הצעת חוק לקריאה הראשונה
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2015 באוקטובר12
958
כ"ט בתשרי התשע"ו
עמוד
84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2015- והוראת שעה), התשע"ו12 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס
84
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
2015- והוראת שעה), התשע"ו122 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס
329 תיקון סעיף
.1
"), אחרי "בסכין2()(א329 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן11977-בחוק העונשין, התשל"ז
יבוא "באבן".
הוראת שעה
.2
החל ביום תחילתו של חוק זה ועד תום שלוש שנים מהמועד האמור, יקראו את החוק
- העיקרי, כאילו
)";2()(ב), אחרי "כלפי בן משפחתו" בא "או עבירה לפי סעיף קטן (א329 בסעיף
)1(
על רקע התפשטותה של תופעת יידוי האבנים
כללי
בתקופה האחרונה, והסיכונים הרבים הכרוכים
בה לגוף ולרכוש, מוצע לערוך תיקונים שעיקרם בהחמרת
הענישה נגד מיידי האבנים לעבר כלי רכב בנסיעה
ולעבר הולכי רגל, על דרך של קביעת הוראת שעה בחוק
חוק העונשין), לתקופה - (להלן1977-העונשין, התשל"ז
של שלוש שנים, שבה ייקבעו עונשי מינימום לעבירות
הרלוונטיות. בתום שנה מיום כניסת הוראת השעה לתוקף
תיבחן היעילות שלה, לרבות הצורך בהחמרת תנאיה. כמו
כן מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
חוק הביטוח הלאומי), ולקבוע כי - (להלן1995-התשנ"ה
יישללו גמלאות מהוריו של ילד שהורשע בעבירת ביטחון
או 1995 (ג) לחוק הביטוח הלאומי326 כהגדרתה בסעיף
א לחוק העונשין שבוצעה מתוך מניע 332 בעבירה לפי סעיף
לאומני או בזיקה לפעילות טרור, בתקופה שבה הילד נמצא
במאסר עקב הרשעה כאמור.
) לחוק העונשין 2()(א329 כמו כן, מוצע לתקן את סעיף
כדי לעגן את הפסיקה הקיימת ולפיה העבירה חלה גם לגבי
ניסיון לפגוע באדם באמצעות אבן, והכול כמפורט להלן.
מוצע להוסיף לרשימת הכלים הפוגעניים
1 סעיף
) לחוק העונשין גם 2()(א329 המנויים בסעיף
אבן. תוספת זו אינה משנה מהותית את תחולת העבירה,
אלא רק מבהירה ומעגנת את הפסיקה הקיימת, שכן לפי
הפרשנות המקובלת של הסעיף אבן היא "נשק מסוכן או
פוגעני אחר". כך למשל קבע בית המשפט העליון בע"פ
מדינת ישראל נ' שמעון סיטרין (ניתן ביום ח' 10423/07
:)) ופורסם בנבו2008 ביוני11( בסיוון התשס"ח
"משמצאתי כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית
המשפט המחוזי לפיה החפץ שהושלך היה אבן, שוב
אין מקום לטענתו של בא כוחו של המערער לפיה לא
מתקיימים יסודות העבירה של גרימת חבלה בכוונה
מחמירה. לעניין היסוד העובדתי של העבירה לפי
) לחוק העונשין, כבר נקבע כי אבן 2()(א329 סעיף
יכולה בנסיבות מסוימות להיות בעלת פוטנציאל
לגרום חבלה, ויכולה להיחשב כ"נשק מסוכן או
חבאס 5225/03פוגעני" כנדרש לפי הסעיף (ראו: ע"פ
2285/05); ע"פ2003( 25 )2(נ' מדינת ישראל, פ"ד נח
))".5.12.2005 ,]מדינת ישראל נ' חמד ([פורסם בנבו
א לחוק העונשין קובע עבירה של יידוי 332 סעיף
2 סעיף
אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה. סעיף זה
), 119 'נחקק לאחרונה במסגרת חוק העונשין (תיקון מס
), ונועד 200 ' (פורסם בס"ח התשע"ה, עמ2015-התשע"ה
לשפר את ההתמודדות עם תופעה זו. במסגרת תיקון זה,
) לחוק, ששימש בעבר לצורך העמדתם 3(332 בוטל סעיף
לדין של מיידי אבנים לעבר כלי רכב, ותחתיו נקבעה
העבירה החדשה הכוללת שני מדרגים:
(א) מדרג הבסיס, שהעונש המרבי בידו הוא עשר שנות
מאסר, אוסר על יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר
כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו
של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי
התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות
שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה;
(ב) המדרג המחמיר, שהעונש המרבי בצדו הוא עשרים
שנות מאסר, כולל גם יסוד של מטרה, והוא אוסר על יידוי
או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה,
באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי
התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה
לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור.
על הסיבות שהביאו לתיקון החקיקה, ראו דברי
) (יידוי או ירי 120 'ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס
.2014-של אבן או חפץ אחר), התשע"ה
בעקבות חקיקת עבירה זו, פורסם ביום כ"ה באלול
) עדכון להנחיית פרקליט 2015 בספטמבר9( התשע"ה
העוסקת ב"מדיניות האכיפה בעבירות 2.19 'המדינה מס
יידוי אבנים". העדכון מדגיש את חומרתה של התופעה,
ומנחה לגבי דרכי הטיפול בה במטרה להביא להגברת
האכיפה ולהחמרה בענישה.
כצעד נוסף למאבק בתופעת יידויי האבנים, לנוכח
התגברותה בעת האחרונה עד גרימת שיבוש החיים
התקינים של תושבי ירושלים וסביבותיה וכן הנוסעים
.200 '; התשע"ה, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ
1
ד ב ר י ה ס ב ר
12.10.2015 ,, כ"ט בתשרי התשע"ו958 - הצעות חוק הממשלה
85
:א, אחרי סעיף קטן (ב) בא332 בסעיף
)2(
"(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו
מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט,
מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא
יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על–תנאי."
:א, אחרי סעיף קטן (ב) בא332 בסעיף
)2(
"(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו
מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט,
מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא
יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על–תנאי."
החליטה הממשלה להציע - בכבישים מרכזיים בישראל
לקבוע כהוראת שעה עונשי מינימום לאותם מקרים
חמורים של יידויי אבנים, בגובה חמישית מהעונשים
המרביים שנקבעו לאותן עבירות. בית המשפט יוכל לסטות
מעונש זה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, כפי שגם קבוע
א לחלק הכללי של חוק העונשין. 35 בסעיף
יודגש, כי קביעת עונשי מינימום היא חריג יוצא דופן
בחקיקת העונשין. עונשי מינימום קבועים במספר קטן של
עבירות, ביניהן חלק מעבירות המין בסימן ה' פרק י' לחוק.
המודל בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה
לפרק 1', ושהוראותיו קבועות בסימן א2012 שאומץ בשנת
לחוק, אינו מבוסס על עונשי מינימום, ואכן ההוראות 2'ה
היחידות הקיימות בחוק הקובעות עונשים אלה נחקקו לפני
שנחקק מודל הבניית הענישה בחוק העונשין.
עם זאת, חריגות התופעה, ייחודיותה וממדיה
שהלכו והתרחבו בעת האחרונה, מצדיקות, באופן חריג,
את קביעתם של עונשי מינימום במקרה זה כהוראת שעה.
פסקי דין רבים התייחסו לסכנות הכרוכות בתופעת
סעיד בכר נ' מדינת 274/01 יידוי האבנים. כך למשל, בבש"פ
) 2001 בינואר21( ישראל (ניתן ביום כ"ו בטבת תשס"א
ופורסם בנבו) נקבע כי "זריקת חפצים לעבר נתיבי תחבורה
יש בה סיכון גדול לחיי המשתמשים בהם, ולשלומם
הגופני. יהא הרקע למעשים אלה אשר יהא, יש בהם משום
סיכון גדול לשלום הציבור".
פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום י"א 7103/00 בבש"פ
) ופורסם בנבו) נאמר 2000 באוקטובר10( בתשרי התשס"א
כי "אבן הפוגעת בראשו של אדם עלולה להורגו נפש או
להופכו נכה לכל חייו, וחלילה לנו כי נתעלם מסיכון זה (...)
לא היה אלא - אשר לימים היה דוד המלך- נזכור כי דוד
נער רועה צאן, אך עלה בידו להכות בחלוק נחל ולהשתיק
לעד את גולית הנורא".
כאמור, בעת האחרונה התגברה תופעת זריקת
האבנים באופן הגורם לשיבוש החיים התקינים של תושבי
ירושלים וסביבותיה וכן של הנוסעים בכבישים מרכזיים
בישראל.
חומרה יתרה נודעת לאירועים על רק מאפייניה של
העיר ירושלים, בדגש על החיכוך הגבוה והיום יומי בין
שכונות ואוכלוסיות יהודיות וערביות; הטופוגרפיה של
העיר, המאפשרת בנקל ירי והשלכת אמצעים פוגעניים
שונים מנקודות שולטות לעבר רכבים נוסעים, אזרחים
וכוחות הביטחון; קיומם של עורקי תחבורה וכלי תחבורה
המשמשים את כלל האוכלוסייה, העוברים בסמוך למוקדי
האירועים, בראשם הרכבת הקלה, שהיא יעד קבוע ליידויי
אבנים; וכן קיומם של מקומות קדושים שהם נקודת חיכוך
מתמדת.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעשרות אירועי הפרות
סדר מדי יום ביומו, הכוללים השלכת מטעני חבלה, בקבוקי
תבערה, ירי זיקוקים בכינון ישיר והשלכת אבנים וחפצים
פוגעניים שונים. באירועים הרבים מהעת האחרונה נפצעו
שוטרים ואזרחים רבים, נהרג אזרח תמים ואף נגרם נזק
לרכוש..
מוקדי הפרות הסדר ואירועי האלימות התרבו אף הם
לאחרונה, הן בתחומי עוטף ירושלים והן בכל תחומי העיר.
לנוכח כל אלה, קיימת הצדקה לקביעת עונשי
מינימום ביחס לתופעה זו, כפי שמוצע בהצעת חוק זו, אף
שהדבר מהווה, כאמור, חריג יוצא דופן בחקיקת העונשין.
המקרים המובהקים של יידוי אבן לעבר אדם בכוונה
לפגוע בו ולגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום, נכללים
) לחוק שזו לשונה: 2()(א329 בעבירה לפי סעיף
. חבלה בכוונה מחמירה329"
(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או
מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או
לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב
מאסר עשרים שנים: - כאמור, דינו
[...]
מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או
)2(
;בנשק מסוכן או פוגעני אחר
[...]."
נזכיר כי לגבי סעיף זה הוחל מפורשות כלל הצפיות
הפסיקתי, ועל פיו "היסוד הנפשי של כוונה מתקיים
בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי
בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות
גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות" (רע"פ
), ראו ע"פ 571-570 ,554 )6( ביטון נ' סולטן, פ"ד נט9818/01
5492/11 ) וע"פ20.1.10( קילאני נ' מדינת ישראל6019/09
.)5.4.12( מורד אלרחמן נ' מדינת ישראל
במקרים חמורים פחות ניתן לעשות שימוש בעבירות
התקיפה בסימן ג' לפרק י' לחוק, בעבירת הפציעה לפי סעיף
לחוק או בעבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 334
. לחוק, וכן ניסיון לעבור את העבירות האמורות333
(ב) לחוק קבוע עונש מינימלי של חמישית329 בסעיף
מהעונש המרבי הקבוע בסעיף קטן (א) בנסיבות שבהן
ד ב ר י ה ס ב ר
12.10.2015 ,, כ"ט בתשרי התשע"ו958 - הצעות חוק הממשלה
86
תיקון חוק
הביטוח הלאומי
.3
- ) חוק הביטוח הלאומי- (להלן21995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
- 325 בסעיף
)1(
; יימחקו- "האמור בו יסומן "(א)" ובו המילים "של שלושה חודשים או יותר
(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
"(ב)
, שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה 238 ילד כהגדרתו בסעיף
)1(
א לחוק העונשין שבוצעה332 (ג) או בעבירה לפי סעיף326 בסעיף
מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר,
- לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר
גמלה המשולמת בעדו לפי פרק ד';
(א)
תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי סעיפים
(ב)
(ב), וכן לפי חוק הבטחת 252–) ו2()(ב244 ,)2()(ג200 ,)5(132
;1972-הכנסה וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב
), הילד לא יבוא במניין 1( במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה
)2(
)(ב), לעניין1( הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקת משנה
), ולעניין חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות 2(ב74– ו68 סעיפים
.";1972-(הבטחת תשלום), התשל"ב
עבירת ביטחון)".- (ג), אחרי "בזיקה לפעילות טרור" יבוא "(בסימן זה326 בסעיף
)2(
תחולה
.4
לחוק זה, יחול לגבי עבירה שנעברה3 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף325 סעיף
ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
העבירה מבוצעת כלפי בן משפחה. מהטעמים המפורטים
א לחוק, בשל חומרת תופעת יידוי 332 לעיל לגבי סעיף
האבנים והיקפה, מוצע לקבוע כהוראת שעה לתקופה של
שלוש שנים כי עונש המינימום הקבוע בסעיף קטן (ב) יחול
) האמור. בית המשפט יוכל 2()גם על עבירה לפי סעיף קטן (א
לסטות מעונש זה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
לחוק הביטוח הלאומי קובע:325 סעיף
סעיפים
"הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט
4– ו3
,שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר
לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר."
מוצע לתקן הוראה זו ולקבוע כי לא ישולמו לאסיר
גמלאות במהלך תקופת מאסרו, גם אם תקופת המאסר
שנגזרה עליו קצרה משלושה חודשים.
בנוסף, ועל רקע תופעת יידוי האבנים בידי ילדים
קטינים ומשום שצורכי הקיום של ילד הנמצא במאסר
כך 325 מסופקים בבית הסוהר, מוצע להרחיב את סעיף
שהגמלאות הבאות לא ישולמו להוריו של ילד שהורשע
(ג) לחוק הביטוח 326 בעבירת ביטחון, כהגדרתה בסעיף
א לחוק העונשין 332 הלאומי, או בעבירה לפי סעיף
שעניינה יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה מתוך
מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, בתקופה שבה הילד
שוהה במאסר עקב הרשעה בעבירה כאמור:
. קצבת ילדים;1
;. מענק לימודים2
. תוספת בעבור הילד לגמלת הבטחת הכנסה3
,)או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום
המשולמים להורים לפי חוק הבטחת הכנסה, חוק
(ג) לחוק 68 המזונות (הבטחת תשלום), או סעיף
הביטוח הלאומי;
. תוספת בעבור הילד לקצבת נכות, קצבת שאירים, 4
.קצבת תלויים וקצבת זקנה, המשולמות להוריו
עוד מוצע לקבוע כי בתקופת המאסר הילד לא יבוא
במניין הילדים לעניין הגמלאות שיישללו.
, כנוסחו 325 עוד מוצע לקבוע כי הוראות סעיף
בהצעת החוק, יחולו על עבירה שנעברה ביום תחילתו
של חוק זה ואילך.
השפעתה של הצעת החוק על זכויותיהם של ילדים
יפגע בהכנסתה של 325 התיקון המוצע לסעיף
משפחתו של ילד שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה לפי
א לחוק העונשין בגובה הקצבאות או התוספות 332 סעיף
לעיל ומובן כי 3 לקצבאות שיישללו כמפורט בסעיף
הפחתה בהכנסה המשפחתית יכולה להשפיע גם על סיפוק
צורכי הילדים במשפחה. עם זאת, יצוין כי ההפחתה תהיה
בתקופת המאסר שבה הילד ממילא מקבל את צורכי הקיום
הבסיסיים בבית הסוהר ואינו גר בביתו.
.220 '; התשע"ה, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ
2
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי3030-ISSN 0334 שקלים חדשים1.62 המחיר
ד ב ר י ה ס ב ר
12.10.2015 ,, כ"ט בתשרי התשע"ו958 - הצעות חוק הממשלה