קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הקמת מרכזי מיצוי זכויות), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/309/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו מתקדמים בסדר-היום: הצעת חוק פ/309, הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הקמת מרכזי מיצוי זכויות), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת יואל חסון. ישיב אחריו שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ. יש עשר דקות לרשות אדוני. יואל חסון (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שרי הממשלה, ראש הממשלה, הצעת החוק שלי באה לטפל אחת ולתמיד באחת הבעיות הגדולות שקיימות במדינת ישראל בתחום החברתי, וזה הנושא של מיצוי זכויות של האזרחים אל מול רשויות המדינה. רשויות המדינה – בדרך כלל או בעיקר מדובר בביטוח הלאומי, שהיום חלק גדול מאוד מהאזרחים נאלץ לקבל סיוע בתשלום על מנת למצות את הזכויות שלו מול הביטוח הלאומי או מול גופים מסוימים. אנחנו מכירים, אגב, את החברות שעוסקות בתחומים האלה. יש עכשיו הצעת חוק חשובה של חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שעברה ומתקדמת בכנסת, לגבי הגבלת העמלות שהחברות האלה יכולות לגבות, והדבר הזה הוא בהחלט התקדמות חשובה. אבל אנחנו, בעיני, צריכים להגיע למצב שבו רשויות המדינה עצמן, הן עצמן מקימות מרכזים שיסייעו לאזרח למצות הזכויות שלו. מיצוי הזכויות באופן כזה בוודאי יחסוך לאזרח כסף, ולדעתי בסופו של דבר יסייע מאוד גם לביטוח הלאומי ולרשויות המדינה. אני מבין ששר הרווחה, השר כץ, בוחן את הנושאים הללו. אני יודע שהוא בודק את הדברים האלו, אני יודע שיש לו כוונה לעשות כל מיני מקרי בדיקה ולראות איך אפשר לטפל בסוגיה, ואני מבין, לצערי, שהממשלה לא תומכת בחוק שלי. אז אני בכל זאת אעשה הצבעה, אבל אני, אדוני היושב-ראש, רוצה לומר מילה על השר. אני סומך על השר הזה שהוא מכיר את הבעיות של הביטוח הלאומי, אני סומך עליו שהוא יודע במה לטפל, ולכן אני רוצה שהחוק הזה היום, גם אם הוא נופל, יעלה להצבעה. אבל עוד חצי שנה החוק הזה יעלה שוב, ובחצי השנה הזאת נוכל לראות אם הממשלה באמת פעלה לכיוון הזה של הקמת מרכזי מיצוי זכויות בחסות המדינה, בניהול המדינה, מה שיאפשר לציבור באמת נגישות חשובה ומיצוי זכויות כפי שאזרחים צריכים. אגב, ככל שהזכויות ימוצו בצורה ההגונה ביותר, כך יהיה מצב שיתפנה כסף לתת למי שבאמת מגיע לו, ולא לכל מיני כאלה שלפעמים לא מגיע להם אבל בחסות של ייעוץ כזה או אחר מקבלים את הזכויות. אבל אני רוצה בינתיים גם לדבר על נושא אחר. היום, הבוקר, שמעתי את אחד ממנהיגי הציונות הדתית, הרב אלי סדן, מהמכינה הקדם-צבאית עלי, שהפגין נגד אוזלת היד אל מול הפיגועים האחרונים, אוזלת היד של הממשלה. הוא אמר: יש אלף ואחת שיטות נגד פיגועים, והציע לבנות 100 או 200 יחידות דיור בשטחים. אחריו עלה לשידור הרב אלי בן-דהן, שעד כמה שאני זוכר מכהן בתפקיד סגן שר הביטחון - - - ציפי לבני (המחנה הציוני): גם שר הביטחון - - - יואל חסון (המחנה הציוני): אוקיי. אז סגן שר הביטחון אמר: נמנע את הפיגוע הבא אם נעשה בנייה בהתיישבות ונראה לפלסטינים שזה לא משתלם. אם נעשה את זה מייד, אין ספק שהם יבינו את הקשר בין פיגוע לבין עונש, וזה יעזור והם לא יעשו פיגועים יותר. קודם כול, במסגרת הבהרת הסמכויות, ראוי אולי שנקרא לסגן השר הזה "סגן השר למשרד הבינוי", כי בביטחון, אדוני, סגן שר הביטחון לא מבין. ועכשיו אני חייב לשאול: תגידו לי - - - ינון מגל (הבית היהודי): - - - הביטחון - - - יואל חסון (המחנה הציוני): תגיד לי אתה, חבר הכנסת מגל: אתם השתגעתם? אתם באמת מתכוונים למה שאמרתם? התשובה לטרור היא הצבת קרוונים בחוות-גלעד או ברמת-מגרון? זה הפתרון שמציע סגן שר הביטחון? איבדתם את השפיות, איבדתם את המצפן הערכי שלכם, קידשתם את האדמה על-פני החיים, וזו לא רק קלישאה. אתם מתמחרים את נפגעי הפיגועים פשוטו כמשמעו: פצוע קל – 50 קרוונים ברמת-שלמה; פצוע אנוש – 120 קרווילות בגבעת-אסף; ישראלי שנרצח בפיגוע זה כבר ממש יוקרתי – נשים עליו 200 יחידות דיור בחוות-סקאלי. איפה המנהיגות? איפה היוזמה שלכם? רבין – רבין, האיש שאתם אוהבים לתקוף, וגם אני תקפתי בעבר – רבין דרש לשבור למחבלים את העצמות; שרון נכנס לקני המחבלים ב"חומת מגן", ואהוד ברק לא חשב פעמיים לפני שנלחם ב"חמאס" בעזה. אבל אתם, אתם מברברים בתקשורת – בבוקר, בערב; אתם משחררים אלפי מחבלים עם דם על הידיים; אתם, אתם משחררים מחבלים עם דם על הידיים, בוכים על קברי הנרצחים ובערב ממירים את הדם שנשפך ליחידות דיור. אתם קואליציה רופסת, שאוזלת יד היא מחמאה עבורה ביחס לאימפוטנציה המדינית שלכם. תיאבקו בטרור, תיאבקו בטרור באמת, תגנו על תושבי המדינה, תפסיקו לתעתע בציבור ולמכור לו את השקר הזה שבנייה מונעת טרור. ככה לא מנצחים, ככה מפסידים גם למחבלים וגם בקרב על מעמדה של ישראל בעולם. הרב סדן עוד הגדיל וטען שנתניהו רודף אחרי יתושים במקום לייבש את ביצת הטרור. המומחה הגדול לביטחון, הרב סדן, טוען כי את הטרור נכניע עם 100 יחידות דיור נוספות. ינון מגל (הבית היהודי): אתה המומחה. אתה המומחה. יואל חסון (המחנה הציוני): ואני אומר לך, חבר הכנסת מגל, כבוד הרב וגם כבוד סגן השר, אתם לא מבקשים לייבש את ביצת הטרור, אתם מבקשים להטביע את ישראל בביצת הטרור. אתם גוררים אותנו אל תוך הפלסטינים, מבקשים להציף את מדינת ישראל במיליונים של פלסטינים ולטשטש כל גבול בינינו לבין המדינה הפלסטינית העתידית. ינון מגל (הבית היהודי): מה קרה לך? יואל חסון (המחנה הציוני): סגן שר הביטחון, אדוני, הניח הבוקר מטען חבלה תחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. פצצת הזמן הזאת מתקתקת, וכשהיא תתפוצץ לא תהיה קרקע יציבה לריבונות הישראלית בארץ-ישראל. מרוב מאחזים לא נשים לב שבעוד כמה שנים מספר הפלסטינים יהיה גדול ממספר היהודים בין הירדן לים. הגיע הזמן שתבינו שהבעיה היא דמוגרפית, הגיע הזמן שתבינו שאם לא נעשה הפרדה בינינו לבין הפלסטינים נקבל מדינה דו-לאומית, שבה העם היהודי יאבד את הרוב שלו. זאת האמת, מזה צריך לחשוש, זאת הסכנה שעומדת בפנינו, חברי הקואליציה. הגיע הזמן שתבינו – אתם גם לא מבינים בטרור, חבר הכנסת מגל, אתם גם לא יודעים לטפל בו, אתם גם מסכנים את קיומה של מדינת ישראל בצורה שנאבד את הרוב היהודי. ינון מגל (הבית היהודי): מה קרה לך? יואל חסון (המחנה הציוני): אתם גם מאבדים את היכולת שלנו לשמור על ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, אתם מסכנים את הקיום שלנו. זאת האמת. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): כואב לשמוע את האמת? הגיע הזמן שתדעו את זה. מה קרה? אתם מקדמים מדינה ישראלית–פלסטינית. אתם רוצים את אבו מאזן לא ראש הרשות אלא שר האוצר במדינת ישראל – ותקבלו אותו; אתם רוצים את ח'אלד משעל שר הבינוי – אתם תקבלו אותו. קריאה: - - - יואל חסון (המחנה הציוני): חבר הכנסת בר, הרי - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברים. חבר הכנסת בר, תן לחברך למפלגה להמשיך. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): גם אתה צריך לשמוע את זה, אדוני היושב-ראש. גם אתה מקדם את זה. מיקי לוי (יש עתיד): זה פטנט טוב, לתת - - - יואל חסון (המחנה הציוני): הרי בלשון שלכם - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אפילו השמאל הקיצוני - - - יואל חסון (המחנה הציוני): הרי בלשון שלכם - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתם לקחתם את השמאל - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברי הכנסת, בואו ניתן לחבר הכנסת חסון להמשיך. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - - ינון מגל (הבית היהודי): בעזה זה הצליח. יואל חסון (המחנה הציוני): הרי ברצון שלכם - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברי הכנסת. ינון מגל (הבית היהודי): בעזה זה הצליח. יואל חסון (המחנה הציוני): הרי ברצון שלכם לשמור פה על כל פיסת ארץ, ועל כל פיסטין ועל כל גבעה, אתם מסכנים גם את האחיזה שלנו בגושי ההתיישבות, באריאל, בגוש-עציון, בכל המקומות שאנחנו ניאבק שיישארו בישראל בכל הסדר מדיני. אתם גם מסכנים את ריבונותה של ירושלים. אתם בסופו של דבר מטילים סימן שאלה ענק על קיומנו כמדינה יהודית. הרי מה תרצו שיקרה כאן, חבר הכנסת מגל וחברי בקואליציה? שהתמונה הזאת יום אחד יהיה בה פרצופו של יאסר ערפאת? זה מה שאתה רוצה כאן? אתה רוצה 61 פלסטינים יושבים כאן במליאה ושאתה איבדת את הרוב היהודי? הכול כדי להישאר בגבעת-לבונה או בשקר כלשהו? זה מה שאתם רוצים? וממשיכים להגיד לציבור הישראלי שאין סכנה, ואין פרטנר, ושום דבר לא דחוף. אז זה מאוד דחוף, וההפרדה הזאת דחופה, וההפרדה הזאת קריטית – קודם כול לנו, היהודים; קודם כול, כדי לשמור את ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. אז אנחנו נשמור על ישראל, נשמור על האינטרסים שלה. אנחנו גם ניאבק בטרור הרבה יותר טוב מכם, כי אתם טובים בדיבורים ואתם מסכנים את קיומה של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת חסון. שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר כץ, אתה מתכבד להשיב על ההצעה. אדוני לא חייב להשיב על הכול, אבל אדוני יכול. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת יואל חסון, למה אתה רוצה שאני אתייחס, למיצוי זכויות? יואל חסון (המחנה הציוני): למה שאתה רוצה. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: למה שאני רוצה? אז אני רוצה להגיד לך שהביטוח הלאומי חושב שמה שאתה – בהצעת החוק המקורית, לא מה שדיברת בזוטות; אני שם את כל הזוטות בצד ואני הולך ללב-לבו של העניין, למה שהגשת בהצעת החוק. יואל חסון (המחנה הציוני): אני מדבר על החיים עצמם. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כן, בחיים עצמם גם הביטוח הלאומי חושב שלא יכול להיות שתעבור שנה ויישארו בקופה כ-3 מיליארד שקל שאנשים לא לקחו כי הם לא ידעו שמגיע להם. זה לא סביר וזה לא בסדר. ואני, בנקודות שישבתי עם הביטוח הלאומי – ישבתי עם הביטוח הלאומי ואמרתי להם, תשמעו, יש כמה דברים שאנחנו צריכים לגעת בהם. האחד זה הוועדות הרפואיות וועדות הערר. ביטוח לאומי – אני אתן לך תשובה, אתה דיברת על דברים גדולים, אני אדבר אתך על דברים קטנים – הביטוח הלאומי עושה בערך 300,000 ועדות בשנה. אם אתה לוקח את זה ומוריד שבתות וחגים וימי שישי, זה 1,500 ועדות ביום. זה מטורף. מטורף. זה מהווה פרנסה לעובדים שם, כי הם מזכירי ועדות. אין להם ברירה, הם צריכים לקבל פרנסה, כי העובדים במגזר הציבורי לא מתפרנסים כראוי; 60% מהעובדים במגזר הציבורי מקבלים השלמת הכנסה – השלמה לשכר מינימום. זאת אומרת, מקבעים אותם לכל החיים לשכר מינימום. כי אם הוא מקבל 1,000 שקל פחות, כהשלמה, אחרי שנה הוא מקבל תוספת ותק של 1%, מורידים לו 1,000 שקל. אז הוא מקבל 800 שקלים, 900 שקלים – עד שזה מתאזן. אחת הדרישות שלי הייתה לפתוח מרכזים של מיצוי זכויות, ואכן הם התחילו בפיילוט, קוראים לו – אני לא רואה את השם – "יד מכוונת", או משהו כזה – פרויקט של "יד מכוונת" כפרויקט התחלתי לפתור את הבעיה שאתה העלית. הצעת החוק שלך היא טובה, היא מעולה. מעולה. ואנחנו עובדים על זה. אנחנו עובדים על זה, ויכול להיות שנפתור את זה בתקציב שייגמר בעוד חודש. זו המטרה שלי. אני אומר לך כמו שאמרתי לחברי הכנסת זהבה גלאון ומאיר כהן, אל תבקשו להצביע על החוק. בואו נמשוך את זה עד 31 בדצמבר, נראה מה אנחנו עושים. אם אנחנו פותרים את זה בתקציב – כי זה צריך להיות. אני מסכים אתך שלא יכול להיות שיישארו בביטוח הלאומי 3 מיליארד שקל של אנשים שמגיע להם והם לא לקחו כי הם לא ידעו. יואל חסון (המחנה הציוני): מה אתה מציע לי בעצם? שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני מציע לא להצביע היום, לחכות עד 31 בדצמבר. אל תיתן לי להצביע נגדך ולהפיל לך את החוק. יואל חסון (המחנה הציוני): טוב. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מאה אחוז, הוא מקבל את זה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אז ההצבעה תהיה במועד אחר. ההצבעה נדחתה למועד אחר בהסכמת המציע, חבר הכנסת חסון.