב את משכו. עונש מאסר עולם
ראוי שלא יעלה מלכתחילה על - שנקצב מראש, לעומתו
פרק זמן נראה לעין, העולה בקנה אחד עם תקופת הקציבה
המינימלית לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר.
מוצע לקבוע הוראה מחמירה ביחס
45 סעיף
להמלצה בדבר קציבת עונשם של אסירים
שנדונו למאסר עולם בשל ביצוע עבירת טרור.
(א) לחוק שחרור על–תנאי ממאסר 29 לפי סעיף
"ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם,
להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר
באמצעות המרתו בעונש מאסר קצוב... לאחר שחלפו
לפחות שבע שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד
שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת משלושים שנים".
בהתאם לרציונלים שפורטו לעיל, בדבר חומרתן
כאשר - המיוחדת של עבירות הטרור, ובפרט בהקשר הנדון
מדובר בעבירה שבשלה נגזר מאסר עולם בלתי–קצוב, קרי,
עבירה שהיא מהחמורות ביותר בין כלל עבירות הטרור,
.410 'ס"ח התשס"א, עמ
18
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1107
סימן ה': תחולה וראיות
תחולת דיני העונשין
על עבירת טרור
שהיא עבירת חוץ
. 46
)(ב7 ) לחוק העונשין, עבירת טרור שהיא עבירת חוץ כהגדרתה בסעיף1()(א13 לעניין סעיף
לחוק האמור, אשר מתקיים לגביה אחד מאלה, יראו אותה כעבירה נגד ביטחון המדינה:
, שנעברה בידי חבר בארגון טרור 33 העבירה היא מעשה טרור או עבירה לפי סעיף
)1(
שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב', בקשר לארגון טרור מוכרז כאמור או במסגרת פעילות של
ארגון טרור מוכרז כאמור;
, שנעברה באזור תשתית 33 או32 העבירה היא מעשה טרור או עבירה לפי סעיפים
)2(
.טרור
אמרת עד מחוץ
לבית המשפט
בעבירות טרור
. 47
א(ב) לפקודת הראיות, רשאי בית המשפט, בדונו10 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(א)
א(א) לפקודה האמורה, אף 10 בהליך פלילי בעבירת טרור, לקבל אמרה כאמור בסעיף
אם נותן האמרה איננו עד, אם שוכנע בית המשפט כי מנסיבות העניין עולה שלא ניתן
א לחוק 2 להביאו לבית המשפט בשל כך שהוא יצא למדינה או לאזור המנויים בסעיף
, לשטחי המועצה הפלסטינית 191954-למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד
- כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון
, לאזור חבל עזה או למדינה או לאזור 1967-שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח
אחרים המנויים בתוספת, או שהוא שוהה במקום כאמור; על אמרה שהתקבלה לפי
א(ג) לפקודת הראיות.10 סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף
סימן ה': תחולה וראיות
. 46
)(ב7 ) לחוק העונשין, עבירת טרור שהיא עבירת חוץ כהגדרתה בסעיף1()(א13 לעניין סעיף
לחוק האמור, אשר מתקיים לגביה אחד מאלה, יראו אותה כעבירה נגד ביטחון המדינה:
תחולת דיני העונשין
על עבירת טרור
שהיא עבירת חוץ
, שנעברה בידי חבר בארגון טרור 33 העבירה היא מעשה טרור או עבירה לפי סעיף
)1(
שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב', בקשר לארגון טרור מוכרז כאמור או במסגרת פעילות של
ארגון טרור מוכרז כאמור;
, שנעברה באזור תשתית 33 או32 העבירה היא מעשה טרור או עבירה לפי סעיפים
)2(
.טרור
. 47
א(ב) לפקודת הראיות, רשאי בית המשפט, בדונו10 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(א)
א(א) לפקודה האמורה, אף 10 בהליך פלילי בעבירת טרור, לקבל אמרה כאמור בסעיף
אם נותן האמרה איננו עד, אם שוכנע בית המשפט כי מנסיבות העניין עולה שלא ניתן
א לחוק 2 להביאו לבית המשפט בשל כך שהוא יצא למדינה או לאזור המנויים בסעיף
, לשטחי המועצה הפלסטינית 191954-למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד
- כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון
, לאזור חבל עזה או למדינה או לאזור 1967-שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח
אחרים המנויים בתוספת, או שהוא שוהה במקום כאמור; על אמרה שהתקבלה לפי
א(ג) לפקודת הראיות.10 סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף
אמרת עד מחוץ
לבית המשפט
בעבירות טרור
(א) לחוק האמור, 29 מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף
מקום שנקבע עונש של מאסר עולם בלתי–קצוב לעבירת
טרור, ועדת השחרורים המיוחדת תהיה רשאית לתת את
שנים 15 המלצתה לעניין קציבת העונש רק לאחר שחלפו
- לפחות מהיום שהחל האסיר לשאת את מאסרו (זאת
(ב) לחוק שחרור על תנאי 29 בדומה לקבוע כיום בסעיף
ממאסר, לגבי אסיר המרצה עונש של שני מאסרי עולם או
שנים.40–יותר), והתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ
סימן ה': תחולה וראיות
לחוק העונשין קובע כמה זיקות,13 סעיף
46 סעיף
שבהתקיימן יחולו דיני העונשין של ישראל
על עבירות חוץ. ככלל, מדובר בזיקות הקושרות את מעשי
העבירה, גם אם בוצעו כולם מחוץ לישראל, לאינטרסים
מובהקים של מדינת ישראל. לפי הזיקה הקבועה בסעיף
), דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת חוץ 1()(א13
.נגד ביטחון המדינה
בסעיף זה מוצע לקבוע כי עבירת חוץ תיחשב לעבירה
נגד ביטחון המדינה, בהתקיים אחד משני תנאים, המצביעים
על היותה של העבירה מכוונת לפגוע בביטחון המדינה.
) מדובר על עבירה שהיא מעשה טרור או 1( בפסקה
המוצע, היינו פעולה או עסקה בנשק, 33 עבירה לפי סעיף
בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור, ואשר בוצעה
בידי חבר בארגון טרור מוכרז, בקשר לארגון טרור מוכרז, או
כאשר הכוונה היא - במסגרת פעילות של ארגון טרור מוכרז
לארגון שיש לו זיקה לישראל ושהוכרז לפי סימן א' לפרק ב'
המוצע, ולא לארגון טרור שהוכרז בישראל על בסיס הכרזת
חוץ לפי סימן ב' לפרק ב' המוצע. הטעם העומד בבסיס
קטגוריה זו הוא, שעצם ההכרזה על ארגון טרור נעשית
בשל היות פעילות הארגון מכוונת נגד מדינת ישראל. לכן,
כאשר מבוצע מעשה טרור כאמור על ידי ארגון שזו מהותו,
ניתן לומר במידה רבה של ודאות, כי מדובר בעבירת טרור
המכוונת נגד ביטחון אזרחי ישראל ותושביה.
) מדובר על עבירה שהיא מעשה טרור, וכן 2( בפסקה
המוצע (אימונים או הדרכה למטרות 32 עבירה לפי סעיף
המוצע (פעולה או עסקה 33 טרור), או עבירה לפי סעיף
בנשק למטרות טרור), והיא בוצעה באזור תשתית טרור,
המוצע, היינו אזור מחוץ לשטח ישראל, 2 כהגדרתו בסעיף
שממנו מבוצעים דרך קבע או בתכיפות גבוהה מעשי
טרור המכוננים נגד מדינת ישראל או תושביה, שלומם
או חייהם, לרבות פעולות הכנה של מעשים כאמור. נוכח
המאפיינים המובהקים של מעשי הטרור באזור כאמור, ניתן
לומר, כי כאשר מבוצעים מעשי טרור, וכן עבירות אימונים
או עבירות בנשק כאמור, באזור זה, יש בכך אינדיקציה
מובהקת לכך שמדובר בעבירה המכוונת נגד ביטחון
אזרחיה ותושביה.
לחוק 17 הוראה רחבה הרבה יותר קיימת בסעיף
, המחיל את דיני העונשין האנגליים 2006–הטרור האנגלי מ
על עבירות טרור מסוימות, גם אם בוצעו במלואן או בחלקן
מחוץ לאנגליה. יובהר, כי בשונה מהחוק האנגלי, אין כוונת
הסעיף המוצע להפוך עבירות טרור המבוצעות מחוץ
לישראל לעבירות אוניברסליות ולהחיל עליהן את דיני
העונשין של ישראל אם לא מתקיימת כל זיקה בינן לבין
ישראל, אלא להבהיר כי ביחס לכל אחת מהסיטואציות
המתוארות בסעיף, ניתן לומר באופן מובהק, שמדובר
בעבירות המכוונות נגד ביטחון ישראל.
א(א) לפקודת הראיות [נוסח10 לפי סעיף
, 47 סעיפים
פקודת- (להלן1971- והתוספת חדש], התשל"א110
הראיות), אמרה בכתב שנתן עד מחוץ
לבית המשפט קבילה כראיה בהליך פלילי אם מתן
.161 'ס"ח התשי"ד, עמ
19
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1108
.אין באמור בסעיף זה כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין
(ב)
לא יורשע אדם על סמך אמרה שהתקבלה לפי סעיף קטן (א), ואולם אמרה כאמור
(ג)
עשויה לשמש תוספת ראייתית לראיות התביעה, ובלבד שלא תשמש סיוע לראיות
התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
התיישנות בעבירות
טרור
.48
, ניתן201982- לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב9 על אף הוראות סעיף
להעמיד לדין אדם בשל עבירת טרור גם אם עברה תקופת ההתיישנות החלה לגביה
(א) לחוק האמור, ובלבד שהטעם לכך שלא הוגש כתב אישום, לא נוהלה 9 לפי סעיף
חקירה או לא התקיים הליך מטעם בית משפט במהלך התקופה האמורה, לפי העניין,
הוא שהחשוד נמצא מחוץ לישראל ולא ניתן להביאו לחקירה או למשפט בישראל.
האמרה הוכח במשפט, נותן האמרה הוא עד במשפט
וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו, והעדות שונה, לדעת
בית המשפט, מן האמרה בפרט מהותי, או העד מכחיש את
תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה.
א(ב) לפקודת הראיות קובע, כי בית המשפט 10 סעיף
רשאי לקבל אמרה כאמור אף אם נותן האמרה אינו עד,
בין משום שהוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד, ובין
שלא ניתן להביאו לבית המשפט משום שאינו בחיים או
לא ניתן למצאו, ובלבד שבית המשפט שוכנע שמנסיבות
העניין עולה, כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע את
נותן האמרה מלתת את העדות.
א(ב) 10 (א) המוצע, מוצע להוסיף על סעיף47 בסעיף
לפקודת הראיות, ולקבוע כי בדונו בהליך פלילי בעבירת
א(א) 10 טרור, רשאי בית המשפט לקבל אמרה כאמור בסעיף
לפקודת הראיות, גם אם נותן האמרה אינו עד, משום שלא
ניתן להביאו לבית המשפט, ובית המשפט שוכנע שמנסיבות
העניין עולה, כי הוא יצא לאחת המדינות המנויות בחוק
(להלן 1954-למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד
חוק למניעת הסתננות), לשטחי המועצה הפלסטינית -
או לאזור חבל עזה, או למדינה המנויה בתוספת המוצעת
(אפגניסטן, לוב, סודאן או פקיסטן), או שוהה במקום
כאמור. זאת, נוכח העובדה שעדים פוטנציאליים בעבירות
טרור הם במקרים רבים תושבי מדינות אויב או אזורים
שהאוכלוסייה בהם נמצאת בעימות עם מדינת ישראל, וכן
נוכח העובדה שעדים פוטנציאליים עשויים, בקלות יחסית,
להימלט מישראל למדינות אויב או לאזורים כאמור, תוך
סיכול האפשרות לאתרם ולהביאם לעדות, ובכך למנוע
מבית המשפט, למעשה, להיחשף לחומר ראיות שעשוי
להיות בעל חשיבות. מובן, שקבלת ראיה כאמור נתונה
לשיקול דעתו של בית המשפט לאור מכלול הנסיבות
העומדות לפניו.
(ב) מוצע להבהיר כי אין באמור בסעיף כדי 47 בסעיף
להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין.
הסעיף המוצע מהווה חריגה מדיני הראיות, משום
שהוא מרחיב את קשת הנסיבות שבהן יתקבלו אמרות
א(א) לפקודת הראיות, באופן שיש בו כדי 10 כאמור בסעיף
(ג) 47 לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן. על כן מוצע בסעיף
לסייג את החריגה ולקבוע כי לא יורשע אדם על סמך אמרה
(א), אלא אמרה כזו עשויה לשמש 47 שנתקבלה לפי סעיף
כתוספת ראייתית, כגון "דבר מה נוסף" או "חיזוק", לראיות
אחרות לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם בעבירת טרור,
וכן היא עשויה לשמש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, גם
"סיוע" לראיות התביעה, מקום שדרוש להן סיוע, שהוא
תוספת ראייתית שמשקלה כבד יותר.
מוצע להסמיך את שר המשפטים באישור 110 בסעיף
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את
התוספת המוצעת.
(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח 9 סעיף
48 סעיף
חוק סדר - (להלן1982-משולב], התשמ"ב
הדין הפלילי) קובע, כי אין להעמיד לדין אדם בשל עבירה,
אם עברו מיום ביצועה התקופות המנויות באותו סעיף,
אשר משתנות בהתאם לסוג העבירה ולחומרתה.
(ג) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי לגבי פשע 9 סעיף
(א), נערכה 9 או עוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף
לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או
התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות
מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום
או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי
המאוחר יותר.
נוכח מאפייניהן המיוחדים של עבירות טרור והחומרה
היתרה המיוחסת להן, וכן נוכח הקלות היחסית שבה
חשודים בביצוע עבירות טרור עלולים להימלט מהדין
באמצעות בריחה לאחת ממדינות האויב או לאזורים
הסמוכים למדינת ישראל שאין לישראל אפשרות לפעול
להסגרתם לישראל מהם, מוצע לקבוע כי ניתן להעמיד לדין
אדם בשל עבירת טרור, גם אם עברו התקופות האמורות
(א) לחוק סדר הדין הפלילי, זאת, אם הטעם לכך 9 בסעיף
שלא הוגש כתב אישום או לא נוהלה חקירה או לא התקיים
הליך מטעם בית משפט במהלך התקופה האמורה, הוא
שהחשוד נמצא מחוץ לישראל ולא ניתן להביאו לחקירה
או למשפט בישראל.
.43 'ס"ח התשמ"ב, עמ
20
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1109
הוראות מיוחדות- פרק ה': עצור בעבירת טרור חמורה
הגדרות
.49
- בפרק זה
עבירת טרור שהיא אחת מאלה: - ""עבירת טרור חמורה
;36– ו35 ,28 ,)(א) ו–(ג27 ,)(א25 עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי סעיפים
)1(
'עבירה המהווה מעשה טרור שדינה, לאחר החמרת הענישה לפי סימן ד
)2(
;בפרק ד', מאסר חמש שנים או יותר
כל אחד מאלה:- ""קצין ממונה
לחוק המעצרים;25 הקצין הממונה כמשמעותו בסעיף
)1(
.ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי
)2(
הוראות מיוחדות- פרק ה': עצור בעבירת טרור חמורה
.49
- בפרק זה
הגדרות
עבירת טרור שהיא אחת מאלה: - ""עבירת טרור חמורה
;36– ו35 ,28 ,)(א) ו–(ג27 ,)(א25 עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי סעיפים
)1(
'עבירה המהווה מעשה טרור שדינה, לאחר החמרת הענישה לפי סימן ד
)2(
;בפרק ד', מאסר חמש שנים או יותר
כל אחד מאלה:- ""קצין ממונה
לחוק המעצרים;25 הקצין הממונה כמשמעותו בסעיף
)1(
.ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי
)2(
הוראות מיוחדות- פרק ה': עצור בעבירת טרור חמורה
פרק ה' המוצע מעגן, כהוראות קבע ובהתאמות
כללי
מסוימות, את הוראות חוק סדר הדין הפלילי
-(עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו
הוראת השעה), לאחר הטמעת השינויים - (להלן2006
שהוכנסו להוראת השעה האמורה במסגרת חוק סדר הדין
הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון
). שינויים 118 ' (ס"ח התשע"א, עמ2011-), התשע"א2 'מס
אלה הוכנסו להוראת השעה בעקבות הפקת לקחים
מהפעלתה ובעקבות החלטת בית המשפט העליון בבש"פ
1011 )24( 2010 , פלוני נ' מדינת ישראל (דינים עליון8823/07
)) שבמסגרתו הורה בית המשפט על בטלותו של סעיף11.2.10(
, סעיף שבו נקבעה סמכות בית המשפט- להוראת השעה5
בנסיבות מסוימות, להאריך את מעצרו של עצור החשוד
בעבירות ביטחון שלא בנוכחותו, וכן לקיים, בהעדרו, דיון
בערר או בבקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר.
הוראת השעה נועדה להסדיר את הסמכויות הנדרשות
לרשויות החקירה לצורך חקירת עצורים החשודים
בעבירות ביטחון, נוכח המאפיינים המיוחדים של חקירת
עבירות אלה. בראש ובראשונה, חקירת עצורים בעבירות
ביטחון היא במקרים רבים צופה פני עתיד ותוצריה
מובילים לסיכול ולמניעה מיידיים של פיגועי טרור. כמו
כן, במרבית המקרים, הנחקרים בעבירות ביטחון פועלים
ממניעים רדיקליים, לאומניים או אידיאולוגיים, ומתוך
נחישות ואמונה בצדקת דרכם. לכן, עוד טרם מעצרם הם
נערכים לאפשרות שייעצרו, לומדים את שיטות החקירה
השונות ונמנעים מלשתף פעולה עם חוקריהם. זאת ועוד,
בדרך כלל הנחקרים בעבירות אלה אינם פועלים לבד.
מאחוריהם תשתית טרור סדורה, בעלת משנה אידיאולוגית
קיצונית, המסכנת את ביטחון המדינה. לפיכך, חלק מרכזי
בחקירה הוא איסוף מידע כדי לשבש ולסכל תשתית זו.
מעבר לכך, עולם התקשורת המתפתח הביא לכך שבמקרים
רבים הנחקרים בעבירות ביטחון אינם עוד חלק מתשתית
מקומית, אלא מתשתית טרור גלובלית, מה שהופך את
החקירה, ובכלל זה את מלאכת איסוף הראיות, למורכבת
יותר. כך למשל, רשת האינטרנט משמשת, בין השאר,
להפצת אידיאולוגיה ומסרים פוליטיים, גיוס פעילים
לפעילות טרור, העברת מידע בדבר ייצור אמצעי לחימה
והעברת כספים לארגוני טרור. לאור האמור לעיל, הכרח
הוא לספק לגורמי החקירה כלים שיאפשרו להם להתמודד
עם המאפיינים המיוחדים של חקירת עבירות ביטחון. נוכח
מאפיינים מיוחדים אלה נדרש כי חלק מהחקירות יתקיימו
ברציפות ובלא הפרעה כדי לאפשר לגורמי הביטחון לסכל
פיגועי טרור.
בהוראת השעה נקבעו הוראות בנושא מעצר חשודים
בעבירות ביטחון, בשים לב לאיזון הנדרש בין העקרונות
המנחים בשיטת המשפט בישראל לעניין זכויות חשודים
בהליכים פליליים, מצד אחד, לבין הצורך המיוחד של
גורמי אכיפת החוק בסמכויות נרחבות יותר לגבי חשודים
העצורים בעבירות ביטחון, בשל הסיכון הצפוי מהם ובשל
המאפיינים המיוחדים של חקירתם, מצד שני.
במהלך תקופת תקפותה של הוראת השעה, נמצא
כי השימוש בסמכויות המעוגנות בה חיוני ביותר לגורמי
אכיפת החוק העוסקים בחקירת עבירות טרור, וכי הוא
מסייע לא אחת לסיכול פיגועי טרור, תפיסת עבריינים
והבאתם לדין. עוד יצוין, כי השימוש שנעשה בהוראת
השעה מידתי וזהיר, כפי שניתן ללמוד מהדיווחים הדו–
שנתיים המוגשים על ידי שר המשפטים לוועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת.
בהתאם לתיקון האחרון להוראת השעה, תוקפה
), וזאת 2012 בדצמבר31( נקבע עד יום י"ח בטבת התשע"ג
במטרה לאפשר את השלמת הליכי החקיקה של הצעת
חוק זו, הכוללת גם את הסדר הקבע בעניין חקירת חשודים
בעבירות טרור חמורות.
כאמור, ההסדרים שנקבעו בהוראת השעה נקבעו
בזהירות רבה, לאור צורכי הביטחון בחקירת עבירות
רגישות אלה, ובשים לב לאמות המידה שנקבעו על ידי
, המוזכר לעיל, לעניין 8823/07 בית המשפט העליון בבש"פ
הפגיעה בזכויותיהם של הנחקרים בעבירות אלה. דברי
הסבר מפורטים באשר להסדרים המוצעים בסימן זה, ראו
בדברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד
2010-), התש"ע2 'בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס
). 1406 ', התש"ע, עמ539 - (הצעות חוק הממשלה
הוראת השעה- "להגדרה "עבירת טרור חמורה
49 סעיף
בנוסחה כיום, חלה על עצורים ב"עבירות
ביטחון", המנויות בהוראת השעה ואשר נעברו בנסיבות
שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה וכן
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1110
שינויים בתחולת חוק
המעצרים על עצור
בעבירת טרור חמורה
.50
הוראות חוק המעצרים יחולו על עצור החשוד בביצוע עבירת טרור חמורה (בפרק זה
עצור בעבירת טרור חמורה), בשינויים המפורטים בפרק זה.-
השהיה של הבאת
עצור בעבירת טרור
חמורה לפני שופט
.51
(א) לחוק המעצרים, ובלי לגרוע מהוראות סעיף29–(ג) ו17 על אף הוראות סעיפים
(א)
- לאותו החוק30
קצין ממונה רשאי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור
)1(
- בעבירת טרור חמורה לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה
שעות מתחילת 48 להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה שלא תעלה על
המעצר;
קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובאישור ראש אגף החקירות
)2(
בשירות הביטחון הכללי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור
בעבירת טרור חמורה לפני שופט, עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה
להשהות את הבאת העצור לפני שופט - כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם
שעות; 24 ), שלא תעלה על1( לתקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה
בית משפט רשאי, במקרים חריגים, לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי
)3(
שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אם שוכנע כי הפסקת
החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת טרור חמורה לפני שופט עלולה לפגוע
להורות - פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם
על השהיית הבאתו של העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופות האמורות
שעות; דיון לפי פסקה זו יתקיים שלא 24 ), שלא תעלה על2(–) ו1( בפסקאות
בנוכחות העצור.
השהה קצין ממונה או בית משפט הבאת עצור בעבירת טרור חמורה לפני שופט,
(ב)
לפי הוראות סעיף קטן (א), יתעד בית המשפט, בכתב, את המועד שבו הובא העצור
לפני שופט.
מעצר לפני הגשת
כתב אישום
.52
: לחוק המעצרים כך17 לעניין עצור בעבירת טרור חמורה, יקראו את סעיף
סעיף קטן (א) ייקרא כך:
)1(
בזיקה לפעילות טרור. ההגדרה "עבירות ביטחון" מסתמכת
על הפניה לעבירות בחוקים שונים, לרבות עבירות שונות
בחוק העונשין, תוך הגבלתן לנסיבות של טרור. בחוק
המוצע, לעומת זאת, מוצע להחליף הגדרה זו ב"עבירות
טרור חמורות", זאת, בהתאם להסדרת מכלול עבירות
הטרור הייחודיות במסגרת הצעת החוק, כמובהר לעיל
בדברי ההסבר לפרק ד', הן באמצעות קביעת "עבירות טרור"
ייחודיות לפי החוק, והן באמצעות הגדרת "מעשה טרור"
החל לגבי כל עבירה פלילית, העונה להגדרה האמורה. עם
זאת, נוכח טיבם של ההסדרים המעוגנים בפרק ה' המוצע,
והפגיעה שהם טומנים בחובם בזכויותיהם של הנחקרים,
מוצע להגביל את תחולתם, ולקבוע כי לא יחולו לגבי כלל
עבירות הטרור, אלא לגבי "עבירות טרור חמורות" בלבד,
מעשי טרור, כהגדרתם בחוק - כהגדרתן המוצעת, היינו
שנות מאסר או יותר וכן עבירות לפי 5 המוצע, שדינם
(א) (חברות 25 החוק המוצע, למעט עבירות לפי סעיפים
(א) ו–(ג) (גילוי הזדהות עם ארגון הטרור, 27 ,)בארגון טרור
וכן החזקת פרסומים אסורים לשם הפצה, או מתן שירות
(סיוע ברשלנות לביצוע מעשה 28 ,)להכנה של פרסום אסור
(איסור פעולה 36– (איסור פעולה ברכוש טרור), ו35 ,)טרור
ברכוש של ארגון טרור מוכרז).
ההגדרה המוצעת זהה להגדרה - "להגדרה "קצין ממונה
הקבועה בהוראת השעה.
מוצע להבהיר כי כלל הוראות חוק סדר
50 סעיף
מעצרים), - הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
חוק המעצרים), יחולו על עצור - (להלן1996-התשנ"ו
בעבירת טרור חמורה, בכפוף לשינויים המוצעים בפרק ה'
המוצע, בהתאם למפורט להלן.
בהוראת3 נוסח הסעיף המוצע זהה לסעיף
51 סעיף
השעה.
הסעיף המוצע דומה להסדר שנקבע בסעיף
52 סעיף
להוראת השעה.4
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1111
) סיפה, ציווה שופט על מעצרו של חשוד3()(א13 "(א) על אף הוראת סעיף
ימים ובלבד ששופט לא יצווה על 20 בנוכחותו, לא תעלה תקופת המעצר על
ימים, אלא אם כן שוכנע כי אם לא יוחזק העצור 15 מעצר לתקופה העולה על
במעצר לצורך המשך החקירה, קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת
פגיעה בחיי אדם; שופט רשאי להאריך, מעת לעת, מעצר של חשוד כאמור
ימים, כל אחת.";15 לתקופות שלא יעלו על
ימים".35" ימים" יקראו30" בסעיף קטן (ב), במקום
)2(
הארכת מעצר שלא
בנוכחות עצור
בעבירת טרור חמורה
.53
) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת טרור2(16 על אף הוראות סעיף
, ציווה בית המשפט, 52 חמורה בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף
ימים, רשאי שופט של בית המשפט 20–בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ
העליון, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, שהוגשה בכתב בהסכמת
היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם
שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי
לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהיה לתקופות נוספות שלא
שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות 72 יעלו על
20 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום144 העצור לא יעלה על
ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר מבינהן.
עיון חוזר בהחלטת
בית משפט בנוגע
לעצור בעבירת טרור
חמורה
.54
, לחוק המעצרים52 לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף
(א)
בהחלטה הנוגעת למעצרו של חשוד בעבירת טרור חמורה שטרם הוגש נגדו כתב
אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה
לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים
שלא בנוכחות העצור.
לחוק המעצרים, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה 57 על אף הוראות סעיף
(ב)
לחוק המעצרים, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות 52 כאמור בסעיף
הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם
שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי
לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
ערר על החלטת בית
משפט בנוגע לעצור
בעבירת טרור חמורה
.55
)(א
(ג) לחוק המעצרים, ערר על החלטת בית משפט לפי 53 על אף הוראות סעיף
)1(
(א) לחוק המעצרים, וכן בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט53 סעיף
) לאותו חוק, בעניין הנוגע למעצרו של עצור בעבירת 1()1(א53 בערר כאמור לפי סעיף
שעות 30 טרור חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגשו לבית המשפט בתוך
ממועד מתן החלטת בית המשפט; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו
של עצור בעבירת טרור חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד
האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור;
24 ) לחוק העצרים, בתוך1(א) או (א53 בית המשפט יקיים את הדיון בערר לפי סעיף
שעות מהמועד שבו הוגשו הערר או הבקשה למתן רשות לערור, לפי העניין, לבית
המשפט; הגשת ערר או בקשה למתן רשות לערור לפי פסקה זו, בתקופה הקבועה בה,
תהיה במזכירות בית המשפט או בדרך אחרת לפי נוהל שיקבע מנהל בתי המשפט.
) סיפה, ציווה שופט על מעצרו של חשוד3()(א13 "(א) על אף הוראת סעיף
ימים ובלבד ששופט לא יצווה על 20 בנוכחותו, לא תעלה תקופת המעצר על
ימים, אלא אם כן שוכנע כי אם לא יוחזק העצור 15 מעצר לתקופה העולה על
במעצר לצורך המשך החקירה, קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת
פגיעה בחיי אדם; שופט רשאי להאריך, מעת לעת, מעצר של חשוד כאמור
ימים, כל אחת.";15 לתקופות שלא יעלו על
ימים".35" ימים" יקראו30" בסעיף קטן (ב), במקום
)2(
.53
) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת טרור2(16 על אף הוראות סעיף
, ציווה בית המשפט, 52 חמורה בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף
ימים, רשאי שופט של בית המשפט 20–בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ
העליון, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, שהוגשה בכתב בהסכמת
היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם
שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי
לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהיה לתקופות נוספות שלא
שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות 72 יעלו על
20 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום144 העצור לא יעלה על
ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר מבינהן.
הארכת מעצר
שלא בנוכחות
עצור בעבירת טרור
חמורה
.54
, לחוק המעצרים52 לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף
(א)
בהחלטה הנוגעת למעצרו של חשוד בעבירת טרור חמורה שטרם הוגש נגדו כתב
אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה
לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים
שלא בנוכחות העצור.
עיון חוזר בהחלטת
בית משפט בנוגע
לעצור בעבירת
טרור חמורה
לחוק המעצרים, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה 57 על אף הוראות סעיף
(ב)
לחוק המעצרים, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות 52 כאמור בסעיף
הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם
שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי
לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
.55
)(א
(ג) לחוק המעצרים, ערר על החלטת בית משפט לפי 53 על אף הוראות סעיף
)1(
(א) לחוק המעצרים, וכן בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט53 סעיף
) לאותו חוק, בעניין הנוגע למעצרו של עצור בעבירת 1()1(א53 בערר כאמור לפי סעיף
שעות 30 טרור חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגשו לבית המשפט בתוך
ממועד מתן החלטת בית המשפט; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו
של עצור בעבירת טרור חמורה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד
האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור;
24 ) לחוק העצרים, בתוך1(א) או (א53 בית המשפט יקיים את הדיון בערר לפי סעיף
שעות מהמועד שבו הוגשו הערר או הבקשה למתן רשות לערור, לפי העניין, לבית
המשפט; הגשת ערר או בקשה למתן רשות לערור לפי פסקה זו, בתקופה הקבועה בה,
תהיה במזכירות בית המשפט או בדרך אחרת לפי נוהל שיקבע מנהל בתי המשפט.
ערר על החלטת
בית משפט בנוגע
לעצור בעבירת
טרור חמורה
בהוראת5 הסעיף המוצע זהה לנוסח סעיף
53 סעיף
השעה.
א בהוראת5 הסעיף המוצע זהה לנוסח סעיף
54 סעיף
השעה.
ב5 הסעיף המוצע דומה לנוסח סעיף
55 סעיף
בהוראת השעה, בכפוף להוספת תיקון
לחוק המעצרים (ס"ח התשע"א, 8 'בנוסח, לאור תיקון מס
), ונקבע כי ערר שני על 1(א53 ), שבו הוסף סעיף654 'עמ
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1112
), שבתות וחגים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל1( על אף האמור בפסקה
)2(
בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או חג, רשאי בית המשפט לקיימו בתוך שש
לחוק 29 כהגדרתו בסעיף- "שעות מעת צאת השבת או החג; לעניין זה, "חג
המעצרים.
לחוק המעצרים, רשאי בית המשפט הדן בערר כאמור 57 על אף הוראות סעיף
(ב)
בסעיף קטן (א), לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון
בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם
הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי
אדם.
הארכת מעצר, ערר
הוראות - ועיון חוזר
כלליות
.56
חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור בעבירת טרור חמורה לדיון
(א)
(ב), יובא העצור 55 (ב) או54 ,53 בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים
שעות מהמועד שבו חדלה 24 לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום
להתקיים העילה כאמור.
(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על 15 הוראות סעיף
(ב)
, ורשאי בית המשפט, בדיון 55 עד53 דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים לפי סעיפים
כאמור, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות העצור או סניגורו, אם שוכנע שהדבר נדרש כדי
למנוע פגיעה בביטחון המדינה או סיכול החקירה.
החלטה בעניין הנוגע למעצר מותנה בקבלת רשות להגשתו.
נוסח סעיף זה הותאם לתיקון האמור בחוק המעצרים.
על פי המוצע, ערר על החלטת בית המשפט בנוגע
למעצרו של עצור בעבירת טרור חמורה שטרם הוגש נגדו
כתב אישום, וכן בקשת רשות להגיש ערר על החלטה
שעות מעת 30 כאמור, יוגשו לבית המשפט בתוך תקופה של
ימים להגשת ערר על 30 מתן ההחלטה, בניגוד לפרק זמן של
(ג) לחוק המעצרים, וזאת לאור הצורך 53 מעצר לפי סעיף
לקבל הכרעה בהקדם האפשרי בדבר המשך מעצרו של
לאפשר פרק זמן של חקירה - החשוד, ואם יאושר המעצר
רצופה, שהיא הכרחית לצורך השלמת פעולות החקירה
בהקשר זה, כמוסבר לעיל. לצד הכלל האמור, מוצע לקבוע
כי בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את
המועד האמור להגשת ערר או בקשה כאמור, אם שוכנע
כי הדבר דרוש למניעת עיוות דין לעצור. עוד מוצע לקבוע
שעות 24 כי על בית המשפט לקיים את הדיון בערר בתוך
ממועד הגשת הערר או הבקשה, לפי העניין, בהתאם לדרכי
ההגשה המפורטות בסעיף. ההגשה תיעשה למזכירות בית
המשפט, או בדרך אחרת שיקבע מנהל בתי המשפט בנוהל,
ואולם בכל מקרה על ההגשה להיעשות בתוך פרק הזמן
שנקבע לכך בסעיף.
) מוצע לקבוע, בהתאם לקבוע בסעיף 2()בסעיף קטן (א
), לא יובאו שבתות 1( (י) לחוק המעצרים, כי לעניין פסקה35
וחגים במניין השעות. עוד מוצע לקבוע, בהקשר זה, כי
דין שיש לקיימו במוצאי שבת או חג, רשאי בית המשפט
לקיימו בתוך שש שעות מעת צאת השבת או החג.
כמו כן מוצע בסעיף קטן (ב), לקבוע כי בית המשפט
רשאי לקבוע שהדיון יכול להתקיים שלא בנוכחות העצור,
בתנאים המפורטים בסעיף, וזאת כמוסבר בדברי ההסבר
לתיקון הוראת השעה, הנזכרים לעיל.
בסעיף קטן (א) מוצע להבהיר כי כאשר
56 סעיף
התקיים דיון שלא בנוכחות העצור, לפי פרק
ה' המוצע, יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי
לאחר שחדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא קודם
שעות מהמועד 24 לכן לדיון כאמור, ולא יאוחר בתום
ג(א) להוראת השעה.5 כאמור. זאת בהתאם לקבוע בסעיף
(ג) 15 בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי הוראות סעיף
עד (ח) לחוק המעצרים, שעניינם סדרי דין וראיות בדיוני
מעצרים, יחולו גם לגבי דיונים לפי סעיף זה, בשינויים
ג(ג) להוראת 5 המחויבים. זאת בהתאם לקבוע בסעיף
הם דיונים - השעה. יצוין כי דיונים לפי הסעיף המוצע
לגבי עצם השאלה אם העצור יהיה נוכח בהליכים לפי
המוצעים. בכל הנוגע להליכים העיקריים 55 עד53 סעיפים
לחוק המעצרים, מכוח 15 ממילא יחולו הוראות סעיף-
.הוראות חוק המעצרים עצמו
(ט) לחוק 35 כמו כן מוצע לקבוע בדומה לאמור בסעיף
המעצרים, כי בית המשפט רשאי לקבל ראיה אף שלא
בנוכחות העצור או סניגורו או בלי לגלותה להם, בנסיבות
המפורטות בסעיף.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1113
,)(ב55 (ב) או54 ,53 דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור חמורה לפי סעיפים
(ג)
ימנה לו השופט סניגור; נעדר - יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג
סניגורו של העצור מהדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סניגור לצורך הדיון כאמור,
בלבד.
החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור
(ד)
(ב), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם 55 (ב) או54 ,53 חמורה לפי סעיפים
כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל
מניעת פגיעה בחיי אדם.
(א), תובא לידיעת 54 החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף
(ה)
העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה,
אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.
מניעת פגישה של
עורך דין עם יותר
מעצור אחד באותה
חקירה
.57
לחוק35 לחוק המעצרים ובלי לגרוע מהוראות סעיף34 על אף הוראות סעיף
(א)
האמור, מצא הממונה כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים
בעבירת טרור חמורה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור
מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לשבש את החקירה,
רשאי הוא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור, עם יותר מעצור אחד; הממונה
- ימסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; לעניין זה
כל אחד מאלה:- ""הממונה
ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, שראש שירות הביטחון
)1(
;הכללי הסמיכו לכך
קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שהמפקח הכללי במשטרת ישראל
)2(
;הסמיכו לכך
לרבות עורך דין אחר ממשרדו.- ""עורך דין אחד
,)(ב55 (ב) או54 ,53 דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור חמורה לפי סעיפים
(ג)
ימנה לו השופט סניגור; נעדר - יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג
סניגורו של העצור מהדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סניגור לצורך הדיון כאמור, בלבד.
החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור
(ד)
(ב), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם 55 (ב) או54 ,53 חמורה לפי סעיפים
כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל
מניעת פגיעה בחיי אדם.
(א), תובא לידיעת 54 החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף
(ה)
העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה,
אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.
.57
לחוק35 לחוק המעצרים ובלי לגרוע מהוראות סעיף34 על אף הוראות סעיף
(א)
האמור, מצא הממונה כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים
בעבירת טרור חמורה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור
מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לשבש את החקירה,
רשאי הוא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור, עם יותר מעצור אחד; הממונה
- ימסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין; לעניין זה
מניעת פגישה
של עורך דין עם
יותר מעצור אחד
באותה חקירה
כל אחד מאלה:- ""הממונה
ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, שראש שירות הביטחון
)1(
;הכללי הסמיכו לכך
קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שהמפקח הכללי במשטרת ישראל
)2(
;הסמיכו לכך
לרבות עורך דין אחר ממשרדו.- ""עורך דין אחד
בהוראת 6 בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע, בהתאם לסעיף
השעה, כי דיון שנערך, לפי החלטת בית המשפט, שלא
בנוכחות העצור, לפי סעיף זה, יתקיים בנוכחות סניגורו
ימונה לו סניגור בידי בית - של העצור, ואם אינו מיוצג
המשפט.
בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע, בהתאם לאמור בסעיף
ג(ב) להוראת השעה, כי החלטת בית המשפט בדיון 5
בהארכת מעצר, בערר או בעיון חוזר, וכן החלטה בדיון
(א) המוצע, שהתקבלה שלא בנוכחות 54 מקדמי לפי סעיף
העצור, תובא לידיעתו בהקדם האפשרי, ואולם רשאי בית
המשפט לקבוע אחרת בנסיבות המפורטות בסעיף.
מוצע לקבוע כי כאשר עורך דין מבקש
57 סעיף
להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירת
רשאי - טרור חמורה, ואשר נחקרים בקשר לפרשה אחת
הממונה על החקירה שלא לאפשר פגישה כאמור עם יותר
מעצור אחד, אם מצא כי פגישה עם כמה עצורים כמבוקש,
עלולה לשבש את החקירה. זאת למשל בשל חשש מהעברת
מידע בין העצורים, תיאום גרסאותיהם, וכיוצא בזה. ברקע
הדברים ניתן לומר גם כי במקרים לא מעטים, ייצוג שני
עצורים נפרדים באותה חקירה עלול להעמיד את עורך
הדין עצמו במצב של ניגוד עניינים, כאשר טובתו של כל
אחד מהעצורים מחייבת נקיטת קו פעולה שונה. מובן
מאליו שהפעלת הסמכות האמורה בידי הגורם הממונה,
אינה פוגעת בזכותו של העצור לבחור לו כל עורך דין אחר
שירצה.
בשל טיבו של החשש האמור, נקבע כי לעניין זה,
האיסור יחול גם לגבי פגישה עם עורך דין אחר מאותו
המשרד. עם זאת נוכח משקלה של סמכות זו, והפגיעה
שהיא יוצרת בזכותו של העצור למנות לו כל עורך דין
שירצה, נקבע כי הסמכות תיוחד לגורמים בכירים: ראש
מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי, או קצין משטרה
בדרגת סגן ניצב ומעלה. לעניין זה יצוין כי בכל הנוגע
יש - לדרגתו של הגורם הממונה בשירות הביטחון הכללי
כאן קביעה של גורם בכיר יותר מזה שנקבע לעניין מניעת
לחוק המעצרים, 35 פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף
) לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה 1( על פי תקנה
מעצרים) (דחיית פגישת עצור בעבירות ביטחון עם עורך -
.1997-דין), התשנ"ז
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1114
על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה
(ב)
ימים, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה.30 העולה על
(ה) עד (י) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה 35 הוראות סעיף
(ג)
לפי סעיף זה.
פרק ו': חילוט שיפוטי וצווים זמניים
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי
חילוט רכוש של
הנידון או אדם
אחר, לאחר הרשעה
בעבירת טרור
.58
הורשע אדם בעבירת טרור, יצווה בית המשפט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש
(א)
שהוא אחד מאלה:
) 2( רכוש של הנידון שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה
)1(
;"להגדרה "רכוש הקשור לעבירה
) שהגיע לידיו של 1( רכוש של הנידון שהוא שוויו של רכוש כאמור בפסקה
)2(
;הנידון
נוסף על כך בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי מניעת
ימים, תהיה באישור 30 פגישה כאמור לתקופה העולה על
(ב) 107 היועץ המשפטי לממשלה. יוער כי בהתאם לסעיף
המוצע, סמכות זו ניתנת לאצילה לפרקליט המדינה או
(ה) עד (י) לחוק 35 למשנהו. כמו כן נקבע כי הוראות סעיף
המעצרים, שעניינו הליכי ערר על החלטת הממונה, יחולו
לגבי החלטה לפי הסעיף המוצע.
יצוין כי במקביל נבחנת הוספת סעיף עם הסדר דומה
ומשיקולים דומים, במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת
, לגבי כלל הנחקרים בעבירות 2002-חשודים), התשס"ב
- פליליות, וככל שהנושא יקודם בהקשר הרחב יותר
תיעשה התאמה בין ההוראות בחוקים השונים.
פרק ו': חילוט שיפוטי וצווים זמניים
פרק ו' המוצע, הנוגע לחילוט רכוש
כללי
בהליכים שיפוטיים, מבוסס בעיקרו על הוראות
הנוגעות לחילוט רכוש בחוק איסור מימון טרור, בחוק
מאבק בארגוני פשיעה, ובפקודת הסמים המסוכנים [נוסח
פקודת הסמים), בשינויים - (להלן1973-חדש], התשל"ג
הנדרשים, ובשים לב למהות המיוחדת של עבירות הטרור
ולהיבטים המאפיינים הליכי חילוט בהקשר זה.
כמו כן הפרק המוצע, יחד עם פרק ז', שעניינו תפיסה
מינהלית זמנית וחילוט של רכוש ארגון טרור מוכרז,
, 74 מסדירים סמכויות שחלקן מעוגנות כיום גם בתקנות
לתקנות ההגנה. 120– ו119 ,))(ב2(84
הליכי החילוט מהווים, בלא ספק, אחד הכלים
המשמעותיים למאבק בארגוני הטרור, ומטרתם לשמוט
תחת רגליהם של ארגונים אלה את התשתית הכלכלית
המאפשרת את המשך פעילותם ואת התנהלותם בתוך
האוכלוסייה, כמו גם את המניעים הכלכליים העומדים
בבסיס חלק מעבירות הטרור.
הליכי החילוט נועדו גם להרתיע עבריינים בכוח
מלבצע עבירות טרור, נוכח החשש מפני ההשלכות
הכלכליות שעלולות להיות לביצוע עבירות אלה על
הרכוש הקשור לעבירה.
בקווים כלליים, פרק ו' ופרק ז' המוצעים מסדירים
הן סמכות שיפוטית והן סמכות מינהלית לחילוט רכוש.
הסמכות השיפוטית חלה ביחס לרכוש הקשור לעבירת
טרור או ביחס לרכוש של ארגון טרור, והיא נתונה הן
במסגרת הליך פלילי והן בהליך אזרחי נפרד. הסמכות
המינהלית, לעומת זאת, חלה אך ורק ביחס לרכוש של
ארגון טרור מוכרז. על פי המוצע, בעקבות הכרזה על ארגון
טרור, ניתן להוציא צו תפיסה שיאפשר תפיסה של רכוש
הארגון, וכעבור שנתיים, יהיה ניתן לחלט רכוש זה.
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי
הסעיף המוצע עוסק בחילוט רכוש בעקבות 58 סעיף
הרשעה בביצוע עבירת טרור, במסגרת הליך
פלילי.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע הוראת חילוט חובה ביחס
) להגדרה 2( לרכוש הקשור לעבירה, כהגדרתו בפסקה
היינו רכוש שהושג - "המוצעת ל"רכוש הקשור בעבירה
"פירות העבירה"), - כשכר או תגמול בעד ביצועה (להלן
וזאת על פי החלופות המפורטות בסעיף: פירות העבירה
שהם רכושו של הנידון, או שוויו של רכוש כאמור, שהגיע
לידיו של הנידון (להבדיל מרכוש שיועד להיות שכר עבירה
ולא הגיע לידיו, הנכלל בהגדרה "רכוש הקשור לעבירה"),
וכן פירות העבירה שהם של אדם אחר, שאינו הנידון,
בנסיבות שבהן מומנו או הועברו בידי הנידון, במטרה
למנוע את חילוט הרכוש. כמו כן נקבעה חזקה לעניין
קביעת מטרת ההעברה.
יובהר כי גם לגבי חילוט לפי סעיף קטן זה, יחולו
המוצעים, וזאת 70– ו69 הסייגים המפורטים בסעיפים
כדי לאפשר לבית המשפט להפעיל בכל זאת שיקול דעת
במקרים החריגים, כמפורט בסעיפים האמורים, למניעת
פגיעה בלתי סבירה בנסיבות העניין, בבעל הרכוש.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1115
רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה שבה
)3(
) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", שהנידון2( הורשע הנידון, כמשמעותו בפסקה
העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס
לערכו, וההעברה כאמור נעשתה במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה,
הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי ההעברה נעשתה במטרה
למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
הורשע אדם בעבירת טרור, רשאי בית משפט לצוות, לבקשת תובע, כי נוסף על
(ב)
כל עונש, יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
) 1( רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה
)1(
;"להגדרה "רכוש הקשור לעבירה
), והוא 3()רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שאינו כאמור בסעיף קטן (א
)2(
:אחד מאלה
רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון;
(א)
רכוש שהנידון מימן את רכישתו או שהנידון העבירו לאדם האחר
(ב)
בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, והמימון
או ההעברה כאמור נעשו במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה,
מומן או הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי המימון או
ההעברה נעשו במטרה למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
חילוט רכוש של
ארגון טרור לאחר
הרשעה בניהול
ארגון טרור
.59
(א), רשאי בית משפט, לבקשת תובע, לצוות כי נוסף על23 הורשע אדם בעבירה לפי סעיף
כל עונש, יחולט רכוש שהוא רכוש של ארגון הטרור שבקשר אליו הורשע אותו אדם.
רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה שבה
)3(
) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", שהנידון2( הורשע הנידון, כמשמעותו בפסקה
העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס
לערכו, וההעברה כאמור נעשתה במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה,
הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי ההעברה נעשתה במטרה
למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
הורשע אדם בעבירת טרור, רשאי בית משפט לצוות, לבקשת תובע, כי נוסף על
(ב)
כל עונש, יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
) 1( רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה
)1(
;"להגדרה "רכוש הקשור לעבירה
), והוא 3()רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שאינו כאמור בסעיף קטן (א
)2(
:אחד מאלה
רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון;
(א)
רכוש שהנידון מימן את רכישתו או שהנידון העבירו לאדם האחר
(ב)
בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, והמימון
או ההעברה כאמור נעשו במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה,
מומן או הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי המימון או
ההעברה נעשו במטרה למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
. 59
(א), רשאי בית משפט, לבקשת תובע, לצוות כי נוסף23 הורשע אדם בעבירה לפי סעיף
על כל עונש, יחולט רכוש שהוא רכוש של ארגון הטרור שבקשר אליו הורשע אותו אדם.
חילוט רכוש של
ארגון טרור לאחר
הרשעה בניהול
ארגון טרור
לחוק מאבק בארגוני פשיעה, 5 סעיף זה דומה לסעיף
אם כי היקף הרכוש שלגביו חל הסעיף שונה במידה
מסוימת.
ההצדקה לקביעת חילוט חובה במקרה זה, נובעת
מאחר שמדובר ברכוש שהוא פירותיה - ממקורו של הרכוש
של העבירה, ושניתן כשכר או כתמורה בעד ביצועה, הרי
שעצם קבלתו אינה לגיטימית, וחילוטו אינו מהווה פגיעה
בקניינו הלגיטימי של בעליו. חילוט פירות העבירה נועד
יש לחלט - להבטיח שלא יצא החוטא נשכר, ובהתאם לכך
רכוש זה בין שהוא נמצא בבעלותו של הנידון, ובין אם
הועבר לאחר, שלא בתום לב, כדי להבריחו.
לצד הסדר חילוט החובה כאמור, מוצע בסעיף
קטן (ב), לקבוע הוראות לעניין חילוט רשות של רכוש
הקשור לעבירה שהוא אחד מסוגי הרכוש המפורטים
בסעיף: רכוש של הנידון שהוא רכוש כהגדרתו בפסקה
רכוש שהוא - ) להגדרת "רכוש הקשור לעבירה" (להלן1(
אמצעי), רכוש הקשור לעבירה (הן פירות העבירה והן רכוש
שהוא אמצעי), שהוא של אדם אחר שאינו הנידון, וכן רכוש
של אדם אחר, אשר הנידון מימן את רכישתו או העבירו
אליו, במטרה למנוע את חילוט הרכוש. גם לגבי חילוט לפי
סעיף קטן זה, יחולו הסייגים כמפורט לעיל, שמטרתם להגן
על קניינו של צד ג' שפעל בתום לב.
לחוק מאבק בארגוני 7– ו6 סעיף זה דומה לסעיפים
לחוק איסור מימון טרור, בשינויים 15– ו14 פשיעה ולסעיפים
מסוימים.
כמו כן בשונה מסעיפים אלה, הסעיף המוצע אינו
מתנה את חילוט הרשות בהעדר אפשרות לבצע חילוט
חובה לפי סעיף קטן (א) לאחר שלא נמצא רכוש של הנידון,
אלא מאפשר חילוט רשות במקביל לחילוט חובה. זאת, בשל
ההנחה שמדובר ברכוש הראוי לחילוט, בהיותו רכוש הקשור
לעבירה. עם זאת יצוין כי לעניין חילוט רכוש בשווי הרכוש
)), 2()(א65 ), וכן לפי סעיף2()(א58 הקשור לעבירה (לפי סעיף
(ד) תקרה לסכום שוויו הכולל של 70 מוצע לקבוע בסעיף
הרכוש המחולט, כך שסכום זה לא יעלה על שוויו של רכוש
הקשור לעבירה שבקשר לביצועה ניתן צו החילוט.
חילוט רכוש לפי סעיף קטן (ב) המוצע, נוגע לכלל
ובכלל זה רכוש ששימש אמצעי - הרכוש הקשור לעבירה
לביצוע עבירה. אמנם, השימוש ברכוש לצורך ביצוע
העבירה מצדיק את חילוטו במסגרת גזר הדין, ואולם ייתכן
כי בנסיבות העניין, הנזק שייגרם לבעליו של הרכוש לא
יהיה מידתי ביחס לחומרת העבירה או למידת מעורבותו
של הנידון בביצועה, ועל כן חילוט רכוש זה נתון לשיקול
דעתו של בית המשפט, וכן חלים לגביו הסייגים כאמור.
מוצע לקבוע כי לאחר הרשעתו של אדם
59 סעיף
בעבירה של עמידה בראש ארגון טרור, לפי
המוצע, יהיה רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, 23 סעיף
לצוות כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש שהוא רכוש של
ארגון הטרור שבראשו עומד הנידון. זאת בדומה לאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1116
בקשת תובע לחלט
רכוש
.60
בקשת תובע לחלט רכוש לפי סימן זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי
הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, לפי העניין, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש
נוסף שניתן לחלטו לפי הוראות סימן זה, לאחר הגשת כתב האישום, רשאי תובע לתקן
את כתב האישום ולבקש חילוט הרכוש כאמור בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר
הדין.
הודעה על בקשה
לחילוט רכוש וזכות
טיעון
.61
התובע ימסור הודעה על בקשתו לחלט רכוש לפי סימן זה לכל אחד מהמפורטים
(א)
טוען לזכות ברכוש), ובלבד שהם ידועים וניתן - להלן, למעט לארגון הטרור (להלן
לאתרם ולמסור להם את ההודעה בשקידה סבירה בנסיבות העניין:
לנידון;
)1(
למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו, ואם נתפס הרכוש
)2(
; למי שממנו נתפס-
;למי שהרכוש רשום על שמו בפנקס המתנהל על פי דין
)3(
), כי יש לו טענה2()(א111 למי שהודיע באופן שקבע שר המשפטים לפי סעיף
)4(
.לזכות ברכוש
לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות
(ב)
ברכוש, אשר ביקש להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, בהתאם להוראות שקבע שר
, הזדמנות להשמיע את טענותיו.111 המשפטים לפי סעיף
בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצוין זכותו של מקבל ההודעה לבקש להשמיע את
(ג)
טענותיו בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב), ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, ביחס לחילוט 2(8 בסעיף
רכוש לאחר הרשעה בעבירה של ניהול ארגון פשיעה.
לעניין זה, תוסב תשומת הלב להגדרה "רכוש של ארגון
המוצע, לעניין היקף הרכוש שבו מדובר.2 טרור" בסעיף
יצוין כי אין מקום לקבוע בסעיף המוצע הוראה
) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, 1(8 המקבילה להוראת סעיף
ולפיה לאחר הרשעה בעבירה של ניהול ארגון פשיעה,
רשאי בית המשפט לחלט רכוש של הנידון, הקשור לעבירה
אחרת שנעברה במסגרת ארגון הפשיעה שבראשו עומד
הנידון. זאת משום שביחס לארגוני טרור, בשונה מארגוני
פשיעה, אין להניח כהנחת מוצא כי מקור רכושו של מנהל
ארגון הטרור הוא בעבירות המבוצעות על ידי הארגון.
מוצע כי בקשת תובע לחלט רכוש לפי פרק ו'
60 סעיף
המוצע ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים,
יצוינו בכתב האישום. כמו כן אם התגלה רכוש נוסף שניתן
לחלטו, רשאי תובע לתקן את כתב האישום ולבקש חילוט
בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
לחוק מאבק בארגוני 10 הסעיף המוצע זהה לסעיף
לחוק איסור מימון טרור והוא נועד 16 פשיעה ולסעיף
לאפשר לנידון להתמודד עם בקשת החילוט כבר במסגרת
הגנתו כנגד האישום.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי על התובע
61 סעיף
בהליך הפלילי למסור הודעה בדבר הבקשה
לחילוט, לטוענים פוטנציליים לזכויות ברכוש, כמפורט
בסעיף, כדי לתת להם הזדמנות לטעון נגד החילוט. לעניין
זה, ארגון טרור לא ייחשב לטוען פוטנצילי לזכות ברכוש
ולא יוענק לו מעמד במסגרת הליך החילוט, מאחר שאין
לארגון הטרור זכות קיום, ולכן גם אין הוא רשאי להחזיק
ברכוש, ואין הוא זכאי להכרה בזכותו הקניינית ברכוש.
על פי המוצע, ההודעה תימסר למי שממנו נתפס הרכוש,
אשר מעצם הימצאות הרכוש ברשותו עולה אפשרות כי
יש לו טענה לזכות ברכוש, או למי שהרכוש רשום על שמו
בפנקסים המתנהלים על פי דין, למשל במרשם המקרקעין.
כמו כן תימסר הודעה לנידון ולכל גורם אחר שהודיע
לגורמי החקירה כי יש לו טענה לזכות ברכוש. על פי המוצע,
בסעיף קטן (ג), בהודעה יודע לטוענים הפוטנציאליים על
האפשרות לטעון לזכות ברכוש שחילוטו התבקש, ככל
שיש להם טענה לזכות ברכוש. הזכויות שבעטיין ניתן
2 לטעון מפורטות בהגדרת "זכות ברכוש" המוצעת בסעיף
להצעת החוק, היינו זכויות קנייניות במהותן שהן בעלות,
שכירות, שאילה, משכון, זכות קדימה וזיקת הנאה. יובהר
כי ההגנה המוצעת בסעיף זה נתונה למי שיש לו זכויות
קנייניות ברכוש המועמד לחילוט, כמפורט לעיל, ואין
בהקשר זה, זכות עמידה לטוען נגד החילוט על בסיס זכויות
אובליגטוריות, היינו זכויות מכוח חוזה או התחייבות, שאין
בהן כדי לגבור על סמכות החילוט מכוח החוק.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי טוען פוטנציאלי לזכות
ברכוש שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (א) וביקש להשמיע
את טענותיו בעניין החילוט, יקבל הזדמנות להשמיע את
טענותיו בטרם יצווה בית המשפט על חילוט הרכוש.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1117
דיון בחילוט לאחר
גזר הדין
.62
ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על סיום הדיון בהליך
הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בבקשת החילוט יהיה לפניו,
לאחר מתן גזר הדין.
חילוט רכוש
שהתגלה לאחר מתן
גזר הדין
.63
התגלה לאחר מתן גזר הדין רכוש נוסף, שאילו התגלה לפני מתן גזר הדין, היה ניתן
לבקש את חילוטו בהתאם להוראות סימן זה, רשאי בית המשפט שדן בעבירה, לבקשת
, בשינויים 68– ו67 תובע, לצוות על חילוט הרכוש, ויחולו על דיון כאמור הוראות סעיפים
המחויבים.
סימן ב': חילוט שיפוטי בהליך אזרחי
הגדרת בית משפט
.64
בית המשפט המחוזי המוסמך לדון בעבירת הטרור שבקשר- "בסימן זה, "בית משפט
אליה מתבקש החילוט או בית המשפט המחוזי שבתחומו נמצא הרכוש שאותו מבקשים
לחלט.
חילוט רכוש טרור
בהליך אזרחי
.65
בית משפט רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש, בין אם
(א)
הורשע או הואשם אדם בעבירת טרור ובין אם לאו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
הרכוש הוא רכוש הקשור לעבירת טרור;
)1(
.62
ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על סיום הדיון בהליך
הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בבקשת החילוט יהיה לפניו,
לאחר מתן גזר הדין.
דיון בחילוט לאחר
גזר הדין
.63
התגלה לאחר מתן גזר הדין רכוש נוסף, שאילו התגלה לפני מתן גזר הדין, היה ניתן
לבקש את חילוטו בהתאם להוראות סימן זה, רשאי בית המשפט שדן בעבירה, לבקשת
, 68– ו67 תובע, לצוות על חילוט הרכוש, ויחולו על דיון כאמור הוראות סעיפים
בשינויים המחויבים.
חילוט רכוש
שהתגלה לאחר
מתן גזר הדין
סימן ב': חילוט שיפוטי בהליך אזרחי
.64
בית המשפט המחוזי המוסמך לדון בעבירת הטרור שבקשר- "בסימן זה, "בית משפט
אליה מתבקש החילוט או בית המשפט המחוזי שבתחומו נמצא הרכוש שאותו מבקשים
לחלט.
הגדרת בית משפט
.65
בית משפט רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש, בין אם
(א)
הורשע או הואשם אדם בעבירת טרור ובין אם לאו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
חילוט רכוש טרור
בהליך אזרחי
הרכוש הוא רכוש הקשור לעבירת טרור;
)1(
לחוק מאבק בארגוני11 הסעיף המוצע דומה לסעיף
פשיעה, אך הוא כולל הגדרה מדויקת יותר של הטוענים
לזכות ברכוש אשר יקבלו הודעה על הבקשה לחילוט
הרכוש ואשר יוכלו לטעון את טענותיהם נגד החילוט.
(א) המוצע, הדרך והמועד למסירת 111 לפי סעיף
הודעה לטוען לזכות ברכוש על בקשת תובע לחלט את
הרכוש, הדרך והמועד להודעת הטוען לזכות ברכוש על
זכותו ברכוש ועל בקשתו להשמיע את טענותיו בעניין
החילוט, כמו גם ההליכים לשמיעת הצדדים בבקשה
לחילוט, ייקבעו בתקנות.
לפי המוצע, אם ראה בית המשפט כי בירור
62 סעיף
הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על
סיום הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו,
לקבוע שהדיון בבקשת החילוט יהיה לפניו, לאחר גזר
הדין.
לחוק מאבק בארגוני פשיעה 13 סעיף זה דומה לסעיף
לחוק איסור מימון טרור. עם זאת, בשונה 18 ולסעיף
מסעיפים אלה, הסעיף המוצע מאפשר לאותו בית משפט
שלפניו נדון האישום הפלילי לדחות את הדיון בחילוט
עד לאחר גזר הדין ולדון בעצמו בחילוט, חלף העברת
הדיון לבית משפט אחר. זאת כדי שלא לעכב את מתן גזר
הדין בגלל בירור הטענות בעניין החילוט, מצד אחד, וכדי
שיובטח כי הדיון בעניין החילוט יתקיים לפני אותו שופט
או הרכב, בהמשך להליך הפלילי, כדי לייעל את הדיון
ולאפשר הסתמכות על מה שהיה לפני בית המשפט בדונו
באישום הפלילי, מצד שני.
מוצע לקבוע, כי אם התגלה לאחר מתן גזר
63 סעיף
הדין רכוש נוסף, שאילו התגלה לפני מתן גזר
הדין, היה ניתן לבקש את חילוטו בהתאם להוראות החוק
המוצע, רשאי בית המשפט שדן בעבירה, לבקשת תובע,
לצוות על חילוט הרכוש. כמו כן מוצע לקבוע כי על הליך
המוצע בדבר מסירת 67 חילוט כאמור, יחולו הוראות סעיף
המוצע 68 הודעה לטוען לזכות ברכוש, והוראות סעיף
בכל - בדבר סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות בהליך זה
הנוגע להוכחת הקשר שבין הרכוש לעבירה שבה הורשע
הנידון.
הוראה זו נועדה לאפשר חילוט רכוש שהתגלה בחלוף
זמן מהרשעתו של נידון בעבירת טרור וגזירת דינו, בלא צורך
בהליך משפטי נפרד, שבו יתבררו מחדש שאלות שהובררו
לחוק 22 כבר בהליך הפלילי. (ראה בהקשר זה את סעיף
איסור הלבנת הון, המאפשר חילוט רכוש בהליך אזרחי, אם
הרכוש קשור לעבירה והוא התגלה לאחר ההרשעה).
הוראה זו נועדה להבטיח שהברחת רכוש על ידי
נידונים בעבירות טרור בזמן ההליך הפלילי נגדם, לא
תצלח. לפי המוצע, סופיות הדיון לא תחול ביחס לרכוש
שראוי לחלטו, ויהיה ניתן לחזור ולבקש את חילוטו, הגם
שלא נתפס במועד מתן גזר הדין.
סימן ב': חילוט שיפוטי בהליך אזרחי
לפי המוצע, בית המשפט המוסמך לחלט
64 סעיף
רכוש בהליך אזרחי שאינו אגב הליך פלילי,
הוא בית המשפט המחוזי המוסמך לדון בעבירת הטרור
שבקשר אליה מתבקש חילוט הרכוש (ככל שמדובר בחילוט
רכוש הקשור לעבירה), או בית המשפט המחוזי שבתחומו
נמצא הרכוש שאותו מבקשים לחלט.
בסעיף קטן (א) מוצע לתת סמכות לבית 65 סעיף
משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז,
לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי שאינו אגב הליך
הפלילי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירת טרור ובין
אם לא, אם נוכח כי הרכוש הוא רכוש הקשור לעבירת טרור
המוצע. הסדר 2 או רכוש של ארגון טרור, כהגדרתם בסעיף
לחוק מאבק בארגוני פשיעה, 14 דומה מעוגן כיום בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1118
)2( הרכוש הוא שוויו של רכוש הקשור לעבירת טרור, כמשמעותו בפסקה
)2(
להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", ובלבד שהוא רכושו של האדם שביצע את
עבירת הטרור, ולא ניתן להגיש נגדו כתב אישום או לנהל נגדו הליך פלילי;
רכוש הנמצא בבעלותו, - "לעניין זה, "רכוש של האדם שביצע את עבירת הטרור
בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של האדם שביצע את עבירת הטרור, לבד או יחד
עם אחר;
הרכוש הוא רכוש של ארגון טרור.
)3(
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר הביטחון לצוות על תפיסה וחילוט
(ב)
מינהליים לפי הוראות פרק ז'.
בקשה לחלט רכוש
.66
בקשת פרקליט המחוז לחילוט רכוש לפי סימן זה, תוגש בכתב ותפרט את הנימוקים
(א)
לחילוט המבוקש וכן את הרכוש שאת חילוטו מבקשים או את שווי הרכוש שלגביו
מבקשים צו חילוט, לפי העניין; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים לפי סימן זה,
רשאי פרקליט המחוז לתקן את הבקשה.
המשיב בבקשה יהיה הטוען לזכות ברכוש, וכן מי שביצע את העבירה שבקשר
(ב)
אליה מתבקש חילוט הרכוש, אף אם לא הורשע, אם הם ידועים וניתן לאתרם בשקידה
סבירה.
הודעה על בקשה
לחלט רכוש וזכות
טיעון
.67
פרקליט מחוז ימסור הודעה על בקשתו לחלט רכוש לפי סימן זה למשיב כאמור
(א)
(ב), אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה 66 בסעיף
בנסיבות העניין.
לחוק איסור 22 לחוק איסור מימון טרור, בסעיף22 בסעיף
ב לפקודת הסמים המסוכנים. יושם אל 36 הלבנת הון ובסעיף
לב, כי חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי לפי הסעיף המוצע
אפשרי גם לאחר הרשעה של אדם בעבירת טרור בהליך
פלילי, אם התובע לא ביקש את החילוט כחלק מההליך
הפלילי, וזאת מאחר שהחילוט אינו בהכרח אמצעי ענישה
נוסף של הנאשם בשל העבירה שעבר, אלא הוא עשוי להיות
גם הליך עצמאי המכוון נגד הרכוש הקשור לעבירה, ואשר
נועד לפעול נגד התשתית הכלכלית והמניע הכלכלי של
העבירה ובכך להרתיע מפני ביצוע עבירות בעתיד.
בנוסף, מוצע לאפשר חילוט אזרחי של רכוש שהוא
שוויו של רכוש שהוא פירות עבירת הטרור, ובלבד שהוא
של האדם שביצע את עבירת הטרור ולא ניתן להעמידו לדין
מסיבה כלשהי. זאת בהתאמה עם ההסדר הקבוע בסעיף
) המוצע. התפישה העומדת בבסיס קביעת אפשרות 2()(א58
,זו היא, שרכושו של מבצע העבירה, שאותו מבקשים לחלט
עשוי לשנות פניו, על ידי המרתו ברכוש אחר. לשם השגת
תכלית החילוט, ניתן לחלט את שוויו של הרכוש הקשור
ועל כן אין - לעבירת טרור, שהוא פירות עבירת הטרור
לבעל הרכוש זכות להחזיקו, ובכך לפגוע במניע הכלכלי
של העבירה או בתשתית הכלכלית המאפשרת את ביצועה.
בהקשר זה יצוין כי הגדרת "רכוש של האדם שביצע את
), זהה להגדרת "רכוש 2( עבירת הטרור", בסיפה של פסקה
המוצע, שהיא ההגדרה הרלוונטית 2 של הנידון" בסעיף
לגבי חילוט של רכוש הנידון במסגרת ההליך הפלילי.
בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר כי הסמכות לחלט
רכוש של ארגון טרור לפי הסעיף המוצע, אינה גורעת
מסמכותו של שר הביטחון לצוות על תפיסת רכוש ארגון
טרור וחילוטו, לפי הוראות פרק ז'.
15 הסעיף המוצע דומה בעיקרו לסעיף
66 סעיף
לחוק מאבק בארגוני פשיעה. עם זאת, בשונה
מהסעיף האמור, מוצע לקבוע כי המשיב בבקשה לחלט
רכוש עשוי להיות לא רק הטוען לזכות ברכוש, כהגדרתו
המוצע, כי אם גם מי שביצע את העבירה שבקשר 61 בסעיף
אליה מתבקש חילוט הרכוש, וזאת כדי שיוכל להתמודד
עם טענת התביעה כי מדובר ב"רכוש הקשור לעבירה",
במקרה שלא התקיים הליך פלילי בשל עבירה זו. לעניין זה,
הוכחת העובדה שמדובר ברכוש הקשור לעבירה, תיעשה
לפי רמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, בהתאם למהותו
המוצע מורה על 67 של הליך החילוט. בהתאם לכך, סעיף
מסירת הודעה על בקשה לחלט רכוש ועל מתן זכות טיעון
לפני חילוט רכוש, הן לטוען לזכות ברכוש והן למי שביצע
את העבירה שבקשר אליה מתבקש חילוט הרכוש.
16 הסעיף המוצע דומה בעיקרו לסעיף
67 סעיף
בחוק מאבק בארגוני פשיעה, בשינויים
קלים. לא נכללו בסעיף המוצע הוראות בדבר דרכי פרסום
) בחוק מאבק בארגוני פשיעה, 2(16 ההודעה, בדומה לסעיף
(א) המוצע, עניינים הנוגעים לדרכי 111 משום שלפי סעיף
הודעה כאמור, לפי החוק המוצע, יוסדרו בתקנות.
(ג) המוצע בקשר 61 יצוין כי בניגוד לאמור בסעיף
הרי שבהקשר - להודעת התובע לטוען לזכות ברכוש
של חילוט בהליך אזרחי אין צורך ליידע את הטוען לזכות
ברכוש בדבר זכותו לבקש להישמע, מאחר שבהליך האזרחי
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1119
לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן למשיב
(ב)
הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצוין זכותו של מקבל ההודעה להשמיע את טענותיו
(ג)
בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב).
סטייה מדיני
הראיות וראיות
חסויות
.68
,לצורך החלטתו בעניין חילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע
(א)
להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט, בדבר הקשר שבין הרכוש לבין העבירה
או לבין ארגון הטרור, לפי העניין, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר יועיל לבירור
האמת ולעשיית צדק.
בדיון בבקשה לחילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, לקבל
(ב)
ראיה בדבר הקשר שבין הרכוש לבין העבירה או לבין ארגון הטרור, לפי העניין, אף שלא
בנוכחות המשיב או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול
לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף
שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי–גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור
ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה - האמת ועשיית צדק (בסעיף זה
לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע למשיב על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא
(ג)
להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה למשיב או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן
בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה.
לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן למשיב
(ב)
הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצוין זכותו של מקבל ההודעה להשמיע את טענותיו
(ג)
בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב).
.68
,לצורך החלטתו בעניין חילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע
(א)
להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט, בדבר הקשר שבין הרכוש לבין העבירה
או לבין ארגון הטרור, לפי העניין, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר יועיל לבירור
האמת ולעשיית צדק.
סטייה מדיני
הראיות וראיות
חסויות
בדיון בבקשה לחילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, לקבל
(ב)
ראיה בדבר הקשר שבין הרכוש לבין העבירה או לבין ארגון הטרור, לפי העניין, אף שלא
בנוכחות המשיב או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול
לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף
שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי–גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור
ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה - האמת ועשיית צדק (בסעיף זה
לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע למשיב על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא
(ג)
להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה למשיב או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן
בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה.
(ב) המוצע), וממילא 66 הטוען הוא המשיב בבקשה (סעיף
יש לו זכות עמידה בבית המשפט.
בסעיף המוצע מוסדרות ההוראות הנוגעות
68 סעיף
להגשת ראיות בהליכי החילוט. בהתאם לחוק
המוצע, הוראות הסעיף האמור יחולו גם לגבי הליכים
,79 ,63 הנוגעים לחילוט, צו זמני ותפיסה לפי סעיפים
המוצעים, וכן בהקשרים אחרים בהצעת החוק, 98– ו97
.אשר יצוינו על אתר
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי לצורך קבלת החלטה
בעניין חילוט רכוש בהליך אזרחי, רשאי בית המשפט, אם
שוכנע מטעמים שיירשמו שהדבר יועיל לבירור האמת
ולעשיית צדק, להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט, וזאת
רק לשם הוכחת הקשר שבין הרכוש לעבירה או לארגון
הטרור (להבדיל, למשל, מהוכחת עצם ביצוע העבירה,
וכן הבעלות הפרטית על הרכוש). ההליך המוצע אמור
, 74 לשמש תחליף מסוים להסדרים הקיימים היום בתקנות
לתקנות ההגנה, המאפשרות להחרים 120– ו119 ,))(ב2(84
רכוש בצו מינהלי, על סמך ראיות מינהליות, אף בלא
המגבלות המוצעות בסעיף זה ובלא ביקורת שיפוטית.
הצורך בקביעת הסדר חריג זה נובע מטיב הראיות
הנאספות בדרך כלל בעבירות טרור. נוכח דרכי התנהלות
ארגוני הטרור, הכרוכות במידור ובהסתרה של פעילותם,
קשה מאוד למצוא שיתוף פעולה ועדויות גלויות התומכות
במידע שנאסף. הראיות הנאספות מתבססות, במקרים רבים,
על מידע מודיעיני ומקורות נוספים, שאינם יכולים להיות
מוגשים, ככלל, כראיה במשפט. נוכח החשיבות הרבה
של הליכי החילוט, כחלק מהמאבק בתשתית הכלכלית
של ארגוני הטרור, והתשתית המאפשרת ביצוע עבירות
טרור, ונוכח הצורך לאפשר חילוט אפקטיבי, נמצא כי יש
מקום לסטות בהקשר זה מהדין הכללי בנוגע לקבילותן
של ראיות ולאפשר הגשת ראיות אף שאינן קבילות בדרך
כלל, לשם הוכחת הקשר בין הרכוש לעבירה או לארגון
הטרור. הסטייה מדרישת הקבילות אינה מייתרת, כמובן,
את החובה לעמוד ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך זה, כדי
לשכנע את בית המשפט בדבר קיומו של קשר כאמור.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע חריג נוסף לדיני הראיות,
ולפיו בדיון בבקשה לחילוט רכוש טרור בהליך אזרחי, רשאי
בית המשפט לקבל ראיה בדבר הקשר שבין הרכוש לעבירה
או לארגון הטרור, אף שלא בנוכחות המשיב בבקשה או
בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או
שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע באחד
מהאינטרסים המוגנים כמפורט בסעיף, וכי חשש זה, גובר
על הצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק. לצורך
קבלת הכרעה בדבר האיזונים האמורים, רשאי בית המשפט
לעיין בראיה וכן לשמוע הסברים בנוכחות צד אחד בלבד.
הטעם להסדר הקבוע בסעיף קטן זה דומה לטעם המפורט
לגבי סעיף קטן (א), בדבר טיב הראיות הנאספות בהקשרים
אלה, והקושי המיוחד בהצגת ראיות גלויות שיש בהן כדי
להעמיד בסכנה את מוסרי המידע, או לפגוע באינטרסים
המוגנים האחרים כאמור.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי אם החליט בית המשפט
לקבל ראיה חסויה, עליו להודיע למשיב על כוונתו, וכן הוא
רשאי להורות על העברת תמצית הראיה החסויה למשיב
או לבא כוחו, ככל שניתן הדבר, כאמור בסעיף. זאת כדי
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1120
החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי
(ד)
התובע להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע התובע כאמור לא יתחשב בית
המשפט בראיה לצורך החלטתו, והראיה לא תועבר למשיב או לבא כוחו.
דיון בבקשת תובע לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב) יתקיים בדלתיים סגורות
(ה)
אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
הוראות כלליות- סימן ג': חילוט שיפוטי
רכוש שאין לחלטו
בשל זכויות של אחר
ברכוש
.69
בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות
(א)
והתנאים לחילוט הרכוש לפי פרק זה, במקרים המפורטים להלן:
)1()(א65– ו59 ,))(א2(–) ו1()) או (ב1()(א58 בחילוט רכוש לפי סעיפים
)1(
הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכן הוכיח כי מתקיים- )3( או
אחד מאלה:
הוא רכש את זכותו ברכוש לפני שהרכוש היה לרכוש הקשור לעבירת
(א)
הטרור שבקשר אליה התבקש החילוט או לפני שהרכוש היה לרכוש של
ארגון טרור, לפי העניין, והרכוש היה לרכוש כאמור בלא ידיעתו או על אף
התנגדותו;
לתת בידי המשיב, ככל הניתן, כלים שיאפשרו לו להתמודד
עם טענות התביעה וראיותיה.
יובהר, כי בהתאם לאמור בסעיף קטן (ד), אם בית
המשפט לא יקבל את טענת התובע לעניין חיסיון הראיות,
או יסבור שהצורך לגלות את הראיות גובר על העניין שיש
באי–גילוין, רשאי התובע לחזור בו מהגשתן, וההחלטה
בבקשה לחילוט לא תתבסס על ראיות אלה. הסדר דומה
(ד) המוצע, לעניין מידע חסוי בהליך 9 לכך מעוגן בסעיף
ההכרזה על ארגון טרור. כמו כן מודל דומה קיים, למשל,
(ז) לחוק שחרור 17 (ה) לחוק המעצרים, ובסעיף15 בסעיף
על–תנאי ממאסר.
בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי דיון בבקשת תובע
לקבל ראיה חסויה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן
קבע בית המשפט אחרת.
הסעיף המוצע קובע סדרי דין וראיות השונים מסדרי
הדין ודיני הראיות המקובלים בהליכים בבית המשפט,
לרבות בהליכי חילוט אזרחיים המעוגנים בדברי חקיקה
אחרים. הטעם המרכזי העומד בבסיס ההסדר המוצע קשור,
מחד גיסא, בנחיצות של חילוט רכוש טרור כאמצעי למאבק
בטרור, ומאידך גיסא, בטיב הראיות האופייניות בעבירות
טרור, שבמקרים רבים, כאמור, מבוססות על מידע מודיעיני
שאינו קביל על פי דיני הראיות הרגילים ושגילויו עלול
לסכן אינטרסים ציבוריים חשובים.
כפי שהוזכר לעיל, ההסדרים הקיימים כיום בתקנות
ההגנה מאפשרים החרמת רכוש בהחלטה מינהלית, אף
בלא ביקורת שיפוטית. לעומתם, הסעיף המוצע משאיר
לשיקול דעת בית המשפט את השימוש בראיות מינהליות
או בראיות חסויות. כמו כן אין בסטייה המוצעת מדיני
הראיות כדי לגרוע מהחובה להביא ראיות שיש להן משקל
מספיק כדי לשכנע את בית המשפט בטענה בדבר הקשר
של הרכוש לעבירה או לארגון הטרור ברמה הנדרשת
המוצע. 71 במשפט אזרחי, כקבוע בסעיף
הוראות כלליות- סימן ג': חילוט שיפוטי
כאמור, תכליתו של חילוט רכוש טרור היא
כללי
למנוע את המשך ביצוען של עבירות טרור,
באמצעות פגיעה בתשתית הכלכלית המאפשרת אותן.
מוצע לקבוע כמה מקרים שבהם 70– ו69 עם זאת, בסעיפים
לא יצווה בית המשפט על חילוט הרכוש, אף שהוכחו
כל העובדות והתנאים הדרושים לכך, נוכח זכויותיהם
הקנייניות של אחרים באותו רכוש, ובלבד שרכשו את
זכויותיהם ברכוש בלא קשר לעבירות טרור או לארגון
טרור.
הסימן המוצע דומה לקבוע בפרק ה' לחוק מאבק
בארגוני פשיעה ובפרק ה' לחוק איסור מימון טרור.
מוצע לקבוע מגבלות על חילוט רכוש, לשם
69 סעיף
הגנה על זכויות קנייניות, המפורטות בהגדרת
"זכות ברכוש", של טוען לזכות ברכוש, כמשמעותו בסעיף
המוצע. 61
סעיף קטן (א) המוצע קובע כמה תנאים המונעים את
חילוט הרכוש בידי בית המשפט, על פי המפורט בסעיף:
) נקבע כי בית המשפט לא יצווה על חילוט 1( בפסקה
רכוש, בהליכים המפורטים בגוף הסעיף, אם הטוען לזכות
ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש ואת התקיימותה של אחת
מבין שתי חלופות, שנועדו לוודא כי הטוען לזכות ברכוש
הוא תם לב, ואין הוא מעורב בעבירת הטרור או בפעילות
של ארגון הטרור. החלופה הראשונה היא שהטוען לזכות
ברכוש רכש את זכותו ברכוש לפני ביצוע עבירת הטרור,
או לפני שהרכוש היה לרכוש של ארגון טרור, ולא ידע או
לא הסכים כי הרכוש יהיה לרכוש הקשור בעבירת טרור
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1121
הוא רכש את זכותו ברכוש אחרי שהרכוש היה לרכוש הקשור
(ב)
לעבירת הטרור שבקשר אליה התבקש החילוט, או אחרי שהרכוש היה
לרכוש של ארגון טרור, לפי העניין, ועשה כן בתמורה ובתום לב, בלי שידע
או שיכול היה לדעת כי הרכוש הוא רכוש כאמור;
הטוען לזכות ברכוש הוכיח - )2()(א65–) ו2()(א58 בחילוט רכוש לפי סעיפים
)2(
;את זכותו ברכוש
הטוען לזכות ברכוש אינו - ))(ב2()) ו–(ב3()(א58 בחילוט רכוש לפי סעיף
)3(
האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש או מימן את רכישת זכותו ברכוש, והוא
הוכיח את זכותו ברכוש וכן כי מתקיים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) של
).1( פסקה
מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל
(ב)
זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, רשאי הוא, על אף האמור באותו סעיף קטן,
לחלט גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש,
בשל זכותו כאמור.
למעט הנידון.- "בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש
(ג)
סייגים נוספים
לחילוט רכוש
.70
בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי פרק זה שהוא בגדר מיטלטלין שאינם
(א)
.211967-) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז5(–) ו3( ) עד1()(א22 ניתנים לעיקול לפי סעיף
הוא רכש את זכותו ברכוש אחרי שהרכוש היה לרכוש הקשור
(ב)
לעבירת הטרור שבקשר אליה התבקש החילוט, או אחרי שהרכוש היה
לרכוש של ארגון טרור, לפי העניין, ועשה כן בתמורה ובתום לב, בלי שידע
או שיכול היה לדעת כי הרכוש הוא רכוש כאמור;
הטוען לזכות ברכוש הוכיח - )2()(א65–) ו2()(א58 בחילוט רכוש לפי סעיפים
)2(
;את זכותו ברכוש
הטוען לזכות ברכוש אינו - ))(ב2()) ו–(ב3()(א58 בחילוט רכוש לפי סעיף
)3(
האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש או מימן את רכישת זכותו ברכוש, והוא
הוכיח את זכותו ברכוש וכן כי מתקיים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) של
).1( פסקה
מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל
(ב)
זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, רשאי הוא, על אף האמור באותו סעיף קטן,
לחלט גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש,
בשל זכותו כאמור.
למעט הנידון.- "בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש
(ג)
.70
בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי פרק זה שהוא בגדר מיטלטלין שאינם
(א)
.211967-) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז5(–) ו3( ) עד1()(א22 ניתנים לעיקול לפי סעיף
סייגים נוספים
לחילוט רכוש
או לרכוש של ארגון טרור, לפני העניין. החלופה השנייה
היא שהטוען לזכות ברכוש אמנם רכש את זכותו ברכוש
אחרי שהרכוש היה לרכוש הקשור בעבירת הטרור, או
לרכוש של ארגון טרור, ואולם הרכישה נעשתה בתמורה
ובתום לב, ובלי שידע או היה יכול לדעת שהרכוש הוא
רכוש "נגוע", כאמור.
) מוצע לקבוע, לגבי חילוט רכוש לפי 2( בפסקה
) המוצעים, כי די בכך שהטוען 2()(א65–) ו2()(א58 סעיפים
לזכות ברכוש יוכיח את זכותו ברכוש, כדי למנוע את
חילוטו. הכוונה, כמובן, להוכחת קיומה של זכות קניינית,
כפי שהוגדרה "זכות ברכוש" בחוק המוצע. זאת משום
שעניינו של הסעיף האמור הוא בחילוט רכוש בשווי הרכוש
הקשור לעבירת הטרור, כלומר אין מדובר ב"רכוש הנגוע"
עצמו, אלא ברכוש אחר תמורתו. על כן, זיקה של אדם אחר
לרכוש זה אינה מחשידה אותו בקשר לעבירת הטרור, ואין
הוא נדרש להוכיח כי אין לו קשר כזה.
) מוצע לקבוע תנאי מיוחד לגבי חילוט 3( בפסקה
היינו רכוש - ))(ב2()(ב58–) ו3()(א58 רכוש לפי סעיפים
אשר הועבר על ידי הנידון לאדם אחר, בלא תמורה ראויה,
לצורך הברחת הרכוש. מניעת חילוט רכוש זה, מותנית בכך
שהטוען לזכות ברכוש אינו האדם שאליו הועבר הרכוש,
ונוסף על כך הוכחה התקיימותה של אחת משתי החלופות
). זאת משום שקבלת הרכוש, 1( שפורטו לעיל לגבי פסקה
בנסיבות אלה, בידי אדם אחר אינה מהווה קניית זכות
לגיטימית ברכוש, ואין מקום להגן על זכויותיו בנסיבות
אלה, אלא אם כן הרכוש כבר החליף ידיים נוספות, והטוען
לזכות בו אינו קשור עוד למקור הרכוש.
סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי על אף האמור בסעיף
קטן (א), בית המשפט רשאי לחלט רכוש של טוען לזכות
ברכוש גם אם תנאי סעיף קטן (א) מתקיימים בו, אם הוא
מהווה חלק מרכוש אחר שאותו ניתן לחלט, למשל בנסיבות
שבהן לא ניתן להפריד בין הרכוש הראוי לחילוט והרכוש
שבו יש לטוען זכות לגיטימית. זאת, בכפוף למתן הוראות
בעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש בשל זכותו באותו חלק
של הרכוש שחולט.
סעיף קטן (ג) המוצע מבהיר כי המגבלה על חילוט
בשל זכויות של אחר ברכוש, לא תחול לגבי הנידון. ברור
כי זכויותיו הקנייניות של הנידון ברכוש אינן מהוות
הגנה מפני חילוטו, שכן הוא האחראי לעבירה שבשלה
מחולט הרכוש, והלא תכלית חילוט הרכוש היא למנוע את
התעשרות הנידון כתוצאה מהעבירה, ואת המשך שימושו
ברכוש לשם ביצוע עבירות טרור.
לחוק מאבק בארגוני 18 הסעיף המוצע דומה לסעיף
לחוק איסור מימון טרור. 20 פשיעה ולסעיף
לצד הוראות הצעת החוק בנוגע לחילוט
70 סעיף
רכוש הקשור לעבירה, ורכוש של ארגון טרור,
נקבעו בהצעת החוק כמה סייגים לחילוט הרכוש, שמטרתם
לכוון את שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת החלטת
החילוט, במטרה להבטיח כי היקף החילוט לא יגרום לפגיעה
בלתי מידתית, בנסיבות העניין, בבעלי הזכות ברכוש.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי לא יחולט רכוש שהוא
) 1()(א22 בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף
- (להלן1967-) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז5(–) ו3( עד
.116 'ס"ח התשכ"ז, עמ
21
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1122
,בית המשפט לא יצווה על חילוט כל הרכוש שיש עילה לחילוטו לפי פרק זה
(ב)
למעט רכוש של ארגון טרור, אם שוכנע כי חילוט הרכוש כולו, כאמור, יגרום לכך שלבעל
הזכות ברכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו לא יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום
מגורים סביר.
), לא יצווה בית המשפט לפי הוראות 1()(א65–(ב) ו58 על אף הוראות סעיפים
(ג)
) 1( הסעיפים האמורים, על חילוט כל הרכוש הקשור לעבירה שהוא רכוש כאמור בפסקה
להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", אם מצא כי חילוט הרכוש כולו, כאמור, יביא לפגיעה
בלתי סבירה, בנסיבות העניין, בבעל הזכות ברכוש.
סכום שוויו של כל הרכוש המחולט בהתאם לצו חילוט שניתן לפי פרק זה, למעט
(ד)
לגבי רכוש של ארגון טרור, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר אליה
ניתן הצו.
חוק ההוצאה לפועל). הכוונה היא לצורכי אוכל כדי מחיית
יום, 30 בעל הרכוש ובני משפחתו הגרים עמו לתקופה של
למערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות,
כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם צרכים חיוניים
לבעל הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו, לדברים הדרושים
כתשמישי קדושה לבעל הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו,
ולכלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים,
השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו.
(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, 19 סעיף זה דומה לסעיף
ג(ג) לפקודת 36 (א) לחוק איסור מימון טרור, ולסעיף26 לסעיף
הסמים, והוא נועד לקיים בידי בעל הרכוש את הציוד
המינימלי הדרוש לו ולמשפחתו לשם התקיימותם, וכן
למנוע פגיעה חמורה באדם נכה, בקשר עם נכותו. יצוין כי
סייג זה חל גם לגבי רכוש של ארגון טרור, על אף שלארגון
הטרור, באופן עקרוני, אין כל זכות להחזיק ברכוש כלשהו,
ועל כן גם אין חשש לפגיעה "בלתי מידתית" בקניינו. זאת
משום שלפי הגדרת "רכוש של ארגון טרור" בהצעת החוק,
גם רכוש בבעלות פרטית עשוי להיחשב כרכוש של ארגון
טרור, אם למשל הוא משמש את ארגון הטרור. בנסיבות
אלה יש מקום להגן על רכושו הבסיסי של האדם הפרטי,
בהתאם למפורט בסעיף קטן זה.
בסעיף קטן (ב) נקבע סייג נוסף, ולפיו לא יחולט כל
היקף הרכוש שניתן לחלטו, אם הדבר יגרום לכך שלבעל
הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו לא יהיו אמצעי מחיה
סבירים ומקום מגורים סביר. מטרת סייג זה היא למנוע
מצב שבו נוכח היקף הרכוש המחולט, יישארו בעל הזכות
ברכוש ובני משפחתו, בלא אמצעי מחיה סבירים. יובהר
כי הגנה זו לא נועדה למנוע לחלוטין את החילוט, כי אם
להגבילו רק לחלק מהרכוש, בהתאם למצבו הכלכלי של
בעל הרכוש ובני משפחתו. היקף החילוט במקרה זה ייקבע
בידי בית המשפט, לפי שיקול דעתו.
(ב) לחוק מאבק בארגוני 19 הסעיף המוצע דומה לסעיף
(ב) לחוק איסור מימון טרור, ולסעיף 26 פשיעה, לסעיף
ג(ב) לפקודת הסמים. עם זאת, בשונה מסעיפים אלה, 36
בסעיף המוצע במקום "נוכח בית המשפט", נאמר "שוכנע
בית המשפט". משמעות הדבר היא כי הנטל לשכנוע בית
המשפט בדבר התקיימות הסייג, מוטלת על בעל הזכות
ברכוש.
כמו כן בסעיף קטן זה, בניגוד לסעיף קטן (א), הסייג
אינו חל לגבי רכוש של ארגון טרור, גם אם הוא בבעלות
של אדם פרטי. ההגנה על רכושו של אדם פרטי, גם אם אין
ידיו נקיות, הוגבלה בסעיף קטן (א) לצורכי מחיה בסיסיים
ביותר, כדי להבטיח שלא יישאר בחוסר כל. עם זאת, אין
הכוונה להגן עליו באופן רחב יותר מפני חילוט רכוש שהיה
בשימושו של ארגון הטרור, על דעתו של בעל הרכוש. יודגש
כי אם בעל הרכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי הוא פעל
בתום לב ואין הוא אחראי לשימוש האסור ברכוש, הרי
69 שרכושו לא יחולט, בהתאם להגנות שנקבעו בסעיף
המוצע. על כן אין מקום להרחיב את הסייג בסעיף זה, גם
לגבי רכוש של ארגון טרור.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי על אף הוראות
) המוצעים, תהיה לבית המשפט 1()(א65–(ב) ו58 סעיפים
סמכות להורות על חילוט חלק מן הרכוש בלבד אם מצא,
שבנסיבות העניין, חילוט הרכוש כולו יגרום לפגיעה בלתי
סבירה בבעל הזכות ברכוש.
בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי לגבי חילוט של רכוש
הקשור לעבירה, לפי פרק ו' המוצע, סכום שוויו של כל
הרכוש המחולט בהתאם לצו חילוט, לא יעלה על שוויו של
רכוש הקשור לעבירה שבקשר לביצועה ניתן הצו. הצורך
בהוראה זו נובע מכך שסמכויות החילוט לפי פרק זה הן
מצטברות, וביניהן קיימת גם סמכות לחילוט "רכוש בשווי",
שהוא חליפו של הרכוש הקשור לעבירה, בהתאם לסעיפים
). הצטברותן של הוראות אלה עשויה 2()(א65–) ו2()(א58
להביא לכך שסך הרכוש המחולט, בערוצים השונים, יעלה
על שוויו של הרכוש הקשור לעבירה. על כן נדרש לקבוע
מגבלה על סכום הרכוש המחולט, ובכך למנוע פגיעה
עודפת בזכויות הקנייניות של בעל הרכוש הנתון לחילוט.
על פי המוצע סייג זה לא יחול לגבי חילוט של
רכוש ארגון טרור, וזאת משום שארגון הטרור אינו רשאי
להתקיים, וממילא גם אין הוא יכול להחזיק בזכויות
כלשהן ברכוש. על כן, כל רכוש שהוא של ארגון טרור,
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1123
הוכחת העובדות
והתנאים לחילוט
.71
,הוכחת העובדות והתנאים לחילוט רכוש וכן הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה
גם הוכחת ביצוע העבירה, תיעשה ברמת ההוכחה - ולעניין חילוט רכוש בהליך אזרחי
הנדרשת במשפט אזרחי.
תיקון צו חילוט
או ביטולו
.72
טוען לזכות ברכוש שחולט לפי פרק זה, אשר לא נמסרה לו הודעה לעניין זכותו
(א)
(א), לפי העניין, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט 67 (ב) או61 לפי סעיפים
לתקן או לבטל את הצו.
בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט של טוען לזכות ברכוש לפי הוראות סעיף
(ב)
קטן (א) תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך תקופה ארוכה יותר שיקבע
בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, יצווה על החזרת הרכוש או חלקו
(ג)
למבקש, או תשלום תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או
אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש,
יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו
החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה מביניהם; צו להחזרת הרכוש או צו
התשלום לפי סעיף קטן זה, יינתנו בתוך שלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט
לתקן או לבטל את צו החילוט, לפי העניין.
תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא לצוות על תשלום
(ד)
דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהטוען לזכות ברכוש, וכן רשאי הוא
לצוות על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.
צו להחזרת רכוש או צו תשלום שניתנו לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) יבוצעו
(ה)
ימים מיום נתינתם.60–בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ
.71
,הוכחת העובדות והתנאים לחילוט רכוש וכן הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה
גם הוכחת ביצוע העבירה, תיעשה ברמת ההוכחה - ולעניין חילוט רכוש בהליך אזרחי
הנדרשת במשפט אזרחי.
הוכחת העובדות
והתנאים לחילוט
.72
טוען לזכות ברכוש שחולט לפי פרק זה, אשר לא נמסרה לו הודעה לעניין זכותו
(א)
(א), לפי העניין, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט 67 (ב) או61 לפי סעיפים
לתקן או לבטל את הצו.
תיקון צו חילוט
או ביטולו
בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט של טוען לזכות ברכוש לפי הוראות סעיף
(ב)
קטן (א) תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך תקופה ארוכה יותר שיקבע
בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, יצווה על החזרת הרכוש או חלקו
(ג)
למבקש, או תשלום תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או
אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש,
יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו
החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה מביניהם; צו להחזרת הרכוש או צו
התשלום לפי סעיף קטן זה, יינתנו בתוך שלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט
לתקן או לבטל את צו החילוט, לפי העניין.
תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא לצוות על תשלום
(ד)
דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהטוען לזכות ברכוש, וכן רשאי הוא
לצוות על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.
צו להחזרת רכוש או צו תשלום שניתנו לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) יבוצעו
(ה)
ימים מיום נתינתם.60–בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ
כהגדרתו בחוק המוצע, ניתן לחילוט בלא כל מגבלה, למעט
המוצע, להגנת זכותו של טוען 69 הסייגים שנקבעו בסעיף
לזכות ברכוש שהוא תום לב, והסייג החריג שנקבע בסעיף
קטן (א), כמבואר לעיל.
מוצע לקבוע מפורשות כי הוכחת העובדות 71 סעיף
והתנאים לצורך חילוט רכוש לפי פרק ו' המוצע,
הן כאשר מדובר בחילוט שלאחר הרשעה, והן כאשר מדובר
בחילוט בהליך אזרחי, תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת
לחוק 24– ו17 במשפט אזרחי. זאת בדומה להוראות סעיפים
איסור מימון טרור.
אמנם הליך החילוט קשור לקביעה בדבר ביצוע
עבירה, ואולם נושא הפעולה הוא הזכויות הקנייניות
ברכוש (להבדיל מקביעת האשמה בהליך הפלילי),
ובהתאם לכך, בכל הנוגע להוכחת הבעלות ברכוש, והיותו
של הרכוש בר–חילוט על פי התבחינים שנקבעו, ניתן וראוי
להסתפק לגביו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי
ההולם את טיבו של הבירור האמור. לפי המוצע, לגבי -
חילוט רכוש שהוא "רכוש הקשור לעבירה" במסגרת הליך
אזרחי, רמת הוכחה כאמור מספיקה אף לשם הוכחת עצם
ביצוע העבירה, מאחר שבהקשר זה היא נועדה לשם ביסוס
התשתית העובדתית לחילוט, ולא לשם הרשעת העבריין
וענישתו.
לחוק מאבק28 הסעיף המוצע דומה לסעיף72 סעיף
לחוק איסור מימון 27 בארגוני פשיעה ולסעיף
טרור, ותכליתו לאפשר למי שטוען לזכות קניינית ברכוש
שחולט, ולא התאפשר לו להשמיע את טענותיו במועד מתן
צו החילוט, לבקש מבית המשפט לתקן את הצו או לבטלו.
לצד קביעה עקרונית זו, מוצע להגביל את פרק הזמן
להגשת בקשה כאמור, וזאת כדי להבטיח את סופיותו
של הליך החילוט, ולאפשר ניהול של הרכוש תוך ודאות
משפטית לגבי מעמדו. עם זאת מוסמך בית המשפט להאריך
את התקופה הקבועה בסעיף, אם ראה שהדבר מוצדק,
וזאת במטרה למנוע פגיעה בלתי סבירה במי שיש לו טענה
תקפה לגבי זכותו הקניינית ברכוש.
סעיפים קטנים (ג) עד (ה) קובעים הסדרים להגנת
האינטרסים הכלכליים של הטוען לזכות ברכוש, באם
נמצא, לאחר שמיעת טענותיו, כי יש מקום לתקן את צו
החילוט או לבטלו. במסגרת זו, מוצע לקבוע מפורשות
בסעיף קטן (ד), כי במקרה של תיקון צו חילוט או ביטולו,
רשאי בית המשפט לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש
בשל התקופה שהרכוש נלקח מהטוען לזכות ברכוש וכן
על פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.
הוראה זו נועדה להבהיר את משמעות הפיצוי ואת
ד(ד) לפקודת הסמים. 36 תכליתו, בדומה להוראת סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1124
סמכויות חיפוש
ותפיסה
.73
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו, בכפוף להוראות לפי חוק זה
ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי פרק זה.
ערעור
.74
ימים מיום שהודע30 ערעור על החלטה בעניין חילוט, כמפורט להלן, יוגש בתוך
למערער על מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה
מיום מתן ההחלטה, ויהיה בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי:- סבירה
ערעור של טוען לזכות ברכוש, שאינו הנידון, על החלטה בעניין חילוט
)1(
, ואולם אם הוגש ערעור59 או58 בהליך פלילי שניתנה בגזר הדין לפי סעיפים
על פסק הדין, רשאי בית המשפט שלערעור לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען
לזכות ברכוש כאמור, בעניין החילוט;
ערעור על החלטה בעניין חילוט בהליך פלילי, שניתנה לאחר מתן גזר הדין,
)2(
;63 או62 לפי סעיפים
; 65 ערעור על החלטה בעניין חילוט בהליך אזרחי שניתנה לפי סעיף
)3(
ערעור על החלטה בעניין תיקון צו חילוט או ביטולו, שניתנה לפי
)4(
.72 סעיף
קרן לניהול
הרכוש המחולט
.75
החלטת בית המשפט על חילוט רכוש לפי הוראות פרק זה, תהיה אסמכתה בידי
(א)
האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש כאמור; הרכוש שחולט יועבר לאפוטרופוס
הכללי, והרכוש או תמורתו ינוהלו על ידו בקרן בהתאם לתקנות שקבע שר המשפטים
לעניין זה לפי סעיף קטן (ב).
כדי לאפשר חילוט רכוש, יש להבטיח כי
73 סעיף
לרשויות האכיפה יהיו סמכויות חיפוש
ותפיסה של רכוש שביחס אליו ניתן לבקש צו חילוט או
צווים זמניים לפי החוק המוצע, בדומה לסמכויות מקבילות
לתפיסת רכוש הדרוש כראיה במשפט הפלילי. על כן מוצע
לקבוע כי סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר
וחיפוש, יחולו גם למטרות בהקשר זה. הסעיף המוצע דומה
לחוק 29 לחוק מאבק בארגוני פשיעה ולסעיף33 לסעיף
איסור מימון טרור.
במקביל להצעת חוק זו, מתגבשת במשרד המשפטים
הצעת חוק הבאה להסדיר מחדש בחקיקה את סמכויות
החיפוש והתפיסה, ובה יש גם התייחסות לנושא של חיפוש
ותפיסה למטרות חילוט. עם השלמת החקיקה האמורה,
יהיה צורך לבחון מחדש את הצורך בסעיף זה או הצורך
בהתאמתו לחוק החדש.
מוצע לקבוע כי ערעור על החלטה בעניין
74 סעיף
ימים מיום שהודע 30 חילוט יוגש בתוך
למערער על מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו
מיום מתן ההחלטה. - את ההודעה כאמור בשקידה סבירה
ערעור כאמור יידון כערעור אזרחי. עוד מפורטים בסעיף
סוגי הערעורים שלגביהם יחולו הוראות אלה. בהקשר זה,
מובן מאליו כי הוראות אלה חלות לגבי ערעור על החלטת
. לצד זאת, מוצע 72 או65 חילוט בהליך אזרחי לפי סעיפים
להבהיר כי הוראות אלה יחולו גם לגבי ערעור המוגש על
ידי הטוען לזכות ברכוש בעקבות חילוט במסגרת גזר הדין,
בהליך פלילי, וזאת מכיוון שהטוען לזכות ברכוש, במקרה
כזה, אינו צד להליך הפלילי (המתנהל נגד הנאשם בלבד)
ועל כן אין הוא רשאי להגיש ערעור על ההליך הפלילי,
כמקובל. לפיכך נקבע כי הדרך לערער על ההחלטה הנוגעת
לו, בעניין החילוט, תהיה בדרך שמערערים על עניין אזרחי
נוכח טיבו של נושא הערעור. לצד הוראה זו מוצע לקבוע -
כי אם הוגש ערעור על פסק הדין בהליך הפלילי, בידי מי
מהצדדים להליך, רשאי בית המשפט לדון, במסגרת זו,
גם בערעור על החילוט. מובהר כי בניגוד לטוען לזכות
ברכוש, סעיף זה אינו חל לגבי ערעור המוגש בידי התובע
אשר רשאים לערער - בהליך הפלילי או הנאשם עצמו
על ההחלטה בנושא החילוט, במסגרת ערעור על גזר הדין,
והוא יידון כערעור פלילי.
בדומה להסדר האמור, מוצע לקבוע כי גם ערעור על
החלטה בעניין חילוט רכוש שניתנה לאחר גזר הדין, לפי
, יידון כערעור אזרחי, וזאת מהטעמים 63 או62 סעיפים
שפורטו לעיל, ומאחר שההחלטה לגבי החילוט, בנסיבות
אלה, הופרדה מההליך הפלילי, ולכן לא תיכלל גם בערעור
על גזר הדין.
לחוק מאבק בארגוני 30 הסעיף המוצע דומה לסעיף
פשיעה.
מוצע לקבוע כי החלטת בית המשפט בדבר
75 סעיף
חילוט תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס
הכללי לתפוס את הרכוש המחולט, וכי הרכוש שחולט, או
תמורתו, יועברו לאפוטרופוס הכללי ויופקדו על ידו בקרן
ייעודית. דרכי הנהלת הקרן, לרבות הוראות בנוגע לשימוש
בכספי הקרן, ייקבעו בתקנות, כאמור בסעיף, והכול לצורך
) לסעיף קטן (ב) 4( ) עד1( המטרות המפורטות בפסקאות
המוצע.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1125
שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של
(ב)
הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי הנהלת הקרן האמורה בסעיף קטן (א)
והדרכים לניהול נכסי הקרן, ובכלל זה הוראות לעניין השימוש שייעשה ברכוש שחולט
ודרך חלוקת הרכוש או תמורתו למטרות המפורטות להלן:
ביצוע תפקידיהן של רשויות הביטחון במסגרת המאבק בטרור;
)1(
ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק לצורך אכיפת ההוראות לפי חוק
)2(
;זה
ביצוע תפקידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק זה, לרבות תשלום הוצאות
)3(
;הליכי החילוט וניהול הנכסים, ושכר ניהול הנכסים
ביצוע פעולות הסברה, חינוך ופעולות נוספות במטרה למנוע, במישרין
)4(
או בעקיפין, הצטרפות לארגוני טרור או השתתפות בפעילותם, או במטרה לסכל
פעילות של ארגונים כאמור.
סימן ד': צווים זמניים
הגדרת צו זמני
.76
, צו זמני שהוא אחד מאלה: צו תפיסה, צו מניעה, צו עיקול- "בסימן זה, "צו זמני
צו בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או מטעם אדם אחר המחזיק ברכוש, צו הכולל
הוראות אחרות בקשר לרכוש, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר
ניהול זמני של הרכוש, וכל צו זמני אחר הדרוש, לדעת בית המשפט, כדי למנוע את
סיכול החילוט.
צו זמני להבטחת
חילוט
.77
הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או הוגשה בקשה לחילוט בהליך
(א)
אזרחי, לפי הוראות פרק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגשו כתב האישום או הבקשה,
לפי העניין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, אם נוכח כי ישנן ראיות לכאורה
להוכחת קיומה של עילת חילוט, בנסיבות העניין, וכי אי–מתן הצו יכביד על מימוש
החילוט.
בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל הוראות
(ב)
לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם האפוטרופוס
הכללי.
העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה, בכפוף - "בסעיף זה, "עילת חילוט
(ג)
לסייגים לחילוט הקבועים בו.
שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של
(ב)
הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי הנהלת הקרן האמורה בסעיף קטן (א)
והדרכים לניהול נכסי הקרן, ובכלל זה הוראות לעניין השימוש שייעשה ברכוש שחולט
ודרך חלוקת הרכוש או תמורתו למטרות המפורטות להלן:
ביצוע תפקידיהן של רשויות הביטחון במסגרת המאבק בטרור;
)1(
ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק לצורך אכיפת ההוראות לפי חוק
)2(
;זה
ביצוע תפקידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק זה, לרבות תשלום הוצאות
)3(
;הליכי החילוט וניהול הנכסים, ושכר ניהול הנכסים
ביצוע פעולות הסברה, חינוך ופעולות נוספות במטרה למנוע, במישרין
)4(
או בעקיפין, הצטרפות לארגוני טרור או השתתפות בפעילותם, או במטרה לסכל
פעילות של ארגונים כאמור.
סימן ד': צווים זמניים
. 76
, צו זמני שהוא אחד מאלה: צו תפיסה, צו מניעה, צו עיקול- "בסימן זה, "צו זמני
צו בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או מטעם אדם אחר המחזיק ברכוש, צו הכולל
הוראות אחרות בקשר לרכוש, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר
ניהול זמני של הרכוש, וכל צו זמני אחר הדרוש, לדעת בית המשפט, כדי למנוע את
סיכול החילוט.
הגדרת צו זמני
. 77
הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או הוגשה בקשה לחילוט בהליך
(א)
אזרחי, לפי הוראות פרק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגשו כתב האישום או הבקשה,
לפי העניין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, אם נוכח כי ישנן ראיות
לכאורה להוכחת קיומה של עילת חילוט, בנסיבות העניין, וכי אי–מתן הצו יכביד על
מימוש החילוט.
צו זמני להבטחת
חילוט
בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל
(ב)
הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם
האפוטרופוס הכללי.
העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה, בכפוף - "בסעיף זה, "עילת חילוט
(ג)
לסייגים לחילוט הקבועים בו.
סימן ד': צווים זמניים
מוצע להסמיך את בית המשפט לתת צווים
כללי
זמניים לשם מניעת סיכול חילוט הרכוש, עוד
לפני השלמת הבירור המהותי בנוגע לבקשת החילוט, הכל
בהתאם למפורט בסימן ד' המוצע.
לפי המוצע, צו זמני עשוי להיות צו מסוגים
76 סעיף
שונים, בעל אופי משתנה, הכל לפי שיקול
בהתאם למה שנדרש לצורך - דעתו של בית המשפט
מניעת סיכול חילוט הרכוש בסופו של ההליך המשפטי.
טיבו של הצו עשוי להשתנות בהתאם לטיבו של הרכוש
שמבקשים לחלטו, מקומו של הרכוש, סוג הניהול שהוא
מחייב, וכן הלאה.
הסעיף המוצע מסמיך את בית המשפט
77 סעיף
אשר הוגשה אליו בקשה לחילוט בהליך
) 76 פלילי או בהליך אזרחי, לתת צו זמני (כהגדרתו בסעיף
להבטחת החילוט, עוד בטרם הושלם ההליך העיקרי, וזאת
בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף. הצו יינתן לבקשת -
פרקליט מחוז, והוא יכול לכלול גם בקשה למתן הוראות
לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול הרכוש, לאחר שהבקשה
לחוק 21 בנושא זה תואמה עמו. הסעיף דומה בעיקרו לסעיף
לחוק איסור מימון טרור. 31 מאבק בארגוני פשיעה ולסעיף
הסמכות למתן צו זמני בטרם הוגשו כתב האישום או
המוצע.78 כתב התביעה, לפי העניין, מעוגנת בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1126
צו זמני בטרם
הגשת כתב אישום
או בקשה לחילוט
בהליך אזרחי
.78
בית משפט המוסמך לדון בכתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או בבקשה
(א)
לחילוט בהליך אזרחי, רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות סימן זה גם בטרם הוגשו כתב
, על פי בקשה של פרקליט 77 אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי כאמור בסעיף
מחוז, אם נוכח כי התקיימו כל אלה:
התובע הצהיר כי עומדים להגיש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט בהליך
)1(
;פלילי, או כי עומדים להגיש בקשה לחילוט בהליך אזרחי, באותו עניין
יש יסוד סביר להניח כי מתקיימת בנסיבות העניין עילת חילוט כהגדרתה
)2(
(ג), וכי הרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים77 בסעיף
לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט, או שהרכוש עלול לשמש לביצועה
של עבירת טרור או לשמש לפעילותו של ארגון טרור.
בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל הוראות
(ב)
לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם האפוטרופוס
הכללי.
צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע אם לא הוגשו כתב האישום או הבקשה
(ג)
לחילוט אזרחי, לפי העניין, בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט רשאי
להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, כל
אחת, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו הזמני.
על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת
(ד)
תוקפו של צו זמני, מעבר לתקופה הכוללת האמורה באותו סעיף קטן, לתקופות נוספות
שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.
ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגש כתב האישום או הוגשה
(ה)
הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב
האישום או הבקשה, לפי העניין, אם לא הוגשה לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה,
.77 בקשה למתן צו זמני לפי סעיף
ראיות בבקשה
לצו זמני
.79
,77 על דיון בבקשה למתן צו זמני, לאחר שהוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי לפי סעיף
או לאחר שהוגשה הצהרת תובע כי עומדים להגיש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט
), 1()(א78 בהליך פלילי או כי עומדים להגיש בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי סעיף
, בשינויים המחויבים.68 יחולו הוראות סעיף
מוצע לקבוע הוראה המאפשרת מתן צו
78 סעיף
זמני אף בטרם הוגש כתב אישום הכולל
בקשה לחילוט או בטרם הוגשה בקשה לחילוט בהליך
לחוק מאבק בארגוני 23 אזרחי. זאת בדומה להוראת סעיף
לחוק איסור מימון טרור. מתן צו זמני 33 פשיעה וסעיף
לפי הסעיף המוצע, מותנה בכך שתוגש הצהרת התובע
בדבר הכוונה להגיש כתב אישום או בקשה לחילוט אזרחי,
ובהתאם לכך בסעיף קטן (ג) נקבעה תקופת תוקף מוגבלת
לצו הזמני, אשר יפקע אם לא הוגשו כתב האישום או
הבקשה לחילוט אזרחי בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן
זה ובסעיף קטן (ד). כמו כן מוצע כי צו זמני יישאר בתוקף
ימים לאחר שהוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט 10 עד
בהליך אזרחי, כדי לאפשר בפרק זמן זה הגשת בקשה לצו
המוצע.77 זמני לפי סעיף
מוצע לקבוע כי על דיון בבקשה למתן
79 סעיף
צו זמני לאחר הגשת בקשה לחילוט אזרחי או
לאחר הצהרת תובע על כוונה להגיש בקשת חילוט אזרחי,
או כתב אישום הכולל בקשה לחילוט, יחולו הוראות סעיף
המוצע בנוגע לסטייה מדיני הראיות והגשת ראיות 68
חסויות, וזאת מהטעמים שפורטו בעניין זה בדברי ההסבר
לסעיף האמור.
בחוק איסור מימון 35 הסעיף המוצע דומה לסעיף
טרור, במסגרת הסימן העוסק בסעדים זמניים למטרת
סיכול מעשה טרור. בחוק המוצע, אין הבחנה בין התכליות
והוא כולל הן חילוט למטרות - השונות של הליך החילוט
סיכול, והן חילוט בשל מעמדו של הרכוש שהוא רכוש
הקשור לעבירה, או רכוש של ארגון טרור, וההוראות
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1127
צו זמני במעמד
צד אחד
.80
בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי סימן זה במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש כי
קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד
אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה לצו זמני תישמע במעמד הצדדים בהקדם
האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך
את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה
ימים מיום מתן הצו.30 הכוללת לא תעלה על
סייגים למתן צו זמני
.81
(א) עד70 ,69 ,67 ,66 על בקשה למתן צו זמני לפי סימן זה יחולו הוראות סעיפים
(א)
, רשאי בית 72–, ו69 ,67 , בשינויים המחוייבים, ואולם על אף האמור בסעיף72– ו71 ,)(ג
המשפט לדחות את הדיון לגבי זכות של טוען לזכות ברכוש וליתן צו זמני, בכפוף למתן
הוראות בדבר הבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש, שתוכרע בהליך העיקרי.
לא יחולו על בקשה למתן 69– ו67 ,)(ב66 על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיפים
(ב)
.80 צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף
מתן צו זמני במידה
שאינה עולה על
הנדרש
.82
החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי סימן זה, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ותקופת
תוקפו, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.
.80
בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי סימן זה במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש כי
קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד
אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה לצו זמני תישמע במעמד הצדדים בהקדם
האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך
את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה
ימים מיום מתן הצו.30 הכוללת לא תעלה על
צו זמני במעמד
צד אחד
. 81
(א) עד70 ,69 ,67 ,66 על בקשה למתן צו זמני לפי סימן זה יחולו הוראות סעיפים
(א)
, רשאי בית 72–, ו69 ,67 , בשינויים המחוייבים, ואולם על אף האמור בסעיף72– ו71 ,)(ג
המשפט לדחות את הדיון לגבי זכות של טוען לזכות ברכוש וליתן צו זמני, בכפוף למתן
הוראות בדבר הבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש, שתוכרע בהליך העיקרי.
סייגים למתן צו
זמני
לא יחולו על בקשה למתן 69– ו67 ,)(ב66 על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיפים
(ב)
.80 צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף
. 82
החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי סימן זה, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ותקופת
תוקפו, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.
מתן צו זמני
במידה שאינה
עולה על הנדרש
האמורות חלות לגבי כל סוגי החילוט כאמור (למעט חילוט
במסגרת גזר הדין בהליך הפלילי). כמו כן יצוין כי הסימן
האמור בחוק איסור מימון טרור, עוסק במעשה טרור מחוץ
שכן ככלל, חוק איסור מימון טרור עניינו בארגוני - לישראל
טרור ובעבירות טרור מחוץ לישראל (למעט בהקשר של
שלגביהן אין הבחנה הנוגעת למקום - עבירות מימון טרור
חלות - ביצוע העבירה), בעוד שמעשה טרור בתוך ישראל
לגביו הוראות תקנות ההגנה, שלפיהן סמכויות התפיסה
הן נעשות על בסיס ראיות - והחילוט הן מינהליות, וממילא
מינהליות, לרבות ראיות חסויות.
לפי המוצע, בית המשפט רשאי לתת צו זמני
80 סעיף
במעמד צד אחד, אם נוכח כי קיום דיון
במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו. צו שניתן במעמד
צד אחד יאפשר לרשויות האכיפה לנקוט באופן מיידי
בפעולות הדרושות, בהתאם לצו, כדי למנוע את הברחת
הרכוש, ובסמוך לאחר מכן יתקיים דיון בעניין זה במעמד
36 שני הצדדים. הסעיף המוצע דומה בעיקרו לסעיף
לחוק איסור מימון טרור, אם כי במקום העילה של "חשש
לעשיית פעולה מיידית ברכוש", מוצע לקבוע עילה של
חשש לסיכול מטרת הצו, הטומנת בחובה גם את העילה של
חשש לעשיית פעולה מיידית ברכוש וכן פעולות אחרות
אשר ימנעו, הלכה למעשה, את מימוש צו החילוט בבוא
העת.
מאחר שהצו הזמני, בנסיבות אלה, ניתן בלא שנשמעו
טענותיו של המשיב, מוצע להגביל את תוקפו לתקופה
ימים. קיימת אפשרות להאריך את 10 שלא תעלה על
תוקפו של הצו הזמני לתקופות נוספות, מנימוקים מיוחדים
ימים 30 שיירשמו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על
מיום מתן הצו.
בסעיף קטן (א) מוצע להחיל חלק מן
81 סעיף
ההוראות הנוגעות לחילוט רכוש, על בקשה
66 לצו זמני לפי סימן ד' המוצע. המדובר בהוראות סעיף
(הודעה על 67 (אופן הגשת בקשה לחלט רכוש), סעיף
(רכוש שאין 69 בקשה לחלט רכוש וזכות טיעון), סעיף
(א) עד (ג) (סייגים 70 לחלטו בשל זכויות של אחר), סעיף
(הוכחת העובדות והתנאים 71 נוספים לחילוט רכוש), סעיף
(תיקון צו חילוט או ביטולו). ואולם 72 לחילוט), וסעיף
על אף האמור בסעיפים האמורים, בית המשפט רשאי
לדחות דיון והכרעה לגבי זכות של טוען לזכות ברכוש
עד לאחר מתן הצו הזמני. זאת מאחר שלעתים הדחיפות
שבהוצאת הצו הזמני אינה מאפשרת בירור מלא של טענות
הצדדים הנוגעים בדבר, ונדרשת קודם כל פעולה מיידית
למניעת סיכול החילוט. במקרה כזה, מותנית סמכותו של
בית המשפט בכך שייתן הוראות מתאימות להבטחת זכותו
של טוען לזכות ברכוש, אם יוכרע כי יש לו זכות מוגנת לפי
הוראות החוק המוצע.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף
קטן (א), ההוראות שעניינן מעמדו וזכויותיו של טוען לזכות
ברכוש כמשיב בבקשה לחלט רכוש, לא יחולו על בקשה
80 למתן צו זמני המתקיים במעמד צד אחד לפי סעיף
המוצע. זאת כפועל יוצא של ההחלטה על קיום הדיון
בהעדר צדדים אחרים לו.
לחוק איסור מימון 37 הסעיף המוצע דומה לסעיף
טרור.
המוצע, הוא76 צו זמני, כהגדרתו בסעיף
82 סעיף
רחב בהיקפו ויכול להכיל סוגים שונים של
הוראות, שעלולות לפגוע במי שהצו מכוון כלפיו במידה
כזו או אחרת. לאור זאת, יש להבטיח את מידתיותו. בהתאם
לכך, נקבע במפורש כי סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו
ייקבעו במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את
לחוק איסור 38 מטרות הצו. הוראה דומה קיימת בסעיף
מימון טרור.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1128
עיון חוזר בצו זמני
.83
בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות
שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני.
סמכויות חיפוש
ותפיסה
.84
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו, בכפוף להוראות לפי חוק
זה ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו זמני לפי סימן זה.
ניהול זמני של
הרכוש
.85
החלטת בית המשפט על מתן צו זמני הכולל הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש בידי
האפוטרופוס הכללי, לפי הוראות סימן זה, תהיה אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי
. 75 לתפוס את הרכוש כאמור, ויחולו לעניין הרכוש כאמור הוראות סעיף
ערעור על צו זמני
.86
,על החלטה שניתנה במסגרת דיון בבקשה למתן צו זמני לפי סימן זה, ניתן לערער
ימים מיום שהודע למערער על 30 בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי, בתוך
מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה סבירה
מיום מתן ההחלטה.-
פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים
מטרת תפיסה
וחילוט מינהליים
.87
סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש של ארגון טרור, בהליך מינהלי לפי הוראות פרק
זה, נתונות לשר הביטחון במטרה לסכל את פעילות ארגון הטרור ולפגוע ביכולתו לקדם
את מטרותיו.
הגדרת צו תפיסה
מינהלי
.88
.91 או89 צו שניתן לפי הוראות סעיפים- "בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי
מוצע לתת סמכות בידי בית המשפט,
83 סעיף
ביוזמתו או ביוזמת בעלי הדין, לדון מחדש
בצו זמני שנתן, אם מצא שהדבר מוצדק בשל שינוי
התשתית העובדתית או שינוי בנסיבות מעת מתן הצו
לחוק מאבק בארגוני 29 הזמני. הסעיף המוצע זהה לסעיף
לחוק איסור מימון טרור. 40 פשיעה ולסעיף
73 מוצע לקבוע, בדומה לאמור בסעיף
84 סעיף
לעניין צו חילוט, כי סמכויות החיפוש
והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו גם לגבי רכוש
שביחס אליו ניתן לתת צו זמני לפי סימן ד' המוצע.
75 מוצע להבהיר, בדומה לאמור בסעיף
85 סעיף
לגבי רכוש שחולט, כי צו זמני לפי סימן ד'
המוצע יהיה אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפיסת
הרכוש, וניהול הרכוש ייעשה בהתאם להוראות סעיף
, באמצעות קרן החילוט, ואולם בשים לב לכך שככל 75
שמדובר בצו זמני, יש לנהלו בהתחשב בכך שאין מדובר
בחילוט סופי עדיין.
על אף שמדובר בצו זמני, הרי שלאור משך
86 סעיף
תוקפו האפשרי ולאור מידת פגיעתו
בזכויות ברכוש של מי שהצו מכוון כלפיו, מוצע לתת זכות
ערעור על כל החלטה במסגרת דיון בבקשה למתן צו זמני,
ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, ואם 30 בתוך
לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה
מיום מתן ההחלטה. ערעור כאמור יהיה בדרך - סבירה
שמערערים על החלטה בעניין אזרחי. הוראה זו דומה
המוצע לעניין ערעור על החלטה בדבר 74 להוראת סעיף
30 מתן צו חילוט, תיקונו או ביטולו, וכן להוראות סעיף
לחוק איסור מימון 28 לחוק מאבק בארגוני פשיעה וסעיף
טרור.
פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים
מטרתו של פרק ז' המוצע להסדיר את
87 סעיף
הסמכות המינהלית לתפוס ולחלט רכוש
של ארגון טרור מוכרז, כפועל יוצא מההכרזה עליו. לצד
ההשלכות של ההכרזה על ארגון הטרור על כל מי שלוקח
חלק בפעילותו של הארגון או מסייע לו בדרך אחרת, יש
חשיבות גם לפגיעה מיידית בתשתית הכלכלית של הארגון,
המאפשרת את פעילותו. על כן מוצע כי בהמשך להכרזה
על ארגון כארגון טרור, יהיה ניתן, בהחלטה מינהלית,
לתפוס את הרכוש של אותו ארגון, לקראת חילוטו בהמשך,
והכול בתנאים ובסייגים המוצעים בפרק המוצע, שמטרתם
העיקרית למנוע פגיעה בלתי–מידתית במי שעלול להיפגע
מתפיסה וחילוט כאמור.
לפי המוצע, צו תפיסה מינהלי הוא צו
88 סעיף
, שעניינו תפיסת רכוש 89 שניתן לפי סעיף
, שעניינו 91 של ארגון טרור מוכרז, או צו שניתן לפי סעיף
תפיסת רכוש של ארגון טרור שעדיין לא הוכרז.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1129
צו מינהלי לתפיסת
רכוש של ארגון
טרור מוכרז
.89
, רשאי שר11 או6 ,4 הכריזו שר הביטחון או ועדת השרים על ארגון טרור לפי סעיפים
הביטחון להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא שוכנע שהוא רכוש של ארגון
הטרור המוכרז, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת
ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות
בדבר ניהול זמני של הרכוש.
תוקפו של צו
תפיסה מינהלי
.90
יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא89 תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף
(א)
תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של
צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
, עתירה לבית משפט 94 הוגשו בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף
)1(
לעניינים מינהליים בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט
עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין;- בעתירה כאמור
והוגשו טענות 4 היתה ההכרזה על ארגון הטרור הכרזה זמנית לפי סעיף
)2(
.6 עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה סופית לפי סעיף- 5 בכתב לפי סעיף
) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא 2( ) או1( חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות
(ב)
הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז
על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת
ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי 30 תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על
.98 הוראות סעיף
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים
(ג)
, יפקע תוקפו של 78 או77 (ב), או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים98 ) או3()(א65 ,59
.צו התפיסה המינהלי
פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט
(ד)
או צו זמני, כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס.
.89
, רשאי שר11 או6 ,4 הכריזו שר הביטחון או ועדת השרים על ארגון טרור לפי סעיפים
הביטחון להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא שוכנע שהוא רכוש של ארגון
הטרור המוכרז, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת
ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות
בדבר ניהול זמני של הרכוש.
צו מינהלי
לתפיסת רכוש של
ארגון
טרור מוכרז
.90
יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא89 תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף
(א)
תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של
צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
תוקפו של צו
תפיסה מינהלי
, עתירה לבית משפט 94 הוגשו בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף
)1(
לעניינים מינהליים בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט
עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין;- בעתירה כאמור
והוגשו טענות 4 היתה ההכרזה על ארגון הטרור הכרזה זמנית לפי סעיף
)2(
.6 עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה סופית לפי סעיף- 5 בכתב לפי סעיף
) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא 2( ) או1( חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות
(ב)
הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז
על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת
ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי 30 תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על
.98 הוראות סעיף
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים
(ג)
, יפקע תוקפו של 78 או77 (ב), או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים98 ) או3()(א65 ,59
.צו התפיסה המינהלי
פקע תוקפו של צו תפיסה מינהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט
(ד)
או צו זמני, כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס.
מוצע לקבוע כי בעקבות ההכרזה על
89 סעיף
ארגון טרור (בין הכרזה זמנית ובין הכרזה
סופית), רשאי שר הביטחון להורות בצו על תפיסה זמנית
של רכוש ארגון הטרור המוכרז, על הגבלת השימוש בו
או על הגבלת העברת הזכויות בו. וכן רשאי השר לתת
הוראות, בצו, בדבר ניהולו הזמני של הרכוש בתקופת
התפיסה. ככלל, תפיסת הרכוש נועדה להביא למניעה
מיידית של המשך השימוש בו למטרות טרור, ובסופו של
דבר, לאפשר את חילוט הרכוש התפוס.
מוצע לקבוע כי צו התפיסה יעמוד בתוקף
90 סעיף
לתקופה שלא תעלה על שנתיים, בכפוף
לסמכותו של שר הביטחון להאריך את התקופה במקרים
המפורטים בסעיף.
תקופת התפיסה נועדה לאפשר בפרק זמן זה לטוענים
פוטנציאליים לזכויות ברכוש להשיג על התפיסה, ולהשמיע
את טענותיהם ביחס אליה, עוד בטרם יחולט הרכוש.
בהקשר זה, הסמכות להארכת תקופת תוקפו של הצו,
) של סעיף קטן (א), 2(–) ו1( במקרים המפורטים בפסקאות
נועדה לאפשר את השלמת כל הליכי ההשגה בקשר עם צו
התפיסה, בהתאם למפורט, וכן להשלים את הליך ההכרזה
הסופית, וכל זאת כתנאי מקדים להוצאת צו חילוט. כמו
כן בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי לאחר שחלפה תקופת
30–ההארכה כאמור, רשאי שר הביטחון להאריך את הצו ב
ימים נוספים, וזאת כדי שיהיה סיפק בידו, במקרים שבהם
המוצע.98 הדבר נדרש, להוציא צו חילוט לפי סעיף
בנוסף, מוצע להבהיר, בסעיף קטן (ג), כי אם, במועד
שלאחר מתן צו התפיסה, ניתנה החלטת בית המשפט לגבי
כאשר המדובר באותו הרכוש שהוא נשוא צו - חילוט
יפקע תוקפו של צו התפיסה, ויבואו במקומות - התפיסה
הוראות בית המשפט.
הסעיף המוצע נועד להתוות מנגנון חלופי לקבוע
)(ד) לתקנות ההגנה.2(84 בתקנה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1130
צו מינהלי זמני
לתפיסת רכוש של
ארגון טרור העומד
להיות מוכרז
.91
גם לגבי89 שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף
(א)
רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה:
ראש רשות ביטחון הגיש לשר הביטחון בקשה להכריז לפי הוראות סימן
)1(
א' לפרק ב' כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, או הודיע לשר הביטחון כי
בדעתו להגיש בקשה כאמור;
יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הטרור;
)2(
), בשינויים2()(א78 מתקיימים לגבי הרכוש התנאים האמורים בסעיף
)3(
.המחוייבים
צו תפיסה - תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה
(ב)
ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר 90 זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על
הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא
הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות
ימים ממועד נתינתו; 120 נוספות, ובלבד שתקופת תוקפו הכוללת של הצו לא תעלה על
על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה
יפקע תוקפו של - , או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור89 לפי סעיף
או במועד החלטת שר הביטחון, 89 צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף
לפי העניין.
תוכנו של צו תפיסה
מינהלי
.92
בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן
(א)
המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים.
הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה
(ב)
מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או
להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המינהלי גם על תפיסתו של הרכוש
הנוסף.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי שר הביטחון
91 סעיף
יהיה רשאי להורות בצו על תפיסה של
רכוש ארגון טרור, אף אם טרם הוכרז אם התקיימו שלושת
) נקבע תנאי בדבר 3( התנאים המפורטים בסעיף. בפסקה
) המוצע, 2()(א78 התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף
היינו קיומו של יסוד סביר להניח שמתקיימת עילת חילוט
מהותית, וכי הרכוש עלול להיעלם או לשמש לביצוע
עבירת טרור או לפעילות של ארגון טרור, אם לא ייתפס
לאלתר.
הבסיס ראייתי הנדרש בסעיף זה לשם תפיסת הרכוש,
89 שונה בהיבטים מסוימים מהבסיס הראייתי לפי סעיף
המוצע, העוסק בתפיסת רכוש של ארגון טרור מוכרז.
מחד גיסא, לגבי רכוש של ארגון טרור מוכרז, לא נדרשת
קיומה של "עילת חילוט", זאת מכיוון שמעצם ההכרזה
על ארגון כעל ארגון טרור נשללת ממנו הזכות להחזיק
ברכוש, כך שתפיסת רכושו אינה צריכה תימוכין בראיות
שלפיהן הרכוש עלול להיעלם או לשמש למטרת טרור, ודי
בכך שהשר שוכנע כי הרכוש שייך לארגון הטרור. מאידך
נדרש יסוד סביר להניח - גיסא, כל עוד לא הוכרז הארגון
שהרכוש הוא של ארגון הטרור (מאחר שבשלב זה ייתכן
שטרם הושלם גיבוש התשתית הראייתית להוכחה ודאית
יש לוודא כי התקיימו התנאים במנויים - בעניין זה), ולצדו
), כאמור, לעניין הצדקה לחילוט הרכוש. 2()(א78 בסעיף
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את תקופת תוקפו של
צו זמני, וזאת כדי להבטיח כי מעמדו של הרכוש יוסדר
בהקדם האפשרי, בין על ידי הוצאת צו תפיסה לפי סעיף
, ובין על ידי פקיעת תוקפו של הצו הזמני, אם החליט 91
.שר הביטחון שלא להכריז על הארגון
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי בצו תפיסה
92 סעיף
מינהלי יפורט הרכוש או סוג הרכוש שלגביו
חל הצו וכן המקום שבו נמצא הרכוש, אם פרטים אלה
ידועים. עם זאת, מאחר שייתכנו מצבים שבהם היקפו
המדויק של הרכוש אינו ידוע, או שלא ידוע מקום הרכוש
או זהות המחזיקים בו, ניתן להסתפק בצו גם בתיאור כללי
של היקף הרכוש שהצו חל לגביו.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי שר הביטחון רשאי
להורות בצו תפיסה מינהלי גם על תפיסתו של רכוש שאינו
הרכוש שלגביו ניתן להוציא צו תפיסה מינהלי, אם הרכוש
שלגביו ניתן להוציא צו כאמור מעורב בו ולא ניתן לזהותו
(ב) לחוק 41 או להפרידו ממנו. הוראה דומה קיימת בסעיף
איסור מימון טרור.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1131
סייג לתפיסה
.93
שר הביטחון לא יורה על תפיסת רכוש לפי פרק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים
.221967-) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז5(–) ו3( ) עד1()(א22 לעיקול לפי סעיף
עיון חוזר בשל
זכויות של אחר
ברכוש
.94
ימים60 הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך
(א)
מיום שקיבל את ההודעה, - )מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב
להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה
שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את
ההודעה בשקידה סבירה.
שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות
(ג)
ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף
(ב), בשינויים 69 )(א) או (ב), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף1()(א69
.המחויבים
ביצוע צו תפיסה
מינהלי
.95
צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור
(א)
שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים
יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס - 23בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס
שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס ומע"מ.
(ב)
לשוטר או לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו
)1(
נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לצורך ביצוע
26 ) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים1()(א24 צו חיפוש כאמור בסעיף
של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים 46– ו45 ,29 עד
המחויבים.
.93
שר הביטחון לא יורה על תפיסת רכוש לפי פרק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם
.221967-) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז5(–) ו3( ) עד1()(א22 ניתנים לעיקול לפי סעיף
סייג לתפיסה
.94
ימים60 הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך
(א)
מיום שקיבל את ההודעה, - )מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב
להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה
שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
עיון חוזר בשל
זכויות של אחר
ברכוש
הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את
ההודעה בשקידה סבירה.
שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות
(ג)
ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף
(ב), בשינויים 69 )(א) או (ב), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף1()(א69
.המחויבים
.95
צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור
(א)
שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים
יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס - 23בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס
שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס ומע"מ.
ביצוע צו תפיסה
מינהלי
(ב)
לשוטר או לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו
)1(
נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לצורך ביצוע
26 ) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים1()(א24 צו חיפוש כאמור בסעיף
של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים 46– ו45 ,29 עד
המחויבים.
מוצע לקבוע כי שר הביטחון לא יורה על
93 סעיף
תפיסת רכוש לפי פרק ז' המוצע, לגבי רכוש
שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי הסעיפים
המצוינים בגוף הסעיף. ראו בהקשר זה, דברי ההסבר לסעיף
(א) המוצע.70
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי טוען לזכות
94 סעיף
המוצע, רשאי 61 ברכוש, כפי שהוגדר בסעיף
להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה
ימים מיום שהוצא הצו או מיום שקיבל 60 המינהלי בתוך
הודעה על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר, בהתאם לאמור
בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר. כמו כן שר הביטחון רשאי לדון
בבקשה לעיון חוזר גם לאחר המועד האמור, אם מצא כי
הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי שר הביטחון יבטל או
יתקן צו תפיסה מינהלי, אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש
הוכיח את זכותו הקניינית ברכוש (ראו לעניין זה הגדרת
המוצע), וכי התקיים בעניין זה 2 "זכות ברכוש" בסעיף
)(א) או (ב) המוצעים, 1()(א69 אחד התנאים האמורים בסעיף
היינו רכישת הזכות ברכוש טרם הפיכתו לרכוש טרור או
רכישת הזכות ברכוש בתום לב לאחר הפיכתו לרכוש טרור.
(ב) המוצע, בדבר תשלום 69 לעניין זה, יחולו הוראות סעיף
לטוען לזכות ברכוש שטענתו נמצאה מוצדקת, בנסיבות
של רכוש מעורב שלא ניתן להפרידו.
בסעיף זה מוצע לקבוע מיהם הגורמים
95 סעיף
המוסמכים לבצע צו תפיסה מינהלי שהוצא
לפי הוראות פרק ז' המוצע, ומהן הסמכויות הנתונות להם
(א) לחוק איסור מימון 42 לשם כך. הסדר דומה קיים בסעיף
טרור, לגבי צו התפיסה המינהלי הקבוע שם. כמו כן מוצע
(ב) לחוק איסור מימון טרור, 42 לקבוע, בדומה לקבוע בסעיף
כי אם נוכח מבצע צו התפיסה כי מדובר ברכוש מעורב
או כי קיים רכוש נוסף של ארגון טרור אשר לא פורט בצו,
הוא רשאי לתפוס את הרכוש, בכפוף למסירת הודעה על
שעות ממועד ביצוע התפיסה, 72 כך לשר הביטחון בתוך
כדי ששר הביטחון ישקול תיקון הצו המנהלי. כמו כן מוצע
ימים ממועד 14 לקבוע כי אם לא הוצא צו מתוקן בתוך
תפיסת הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף, יוחזר הרכוש
למי שממנו נתפס.
.116 'ס"ח התשכ"ז, עמ
22
.39 ', עמ3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
23
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1132
לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם
)2(
לפקודת185– ו184 ,177 ,174 ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים
המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי,
כטובין שיבואם או יצואם נאסר.
(ג)
נוכח מי שמבצע צו תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי
)1(
הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או
להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של
ארגון הטרור ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי
, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף.96 סעיף
שעות 72 ) תימסר לשר הביטחון בתוך1( הודעה על תפיסה לפי פסקה
)2(
.ממועד ביצוע התפיסה
לגבי הרכוש המעורב 96 לא הוציא שר הביטחון צו מתוקן כאמור בסעיף
)3(
ימים ממועד תפיסתו, יוחזר14 ), בתוך1( או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה
הרכוש לאדם שממנו נתפס.
עדכון צו תפיסה
מינהלי
.96
,ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו
רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור
(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק 95 בסעיף
, יימנו 98– ו90 זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים
התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי.
הוראות לגבי עתירה
בעניין צו תפיסה
מינהלי
.97
יחולו, בשינויים המחוייבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה68 הוראות סעיף
(א)
מינהלי שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
(א).98 לא תוגש עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שניתן צו חילוט לפי סעיף
(ב)
מוצע לקבוע כי אם לאחר מתן צו תפיסה
96 סעיף
מינהלי או בעת ביצועו התגלה רכוש נוסף,
אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש
(ג) המוצע, רשאי שר הביטחון 95 מעורב כאמור בסעיף
להוציא צו מתוקן, שעליו יחולו כל ההוראות שחלו על
הצו המקורי. כמו כן מוצע להבהיר כי במקרה של הוצאת
צו מתוקן כאמור, קביעת תקופת תוקפו של הצו, וכן מניית
פרק הזמן לעניין מתן צו לחילוט הרכוש, תחל ממועד מתן
הצו המקורי, שכן בהקשרים אלה, אין סיבה להפריד בין
סוגי הרכוש השונים שנתפסו, לבסוף, בשל שייכותם לארגון
הטרור, וכל הוראה שתהיה רלוונטית לגבי הרכוש שנכלל
בצו התפיסה המקורי, תהיה רלוונטית גם לגבי הרכוש
הנוסף שנתפס לאחר מכן.
טוען לזכות ברכוש שהגיש בקשה לעיון
97 סעיף
המוצע 94 חוזר על צו תפיסה מינהלי לפי סעיף
ובקשתו נדחתה, רשאי לעתור לבית המשפט המחוזי
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ולבקש את ביטול
להצעת 130 הצו או את תיקונו. הליך זה מוסדר בסעיף
החוק, במסגרת תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים
מינהליים.
68 בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע, כי הוראות סעיף
להצעת החוק, שעניינו סטייה מדיני הראיות וקבלת ראיות
חסויות, יחולו גם על עתירה מסוג זה, וממילא יחולו גם
לגבי ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים בעתירה כאמור.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע, כי עתירה לבית המשפט
לעניינים מינהליים, כאמור בסעיף קטן (א), ניתן להגיש
(א) המוצע. לאחר 98 כל עוד לא ניתן צו חילוט לפי סעיף
שניתן צו חילוט כאמור, ממילא הוא מובא לביקורת של
(ב), ועל החלטתו של בית 98 בית המשפט המחוזי לפי סעיף
המשפט המחוזי, ניתן לערער לבית המשפט העליון.
(א) המוצע, כי 98 בהתאם להוראה זו, נקבע, בסעיף
לא ניתן לצוות על חילוט הרכוש כל עוד לא הסתיימו
ההליכים בעניין צו התפיסה, כמפורט שם, וכהשלמה לכך,
), כי אם הוגשה בקשה לעיון חוזר, או 1()(א90 נקבע בסעיף
עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כאמור, יעמוד צו
התפיסה בתוקפו עד למתן החלטה סופית בעניין, וכן נקבע,
בסעיף קטן (ב) לאותו סעיף, כי לאחר מתן ההחלטה, ניתן
ימים נוספים לצורך הוצאת 30–להאריך את צו התפיסה ב
צו חילוט.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1133
חילוט רכוש
שנתפס
.98
חודשים מיום שניתן, רשאי שר23 , וחלפו89 ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף
(א)
הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו; ואולם אם הוגשו
, עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים 94 בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף
בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט בעתירה כאמור, או אם
לא יצווה שר הביטחון על חילוט - 6 טרם הוכרז ארגון הטרור בהכרזה סופית לפי סעיף
הרכוש כאמור אלא לאחר קבלת החלטה סופית או פסק דין סופי בהליך כאמור או לאחר
ההכרזה הסופית, הכל לפי העניין.
ימים, 30 נתן שר הביטחון צו חילוט לפי הוראות סעיף קטן (א), יוגש הצו, בתוך
(ב)
לבית משפט מחוזי; בית המשפט רשאי לאשר את צו החילוט, או לבטלו או לשנות את
תנאיו אם מצא כי הצו אינו סביר בנסיבות העניין; על דיון בבית המשפט בעניין צו
, בשינויים המחויבים.68 חילוט לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף
צו חילוט שניתן לפי סעיף זה יהיה אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את
(ג)
.75 הרכוש שלגביו ניתן הצו, ויחולו לעניין הרכוש כאמור הוראות סעיף
פרק ח': צווים למניעת פעילות ולהגבלת שימוש במקום
סימן א': צו למניעת פעילות של ארגון טרור
צו למניעת
פעילות של
ארגון טרור
.99
מפקד המחוז) יסוד סביר לחשד- היה למפקד מחוז במשטרת ישראל (בפרק זה
(א)
כי מתקיימת או עתידה להתקיים פעילות של ארגון טרור או פעילות שמטרתה לקדם
או לאפשר את פעילותו של ארגון טרור, רשאי הוא ליתן צו למניעת הפעילות כאמור
לרבות קיום אסיפה, תהלוכה, - " צו למניעת פעילות); לעניין זה, "פעילות- (בפרק זה
כנס, עצרת או הדרכה.
.98
חודשים מיום שניתן, רשאי שר23 , וחלפו89 ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף
(א)
הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו; ואולם אם הוגשו
, עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים 94 בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף
בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט בעתירה כאמור, או אם
לא יצווה שר הביטחון על חילוט - 6 טרם הוכרז ארגון הטרור בהכרזה סופית לפי סעיף
הרכוש כאמור אלא לאחר קבלת החלטה סופית או פסק דין סופי בהליך כאמור או
לאחר ההכרזה הסופית, הכל לפי העניין.
חילוט רכוש
שנתפס
ימים, 30 נתן שר הביטחון צו חילוט לפי הוראות סעיף קטן (א), יוגש הצו, בתוך
(ב)
לבית משפט מחוזי; בית המשפט רשאי לאשר את צו החילוט, או לבטלו או לשנות את
תנאיו אם מצא כי הצו אינו סביר בנסיבות העניין; על דיון בבית המשפט בעניין צו
, בשינויים המחויבים.68 חילוט לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף
צו חילוט שניתן לפי סעיף זה יהיה אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את
(ג)
.75 הרכוש שלגביו ניתן הצו, ויחולו לעניין הרכוש כאמור הוראות סעיף
פרק ח': צווים למניעת פעילות ולהגבלת שימוש במקום
סימן א': צו למניעת פעילות של ארגון טרור
.99
מפקד המחוז) יסוד סביר לחשד- היה למפקד מחוז במשטרת ישראל (בפרק זה
(א)
כי מתקיימת או עתידה להתקיים פעילות של ארגון טרור או פעילות שמטרתה לקדם
או לאפשר את פעילותו של ארגון טרור, רשאי הוא ליתן צו למניעת הפעילות כאמור
לרבות קיום אסיפה, תהלוכה, - " צו למניעת פעילות); לעניין זה, "פעילות- (בפרק זה
כנס, עצרת או הדרכה.
צו למניעת
פעילות של
ארגון טרור
חודשים מיום שניתן 23 מוצע לקבוע כי משחלפו98 סעיף
צו תפיסה מינהלי, או משהסתיימה תקופת
, רשאי 90 תוקפו של צו כאמור לאחר הארכה, לפי סעיף
שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו,
כולו או חלקו, ובלבד שלא היה במועד זה דיון תלוי ועומד
בבקשה לעיון חוזר, בעתירה או בערעור על צו התפיסה
המינהלי. זאת, אם על פי הראיות שהיו לפני שר הביטחון
הוא השתכנע כי מדובר ברכוש של ארגון טרור מוכרז, ואם
לא נמצאו טוענים לזכות ברכוש שהוכיחו במהלך תקופת
צו התפיסה כי יש להם זכות ברכוש שבשלה אין לתפוס את
הרכוש או לחלטו. הצו ייכנס לתוקף מיידית, עם הוצאתו
ימים לפני 30 על ידי שר הביטחון, ואולם הוא יובא בתוך
בית המשפט המחוזי, אשר יהיה רשאי לאשר את הצו,
אם מצא כי החלטת שר - לבטלו, או לשנות את תנאיו
הביטחון היתה בלתי–סבירה בנסיבות העניין, במסגרת כללי
הביקורת השיפוטית על סבירותה של החלטה מינהלית.
יובהר, כי תנאי לחילוט הרכוש לפי הסעיף המוצע
חודשים) מיום שניתן צו 23( הוא חלוף פרק הזמן האמור
התפיסה. התקופה האמורה נועדה לתת לטוענים לזכות
ברכוש הזדמנות למצות את טענותיהם ביחס לרכוש
ולנסות למנוע את חילוטו. מאחר שהכלל הוא כי צו
המוצע), 90 התפיסה יעמוד בתוקפו למשך שנתיים (סעיף
נקבע כי החל מחודש אחד לפני תום התקופה רשאי שר
הביטחון לחלטו, וזאת כדי לתת לשר פרק זמן מתאים אשר
יאפשר הוצאת צו חילוט לפני פקיעת צו התפיסה. לאחר
שהוצא צו החילוט, הוא יעמוד בתוקפו גם אם בית המשפט
טרם נתן החלטתו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהוגש לבית
ימים ממועד מתן הצו. 30 המשפט, כנדרש, בתוך
מובן מאליו כי הוראה זו אינה פוגעת בסמכותו של
בית המשפט לתת צו חילוט שיפוטי, גם במועד מוקדם יותר,
לפי הוראות פרק ו' לחוק המוצע.
פרק ח': צווים למניעת פעילות ולהגבלת שימוש במקום
בפרק ח' המוצע מעוגנות סמכויות משטרת
כללי
ישראל שתכליתן מניעת פעילות של ארגוני
טרור, באמצעות צו מינהלי למניעת פעילות מסוימת
שצפויה להתקיים, או באמצעות צו להגבלת שימוש
במקום, לרבות סמכות סגירה של מקום המשמש לפעילות
של ארגון טרור.
סימן א': צו למניעת פעילות של ארגון טרור
) כי אם למפקד99 מוצע לקבוע (בסעיף
סעיפים
מחוז במשטרת ישראל יש יסוד סביר לחשד
101 עד99
כי מתקיימת או עתידה להתקיים פעילות
של ארגון טרור או פעילות שמטרתה לקדם או לאפשר
פעילות של ארגון טרור, הוא רשאי להוציא צו למניעת
פעילות כאמור. בהקשר זה, ראה הגדרת "פעילות" של
על פיה אחת היא אם - להצעת החוק2 ארגון טרור בסעיף
מדובר בפעילותו "האסורה" של ארגון הטרור, או בפעילות
שהיא, לכאורה, חוקית. זאת מאחר שעצם התקיימותו של
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1134
בצו לפי סעיף קטן (א) תפורט הפעילות שנאסרה, וכן המועד והמקום שבהם
(ב)
מתקיימת או עתידה להתקיים הפעילות, ככל שהם ידועים; מצא מפקד המחוז כי לצורך
מניעת הפעילות כאמור יש להגביל את השימוש במקום המיועד לקיום הפעילות,
ובכלל זה להורות על סגירתו, יכלול הצו גם הוראה להגבלת השימוש במקום כאמור
או לסגירתו, למשך פרק הזמן שבו מתקיימת או עתידה להתקיים הפעילות, וכן לפרק
זמן סביר לפני קיום הפעילות או לאחריה ככל שהדבר נדרש לצורך מניעתה, והכול
אם לא תעלה על הנדרש, בנסיבות העניין, כדי למנוע את הפעילות האמורה.
המצאת צו למניעת
פעילות
.100
צו למניעת פעילות יוצג במקום שבו מתקיימת או עתידה להתקיים הפעילות, אם הוא
101 ידוע; הודעה על הוצאת הצו ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף
תומצא לבעלים של המקום ולמחזיק בו, אם הם ידועים וניתן לאתרם ולמסור להם את
ההודעה בשקידה סבירה.
עיון חוזר בצו
למניעת פעילות
.101
, רשאי להגיש למפקד99 הרואה את עצמו נפגע מצו למניעת פעילות שניתן לפי סעיף
המחוז בקשה לעיון חוזר בצו; מפקד המחוז רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או
לשנות את תנאיו.
סימן ב': צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות ארגון טרור
צו להגבלת שימוש
במקום המשמש
לפעילות של ארגון
טרור
.102
היה למפקח הכללי של משטרת ישראל יסוד סביר לחשד כי מקום מסוים משמש
(א)
לפעילות של ארגון טרור, וכי יש יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לפעילות
כאמור אם לא יוגבל השימוש בו, רשאי הוא ליתן צו להגבלת שימוש במקום כאמור
צו להגבלת שימוש במקום).- (בפרק זה
ארגון הטרור היא אסורה, ועל כן אין לאפשר כל סוג של
פעילות מטעמו. גם פעילות חוקית, לכאורה, מהווה נדבך
בהתחזקותו ובהתרחבותו של ארגון הטרור, ועשויה לסייע
בהרחבת מעגל התומכים של ארגון הטרור.
סמכות ברוח זו, אם כי בנוסח רחב הרבה יותר, מעוגנת
לתקנות ההגנה. כמו כן סמכות לעניין סגירת 129 כיום בתקנה
מקום המשמש את ארגון הטרור או את חבריו, מעוגנת בסעיף
לפקודת מניעת טרור, אשר יש כוונה לבטלה עם חקיקתו 6
של החוק המוצע. בהקשר זה יצוין כי בעוד שסימן ב' לפרק
ח' המוצע עוסק בצווים להגבלת שימוש במקום, בדומה
בפקודת מניעת טרור, הרי שסימן א' מאפשר הוצאת 6 לסעיף
וזאת, למשל אם מקום - צו האוסר על קיום הפעילות עצמה
קיום הפעילות אינו ידוע, או שהפעילות נועדה להתקיים
בשטח ציבורי, או שיש חשש כי מקום הפעילות ישתנה אם
יינתן רק צו המונע שימוש במקום מסוים לצורך הפעילות.
על כן נדרשת הוספת סמכות לצוות על איסור קיום הפעילות
עצמה, יהא מקומה אשר יהא.
בהתאם לסעיף קטן (ב), צו מינהלי למניעת פעילות של
ארגון טרור יכול לכלול גם הוראה בדבר סגירת מקום לפרק
הזמן שבו אמורה להיערך הפעילות, מניעת גישה או תנועה
מהמקום או אליו וכד', והכול כדי למנוע את הפעילות.
) כי צו למניעת פעילות של 100 מוצע לקבוע (בסעיף
ארגון טרור יוצג במקום שבו מתקיימת או עתידה להתקיים
הפעילות, ככל שהמקום ידוע. זאת כדי שכל אדם המעוניין
להגיע לאותו מקום או לקחת חלק בפעילות, יידע כי מדובר
בפעילות שנאסרה בצו. זאת, לצד המצאת הודעה על הצו
לבעלים של המקום שבו נועדה הפעילות להתקיים, ואשר
לגביו ניתנו הוראות בצו.
מוצע לעגן זכות להגשת בקשה לעיון חוזר 101 בסעיף
בצו, לכל מי שרואה עצמו נפגע כתוצאה מהוצאת הצו
כאמור. זכות זו מהווה תחליף, למעשה, לזכות שימוע בטרם
הוצאת הצו. כאשר נדרש למנוע פעילות של ארגון טרור, הרי
שמתן זכות שימוע מראש עלול לסכל את מטרת הצו, באשר
בעקבות - מועד הפעילות עלול לחלוף בלי שהיא נאסרה, וכן
הידיעה על כוונה להוציא צו כאמור, עשויות להינקט פעולות
להקדמת מועד הפעילות, או להסתרת פרטים לגביה, אשר
יקשו על אכיפת הצו. בנוסף, גם מתן זכות לעיון חוזר בדיעבד,
לא תפגע על פי רוב בזכותו של המבקש, שכן טרם נגרם לו
כל נזק בעקבות הצו, ועדיין יש באפשרותו להביא לביטול
הצו ולקיום הפעילות, אם טענותיו יימצאו צודקות. בהקשר
זה חשוב להזכיר כי על פי רוב אין בהוצאת הצו, כשלעצמה,
פגיעה בזכויות יסוד של המבקש, שהרי מדובר בצו שאוסר
על קיומה של פעילות שמלכתחילה אין כל היתר לקיימה
בהיותה פעילות של ארגון הטרור (זאת להבדיל מצו לפי סימן
ב', כמובהר בדברי ההסבר שלהלן). ההצדקה היחידה לביטול
הצו, בעקבות בקשה לעיון חוזר, היא אם ישוכנע מפקד המחוז
כי למעשה אין מדובר בפעילות של ארגון טרור או פעילות
שנועדה לקדם את ארגון הטרור, ועל כן אין עילה לאסור עליה.
סימן ב': צו להגבלת שימוש במקום המשמש
לפעילות טרור
לצד הסמכות לצוות על מניעת פעילות,
סעיפים
, 102 המוצע, מוצע, בסעיף99 לפי סעיף
104 עד102
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1135
לא יינתן צו להגבלת שימוש במקום לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה לבעלים
(ב)
של המקום וכן למחזיק בו, הזדמנות לטעון את טענותיהם, אם הם ידועים וניתן לאתרם
בשקידה סבירה בנסיבות העניין; ואולם אם היה למפקח הכללי של משטרת ישראל יסוד
סביר לחשש כי מתן זכות שימוע כאמור עלול לסכל את מטרת הצו, רשאי הוא ליתן
צו להגבלת שימוש במקום אף בלא מתן זכות כאמור, ובלבד שתינתן בהקדם האפשרי
לאחר מכן.
(ג)
תוקפו של צו להגבלת שימוש במקום יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא
)1(
. ימים90 תעלה על
), הוצא צו להגבלת שימוש במקום לפי סעיף1( על אף האמור בפסקה
)2(
קטן (א), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו נתן המפקח הכללי של משטרת
ישראל צו הגבלה נוסף לגבי אותו מקום, רשאי הוא לקבוע כי תקופת תוקפו של
ימים.180 ימים, ובלבד שלא תעלה על90 הצו תעלה על
לא יינתן צו להגבלת שימוש במקום לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה לבעלים
(ב)
של המקום וכן למחזיק בו, הזדמנות לטעון את טענותיהם, אם הם ידועים וניתן לאתרם
בשקידה סבירה בנסיבות העניין; ואולם אם היה למפקח הכללי של משטרת ישראל יסוד
סביר לחשש כי מתן זכות שימוע כאמור עלול לסכל את מטרת הצו, רשאי הוא ליתן
צו להגבלת שימוש במקום אף בלא מתן זכות כאמור, ובלבד שתינתן בהקדם האפשרי
לאחר מכן.
(ג)
תוקפו של צו להגבלת שימוש במקום יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא
)1(
. ימים90 תעלה על
), הוצא צו להגבלת שימוש במקום לפי סעיף1( על אף האמור בפסקה
)2(
קטן (א), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו נתן המפקח הכללי של משטרת
ישראל צו הגבלה נוסף לגבי אותו מקום, רשאי הוא לקבוע כי תקופת תוקפו של
ימים.180 ימים, ובלבד שלא תעלה על90 הצו תעלה על
להסמיך את מפכ"ל המשטרה לצוות על הגבלת השימוש
במקום מסוים, אם יש לו יסוד סביר לחשד כי המקום
משמש לפעילות של ארגון טרור, וכי המקום ימשיך לשמש
לפעילות כאמור אם לא יוגבל השימוש בו.
צו מינהלי לפי הסעיף המוצע נועד להגביל, עד כדי
סגירה, מקום המשמש באופן מתמשך או חוזר ונשנה
לפעילות של ארגון טרור, וזאת במסגרת המאבק היסודי
בארגוני הטרור, בין השאר באמצעות הצרת צעדיהם
ומניעת כל התארגנות ופעילות מטעמם. גם בהקשר זה,
יש להפנות תשומת הלב להגדרת "פעילות" של ארגון
אשר קובעת כי אין להבחין - להצעת החוק2 טרור בסעיף
בין פעילות "אסורה" של ארגון הטרור, ובין פעילות שהיא,
לכאורה, חוקית. ר' דברי ההסבר לעניין זה לעיל, בקשר
לסימן א' המוצע.
לפקודת 6 סמכות דומה קיימת, כאמור, גם בסעיף
מניעת טרור, שמוצע לבטלה עם חקיקת החוק המוצע,
לתקנות ההגנה. יצוין 129 בתקנה- ובנוסח רחב יותר
כי נוסף על כך, סמכות סגירת מקומות נתונה היום
לקצין משטרה בכיר בנסיבות של חשש להפרעת שלום
לפקודת המשטרה [נוסח חדש], 78 הציבור, לפי סעיף
, ולמפקד מחוז ביחס למקומות המשמשים 1971-התשל"א
לחוק העונשין. כמו כן 229 למשחקים אסורים, לפי סעיף
נתונה למפקד מחוז סמכות מינהלית להגבלת שימוש
לחוק הגבלת שימוש במקום 3 במקום, לפי הוראת סעיף
חוק - (להלן2005-לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה
הגבלת שימוש במקום), אשר מוחל כיום על עבירות
סרסרות לזנות, ויש כוונה להרחיבו גם לעבירות נוספות.
כל הסמכויות המינהליות האמורות, נועדו למנוע המשך
ביצוע עבירות שיש בהן פגיעה מתמשכת בציבור ובשלומו,
- כאשר האיזון בין זכות הקניין במקום, או חופש העיסוק
כאשר מדובר בסגירת מקום המשמש לבעליו מקור הכנסה
לעומת הסיכון הכרוך בשימוש באותו מקום, מצדיק את -
נקיטת הצעד של הגבלת השימוש במקום, על ידי קצין
המשטרה הבכיר. זאת, כמובן, בהתאם לאמור בסעיף קטן
תוך קביעת מגבלה של מידתיות לגבי תוכן - (ד) המוצע
הצו, כאשר המגבלה המוטלת לא תעלה על הנדרש לצורך
מניעת המשך הפעילות במקום.
מובהר כי הסמכות להוציא צו להגבלת שימוש
, והסמכות להוציא צו למניעת 102 במקום, לפי סעיף
המוצע, אינן מוציאות זו את זו. קביעת 99 פעילות, לפי סעיף
בין - שני סוגי הצווים נועדה לתת מענה למצבים שונים
אם מדובר בפעילות מסוימת שאותה מבקשת המשטרה
למנוע, ובין אם מדובר במקום אשר מתרחשת בו פעילות
של ארגון הטרור. לכאורה אין מניעה כי אם ידוע שפעילות
מסוימת עתידה להתקיים במקום מסוים, יינתנו שני צווים
הן בנוגע לאיסור הפעילות, והן בנוגע להגבלת השימוש -
במקום לצורך הפעילות האמורה, וזאת כדי להבטיח כי
תימנע הפעילות האסורה.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי צו להגבלת שימוש
במקום מותנה בכך שניתנה זכות שימוע לבעלים של
המקום ולמחזיק בו מבעוד מועד, אלא אם כן מתן זכות
תינתן - שימוע עלול לסכל את מטרת הצו, ובמקרה כזה
הזכות האמורה בהקדם האפשרי לאחר מכן. הוראה זו,
בשונה מההסדר הקבוע בסימן א' לעיל, כאמור בדברי
ההסבר שם, נועדה להבטיח כי לא ייפגעו זכויותיו של
בעל המקום או המחזיק בו, אשר ייתכן שאינם קשורים
כלל לארגון הטרור או לפעילות מטעמו, אלא הם השכירו
את המקום לשימוש מסוים וכיו"ב. על כן, נדרשת זהירות
אשר יש בו פגיעה בזכויות - יתירה לפני הוצאת צו כאמור
לגיטימיות של צד נוסף, וזאת בניגוד לצו למניעת פעילות,
האוסר את קיומה של הפעילות עצמה, שאין לארגון הטרור
כל רשות לקיימה מלכתחילה.
בסעיף קטן (ג) נקבעה תקופת תוקפו של צו כאמור.
האוסר על קיומה של הפעילות - 'בשונה מצו לפי סימן א
הרי שצו לפי סימן ב' מצר את - עצמה, בכל מועד שהוא
צעדיו של בעל המקום או של מי שמחזיק במקום, ופוגע
בזכותו הקניינית במקום, ועל כן נדרש להגביל את משך
הצו כקבוע בסעיף. עם זאת, כאשר השימוש הפסול במקום
הוא רצידיביסטי, וחוזר על עצמו שוב בתוך שלוש שנים
מיום פקיעת הצו הראשון בנושא, רשאי מפכ"ל המשטרה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1136
בצו להגבלת שימוש במקום ייקבעו, בין השאר, התנאים, ההגבלות או האיסורים
(ד)
על השימוש במקום הנקוב בצו, לרבות סגירת המקום, והכול אם לא תעלה על הנדרש
בנסיבות העניין כדי למנוע את המשך הפעילות של ארגון הטרור במקום.
.89 אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שר הביטחון לפי סעיף
(ה)
המצאת צו להגבלת
שימוש במקום
.103
עותק של צו להגבלת שימוש במקום יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של
המקום ולמחזיק בו, אם הם ידועים וניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
עיון חוזר בצו
להגבלת שימוש
במקום
.104
בעלים של מקום שהוצא לגביו צו להגבלת שימוש במקום או מחזיק בו, רשאי בכל
עת להגיש למפקח הכללי של משטרת ישראל בקשה לעיון חוזר בהחלטתו, אם התגלו
עובדות חדשות או השתנו הנסיבות; המפקח הכללי רשאי להשאיר את הצו על כנו,
לבטלו או לשנות את תנאיו.
סימן ג': הוראות כלליות
ביצוע צו למניעת
פעילות או להגבלת
שימוש במקום
.105
לצורך ביצוע צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, יהיו נתונות
(א)
לשוטר סמכויות אלה:
למקום שבו מתקיימת או עתידה - סמכות כניסה, לעניין צו למניעת פעילות
)1(
למקום שלגביו ניתן- להתקיים הפעילות, ולעניין צו להגבלת שימוש במקום
הצו;
) או סמוך 1( סמכות להורות לכל אדם להימנע מגישה למקום כאמור בפסקה
)2(
;אליו, או לצאת מהמקום כאמור
סמכות לנקוט אמצעים סבירים אחרים הדרושים כדי להבטיח את קיום הצו,
)3(
לרבות שימוש בכוח ושימוש במנעולים- ואם כלל הצו הוראה לסגירת מקום
או באמצעי סגירה אחר כפי שייקבע בנוהלי משטרת ישראל.
סירב אדם לציית להוראה שנתן שוטר מכוח סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (א),
(ב)
רשאי השוטר להשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע הצו.
הוראות לגבי עתירה
בעניין צו למניעת
פעילות או צו
להגבלת שימוש
במקום
.106
על עתירה בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, שהוגשה לבית
המשפט לעניינים מינהליים, יחולו הוראות אלה:
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנות את תנאיו, ורשאי הוא להחזיר
)1(
;את העניין עם הוראות למי שנתן את הצו
לתקופה - להוציא צו נוסף לגבי אותו מקום, והפעם
ממושכת יותר, כקבוע בסעיף, כדי להבטיח כי תושג מטרת
הצו, וכי תיווצר הרתעה ממשית מפני שימוש פסול נוסף
באותו המקום.
מוצע לקבוע כי בעלים או מחזיק של מקום, 104 בסעיף
רשאי בכל עת לבקש מהמפקח הכללי בקשה לעיון חוזר
בהחלטה על מתן צו הגבלת שימוש במקום, בהסתמך על
עובדות חדשות או שינוי נסיבות, כגון שפעל כדי להבטיח
כי המקום לא ישמש עוד לפעילות של ארגון הטרור.
עוד יש לציין בהקשר זה, כי אין בסמכויות מפכ"ל
המשטרה, לפי סימן ב' המוצע, כדי לגרוע מסמכות שר
הביטחון או בית המשפט, לפי העניין, להורות על תפיסה
או על חילוט של מקום המשמש את ארגון הטרור, לפי
העניין, מכוח סמכותם לפי פרקים ו' וז' להצעת החוק, ככל
שהמקום נכלל בהגדרה "רכוש של ארגון טרור" או "רכוש
המוצע, ובכפוף לסייגים לגבי 2 הקשור לעבירה" בסעיף
תפיסה וחילוט של רכוש, כאמור באותם פרקים. יוזכר כי
לחוק 91– ו89 "צו תפיסה מינהלי", על פי הוראות סעיפים
המוצע, כולל גם צו להגבלת שימוש ברכוש שלגביו ניתן).
סימן ג': הוראות כלליות
מוצע לפרט את סמכויותיו של שוטר לצורך
105 סעיף
ביצוע צווים לפי פרק ח' המוצע, לרבות
סמכות לנקיטת אמצעים סבירים הדרושים כדי להבטיח
לחוק 5 את קיום הצו. זאת בדומה לסמכות הקבועה בסעיף
הגבלת שימוש במקום.
הדרך לתקוף צו למניעת פעילות או צו
106 סעיף
להגבלת שימוש במקום (לאחר מיצוי זכות
השימוע או הבקשה לעיון חוזר, לפי העניין), היא באמצעות
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1137
,בית המשפט רשאי, לבקשת המשיב, להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט
)2(
;אם שוכנע שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק
בדיון בעתירה רשאי בית המשפט, לבקשת המשיב, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות
)3(
העותר או בא–כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע
בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות
עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי–גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת
ועשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי פסקה זו, לעיין בראיה ולשמוע
(ג) עד (ה).68 הסברים שלא בנוכחות העותר ובא כוחו; לעניין זה יחולו הוראות סעיף
פרק ט': שונות
אצילת סמכויות
.107
,סמכותם של שר הביטחון ושל ראש רשות ביטחון לפי חוק זה אינה ניתנת לאצילה
(א)
אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט
(ב)
(ב), ולעניין הסמכות 57–) ו3()(א51 ,)(ג3 המדינה את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים
גם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.- )(ג3 הנתונה לו לפי סעיף
תחולת חוק איסור
הלבנת הון
.108
הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק
(א)
ב לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם 8 א או8 ,7 איסור הלבנת הון כאמור בסעיפים
, וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת 38 עד34– ו22 עד20 אכיפת הוראות סעיפים
שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או
גוף, כאמור באותו סעיף, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש
אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם לפי
שהם פעילי טרור.11 סעיף
,בית המשפט רשאי, לבקשת המשיב, להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט
)2(
;אם שוכנע שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק
בדיון בעתירה רשאי בית המשפט, לבקשת המשיב, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות
)3(
העותר או בא–כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע
בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות
עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי–גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת
ועשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי פסקה זו, לעיין בראיה ולשמוע
(ג) עד (ה).68 הסברים שלא בנוכחות העותר ובא כוחו; לעניין זה יחולו הוראות סעיף
פרק ט': שונות
.107
,סמכותם של שר הביטחון ושל ראש רשות ביטחון לפי חוק זה אינה ניתנת לאצילה
(א)
אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
אצילת סמכויות
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט
(ב)
(ב), ולעניין הסמכות 57–) ו3()(א51 ,)(ג3 המדינה את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים
גם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.- )(ג3 הנתונה לו לפי סעיף
.108
הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק
(א)
ב לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם 8 א או8 ,7 איסור הלבנת הון כאמור בסעיפים
, וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת 38 עד34– ו22 עד20 אכיפת הוראות סעיפים
שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או
גוף, כאמור באותו סעיף, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש
אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם לפי
שהם פעילי טרור.11 סעיף
תחולת חוק איסור
הלבנת הון
הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נושא זה
המוצע, בתיקון עקיף לחוק בתי 130 עוגן במסגרת סעיף
משפט לעניינים מינהליים, והוספת הצווים לפי פרק זה
לתוספת הראשונה בחוק האמור.
בהקשר זה, נקבעו בסעיף זה כמה הוראות בקשר
לניהול ההליך בעתירה כאמור, לעניין סמכותו של
בית המשפט בדיון על צו כאמור. הסמכויות המעוגנות
) לסעיף המוצע, זהות לסמכויות שנקבעו 3(–) ו2( בפסקאות
במסגרת דיון בבית המשפט לעניינים מינהליים, 97 בסעיף
בעתירה נגד צו תפיסה שהוצא על ידי שר הביטחון, וכן
לסמכויות שנקבעו בהצעת החוק לגבי חילוט בהליך אזרחי,
לרבות מתן צווים זמניים בהקשר זה.
פרק ט': שונות
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע, כי סמכותם
107 סעיף
של שר הביטחון ושל ראש רשות ביטחון
לפי החוק המוצע אינה ניתנת לאצילה. מדובר בעיקר
בסמכויות הנוגעות להכרזה על ארגון טרור, והגשת בקשה
להכרזה כאמור, לפי סימן א' לפרק ב' המוצע, בתעודת שר
ביטחון לעניין אזור תשתית טרור, כאמור בהגדרת "אזור
תשתית טרור", ובמתן צווי תפיסה וחילוט מינהליים, לפי
פרק ז' המוצע. מדובר בסמכויות המחייבות זהירות רבה
וראייה מערכתית כוללת, ולכן נדרש כי הגורם המינהלי
הבכיר ביותר הוא שיעשה בהן שימוש ועל כן מוצע לקבוע
כי סמכויות אלה אינן ניתנות לאצילה.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע, כי היועץ המשפטי
לממשלה רשאי לאצול את הסמכויות הנתונות לו לפי
(ב), לפרקליט המדינה או 57–) ו3()(א51 ,)(ג3 סעיפים
(ג) 3 למשנה לפרקליט המדינה, ולעניין סמכותו לפי סעיף
גם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה. מדובר בסמכויות -
הנוגעות לאישור הגשת בקשה להכרזה על ארגון טרור, לפי
סימן א' לפרק ב' המוצע, בסמכות לאשר בקשה להשהייה
) המוצע, 3()(א51 נוספת בהבאת עצור לפני שופט, לפי סעיף
ובסמכות לאשר המשך מניעת פגישת עורך דין עם שני
א(ב) המוצע. עם זאת, סמכויות היועץ 55 עצורים, לפי סעיף
(ה) (הגשת כתב אישום 27 המשפטי לממשלה לפי סעיפים
בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור)
(הארכת מעצר שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור 53–ו
חמורה), אינן ניתנות לאצילה לפי חוק זה.
הסעיף קובע כי הסמכויות הנתונות לנגיד
108 סעיף
בנק ישראל ולשרים הרלוונטיים לעניין
הוצאת צווים לשם אכיפת חוק איסור הלבנת הון, יהיו
נתונות להם גם לצורך אכיפת הוראות חוק המאבק בטרור.
ב לחוק איסור הלבנת הון המוזכרים 8–א ו8 סעיפים
בסעיף המוצע ייכנסו לתוקפם עם כניסתם לתוקף של צווים
שהוצאו מכוחם.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1138
דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו
(ב)
לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי 28 במאגר המידע שהוקם לפי סעיף
סעיף זה או לצורך אכיפת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א), ממאגר המידע,
א לחוק איסור הלבנת 31 תיעשה לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון; הוראות סעיף
הון שעניינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע ושימוש בו שלא לפי הוראות חוק איסור
הלבנת הון, יחולו גם על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי סעיף זה.
אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק
(ג)
לחוק האמור או אחראי למילוי חובות בתאגיד 8 איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף
א(ו) לחוק האמור, יפעל גם לקיום החובות 8 שהוא סוחר באבנים יקרות, שמונה לפי סעיף
שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום
החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.
יד לחוק איסור הלבנת הון, יפקחו גם על ביצוע 11 המפקחים שמונו לפי סעיף
(ד)
הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי, גוף המנוי בתוספת
השלישית לחוק האמור וסוחר באבנים יקרות, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות
לחוק האמור.2'שלפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד
לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות 14 הוראות סעיף
(ה)
לפי החוק האמור, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות
לחוק איסור הלבנת הון 13 הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף
יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי
יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור.
הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה
(ו)
בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי.20 לפי סעיף
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר
(ז)
מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה הפרה גם של צו לפי חוק איסור הלבנת הון.
שמירת דינים
.109
.הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו
שינוי התוספת
.110
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את
התוספת.
ביצוע ותקנות
.111
שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה למעט ההוראות המפורטות
(א)
בסעיפים קטנים (ב) ו–(ד), והוא רשאי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), להתקין תקנות
בכל עניין הנוגע לביצוע הוראות החוק כאמור, ובכלל זה בעניינים אלה:
לחוק איסור מימון 48 סעיף זה זהה בתוכנו לסעיף
טרור.
מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע באות
109 סעיף
להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו.
דהיינו, ככל שיש לרשויות אכיפת החוק סמכויות אחרות
בדברי חקיקה נוספים, וככל שחלות על אדם הוראות
מובהר - עונשיות נוספות מכוח חוקים אחרים, וכיוצא בזה
כי החוק המוצע אינו מוציא הסדרים נוספים אלה, ואינו
פוגע בהם.
עם זאת מובהר, כי חקיקתו של החוק המוצע מהווה
נדבך ראשון בהכנת תשתית סטטוטורית עדכנית, אשר
נועדה לאפשר את ביטולן ההדרגתי של תקנות ההגנה,
שבהן מעוגנות כיום חלק מסמכויותיהם של גופי הביטחון
בכל הנוגע למאבק בטרור, כנזכר בדברי ההסבר לסעיפים
, מיום י"ב 3472 'השונים. בהתאם להחלטת הממשלה מס
), לעניין החוק המוצע, בד 2011 ביולי14( בתמוז התשע"א
בבד עם כניסתו לתוקף של החוק המוצע, יבוטלו גם תקנות
מתוך תקנות ההגנה אשר בחוק המוצע גובש הסדר חלופי
לנושאים המוסדרים בהן, זאת לצד ביטול תקנות נוספות
אשר לא נעשה בהן עוד כל שימוש, ואין מניעה לבטלן.
בסעיף זה מוסדרות הסמכויות להתקנת
111 סעיף
תקנות לעניין החוק המוצע, בהתאם
לנושאים השונים הנכללים בו.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1139
סדרי דין בבקשה לחילוט בהליך פלילי או לחילוט בהליך אזרחי, או בבקשה
)1(
;לצו זמני, בעיון חוזר או בערעור, וההליכים לשמיעת טענות בעניין חילוט
מסירת הודעה לטוענים לזכות ברכוש, לרבות מועד מסירת ההודעה
)2(
ותוכנה, וכן המועד והדרך להודעת הטוען לזכות ברכוש על זכותו ברכוש ועל
בקשתו להשמיע את טענותיו בעניין החילוט;
הדרכים למימוש החילוט ולניהול הרכוש, לרבות סעדים לשמירת הרכוש.
)3(
,'שר הביטחון ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין הכרזה לפי סימן א' לפרק ב
(ב)
ועל ביצוע הוראות פרק ז', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובכפוף להוראות סעיף
קטן (ג), להתקין תקנות לביצוע ההוראות כאמור, לרבות לעניין ניהול רכוש שנתפס לפי
פרק ז'; תקנות לעניין פרק ז' יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
שר המשפטים יחד עם שר הביטחון יקבעו תקנות בעניינים אלה:
(ג)
הפרטים שייכללו בהכרזה של שר הביטחון או של ועדת השרים לפי פרק
)1(
;ב'; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת ראש הממשלה
פרסום רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כפעיל
)2(
טרור ולעניין עדכון הרשימה כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת ראש
הממשלה;
דרכים ומועדים להמצאת הודעות לארגון טרור מוכרז או למי שהוכרז פעיל
)3(
א לחוק איסור8 או7 טרור, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות סעיפים
הלבנת הון;
הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה של שר הביטחון או ועדת
)4(
;השרים, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזת ועדת השרים
סדרי הדיון והראיות בדיון לפני הוועדה המייעצת, לרבות לעניין דרכי
)5(
.הגשת ראיות וחקירת עדים, ולעניין ייצוג המבקש לפני הוועדה המייעצת
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות פרק ח', והוא רשאי, בהסכמת
(ד)
שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניין המצאת עותק של צו למניעת
פעילות ושל צו להגבלת שימוש במקום, לבעלים של מקום או למחזיק בו, וכן לעניין
הגשת בקשה לעיון חוזר.
תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ה)
ביטול פקודת
מניעת טרור
.112
. בטלה- 241948-פקודת מניעת טרור, התש"ח
סדרי דין בבקשה לחילוט בהליך פלילי או לחילוט בהליך אזרחי, או בבקשה
)1(
;לצו זמני, בעיון חוזר או בערעור, וההליכים לשמיעת טענות בעניין חילוט
מסירת הודעה לטוענים לזכות ברכוש, לרבות מועד מסירת ההודעה
)2(
ותוכנה, וכן המועד והדרך להודעת הטוען לזכות ברכוש על זכותו ברכוש ועל
בקשתו להשמיע את טענותיו בעניין החילוט;
הדרכים למימוש החילוט ולניהול הרכוש, לרבות סעדים לשמירת הרכוש.
)3(
,'שר הביטחון ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין הכרזה לפי סימן א' לפרק ב
(ב)
ועל ביצוע הוראות פרק ז', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובכפוף להוראות סעיף
קטן (ג), להתקין תקנות לביצוע ההוראות כאמור, לרבות לעניין ניהול רכוש שנתפס לפי
פרק ז'; תקנות לעניין פרק ז' יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
שר המשפטים יחד עם שר הביטחון יקבעו תקנות בעניינים אלה:
(ג)
הפרטים שייכללו בהכרזה של שר הביטחון או של ועדת השרים לפי פרק
)1(
;ב'; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת ראש הממשלה
פרסום רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כפעיל
)2(
טרור ולעניין עדכון הרשימה כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת ראש
הממשלה;
דרכים ומועדים להמצאת הודעות לארגון טרור מוכרז או למי שהוכרז פעיל
)3(
א לחוק איסור8 או7 טרור, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי הוראות סעיפים
הלבנת הון;
הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול הכרזה של שר הביטחון או ועדת
)4(
;השרים, וכן אופן קיום הביקורת התקופתית על הכרזת ועדת השרים
סדרי הדיון והראיות בדיון לפני הוועדה המייעצת, לרבות לעניין דרכי
)5(
.הגשת ראיות וחקירת עדים, ולעניין ייצוג המבקש לפני הוועדה המייעצת
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות פרק ח', והוא רשאי, בהסכמת
(ד)
שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניין המצאת עותק של צו למניעת
פעילות ושל צו להגבלת שימוש במקום, לבעלים של מקום או למחזיק בו, וכן לעניין
הגשת בקשה לעיון חוזר.
תקנות לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ה)
.112
. בטלה- 241948-פקודת מניעת טרור, התש"ח
ביטול פקודת
מניעת טרור
לחוק איסור מימון 47 הסעיף מבוסס ברובו על סעיף
תוך הכנסת - לחוק מאבק בארגוני פשיעה34 טרור, וסעיף
התאמות, שינויים ותוספות, לצורך התאמתם לנושאים
בחוק המוצע.
בהתאם למפורט בגוף הסעיף, ככלל, שר המשפטים
ממונה על ביצוע החוק, והוא האחראי להתקנת רוב
בכפוף לתיאומים הנדרשים עם - התקנות שעל פיו. זאת
שרים נוספים, כאשר נושא התקנות הוא נושא שבאחריות
משותפת של משרדי הממשלה השונים. כמו כן בשני
עניינים מוטלת הסמכות העיקרית להתקנות תקנות על
בהקשר של הכרזה על - שרים אחרים: על שר הביטחון
ארגוני טרור (שאינה הכרזה על ארגון זר), וכן לגבי תפיסה
וחילוט של רכוש של ארגון טרור, לפי פרק ז' לחוק (ולעניין
התקנות יותקנו גם בהתייעצות עם השר לביטחון - זה
הפנים, בשל סמכויות המשטרה לביצוע צווי תפיסה
לעניין סמכויות - כאמור), ועל השר לביטחון הפנים
המשטרה בהוצאת צווים להגבלת פעילות של ארגון טרור,
ולהגבלת שימוש במקום המשמש ארגון טרור, לפי פרק ח'
לחוק. תקנות לפי פרק זה יותקנו בהסכמת שר המשפטים.
עם חקיקת החוק המוצע תבוטל פקודת
112 סעיף
מניעת טרור, אשר מרבית הוראותיה שולבו
בחוק המוצע, בשינויים שונים, כאמור בדברי ההסבר
לסעיפים השונים.
.746 '; ס"ח התשס"ה, עמ73 ', תוס' א', עמ24 ע"ר
24
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1140
ביטול חוק איסור
מימון טרור
.113
. בטל- 252005-חוק איסור מימון טרור, התשס"ה
ביטול חוק סדר
הדין הפלילי
(עצור החשוד
בעבירת ביטחון)
(הוראת שעה)
.114
262006-חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו
בטל.-
תיקון פקודת
הארכת תוקף של
תקנות שעת
חירום (יציאה
לחוץ לארץ)
.115
,271948-בפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט
- בתוספת
בטלה;- 6 תקנה
)1(
;"5 " יבוא "תקנה6– ו5 , במקום "תקנות7 בתקנה
)2(
; יימחקו- " ולמעט6 , המילים "הסמכות לפי תקנה13 בתקנה
)3(
. תימחק- ), תקנת משנה (ה18 בתקנה
)4(
תיקון חוק האזרחות
.116
- 281952-בחוק האזרחות, התשי"ב
" יבוא "בחוק 2005-)(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה2()(ב11 בסעיף
)1(
;") חוק המאבק בטרור- (להלן2015-המאבק בטרור, התשע"ה
נוסח הפקודה האמורה ערב פרסומה של הצעת חוק
זו, מובא בנספח לדברי ההסבר.
עם חקיקת חוק זה יבוטל חוק איסור
113 סעיף
מימון טרור, אשר מרבית הוראותיו שולבו
בחוק המוצע, לעתים בשינויים, כאמור בדברי ההסבר
לסעיפים השונים. ההוראות העיקריות ששולבו בחוק
המוצע הן כדלהלן: פרק א' לחוק איסור מימון טרור, שעניינו
פרשנות, שולב בפרק א' לחוק המוצע; פרק ב' לחוק איסור
מימון טרור, שעניינו הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או
על ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל,
שולב בסימן ב' לפרק ב' לחוק המוצע; פרק ג' לחוק איסור
מימון טרור, שעניינו עבירות מימון טרור, שולב בפרק ד' לחוק
המוצע; פרקים ד' עד ח' לחוק איסור מימון טרור, שעניינם
חילוט רכוש וסעדים זמניים, שולבו בפרק ו' לחוק המוצע.
נוסח חוק איסור מימון טרור, ערב פרסומה של הצעת
חוק זו, מובא בנספח לדברי ההסבר.
עם חקיקת החוק המוצע יבוטל חוק סדר
114 סעיף
הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)
, אשר תוכנו נכלל בפרק 2006-(הוראת שעה), התשס"ו
ה' לחוק המוצע, בהתאם לנוסחו לאחר תיקונו לאחרונה
. במסגרת התיקון האמור, הוארך תוקפה 2010 בחודש דצמבר
בדצמבר 31( של הוראת השעה עד יום י"ח בטבת התשע"ג
), וזאת במטרה לאפשר, בתקופה זו, את השלמת חקיקתו 2012
של חוק המאבק בטרור. ככל שחקיקת החוק המוצע תושלם
נדרש לבטל - לפני מועד פקיעת התוקף של הוראת השעה
את הוראת השעה, שתתייתר.
נוסח הוראת השעה האמורה ערב פרסומה של הצעת
החוק, מובא בנספח לדברי ההסבר.
לתקנות שעת–חירום (יציאה לחוץ6 תקנה
115 סעיף
, כנוסחה בתוספת 1948-לארץ), התש"ח
לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ
, קובעת לאמור:1948-לארץ), התש"ט
"איסור יציאה מטעמי ביטחון
. שר הפנים רשאי לאסור את יציאתו של אדם מישראל, 6
אם קיים יסוד לחשש שיציאתו עלולה לפגוע בביטחון
המדינה."
מוצע לבטל הוראה זאת, נוכח התיקון העקיף לחוק
120 , בסעיף1979-סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט
המוצע, שבו מוצע להסמיך את שר הביטחון לאסור, בצו, על
יציאה של אדם מהארץ, בנסיבות ובתנאים כמוצע בתיקון
האמור. מאחר שמדובר בהגבלה המוטלת על אדם בשל
שיקולים ביטחוניים, אשר נמצאים בידיעתו ובסמכותו של
שר הביטחון, נראה כי הוא הגורם המתאים ביותר לצוות
על הגבלה כאמור, לצד שאר צווי ההגבלה שהוא רשאי
להוציא בהתאם לתיקון האמור.
)1( לפסקה
116 סעיף
1952-(ב) לחוק האזרחות, התשי"ב11 סעיף
חוק האזרחות) מסמיך את בית המשפט לעניינים - (להלן
מינהליים לבטל את אזרחותו של אדם, בין השאר אם עשה
"מעשה טרור" כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, או נטל
.66 '; התשס"ט, עמ76 'ס"ח התשס"ה, עמ
25
.118 '; התשע"א, עמ364 'ס"ח התשס"ו, עמ
26
.240 '; ס"ח התשס"ב, עמ45 'ע"ר התש"ט, עמ
27
.810 '; התשס"ח, עמ146 'ס"ח התשי"ב, עמ
28
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1141
" יבוא "בחוק2005-א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה11 בסעיף
)2(
."המאבק בטרור
תיקון חוק משכן
הכנסת, רחבתו
ומשמר הכנסת
.117
(ג), אחרי פסקה3 , בסעיף291968 - בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח
) יבוא: 4(
, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור2015-) חוק המאבק בטרור, התשע"ה5("
".כהגדרתו בחוק האמור
תיקון חוק
התגמולים לנפגעי
פעולות איבה
.118
, בהגדרה "פגיעת1 , בסעיף301970-בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל
8 ), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף5( איבה", בפסקה
" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' 1948-לפקודת מניעת טרור, התש"ח
".2015-בחוק המאבק בטרור, התשע"ה
תיקון חוק העונשין
.119
- 311977-בחוק העונשין, התשל"ז
לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות";1'בסימן א
)1(
- 2ד144 בסעיף
)2(
; יימחקו- "בכותרת השוליים, המילים "או לטרור
(א)
" יבוא "בחוק2005-א(א), במקום "בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה11 בסעיף
)2(
."המאבק בטרור
.117
(ג), אחרי פסקה3 , בסעיף291968 - בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח
) יבוא: 4(
תיקון חוק משכן
הכנסת, רחבתו
ומשמר הכנסת
, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור 2015-) חוק המאבק בטרור, התשע"ה5("
".כהגדרתו בחוק האמור
.118
, בהגדרה "פגיעת1 , בסעיף301970-בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל
8 ), במקום "ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף5( איבה", בפסקה
" יבוא "ארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' 1948-לפקודת מניעת טרור, התש"ח
".2015-בחוק המאבק בטרור, התשע"ה
תיקון חוק
התגמולים לנפגעי
פעולות איבה
.119
- 311977-בחוק העונשין, התשל"ז
תיקון חוק העונשין
לפרק ח', בכותרת, במקום "לאלימות או לטרור" יבוא "או לאלימות";1'בסימן א
)1(
- 2ד144 בסעיף
)2(
; יימחקו- "בכותרת השוליים, המילים "או לטרור
(א)
חלק פעיל בארגון טרור כהגדרתו בחוק האמור. בעקבות
ביטולו של חוק איסור מימון טרור במסגרת החוק המוצע,
והסדרת ההוראות המצויות בו במסגרתו של החוק המוצע,
מוצע לתקן את ההפניה בסעיף האמור בחוק האזרחות, כך
שבמקום להפנות לחוק איסור מימון טרור תהיה ההפניה
להגדרת "מעשה טרור" לפי חוק המאבק בטרור.
)2( לפסקה
א לחוק האזרחות, נקבע כי אם הורשע 11 בסעיף
אדם בעבירה שהיא מעשה טרור לפי חוק איסור מימון
טרור, או בעבירה לפי חוק העונשין המנויה בסעיף האמור,
רשאי בית המשפט, בתנאים מסוימים, לבטל את אזרחותו
הישראלית, נוסף על כל עונש אחר. לאור ביטול חוק איסור
מימון טרור בחוק המוצע, כאמור, מוצע לתקן את ההפניה
בסעיף האמור בחוק האזרחות, בדומה לאמור לעיל, בדברי
). 1( ההסבר לפסקה
(ג) לחוק משכן הכנסת, רחבתו 3 סעיף
117 סעיף
, מסמיך 1968-ומשמר הכנסת, התשכ"ח
את יושב ראש הכנסת להביא בחשבון את עברו הפלילי
של אדם לגבי עבירות מסוימות, בעת ההחלטה בדבר
מתן היתר כניסה לחלקים שונים במשכן הכנסת לאותו
(ב) לחוק האמור. בין העבירות המנויות 3 אדם, לפי סעיף
בסעיף, נכללות גם עבירות לפי תקנות ההגנה וכן לפי
קרי, עבירות שיש בהן היבט ביטחוני. - פקודת מניעת טרור
מוצע להוסיף לרשימה זו גם עבירות לפי החוק המוצע,
וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן "מעשה טרור" כהגדרתו
בחוק המוצע, אשר הוספתן עולה בקנה אחד עם מטרות
הסעיף.
מובהר כי בהקשר זה, אין כוונה לבטל את
) לסעיף האמור, שבה נזכרת פקודת מניעת טרור, 3( פסקה
על אף שפקודה זו עתידה להתבטל במסגרת החוק המוצע.
הסיבה לכך היא שגם לאחר שתבוטל הפקודה, יש מקום
להביא בחשבון עבירה שעבר אדם לפי פקודה זו לפני
ביטולה, לצורך החלטה על מתן היתר כניסה לכנסת. בהקשר
זה יובהר כי העבירות שבפקודת מניעת טרור לא נמחקו,
אלא נכללו, בנוסח מעודכן, במסגרת החוק המוצע.
בהגדרה "פגיעת איבה" בחוק התגמולים
118 סעיף
, מוגדרת 1970-לנפגעי פעולות איבה, התש"ל
) להגדרה, גם כפגיעה ממעשה 5( "פגיעת איבה", בפסקה
אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות
אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי -למוצא לאומי
לפקודת מניעת טרור, 8 שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף
. עקב ביטולה של הפקודה במסגרת החוק 1948-התש"ח
המוצע, והסדרת ההכרזה על ארגון כארגון טרור כאמור
בסימן א' לפרק ב' של הצעת החוק, מוצע להתאים את
ההגדרה, ולהחליף את הכרזת הממשלה לפי הפקודה
בהכרזתו של שר הביטחון כפי שמוצע לקבוע באותו סימן.
.134 לעניין זה ר' גם הוראת המעבר המוצעת בסעיף
מוצע לתקן את חוק העונשין בשני עניינים,
119 סעיף
כמפורט להלן: ראשית, מוצע לייחד את
, שעניינו הסתה לאלימות או לטרור, וסעיף 2ד144 סעיף
, שעניינו החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור, 3ד144
רק לעבירה של הסתה לאלימות, היות שהעבירה של
הסתה לטרור, לרבות החזקת פרסום אסור בהקשר זה,
המוצע.27 מעוגנת בסעיף
.472 '; התשס"ח, עמ197 'ס"ח התשכ"ח, עמ
29
.399 '; התש"ע, עמ126 'ס"ח התש"ל, עמ
30
.505 '; התש"ע, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ
31
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1142
; יימחקו- "בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), בכל מקום, המילים "או טרור
(ב)
יימחקו;- ", בכותרת השוליים, המילים "או לטרור3ד144 בסעיף
)3(
: יבוא330 אחרי סעיף
)4(
"שימוש בנשק
במטרה לעורר
פחד או בהלה
א.330
,העושה שימוש בנשק, לרבות על ידי החזקתו
(א)
10 מאסר- בכוונה לעורר פחד או בהלה בציבור, דינו
שנים.
(ג), לרבות 144 כהגדרתו בסעיף- "בסעיף זה, "נשק
(ב)
נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי כהגדרתו בחוק
."2015-המאבק בטרור, התשע"ה
תיקון חוק סמכויות
שעת חירום
(מעצרים)
.120
- 321979-בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט
בשם החוק, במקום "סמכויות שעת חירום (מעצרים)" יבוא "סמכויות מינהליות
)1(
;")(מעצרים והגבלות
בטל;- 1 סעיף
)2(
- 2 בסעיף
)3(
;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וצו הגבלה
(א)
שנית, מוצע לקבוע עבירה חדשה, של שימוש בנשק
במטרה לעורר פחד או בהלה. לפי המוצע, העושה שימוש
בנשק (כהגדרתו בחוק המוצע), לרבות על ידי החזקתו,
שנות מאסר, 10 במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור, דינו
והכול בין אם גרם לפגיעה כאמור ובין אם לא נגרמה כל
פגיעה. זאת מאחר שכיום אין בחוק העונשין עבירה האוסרת
על שימוש בנשק במטרה כאמור, על אף שקביעת עבירה כזו
נדרשת, נוכח הסיכון הכרוך בשימוש בנשק גם בהקשרים
רחבים יותר מההקשר של טרור דווקא. לפיכך מוצע לקבוע
עבירה כאמור, אשר אינה מיוחדת רק לנסיבות של טרור.
)3( ) עד1( לפסקאות
120 סעיף
מוצע לתקן את חוק סמכויות שעת–חירום
חוק המעצרים - (להלן1979-(מעצרים), התשל"ט
המינהליים), ולקבוע במסגרתו הסדר חדש לעניין צווי
110– ו109 הגבלה, אשר נועד לשמש תחליף לתקנות
לתקנות ההגנה, ולאפשר הטלת מגבלות שונות על אדם,
מטעמי ביטחון, בצו מינהלי, כאמצעי שפגיעתו פחותה
שהיה, עד היום, האמצעי - מהוצאת צו למעצר מינהלי
היחיד שעוגן בחוק זה, למקרים אלה.
לחוק 1 בנוסף, מוצע בהזדמנות זו לבטל את סעיף
המעצרים המינהליים האמור, הקובע לאמור:
"תחולה
. חוק זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב 1
לפקודת סדרי השלטון9 של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף
והמשפט."
במסגרת המגמה לביטול התלות של החקיקה
הישראלית בקיומו של מצב חירום, ולנוכח העובדה כי
איומים ביטחוניים, בכל עת שהם קיימים, מחייבים מתן
מוצע לבטל את - סמכויות מתאימות להתמודדות עמם
האמור, כך שתוקפו של החוק לא יהיה מותנה 1 סעיף
בקיומו של מצב חירום דווקא, אלא כל אימת שקיים צורך
ביטחוני המחייב זאת, יהיו נתונות לשר הביטחון הסמכויות
המפורטות בחוק, כאשר לצדן מוצע להוסיף כאמור
סמכויות למתן צווי הגבלה, שדרגת חומרתם פחותה, זאת
כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות הפרט באמצעות הפעלת
לפי - סמכויות אלה, במידה שאינה עולה על הנדרש
מהות האיום.
לחוק המעצרים המינהליים, כנוסחו כיום, 2 בסעיף
גם - מעוגנת סמכותו של שר הביטחון (ובמקרים מסוימים
של הרמטכ"ל), לצוות על מעצרו המינהלי של אדם, אם
טעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים זאת.
2 מוצע להרחיב את סמכותו של שר הביטחון בסעיף
האמור, ולקבוע כי בהתקיים העילות האמורות, יהיה רשאי
שר הביטחון להורות בצו על הגבלתו של אדם לתקופה
שתצוין בצו ושלא תעלה על שנה, באמצעות אחת או
) כנוסחו 12( ) עד1()(א2 יותר מההגבלות המנויות בסעיף
המוצע, ובהן: הגבלת יציאה או כניסה למקום מסוים,
איסור לצאת מהארץ, הגבלות על תנועה, הגבלות על
החזקת חפצים מסוימים, הגבלות על קיום קשר עם אנשים
מסוימים, וכיוצא בזה.
מטרתו של התיקון המוצע לתת בידי שר הביטחון
מגוון של כלים העשויים לשמש אותו לצורך הגנה על
וזאת תוך קביעת - ביטחון המדינה או ביטחון הציבור
תנאי של מידתיות (המחייב ממילא את הרשות המינהלית
על פיו האמצעי שייבחר - )בעשותה שימוש בסמכויותיה
בצו, יהיה האמצעי שפגיעתו היא הפחותה ביותר, לצורך
.139 '; התש"ם, עמ76 'ס"ח התשל"ט, עמ
32
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1143
בסעיף קטן (א), אחרי "יוחזק במעצר" יבוא "או יוגבל באופן אחר" ובמקום
(ב)
הסיפה החל במילים "רשאי הוא" יבוא "רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על
מעצרו של אותו אדם או להטיל עליו אחת או יותר מההגבלות המנויות להלן,
) ובמידה 1הכול כפי שייקבע בצו ולתקופה שתיקבע בו לפי הוראות סעיף קטן (א
שלא תעלה על הנדרש לצורך השגת מטרת הצו:
הגבלת יציאתו ממקום או מאזור מסוים;
)1(
;איסור יציאה מהארץ
)2(
;איסור להיכנס או להיות נוכח במקום או באזור מסוים
)3(
;חובה לגור או להימצא במקום או באזור מסוים
)4(
;הגבלה אחרת ביחס לתנועה במקום או באזור מסוים
)5(
חובה לדווח מראש למשטרת ישראל או לגורם אחר שייקבע בצו על
)6(
;כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים
חובה להפקיד את הדרכון בידי משטרת ישראל או בידי גורם אחר
)7(
;שייקבע בצו
איסור להחזיק חפצים או חומרים מסוימים או להשתמש בהם;
)8(
;איסור להשתמש בשירותים מסוימים או לבצע פעולות מסוימות
)9(
;) איסור להתקשר עם אדם מסוים או עם קבוצת אנשים10(
;) הגבלה ביחס לעבודה או לעיסוק11(
) כל הוראה או הגבלה אחרת המתחייבת מטעמי ביטחון המדינה או12(
;".ביטחון הציבור
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ג)
) בצו לפי סעיף קטן (א) תיקבע תקופת תוקפו ובלבד שהתקופה 1"(א
על שישה חודשים, ולעניין הגבלה - האמורה לא תעלה, לעניין מעצר
על שנה.";- אחרת
בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "צו המעצר המקורי" יבוא "הצו המקורי"
(ד)
ובמקום "את החזקתו של העציר במעצר" יבוא "את החזקתו של האדם שלגביו
הוצא הצו, במעצר, או את המשך הגבלתו כפי שנקבע בצו";
בסעיף קטן (ד), במקום "צו לפי סעיף זה" יבוא "צו מעצר לפי סעיפים קטנים
(ה)
צו - צו מעצר) או צו המטיל הגבלה לפי סעיף קטן (א) (להלן- (א) או (ג) (להלן
הגבלה)" ובמקום "שעל מעצרו" יבוא "שלגביו";
יבוא:2 אחרי סעיף
)4(
בסעיף קטן (א), אחרי "יוחזק במעצר" יבוא "או יוגבל באופן אחר" ובמקום
(ב)
הסיפה החל במילים "רשאי הוא" יבוא "רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על
מעצרו של אותו אדם או להטיל עליו אחת או יותר מההגבלות המנויות להלן,
) ובמידה 1הכול כפי שייקבע בצו ולתקופה שתיקבע בו לפי הוראות סעיף קטן (א
שלא תעלה על הנדרש לצורך השגת מטרת הצו:
הגבלת יציאתו ממקום או מאזור מסוים;
)1(
;איסור יציאה מהארץ
)2(
;איסור להיכנס או להיות נוכח במקום או באזור מסוים
)3(
;חובה לגור או להימצא במקום או באזור מסוים
)4(
;הגבלה אחרת ביחס לתנועה במקום או באזור מסוים
)5(
חובה לדווח מראש למשטרת ישראל או לגורם אחר שייקבע בצו על
)6(
;כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים
חובה להפקיד את הדרכון בידי משטרת ישראל או בידי גורם אחר
)7(
;שייקבע בצו
איסור להחזיק חפצים או חומרים מסוימים או להשתמש בהם;
)8(
;איסור להשתמש בשירותים מסוימים או לבצע פעולות מסוימות
)9(
;) איסור להתקשר עם אדם מסוים או עם קבוצת אנשים10(
;) הגבלה ביחס לעבודה או לעיסוק11(
) כל הוראה או הגבלה אחרת המתחייבת מטעמי ביטחון המדינה או12(
;".ביטחון הציבור
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ג)
) בצו לפי סעיף קטן (א) תיקבע תקופת תוקפו ובלבד שהתקופה 1"(א
על שישה חודשים, ולעניין הגבלה - האמורה לא תעלה, לעניין מעצר
על שנה.";- אחרת
בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "צו המעצר המקורי" יבוא "הצו המקורי"
(ד)
ובמקום "את החזקתו של העציר במעצר" יבוא "את החזקתו של האדם שלגביו
הוצא הצו, במעצר, או את המשך הגבלתו כפי שנקבע בצו";
בסעיף קטן (ד), במקום "צו לפי סעיף זה" יבוא "צו מעצר לפי סעיפים קטנים
(ה)
צו - צו מעצר) או צו המטיל הגבלה לפי סעיף קטן (א) (להלן- (א) או (ג) (להלן
הגבלה)" ובמקום "שעל מעצרו" יבוא "שלגביו";
יבוא:2 אחרי סעיף
)4(
השגת מטרת הצו, בלי להתפשר על ההגנה המיטבית
על ביטחון הציבור. לאור הוספת "סל כלים" זה, ייתכן
כי במקרים רבים יהיה ניתן להסתפק בהטלת מגבלות
שונות על אדם, ויהיה בכך כדי לייתר את הצורך במעצרו
באמצעות צו מינהלי לשם כך.
)(ג), מוצע לקבוע 3( ) המוצע בפסקה1בסעיף קטן (א
- כי משך צו ההגבלה לא יעלה על שנה (לעומת צו מעצר
שתוקפו מוגבל לשישה חודשים), וזאת בכפוף לאפשרויות
(ב) לחוק המעצרים המינהליים.2 ההארכה לפי סעיף
)4( לפסקה
א לחוק המעצרים 2 מוצע להוסיף את סעיף
המינהליים ולקבוע כי בטרם הטלת הגבלה על אדם בצו
כאמור לעיל, יש לתת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו,
אלא במקרה שמתן זכות השימוע עלול לסכל את מטרת
הצו, שאז תינתן זכות השימוע סמוך לאחר הוצאת הצו
יום לאחר הוצאתו. יצוין כי לאחר שניתן 30–ולא יאוחר מ
צו הגבלה, הדרך לתקוף אותו היא באמצעות הגשת עתירה
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1144
"זכות שימוע
א.2
שר הביטחון לא ייתן צו הגבלה, אלא לאחר שנתן לאדם
שלגביו ניתן הצו הזדמנות לטעון את טענותיו; נוכח שר
הביטחון כי מתן זכות שימוע כאמור עלול לסכל את מטרת
הצו, רשאי הוא ליתן את הצו אף בלא מתן זכות שימוע, ובלבד
שייתן זכות כאמור לאדם שלגביו ניתן הצו, סמוך לאחר מכן
ימים לאחר מועד מתן הצו.";30–ולא יאוחר מ
, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: 3 בסעיף
)5(
:"(ב) לצורך ביצוע צו הגבלה יהיו נתונות לשוטר הסמכויות המפורטות להלן
סמכות לדרוש מהאדם שלגביו הוצא הצו שיציג לפניו כל תעודה
)1(
;או מסמך אחר שבאמצעותם ניתן לוודא את קיום תנאי הצו
סמכות לדרוש מכל אדם מידע או מסמך לעניין קיום תנאי הצו;
)2(
סמכות להיכנס לבית או למקום אחר שהאדם שלגביו הוצא הצו
)3(
אמור להימצא בו על פי תנאי הצו, כדי לפקח על קיום תנאי הצו, וזאת
לאחר שזיהה את עצמו לפני מחזיק הבית או המקום כאמור והודיע לו
על המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה; שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר
לשם הפעלת סמכותו לפי פסקה זו;
סמכות להיכנס לבית או למקום אחר שאסור לאדם שלגביו הוצא
)4(
הצו להימצא בו על פי תנאי הצו, אם יש לו יסוד סביר להניח שאותו אדם
נמצא בו, וזאת לאחר שזיהה את עצמו לפני מחזיק הבית או המקום כאמור
והודיע לו על המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה; שוטר רשאי להשתמש
בכוח סביר לשם הפעלת סמכותו לפי פסקה זו;
סמכות לערוך חיפוש בבית או במקום אחר, או על גופו של האדם
)5
שלגביו הוצא הצו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאדם שלגביו הוצא
הצו מחזיק או משתמש בחפצים או בחומרים מסוימים או עושה פעולה
חיפוש - "אחרת בניגוד לתנאי הצו; לעניין זה, "חיפוש על גופו של אדם
על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש
חיפוש בגוף - פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
;331996-ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו
סמכות לבצע כל פעולה סבירה אחרת הנדרשת לשם פיקוח על קיום
)6(
;".ההגבלות המנויות בצו
לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים
מינהליים, ובמסגרתה לבקש את ביטול הצו או את שינויו.
המוצע, שבו תוקנה התוספת 130 נושא זה מוסדר בסעיף
הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, לעניין
נושאים שבסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים,
ונוסף לה גם צו הגבלה לפי חוק המעצרים המינהליים
בנוסחו המתוקן.
)5( לפסקה
לחוק המעצרים המינהליים, 3 מוצע לתקן את סעיף
ולהוסיף לו את סעיף קטן (ב), שבו מפורטות הסמכויות
הנתונות לשוטר לשם ביצוע צו הגבלה, וזאת בדומה למודל
לחוק שחרור על–תנאי ממאסר, לשם פיקוח 37 שנקבע בסעיף
על אסיר ששוחרר על–תנאי. נוסף על הסמכויות המנויות
בסעיף, מוצע לקבוע הוראת סל, ולפיה השוטר יהיה רשאי
לבצע כל פעולה סבירה אחרת הנדרשת לשם פיקוח כאמור.
הצורך בהוראה זו נובע מכך, שלאור אופיים המשתנה
של האיומים הביטחוניים, ולאור המגוון הרחב של סוגי
ההגבלות שניתן להטיל בשלהם, לא ניתן לצפות מראש את
כל הסמכויות הנדרשות לשם פיקוח על קיום הגבלות אלה.
)10( ) עד6( לפסקאות
לחוק המעצרים 5– ו4 מוצע לתקן את סעיפים
המינהליים, כך שנוסחם יהיה תואם לנוסח המוצע של
החוק האמור, הכולל, כאמור לעיל, גם סמכות להוציא צווי
הגבלה. בהקשר זה יוזכר, כפי שצוין לעיל, כי הביקורת
.136 'ס"ח התשנ"ו, עמ
33
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1145
- 4 בסעיף
)6(
;"בכותרת השוליים, במקום "צו המעצר" יבוא "צו מעצר או צו הגבלה
(א)
בסעיף קטן (ג), אחרי "בית המשפט המחוזי" יבוא "שהובא לפניו עציר לפי סעיף
(ב)
קטן (א), או שופט הדן בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בעניין צו
הגבלה", אחרי "יבטל את צו המעצר" יבוא "או את צו ההגבלה, לפי העניין".
בסעיף קטן (ד), אחרי "צו מעצר" יבוא "או צו הגבלה";
(ג)
, בכותרת השוליים, בסופה יבוא "בצו מעצר";5 בסעיף
)7(
- 6 בסעיף
)8(
" יבוא "בהליכים לפני5– ו4 בסעיף קטן (א), במקום "בהליכים לפי סעיפים
(א)
ובעתירה שהוגשה לבית משפט 5– ו4 נשיא בית המשפט המחוזי לפי סעיפים
לעניינים מינהליים בעניין צו הגבלה", אחרי "בית המשפט המחוזי" יבוא "או
השופט הדן בעתירה כאמור, לפי העניין";
" יבוא "בהליכים לפני 5– ו4 בסעיף קטן (ג), במקום "בהליכים לפי סעיפים
(ב)
ובעתירה כאמור בסעיף קטן (א)", 5– ו4 נשיא בית המשפט המחוזי לפי סעיפים
במקום "לקבל ראיה אף שלא בנוכחות העציר" יבוא "או השופט הדן בעתירה,
לפי העניין, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם שלגביו הוצא הצו", במקום
"שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר" יבוא "שמע טענות, אף שלא בנוכחות
אותו אדם" ובמקום "שגילוי הראיה לעציר" יבוא "שגילוי הראיה לו";
- 7 בסעיף
)9(
בסעיף קטן (א), במקום "לבית המשפט העליון יהיו כל הסמכויות" יבוא
(א)
"לבית המשפט העליון בדיון בערעור לעניין צו מעצר לפי סעיף קטן זה ובדיון
בערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בעתירה שהוגשה בעניין צו
הגבלה, יהיו כל הסמכויות" ואחרי "לנשיא בית המשפט המחוזי" יבוא "או לשופט
בית המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין";
בסעיף קטן (ב), אחרי "נשיא בית המשפט המחוזי" יבוא "או שופט בית
(ב)
המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין";
- 8 ) בסעיף10(
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ורשאי מי שהוצא לגביו צו הגבלה להיות נוכח
(א)
בכל דיון לפני בית משפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון בעתירה
או בערעור, לפי העניין, לגבי צו כאמור";
בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או בהליכים לעניין צו הגבלה לפי
(ב)
";342000-חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
בטל;- 9 ) סעיף11(
- 4 בסעיף
)6(
;"בכותרת השוליים, במקום "צו המעצר" יבוא "צו מעצר או צו הגבלה
(א)
בסעיף קטן (ג), אחרי "בית המשפט המחוזי" יבוא "שהובא לפניו עציר לפי סעיף
(ב)
קטן (א), או שופט הדן בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בעניין צו
הגבלה", אחרי "יבטל את צו המעצר" יבוא "או את צו ההגבלה, לפי העניין".
בסעיף קטן (ד), אחרי "צו מעצר" יבוא "או צו הגבלה";
(ג)
, בכותרת השוליים, בסופה יבוא "בצו מעצר";5 בסעיף
)7(
- 6 בסעיף
)8(
" יבוא "בהליכים לפני5– ו4 בסעיף קטן (א), במקום "בהליכים לפי סעיפים
(א)
ובעתירה שהוגשה לבית משפט 5– ו4 נשיא בית המשפט המחוזי לפי סעיפים
לעניינים מינהליים בעניין צו הגבלה", אחרי "בית המשפט המחוזי" יבוא "או
השופט הדן בעתירה כאמור, לפי העניין";
" יבוא "בהליכים לפני 5– ו4 בסעיף קטן (ג), במקום "בהליכים לפי סעיפים
(ב)
ובעתירה כאמור בסעיף קטן (א)", 5– ו4 נשיא בית המשפט המחוזי לפי סעיפים
במקום "לקבל ראיה אף שלא בנוכחות העציר" יבוא "או השופט הדן בעתירה,
לפי העניין, לקבל ראיה אף שלא בנוכחות האדם שלגביו הוצא הצו", במקום
"שמע טענות, אף שלא בנוכחות העציר" יבוא "שמע טענות, אף שלא בנוכחות
אותו אדם" ובמקום "שגילוי הראיה לעציר" יבוא "שגילוי הראיה לו";
- 7 בסעיף
)9(
בסעיף קטן (א), במקום "לבית המשפט העליון יהיו כל הסמכויות" יבוא
(א)
"לבית המשפט העליון בדיון בערעור לעניין צו מעצר לפי סעיף קטן זה ובדיון
בערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בעתירה שהוגשה בעניין צו
הגבלה, יהיו כל הסמכויות" ואחרי "לנשיא בית המשפט המחוזי" יבוא "או לשופט
בית המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין";
בסעיף קטן (ב), אחרי "נשיא בית המשפט המחוזי" יבוא "או שופט בית
(ב)
המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין";
- 8 ) בסעיף10(
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ורשאי מי שהוצא לגביו צו הגבלה להיות נוכח
(א)
בכל דיון לפני בית משפט לעניינים מינהליים או בית המשפט העליון בעתירה
או בערעור, לפי העניין, לגבי צו כאמור";
בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או בהליכים לעניין צו הגבלה לפי
(ב)
";342000-חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
בטל;- 9 ) סעיף11(
לחוק האמור, היא4 היזומה של בית המשפט, לפי סעיף
מיוחדת לגבי צווי מעצר מינהלי, וכן גם הוראות סעיף
לעניין "עיון תקופתי מחדש", ואילו הביקורת על צווי 5
ההגבלה, שדרגת חומרתם פחותה מצו מעצר, תיעשה על
ידי הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
, שעניינו הגשת ראיות 6 עוד מוצע לתקן את סעיף
בהליך ביקורת על צו מעצר מינהלי, ולהחילו, באופן דומה,
גם על הגשת ראיות לבית המשפט לעניינים מינהליים,
בעתירה נגד צו הגבלה. כמו כן מוצע להחיל גם את
, לעניין 8 , לעניין ערעור, ואת הוראות סעיף7 הוראות סעיף
גם לגבי צווי הגבלה.- נוכחות העציר בדיון
)11( לפסקה
לחוק המעצרים המינהליים, 9 מוצע לבטל את סעיף
שזו לשונו:
"הדיון בהליכים לפי חוק זה יתקיים בדלתיים סגורות."
.190 'ס"ח התש"ס, עמ
34
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1146
: יבוא9 ) אחרי סעיף12(
"עונשין
א.9
,הפר אדם שלגביו הוצא צו הגבלה הוראה מהוראות הצו
מאסר שנתיים." - דינו
תיקון חוק המרשם
הפלילי ותקנת
השבים
.121
:), בסופו יבוא4(17 , בסעיף351981-בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א
, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור 2015-חוק המאבק בטרור, התשע"ה
"י.
כהגדרתו בחוק האמור."
תיקון חוק סדר הדין
הפלילי
.122
, אחרי סעיף117 , בסעיף361982-בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב
קטן (ב) יבוא:
לעניין סעיף זה, היה האדם שעדותו חשובה לבירור האשמה תושב שטחי המועצה
"(ג)
א לחוק למניעת 2 הפלסטינית או אזור חבל עזה, או תושב מדינה או אזור המנויים בסעיף
, או מדינה או אזור אחרים המנויים בתוספת 1954-הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד
, חזקה שלא יהיה אפשר לגבות את עדותו במהלך 2015-לחוק המאבק בטרור, התשע"ה
כהגדרתם - "המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת; לעניין זה, "שטחי המועצה הפלסטינית
שיפוט בעבירות - בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון
." 1967-ועזרה משפטית), התשכ"ח
תיקון חוק בתי
המשפט
.123
- 371984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
- 68 בסעיף
)1(
מאחר שהדיונים המשפטיים לפי החוק האמור עוסקים
בצווים שיש להם השפעה מהותית על אורח חייו וזכויות
היסוד של העצור או האדם שלגביו ניתן צו הגבלה, ומאחר
שנבחנות במהלכו סמכויות נרחבות של הרשות המינהלית,
ראוי כי הכלל יהיה קיום דיון בדלתיים פתוחות, ככל
שצורכי הביטחון מאפשרים זאת. האיזון לביטולו של סעיף
(ג) לחוק האמור, המאפשר קבלת ראיות 6 זה מצוי בסעיף
גם שלא בנוכחות העציר או מי שלגביו ניתן צו ההגבלה,
לחוק המוצע, שבו מוצע לתקן את חוק בתי 123 וכן בסעיף
חוק בתי - (להלן1984-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
המשפט), ולקבוע כי כאשר מעיד עד שזהותו חסויה, הדיון
יתקיים בדלתיים סגורות.
)12( לפסקה
מוצע לקבוע עבירה פלילית בשל הפרת צו הגבלה.
לפי המוצע, עונשה של עבירה זו עומד על שנתיים מאסר.
הוראה זו אינה מתייחסת לצו מעצר אשר הפרתו עשויה
257 להוות עבירה של בריחה ממשמורת חוקית, לפי סעיף
לחוק העונשין.
לחוק המרשם הפלילי ותקנת17 סעיף
121 סעיף
, מונה סוגי עבירות 1981-השבים, התשמ"א
16– ו14 שלגביהן לא תהיה התיישנות או מחיקה לפי סעיפים
שעניינה - )4( לחוק האמור. מוצע להוסיף לרשימה זו, בפסקה
עבירות שעונשן עשר שנים או יותר, שהוטל בגינן מאסר בפועל
גם עבירות לפי החוק המוצע, וכן - של חמש שנים או יותר
עבירות אחרות שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק המוצע.
יש לציין כי על אף ביטולם של פקודת מניעת טרור
ושל חוק איסור מימון טרור בחוק המוצע, הרי שאזכורן של
) כאמור, לא יבוטל, וזאת 4(17 עבירות לפי חיקוקים אלה, בסעיף
מפני שהוראותיו ימשיכו להיות רלוונטיות לגבי מי שהורשע
בעבירות לפי החוקים האמורים, בטרם ביטולם בחוק המוצע.
לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את117 סעיף
122 סעיף
בית המשפט להרשות גבייה מוקדמת
"אם ראה - של עדות, בנסיבות המפורטות בסעיף, היינו
שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח
שאי–אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט..." בהקשר זה,
מוצע לקבוע חזקה, ולפיה אם האדם שעדותו חשובה
לבירור האשמה הוא תושב שטחי המועצה הפלסטינית או
אזור חבל עזה, או אחת המדינות המנויות בחוק למניעת
הסתננות, או בתוספת לחוק המוצע, חזקה שאי–אפשר יהיה
לגבות את עדותו במהלך המשפט, אלא אם כן הוכח אחרת.
תיקון זה, שאינו ייחודי לעבירות טרור דווקא, נדרש בשל
- העובדה שכאשר עד נמצא באחד מן האזורים המפורטים
הניסיון מלמד שכמעט בלתי–אפשרי להביאו בהמשך לבית
המשפט לצורך עדות, והכלים העומדים לרשות מדינת
ישראל כדי להבטיח את הגעתו הם מצומצמים ביותר,
ובעלי אפקטיביות מוגבלת מאוד. לכן, נוכח החשש מפני
אובדנה של עדות חשובה, מוצע לאפשר, במקרים אלה,
גביית עדות מוקדמת, כל עוד העד נמצא בישראל.
לחוק בתי המשפט, קובע את 68 סעיף
123 סעיף
הכלל בדבר קיום דיון משפטי בדלתיים
מקרים שבהם רשאי בית המשפט - פתוחות, וכן את החריגים
.246 '; התש"ע, עמ322 'ס"ח התשמ"א, עמ
35
.308 '; התש"ע, עמ43 'ס"ח התשמ"ב, עמ
36
.310 '; התש"ע, עמ198 'ס"ח התשמ"ד, עמ
37
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1147
:אחרי סעיף קטן (ג) יבוא
(א)
) בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו 1"(ג
לפקודת 45 או44 חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיפים
, או על פי הוראת כל דין אחר.381971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א
) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, 2(ג
לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים
שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי
לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה,
ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה
חסויות, וכי אי גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט
רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים
שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.";
בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף
(ב)
), מטעמים שיירשמו".1קטן (ג
- בתוספת הראשונה
)2(
; יימחקו- )11(–) ו8( פרטים
(א)
יבוא:13 אחרי פרט
(ב)
."2015- לחוק המאבק בטרור, התשע"ה34– ו24 . עבירות לפי סעיפים14"
תיקון חוק
הסניגוריה
הציבורית
.124
:) יבוא16( (א), אחרי פסקה18 , בסעיף391995-בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו
(ג) לחוק המאבק בטרור, 56 ) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף17("
".2015-התשע"ה
:אחרי סעיף קטן (ג) יבוא
(א)
) בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו 1"(ג
לפקודת 45 או44 חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיפים
, או על פי הוראת כל דין אחר.381971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א
) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, 2(ג
לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים
שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי
לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה,
ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה
חסויות, וכי אי גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט
רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים
שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.";
בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף
(ב)
), מטעמים שיירשמו".1קטן (ג
- בתוספת הראשונה
)2(
; יימחקו- )11(–) ו8( פרטים
(א)
יבוא:13 אחרי פרט
(ב)
."2015- לחוק המאבק בטרור, התשע"ה34– ו24 . עבירות לפי סעיפים14"
.124
:) יבוא16( (א), אחרי פסקה18 , בסעיף391995-בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו
תיקון חוק
הסניגוריה
(ג) לחוק המאבק בטרור, הציבורית56 ) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף17("
".2015-התשע"ה
להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות. מוצע להוסיף את
), שבו ייקבע כלל, שאינו בשיקול דעת בית 1סעיף קטן (ג
המשפט, ועל פיו בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה
על פי הוראת כל דין, או על פי תעודת חיסיון שהוצאה
לפקודת הראיות, בית המשפט ידון 45 או44 מכוח סעיפים
בדלתיים סגורות. זאת משום שקיום דיון בדלתיים פתוחות,
בנסיבות שבהן זהות העד חסויה על פי חוק (למשל, לפי סעיף
) (להלן 2002-) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב1()(א19
חוק שירות הביטחון הכללי)), או על פי קביעה בתעודת-
חיסיון, יש בו כשלעצמו כדי לפגוע בחיסיון הזהות, ולסכן
את העד בחשיפת זהותו. עם זאת מוצע לתקן את סעיף
(ד) לחוק בתי המשפט, שעל פיו בית המשפט רשאי, בדיון 68
כאמור, להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים
ולהרחיב אותו כך שיחול גם לגבי התיקון האמור.- בדיון
), ולקבוע בו 2בנוסף, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ג
כי בעת דיון בבקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות, רשאי
בית המשפט לקבל ראיה חסויה, מטעמים שיירשמו, אם
שוכנע כי גילויה עלול לפגוע באחד מן האינטרסים המוגנים
המפורטים בסעיף. בהקשר זה יודגש, כי הכוונה אינה לראיות
שיוגשו בדיון המהותי עצמו, אלא רק בדיון המקדמי שמטרתו
לקבוע אם הדיון העיקרי ייערך בדלתיים סגורות אם לאו.
) המוצע, מתייחס 1יובהר, כי בעוד שסעיף קטן (ג
אך ורק לדיון המתקיים בדלתיים סגורות בשל מתן עדות
) המוצע 2על ידי עד שזהותו חסויה, הרי שסעיף קטן (ג
מתייחס לכל דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, יהא
הטעם לבקשה אשר יהא.
) מוצע לתקן את התוספת הראשונה 2( בפסקה
לחוק בתי המשפט. בתוספת זו מנויות העבירות שבהן
ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, בהתאם להוראות
(ב) לחוק האמור, בין העבירות המנויות בתוספת 37 סעיף
לתוספת), 8 נכללות עבירות לפי פקודת מניעת טרור (פרט
לתוספת), ועבירות לפי 10 עבירה לפי תקנות ההגנה (פרט
לתוספת). מוצע להוסיף 11 חוק איסור מימון טרור (פרט
לתוספת את העבירות המקבילות לעבירות אלה בחוק
) לתוספת, שכן 11(–) ו8( המאבק בטרור, וכן לבטל את פרטים
החיקוקים הנזכרים בהם מבוטלים במסגרת הצעת החוק
ומוחלפים בעבירות המקבילות, כאמור. יובהר כי הביטול
המוצע אינו פוגע ברציפות הדיון בתיקים שהוגשו בשל
עבירות אלה לפני חקיקתו של חוק המאבק בטרור, כפי
המוצע, והדיון בהם 135 שמובהר בדברי ההסבר לסעיף
ימשיך לפני בית המשפט שדן בהן לפני תיקון זה.
(א) לחוק הסניגוריה הציבורית, 18 סעיף
124 סעיף
, מונה את רשימת הזכאים 1995-התשנ"ו
.421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
38
.833 '; התשס"ח, עמ8 'ס"ח התשנ"ו, עמ
39
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1148
תיקון חוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות
מעצרים)- אכיפה
.125
- )(ב35 , בסעיף401996- מעצרים), התשנ"ו- בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
) יבוא:3( במקום פסקה
)1(
- לחוק המאבק בטרור, התשע"ה49 ) עבירת טרור חמורה כהגדרתה בסעיף3("
;";2015
. תימחק- )5( פסקה
)2(
תיקון חוק איסור
הקמת מצבות זיכרון
לזכר מבצעי מעשי
טרור
.126
,411998-בחוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח
27 " יבוא "לפי סעיף1948- לפקודת מניעת טרור, התש"ח4 , במקום "לפי סעיף3 בסעיף
".2015-לחוק המאבק בטרור, התשע"ה
תיקון חוק עזרה
משפטית בין
מדינות
.127
- , בתוספת השנייה421998-בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח
" יבוא 2004- ברישה, במקום "כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה2בפרט ג
)1(
;") חוק המאבק בטרור- (בתוספת זו2015-"כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה
בסופה יבוא:
)2(
"."יב. עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור
תיקון חוק חופש
המידע
.128
:(א), בסופו יבוא14 , בסעיף431998-בחוק חופש המידע, התשנ"ח
."2015- לחוק המאבק בטרור, התשע"ה14 ) הוועדה המייעצת, לפי סעיף15("
לייצוג בהליך פלילי על ידי הסניגוריה הציבורית. מוצע
להוסיף לסעיף גם את מי שבית המשפט החליט למנות לו
(ג) להצעת החוק, בקשר לדיון בעניין 56 סניגור לפי סעיף
מעצרו של עצור בעבירת טרור חמורה, אשר מתקיים שלא
בנוכחות העצור.
לחוק המעצרים קובע הוראות35 סעיף
125 סעיף
בעניין פגישה של עצור בעבירות ביטחון
עם עורך דין. לעניין זה, בסעיף קטן (ב) מוגדר מיהו "חשוד
בעבירות ביטחון", ומנויות שם העבירות הנכללות בהגדרה
)3( זו. מוצע לתקן את ההגדרה, ולהחליף את פסקאות
), אשר מפנות לעבירות לפי פקודת מניעת טרור ולפי חוק 5(–ו
איסור מימון טרור, אשר עתידים להתבטל, ולהפנות, במקומן,
- לעבירות לפי החוק המוצע שהן עבירות טרור חמורות
המוצע. בכל הנוגע לעבירות 49 בהתאם להגדרה בסעיף
שנעברו, לפני תחילתו של החוק המוצע, לפי החיקוקים
134 ר' הוראת המעבר שנקבעה בסעיף- הצפויים להתבטל
המוצע, ולפיה עבירות אלה ייחשבו כעבירות טרור חמורות.
לחוק איסור הקמת מצבות זיכרון3 סעיף
126 סעיף
, 1998-לזכר מבצעי מעשי טרור, התשנ"ח
4 קובע חובת הסרתה של מצבה שהקמתה אסורה לפי סעיף
שיש בה גילוי הזדהות עם - לפקודת מניעת טרור (כלומר
ארגון טרור). נוכח ביטולה של הפקודה האמורה במסגרת
לפקודה, 4 החוק המוצע, מוצע להחליף את ההפניה לסעיף
לחוק המוצע (גילוי הזדהות עם ארגון 27 בהפניה לסעיף
טרור והסתה לטרור), ולקבוע כי מצבה שהקמתה אסורה
לפי סעיף זה תוסר ממקומה.
(א) לחוק עזרה משפטית בין מדינות, 33 סעיף
127 סעיף
, קובע תנאים שבהתקיימם, 1998-התשנ"ח
ניתן לבקש מבית המשפט לאכוף צו חילוט זר של רכוש
) הוא שהצו ניתן 1 הנמצא בישראל. אחד התנאים (בפסקה
בשל עבירה, שאילו נעברה בישראל היתה מהווה אחת
העבירות המנויות בתוספת השנייה לאותו חוק. כמו כן
לחוק האמור מסמיך את הרשות, כמשמעותה 55 סעיף
באותו חוק, לפנות למדינה אחרת בבקשה למתן סעדים
להבטחת רכוש שלגביו מתנהל גם בישראל הליך משפטי
או חקירה, בקשר לאחת העבירות שבתוספת השנייה, כדי
בתוספת השנייה 2לאפשר את חילוט הרכוש בהמשך. פרט ג
מונה עבירות בחוק העונשין, כשיש להן זיקה למעשה
טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור. נוכח ביטולו של
חוק איסור מימון טרור בחוק זה, מוצע לתקן את ההפניה
להגדרה "מעשה טרור" בחוק המוצע.
בנוסף, מוצע להוסיף את פרט יב בתוספת השנייה לחוק
האמור, ולכלול בו עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המוצע.
ו–ה 1יצוין כי מוצע להשאיר על כנם את פרטים ג
לתוספת האמורה, המפנים לעבירות לפי חוק איסור מימון
טרור, ופקודת מניעת טרור, בהתאמה, על אף שחוקים אלה
עתידים להתבטל בחוק המוצע, וזאת מכיוון שההפניה
אליהם תהיה עדיין רלוונטית לגבי עבירות שנעברו לפי
חוקים אלה, טרם ביטולם בחוק המוצע.
,1998- לחוק חופש המידע, התשנ"ח14 סעיף
128 סעיף
קובע את רשימת הגופים שהחוק האמור
לא יחול עליהם. מוצע להוסיף לרשימה זו את הוועדה
להצעת החוק, אשר מייעצת לשר 14 המייעצת, לפי סעיף
.310 '; התש"ע, עמ338 'ס"ח התשנ"ו, עמ
40
.236 'ס"ח התשנ"ח, עמ
41
.66 '; התשס"ט, עמ356 'ס"ח התשנ"ח, עמ
42
.226 'ס"ח התשנ"ח, עמ
43
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1149
תיקון חוק איסור
הלבנת הון
.129
- 442000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס
במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא:
)1(
;";2015- חוק המאבק בטרור, התשע"ה- """חוק המאבק בטרור
, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";28 בסעיף
)2(
עד20 (ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים29 בסעיף
)3(
;") ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור- לחוק המאבק בטרור (בחוק זה38 עד34– ו22
- 30 בסעיף
)4(
), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות1()בסעיף קטן (ב
(א)
העונשיות לעניין מימון טרור";
בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ב)
בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות
(ג)
העונשיות לעניין מימון טרור";
בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק
(ד)
בטרור";
בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק
(ה)
בטרור";
בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק
(ו)
בטרור";
(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין 31 בסעיף
)5(
;"מימון טרור
108 (א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף48 ), במקום "סעיף1()ב(א31 בסעיף
)6(
;"לחוק המאבק בטרור
), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק 18( בתוספת הראשונה, בפרט
)7(
ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי
חוק המאבק בטרור".
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
.130
:, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא452000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
החלטה של רשות בעניין צו מהמפורטים להלן: - . מאבק בטרור42"
.129
- 442000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס
תיקון חוק איסור
הלבנת הון
במקום ההגדרה "חוק איסור מימון טרור" יבוא:
)1(
;";2015- חוק המאבק בטרור, התשע"ה- """חוק המאבק בטרור
, במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";28 בסעיף
)2(
עד20 (ב), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת הוראות סעיפים29 בסעיף
)3(
;") ההוראות העונשיות לעניין מימון טרור- לחוק המאבק בטרור (בחוק זה38 עד34– ו22
- 30 בסעיף
)4(
), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות1()בסעיף קטן (ב
(א)
העונשיות לעניין מימון טרור";
בסעיף קטן (ה), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ב)
בסעיף קטן (ו), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "ואכיפת ההוראות
(ג)
העונשיות לעניין מימון טרור";
בסעיף קטן (ז), במקום "וחוק איסור מימון טרור" יבוא "וחוק המאבק בטרור";
(ד)
בסעיף קטן (ח), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "חוק המאבק בטרור";
(ה)
בסעיף קטן (י), במקום "בחוק איסור מימון טרור" יבוא "בחוק המאבק בטרור";
(ו)
(א), במקום "חוק איסור מימון טרור" יבוא "ההוראות העונשיות לעניין 31 בסעיף
)5(
;"מימון טרור
108 (א) לחוק איסור מימון טרור" יבוא "סעיף48 ), במקום "סעיף1()ב(א31 בסעיף
)6(
;"לחוק המאבק בטרור
), במקום "או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק 18( בתוספת הראשונה, בפרט
)7(
ב' לחוק העונשין" יבוא "לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי
חוק המאבק בטרור".
.130
:, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא452000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
החלטה של רשות בעניין צו מהמפורטים להלן: - . מאבק בטרור42"
הביטחון ולוועדת השרים בעניין הליכי שימוע ובקשות
לביטול הכרזה על ארגון טרור. זאת משום שהמידע שהוועדה
דנה בו, ותוכני הפרוטוקולים הנערכים על ידה, כוללים
מידע חסוי רב, ואין לאפשר את חשיפתו של חומר זה,
לעניין המידע שהובא - אלא בהיקף שנקבע בהצעת החוק
לפני הוועדה לצורך קבלת החלטתה.
עקב ביטולו של חוק איסור מימון טרור
129 סעיף
בחוק המוצע, נדרש לתקן בהתאם את
כל ההפניות לחוק איסור מימון טרור, במסגרת חוק איסור
הלבנת הון. מאחר שמניעת מימון טרור היא חלק מתפקידי
הרשות לאיסור הלבנת הון, הרי שחלק מסמכויותיה, ובפרט
ההוראות הנוגעות לשימוש במאגרי המידע שברשותה, נועדו
לסייע במלחמה במימון הטרור. בהתאם לכך, יש להתאים
את הוראות החוק שעניינן במימון טרור, ולהחליפן בהפניות
מתאימות לחוק המוצע. ההפניות העיקריות בנושא זה
לחוק איסור הלבנת הון, העוסק בהעברת 30 נמצאות בסעיף
מידע ממאגר המידע שבידי הרשות, בין השאר למטרות סיכול
וחקירה של פעולות טרור ופעילות ארגוני טרור.
מוצע לתקן את התוספת לחוק בתי
130 סעיף
, 2000- המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס
ולהסמיכו לדון בעתירות שהוגשו נגד צווים מינהליים לפי
החוק המוצע. מדובר בצו תפיסה לפי פרק ז', צו מניעת
.47 '; התשס"ח, עמ293 'ס"ח תש"ס, עמ
44
.502 '; התש"ע, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ
45
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1150
, וכן צו2015-צו תפיסה מינהלי לפי פרק ז' לחוק המאבק בטרור, התשע"ה
)1(
;למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח' לחוק האמור
(א) לחוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות), 2 צו הגבלה לפי סעיף
)2(
".461979-התשל"ט
תיקון חוק שירות
הביטחון הכללי
.131
- 472002-בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב
, בסופו יבוא: 1 בסעיף
)1(
4– ו1 כהגדרתם בסעיפים- """מחשב", "חומר מחשב" ו"חדירה לחומר מחשב
.";481995-לחוק המחשבים, התשנ"ה
(ד), אחרי ההגדרה "תחנת גבול" יבוא: 9 בסעיף
)2(
;". לרבות מחשב או חומר מחשב- """טובין" או "חפץ
- 10 בסעיף
)3(
;"בכותרת השוליים, במקום "ובחצרים" יבוא "בחצרים ובמחשב
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "ולאסוף מידע" יבוא "וכן לבצע חדירה לחומר
(ב)
מחשב, והכל" ובמקום "או באותם חצרים" יבוא "באותם חצרים או באותו חומר
מחשב";
פעילות וצו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח', וכן צו
(א) לחוק המעצרים המינהליים, כנוסחו 2 הגבלה לפי סעיף
להצעת החוק. 120 המוצע בסעיף
מוצע לתקן את חוק שירות הביטחון
131 סעיף
הכללי, כדי להסדיר במפורש סמכויות
השירות) נוכח - הנדרשות לשירות הביטחון הכללי (להלן
הצרכים המשתנים בהתמודדותו עם פעילות טרור, בעיקר
זו המבוצעת תוך שימוש במחשבים.
לחוק שירות הביטחון הכללי, מוסמך 9 לפי סעיף
השירות לבצע חיפוש על גופו של אדם, בכליו, במטענו,
בכלי רכבו או בטובין אחרים שבידיו, ולתפוס חפץ או
לאסוף מידע למטרות מודיעין במעברי גבול. למען הסר
ספק, מוצע לציין במפורש כי המונחים "טובין" או "חפץ"
מתייחסים גם למחשב או חומר מחשב, כהגדרתם בחוק
חוק המחשבים). - (להלן1995-המחשבים, התשנ"ה
לחוק השירות הביטחון הכללי, השירות 10 לפי סעיף
מוסמך לבצע חיפוש סמוי בכלי רכב ובחצרים למטרות
מודיעין. גם בסעיף זה מוצע, לציין במפורש כי סמכות זו
כוללת גם חיפוש במחשבים, היינו ביצוע חדירה לחומר
מחשב, כמשמעותו בחוק המחשבים.
עם זאת מוצע לסייג את סמכויות שירות הביטחון
הכללי בנוגע לחיפוש אצל בעלי מקצוע המנויים בפקודת
הראיות, ולקבוע בהקשר זה הסדר דומה להסדר בעניין
א לחוק 9 האזנת סתר לשיחות של בעלי מקצוע, לפי סעיף
. על פי המוצע, הסדר זה 1979-האזנת סתר, התשל"ט
מחייב בקשה של ראש השירות לקבלת צו מבית משפט,
אם יש חשד שבעל מקצוע עבר עבירת פשע שיש בה סכנה
לפגיעה בביטחון המדינה. בקשה כזו מחייבת את אישור
היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.
כמו כן מוצע לקבוע הסדר שעניינו ביצוע פעולות
בחומר מחשב למטרת סיכול של פעילות טרור או ריגול,
כמפורט להלן. לאור התגברות פעילות טרור, לשם הכנת
מעשי טרור, תיאומם, ארגונם או הסתה לביצועם על ידי
שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הקשורה למחשבים, ישנו
צורך חיוני במתן סמכות לביצוע פעולות בחומר מחשב
הקשור לפעילות טרור, או לפעילות ריגול במטרה לשבש
את פעילות הטרור או לסכלה כדי למנוע פגיעה בחיי אדם
או למנוע פגיעה חמורה בביטחון המדינה.
כדי להבטיח שימוש זהיר ומידתי בסמכות זו, מוצע
כי רק ראש הממשלה יהיה הגורם המוסמך להתיר פעולה
כאמור, על פי בקשת ראש הרשות, וכן כי העילות לבקשה
יהיו אם הפעולה חיונית לשם סיכול או מניעה של פעילות
טרור או ריגול שיש בה משום סיכון חיי אדם או פגיעה
חמורה בביטחון המדינה, וכי אין דרך סבירה אחרת להשיג
את התכלית האמורה. כמו כן מוצע לקבוע הוראות בעניין
הגבלת תקופת תוקפו של היתר כאמור, וקביעת חובת דיווח
על שימוש בסמכות זו ליועץ המשפטי לממשלה, בדומה
לחובות הדיווח הקיימות על פי חוק האזנת סתר.
בנוסף, מאחר שעשויות להתקיים נסיבות חריגות
שבהן ביצוע פעולה כאמור הוא חיוני, למטרות האמורות,
מוצע להסמיך - ואינו סובל דיחוי עד לקבל היתר כנדרש
את ראש השירות להתיר פעולה כאמור, ואולם תוקפו של
שעות, וידווח באופן מיידי 48–היתר זה יהיה מוגבל ל
לראש הממשלה, אשר יהיה רשאי לבטלו. כמו כן אם
.139 '; התש"ם, עמ76 'ס"ח התשל"ט, עמ
46
.501 '; התשס"ה, עמ179 ', עמ1823 ס"ח התשס"ב
47
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ
48
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1151
;"בסעיף קטן (ג), במקום "או החצרים" יבוא "החצרים או חומר המחשב
(ג)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
(ד)
"(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא יבוצע חיפוש סמוי אצל
עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת ולא תבוצע חדירה
לחומר מחשב המשמש בעלי מקצוע כאמור, אלא באישור בית משפט
-) ו–(ב) לחוק האזנת סתר, התשל"ט1()א(א9 ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
, בשינויים המחויבים; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות 491979
;". לחוק האמור5 ראש רשות ביטחון לפי סעיף
יבוא:10 אחרי סעיף
)4(
"ביצוע פעולה
במחשב או בחומר
מחשב למטרת סיכול
א.10
ראש הממשלה רשאי, לבקשת ראש השירות, להתיר
(א)
לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות
השירות, לבצע פעולה במחשב או בחומר מחשב, אם שוכנע
כי הפעולה חיונית לשם סיכול או מניעה של פעילות טרור
או ריגול שיש בהם משום סיכון חיי אדם או פגיעה חמורה
בביטחון המדינה וכי לא ניתן, באופן סביר, להשיג את המטרה
האמורה בדרך אחרת; היתר לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה
ימים מהמועד שניתן.30 שנקבעה בו ושלא תעלה על
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש השירות להתיר
(ב)
בכתב ביצוע פעולה במחשב או בחומר מחשב, אם שוכנע כי
ביצוע הפעולה כאמור הוא חיוני ואינו סובל דיחוי, וכי אין
סיפק לקבל היתר לפי סעיף קטן (א) בעוד מועד; היתר לפי סעיף
שעות מהמועד שניתן.48 קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על
נתן ראש השירות היתר לפי סעיף קטן (ב), ידווח על כך
(ג)
מיד לראש הממשלה, וראש הממשלה יהיה רשאי לבטל את
ההיתר; נתן ראש השירות היתר כאמור ביחס לחומר מחשב
(ה), ידווח על כך מיד 10 המשמש בעלי מקצוע כאמור בסעיף
גם ליועץ המשפטי לממשלה, והיועץ המשפטי לממשלה
יהיה רשאי לבטל את ההיתר; ביטל היועץ המשפטי לממשלה
את ההיתר, יודיע על כך לראש הממשלה.
בהיתר לפי סעיף זה, יפורטו העובדות והנימוקים למתן
(ד)
ההיתר, סוג הפעולה במחשב או בחומר מחשב שהותרה, תיאור
חומר המחשב שביחס אליו ניתן ההיתר, זהות המחזיק במחשב
או בחומר המחשב, לרבות מי שהמחשב או חומר המחשב
מצוי בשליטתו, ככל שהם ידועים, תקופת תוקפו של ההיתר
וכן הוראות ותנאים לעניין דרך ביצוע הפעולה שהותרה.
ראש השירות ימסור דיווח ליועץ המשפטי לממשלה,
(ה)
ימים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה. 30–אחת ל
;"בסעיף קטן (ג), במקום "או החצרים" יבוא "החצרים או חומר המחשב
(ג)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
(ד)
"(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא יבוצע חיפוש סמוי אצל
עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת ולא תבוצע חדירה
לחומר מחשב המשמש בעלי מקצוע כאמור, אלא באישור בית משפט
-) ו–(ב) לחוק האזנת סתר, התשל"ט1()א(א9 ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
, בשינויים המחויבים; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות 491979
;". לחוק האמור5 ראש רשות ביטחון לפי סעיף
יבוא:10 אחרי סעיף
)4(
"ביצוע פעולה
במחשב או בחומר
מחשב למטרת סיכול
א.10
ראש הממשלה רשאי, לבקשת ראש השירות, להתיר
(א)
לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות
השירות, לבצע פעולה במחשב או בחומר מחשב, אם שוכנע
כי הפעולה חיונית לשם סיכול או מניעה של פעילות טרור
או ריגול שיש בהם משום סיכון חיי אדם או פגיעה חמורה
בביטחון המדינה וכי לא ניתן, באופן סביר, להשיג את המטרה
האמורה בדרך אחרת; היתר לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה
ימים מהמועד שניתן.30 שנקבעה בו ושלא תעלה על
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש השירות להתיר
(ב)
בכתב ביצוע פעולה במחשב או בחומר מחשב, אם שוכנע כי
ביצוע הפעולה כאמור הוא חיוני ואינו סובל דיחוי, וכי אין
סיפק לקבל היתר לפי סעיף קטן (א) בעוד מועד; היתר לפי סעיף
שעות מהמועד שניתן.48 קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על
נתן ראש השירות היתר לפי סעיף קטן (ב), ידווח על כך
(ג)
מיד לראש הממשלה, וראש הממשלה יהיה רשאי לבטל את
ההיתר; נתן ראש השירות היתר כאמור ביחס לחומר מחשב
(ה), ידווח על כך מיד 10 המשמש בעלי מקצוע כאמור בסעיף
גם ליועץ המשפטי לממשלה, והיועץ המשפטי לממשלה
יהיה רשאי לבטל את ההיתר; ביטל היועץ המשפטי לממשלה
את ההיתר, יודיע על כך לראש הממשלה.
בהיתר לפי סעיף זה, יפורטו העובדות והנימוקים למתן
(ד)
ההיתר, סוג הפעולה במחשב או בחומר מחשב שהותרה, תיאור
חומר המחשב שביחס אליו ניתן ההיתר, זהות המחזיק במחשב
או בחומר המחשב, לרבות מי שהמחשב או חומר המחשב מצוי
בשליטתו, ככל שהם ידועים, תקופת תוקפו של ההיתר וכן
הוראות ותנאים לעניין דרך ביצוע הפעולה שהותרה.
ראש השירות ימסור דיווח ליועץ המשפטי לממשלה,
(ה)
ימים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה. 30–אחת ל
ההיתר האמור נוגע לחומר מחשב חסוי, יועבר דיווח גם
אל היועץ המשפטי לממשלה, אשר יהיה רשאי גם הוא
למניעת מצב - לבטלו, ולהודיע על כך גם לראש הממשלה
של חוסר תיאום או הוראות סותרות.
.118 'ס"ח התשל"ט, עמ
49
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1152
שיבוש- "בסעיף זה, "פעולה במחשב או בחומר מחשב
(ו)
פעולה של מחשב או הפרעה לשימוש בו, וכן מחיקה, שינוי
או שיבוש של חומר מחשב או הפרעה לשימוש בו."
תיקון חוק מאבק
בארגוני פשיעה
.132
: יבוא3 , בתוספת הראשונה, במקום פרט502003-בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג
."2015- לחוק המאבק בטרור, התשע"ה27 עבירות לפי סעיף
.3"
תיקון חוק הסדרת
מחקרים במחוללי
מחלות ביולוגיים
.133
, בהגדרה1 , בסעיף512008-בחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט
) יבוא:5( "עבירות ביטחון", אחרי פסקה
, למעט עבירה לפי 2015-) עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ה6("
."; לחוק האמור37 עד35–, ו29 ,28 סעיפים
תיקון פקודת
בתי הסוהר
.134
- 521971-בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב
א(א), במקום ההגדרה "ארגון טרור" יבוא:45 בסעיף
)1(
;";2015- כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה- """ארגון טרור
- 1א45 בסעיף
)2(
:בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "ארגון טרוריסטי" יבוא
(א)
";2015- כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ה- """ארגון טרור
בסעיף קטן (ב), במקום "ארגון טרוריסטי" יבוא "ארגון טרור";
(ב)
יבוא:3 בתוספת ראשונה א', אחרי פרט
)3(
".2015-עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ה
.4"
ההגדרה "ארגון פשיעה" בחוק מאבק בארגוני
132 סעיף
פשיעה, מפנה לעבירות המנויות בתוספת
4 בתוספת מונה עבירות לפי סעיף3 הראשונה. פרט
לפקודת מניעת טרור, שעניינו "תמיכה בארגון טרוריסטי",
ואשר קובע עבירות של פרסום דברי שבח ותמיכה בארגון
טרוריסטי, תרומת כסף לארגון, גילוי הזדהות עם ארגון
טרוריסטי, ועוד. נוכח ביטולה של פקודת מניעת טרור בחוק
המוצע, מוצע להחליף את ההפניה הנזכרת, בהפניה לסעיף
לחוק המוצע, שעניינו "גילוי הזדהות עם ארגון טרור 27
."והסתה לטרור
לחוק המוצע, שעניינו "מתן 26 יצוין כי את סעיף
שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור", ואשר מחליף
האמור, אין צורך לכלול 4 חלק מהוראותיו של סעיף
בתוספת, כיוון שבמסגרת הצעת החוק הוא מהווה עבירה
מסוג פשע, ולכן ממילא הגדרת "ארגון פשיעה" חלה לגביו,
בלי למנותו בתוספת.
בחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות
133 סעיף
, נקבע 7 , בסעיף2008-ביולוגיים, התשס"ט
כי שר הבריאות רשאי להשעות מכהונתו חבר המועצה
למחקר במחוללי מחלות ביולוגיים, בין השאר, אם הוגש
) 2()(ב15 נגדו כתב אישום בעבירת ביטחון. כמו כן בסעיף
לחוק האמור נקבע כי לשם החזקת מחוללי מחלות, או
עריכת מחקר בהם, על עורך המחקר להגיש תצהיר שעל
לחוק האמור, 1 פיו הוא לא הורשע בעבירת ביטחון. בסעיף
מוגדרת "עבירת ביטחון". מוצע לתקן את ההגדרה, ולהוסיף
לרשימת העבירות המנויות בה גם עבירות טרור כהגדרתן
בחוק המוצע, למעט כמה עבירות המנויות בסעיף, ואשר
אינן מלמדות על כוונה לפגוע בביטחון המדינה. בהקשר זה
יצוין כי מוצע להשאיר על כנה את ההפניה לעבירות לפי
לחוק 8 לפקודת מניעת טרור, או לפי סעיף3– ו2 סעיפים
איסור מימון טרור, על אף שחוקים אלה יבוטלו במסגרת
החוק המוצע, וזאת משום שאזכורן עשוי להמשיך להיות
רלוונטי לגבי מי שעבר עבירות כאמור טרם כניסתו לתוקף
של החוק המוצע.
מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
134 סעיף
הפקודה), ולהתאים את - (להלן1971-התשל"ב
א(א) שבה ל"ארגון טרור" 45 ההגדרה "ארגון טרור" בסעיף
כהגדרתו בהצעת החוק, ובדומה לכך, להחליף את ההגדרה
לפקודה ל"ארגון טרור" 1א45 "ארגון טרוריסטי" שבסעיף
כהגדרתו בהצעת החוק. כמו כן, מוצע לתקן את התוספת
הראשונה א' לפקודה, המפרטת עבירות ביטחוניות הנוגעות
לפקודה, ולהוסיף לה את "עבירת 1א45 להוראות סעיף
הטרור" כהגדרתה בהצעת החוק.
.448 '; התש"ע, עמ502 'ס"ח התשס"ג, עמ
50
.27 'ס"ח התשס"ט, עמ
51
.471 '; ס"ח התשע"ד, עמ459 ', עמ21 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
52
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1153
תחולה והוראות
מעבר
.135
,חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרוריסטי
(א)
פקודת מניעת טרור) - (בסעיף זה1948- לפקודת מניעת טרור, התש"ח8 לפי סעיף
)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1(84 או שהוא התאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה
6 , יראו אותו כאילו הכריזו עליו בהכרזה סופית שהוא ארגון טרור, לפי סעיף531945
,לחוק זה, וחבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרור
חוק איסור מימון - (בסעיף זה2005- לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה2 לפי סעיף
(א) לחוק זה.11 טרור), יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא ארגון טרור, לפי סעיף
לחוק 2 אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא פעיל טרור, לפי סעיף
(ב)
) 2()(א11 איסור מימון טרור, יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא פעיל טרור לפי סעיף
) לחוק זה.3( או
עבירה לפי פקודת מניעת טרור או חוק איסור מימון טרור שנעברה לפני יום
(ג)
תחילתו של חוק זה, יראו אותה כעבירת טרור.
העבירות המנויות להלן, שנעברו לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותן כעבירת
(ד)
טרור חמורה:
.135
,חבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרוריסטי
(א)
פקודת מניעת טרור) - (בסעיף זה1948- לפקודת מניעת טרור, התש"ח8 לפי סעיף
)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1(84 או שהוא התאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה
6 , יראו אותו כאילו הכריזו עליו בהכרזה סופית שהוא ארגון טרור, לפי סעיף531945
,לחוק זה, וחבר בני אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא ארגון טרור
חוק איסור מימון - (בסעיף זה2005- לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה2 לפי סעיף
(א) לחוק זה.11 טרור), יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא ארגון טרור, לפי סעיף
תחולה והוראות
מעבר
לחוק 2 אדם שהוכרז, לפני יום תחילתו של חוק זה, שהוא פעיל טרור, לפי סעיף
(ב)
) 2()(א11 איסור מימון טרור, יראו אותו כאילו הכריזו עליו שהוא פעיל טרור לפי סעיף
) לחוק זה.3( או
עבירה לפי פקודת מניעת טרור או חוק איסור מימון טרור שנעברה לפני יום
(ג)
תחילתו של חוק זה, יראו אותה כעבירת טרור.
העבירות המנויות להלן, שנעברו לפני יום תחילתו של חוק זה, יראו אותן כעבירת
(ד)
טרור חמורה:
לסעיפים קטנים (א) ו–(ב)
135 סעיף
במסגרת הצעת חוק זו, מוסדרים מחדש
המנגנונים להכרזה על ארגון טרור, בין על ידי שר הביטחון,
לפי הוראות סימן א' בפרק ב' להצעת החוק, ובין על ידי
ועדת שרים (לגבי ארגון טרור ופעיל טרור זר), לפי הוראות
סימן ב' בפרק ב' להצעת החוק. הוראות אלה מחליפות
את הוראות חוק איסור מימון טרור, וכן פקודת מניעת
טרור, לעניין זה, וכן הן נועדו לבוא במקום ההכרזה על
"התאגדות בלתי–מותרת" לפי תקנות ההגנה.
מוצע לקבוע כי ארגון טרור שהוכרז, לפי כל אחד
מהחוקים האמורים, טרם חקיקתו של החוק המוצע,
יראו אותו כאילו - וכן פעיל טרור שהוכרז עליו כאמור
הוכרז, בהכרזה סופית, בהתאם להוראות החוק המוצע,
וכל הוראות החוק המוצע הנוגעות לארגון טרור ימשיכו
לחול גם לגביו. מובהר כי הכרזות קיימות לא יבוטלו, ולא
נדרש להכריז עליהן מחדש לפי הפרוצדורות המפורטות
בהצעת החוק. כמו כן מובהר כי לגבי ארגון כאמור לא
המוצע לעניין זכות שימוע, שהיא 5 יחולו הוראות סעיף
רלוונטית רק תוך כדי תהליך ההכרזה, ואינה נוגעת לארגון
טרור שההכרזה עליו הושלמה זה מכבר. ארגון טרור
שהוכרז בעבר כאמור, יהיה רשאי מעתה ואילך לתקוף את
7 ההכרזה בדרך של בקשה לביטול ההכרזה לפי סעיפים
, לפי העניין.13 או
לסעיפים קטנים (ג) ו–(ד)
כאמור לעיל עם ביטול חוק איסור מימון טרור ופקודת
מניעת טרור, העבירות שנכללו בהן שולבו בהצעת חוק זו,
נאסרו גם על פי הוראות - וכל ההתנהגויות שנאסרו בהן
פרק ד' לחוק המוצע. ממילא חלה רציפות של הדין הפלילי
לחוק 4 לגבי עבירות אלה. בהקשר זה יוזכר כי סעיף
העונשין קובע כי "נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור
תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה". מובהר כי - עליה
אינן חלות לגבי העבירות הנזכרות שכן 4 הוראות סעיף
האיסור לגבי העבירות האמורות לא בוטל, אלא החליף את
מקומו. על כן ימשיכו לחול הוראות הדין הפלילי לגבי מי
שעבר עבירה לפי הסעיפים הללו טרם חקיקתו של החוק
המוצע, ואין כל מניעה להעמידו לדין, להמשיך את משפטו,
ולהמשיך בביצוע גזר דינו, לפי העניין, וממילא גם הרישום
הפלילי לגבי עבירות אלה אינו מתבטל.
- עוד יצוין כי לעניין זה, ככל שהדבר יהיה רלוונטי
לחוק העונשין, הקובע כי כאשר חל 5 יחולו הוראות סעיף
שינוי בחקיקה הנוגעת לעבירה, יחול על העניין החיקוק
המקל עם העושה. כך, למשל, אם אדם עבר עבירה לפי
לפקודת מניעת טרור ("פעילות בארגון"), שהעונש 2 סעיף
שנות מאסר, זה יהיה עונשו המרבי, גם אם 20 עליה הוא
לאחר חקיקת החוק המוצע, העבירה הנוגעת לו היא
להצעת החוק ("עמידה בראש ארגון 23 עבירה לפי סעיף
שנות מאסר. ומאידך אם התנהגותו אינה 25 טרור"), שדינה
עולה כדי "עמידה בראש" ארגון טרור, אלא "מילוי תפקיד
להצעת 24 ניהולי או פיקודי בארגון טרור", כאמור בסעיף
שנות מאסר בלבד, 15 העונש המרבי הצפוי לו יהיה- החוק
בהתאם לרף הענישה שנקבע לעבירה זו בחוק המוצע.
בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי העבירות לפי פקודת
יראו אותן - מניעת טרור ולפי חוק איסור מימון טרור
כעבירת טרור. נפקותה של קביעה זו היא בקשר להוראות
החילוט בפרק ו' לחוק המוצע, שבו נקבעו סמכויות בית
המשפט להורות על חילוט רכוש הקשור לעבירת טרור.
מובהר כי בית המשפט יהיה רשאי להפעיל את סמכותו
לפי הפרק האמור, גם לגבי רכוש הקשור לעבירה לפי
באשר הן - פקודת מניעת טרור או חוק איסור מימון טרור
ייחשבו כעבירות טרור.
בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי העבירות המנויות
בסעיף, ייחשבו ל"עבירת טרור חמורה" כהגדרתה בחוק
.1055 ), (א855 ), עמ' (ע2 ', תוס1442 ע"ר
53
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1154
; לפקודת מניעת טרור3 או2 עבירה לפי סעיפים
)1(
; לחוק איסור מימון טרור8 עבירה לפי סעיף
)2(
גם עבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין- 'לעניין הוראות פרק ה
)3(
.2006-הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו
תוספת
)110– ו47 (סעיפים
אפגניסטן;
)1(
;לוב
)2(
;סודאן
)3(
.פקיסטן
)4(
המוצע, בכל הנוגע לעבירות שנעברו ערב תחילתו של
החוק המוצע. משמעותה של הוראה זו נוגעת בעיקר
להחלת הוראות פרק ה' המוצע (עצור בעבירת טרור חמורה
הוראות מיוחדות), המחליף את חוק סדר הדין הפלילי -
-(עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו
35 הוראת השעה), וכן להחלת הוראות סעיף- (להלן2006
, האמור35 לחוק המעצרים. הן בהוראת השעה, והן בסעיף
נזכרות עבירות לפי פקודת מניעת טרור ולפי חוק איסור
מימון טרור, העתידות להתבטל לפי החוק המוצע. על כן
מוצע להבהיר כי עבירות אלה, שנעברו לפני תחילתו של
החוק המוצע, יראו אותן כעבירת טרור חמורה, והוראת
, לפי העניין, ימשיכו לחול לגביהן גם 35 השעה, או סעיף
לאחר חקיקתו של החוק המוצע.
כמו כן מאחר שההגדרה "עבירת ביטחון" שבהוראת
השעה עתידה להיות מוחלפת בהגדרה "עבירת טרור
לחוק המוצע, מוצע להבהיר כי גם 49 חמורה" לפי סעיף
מי שעבר "עבירת ביטחון" כהגדרתה בהוראת השעה, יראו
את העבירה כעבירת טרור חמורה לעניין החלת הוראות
פרק ה' לאחר חקיקת החוק המוצע.
הצעת החוק פורסמה בעבר בה"ח התשע"א, בעמ'
ואושרה בקריאה ראשונה בכנסת השמונה עשרה, 1408
). ביום ה' בתמוז2011 באוגוסט3( ביום ג' באב התשע"א
) הוחל דין רציפות על ההצעה לפי 2013 ביוני13( התשע"ג
. הכנסת 1993-חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג
התשע עשרה פוזרה לפני שהסתיימו הליכי החקיקה
בהצעה זו ולכן מוצע כעת לפרסמה בשנית. עם שינויים
בהגדרת מעשה טרור וכן עם תיקונים קלים בהתאם
לעדכונים שנעשו בחוקים שאת הוראותיהם מוצע לאמץ
במסגרת הצעת חוק זו.
ד ב ר י ה ס ב ר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1155
, שמוצע1948-להלן נוסח פקודת מניעת טרור, התש"ח
להצעת החוק, לבטלה:112 בסעיף
1948-פקודת מניעת טרור, התש"ח
מועצת המדינה הזמנית מחוקקת בזה לאמור:
פירושים
. "ארגון טרוריסטי" פירושו חבר אנשים המשתמש 1
בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של
אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה;
"חבר בארגון טרוריסטי" פירושו אדם הנמנה עליו,
וכולל אדם המשתתף בפעולותיו, המפרסם דברי תעמולה
לטובת ארגון טרוריסטי, פעולותיו או מטרותיו, או אוסף
כספים או חפצים לטובת ארגון טרוריסטי או פעולותיו.
פעילות בארגון טרוריסטי
. אדם הממלא תפקיד בהנהלה או בהדרכה של ארגון 2
טרוריסטי, או משתתף בדיוניו או בקבלת החלטותיו של
ארגון טרוריסטי, או משמש חבר בבית דין של ארגון
טרוריסטי, או נואם תעמולה באסיפה פומבית או ברדיו
מטעם ארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין,
יהא צפוי לעונש מאסר עד עשרים שנה.
חברות בארגון טרוריסטי
. אדם שהוא חבר בארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, 3
ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד חמש
שנים.
תמיכה בארגון טרוריסטי
- . אדם4
;)(א) (בוטל
(ב) המפרסם, בכתב או בעל פה, דברי שבח, אהדה
או קריאה לעזרה או תמיכה בארגון טרוריסטי; או
(ג) המחזיק לטובת ארגון טרוריסטי בחומר תעמולה;
או
(ד) הנותן כסף או שווה כסף לטובת ארגון טרוריסטי;
או
(ה) המעמיד לרשות מישהו מקום כדי שמקום זה
ישמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות
מסויימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן;
או
(ו) המעמיד לרשות מישהו חפץ כדי שחפץ זה
ישמש לארגון טרוריסטי או לחבר בארגון טרוריסטי בביצוע
פעולה מטעם הארגון הטרוריסטי;
(ז) או העושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות
עם ארגון טרוריסטי או אהדה אליו, בהנפת דגל, בהצגת
סמל או סיסמה או בהשמעת המנון או סיסמה, או כל
מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור,
והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום
ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות
או אהדה;
(ח) (בוטלה);
ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר
לירות או לשני העונשים 1000 עד שלוש שנים או לקנס עד
גם יחד.
החרמת רכוש
. (א) כל רכוש של ארגון טרוריסטי, גם אם נרכש לפני 5
פרסום פקודה זו בעתון הרשמי, יוחרם לטובת המדינה
בפקודת בית משפט מחוזי.
(ב) כל רכוש הצפוי להחרמה לפי סעיף זה, יעוקל לפי
החלטה בכתב של המפקח הכללי של משטרת ישראל.
(ג) כל רכוש הנמצא במקום המשמש לארגון
טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת,
מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן, וכן כל רכוש
הנמצא בחזקתו או ברשותו של חבר בארגון טרוריסטי,
ייחשב לרכושו של ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך.
סגירת מקומות פעולה וכו' של ארגון טרוריסטי
. (א) המפקח הכללי של משטרת ישראל, רשאי 6
להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי
או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת, מקום של
פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה
כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה.
(ב) (בוטל).
הוכחה על קיום ארגון טרוריסטי
. כדי להוכיח, בכל דיון משפטי, שחבר אנשים מסויים 7
- הוא ארגון טרוריסטי, יספיק להוכיח כי
(א) מטעם אותו חבר אנשים או בפקודתו ביצע אחד
14( או יותר מחבריו בכל זמן שהוא לאחר ה' באייר תש"ח
) מעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם 1948 במאי
או לחבלתו, או איומים במעשי אלימות כאלה; או
(ב) חבר האנשים, או אחד או יותר מחבריו מטעמו
או בפקודתו, הכריז שאותו חבר אנשים אחראי למעשי
אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו,
או לאיומים במעשי אלימות כאלה, או שהכריז שחבר
האנשים היה מעורב במעשי אלימות או איומים כאלה,
בתנאי שמעשי האלימות או האיומים נעשו אחרי ה' באייר
).1948 במאי14( תש"ח
הכרזת המדינה על ארגון כארגון טרוריסטי
. אם תכריז הממשלה, בהודעה ברשומות, שחבר אנשים 8
מסויים הנו ארגון טרוריסטי, תשמש ההודעה הוכחה בכל
דיון משפטי, כי אותו חבר אנשים הוא ארגון טרוריסטי,
אלא אם יוכח ההיפך.
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1156
הוכחה על חברות בארגון טרוריסטי
. (א) אם יוכח שאדם היה בכל זמן שהוא לאחר ה' 9
,) חבר בארגון טרוריסטי מסויים1948 במאי14( באייר תש"ח
ייחשב אותו אדם לחבר באותו ארגון טרוריסטי, אלא אם
יוכח שחדל מלהיות חבר בו.
(ב) אדם הנמצא במקום אשר משמש לארגון
טרוריסטי או לחבריו מקום של פעולה, פגישה או מחסן,
ייחשב לחבר בארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח שמסיבות
הימצאו באותו מקום אינן מצדיקות מסקנה זו.
הוכחה על ידי פרסום של ארגון טרוריסטי
. לשם הרשעתו של נאשם לפי פקודה זו, וכן לצרכי 10
החרמתו של רכוש לפי פקודה זו, מותר לקבל כל דבר
שנראה מתוכו כי פורסם על ידי ארגון טרוריסטי או מטעמו,
בכתב או בעל פה, כראיה לעובדות שהובאו בו.
ראיה לכאורה- פסק דין
. אם נקבע בפסק דין סופי כי חבר אנשים מסויים הנו 11
ארגון טרוריסטי, ייחשב פסק הדין בכל דיון משפטי אחר
ראיה לכאורה שאותו חבר אנשים הנו ארגון טרוריסטי.
. (בוטלו).21 . עד12
ביטול
, 1948-חרום למניעת טרור, תש"ח-שעת-. תקנות22
בטלות, אולם ביטולן אינו פוגע בכל הכרזה או הודעה
שניתנה או פעולה אחרת שנעשתה על פיהן ואינו מפטר
אדם מעונש שהוא התחייב בו על פיהן.
ביצוע ותקנות
. שר המשפטים ממונה על ביצוע פקודה זו, והוא רשאי 23
.להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה
תחולה
. פקודה זו לא תחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב 24
לפקודת סדרי השלטון9 של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף
.1948-והמשפט, תש"ח
שם
-. פקודה זו תיקרא בשם "פקודת מניעת טרור, תש"ח25
."1948
, שמוצע2005-להלן נוסח חוק איסור מימון טרור, התשס"ה
להצעת החוק, לבטלו:113 בסעיף
2005-חוק איסור מימון טרור, התשס"ה
פרק א': פרשנות
הגדרות
- . בחוק זה1
אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה- ""אדם שהוא פעיל טרור
טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור או אדם
)1( הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז כאמור בפסקה
להגדרה ארגון טרור מוכרז;
חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור - ""ארגון טרור
או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לענין
- זה אין נפקא מינה
) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים 1(
;האחרים אם לאו
) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;2(
) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא3(
;פועל גם למטרות חוקיות
כל אחד מאלה:- ""ארגון טרור מוכרז
) חבר בני אדם שוועדת השרים הכריזה עליו 1(
;2 שהוא ארגון טרור לפי סעיף
) חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא 2(
, לפקודת מניעת טרור8 ארגון טרוריסטי לפי סעיף
לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור
לפני תחילתו של חוק זה;
) חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא 3(
)(ב) לתקנות1(84 התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה
ההגנה (שעת חירום), לרבות חבר בני אדם ששר
הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק
זה;
ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי - ""ועדת שרים
- לחוק הממשלה, התשס"א6 כמשמעותה בסעיף
;2001
; בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד- ""חבר בני אדם
- חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- ""חוק איסור הלבנת הון
;2000
;1977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין
לרבות מעשה שנעשה או - ""מעשה המהווה עבירה
שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של
מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה
מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי
דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של
המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה
כוון המעשה;
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1157
- ""מעשה טרור
(א) מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה
המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי
להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים
בו כל אלה:
) הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה 1(
לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות
על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות
ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה
לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;
ראיה מראש, כאפשרות קרובה - לענין פסקה זו
לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או
בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או
בהלה בציבור;
) המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה 2(
- בו
(א) פגיעה ממשית בגופו של אדם או
בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או
בסכנת חבלה חמורה;
(ב) יצירת סיכון ממשי לבריאותו או
לבטיחותו של הציבור;
(ג) פגיעה חמורה ברכוש;
(ד) שיבוש חמור של תשתיות, מערכות
או שירותים חיוניים;
(ב) נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן
) 1()(ג144 להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו בסעיף
) לחוק העונשין, למעט חלק ואבזר, יראו אותו 3(–ו
כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה
) של סעיף קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות 1(
תוך שימוש בנזק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול
גם אם - לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית
) לסעיף קטן 2(–) ו1( לא התקיים בו האמור בפסקאות
(א);
הקניה או קבלה של בעלות או של זכות - ""פעולה ברכוש
אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן
פעולה ברכוש שהיא גיוסף מסירה, קבלה, החזקה,
המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך
או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא,
ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם
רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
- פקודת מניעת טרור, התש"ח- ""פקודת מניעת טרור
;1948
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר- ""פקודת מעצר וחיפוש
;1969-וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט
לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל - ""ציבור
וציבור שאינו ישראלי;
מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש - ""רכוש
שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או
שבר מרכוש כאמור או מרווחיו;
רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:- ""רכוש הקשור לעבירה
) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, 1(
;איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה
) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע 2(
העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה
מביצועה;
כל אחד מאלה:- ""רכוש טרור
) רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, 1(
רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או
רכוש המאפשר את פעילותו;
) רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה 2(
;טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחד מאלה
) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע 3(
מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד
או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע
מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין;
לרבות איסור שימוש - "תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות
בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה;
תקנות ההגנה (שעת - ")"תקנות ההגנה (שעת חירום
.1945 ,)חירום
פרק ב': הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על
ארגון זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל
הכרזה בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון
זר שהוא ארגון טרור בשל קביעה מחוץ לישראל
) נקבע מחוץ לישראל כי אדם זר הוא אדם 1( ). (א2
שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא
ארגון טרור והיה לוועדת השרים יסוד סביר
להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהוא פעיל
טרור או כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון
טרור, רשאית היא, בכפוף להוראות סעיף קטן
), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור 1()(ד
או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור.
- )1( ) לענין פסקה2(
נקבע בידי גורם מוסמך- ""נקבע מחוץ לישראל
של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה
על פי דיניה או נקבע בידי מועצת הביטחון
של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא
הסמיכה לכך;
אדם שאינו אזרח ישראלי - לגבי אדם- ""זר
וגם אינו תושב ישראל; לגבי חבר בני אדם
חבר בני אדם שמרכז עסקיו אינו בישראל -
:ואם הוא תאגיד מתקיימים בו גם שני אלה
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1158
הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה
בידי תושב ישראל;
לרבות אדם שמקום מגוריו - ""תושב ישראל
הוא באזור, והוא אזרח ישראלי או שהוא
זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות,
ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה
בגדר תושב ישראל;
כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של - ""אזור
תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל
שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), - עזה
.1977-התשל"ח
(ב) בבואה להפעיל את הסמכות לפי סעיף קטן (א)
לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סעיף קטן
(א) רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור
ראיה לכאורה לכך שהוא אדם פעיל טרור.
(ג) הכריזה ועדת השרים על אדם או על חבר בני
אדם לפי סעיף קטן (א) ובוטלה קביעת המדינה הזרה או
מועצת הביטחון כאמור בסעיף קטן (ג) כי אותו אדם הוא
פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, תבטל
ועדת השרים את הכרזתה.
) ועדת השרים לא תכריז על חבר בני 1( )(ד
אדם כעל ארגון טרור לפי סעיף זה אם הכריזה
הממשלה על אותו חבר בני אדם כארגון
לפקודת מניעת טרור או 8 טרוריסטי לפי סעיף
אם הכריז שר הביטחון על אותו חבר בני אדם
)(ב) 1(84 כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה
לתקנות ההגנה (שעת חירום), בין לפני תחילתו
של חוק זה ובין לאחריו.
) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות 2(
הממשלה להכריז על חבר בני אדם כארגון
לפקודת מניעת טרור או 8 טרוריסטי לפי סעיף
מסמכות שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם
)(ב) 1(84 כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה
לתקנות ההגנה (שעת חירום) גם אחרי הכרזה
לפי סעיף זה.
הוועדה המייעצת
. (א) הממשלה תמנה ועדה מייעצת בת שלושה 3
חברים, שהם: שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או
של בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש, ואדם
בעל רקע ביטחוני הולם, שניהם לפי הצעת שר הביטחון
ושר המשפטים, וחבר נוסף שהוא משפטן לפי הצעת היועץ
הוועדה המייעצת).- המשפטי לממשלה (בחוק זה
(ב) הוועדה המייעצת תמליץ לוועדת השרים לגבי
, והיא רשאית לייעץ לוועדת 4 בקשה לביטול כאמור בסעיף
השרים בכל ענין שהיא הביאה לפניה והנוגע לסמכויותיה
לפי חוק זה.
בקשה לביטול הכרזה והדיון בה
שהוא ארגון טרור 2 . (א) מי שהוכרז עליו לפי סעיף4
או שהוא אדם פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה
כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדה
המייעצת, וכן להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות
בקשה לביטול).- חדשות או השתנו הנסיבות (בחוק זה
(ב) לא יזדקק בית משפט, בהליך לפי חוק זה, לרבות
בהליך פלילי שענינו בירור אישום בשל עבירה לפי חוק זה,
.2 לטענה שענינה בטלותה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף
(ג) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול ותביא
את המלצתה לפני ועדת השרים, לאחר שנתנה למבקש
הזדמנות להביא את טענותיו לפניה; מצאה הוועדה
המייעצת שלא מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף
(א) תמליץ לוועדת השרים לבטל את ההכרזה.2
,(ד) ועדת השרים תדון בהמלצת הוועדה המייעצת
ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע.
ביקורת תקופתית
. הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת 5
, ותבחן אם השתנו2 תקופתית על הכרזה לפי סעיף
הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה
לפי חוק זה עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי
יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני
ועדת השקים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה בתוך
מועד שייקבע; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום
.2 ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה לפי סעיף
ביטול הכרזה
. (א) ועדת השרים רשאית, ביזמתה או על פי המלצת 6
, לבטל הכרזה5– ו4 הוועדה המייעצת כאמור בסעיפים
.2 שנתנה לפי הוראות סעיף
(ב) בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע
ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול.
פרסום
או על ביטול 2 . (א) הודעה על הכרזה לפי סעיף7
., תפורסם ברשומות4 הכרזה לפי סעיף
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא
את דבר ההכרזה או הביטול, לפי הענין, לידיעת הציבור.
פרק ג': העבירות
איסור פעולה ברכוש למטרות טרור
. (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם 8
או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע
של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות
מאסר עשר - של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו
) 4()(א61 שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף
לחוק העונשין.
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1159
- )(ב) לענין סעיף קטן (א
) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת 1(
המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו
מטרה מביניהן;
לרבות תוך ראיה מראש לפחות - ") "במטרה2(
את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות
קרובה לוודאי;
) "לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור" 3(
אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את-
.מעשה הטרור או התכוון לבצעו
איסור פעולה ברכוש טרור
מאסר שבע שנים - . (א) העושה אחת מאלה, דינו9
) לחוק4()(א61 או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף
- העונשין
) פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם 1(
או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל
בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל
התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור
או התכוון לבצעו; לענין פסקה זו די שיוכח
כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת
אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח
איזו מביניהן;
) פעולה ברכוש טרור או ברכוש שהוא 2(
;תמורתו הישירה, או הרווח הישיר מרכוש טרור
מקרקעין, מיטלטלין, - "לענין פסקה זו, "רכוש
כספים או זכויות;
) מעביר רכוש לארגון טרור מוכרז או לארגון 3(
.טרור
(ב) העושה פעולה ברכוש של אדם בהיותו מודע
לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור או שקיימת לגביו הכרזה
כי הוא אדם פעיל טרור חזקה שעשה כן ביודעו 2 לפי סעיף
שיש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה
טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, לפי הענין,
אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; התעורר ספק
סביר שמא לא ידע והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובתו.
) לענין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע 1( )(ג
מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות
) לחוק העונשין, 1()(ג20 קיום הנסיבות לענין סעיף
אם התקיימו כל אלה:
(א) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב
ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות
) לחוק העונשין וכן לצורך 1()(ג20 סעיף
דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות
, היה בו, בנסיבות הענין, כדי 10 סעיף
להכביד הכבדה של ממש על פעילותו
העסקית;
(ב) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש
דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות
, ופעל לפי הנחיות המשטרה 10 סעיף
לגביה; השר לביטחון הפנים בהתייעצות
עם שר המשפטים יקבע את המועד והדרך
למתן הנחיות המשטרה.
), "דיווח על הפעולה ברכוש" 1( ) בפסקה2(
לרבות מסירת- "ו"פעל לפי הנחיות המשטרה
)(א) לתקנות ההגנה (שעת 2(84 הודעה לפי תקנה
חירום) ופעולה גם לפי הוראות שניתנו לו לפי
)(ב), (ג) ו–(ה) האמורה.2(84 תקנה
) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות 1( )(ד
ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן
ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות
עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה המיועד 2(
.לציבור בלתי מסוים תפורסם ברשומות
) שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות 3(
.להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור
חובת דיווח על פעולה ברכוש
. (א) התבקש אדם לעשות פעולה ברכוש במהלך 10
עסקיו או במילוי תפקידו, או בנסיבות שבהן היתה לו
אפשרות של ממש לביצוע הפעולה והיה לאותו אדם חשד
),2( ) או1( סביר שמתקיים אחד מהמפורטים בפסקאות
או עשה אדם פעולה ברכוש, והיה לו במועד עשיית
הפעולה או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור, חשד
סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל ולענין זה די
שיוכח כי היה לו חשד סביר שמתקיים אחד מהמפורטים
- ) אף אם לא יוכח איזה מביניהם2( ) או1( בפסקאות
) הרכוש הוא רכוש טרור כהגדרתו בפסקה 1(
) בהגדרה רכוש טרור או שהוא תמורתו1(
;הישירה או הרווח הישיר של רכוש טרור כאמור
מקרקעין, מיטלטלין, - "לענין פסקה זו, "רכוש
כספים וזכויות;
) יש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן 2(
ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע
של מעשה טרור.
7 (ב) חלה על אדם חובת דיווח לפי הוראות סעיף
לחוק איסור הלבנת הון רשאי הוא למסור את הדיווח לפי
לחוק 29 הוראות סעיף זה לרשות המוסמכת לפי סעיף
האמור.
(ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע
הידוע למדווח והנוגע לענין, ויימסר סמוך ככל האפשר,
בנסיבות הענין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר
להניח כאמור באותו סעיף קטן.
(ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו
בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים
)(ה) לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן קבעו 7(–(ב) ו6
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1160
אחרת השרים האמורים באותם סעיפים, לאחר התייעצות
כאמור באותם סעיפים.
- (ה) לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיף זה, דינו
) לחוק העונשין.3()(א61 מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על אדם שמסר הודעה
)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום).2(84 לפי תקנה
(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות
ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש
(ד) אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.9 היתר לפי סעיף
פטור מאחריות והגבלות על גילוי דיווח
. (א) אי עשיית פעולה ברכוש, מחדל אחר או מעשה 11
,שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי פרק זה, דיווח
גילוי, אי גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות פרק זה,
ופעולה בהתאם להנחיות המשטרה או להוראות שניתנו
)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), אין בהם 2(84 לפי תקנה
הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי
כל דין או הסכם, ומי שעשה או נמנע מעשיה כאמור, לא
יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה
(ב) ו–(ג) לחוק איסור הלבנת הון 24 או המחדל; הוראות סעיף
יחולו לענין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה.
לחוק איסור הלבנת הון יחול לענין גילוי 25 (ב) סעיף
ודיווח לפי הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.
פרק ד': חילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך פלילי
חילוט חובה לאחר הרשעה למעט מנימוקים מיוחדים
יצווה בית 9 או8 . הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים12
המשפט, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים
שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה
שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון.
חילוט רשות של רכוש של הנידון
למתן צו חילוט לפי 12 . לא נמצא רכוש כאמור בסעיף13
אותו סעיף או למימוש צו החילוט במלואו, בשל מעשה
שעשה הנידון שלא בתום לב, רשאי בית המשפט ליתן צו
חילוט או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של הנידון
שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה.
חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש שהנידון מימן או
נתן בלא תמורה לאחר
. לא נמצא רכוש של הנידון למתן צו חילוט או למימוש 14
, רשאי בית המשפט ליתן צו חילוט13 צו חילוט לפי סעיף
או לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר,
אף אם אינו רכוש הקשור לעבירה, אם הנידון מימן את
רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה, במטרה
למנוע את חילוט הרכוש לפי הסעיף האמור.
חילוט רשות לאחר הרשעה של רכוש הקשור בעבירה
רשאי בית 9 או8 . הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים15
המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירה, אף אם
אינו נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון.
פירוט בכתב האישום- בקשת תובע לחלט רכוש
. בקשת תובע לחלט רכוש לפי פרק זה, ופירוט הרכוש 16
שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים
צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שאת
חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל
שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט
. ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט 17
לפי פרק זה, לאחר הרשעה בהליך פלילי, תיעשה ברמה
הנדרשת במשפט אזרחי.
העברת הדיון בחילוט להליך אזרחי וחילוט במסגרת אותו
הליך
. (א) ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר 18
,החילוט עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי
רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בחילוט יהיה
בהליך אזרחי בבית משפט מחוזי.
(ב) חילוט רכוש בהליך אזרחי לאחר שהדיון הועבר,
כאמור בסעיף קטן (א), מבית המשפט שהרשיע אדם בהליך
פלילי, ייעשה לפי הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים
ולא יחולו הוראות פרק ו'.
שווי הרכוש המחולט
. סכום שוויו של רכוש המחולט בהתאם לצווי חילוט 19
שניתנו לפי פרק זה, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור
לעבירה שבקשר לביצועה ניתן הצו.
פרק ה': סייגים לחילוט רכוש לאחר הרשעה בהליך
פלילי
רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר
. (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או 20
חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי
במקרים המפורטים להלן:15– ו14 ,13 ,12 סעיפים
אם התקיים - 15– ו12 ) בחילוט לפי סעיפים1(
:אחד מאלה
(א) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו
ברכוש וכי רכש אותה לפני ביצוע העבירה
שבקשר אליה התבקש החילוט, וכן הביא
ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי הענין,
לכך שהרכוש יהיה רכוש הקשור לעבירה
כאמור; התעורר ספק שמא לא ידע או לא
הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובת
הטוען לזכות;
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1161
(ב) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את
זכותו ברכוש וכי רכש אותה אחרי ביצוע
העבירה שבקשר אליה התבקש החילוט,
וכן הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב;
הטוען לזכות ברכוש - 13 ) בחילוט לפי סעיף2(
;הוכיח את זכותו ברכוש
הטוען לזכות ברכוש - 14 ) בחילוט לפי סעיף3(
אינו האדם שהנידון העביר אליו את הרכוש
או מימן את רכישת זכותו ברכוש, הוא הוכיח
את זכותו ברכוש וכן התקיים האמור בפסקאות
).1( משנה (א) או (ב), לפי הענין, של פסקה
(ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי
הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש,
רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, לחלט גם
את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן,
בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש
ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו ולהוראות בענין פיצויים
בשל פגיעה סבירה בו.
למעט הנידון.- "(ג) בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש
הוכחת התקיימות הסייגים לחילוט
)(א) בענין יצירת ספק, 1()(א20 . בכפוף לאמור בסעיף21
הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה וכן הסרת הספק
תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
פרק ו': חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי שלא בעקבות
הליך פלילי לענין ארגון טרור או מעשה טרור
שאין להם זיקה לישראל
חילוט רכוש בהליך אזרחי שלא בעקבות הליך פלילי או
שלא הועבר לאחר הליך פלילי
. בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט 22
מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע
או הואשם אדם בעבירה לפי חוק זה ובין אם לא, אם נוכח
כי הרכוש הוא רכוש טרור שהוא אחד מאלה:
) להגדרה "רכוש טרור", הרכוש הוא 1( ) לענין פסקה1(
; שהוא ארגון טרור2 של ארגון שהוכרז עליו לפי סעיף
) להגדרה "רכוש טרור", 3(–) ו2( ) לענין פסקאות2(
.הרכוש קשור למעשה טרור שאין לו זיקה לישראל
רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר
. (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו 23
או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט רכוש
במקרים המפורטים להלן:22 לפי סעיף
) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש 1(
וכי רכש אותה לפני שהרכוש היה לרכוש טרור, וכן
הביא ראיות שלא ידע או לא הסכים, לפי הענין, לכך
שהרכוש יהיה רכוש טרור כאמור; התעורר ספק שמא
לא ידע או לא הסכים והספק לא הוסר, יפעל הספק
לטובת הטוען לזכות;
) הטוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש 2(
וכי רכש אותה אחרי שהרכוש היה לרכוש טרור וכן
הוכיח כי עשה כן בתמורה ובתום לב.
(ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש לפי
הוראות סעיף קטן (א) בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש,
רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, לחלט גם
את אותו חלק מהרכוש, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן,
בכפוף להוראות להבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש
ולמניעת פגיעה בלתי סבירה בו ולהוראות בענין פיצויים
בשל פגיעה סבירה בו.
הוכחת העובדות והתנאים הנדרשים לצורך חילוט
. ההוכחה של העובדות והתנאים לצורך חילוט לפי 24
.פרק זה תיעשה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי
הוראות כלליות- פרק ז': חילוט
זכות טיעון
. (א) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר 25
,לנידון, וכן לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו
בשליטתו או בחשבונו ולמי שיש לו טענה לזכות ברכוש
טוען לזכות ברכוש), אם ניתן לאתרו בשקידה - (בחוק זה
סבירה בנסיבות הענין.
(ב) בית משפט רשאי להורות על פרסום בקשה
לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע; פרסום כאמור
אל יפגע בזכותו של טוען לזכות ברכוש להגיש בקשה
.27 לתיקון או לביטול צו חילוט לפי סעיף
(ג) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי
הוראות חוק זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אם
הוא ידוע, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
רכוש שאין לחלטו והבטחת אמצעי מחיה ומגורים
. (א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי 26
חוק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי
(א) לחוק ההוצאה לפועל, 22 ) לסעיף6( ) עד1( פסקאות
חוק ההוצאה לפועל).- (בחוק זה1967-התשכ"ז
(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי
חוק זה אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני
משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום
מגורים סביר.
תיקון צו חילוט או ביטולו
. (א) טוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (בסעיף 27
המבקש), שלא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו- זה
החילוט, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט
לתקן או לבטל את הצו.
(ב) בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט תוגש בתוך
שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך מועד מאוחר יותר
שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1162
(ג) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו
יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום -
תמורתו מאוצר המדינה למבקש אם לא ניתן להחזיק את
הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה
יקבע בצו את - בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש
סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי
ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה
שבהם; צו התשלום או הצו להחזקת רכוש יינתנו לא
יאוחר משלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל
את צו החילוט.
(ד) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו,
רשאי הוא להורות שמי שניזוק בשל הצו יפוצה מאוצר
המדינה.
(ה) צו להחזרת רכוש או צו תשלום יבוצעו בהקדם
ימים מיום נתינתם.60–האפשרי ולא יאוחר מ
ערעור
. על החלטה בדבר מתן צו חילוט לפי חוק זה, תיקונו או 28
,ביטולו ועל כל החלטה במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני
ימים מיום שהודע למערער על מתן 30 ניתן לערער, בתוך
ההחלטה, בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם
אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין,
רשאי בית המשפט לשמוע גם ערעור בנוגע לצו החילוט;
ערעור על החלטה בענין צו זמני יידון לפני שופט אחד.
סמכויות חיפוש ותפיסה
. סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, 29
יחולו, בכפוף להוראות חוק זה ובשינויים המחויבים, גם
לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
חזקה בדבר רכושו של אדם
. לענין פרקים ד' עד ט', חזקה כי כל רכוש שנמצא 30
בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, של ארגון טרור
שהוא אדם 2 מוכרז, או של אדם שהוכרז עליו לפי סעיף
פעיל טרור, הוא רכושו, אלא אם כן יוכח אחרת.
פרק ח': סעדים זמניים
סימן א': סעד זמני להבטחת חילוט
סמכות למתן סעדים זמניים
. הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט או הוגשה 31
בקשה לחילוט בהליך אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי
בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, בדבר מתן ערבויות
מטעם הנאשם או אדם אחר המחזיק ברכוש, צו מניעה, צו
עיקול, צו לתפיסת רכוש או הוראות אחרות, לרבות הוראות
לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של
- " צו זמני); בסימן זה, "בית המשפט- הרכוש (בחוק זה
בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום או שאליו יוגש
כתב האישום או בית המשפט שאליו הוגשה או שאליו
תוגש הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין.
תנאים למתן סעד זמני להבטחת חילוט
. בית משפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות סימן זה 32
אם נוכח כי קיימות לכאורה להוכחת עילת חילוט וכי אי
מתן הצו יכביד על מימוש החילוט; לענין זה, "עילת חילוט"
העובדות והתנאים הנדרשים כדי לחלט רכוש לפי פרקים -
.'ד' או ו', בכפוף לסייגים לחילוט רכוש לפי פרקים ה' או ו
מתן סעד זמני בטרם הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט
אזרחי
. (א) בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי הוראת 33
סימן זה אף בטרם הוגש כתב אישום או בטרם הוגשה
בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הענין, על פי בקשה של
פרקליט מחוז, אם נוכח כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש
שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים
לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט.
(ב) צו זמני שניתן לפני הגשת כתב אישום יפקע
אם לא הוגש כתב האישום בתוך שישה חודשים מיום
שניתן הצו; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו לתקופות
נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, ובלבד שהתקופה
הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו; על אף הוראות
סעיף קטן זה, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות
על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני, מעת לעת, לתקופה
שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם.
(ג) צו זמני שניתן לפני הגשת בקשה לחילוט אזרחי
יפקע אם לא הוגשה הבקשה בתוך שלוש שנים מיום
שניתן הצו אלא אם כן הגיש טוען לזכות ברכוש בקשה
לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה כאמור יקיים בית
המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל להראות כי מתקיימים
התנאים למתן צו זמני לפי הוראות סימן זה יהיה על מי
שביקש את הוצאת הצו.
(ד) ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו
הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי,
יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב
האישום או הבקשה, לפי הענין, אם לא הוגשה לבית
המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני
.31 לפי סעיף
סימן ב': סעד זמני לסיכול מעשה טרור שאין לו זיקה
לישראל
תנאים למתן סעד זמני לשם סיכול מעשה טרור שאין לו
זיקה לישראל
. (א) בית המשפט המחוזי רשאי ליתן צו זמני לפי 34
סימן זה אף אם לא הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט
אזרחי, אם שוכנע כי מתן הצו דרוש לשם סיכול של מעשה
טרור שאין לו זיקה לישראל.
(ב) צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע בתוך
שלוש שנים מיום שניתן הצו אלא אם כן הגיש טוען לזכות
ברכוש בקשה לביטול הצו או לשינויו; הוגשה בקשה
כאמור יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים והנטל
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1163
יהיה על מי שביקש את הוצאת הצו להראות כי מתקיימים
התנאים למתן צו זמני לפי הוראות סעיף זה.
(ג) בית המשפט העליון רשאי להאריך צו זמני
שניתן לפי סעיף קטן (ב) לתקופות נוספות שלא יעלו על
שנה בכל פעם, אם שוכנע כי הצו דרוש לשם סיכול של
מעשה טרור כאמור בסעיף קטן (א).
ראיות חסויות
. (א) בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי סימן זה, רשאי 35
,בית המשפט לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו
ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות טוען לזכות ברכוש או בא
כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או
שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון
המדינה או לפגוע פגיעה ביחסי החוץ שלה וכי אי גילויה
ראיות - עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (להלן
חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף
זה לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות שאר
בעלי הדין ובאי כוחם.
(ב) החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה
על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן
לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ
שלה, לטוען לזכות ברכוש או לבא כוחו.
(ג) דיון לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות אלא
אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לענין זה.
סימן ג': הוראות כלליות לענין סעדים זמניים
צו זמני במעמד צד אחד
. בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי פרק זה במעמד 36
צד אחד, אם נוכח שיש חשש לעשיית פעולה מיידית
ברכוש, וכי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת
הצו; תוקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה
על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם
האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי,
מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן
במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה
ימים מיום מתן הצו.30 הכוללת לא תעלה על
החלת הוראות לענין זכות טיעון והסייגים לחילוט רכוש
. (א) בדיון בבקשה למתן צו זמני לפי הוראות פרק זה, 37
,36 למעט בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף
.25– ו23 ,20 יחולו הוראות סעיפים
יחולו על כל בקשה למתן צו 26 (ב) הוראות סעיף
זמני לפי הוראות פרק זה.
מתן צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש
. החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי פרק זה, יקבע 38
את סוג הצו, היקפו, תנאיו ומשך תוקפו, והכל במידה
שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו
הזמני.
פיצויים
. נתן בית המשפט צו זמני, לפי פרק זה, רשאי בית 39
המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר
המדינה.
עיון חוזר בצו זמני
. בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם 40
ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות
חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני.
פרק ט': תפיסה מינהלית של רכוש טרור לענין ארגון
טרור או מעשה טרור שאין להם זיקה לישראל
תפיסה מינהלית של רכוש טרור
. (א) שר הביטחון או עובד משרד הביטחון בדרגת ראש 41
עובד- אגף לפחות ששר הביטחון הסמיכו לענין זה (להלן
מוסמך של משרד הביטחון), רשאי להורות על תפיסת רכוש
, אם נוכח שיש חשש לעשיית 22 טרור כמשמעותו בסעיף
פעולה מיידית ברכוש שתכשיל את חילוטו או שתפיסתו
דרושה כדי לסכל מעשה טרור שאין לו זיקה לישראל.
(ב) הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש
טרור שיש עילה לתפיסתו לפי סעיף קטן (א) מעורב ברכוש
אחר ולא ניתן בנסיבות הענין לזהותו או להפרידו, רשאי
הוא להורות גם על תפיסתו של הרכוש האחר.
(ג) הודעה על תפיסה לפי סעיף זה תומצא לטוען
לזכות ברכוש, אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה בנסיבות
הענין.
תפיסת הרכוש
. (א) תפיסה לפי פרק זה יכול שתבוצע על ידי שוטר, 42
פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והבלו
או עובד ציבור אחר שהוסמך לכך על ידי ראש הממשלה
או שר הביטחון*, ויהיו נתונות להם לשם כך סמכויות
כמפורט להלן:
הסמכויות הנתונות לו בפקודת - ) לשוטר1(
;מעצר וחיפוש
סמכויות הנתונות לשוטר - ) לעובד ציבור2(
;בפקודת מעצר וחיפוש לשם ביצוע תפיסה
, 174 סמכויות לפי סעיפים- ) לפקיד מכס3(
לפקודת המכס ולענין זה יראו185– ו184 ,177
רכוש החשוד כרכוש שלגביו חלה הוראת
תפיסה, כטובין שיבואם או יצואם נאסר.
(ב) נוכח מי שמבצע תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת
ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר
ולא ניתן בנסיבות הענין לזהותו או להפרידו וכן לא ניתן
בנסיבות הענין לקבל הוראה לגבי תפיסת הרכוש האחר
, רשאי הוא לתפוס גם את 41 משר הביטחון כאמור בסעיף
הרכוש האחר; הודעה על תפיסה לפי סעיף קטן זה תימסר
שעות ממועד ביצוע התפיסה והשר 72 לשר הביטחון בתוך
רשאי להואות על ביטול התפיסה כולה או חלקה.
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1164
רכוש שאין לתפסו לשם הבטחת אמצעי מחיה
. (א) אין להורות על תפיסה ואין לתפוס רכוש לפי 43
פרק זה, שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי
לחוק ההוצאה לפועל.22 סעיף
(ב) שר הביטחון או עובד משרד הביטחון לא ייתן
הוראה לתפוס רכוש לפי פרק זה, אלא אם כן נוכח שלבעל
הרכוש ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה
סבירים.
פקיעה של תפיסה מינהלית
. נתפס רכוש בתפיסה מינהלית ולא הוגשה בקשה 44
ימים21 לחילוטו או למתן צו זמני לגביו לפי חוק זה בתוך
מיום תפיסתו, תפקע התפיסה והרכוש יוחזר.
חזקה בדבר רכוש של ארגון טרור
חזקה כי רכוש של ארגון טרור - '. לענין פרקים ח' ו–ט45
) להגדרה "ארגון טרור מוכרז", רכוש1( מוכרז לפי פסקה
המשמש או המיועד לשמש את פעילותו של ארגון כאמור
או רכוש המאפשר את פעילותו, הוא רכוש שתפיסתו או
מתן צו זמני לגביו דרושים כדי לסכל מעשה טרור אלא
אם כן הוכח אחרת.
איסור אצילה
(ב) 42–(ב) ו41 . סמכותו של שר הביטחון לפי סעיפים46
.אינה ניתנת לאצילה
פרק י': הוראות שונות
ביצוע ותקנות
. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא 47
רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות בדבר סדרי דין בענין
עתירה נגד החלטות ועדת השרים והוועדה המייעצת
בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים
לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת
רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן בדבר הדרכים
למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים
לזכות ברכוש; תקנות לענין פרק ט' ייקבעו בהתייעצות עם
שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים.
(ב) שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות בענינים
אלה:
) (א) הפרטים שייכללו בהכרזה של ועדת 1(
;2 השרים לפי סעיף
(ב) דרכים ומועדים להמצאה למי שהוכרז
עליו, ולמי שחלה עליו חובת דיווח לפי
לחוק איסור הלבנת הון;7 הוראות סעיף
(ג) פרסום רשימה מרוכזת של ארגוני
טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כאדם
שהוא פעיל טרור ועדכונה, ודרכי פרסומה;
) ייקבעו בהסכמת ראש 1( ) תקנות לפי פסקה2(
;הממשלה
) (א) הדרך והמועד להגשת בקשה לביטול 3(
הכרזה של ועדת השרים, המועד למתן
המלצות הוועדה המייעצת ולמתן החלטות
ועדת השרים, וכן אופן קיום הביקורת
התקופתית על הכרזת ועדת השרים;
(ב) סדרי הדיון והראיות בדיון בבקשה
בוועדה המייעצת, לרבות לענין דרכי הגשת
ראיות וחקירת עדים, הגשת ראיות חסויות
והצגת תמציתן בפני המבקש, ולענין ייצוג
המבקש בפני הוועדה המייעצת.
(ג) תקנות, צווים, והיתרים לציבור בלתי מסוים,
לפי חוק זה, יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט
של הכנסת.
תחולת הוראות חוק איסור הלבנת הון
. (א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר 48
להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון
לאותו חוק יהיו נתונות להם גם לשם 7 כאמור בסעיף
אכיפתו של חוק זה וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת
שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים,
לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור באותו סעיף,
הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה
ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים,
שהם 2 ופרטי הזיהוי של אנשים שהוכרז עליהם לפי סעיף
פעילי טרור.
(ב) דיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ברשות לאיסור
הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי
לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי 28 סעיף
חוק זה או לצורך אכיפתו של חוק זה, ממאגר המידע, תיעשה
א לחוק 31 לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון; הוראות סעיף
איסור הלבנת הון שענינן חובת סודיות ואיסור גילוי מידע
ושימוש בו שלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון יחולו גם
על אדם שהגיע אליו מידע שהתקבל לפי חוק זה.
(ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף
המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה
לחוק האמור יפעל גם לקיום החובות שיוטלו 8 לפי סעיף
בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור,
ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על
מילוין.
יד לחוק איסור 11 (ד) המפקחים שמונו לפי סעיף
הלבנת הון, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף
קטן (א), שענינן חובות תאגיד בנקאי וכל גוף המנוי
בתוספת השלישית לחוק האמור, ולשם כך יהיו נתונות
להם הסמכויות שלפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק
לחוק האמור.2ד
לחוק איסור הלבנת הון 14 (ה) הוראות סעיף
הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור
יחולו גם לענין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א);
הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1165
לחוק איסור הלבנת הון יהיו נתונות לה גם13 לפי סעיף
לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולענין עיצום
כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור.
(ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שולם, לא
בשל אותו מעשה שבשלו 10 יוגש כתב אישום לפי סעיף
הוטל העיצום הכספי.
(ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו
לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם
מהווה המעשה הפרה גם של צו לפי חוק איסור הלבנת
הון.
שמירת דינים
. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, 49
,לרבות תקנות ההגנה (שעת חירום) ופקודת מניעת טרור
ולא לגרוע מהן.
4 ' מס- תיקון חוק איסור הלבנת הון
- 2000-. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס50
:, אחרי ההגדרה "חבר בורסה" יבוא1 ) בסעיף1(
חוק איסור מימון- """חוק איסור מימון טרור
;";2005-טרור, התשס"ה
, אחרי "לפי חוק זה" יבוא "ולפי חוק 28 ) בסעיף2(
;"איסור מימון טרור
- 29 ) בסעיף3(
"(א) בסעיף קטן (א), במקום "באישור הממשלה
יבוא: "באישור הממשלה; שמה של הרשות
המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון
ומימון טרור";
(ב) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "וחוק איסור
מימון טרור";
- 30 ) בסעיף4(
), אחרי "לצורך1( (א) בסעיף קטן (ב), בפסקה
ביצוע חוק זה" יבוא "וחוק איסור מימון טרור";
(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "פעילות של ארגוני
טרור" יבוא "וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי
טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור";
(ג) בסעיף קטן (ה), אחרי "לפי חוק זה" יבוא
"ולפי חוק איסור מימון טרור" ואחרי "או
המלחמה בארגוני טרור" יבוא "בארגוני טרור
מוכרזים ובמעשי טרור";
(ד) בסעיף קטן (ו), אחרי "לצורך ביצוע חוק זה"
יבוא "וחוק איסור מימון טרור" ואחרי "בעבירה
" יבוא "או לרכוש טרור";2 כאמור בסעיף
(ה) בסעיף קטן (ז), אחרי "ביצועו של חוק זה"
יבוא "וחוק איסור מימון טרור" ובמקום "או
לשם המלחמה בארגוני טרור" יבוא "או לשם
המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים
ובמעשי טרור";
(ו) בסעיף קטן (ח), אחרי "של חוק זה" יבוא "או
חוק איסור מימון טרור";
(ז) אחרי סעיף קטן (ט) יבוא:
"(י) בסעיף זה, "ארגון טרור", "ארגון טרור
- "מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור
כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור.";
(א), אחרי "חוק זה" יבוא "ושל חוק 31 ) בסעיף5(
;"איסור מימון טרור
), אחרי "לפי פרק ג'" יבוא "ולפי 1()ב(א31 ) בסעיף6(
(א) לחוק איסור מימון48 צווים שהוצאו מכוח סעיף
טרור";
" יבוא 1945" ), אחרי18( ) בתוספת הראשונה, בפרט7(
." לחוק איסור מימון טרור9– ו8 "לפי סעיפים
מעצרים) - תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
6 ' מס-
,) מעצרים- . בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה51
- )(ב35 , בסעיף1996-התשנ"ו
)";5( ) עד1(" )" יבוא4( ) עד1(" ), במקום4( ) בפסקה1(
:) יבוא4( ) אחרי פסקה2(
- לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה8 ) סעיף5("
".2005
6 ' מס- תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
-. בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א52
:), בסופה יבוא4( , בפסקה17 , בסעיף1981
- לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה8 "(ט) סעיף
".2005
3 ' מס- תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
, 1998-. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח53
- בתוספת השניה
) אחרי פרט ג' המתחיל במילים "עבירות לפי 1(
:" יבוא4– ו3 ,2 סעיפים
לחוק איסור 9– ו8 . עבירות לפי סעיפים1"ג
.";2005-מימון טרור, התשס"ה
) פרט ג' המתחיל במילים "העבירות האלה לפי 2(
", ובו ברישה, במקום2חוק העונשין", יהיה פרט "ג
"לפעילות טרור" יבוא "למעשה טרור כהגדרתו בחוק
- (בתוספת זו2004-איסור מימון טרור, התשס"ה
מעשה טרור)";
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1166
) בפרט ו', במקום "לפעילות טרור" יבוא "למעשה3(
;"טרור
) בפרט ט', במקום "לפעילות טרור" יבוא "למעשה 4(
."טרור
תחילה
. תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום שישה 54
.חודשים מיום פרסומו
להלן נוסח חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת
114 , שמוצע בסעיף2006-ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו
להצעת החוק, לבטלו:
חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)
2006-(הוראת שעה), התשס"ו
הגדרות
- . בחוק זה1
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- ""חוק המעצרים
;1996- מעצרים), התשנ"ו-
;1977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין
(נמחקה);- ""גורם מאשר
עבירה כמפורט להלן, שנעברה בנסיבות - ""עבירת ביטחון
שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה
וכן בזיקה לפעילות טרור:
) עד 1()(ב35 ) עבירה מהעבירות המנויות בסעיף1(
- ) לחוק המעצרים, למעט5(
סיפה לענין גרם111 ,103 ,)(ב102 (א) סעיפים
(א) רישה, 115 ,א113 ,ברשלנות של מסירת ידיעה
לחוק העונשין;147– ו146
))(א) ו–(ד) עד (ז1(85 ,84 ,)(ו) ו–(ז59 (ב) תקנות
;1945 ,)לתקנות ההגנה (שעת חירום
- לפקודת מניעת טרור, התש"ח3 (ג) סעיף
;1948
לחוק למניעת הסתננות (עבירות7 (ד) סעיף
;1954-ושיפוט), התשי"ד
369 ,330 ,329 ,305 ,300 ,107 ) עבירה לפי סעיפים2(
; לחוק העונשין497– ו456 ,454 ,375 עד
כל אחד מאלה:- ""קצין ממונה
לחוק המעצרים;25 ) כמשמעותו בסעיף1(
.) ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי2(
שינויים בתחולת חוק המעצרים על עצור בעבירות ביטחון
. בתקופת תוקפו של חוק זה יחולו הוראות חוק 2
המעצרים על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון (בחוק
עצור בעבירת ביטחון), בשינויים המפורטים בחוק זה.- זה
השהיה של הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט
(א) לחוק 29–(ג) ו17 . (א) על אף הוראות סעיפים3
- לאותו החוק30 המעצרים, ובלי לגרוע מהוראות סעיף
) קצין ממונה רשאי, אם שוכנע כי הפסקת 1(
החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון
לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה
להשהות הבאת העצור לפני שופט לתקופה -
; שעות מתחילת המעצר48 שלא תעלה על
) קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב 2(
ובאישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון
הכללי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך
הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט, עלולה
לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי
להשהות את - לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם
הבאת העצור לפני שופט לתקופה נוספת על
), שלא תעלה על 1( התקופה האמורה בפסקה
שעות;24
) בית משפט רשאי, במקרים חריגים, לבקשת3(
ראש שירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב
בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אם שוכנע
כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת
ביטחון לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית
בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה
להורות על השהיית הבאתו של - בחיי אדם
העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופות
24 ), שלא תעלה על2(–) ו1( האמורות בפסקאות
שעות; דיון לפי פסקה זו יתקיים שלא בנוכחות
העצור.
(ב) השהה קצין ממונה או בית משפט הבאת עצור
בעבירת ביטחון לפני שופט, לפי הוראות סעיף קטן (א),
יתעד בית המשפט בכתב את המועד שבו הובא העצור
לפני שופט.
מעצר לפני הגשת כתב אישום
לחוק 17 . לענין עצור בעבירת ביטחון, יקראו את סעיף4
:המעצרים כך
) בסעיף קטן (א), בתחילתו יקראו "על אף הוראת 1(
) סיפה", במקום אישום "תקופת המעצר3()(א13 סעיף
ימים ובלבד 20 ימים" יקראו "תקופת המעצר על15 על
15 ששופט לא יצווה על מעצר לתקופה העולה על
ימים, אלא אם כן שוכנע כי אם לא יוחזק העצור
במעצר לצורך המשך החקירה, קיימת אפשרות קרובה
לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם "ובלא
הסיפה החל במילים "אין בהוראות סעיף קטן זה";
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1167
35" ימים" יקראו30" ) בסעיף קטן (ב), במקום2(
."ימים
הארכת מעצר
) לחוק המעצרים, לעניין 2(16 . על אף הוראות סעיף5
נוכחותו של עצור בעבירת ביטחון בדיון בהארכת מעצרו
, ציווה בית המשפט, 4 בתקופת המעצר כאמור בסעיף
ימים, 20–בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ
רשאי שופט של בית המשפט העליון לבקשת ראש אגף
החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת
היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור
כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה
לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי
לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור
שעות כל אחת, 72 תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על
ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות
שעות, או לא יעלה על יתרת 144 העצור לא יעלה על
ימים ממועד הדיון שהתקיים 20 התקופה שנותרה עד תום
בנוכחותו, לפי הקצר.
עיון חוזר
א. (א) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה 5
לחוק המעצרים, בהחלטה הנוגעת למעצרו52 לפי סעיף
של עצור בעבירת ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום,
אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי,
כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי
בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות
העצור.
לחוק המעצרים, קבע 57 (ב) על אף הוראות סעיף
לחוק 52 בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור בסעיף
המעצרים, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות
הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר
יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק
החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה
לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
ערר
(ג) לחוק המעצרים, 53 ) על אף הוראות סעיף1( )ב. (א5
לחוק53 ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף
המעצרים, בעניין הנוגע למעצרו של עצור
בעבירת ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום,
שעות ממועד 30 יוגש לבית המשפט בתוך
מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט, בעת
שהורה על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון
שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את
המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע
כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית
שעות 24 המשפט יקיים את הדיון בערר בתוך
מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט, או
הוגש בדרך אחרת לפי נוהל שקבע מנהל בתי
השעות האמורות;30 המשפט, והכל בתוך
), שבתות וחגים 1( ) על אף האמור בפסקה2(
לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט
לקיימו במוצאי שבת או חג, רשאי בית המשפט
לקיימו בתוך שש שעות מעת צאת השבת או
לחוק 29 כהגדרתו בסעיף- "החג; לעניין זה, "חג
המעצרים.
לחוק המעצרים, רשאי 57 (ב) על אף הוראות סעיף
בית המשפט הדן בערר כאמור בסעיף קטן (א), לבקשת
ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי
דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע
כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת
אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי
אדם.
הוראות לעניין נוכחות עצור
ג. (א) חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור 5
בעבירת ביטחון לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר
ב(ב), יובא העצור לפני 5 א(ב) או5 ,5 או בערר לפי סעיפים
שעות 24 בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום
מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור.
) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון 1( )(ב
שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון
ב(ב), תובא לידיעת 5 א(ב) או5 ,5 לפי סעיפים
העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה ביתה
משפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע
כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם;
) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון 2(
א(א), תובא לידיעת העצור5 המקדמי לפי סעיף
בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט
אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש
בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.
(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, 15 (ג) הוראות סעיף
בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור
בהליכים כאמור בסעיף זה.
ייצוג בידי סניגור
. דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון לפי סעיפים 6
ב(ב) יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם5–א(ב) ו5 ,5
אינו מיוצג, ימנה לו השופט סניגור; ואולם, לא נכח סניגור
בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סניגור לצורך הדיון
כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת
לתקופה קצרה הכרחית 5 תקופת המעצר כאמור בסעיף
בנסיבות הענין עד שסניגור יהיה נוכח בדיון.
אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
. היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט 7
המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה את הסמכויות הנתונות
).3()(א3 לו לפי סעיף
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה
1168
דיווח לכנסת
. במהלך התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד תום 8
תקופת תוקפו, ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישומו; הדיווח
- יכלול, בין השאר, את מספר המקרים שבהם
) השהה קצין ממונה הבאת עצור בעבירת ביטחון 1(
), לרבות2( ) או1()(א3 לפני שופט לפי הוראות סעיף
פירוט בדבר תקופות ההשהיה;
א) הורה בית משפט על השהיית הבאתו של עצור 1(
;)3()(א3 בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף
) ציווה שופט על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון 2(
(א) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף17 כאמור בסעיף
) לחוק זה, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן 1(4
(ב) לחוק המעצרים17 הוחזק במעצר כאמור בסעיף
) לחוק זה ולרבות פירוט בדבר 2(4 כנוסחו בסעיף
התקופות שבהן הוחזק במעצר לתקופה העולה על
ימים;15
) האריך בית המשפט העליון את מעצרו של עצור3(
בעבירת ביטחון שלא בנוכחות העצור לפי הוראות
, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק 5 סעיף
במעצר;
) הורה בית המשפט על קיום דיון לפי הוראות 4(
;)ב(ב5 א(ב), או5 סעיף
) הורה בית המשפט שלא להביא את החלטתו 5(
ג(ב) וכן את המועד5 לידיעת העצור לפי הוראות סעיף
שבו הובאה לידיעת העצור החלטת בית משפט
שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו כאמור
בסעיף האמור;
;6 ) מונה לעצור סניגור לפי הוראות סעיף6(
) הופעלה יותר מסמכות אחת מהסמכויות לפי7(
,)ב(ב5 א(ב) או5 ,5 ,4 ,)3(–) ו2()(א3 הוראות סעיפים
לחוק המעצרים, וכן את פירוט הסמכויות 35 וסעיף
שהופעלו.
הוראת שעה-תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
, בסעיף 1995-. בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו9
:) יבוא14( (א), אחרי פסקה18
) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי15("
לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת6 סעיף
."2006-ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו
תוקף
. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום י"ח בטבת התשע"ג 10
.)2012 בדצמבר31(
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי3030-ISSN 0334 שקלים חדשים42.12 המחיר
31.8.2015 ,, ט"ז באלול התשע"ה949 - הצעות חוק הממשלה