קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/70/20; נספחות] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה–2015, של חברי הכנסת מאיר כהן ויאיר לפיד. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מאיר כהן. תשיב שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד. רבותי, אני מבקש משרת המשפטים להיכנס. נא לקרוא לשרת המשפטים. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אדוני השר חיים, שר הרווחה, לפני עוד כמה חברי כנסת העלו את הצעת החוק הזו, בכנסות קודמות, גם בכנסת שאני הייתי שר הרווחה – כמדומני חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת עמיר פרץ. אני מודה ומתוודה שהקשבתי גם לפקידי האוצר וגם ליועצים המשפטיים למיניהם שדיברו על הסכנה שיש בהשפעות הרוחביות של החוק הזה. אני רוצה לומר מה החוק זה אומר. מירב, סגרי את הטלפון ותקשיבי, כי אני שמעתי אותך לפני הבחירות מדברת על כך שזה יהיה הדבר הראשון שאתם תעשו, ולצערי, התנגדו לכך בממשלה, הגם שאנחנו צמצמנו, ואנחנו ניסינו לעשות משהו יותר קטן. יש במדינת ישראל, אדוני השר, אתה יודע את זה, 18,500 אימהות חד-הוריות שבגלל כל מיני סיבות הבעלים לא משלמים את המזונות שלהן, והביטוח הלאומי משלם להן מזונות לילדים. יחד עם זה, הביטוח הלאומי מכריז על המזונות האלה כעל קצבה, ואומר ל-18,270 – בבדיקה שלי מהשבוע שעבר: נכון, אנחנו נותנים לכן מזונות, אבל אם אתן תצאו לעבוד, המזונות האלה ייעלמו; לא רק שייעלמו, אלא החל מ-600 שקלים שאתם תרוויחו, על כל שקל מעבר ל-600 שקלים אתן תשלמו 60 אגורות שינוכו משכרכן. זה באמת סיפור עצוב, סיפור קשה, מה עוד שהסתבר, אדוני השר חיים, ש-72% מהכסף הזה מצליח הביטוח הלאומי לגבות. ואני, לפני שכתבתי את הצעת החוק, הלכתי לביטוח הלאומי - - - זהבה גלאון (מרצ): תודה. מאיר כהן (יש עתיד): אני הרי פתחתי ואמרתי שאת תשאלי את השאלה הזאת, וזהבה גלאון תשאל את השאלה. אמרתי. אני קיבלתי את הצעת החוק, ישבתי עם היועצים המשפטיים. הם היו גדולי המתנגדים, כולל משרד המשפטים, כי הוא אמר – סליחה שאני אומר את זה שוב – או שאנחנו מבטלים את כל הדיסריגרד, או שאנחנו דוחים את החוק הזה. שרת המשפטים איילת שקד: אבל אתה היית שר הרווחה, והיה כאן שר אוצר, ואתה מביא הצעת חוק פרטית בלי עמדת השר. מאיר כהן (יש עתיד): סליחה, אנחנו החלטנו להקציב 52 מיליון שקלים לביטוח הלאומי, בהסכמת הביטוח הלאומי. התפרקה הממשלה – לא יכולנו לעשות את זה. לצערי הגדול, לפני שבועיים, כשהממשלה דחתה, עמדו אנשי הביטוח הלאומי, אותם אנשים שאמרו לי שאין שום בעיה עם זה, כולל היועצים המשפטיים שלהם, ואמרו בממשלה: אנחנו דוחים את ההצעה הזאת. עכשיו, זה לא משחק של כבוד. אם מישהו יבוא ויגיד: אני לוקח את זה – בבקשה. אם מישהו רוצה – שנייה, מירב. מירב בן ארי (כולנו): - - - מאיר כהן (יש עתיד): נכון, אבל בינתיים אני הספקתי לדבר עם השרים שלך, והשרים שלך אמרו: לא, אנחנו נאמנים למה שמשרד המשפטים אומר. ואני אומר לשרים שלך, ואני אומר לכם, שאפשר להביא את הצעת החוק הזאת. אין שום בעיה עם זה. אין שום בעיה עם ההחרגה של אותן 18,270 חד-הוריות. ואין שום סיבה שבעולם ש-52 מיליון שקלים לא יימצאו בתקציב הביטוח הלאומי. טלי פלוסקוב (כולנו): אז אנחנו נשכנע אותם. מאיר כהן (יש עתיד): חבל מאוד שאנחנו דוחים את ההצעה הזאת. ועכשיו, עם כל אלה שמתחשבנים, גברתי השרה, וגם אם נניח שלא פעלנו נכון בכנסת הקודמת, אז מה? אז מה? אז זה אומר שאנחנו נמשיך להתכתש מי היה בסדר ומי לא בסדר? יש אפשרות לתקן את המצב, יש אפשרות להפוך את החיים שלהן לטובים יותר. אנא מכם, עשו את זה. אתם מוכנים לקחת את זה אליכם, אדוני השר? אין שום בעיה. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אתה היית שר הרווחה, נכון? מאיר כהן (יש עתיד): אתה יכול לעשות את זה, חיים. כן. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לצערי, לא קיבלת מספיק כסף כדי לשפר את מצב האזרחים במדינת ישראל. מאיר כהן (יש עתיד): ל-2015 קיבלתי תוספת גדולה, ואני אעשה הכול בשביל שאתה תקבל את 3 - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: - - - גדולה. כשאתה פורט אותה לפרוטות, נתת שקל לזה ושקל להוא – היא עלובה. התוספת היא עלובה, כשאנחנו באים לעזור. כשאנחנו מקבלים תוספת עלובה כזאת, ואנחנו מפרקים אותה לכל הנזקקים, צריך לקבל החלטה מי נזקק יותר. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני השר, אדוני השר, היות שפגשתי את האנשים האלה ואני חי בתוכם, הם באמת נמצאים בתחתית הסולם. האמן לי. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מי? הם או האוטיסטים? האוטיסטים שקמים ואוכלים צואה של עצמם? למי לתת את השירות? זהבה גלאון (מרצ): זה לא פייר. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, רבותי. אדוני השר, אדוני השר. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: - - - למי לתת. היו"ר יצחק וקנין: אדוני השר, חיים כץ, אתה מכיר את התקנות לא פחות טוב ממני. אתה יודע שאתה יכול גם להשיב אם אתה רוצה - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: - - - היו"ר יצחק וקנין: - - כבר אחרי השרה. יש עוד הצעת חוק של זהבה גלאון. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני השר, אני מקווה שלא נגיע למצב שאנחנו נצטרך לשים את האוטיסטים – אני אומר שיש כסף גם לאלה וגם לאלה. ככה הקצבנו בתקציב 2015. תבדוק. ואני אעשה הכול כדי שהבקשות שלך ל-3 מיליארד – וקראתי את מה שאתה מבקש, אני אעשה הכול כדי שאתה תקבל את זה, כי באמת אנחנו חייבים למלא את הכיס, במיוחד במשרד הרווחה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/3/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זהבה גלאון) היו"ר יצחק וקנין: תעלה חברת הכנסת זהבה גלאון, שלה גם כן הצעה דומה. הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח יד ממבחן ההכנסה), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת זהבה גלאון – שלוש דקות לרשותך. נשארו בדיוק שלוש - - - זהבה גלאון (מרצ): כבר הלכו לי שלוש דקות. היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות. זה מה שהשאיר לך חבר הכנסת מאיר כהן. קריאה: - - - זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת - - - היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת גלאון יודעת שאם היא תצטרך עוד דקה אני אתן לה. זהבה גלאון (מרצ): נכון. תודה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעה נכונה, צודקת. הוביל אותה בכנסות קודמות חבר הכנסת עמיר פרץ, מתוך הבנה שכשהמחוקק, בשנת 1972, חוקק את חוק המזונות, המטרה שלו הייתה להבטיח שנשים עם ילדים שלא מצליחות לגבות את המזונות שלהם מבני-הזוג שלהן לשעבר, בית-המשפט בעצם יסייע להן, והוא הטיל על הביטוח הלאומי לגבות את דמי המזונות ולשלם את זה לנשים. נוצר כאן מצב אבסורדי, חברי חברי הכנסת, מזונות האב – שימו לב – נועדו להחליף את ההכנסה שלו בחלוקה המשפחתית. וכשנשים בעצם ביקשו לממש את החוק, התברר להן שהמדינה לא מקיימת את ההבטחה הזאת, והתברר לאותן נשים שאכן הביטוח הלאומי גובה עבורן את המזונות. עכשיו, על מה אנחנו מדברים? על כבשת הרש. תכף אני אתן כמה נתונים. אבל אם הן רוצות גם, למשל, לצאת לעבוד – אנחנו מעודדים נשים שתצאנה לשוק התעסוקה – מתברר שהביטוח הלאומי מתייחס לסכום המזונות שהוא גובה עבור הנשים כאילו מדובר בקצבה, כאילו מדובר בהכנסה. הרי זה דבר לא מתקבל על הדעת. אם הם היו חיים ביחד, האבא והאימא, אם הם לא היו נפרדים או מתגרשים, מישהו היה אומר להם שצריך להפחית את הסכום של האב מההכנסה המשפחתית, מהמחויבות של האב כלפי הילדים שלו? הרי זה מצב בלתי מתקבל על הדעת, חברי חברי הכנסת. ולכן הצעת החוק שלנו, שנימק אותה קודם חבר הכנסת מאיר כהן, והודה שזו הייתה טעות לא לתמוך בתפקידו כשר הרווחה – אני אומרת על זה: מודה ועוזב ירוחם. מאיר כהן (יש עתיד): אני תמכתי. זהבה גלאון (מרצ): אני יודעת. אני יודעת שאתה תמכת. אבל בפועל, ועדת השרים, כשהגשתי את זה בכנסת הקודמת, אמרה לי נייט, כמו שאומרים. ואני אומרת מעבר לזה: מודה ועוזב ירוחם. אני לא מתנגחת. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר כרגע זה לקדם את הצעת החוק. חברי חברי הכנסת, אני רוצה להסב את תשומת לבכם – ברשותך, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני רוצה ששרת המשפטים תשמע את זה. לגבי המשכורת שלהן, שממנה מתחילים לנכות לאישה חלק מתשלום המזונות – המשכורת שלהן היא נמוכה. אני רוצה שתדעו על מה אנחנו מדברים. שימו לב לנתונים; אלה נתונים שקיבלתי עוד מהשר מאיר כהן בזמנו: אישה שמקבלת מזונות יכולה להשתכר עד 5,463 שקלים אם יש לה ילד אחד. אם יש לה שני ילדים היא מקבלת 6,256 שקלים, ואם היא משתכרת, רחמנא ליצלן, יותר מ-8,500 שקלים היא מאבדת את קצבת המזונות. מה זה רלוונטי? היו"ר יצחק וקנין: עוד חצי דקה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני, מה זה רלוונטי? שימו לב, ממוצע מזונות של נשים עובדות עומד על 1,509 שקלים, לעומת 2,169 שקלים לנשים שאינן עובדות. זאת אומרת שזה פער של יותר מ-43%. אדוני, תרשה לי עוד משפט אחד. היו"ר יצחק וקנין: אני הוספתי לך עוד דקה ועוד דקה. זהבה גלאון (מרצ): כן, בסדר, אני מודה לך. היו"ר יצחק וקנין: אבל תסיימי ב-48 שניות. זהבה גלאון (מרצ): כתוצאה מכך, חברי חברי הכנסת, נשים נמנעות מלצאת לעבודה. הן מתקיימות מהסכום הזעום של המזונות. בהרבה מאוד מקרים הן עובדות בעבודה חלקית בשחור, עבודה שלא מאפשרת קידום, לא מאפשרת עלייה בשכר. הנתונים שקיבלתי ממשרד הרווחה, אדוני השר, מוכיחים שרק 45% מהזכאיות למזונות עובדות. זה ברור שזה נתון שקרי. הרבה יותר נשים עובדות. אף אחת לא יכולה לחיות מהסכום שהביטוח הלאומי משלם לה, ובגלל זה הן עובדות בשחור, והן לא צוברות הטבות וביטוח לאומי ופנסיה. וגם המדינה נפגעת, כי גם המעסיק וגם הן לא משלמים מסים כנדרש. ולכן – אני מסיימת באמת, אדוני – הצעת החוק, גם של חבר הכנסת מאיר כהן וגם שלנו, מבקשת לקבוע שלא להכליל את ההכנסה של הזוכה במזונות מהעבודה שלה בחישוב ההכנסות שלה לשם קביעת הזכאות למזונות. תנו לנשים שעברו תהליך קשה של גירושין, תנו לנשים להתפתח, תנו לנשים כבוד, לצבור רצף תעסוקתי, מגיע להן. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. אני מבין שהשר חיים כץ ישיב על שתי הצעות החוק. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שלא יצטייר שיש צד של טובים וצד של רעים. אלה רוצים לעזור לאלמנות, אלה רוצים לפגוע ביתומים. אני לא אומר שום דבר על התקופה שמאיר היה שר הרווחה, אני רואה את האילוצים. אני רואה מה נתנו לרווחה, ושמעתי את האוצר, איך הוא חייך כשביקשתי תוספת של 3 מיליארד. לא ביקשתי תוספת של 3 מיליארד. ביקשתי תוספת של 3 מיליארד, 287 מיליון ו-359,000 שקלים, כשהתוספת מפורטת פר-כל-נזקק, כמה משלמים לחודש, פר-כל-נזקק. ונתתי להם את כל הדרישה שלי, ואמרתי להם: זה מה אני צריך. ואם לא מתאים לכם, תבחרו למי לא לתת. יש שם ילדים בפוסט-טראומה, ויש שם בעיית הדיסריגרד, ויש שם בעיות מטורפות של מצוקה, של ילדות במצוקה, של משפחות אומנה, של חוק האוטיסטים. רק חוק האוטיסטים – 550 מיליון. זה כל מה שקיבלת בשביל 2015, חוק אחד, אחד. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא. 350 מוכנים לתת בלי חוק. ואנחנו רוצים חוק. אז זה לבוא לפה – אתם באים ואומרים, ואתם תובעים. אחד הדברים הראשונים שישבתי עליו עם האוצר זה הדיסריגרד, לא רק למזונות; גם לנכים, גם למוגבלים, שמשלמים 70% על כל שקל מס. ואין שום סיבה שזה יקרה אם אנחנו רוצים להוציא אותם למעגל העבודה. ואני קיבלתי משרד מתוך רצון, ואני רציתי ללכת למשרד הזה, והעליתי את כל רשימת הדרישות שמסתכמות, מאיר, להערכתי, ב-3 מיליארד, 287 מיליון ו-359,000 שקלים, ומפורטות בהוצאה לחודש פר-כל-נזקק. יש מיליון ו-300,000 איש מטופלים במשרד הרווחה. אז אנחנו יושבים פה, וזה בסדר, אבל אני רוצה בדיוק כמוך. ואני יושב עכשיו על תקציב שייגמר – אני יודע? אני מקווה שיביאו את התקציב עד סוף חודש יולי לממשלה, ואני אראה את סדר העדיפויות. אני מאוד מעריך את מה שעשית, ואני גם מוכן לקרוא לך וגם לזהבה, ולהגיד לך: תבחר באיזה אוכלוסיות אנחנו נוגעים קודם במה שהשגנו. אני מקווה שאני אצא כשכל תאוותי בידי. הייתי עכשיו בכנס שזהבה עשתה להעלאת גיל פרישה של נשים. זהבה ושלי. העלאת גיל פרישה לנשים. אמרתי: אני מתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים. אמרו לי: למה אתה מתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים? אמרתי: אני אגיד לך למה אני מתנגד להעלאת גיל פרישה לנשים. יש שני סוגי פנסיה במשק הישראלי. יש הקרנות הוותיקות של אנשים שהתחילו לעבוד לפני ינואר 1995, והם צברו אחוזים, והם קופה סגורה. והנשים, יש להן שם יש זכות לעבוד עד גיל 67, והן מקבלות בונוס של 1% נוסף בצבירה על כל שנה שהן עובדות מעל גיל 62. זאת אומרת, אם אני מעלה להן את גיל הפרישה, אז אני פוגע להן בבונוס. זה – 1. עד 62 לא פוגע להן. עד 62 הן צוברות רגיל, 2% לשנה. אם הן ממשיכות לעבוד, על כל שנת עבודה הן מקבלות עוד 1% צבירה לפנסיה. עוד 1%. זאת אומרת, מ-62 יש להן אופציה לחמש שנים. אני מעלה את גיל הפרישה, מה אני יוצר? אני יוצר מצב שאני לוקח מהן 1% פרמיה לשנה, כשהסטטיסטיקה אומרת שהנשים בקופות הוותיקות פורשות בגיל 65 מרצונן. יש הקופות החדשות. מה זה הקופות החדשות? קופות שנפתחו בינואר 1995 – מאיר, אני מסביר לך עכשיו למה לא – קופות שנפתחו בינואר 1995, זאת אומרת לפני 20 שנה. אנשים נכנסו למעגל העבודה לפני 20 שנה. בואו נגיד שהם נכנסו בגיל 25, עכשיו הם בני 45. הגיל הממוצע שם 40. אם הגיל הממוצע שם הוא 40, למה אני צריך להעלות היום את גיל הפרישה? אם אני מעלה את גיל הפרישה על אפקט שאני אקבל בעוד 20 שנה – במיקרו יש אנשים שנכנסו, נפלטו מהעבודה ונכנסו בגיל 50, והם הגיעו לקטע הזה, והם הגיעו. אבל במקרו, בגדול, אין. ומה הסיבה? בכל שנה נכנסות למעגל מקבלות הקצבה כ-40,000 נשים. 40,000 נשים עולות מדרג שנתי. 40,000 נשים לפי 1,500 שקל לחודש זה 60 מיליון. זאת אומרת שהביטוח הלאומי חוסך בזה שהוא דוחה את גיל הפרישה 720 מיליון שקל לשנה בערך. זה הפועל היוצא של דחיית גיל הפרישה. ואז אני בא ואומר: אני מתנגד להעלאת גיל הפרישה. למה אני מתנגד? כי לא מספרים את הבעיה כמו שהיא. שיבוא הביטוח הלאומי ויגיד: תשמעו, תוחלת החיים עלתה. אנחנו עולים בקצב גדול. אנחנו נמצאים בגירעון. אנחנו רוצים להעלות את הקצבאות. אנחנו רוצים לשנות את הדיסריגרד לא רק באלה של המזונות, בכולם. הדיסריגרד הנמוך הזה, של 600 שקל בתקרה, או 680 שקל בתקרה, מונע מאנשים לצאת לעבודה. נותן לאנשים לעבוד בשחור, לא לדווח - - זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: - - משאיר את הכול בבית. אז יש לנו זה, ויש לנו הנכים, ויש לנו הילדים במצוקה. קיבלתי את ועדת העבודה והרווחה – את ועדת העבודה. ועדת העבודה – היה מזמן. קיבלתי את תיק הרווחה. היו"ר יצחק וקנין: כנראה אדוני מתגעגע לוועדה. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: גם, קצת. תשמע, אהבה גדולה. תשמע, שש שנים זו אהבה גדולה. אנחנו צריכים לקבל החלטות. אז אתם באים, חברי הכנסת – הצד הטוב שבעניין. אני אצביע נגד, אני מקווה שלא תצביעו ותחכו להצעת חוק ממשלתית, כי חייבת לבוא, על דיסריגרד מלא, לא רק למזונות. זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא רק למזונות. זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא, הצעת החוק הזאת תבוא. זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: תשמעי, אין - - - מאיר כהן (יש עתיד): על כל - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: ודאי. למה לא? כמה אנשים כאלה יש לנו? כל אחד, כשאנחנו נוגעים בדיסריגרד, צריך להעלות אותו לשכר מינימום. מאיר כהן (יש עתיד): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אבל אנשים לא יוצאים לעבודה, הם מרמים אותך. אם אתה רוצה להוציא חרדים, נזקקים ועניים לעבודה, אתה חייב - - - מאיר כהן (יש עתיד): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא טעיתי. שמע, אני באתי לשם בשביל לנסות לעזור לאוכלוסיות המוחלשות. בשביל זה באתי לשם. בשביל זה אני יושב שם. אני רוצה להמשיך שם את מה שעשינו בוועדת העבודה והרווחה. לך אני לא צריך לספר את המצוקות. לא צריך לספר כמה אני רוצה לשפץ פנימיות. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): זה יהיה? זה יהיה? שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כן, זה יהיה. השאלה אם להביא קצת יותר כסף ולשפץ יותר מ-40 בשנה, של אנשים אחרי פוסט-טראומה, שנמצאים במצוקה ובפנימייה שאי-אפשר לחיות בה. מה, אנחנו לא רוצים לעזור לניצולי השואה? עכשיו אני הולך להוציא כסף בשביל לבדוק מי באמת צריך שם כסף, לא לשלם למי שיש לו? אבא שלי, עליו השלום, לא היה צריך שייתנו לו תוספת. אבל יש כאלה שכן צריכים. וצריך למפות את המגרש. ומה, אנחנו לא רוצים להעלות את קצבאות הזיקנה לאלה שמקבלים הבטחת הכנסה? חייבים, נכון? חייב. אז מאיפה אני אקח את הכסף? בוא, תגיד לי. ואני לא – היית שם. מאיר כהן (יש עתיד): בתקציב 2015 היה 300 מיליון - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מה אני אעשה עם 300 מיליון כשאני צריך 3 מיליארד, 287 מיליון ו-359,000 שקלים? מאיר כהן (יש עתיד): אתה יודע יותר טוב ממני. 130 - - - עשית בשש שנים, צריך להתחיל ממשהו. - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אנחנו מתחילים עם הבעיה האתיופית, ואנחנו מקציבים 1.80 שקל לבן-אדם לחודש. זה נראה לך סביר? מאיר כהן (יש עתיד): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אנחנו רוצים לעזור ליוצאי אתיופיה. היו"ר יצחק וקנין: אדוני, אני חושב שצריך להתחיל להתכנס. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: זה נראה לך סביר? כשאני לוקח 100,000 יוצאי אתיופיה – ולשמחתי, לא כולם נזקקים – ומוקצבים לפעילות 30 מיליון. תחלק את זה ל-100,000 ול-12 חודשים, ותראה שאנחנו נותנים 20 שקל לאחד. זהבה וגם מאיר, אני לא רוצה להצביע נגדכם. תאמיני לי, אני לא רוצה להצביע נגדכם. אני מבקש שתמשכו את הצעת החוק. תמשכו את הצעת החוק ונרוץ - - - זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני לא יודע להתחייב. אנחנו יוצאים לפגרה עכשיו. זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני לא רוצה להתחייב. תמשכו את הצעת החוק - - היו"ר יצחק וקנין: אני מבקש שתקבלו את ההצעה. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: - - אל תיתנו לי להצביע נגדה. היו"ר יצחק וקנין: אדוני, חבר הכנסת מאיר כהן, וגם זהבה גלאון, אני חושב שתקבלו את ההצעה של השר. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: תודה. זהבה גלאון (מרצ): - - - היו"ר יצחק וקנין: אני ארשה לךְ לדבר. יש אפשרות גם לך, חבר הכנסת מאיר כהן, אם תרצה, או שזהבה תסכם את זה. אוקיי, חברת הכנסת זהבה גלאון. שלוש דקות. אני מציע שתקבלי את ההצעה של השר. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, הדברים שלי נאמרים גם בשמו של חבר הכנסת מאיר כהן. אנחנו מעריכים את היוזמה של השר, את היוזמה הכוללת של השר. אנחנו נענים להצעה שלך. אנחנו מבקשים, אדוני, אם זה בסדר מבחינתך, שתגיד: תנו לנו שלושה חודשים. תנו לי. תנו לי שלושה חודשים. אנחנו נכונים למשא-ומתן אתך. עצם הקביעה של לוח-זמנים, אני חושבת, תכניס גם אותך לסד של התנהלות. אנחנו מכבדים את הבקשה שלך, אנחנו תומכים בה. תאפשר לנו מהיום, 1 ביולי – מתי חוזרים מהפגרה? אתה יודע מה? - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: - - - זהבה גלאון (מרצ): - - אז בחזרה מהפגרה. היו"ר יצחק וקנין: חודש אחרי החזרה מהפגרה. זהבה גלאון (מרצ): חודש אחרי החזרה מהפגרה, אדוני - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: יש לנו חודש אחרי התקציב, זאת אומרת סוף השנה. בואו נראה איפה התקציב - - - זהבה גלאון (מרצ): בסדר, אז אני מסכמת: חודש אחרי התקציב, חודש אחרי החזרה מהפגרה השר יתמוך במהלך שלנו לקדם את הסוגיה הכל-כך כואבת. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני מכבד את מילותי. זהבה גלאון (מרצ): לא יפה. היו"ר יצחק וקנין: תודה. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא, לא, אני מכבד את מילותי. מאחר שאני מכבד את מילותי, ואני גם לא אשנה מילה ממה שאני אומר – קודם כול, זהבה, אני אעשה כמיטב יכולתי לפתור את הבעיה הזאת, כי הבעיה הזאת היא לא נורמלית. אם אנחנו רוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה, היא לא נורמלית. אני אעשה כמיטב יכולתי לעמוד במה שביקשת עד סוף שנת - - - היו"ר יצחק וקנין: 31 בנובמבר. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא, עד סוף שנת 2015, 31 בדצמבר. אני מקווה שנבוא כולנו שבעי רצון. בכל אופן, אני מבטיח לך שאני אשב אתך - - - זהבה גלאון (מרצ): - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אוקיי. מאחר שהם מסכימים, אז לא תהיה הצבעה. אני מודה לכם. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, לא תתקיים הצבעה על שני החוקים, גם של חבר הכנסת מאיר כהן וגם של זהבה גלאון. הצבעה תתקיים במועד אחר, בהסכמת המציעים ובהסכמת הממשלה. תודה, רבותי.