הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 4,577 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 567187 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מסעוד גנאים טלב אבו עראר אוסאמה סעדי באסל גטאס יוסף ג'בארין אחמד טיבי ג'מאל זחאלקה זוהיר בהלול ______________________________________________ פ/2073/20 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הזכאות לשירותים בתחום התפתחות הילד ולטיפולים פארא-רפואיים), התשע"ו–2015 דברי הסבר הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את תחולת שירותי מרכזי התפתחות הילד וכן את הטיפולים הפארא-רפואיים המוענקים לילדים. במצב הקיים כיום, מסתיימת הזכאות לשירותים וטיפולים אלו בגיל 6 או בגיל 9. מצב זה אינו מטיב להתמודד עם המציאות ואינו מתחשב בתהליך התפתחות הילדים ובמיוחד התפתחות ילדים עם עיכוב או בעיות בהתפתחות בתחומים שונים. בפועל, ילדים עם בעיות התפתחותיות או בעיות בתחום קשב וריכוז ולקויות למידה, המאותרים לאחר גילאים אלו או שבעיותיהם אינן נפתרות עד גילאים אלו (או אפילו מחמירות), אינם זכאים לטיפולים כלל, והוריהם נאלצים לממן אותם באופן פרטי. מוצע לתקן מצב זה ולהאריך את תקופת הזכאות במספר שנים, כך שגם ילדים אשר אצלם מתגלה הלקות בשלב מאוחר יותר, יהיו זכאים לטיפול. סעיף 1(1)(א) החוק הקיים מאפשר מתן שירותי אבחון וריפוי בהפרעות דיבור לילדים עד גיל 9 שנים. משפחה לילד מעל גיל 9 שזקוק להמשך טיפול, או שילדיה מאותרים או מפתחים הפרעה בדיבור אחרי גיל זה, נאלצת לממן את הטיפולים על חשבונה. משפחות רבות אינן מטפלות בילדיהם הזקוקים לריפוי בדיבור, טיפול המסייע לאנשים הלוקים בהפרעות תקשורת הקשורות לדיבור. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העלות הגבוהה שההורים צריכים לשלם עבור הטיפולים האלו. הורים רבים מוותרים על הטיפול, בתקווה שהבעיה תיעלם כשהילד יגדל. ילד הגדל עם הפרעה בדיבור נתקל בקשיים ואתגרים, אשר עלולים להוות מכשול רציני בתהליך הלמידה האקדמי בבית הספר ולהשפיע על בטחונו ודימויו העצמי. התיקון המוצע מעניק לילדים הזדמנות לקבל את הטיפול הנדרש בתחום השפה והדיבור ולסייע להם להיערך לקראת האתגרים הרבים העומדים בפניהם במהלך החיים. סעיף 1(1)(ב) סעיף זה אמור לתקן עוול הנגרם לילדים הזקוקים לטיפול רב מקצועי להפרעות קשב וריכוז או לליקויי למידה. במצב הקיים כיום, הסעיף מכסה ילדים רק עד גיל 6. הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה מאותרות לרוב במסגרת לימודיהם של הילדים בגן טרום חובה ובגן חובה (גילאי 4 – 6) וכן בכיתות א' עד ו'. במקביל לתהליך האיתור מתחילים הטיפולים בהתאם לממצאי האבחון שהילדים עוברים. הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה מתחדדות ככל שהילד גדל וככל שהדרישות האקדמיות בבית הספר נהיות מורכבות ונשענות על יכולות ומיומנויות בתחומים שונים. אז מתחילים להיווצר פערים משמעותיים בין הישגי הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה, לבין יתר הילדים, לטובת האחרונים. מטרתו של סעיף זה להעניק לאותם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה קבלת טיפול רב-מקצועי עד גיל 12, ובכך לתת להם הזדמנות אמיתית להתמודד ולהתגבר על בעיותיהם. סעיף 2 (א), (ב) ו-(ג) בסעיפים אלו מוצע להרחיב את תחולת הטיפולים הפארא-רפואיים עד גיל 12 במקום עד גיל 9, כפי שקיים כיום. כמו כן, מוצע שינוי משמעותי במספר הטיפולים להם זכאי המבוטח. רבים מן הילדים הזקוקים לטיפול בגילאי 6-9 לא מקבלים את מספר הטיפולים הנחוץ לשם פתרון בעיותיהם ועל כן סובלים מעיכוב התפתחותי, ליקויים וקשיים ביכולות ומיומנויות בסיסיות הדרושות לתפקודים הלימודיים והחברתיים שלהם. בנוסף, כיום ילדים בגילאי 9-12 אינם זכאים כלל לטיפולים אלו. התיקון המוצע יאפשר להם לקבל טיפולים, יעניק להם הזדמנות לסיוע בדמות מסגרת טיפולית מקצועית ויאפשר להם להתמודד בהצלחה עם אתגרי החיים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מסעוד גנאים וקבוצת חברי הכנסת (פ/1668/18; הוסרה מסדר היום ביום י"א בתמוז התש"ע (23 ביוני 2010); פ/1274/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בתשרי התשע"ו – 12.10.15 תיקון התוספת השנייה 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה – (1) בחלק הראשון, בסעיף 20(א) – (1) בחלק הראשון, בסעיף 20(א) – (1) בחלק הראשון, בסעיף 20(א) – (א) בפרט (2), במקום "גיל תשע שנים" יבוא "גיל 12"; (א) בפרט (2), במקום "גיל תשע שנים" יבוא "גיל 12"; (ב) בפרט (6) , במקום "גיל 6" יבוא "גיל 12"; (ב) בפרט (6) , במקום "גיל 6" יבוא "גיל 12"; (2) בחלק השני, בסעיף 6 – (2) בחלק השני, בסעיף 6 – (2) בחלק השני, בסעיף 6 – (א) ברישה, במקום "9 שנים" יבוא "12 שנים"; (א) ברישה, במקום "9 שנים" יבוא "12 שנים"; (ב) בפסקה (2), במקום "עד 9 טיפולים" יבוא "עד 12 טיפולים", ובמקום "לא יעלה על 18" יבוא "לא יעלה על 36"; (ב) בפסקה (2), במקום "עד 9 טיפולים" יבוא "עד 12 טיפולים", ובמקום "לא יעלה על 18" יבוא "לא יעלה על 36"; (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) לגילאי 9 עד 12 – עד 9 טיפולים בשנה (ובלבד שסך כל הטיפולים שיינתנו בכלל המקצועות האמורים לא יעלה על 18)."