קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/922).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר שי פירון:
עכשיו אנחנו עוברים לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015. יציג את החוק לקריאה ראשונה סגן שר הביטחון חבר הכנסת הרב אלי בן-דהן, בבקשה.
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:
אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור המליאה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015.
שלושה עניינים נכללים בתיקון זה, והם מיועדים לשיפור תהליכי העבודה במשרד הביטחון, הקלה בנטל המינהלי ובחסמים הביורוקרטיים על היצואנים בתחום הרישוי והפיקוח על היצוא הביטחוני.
ראשית, מתן סמכות לעובד בכיר נוסף של האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון לחתום על רישיונות לפי החוק. מאחר שכיום רק מנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני מוסמכים לכך, הדבר ייעל את תהליכי העבודה. מדובר בעשרות-אלפי רישיונות בשנה מכל הסוגים, קרוב ל-60,000 רישיונות.
שנית, הבהרה כי בכל הנוגע למקרים שבהם יצואן פטור מחובת קבלת רישיונות שיווק ביטחוני, יצוא ביטחוני, יצוא של ציוד ביטחוני במעבר ורישיון תיווך לעסקאות בשני צדדים שלישיים שהם גורמי חוץ, שר הביטחון רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהתקיים כל הרכיבים המנויים בהם, העסקה הכפופה לחובת הרישוי תהיה פטורה מהרישוי בסעיף האמור, ללא צורך בפנייה פרטנית לכל פעולה.
שלישית, לאור הרחבת מספר בעלי הסמכות למתן רישיונות בחוק, נקבע כי בכל הנוגע לסמכות הטלת הקנסות האזרחיים והעיצומים הכספיים, תהיה זו נתונה בלעדית לראש האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שהוסמך לכך על-ידי מנכ"ל משרד הביטחון.
אציין כי ההצעה פורסמה כבר בשלהי הכנסת התשע-עשרה אך לא קודמה בשל התפזרותה, וכעת היא מובאת שנית.
אני מבקש כי המליאה תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעבירה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה. לא מדברים? רגע. שנייה, אנחנו נבדוק את רשימת הדוברים – אם המחנה הציוני מוותר. אייל בן ראובן – מוותר; מאיר כהן – אינו נוכח; חיים ילין – אינו נוכח; יוסי יונה – אינו נוכח; אראל מרגלית – אמרו שלא מדברים; דב חנין – אינו נוכח; מנואל טרכטנברג – לא מדברים, מוותר; נחמן שי – מוותר; עמר בר-לב – גם הוא המחנה הציוני, נכון? מיקי רוזנטל – גם לא; אחמד טיבי – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; יעל גרמן – אינה נוכחת. ישראל אייכלר, אתה מעוניין לדבר בנושא החוק? יופי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. חמש דקות, אדוני, שלך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, השעה מאוחרת, ולכן אני לא רוצה לעכב את הנואמים הבאים ואת חברי הכנסת, אבל אני רוצה לומר שכאשר אנחנו רואים את כל מה שקורה באזור, ואנחנו יושבים פה ומתווכחים על הגז העתידי, וכל אחד צופה מה יהיה בעוד עשר שנים, בעוד 30 שנה, 50 שנה, אנחנו צריכים לחזור ולומר מהו הביטחון האמיתי שיש לנו, גם הכלכלי, גם החברתי - - -
קריאה:
הכול משמים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הכול משמים.
אילן גילאון (מרצ):
- - -
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מנחם בגין, זיכרונו לברכה, היה אומר: את המובן מאליו צריך לומר. נכון שזה מובן מאליו, שהכול משמים, אבל צריך לחזור ולהזכיר, כי היום קיבלתי איזו ידיעה שיש איזה ארגון, שאני לא אקרא בשמו, כדי לא לעורר פה דובים, שכתב שיש עוול גדול כלפי משפחות המרצחים שרצחו בבתי-הכנסת בהר-נוף, שרוצים לגרש אותן מירושלים: צריך לזכור, עם כל הכאב, שגם בני משפחות המרצחים חפים מפשע. ואת זה כתב ארגון שממומן ומדובר בו הרבה פה בבניין. שאלו אותי על זה ברדיו, מה אני אומר על הדבר הזה, ואני רוצה לומר לכם מה שאמרתי שם. אמרתי שאם כתב את זה ערבי, פלסטיני, אני מבין אותו. הוא במאבק, הוא במלחמה, הוא חושב שהארץ שלו, הוא חושב שאנחנו ליסטים, כמו שאומר רש"י, שאנחנו גזלנים, בארץ הזאת. אבל אם כתב את זה יהודי, והוא משווה בין מי שבא לרצוח ומשפחתו לבין מי שנרצח ומשפחתו – זה מראה על ריחוק והתנתקות נוראים, שאי-אפשר להסביר אותם אלא בדבר אחד.
בפרשת השבוע הקודמת, בחוקת התורה, בפרה אדומה, נאמר: חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה. אז מי שלא מערער על חוקת התורה יכול להגיד בבירור: ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל, כי כך קבע הבורא, והוא שומר עלינו, והוא מגן עלינו, ובגלל זה אנחנו נמצאים באופן בלתי טבעי בארץ הזאת מאז שחר ההיסטוריה עד היום הזה. אבל מי שמערער על החוקה הזאת בעצם מערער על זכות קיומנו. ומי שמאוד מערער על זכות קיומנו בארץ הזאת גם מערער על תחושת הסולידריות המינימלית של יהודי, שלא יוכל להשוות את הרוצח שרצח חפים מפשע ובני משפחותיהם – להשוות את משפחת הרוצחים למשפחת הנרצחים.
זאת התנתקות נוראה, שמתחילה בערעור על חוקת התורה, ואנחנו צריכים ללמוד את הדבר הזה כדי להבין שאנחנו לא נמצאים פה דור אחד, יהיו פה גם הדורות הבאים, ואנחנו מעבירים להם מסרים. אם המסר יהיה שאנחנו דבקים בחוקת התורה, אנחנו דבקים בקדוש-ברוך-הוא, שהוא ברא את העולם והוא ברא כל אדם, שנברא בצלם – אני לא אתן לקחת את צלם האלוקים לשימוש לכל מיני גורמים שמשתמשים בזה הפוך. אם אנחנו נחנך את הילדים שזה מה שנותן לנו את החיות, גם נוכל להעביר את הלפיד, את אש האמונה בצדקתנו, בקיומנו. אם חלילה מנתקים את הדור הצעיר מהמסרים האלה, קם דור שאומר שאין הבדל בין משפחות הנרצחים למשפחות הרוצחים.
אני רוצה לציין, גברתי היושבת-ראש, שמדובר בקומץ קטן של אנשים שכותבים כך וחושבים כך; לא כל אזרחי הארץ חושבים שאפשר להשוות בין רוצחים לנרצחים. אבל עצם העובדה שזה לגיטימי ופופולרי, שארגון שמדבר בשם שלום יבוא וישווה את משפחות הנרצחים למשפחות הרוצחים, זה דבר שמראה על התנתקות נוראה. תודה רבה, ואת זה רציתי לומר. נתתי דקה ושמונה שניות לחברים שלא - - -
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין לדבר? לא בטלפון, אתי. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין לדבר? לא. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – לא נמצא. חברת הכנסת סופה לנדבר – אינה נוכחת. הרשימה של הדוברים הסתיימה. אנחנו לא נצביע כעת על החוק – עד שלא יחזרו מהרוויזיה.
הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ועכשיו נצביע על הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015. גם כאן קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 83
נגד – 8
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, 83 בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון מס' 2) התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.