קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשע"ה–2015
[הצעת חוק פ/666/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בחקיקה: הצעת חוק פ/666 של חבר הכנסת אלי כהן – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשע"ה–2015. חבר הכנסת אלי כהן – גם ההצעה הזאת בתמיכת הממשלה. להצעה הזאת יש הצמדה של עוד הצעות חוק שיועלו מייד אחרי כן. חבר הכנסת כהן, עשר דקות לרשותך.
אלי כהן (כולנו):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת כאן לפניכם, המטרה שלה לתקן את אחד העיוותים המשמעותיים שקיימים היום לגבי עצמאים לעומת שכירים. אם תשאלו את העצמאים: במסגרת חוק הביטוח הלאומי, מהי האפליה המשמעותית ביותר? הם יגידו לכם שזה הנושא של דמי אבטלה.
עצמאי שמגיע למצב שהוא נאלץ לסגור את העסק, ברוב המקרים הוא הפסיד חלק גדול מההשקעה שלו ונמצא אחרי תקופה של הפסדים, ובאותה תקופה שבה הוא זקוק לכרית הביטחון הוא לא זוכה לה. כמו אותו שכיר שברגע - - -
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת נחמן שי, חבר הכנסת איתן ברושי, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, אנא מכם, זה מפריע לדובר, זה באמצע המליאה. אדוני ימשיך.
אלי כהן (כולנו):
כמו אותו שכיר שבאותם מקרים שמפטרים אותו מעבודתו זכאי לדמי אבטלה, כך אנחנו צריכים להבטיח גם לאותם עצמאים את אותה רשת ביטחון שנחוצה להם באותה תקופה קשה.
כיום – החוק הזה מדבר על כך שעצמאי, ברגע שהוא ייתן תצהיר וברגע שזה יאושר על-ידי מס הכנסה, שהוא סגר את העסק, יהיה זכאי לאותה תקופה מרבית ששכיר זכאי לה. הזכאות הזאת יכולה להיות על-פני שלוש תקופות במצטבר. בעוד שכיר יכול להיות זכאי בלי הגבלה, אותו עצמאי יוכל להיות זכאי במשך שלוש פעמים.
חוק הביטוח הלאומי עדיין מפלה בצורה לא מבוטלת בין עצמאים לבין שכירים, ויש קולות שבהחלט לא נופלים על אוזניים ערלות לצמצום כל הפערים. אבל החלק הזה למעשה מצמצם את אחת האפליות המשמעותיות ביותר, ואני חושב שצריך - -
היו"ר יצחק וקנין:
אני כבר הערתי להם. נתתי להם שיעור שיתפזרו.
אלי כהן (כולנו):
- - להמשיך הלאה, לבוא ולראות איך אנחנו מצמצמים את יתר הדברים.
אותו עצמאי, על מנת לזכות בדמי האבטלה, יצטרך לשלם ביטוח לאומי במשך 25 חודשים בתקופה של שלוש השנים שקדמו לקבלת דמי האבטלה, כאשר תקופות קבלת דמי האבטלה, בין אחת לשנייה יצטרכו להיות שלוש שנים. כלומר, לא יכול להיות מצב שעצמאי כל שנה פותח עסק וסוגר עסק ומקבל את הכסף.
צריך לזכור שכיום יש בישראל כ-490,000 עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם 240,000 הם עוסקים שלא מעסיקים אף אחד, כלומר אנשים שעובדים לבד, בפני עצמם, ולמעשה כמעט אין שוני בין שכיר לבין עצמאי. משיקולים כאלה ואחרים, בחלק מהמקרים גם אותם גופים שאתם הם עובדים מציבים להם תנאי – לבוא ולעבוד עם חשבונית ולא במסגרת של שכיר, ולכן אנחנו צריכים להבטיח שיש להם את אותם תנאים.
נכון להיום, צריך לזכור שהעסקים הקטנים והבינוניים הם אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר במשק, והם לא זוכים לאותם תנאים ולאותה הלימה כפי שהיה ראוי שהם יזכו. אנחנו מדברים על זה ש-30,000–40,000 בעלי עסקים נאלצים לסגור את העסק שלהם מדי שנה, וכאן אנחנו צריכים לבוא ולהבטיח להם את אותה תקופה, על מנת שהם יוכלו לחזור ממעגל האבטלה; את אותה רשת ביטחון סוציאלית שאנחנו נבטיח להם.
ולכן, במסגרת הצעת החוק הכוונה היא להקים קרן ייעודית שתשמש לטובת הנושא של דמי האבטלה. משרד האוצר בא ואומר שהוא יירתם לטובת העניין, כלומר שלא כל המקור יהיה מתשלום דמי הביטוח הלאומי אלא גם תהיה השתתפות של המדינה.
אני חושב שאנחנו צריכים לבוא ולעודד את העסקים הקטנים והבינוניים, במיוחד כאשר אנחנו רואים שעסקים שמתפתחים בארץ נודדים ועוזבים מעבר לים, ואנחנו צריכים לבוא ולדאוג שיישארו כאן. ככל שאנחנו נעודד את אותם עסקים ואת אותם עצמאים, אנחנו נוכל לטפל בתחרות, אנחנו נוכל לטפל בנושא של יוקר המחיה. גם אותם עסקים מוצלחים כמו "רמי לוי" וכמו "ישקר", היו פעם עסקים קטנים, ואם אנחנו לא נעודד עסקים קטנים, לא יהיו לנו עסקים גדולים. עסקים גדולים, משמעותיים ובין-לאומיים כמעט לא מגיעים לארץ, אם מסיבות גיאו-פוליטיות, אם מסיבות שהשוק בישראל הוא שוק קטן, ולכן ברגע שאנחנו ניתן את הדחיפה ואת העידוד לאותם עסקים, אנחנו נוכל, בין היתר, לבוא ולטפל בנושא של תחרות, בנושא של יוקר המחיה, וצריך לזכור שזה צעד ראשון מבין צעדים נוספים שיצטרכו להיות בעתיד לטובת צמצום האפליה ועידוד העסקים האלה, שהם מנוע צמיחה חשוב למשק.
אני רוצה להודות לשר האוצר על הנכונות שלו ועל ההירתמות שלו במסגרת החוק ועל הדחיפה שלו בנושא הזה. אני רוצה להודות לחברי לסיעה רועי פולקמן, שהיה שותף אתי בהצעה.
אני זכיתי להעביר את ההצעה הזאת אבל חשוב לציין עוד כמה אנשים, ובמשך כמה כנסות, שניסו להעביר את ההצעה הזאת או הצעה דומה לה. ואני רוצה לציין את שר הרווחה חיים כץ, שבעבר היה יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה וראה את חשיבות הטיפול בעסקים האלה. אני רוצה לציין את חבר הכנסת אילן גילאון, שגם הוא קידם. אני רוצה לציין את חבר הכנסת אראל מרגלית, שיחד עם השדולה לעסקים קטנים – הם באים ודוחפים את העסקים הקטנים, שהם בהחלט מנוע צמיחה חשוב – ואת חברת הכנסת סופה לנדבר, שגם היא העבירה זאת.
אני זכיתי, אבל אני רוצה להודות לכולכם על התמיכה בהצעה החשובה הזאת. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אלי כהן.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשע"ה–2015
[הצעת חוק פ/670; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מיקי לוי)
היו"ר יצחק וקנין:
כאמור, רבותי, להצעה זו הוצמדו כמה הצעות חוק של כמה חברי כנסת. הראשון, חבר הכנסת מיקי לוי. לכל מציע נוסף שלוש דקות, רבותי. אחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשע"ה–2015 – מיקי לוי, שלוש דקות לרשותך.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בתחילת דברי אני מבקש לברך את שר הרווחה חבר הכנסת חיים כץ ואת שר האוצר משה כחלון שניאותו וסייעו להעברת החוק הזה, שהחוק שלי מוצמד אליו, ולשאר חברי חברי הכנסת שפעלו בשדולות השונות. המציעים עצמם, השרה לשעבר, כולם עסקו במלאכה כאשר לנגד עיניהם רק דבר אחד, העניין שבסיוע להעברת החוק הכל-כך חשוב הזה.
אני שמח לראות שבנושא זה אין אופוזיציה וקואליציה. חברים מרוב סיעות הבית פועלים ומקדמים תיקוני חקיקה מהסוג הזה בכנסת להשוואת זכויות העצמאים לזכויות השכירים.
רק ביומיים האחרונים לקחתי חלק בכמה דיונים שוועדות הכנסת קיימו בנושא, ויש עוד הרבה עבודה. אנחנו לא יכולים לקפוא על שמרינו, אני מאמין כי בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין המייצגים עצמם, "להב" – לעסקים קטנים ובינוניים, לשכת יועצי המס, לשכת רואי-החשבון, נוכל להביא לשינוי חשוב ומשמעותי.
אני מזכיר לכולנו, לכל אלה שפעלו בנושא החוק הזה, שיש עוד עבודה רבה בשינוי הכללים הנהוגים בביטוח הלאומי, לגבי ימי המחלה שיש להקנות לאותם עובדים ובעלי עסקים קטנים.
זהו חוק חשוב, משמעותי מאוד עבור ציבור העצמאים במדינת ישראל. זהו גלגל מרכזי וחשוב בצמיחת המשק. העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה, הם מונים כ-500,000 עסקים, וטוב עשינו ששינינו והבאנו את החוק הזה לחקיקה.
אני מבקש לברך את אדוני שר הכלכלה חבר הכנסת אריה דרעי שהצהיר הבוקר בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בנושא מצוקת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, על הכוונה להמשיך לקדם את הצעת החוק שהתחלנו לקדמה טרם הבחירות להסדרת מוסר התשלומים של הממשלה, הרשויות המקומיות – שם הפיצוח המשמעותי, וכאן באמת הדמות שלך והיכולת שלך ללחוץ יביאו לידי קידום הנושא הזה – החברות הממשלתיות והמגזר העסקי. יישר כוח על כך שאתה מוכן לפעול לתשלומים של שוטף פלוס 30.
עוד הפעם, תודה רבה לכל מי שעסקו במלאכה, בקידום חוק חשוב זה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מיקי לוי.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשע"ה–2015
[הצעת חוק פ/1221/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
יעלה חבר הכנסת אילן גילאון, שגם לו הצעה דומה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), של חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת. מייד אחריו – חבר הכנסת אראל מרגלית, גם לך הצעה דומה, אז תהיה מוכן. שלוש דקות לחבר הכנסת אילן גילאון.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי השרים, חברי הכנסת, זו כמובן הצעת חוק שמתגוללת ומתגלגלת כל מושב. זו קדנציה שלישית, נדמה לי, כנסת שלישית, שאני מקורב אליה. עוד לפני באו אחרים. אין כאן שום המצאה, אדוני היושב-ראש. סך הכול החוקים באו לתקן את מה שלא היה צריך להיות מראש מקולקל.
בניגוד למה שאנחנו יודעים, ואני לא יודע אם כולם יודעים, קרוב לחצי מיליון - - -
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת חיים ילין, חבר הכנסת מיקי לוי, אנא מכם. זה מפריע גם לדובר ולחשיבות של הצעת החוק הזו.
אילן גילאון (מרצ):
קרוב לחצי מיליון אזרחים במדינת ישראל הם עצמאים, בניגוד לסטיגמה שהייתה קודם, שמדובר כאן במשפחות עשירות. פעם זה היה מקובל – הפרוגרסיבים העצמאים, הליברלים העצמאים, העשירים האלה שבאים לעשוק את כולם. קרוב למחצית האנשים הללו, הכנסתם היא כשכר המינימום. האנשים האלה, אין להם שום רשת ביטחון. בסך הכול הבעיה המרכזית כאן היא שהם אינם קבוצת רכישה, וזה מה שפועל ומפריע להם ללכת ולקבל את הזכויות, כמו שכל אחד אחר יכול היה לזכות. אני רואה בקבוצה הזאת את הפרולטריון המרכזי במדינת ישראל, את קבוצת המשתכרים שהכי ראוי לעזור לה היום – יחד עם הקבוצות האחרות, שהן עובדי קבלן וקבוצות חלשות אחרות.
והדבר הזה חייב לקרות בכמה תחומים; אחד מהם הוא דמי אבטלה. זו קבוצה לא זכאית, אני קורא להם. בממשלה יש זכאים, כפי שאתה יודע, ויש אנשים שאינם זכאים, וזה העצמאים האלה. הם לא זכאים לחופשת מחלה והם לא זכאים, במקרה שהעסק שלהם מתמוטט, לפיצויים, והם לא זכאים לדמי חופשה. הם לא זכאים לשום דבר, ובוודאי לא היו זכאים עד עכשיו לעניין הזה של דמי אבטלה, ואנחנו לפי החוק מציעים לחשב אותם על-פי ממוצע ההכנסה בשנתיים הקודמות.
יש מקצת מן הצדק. אני מאוד רוצה לברך את אלה שהניחו את החוק עכשיו. בסופו של דבר הקרדיטים יהיו לכל אלה שהציעו את זה כל הזמן, אבל בעיקר לאלה שהצליחו לממש את זה. כי אנחנו, אדוני, תמיד נמצאים במשפט שלמה, ואנחנו רוצים שהעסק הזה יצליח. ומלאכתם של צדיקים נעשית בידי צדיקים אחרים. אני רוצה רק לברך על הדבר הזה ולתת את כל הקרדיט לקודמי, שלי, ולאלה שמבצעים את החוק, וזה קצת מן הצדק, קצת מן התיקון של מה שלא היה ממילא צריך להיות מקולקל. קוראים לדבר הזה הגינות, וזה חלק ממנה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אילן גילאון.