קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עמה קלון) (תיקוני חקיקה), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/476/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עמה קלון) (תיקוני חקיקה), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת יאיר לפיד. צריך לציין שתהיה כאן הצבעה שמית. בבקשה, אדוני, עשר דקות. יאיר לפיד (יש עתיד): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני נמצא במצב המוזר שבו אני מעלה הצעת חוק שהלוואי שלא הייתי צריך להעלות אותה, הלוואי שהייתה מיותרת והלוואי שברור היה לכל אזרח ישראלי שלא ייתכן מצב שאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, שהוא עבריין פלילי לשעבר – הוא לא יכול להיות שר, חבר כנסת או ראש עיר. לצערי, זה לא מספיק ברור לבית הזה. לעתים נדמה לי שכשאנחנו הולכים פה במסדרונות הממוזגים, כשמסתכלים עלינו מהקירות בן-גוריון ובגין ודיין ורבין, אנחנו לא מודעים מספיק לעוצמת הטינה שיש בציבור כלפי הכנסת, כלפי הממשלה, כלפי השירות הציבורי. כולנו מסומנים מראש כמושחתים, כגנבים, כעבריינים, כלוקחי שוחד, כמי שבאו לבית הזה לא בשביל לשרת את הציבור אלא בשביל ליהנות ממנו. כולנו מסומנים מראש כאנשים שלא פועלים לטובת העניין אלא לטובת עצמם. וכשמביאים חוק כזה יש פה התנגדות בתוך הבית, כאילו זה סביר שישבו פה עבריינים מורשעים, ליד בור השמנת הגדול ביותר של מדינת ישראל. יהיו אנשים שינסו להפוך את החוק הזה לסיבוב נוסף ביני לבין השר דרעי. הנושא חשוב מדי, זה לא סיבוב נוסף ביני לבין השר דרעי, וגם לא חסרות דוגמאות אחרות. בבית-הכלא שלנו ישבו או יושבים או ישבו נשיא, בנו של ראש ממשלה, שר אוצר, שר פנים, ראש ממשלה אחד כבר הורשע, ראשי עיר, חברי כנסת, נבחרי ציבור. הציבור לא לא-יודע מי נמצא ב"מעשיהו" או ברמלה בכל אחד מבתי-הכלא של מדינת ישראל; הוא לא לא-שם-לב למה הוביל אותם לשם. ברוב מדינות העולם אין חוק כזה פשוט מפני שברוב מדינות העולם לא היה עולה בדעתו של אף אדם שאדם יכול להיות איש ציבור, להיות מורשע בפלילים, להישלח לבית-סוהר, ואז להגיד שבא לו לחזור. רק פה הכול כבר כשר והכול אפשרי, אז צריך חוק. אני לא אומר, חלילה, שאדם שישב בבית-הסוהר לא צריך ויכול לבנות מחדש את חייו – יבורך. אבל כמו שלא יכול להיות שאתי אלון תשוחרר מן הכלא ותחזור לעבוד דווקא בבנק ליד הכספת, כך אנשים שהורשעו בעבירה שיש עמה קלון לא יכולים לחזור לבית הזה, לא יכולים לחזור לבניין הממשלה, לא יכולים לחזור ללשכת ראש העיר. זה לא סביר ולא תקין. לא יכול להיות שהנהג של השר לא יכול להיות נהג אם הוא עבריין מורשע, אבל השר כן יכול להיות שר אם הוא עבריין מורשע. יש משהו שלא מסתדר, לא בהיגיון הציבורי, לא בניקיון הציבורי, וזו הסיבה שאנחנו מסתובבים עם הזעקה הזאת, שחזרה אל חיינו, שנקראת: מושחתים, נמאסתם. מקומכם לא בבית הזה. בשמות פרק י"ח כתוב: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים, אנשי אמת שנאי בצע". אלה האנשים שיכולים וצריכים לכהן בבית הזה, לא עבריינים מורשעים. אני מבקש מן הכנסת להעביר את הצעת החוק. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד.