הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 565783
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת מנואל טרכטנברג
אלי אלאלוף
אורלי לוי אבקסיס
יעקב מרגי
יפעת שאשא ביטון
דוד אמסלם _____________________________________________
פ/2138/20
הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשע"ו–2015
דברי הסבר
בדוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל מיוני 2014 ("דוח אלאלוף") נקבע כי "הפערים בחינוך מתחילים מהגיל הצעיר ביותר, ונראים כבר עם הכניסה של הילדים לגן ולבית הספר. מכאן שהשקעה חינוכית בגילאים הצעירים תסייע בצמצום פערים אלו ובלבד שתמשך לאורך שלבי ההתפתחות השונים של הילדים ותתבסס על ראייה משולבת של סביבת הילד הכוללת את המשפחה, השכונה והיישוב בגישה אקולוגית והוליסטית המתייחסת לצרכיו השונים של הילד בכלל ההקשרים בהם הוא מתפקד... מערכת חינוך ציבורית איכותית, מהשנה הראשונה ועד גיל 18, צריכה לספק הזדמנויות חינוכיות ראויות לכלל תלמידיה ולהחליש את הקשר בין התוצאות החינוכיות של פרט לבין נתוני הרקע החברתי-כלכלי שלו. מערכת כזו צריכה לאפשר צמצום פערים חברתיים בחינוך בטווח הקצר ופערים כלכליים בטווח הארוך" .
בפתח הפרק על הגיל הרך בדוח הוועדה לשינוי חברתי כלכלי מאוגוסט 2011 ("דוח טרכטנברג") נקבע כי "...מחקרים בינלאומיים רבים בנושא החינוך בגיל הרך מצביעים כי חסכים חינוכיים בגיל צעיר, ואפילו בגיל רך מאוד, פוגעים באופן משמעותי בהתפתחותו של הילד וביכולתו להתקדם בגיל מבוגר יותר. פערים חינוכיים אשר ניתן לתקנם בקלות יחסית בגיל צעיר, הופכים למשימה קשה מאוד בהמשך הדרך. היעדים הפדגוגיים והחברתיים מכתיבים את הצורך בחיזוק מיוחד של שלבי החינוך המוקדמים. חיזוק החינוך בשלבים אלה חיוני להבטחת שוויון הזדמנויות, לקידום הצלחתם של כלל הילדים ולצמצום הפערים בחברה. חינוך איכותי בגילאים צעירים יקנה לילדים כלים יסודיים ומקיפים ללמידה ולחשיבה ויעצים את כישוריהם האישיים והחברתיים".
במהלך העשורים האחרונים הצטבר ידע מדעי נרחב אודות חשיבות ההתנסויות המוקדמות בחיים, ועל התפקיד המרכזי של היחסים המוקדמים של ילדים עם הורים, מטפלים ומחנכים כמספקים את התשתית והתמיכה להתפתחות מוטורית, שכלית-לשונית, רגשית-חברתית ומוסרית של ילדים, או למצער כמקור של סיכון והפרעה להתפתחות, אם הללו אינן תקינות. בנוסף, קיים ידע מחקרי ענֵף ומבוסס על הגברת סיכויי ההתפתחויות הרצויות באמצעות תכניות מניעתיות. תכניות טיפוליות ושיקומיות בגיל הרך מהוות מעצם עיתוין גם תכניות מניעה.
באופן פרדוקסאלי, במקביל לעליה בתוחלת החיים ואיכותם ככלל, יש עליה במצוקה הנפשית המופיעה כבר בשנות החיים הראשונות של ילדים. כיום מופעלים על ההורים לילדים רכים לחצים רבים, אשר קשורים בשינויים חברתיים תכופים וקריירות תובעניות. לעתים על ההורים להתמודד עם קשיים אלה ללא מערכות תמיכה זמינות. המחקר ההתפתחותי מצביע באופן עקבי על הקשר בין עוני ולחצים מרובים (בין אם על התינוק עצמו או על ההורים) לבין פגיעה בהתפתחות של ילדים. דברים אלו נכונים ברחבי העולם ובישראל, שעל אוכלוסייתה, הכוללת מגזרים מגוונים, מופעלים גם איומים ביטחוניים וקשיים כלכליים (עוני ופערים מתרחבים).
הדרך היעילה ביותר לטפל בכלל הסוגיות הללו היא גיבוש מדיניות לאומית לגיל הרך, שכן כיום אין במדינת ישראל אחריות כוללת על ילדים מיום הולדתם ועד גיל 6 שנים.
יצירת מסגרות ראויות לילדים בגיל הרך, ובכל גיל, חיונית גם מנקודת מבט של זכויות אדם ולא רק מנקודת מבט של צרכים התפתחותיים. יש להתייחס אל הילדים כאל בני אדם בעלי זכויות מיום היוולדם ולא רק כבעלי צרכים התפתחותיים. הכרה זו הגיעה גם למקבלי ההחלטות ברחבי העולם, ולאחר עשורים בהם התייחסו לחינוך בגיל הרך כ'משמורת' על הילדים בעת שההורים (ובעיקר האימהות) יוצאים לעבודה, בעשרים השנים האחרונות יש מגמה גוברת במדינות רבות ליזום רפורמות ותכניות מקיפות כדי לחזק את הטיפול והחינוך לילדים מיום היוולדם ועד גיל 6.
שילוב הילדים במסגרות חינוכיות וטיפוליות מגיל צעיר הוא מפתח להמשך ההתפתחות ולצמצום פערים, אך זאת ניתן להשיג רק אם הדבר נעשה באופן נכון ומתואם. היחס לגילאים החשובים ביותר בהתפתחות האנושית, כמי שזקוקים רק ל'משמורת' צריך לחלוף מן העולם. יש להתחיל מהתייחסות להורים כגורם המשמעותי ביותר בחיי הילדים, ולמצוא את האיזון הראוי של מעורבותם בגידול הילדים, ולחזק את שותפותם עם המעונות והגנים בהם מתחנכים ילדיהם. הגורמים השונים שמשפיעים על ההתפתחות שלובים זה בזה וכך גם צריכה להיות המדיניות כלפי הגיל הרך.
למדינת ישראל ישנם יסודות טובים בטיפול ובחינוך בגיל הרך: מערך טיפות החלב וההדרכה להורים; מערך המעונות והידע המצטבר בו לאורך השנים; מערך הגיל הרך, מהמחקר וההכשרה האקדמיים ועד לגננות בפועל, מערך שמאופיין בתפיסות פדגוגיות מתקדמות ובחוויית למידה עשירה; ההצלחה של רפורמת הגנים לגילאי שלוש וארבע שהביאה מאות אלפי ילדים לגנים ציבוריים ולתנופה חדשה של מעורבות הורים בחינוך ילדיהם.
לאור האמור לעיל, יש צורך חיוני בקביעת מדיניות לאומית סדורה וארוכת-טווח להשקעה וטיפול בגיל הרך בישראל, שתכלול את כלל היבטי ההתפתחות האישית והחברתית ותקבע את שיתוף הפעולה והחיבור בין הגורמים השונים המעורבים בטיפול ובחינוך ילדים בגיל הרך.
כמו כן, על מנת לאפשר לכל היסודות האלה לפעול במיטבם ולהמשיך ולהתפתח נדרש גוף מרכזי מתכלל שיקבע את המדיניות ואת שיתופי הפעולה האמורים, ייתן מענה למחדלים ולחוסרים, יגדיר סדרי עדיפויות ויאפשר המשך התקדמות וצמיחה בכל ההיבטים של הטיפול בילדים בגיל הרך.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בחשוון התשע"ו – 19.10.15
פרק א': מטרת החוק פרק א': מטרת החוק
מטרה 1. מטרות חוק זה – מטרות חוק זה –
(1) לקבוע מדיניות מתכללת וארוכת טווח להשקעה מיטבית בהתפתחות הילדים בגיל הרך בישראל, תוך קידום שוויון הזדמנויות לילד ולמשפחתו וצמצום פערים חברתיים; (1) לקבוע מדיניות מתכללת וארוכת טווח להשקעה מיטבית בהתפתחות הילדים בגיל הרך בישראל, תוך קידום שוויון הזדמנויות לילד ולמשפחתו וצמצום פערים חברתיים;
(2) לקבוע סדרי עדיפויות ליישומה של מדיניות כאמור בפסקה (1); (2) לקבוע סדרי עדיפויות ליישומה של מדיניות כאמור בפסקה (1);
(3) להסדיר ולתאם את הטיפול בילדים בגיל הרך בכל הקשור לרצף הטיפול החינוכי, הרפואי והסוציאלי ומרכיביהם, בין כלל גורמי הטיפול בגיל הרך. (3) להסדיר ולתאם את הטיפול בילדים בגיל הרך בכל הקשור לרצף הטיפול החינוכי, הרפואי והסוציאלי ומרכיביהם, בין כלל גורמי הטיפול בגיל הרך.
פרק ב': הגדרות פרק ב': הגדרות
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"גורמי הטיפול בגיל הרך" – רשויות המדינה, ברמה הארצית והמקומית, וכלל הגורמים הפועלים ומטפלים בתחום הילדים בגיל הרך ובהוריהם, לרבות מרכזי הגיל הרך, בהתאם לתוספת לחוק זה; "גורמי הטיפול בגיל הרך" – רשויות המדינה, ברמה הארצית והמקומית, וכלל הגורמים הפועלים ומטפלים בתחום הילדים בגיל הרך ובהוריהם, לרבות מרכזי הגיל הרך, בהתאם לתוספת לחוק זה;
"הרשות" – הרשות לגיל הרך; "הרשות" – הרשות לגיל הרך;
"הגיל הרך" – התקופה שבין הלידה ועד גיל שש או עד הכניסה ללימודים בבית ספר, לפי המאוחר; "הגיל הרך" – התקופה שבין הלידה ועד גיל שש או עד הכניסה ללימודים בבית ספר, לפי המאוחר;
"ילדים בגיל הרך" – תינוקות, פעוטות וילדים המצויים בתקופת הגיל הרך בחייהם; "ילדים בגיל הרך" – תינוקות, פעוטות וילדים המצויים בתקופת הגיל הרך בחייהם;
"מרכז לגיל הרך" – מרכז יישובי לגיל הרך הכולל שירותי איתור והתערבות מוקדמים ומגוון שירותים בתחומים התפתחותיים, חינוכיים ופרא-רפואיים המיועדים לילדים בגיל הרך, להוריהם ולגורמי המקצוע העוסקים בתחום; "מרכז לגיל הרך" – מרכז יישובי לגיל הרך הכולל שירותי איתור והתערבות מוקדמים ומגוון שירותים בתחומים התפתחותיים, חינוכיים ופרא-רפואיים המיועדים לילדים בגיל הרך, להוריהם ולגורמי המקצוע העוסקים בתחום;
"מוסד לגיל הרך" – מוסד חינוכי, מוסד טיפול, מוסד רווחה, או מוסד העוסק בבריאות בקהילה ורפואה מונעת המטפל ביותר משלושה ילדים בגיל הרך; "מוסד לגיל הרך" – מוסד חינוכי, מוסד טיפול, מוסד רווחה, או מוסד העוסק בבריאות בקהילה ורפואה מונעת המטפל ביותר משלושה ילדים בגיל הרך;
"השר" – שר החינוך; "השר" – שר החינוך;
"ועדת שרים לגיל הרך" – ועדת השרים שמונתה לפי סעיף 33. "ועדת שרים לגיל הרך" – ועדת השרים שמונתה לפי סעיף 33.
פרק ג': הקמת הרשות לגיל הרך פרק ג': הקמת הרשות לגיל הרך
הקמת הרשות לגיל הרך 3. מוקמת בזה הרשות לגיל הרך (בחוק זה – הרשות); הרשות היא המוסד הממלכתי לענייני הגיל הרך והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה, בכפיפות לשר. מוקמת בזה הרשות לגיל הרך (בחוק זה – הרשות); הרשות היא המוסד הממלכתי לענייני הגיל הרך והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה, בכפיפות לשר.
הרשות – תאגיד 4. הרשות היא תאגיד. הרשות היא תאגיד.
ביקורת 5. הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – חוק מבקר המדינה). הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – חוק מבקר המדינה).
קבלת עובדים ותנאי עבודתם 6. (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, ואולם, מנהל הרשות מורשה, באישור השר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים. (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, ואולם, מנהל הרשות מורשה, באישור השר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
(ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו. (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
תקציב הרשות 7. תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות. תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות.
פרק ד': תפקידי הרשות וסמכויותיה פרק ד': תפקידי הרשות וסמכויותיה
קביעת מדיניות לגיל הרך בישראל 8. (א) הרשות תתכנן ותוביל מדיניות לאומית רב תחומית ורב שנתית לקידום החינוך והטיפול המיטבי בגיל הרך, על כל מרכיביהם. התכנית תתייחס לכל גורמי הטיפול והחינוך בגיל הרך, ברמה הארצית והמקומית, תוך חיבור מתאים לחיי המשפחה והקהילה של הילד ויכללו בה תכניות עבודה מפורטות הנגזרות מהמדיניות, בהתאמה לכל גורם או רשות כאמור לעיל. (א) הרשות תתכנן ותוביל מדיניות לאומית רב תחומית ורב שנתית לקידום החינוך והטיפול המיטבי בגיל הרך, על כל מרכיביהם. התכנית תתייחס לכל גורמי הטיפול והחינוך בגיל הרך, ברמה הארצית והמקומית, תוך חיבור מתאים לחיי המשפחה והקהילה של הילד ויכללו בה תכניות עבודה מפורטות הנגזרות מהמדיניות, בהתאמה לכל גורם או רשות כאמור לעיל.
(ב) המדיניות הלאומית תועבר לאישור הממשלה, והרשות תרכז את הטמעתה בתכניות העבודה של גורמי הטיפול בגיל הרך. (ב) המדיניות הלאומית תועבר לאישור הממשלה, והרשות תרכז את הטמעתה בתכניות העבודה של גורמי הטיפול בגיל הרך.
(ג) קביעת המדיניות כאמור בסעיף קטן (א) על ידי הרשות תתעדכן באופן שוטף ותכלול התייחסות לטווח הבינוני והארוך ובמידת הצורך תיבחן מחדש. (ג) קביעת המדיניות כאמור בסעיף קטן (א) על ידי הרשות תתעדכן באופן שוטף ותכלול התייחסות לטווח הבינוני והארוך ובמידת הצורך תיבחן מחדש.
(ד) לשם קביעת המדיניות, הרשות תיזום או תשתתף במימונם של מחקרים וסקרים בשותפות עם גורמים ישראליים ובינלאומיים, לשם פיתוח הידע והנתונים על ההיבטים השונים המסייעים להתפתחות מיטבית של ילדים בגיל הרך במשפחתם ובקהילתם, לרבות היבטים אנושיים, חינוכיים, פסיכולוגיים, חברתיים, רגשיים, בריאותיים, כלכליים, תזונתיים ופיסיים; בנוסף, הרשות תקדם איסוף נתונים שיטתי ולפי קריטריונים רלוונטיים אודות הילדים בגיל הרך, לשם ביצוע המחקרים. (ד) לשם קביעת המדיניות, הרשות תיזום או תשתתף במימונם של מחקרים וסקרים בשותפות עם גורמים ישראליים ובינלאומיים, לשם פיתוח הידע והנתונים על ההיבטים השונים המסייעים להתפתחות מיטבית של ילדים בגיל הרך במשפחתם ובקהילתם, לרבות היבטים אנושיים, חינוכיים, פסיכולוגיים, חברתיים, רגשיים, בריאותיים, כלכליים, תזונתיים ופיסיים; בנוסף, הרשות תקדם איסוף נתונים שיטתי ולפי קריטריונים רלוונטיים אודות הילדים בגיל הרך, לשם ביצוע המחקרים.
(ה) גורמי הטיפול בגיל הרך ידווחו לרשות, בתוך 30 ימים מיום שהועברה דרישה לכך מאת הרשות, על מערכי הטיפול והחינוך בגיל הרך, משלב הגידול בבית המשפחה ועד להשתלבות בבית הספר, לפי הסמכויות הנתונות להם ותחומי פעולתם. (ה) גורמי הטיפול בגיל הרך ידווחו לרשות, בתוך 30 ימים מיום שהועברה דרישה לכך מאת הרשות, על מערכי הטיפול והחינוך בגיל הרך, משלב הגידול בבית המשפחה ועד להשתלבות בבית הספר, לפי הסמכויות הנתונות להם ותחומי פעולתם.
קביעת סדרי העדיפויות לאור המדיניות 9. (א) ועדת השרים לגיל הרך שהוקמה לפי סעיף 33 תקבע אחת לשנה תוספת תקציבית לגיל הרך, שתהווה את תקציב ההקצאות של הרשות. (א) ועדת השרים לגיל הרך שהוקמה לפי סעיף 33 תקבע אחת לשנה תוספת תקציבית לגיל הרך, שתהווה את תקציב ההקצאות של הרשות.
(ב) הרשות תקצה את תקציב ההקצאות לגורמי הטיפול בגיל הרך, בהתאם לקריטריונים שגובשו על בסיס המדיניות הלאומית של הרשות, שאושרה על ידי הממשלה. (ב) הרשות תקצה את תקציב ההקצאות לגורמי הטיפול בגיל הרך, בהתאם לקריטריונים שגובשו על בסיס המדיניות הלאומית של הרשות, שאושרה על ידי הממשלה.
קידום התיאום ושיתוף הפעולה בין רשויות 10. הרשות תפעל להגדרת דרכי שיתוף הפעולה והתיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך, ובכלל זה: הרשות תפעל להגדרת דרכי שיתוף הפעולה והתיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך, ובכלל זה:
(1) הסדרת העברת מידע בין גורמי הטיפול בגיל הרך בינם לבין עצמם ובין הורי ילדים בגיל הרך; (1) הסדרת העברת מידע בין גורמי הטיפול בגיל הרך בינם לבין עצמם ובין הורי ילדים בגיל הרך;
(2) קביעת המפרטים להכשרות הבין-תחומיות של אנשי המקצוע שהם גורמי הטיפול בגיל הרך, בדגש על חיבור בין עולמות התוכן והידע; (2) קביעת המפרטים להכשרות הבין-תחומיות של אנשי המקצוע שהם גורמי הטיפול בגיל הרך, בדגש על חיבור בין עולמות התוכן והידע;
(3) יצירת תיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך לשם זיהוי, איתור ואבחון מוקדם של קשיים בתפקוד ההורי ובהתפתחות תינוקות, פעוטות וילדים רכים, והפנייתם לטיפול המותאם ובזמן אמת; (3) יצירת תיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך לשם זיהוי, איתור ואבחון מוקדם של קשיים בתפקוד ההורי ובהתפתחות תינוקות, פעוטות וילדים רכים, והפנייתם לטיפול המותאם ובזמן אמת;
(4) פיתוח הרצף המקשר בטיפול ובחינוך בין המשפחה והקהילה לבין גורמי הטיפול בגיל הרך, לכלל הילדים, בכל הגילאים ובכל שעות היום; (4) פיתוח הרצף המקשר בטיפול ובחינוך בין המשפחה והקהילה לבין גורמי הטיפול בגיל הרך, לכלל הילדים, בכל הגילאים ובכל שעות היום;
(5) תיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך לבין רשויות הרווחה, התעסוקה והבריאות של הורי ילדים בגיל הרך, לשם שיתוף פעולה בצמצום העוני, קידום הורות מיטבית וסיוע מתואם ואפקטיבי לכלל המשפחה, לרבות סיוע לקידום ההורים בהשכלה ובתעסוקה; (5) תיאום בין גורמי הטיפול בגיל הרך לבין רשויות הרווחה, התעסוקה והבריאות של הורי ילדים בגיל הרך, לשם שיתוף פעולה בצמצום העוני, קידום הורות מיטבית וסיוע מתואם ואפקטיבי לכלל המשפחה, לרבות סיוע לקידום ההורים בהשכלה ובתעסוקה;
(6) הכנת הצעות חוק ותקנות והצעתן למשרדי הממשלה הרלוונטיים, המממשים את המדיניות הלאומית שקבעה הרשות. (6) הכנת הצעות חוק ותקנות והצעתן למשרדי הממשלה הרלוונטיים, המממשים את המדיניות הלאומית שקבעה הרשות.
פיתוח הסביבה הקהילתית
11. (א) הרשות תקבע מדדים איכותיים וכמותיים לקיום סביבה יישובית וקהילתית תומכת בהורים ובילדים בגיל הרך, לרבות מדדים לגינות ציבוריות, ניידות ובטיחות, מסגרות מסייעות בקהילה כגון מרכז לגיל הרך, מגוון השירותים בטיפת חלב ובמרכזים הקהילתיים, איתור קשיים התפתחותיים, הדרכת הורים להורות מיטבית, הדרכה חינוכית, ספרים ומשחקים מתאימים ודרכי תיווך תואמות התפתחות, קבוצות משחק וכיוצא בזה. (א) הרשות תקבע מדדים איכותיים וכמותיים לקיום סביבה יישובית וקהילתית תומכת בהורים ובילדים בגיל הרך, לרבות מדדים לגינות ציבוריות, ניידות ובטיחות, מסגרות מסייעות בקהילה כגון מרכז לגיל הרך, מגוון השירותים בטיפת חלב ובמרכזים הקהילתיים, איתור קשיים התפתחותיים, הדרכת הורים להורות מיטבית, הדרכה חינוכית, ספרים ומשחקים מתאימים ודרכי תיווך תואמות התפתחות, קבוצות משחק וכיוצא בזה.
(ב) הרשות תקים מוקד ארצי שירכז את הקשר עם הרשויות המקומיות ואת הטמעת המלצות והנחיות הרשות ברשויות אלה. בין היתר, הרשות תקדם ותעודד הקמת מרכזי טיפול בגיל הרך ברשויות המקומיות, תגדיר את סמכותם והיקף פעולתם ותקבע את אופן פיזורם הגיאוגרפי בהתאם לצורכי האוכלוסייה. (ב) הרשות תקים מוקד ארצי שירכז את הקשר עם הרשויות המקומיות ואת הטמעת המלצות והנחיות הרשות ברשויות אלה. בין היתר, הרשות תקדם ותעודד הקמת מרכזי טיפול בגיל הרך ברשויות המקומיות, תגדיר את סמכותם והיקף פעולתם ותקבע את אופן פיזורם הגיאוגרפי בהתאם לצורכי האוכלוסייה.
(ג) הרשות תפתח מדיניות להדרכת הורים לילדים בגיל הרך והכוונתם וחיזוק התא המשפחתי כמסגרת היסוד של הילדים. (ג) הרשות תפתח מדיניות להדרכת הורים לילדים בגיל הרך והכוונתם וחיזוק התא המשפחתי כמסגרת היסוד של הילדים.
קביעת תנאי הסף והצבת יעדים מיטביים למוסדות הגיל הרך
12. (א) הרשות תהא אחראית להגדיר תנאי סף ומדדים איכותיים וכמותיים, להערכת כלל מוסדות הגיל הרך, לרבות אלה העוסקים בהדרכה וליווי של הורים. תנאים אלו יוגדרו על בסיס מחקרים ואיסוף נתונים שיטתי, ובהתאם לתכניות ארוכות הטווח של הרשות, תנאים אלו ייקבעו בשיתוף עם הרשות המבצעת, ממשלתית או מקומית, שגם תהא אחראית לפיקוח ולהערכה של המוסדות שבאחריותה. (א) הרשות תהא אחראית להגדיר תנאי סף ומדדים איכותיים וכמותיים, להערכת כלל מוסדות הגיל הרך, לרבות אלה העוסקים בהדרכה וליווי של הורים. תנאים אלו יוגדרו על בסיס מחקרים ואיסוף נתונים שיטתי, ובהתאם לתכניות ארוכות הטווח של הרשות, תנאים אלו ייקבעו בשיתוף עם הרשות המבצעת, ממשלתית או מקומית, שגם תהא אחראית לפיקוח ולהערכה של המוסדות שבאחריותה.
(ב) תנאי הסף יהוו בסיס לקריטריונים לפיהם תאושר או תבוטל ההכרה במוסד לגיל הרך. המדדים האיכותיים, ובכללם מדדים פדגוגיים, טיפוליים וכמותיים יהוו בסיס להערכת המוסדות לגיל הרך. (ב) תנאי הסף יהוו בסיס לקריטריונים לפיהם תאושר או תבוטל ההכרה במוסד לגיל הרך. המדדים האיכותיים, ובכללם מדדים פדגוגיים, טיפוליים וכמותיים יהוו בסיס להערכת המוסדות לגיל הרך.
(ג) בקביעת תנאי הסף כאמור תביא הרשות בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה: (ג) בקביעת תנאי הסף כאמור תביא הרשות בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
(1) המספר המרבי של ילדים במסגרת;
(2) יחס מינימלי של מספר אנשי צוות לילד;
(3) המרחב הפיזי, והמינימום הנדרש בו לקיום המסגרת החינוכית-טיפולית;
(4) מרכיבי חווית הילדים לרבות העשרה, משחק, אבחון מונע, מזון וכדומה;
(5) תנאי סף להכשרות והדרכות, אקדמיות ומקצועיות, בכלל תחומי הגיל הרך החינוכיים, טיפוליים, רפואיים או ייעוציים, לרבות הדרכה וליווי הורים.
(ד) הרשות תגדיר את תנאי הסף ואת המדדים הכמותיים והאיכותיים להערכה של אנשי המקצוע בכלל המסגרות לגיל הרך, לרבות אלה העוסקים בהדרכה וליווי של הורים. תנאי הסף ישמשו בסיס לקריטריונים להכשרות האקדמיות והמקצועיות בתחום במוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרות מקצועיות וכן להדרכה ולהכוונה של הצוותים המקצועיים תוך כדי העבודה. המדדים להערכה יהוו בסיס להערכת איכות ההכשרות האקדמיות והמקצועיות וכן להערכת הצוותים המקצועיים עצמם. (ד) הרשות תגדיר את תנאי הסף ואת המדדים הכמותיים והאיכותיים להערכה של אנשי המקצוע בכלל המסגרות לגיל הרך, לרבות אלה העוסקים בהדרכה וליווי של הורים. תנאי הסף ישמשו בסיס לקריטריונים להכשרות האקדמיות והמקצועיות בתחום במוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרות מקצועיות וכן להדרכה ולהכוונה של הצוותים המקצועיים תוך כדי העבודה. המדדים להערכה יהוו בסיס להערכת איכות ההכשרות האקדמיות והמקצועיות וכן להערכת הצוותים המקצועיים עצמם.
(ה) הרשות תגדיר את תנאי הסף ואת המדדים להערכת אנשי המקצוע בתחומי הפיקוח והניהול של מוסדות הגיל הרך, לרבות אלה העוסקים בשלב ההיריון וההכנה וההדרכה להורים. תנאי הסף ישמשו בסיס לקריטריונים לקבלה לתפקידים אלו. המדדים להערכה יהוו בסיס להערכת איכות התפקוד של המפקחים והמנהלים בכלל הרשויות. (ה) הרשות תגדיר את תנאי הסף ואת המדדים להערכת אנשי המקצוע בתחומי הפיקוח והניהול של מוסדות הגיל הרך, לרבות אלה העוסקים בשלב ההיריון וההכנה וההדרכה להורים. תנאי הסף ישמשו בסיס לקריטריונים לקבלה לתפקידים אלו. המדדים להערכה יהוו בסיס להערכת איכות התפקוד של המפקחים והמנהלים בכלל הרשויות.
ביטול הכרה 13. הרשות תהיה רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, להסמיך את הרשויות המתאימות לבטל הכרה במוסד לגיל הרך במקרים שבהם המוסד חדל לקדם את המטרות ותנאי הסף שהוגדרו על ידי הרשות או שאינו עומד ברמה שהרשות קבעה לצורך העניין או מטעמים רלוונטיים אחרים. הרשות תהיה רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, להסמיך את הרשויות המתאימות לבטל הכרה במוסד לגיל הרך במקרים שבהם המוסד חדל לקדם את המטרות ותנאי הסף שהוגדרו על ידי הרשות או שאינו עומד ברמה שהרשות קבעה לצורך העניין או מטעמים רלוונטיים אחרים.
הקמת מרכז מידע ארצי להורים 14. הרשות תפתח ותנהל מרכז מידע ארצי להורים אשר בין מטרותיו תהיינה ריכוז מידע על זכויות הילד, זכויות ההורים והמשפחות, ואספקת שירותי הדרכה וסיוע, ריכוז תכניות התערבות מומלצות בתחום ההורות והגיל הרך, ריכוז מידע ונתונים על מכלול השירותים העומדים לרשות ילדים והורים, מטרותיהם ומאפייניהם, ייזום פעולות הסברה ומניעה ארציות. הרשות תפתח ותנהל מרכז מידע ארצי להורים אשר בין מטרותיו תהיינה ריכוז מידע על זכויות הילד, זכויות ההורים והמשפחות, ואספקת שירותי הדרכה וסיוע, ריכוז תכניות התערבות מומלצות בתחום ההורות והגיל הרך, ריכוז מידע ונתונים על מכלול השירותים העומדים לרשות ילדים והורים, מטרותיהם ומאפייניהם, ייזום פעולות הסברה ומניעה ארציות.
פרק ה': מועצת הרשות פרק ה': מועצת הרשות
מועצת הרשות 15. (א) השר יקים מועצה לרשות והיא תמנה חמישה עשר חברים שימונו מתוך רשימת מועמדים שהמליצה עליהם ועדת האיתור שהוקמה בסעיף 28 והם: (א) השר יקים מועצה לרשות והיא תמנה חמישה עשר חברים שימונו מתוך רשימת מועמדים שהמליצה עליהם ועדת האיתור שהוקמה בסעיף 28 והם:
(1) שר החינוך – יו"ר המועצה;
(2) נציג שימונה על ידי הממשלה לפי המלצת השר, והוא יכהן כסגן יושב ראש המועצה וכמנהל הכללי של הרשות (להלן – מנהל הרשות);
(3) נציג משרד החינוך שימונה על ידי השר;
(4) נציג משרד הרווחה, בדרג סגן-מנהל כללי, שימונה על ידי שר הרווחה;
(5) נציג משרד הבריאות, בדרג סגן-מנהל כללי, שימונה על ידי שר הבריאות;
(6) נציג משרד האוצר, בדרג סגן ממונה על התקציבים, שימונה על ידי שר האוצר;
(7) נציג משרד הכלכלה, בדרג סגן-מנהל כללי, שימונה על ידי שר הכלכלה;
(8) ראש רשות מקומית או עירייה, שימונה על ידי יו"ר מרכז השלטון המקומי;
(9) מנהל תחום חינוך ברשות מקומית או עירייה, שימונה על ידי יו"ר מרכז השלטון המקומי;
(10) שלושה מומחים מהאקדמיה, בעלי מומחיות וניסיון של לפחות עשר שנים בתחומים רלוונטיים לגיל הרך, לרבות בתחומי החינוך, התפתחות הילד, כלכלת חינוך, רפואת המשפחה והילדים, חינוך מיוחד, רווחת המשפחה והילד, ילדים בסיכון, למידה וקוגניציה, הורות ופסיכולוגיית ילדים, שימונו על ידי השר;
(11) שלושה נציגי ציבור ובהם נציג הורים, נציג הצוותים המקצועיים במסגרות החינוכיות והטיפוליות השונות ונציג החברה האזרחית, שימונו על ידי השר.
(ב) השר ימנה למועצת הרשות משקיף קבוע מטעם קופות החולים, לפי המלצתו של מנכ"ל קופת החולים הגדולה ביותר באותה העת, לאחר היוועצות עם יתר מנהלי קופות החולים; השר רשאי למנות מעת לעת משקיפים נוספים מבין בעלי העניין השונים בתחומי הגיל הרך, ובלבד שמספר המשקיפים לא יעלה על חמישה; המשקיפים יוזמנו לכלל דיוני המועצה. (ב) השר ימנה למועצת הרשות משקיף קבוע מטעם קופות החולים, לפי המלצתו של מנכ"ל קופת החולים הגדולה ביותר באותה העת, לאחר היוועצות עם יתר מנהלי קופות החולים; השר רשאי למנות מעת לעת משקיפים נוספים מבין בעלי העניין השונים בתחומי הגיל הרך, ובלבד שמספר המשקיפים לא יעלה על חמישה; המשקיפים יוזמנו לכלל דיוני המועצה.
ייצוג הולם 16. הרכב מועצת הרשות יבטא ככל האפשר את מגוון קבוצות האוכלוסייה כמפורט להלן: הרכב מועצת הרשות יבטא ככל האפשר את מגוון קבוצות האוכלוסייה כמפורט להלן:
(1) לפחות 2 נציגים מהמיעוט הערבי, הדרוזי או הצ'רקסי בישראל; (1) לפחות 2 נציגים מהמיעוט הערבי, הדרוזי או הצ'רקסי בישראל;
(2) נציג בעל ניסיון של 15 שנים לפחות בעבודה במסגרת חינוך או טיפול מוכרת שאינה רשמית; (2) נציג בעל ניסיון של 15 שנים לפחות בעבודה במסגרת חינוך או טיפול מוכרת שאינה רשמית;
(3) נציג מתחת לגיל 40; (3) נציג מתחת לגיל 40;
(4) נציג בעל ניסיון של 15 שנים לפחות בתחום החינוך המיוחד או בתחום הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים; (4) נציג בעל ניסיון של 15 שנים לפחות בתחום החינוך המיוחד או בתחום הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים;
(5) ייצוג כולל של חמש נשים וחמישה גברים לכל הפחות. (5) ייצוג כולל של חמש נשים וחמישה גברים לכל הפחות.
תקופת כהונת חברי מועצת הרשות 17. (א) תקופת הכהונה של חברי הרשות, למעט היושב ראש, תהיה ארבע שנים. (א) תקופת הכהונה של חברי הרשות, למעט היושב ראש, תהיה ארבע שנים.
(ב) חברי הרשות ימונו לשתי תקופות כהונה לכל היותר. (ב) חברי הרשות ימונו לשתי תקופות כהונה לכל היותר.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אחת לשנתיים תמונה מחצית מועצת הרשות בהרכב חדש, לסירוגין. בעת הקמת הרשות, מחצית מהנציגים ימונו ל-4 שנים והמחצית השנייה ל-6 שנים, באופן חד-פעמי. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אחת לשנתיים תמונה מחצית מועצת הרשות בהרכב חדש, לסירוגין. בעת הקמת הרשות, מחצית מהנציגים ימונו ל-4 שנים והמחצית השנייה ל-6 שנים, באופן חד-פעמי.
מינוי חברי מועצת הרשות 18.
לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת הרשות – לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת הרשות –
(1) מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; (1) מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
(2) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; (2) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
(3) מי שהוא חבר ועדת האיתור; (3) מי שהוא חבר ועדת האיתור;
(4) מי שהוא עובד המדינה, למעט מי שמתמנה לתפקיד מתוקף תפקידו בשירות המדינה; (4) מי שהוא עובד המדינה, למעט מי שמתמנה לתפקיד מתוקף תפקידו בשירות המדינה;
(5) מי שהוא עובד הרשות, למעט סגן יושב-ראש הרשות; (5) מי שהוא עובד הרשות, למעט סגן יושב-ראש הרשות;
(6) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות; (6) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות;
(7) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר מועצת הרשות; (7) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר מועצת הרשות;
(8) מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, והכל למעט מי שמתמנה לתפקיד מתוקף תפקידו; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכנס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים כשלעצמן, כפעילות פוליטית. (8) מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, והכל למעט מי שמתמנה לתפקיד מתוקף תפקידו; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכנס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים כשלעצמן, כפעילות פוליטית.
חילופי גברי במועצת הרשות 19. חדל חבר מועצת הרשות לכהן בתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה החבר העוזב לכהונתו. במידה שייבצר מחבר מועצת הרשות למלא את תפקידו בפועל תקופה קצובה, רשאי יהיה השר להציע למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה האמורה. חדל חבר מועצת הרשות לכהן בתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה החבר העוזב לכהונתו. במידה שייבצר מחבר מועצת הרשות למלא את תפקידו בפועל תקופה קצובה, רשאי יהיה השר להציע למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה האמורה.
סיום כהונה והשעיה מכהונה 20. חבר מועצת הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: חבר מועצת הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הרשות;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו כראוי, או שהתגלה כי הוא עובר על אחד מהסעיפים המנויים בסעיף 18 לחוק זה, ולאור זאת הרשות העבירה אותו מכהונתו, בהודעה בכתב; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו כראוי, או שהתגלה כי הוא עובר על אחד מהסעיפים המנויים בסעיף 18 לחוק זה, ולאור זאת הרשות העבירה אותו מכהונתו, בהודעה בכתב;
(3) הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של הרשות או מיותר משליש מן הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, ולאור זאת הרשות העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב; (3) הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של הרשות או מיותר משליש מן הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, ולאור זאת הרשות העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(4) לא תתקבל החלטה לגבי השעייתו או סיום כהונתו של חבר מועצת הרשות בלי שניתנה לחבר הזדמנות להגיש עמדתו בכתב או להשמיעה בישיבת מועצת הרשות. (4) לא תתקבל החלטה לגבי השעייתו או סיום כהונתו של חבר מועצת הרשות בלי שניתנה לחבר הזדמנות להגיש עמדתו בכתב או להשמיעה בישיבת מועצת הרשות.
החלת דינים 21. דינם של חברי מועצת הרשות שאינם עובדי המדינה כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: דינם של חברי מועצת הרשות שאינם עובדי המדינה כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969; (1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969;
(2) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979; (2) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;
(3) חוק העונשין, התשל"ז–1977; ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק העונשין, התשל"ז–1977; ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(4) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (4) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971;
(5) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959. (5) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959.
ניהול דיוני והחלטות מועצת הרשות 22. (א) מועצת הרשות תקבע את נוהל דיוניה ונוהל קבלת החלטותיה, במידה שהנוהל לא נקבע בחוק או בתקנות. (א) מועצת הרשות תקבע את נוהל דיוניה ונוהל קבלת החלטותיה, במידה שהנוהל לא נקבע בחוק או בתקנות.
(ב) ישיבות מועצת הרשות יתקיימו לפי הצורך, ולפחות 10 פעמים בשנה. (ב) ישיבות מועצת הרשות יתקיימו לפי הצורך, ולפחות 10 פעמים בשנה.
(ג) המניין החוקי לישיבות הרשות הוא תשעה חברים, ובהם לפחות נציג רשות מקומית אחד, נציג אקדמיה אחד ונציג ציבור אחד. (ג) המניין החוקי לישיבות הרשות הוא תשעה חברים, ובהם לפחות נציג רשות מקומית אחד, נציג אקדמיה אחד ונציג ציבור אחד.
(ד) שישה מחברי מועצת הרשות המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש הרשות או סגנו לזמן ישיבה; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש הרשות או סגנו ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה. (ד) שישה מחברי מועצת הרשות המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש הרשות או סגנו לזמן ישיבה; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש הרשות או סגנו ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.
(ה) הרשות תפרסם לציבור את נהלי הדיון וקבלת ההחלטות בה ותודיע זמן סביר מראש על מועדי הדיונים הצפויים ותוכניהם, כדי לאפשר לציבור להגיש את עמדותיו לקראת הדיונים. (ה) הרשות תפרסם לציבור את נהלי הדיון וקבלת ההחלטות בה ותודיע זמן סביר מראש על מועדי הדיונים הצפויים ותוכניהם, כדי לאפשר לציבור להגיש את עמדותיו לקראת הדיונים.
(ו) נבצר זמנית מסגן יושב ראש למלא תפקידו, או נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, יבחרו חברי הרשות ממלא מקום מבין חבריהם העומד בתנאי הכשירות של יושב הראש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים שתוקדש לאיתור מחליף. (ו) נבצר זמנית מסגן יושב ראש למלא תפקידו, או נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, יבחרו חברי הרשות ממלא מקום מבין חבריהם העומד בתנאי הכשירות של יושב הראש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים שתוקדש לאיתור מחליף.
הימנעות מניגוד עניינים
23. (א) חבר מועצת הרשות לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שיש לו בו עניין אישי גם מחוץ לישיבות הרשות; לעניין סעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר מועצת הרשות או קרובו מנהלים או עובדים בו, לרבות מוסד לגיל הרך, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה. (א) חבר מועצת הרשות לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שיש לו בו עניין אישי גם מחוץ לישיבות הרשות; לעניין סעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר מועצת הרשות או קרובו מנהלים או עובדים בו, לרבות מוסד לגיל הרך, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
(ב) חבר מועצת הרשות יודיע לרשות ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הרשות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצת הרשות לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ובכלל זה לא יטפל ולא ישתתף בדיון ובהצבעה בישיבות, בנושא הנוגע למוסד הגיל הרך שבו הוא מועסק או בנושא הנוגע לעיסוקו ואשר עלול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. (ב) חבר מועצת הרשות יודיע לרשות ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הרשות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצת הרשות לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ובכלל זה לא יטפל ולא ישתתף בדיון ובהצבעה בישיבות, בנושא הנוגע למוסד הגיל הרך שבו הוא מועסק או בנושא הנוגע לעיסוקו ואשר עלול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים.
חובת גילוי ואיסור התקשרות 24. (א) חבר מועצת הרשות שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעניין העומד לדיון ברשות, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הרשות מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עומד לדיון, לא יהיה נוכח בדיוני הרשות באותו עניין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליו או הקשור עמו. (א) חבר מועצת הרשות שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעניין העומד לדיון ברשות, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הרשות מיד לאחר שנודע לו כי העניין האמור עומד לדיון, לא יהיה נוכח בדיוני הרשות באותו עניין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליו או הקשור עמו.
(ב) חבר מועצת הרשות וכן קרובו, סוכנו, או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות. (ב) חבר מועצת הרשות וכן קרובו, סוכנו, או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות.
(ג) חבר מועצת הרשות ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים. (ג) חבר מועצת הרשות ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.
(ד) חבר מועצת הרשות יפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בהצבעה ברשות, ולא יפעל בשום דרך מטעמו של מוסד לגיל הרך או מטעם גוף אחר כלשהו, לא יהיה צד להסכם הצבעה, ויראו באי הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי או בהסכם הצבעה, כאמור – הפרת חובת נאמנות. (ד) חבר מועצת הרשות יפעיל שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי בהצבעה ברשות, ולא יפעל בשום דרך מטעמו של מוסד לגיל הרך או מטעם גוף אחר כלשהו, לא יהיה צד להסכם הצבעה, ויראו באי הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי או בהסכם הצבעה, כאמור – הפרת חובת נאמנות.
גמול והחזר הוצאות 25. חבר מועצת הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, למעט סגן יושב ראש הרשות. אך חבר כאמור, למעט חבר המכהן מתוקף תפקידו, יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו, בשיעורים שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. חבר מועצת הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, למעט סגן יושב ראש הרשות. אך חבר כאמור, למעט חבר המכהן מתוקף תפקידו, יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו, בשיעורים שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
פרק ו': המנהל הכללי פרק ו': המנהל הכללי
מינוי סגן יושב ראש הרשות כמנהל כללי 26. (א) סגן יושב ראש מועצת הרשות יכהן כמנהל הכללי של הרשות. (א) סגן יושב ראש מועצת הרשות יכהן כמנהל הכללי של הרשות.
(ב) הליך מינוי מנהל כללי ינוהל על ידי ועדת האיתור כאמור בסעיף 28 שתמליץ לשר על מועמדים, מתוכם יבחר השר את סגן יושב הראש, ויביאו לאישור הממשלה. (ב) הליך מינוי מנהל כללי ינוהל על ידי ועדת האיתור כאמור בסעיף 28 שתמליץ לשר על מועמדים, מתוכם יבחר השר את סגן יושב הראש, ויביאו לאישור הממשלה.
(ג) על סגן יושב ראש הרשות להיות בעל הכישורים המקצועיים, האקדמיים והניהוליים הנדרשים, ולעמוד בקריטריונים שקופים וגלויים, כפי שיוגדרו על ידי ועדת האיתור כאמור בסעיף 28. (ג) על סגן יושב ראש הרשות להיות בעל הכישורים המקצועיים, האקדמיים והניהוליים הנדרשים, ולעמוד בקריטריונים שקופים וגלויים, כפי שיוגדרו על ידי ועדת האיתור כאמור בסעיף 28.
סמכויות סגן יושב ראש הרשות כמנהל כללי
27. למנהל הכללי של הרשות יוקנו כל סמכויות הניהול והביצוע ברשות, לרבות הכנת תקציב הרשות והבאתו לאישורה וגיבוש תכניות עבודה ברשות, והוא יהיה נתון לפיקוח הרשות; בלי לגרוע מהאמור, למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של המערך המנהלי מקצועי של הרשות שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה ייצוג הרשות בכל תפקיד מתפקידיו, וחתימה בשם הרשות על מסמכים והתחייבויות, וכן כל הסמכויות הנדרשות לביצוע התפקידים המוטלים עליו על ידי הרשות. למנהל הכללי של הרשות יוקנו כל סמכויות הניהול והביצוע ברשות, לרבות הכנת תקציב הרשות והבאתו לאישורה וגיבוש תכניות עבודה ברשות, והוא יהיה נתון לפיקוח הרשות; בלי לגרוע מהאמור, למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של המערך המנהלי מקצועי של הרשות שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה ייצוג הרשות בכל תפקיד מתפקידיו, וחתימה בשם הרשות על מסמכים והתחייבויות, וכן כל הסמכויות הנדרשות לביצוע התפקידים המוטלים עליו על ידי הרשות.
פרק ז': ועדת איתור פרק ז': ועדת איתור
ועדת איתור 28. (א) השר ימנה ועדה שתפקידה לאתר ולהציע רשימת מועמדים ראויים לכהונה כחברי מועצת הרשות, לגבי חברי המועצה המנויים בפסקאות (3), (10) ו- (11) שבסעיף 15(א). (א) השר ימנה ועדה שתפקידה לאתר ולהציע רשימת מועמדים ראויים לכהונה כחברי מועצת הרשות, לגבי חברי המועצה המנויים בפסקאות (3), (10) ו- (11) שבסעיף 15(א).
(ב) ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם: (ב) ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שימונה בהמלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג ציבור בעל מעמד ציבורי רם ובולט, ניסיון משמעותי והכרות קרובה עם היבטים פדגוגיים וניהוליים של מערך הגיל הרך בישראל, אשר ימונה בהמלצת השר;
(3) איש אקדמיה שהוא פרופסור מן המניין, בעל מעמד אקדמי רם ובולט בתחומי הגיל הרך, ואשר ימונה בהמלצת השר;
(4) נציג שכיהן במועצת הרשות לתקופת כהונה של ארבע שנים לפחות אשר הסתיימה במהלך שלוש השנים שקדמו למועד מינויו כחבר בוועדת האיתור, ואשר ימונה בהתאם להמלצת הרשות; עד לכניסתו לתוקף של סעיף זה, יכהן בתפקיד זה נציג נוסף העומד בתנאי סעיף 28(ב3) לעיל;
(5) נציג ההורים והחברה האזרחית, בעל מעמד ציבורי וניסיון משמעותי בתחום הגיל רך, והיכרות קרובה עם מערך הגיל הרך בישראל, שימונה בהמלצת השר.
(ג) לא ימונה לוועדת האיתור מי שפסול לפי הטעמים לכהונה במועצת הרשות, בהתאם לסעיף 18. (ג) לא ימונה לוועדת האיתור מי שפסול לפי הטעמים לכהונה במועצת הרשות, בהתאם לסעיף 18.
(ד) ועדת האיתור תאתר מועמדים מתאימים לכהונה כחברי מועצת הרשות כאמור בסעיפים 15 ו-16 לחוק זה, לאחר שבחנה את כשירותם על פי האמור באותם סעיפים ובסעיף 28, לפי העניין, ותוך מתן ביטוי הולם למגוון תחומי הדעת, הניסיון, הטיפול והחינוך בגיל הרך בישראל, ולסוגים השונים של המוסדות לגיל הרך, ולמגוון המגזרי והמגדרי של החברה בישראל. (ד) ועדת האיתור תאתר מועמדים מתאימים לכהונה כחברי מועצת הרשות כאמור בסעיפים 15 ו-16 לחוק זה, לאחר שבחנה את כשירותם על פי האמור באותם סעיפים ובסעיף 28, לפי העניין, ותוך מתן ביטוי הולם למגוון תחומי הדעת, הניסיון, הטיפול והחינוך בגיל הרך בישראל, ולסוגים השונים של המוסדות לגיל הרך, ולמגוון המגזרי והמגדרי של החברה בישראל.
(ה) הנחיות שחלות על ועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה, לעניין נוהל עבודה ולעניין הימנעות מניגוד עניינים, יחולו, בשינויים המחויבים, על ועדת האיתור ועל חברי ועדת האיתור. ועדת האיתור תקבע את סדרי עבודתה, לרבות הדרכים לאיתור מועמדים ולהגשת מועמדות לכהונה בתפקיד. (ה) הנחיות שחלות על ועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה, לעניין נוהל עבודה ולעניין הימנעות מניגוד עניינים, יחולו, בשינויים המחויבים, על ועדת האיתור ועל חברי ועדת האיתור. ועדת האיתור תקבע את סדרי עבודתה, לרבות הדרכים לאיתור מועמדים ולהגשת מועמדות לכהונה בתפקיד.
(ו) המניין החוקי לישיבות ועדת האיתור יהיה שלושה חברים ויושב הראש. החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף. (ו) המניין החוקי לישיבות ועדת האיתור יהיה שלושה חברים ויושב הראש. החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב הראש קול נוסף.
(ז) ועדת האיתור תעביר את המלצותיה לעניין המועמדים לכהונה כחברי מועצת הרשות בסבב מינויים נתון ברשימה מרוכזת אחת לשר. לא קיבל השר את המלצת ועדת האיתור, ישיבה אל ועדת האיתור והיא תשוב ותדון בה, בשים לב לנימוקי השר. (ז) ועדת האיתור תעביר את המלצותיה לעניין המועמדים לכהונה כחברי מועצת הרשות בסבב מינויים נתון ברשימה מרוכזת אחת לשר. לא קיבל השר את המלצת ועדת האיתור, ישיבה אל ועדת האיתור והיא תשוב ותדון בה, בשים לב לנימוקי השר.
(ח) חבר ועדת האיתור, לרבות יושב הראש, ימונה לתקופה של חמש שנים ואולם – (ח) חבר ועדת האיתור, לרבות יושב הראש, ימונה לתקופה של חמש שנים ואולם –
(1) השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה, עד לסיום הליכי מינוי יושב ראש במקומו;
(2) יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו.
(ט) חבר ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (ט) חבר ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת האיתור; אם היה היושב ראש – מסר כתב ההתפטרות לשר ולנשיא בית המשפט העליון;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ויושב ראש ועדת האיתור העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; אם היה יושב הראש –השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי ויושב ראש ועדת האיתור העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; אם היה יושב הראש – השר בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(4) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(י) חדל לכהן יושב ראש ועדת האיתור או חבר ועדת האיתור יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 28 בהקדם האפשרי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ח)(2). (י) חדל לכהן יושב ראש ועדת האיתור או חבר ועדת האיתור יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 28 בהקדם האפשרי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ח)(2).
(יא) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת האיתור. (יא) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת האיתור.
(יב) ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה. (יב) ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה.
(יג) קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחבריה. (יג) קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחבריה.
קבלת מידע 29. חברי מועצת הרשות רשאים לקבל על פי דרישתם כל מידע המצוי ברשות ודרוש להם לצורך מילוי תפקידם; פנייה לקבלת מידע כאמור תהיה אל סגן יושב ראש הרשות, או עובד הרשות שמינה לצורך כך. חברי מועצת הרשות רשאים לקבל על פי דרישתם כל מידע המצוי ברשות ודרוש להם לצורך מילוי תפקידם; פנייה לקבלת מידע כאמור תהיה אל סגן יושב ראש הרשות, או עובד הרשות שמינה לצורך כך.
ייחוד כינוי 30. לא ישתמש מוסד בכינוי "מוסד לגיל הרך" או בכינוי מקביל שיוכר על ידי הרשות בתקנותיה, אלא אם כן הוכר על ידי הרשות לגיל הרך, או על ידי הגורם הציבורי, ממשלתית או מקומית, שהוסמך בהתאם להחלטת הרשות ולפי התנאים שקבעה הרשות להכרה זו. פעולה בניגוד להוראה זו היא עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר. לא ישתמש מוסד בכינוי "מוסד לגיל הרך" או בכינוי מקביל שיוכר על ידי הרשות בתקנותיה, אלא אם כן הוכר על ידי הרשות לגיל הרך, או על ידי הגורם הציבורי, ממשלתית או מקומית, שהוסמך בהתאם להחלטת הרשות ולפי התנאים שקבעה הרשות להכרה זו. פעולה בניגוד להוראה זו היא עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר.
דוח שנתי של משרדי הממשלה 31. אחת לשנה יגישו משרדי הממשלה המיוצגים ברשות דוח המפרט כיצד פעל כל אחד מהם לקידום הגיל הרך. הדוח יוגש לכנסת, לנשיא ולראש הממשלה. אחת לשנה יגישו משרדי הממשלה המיוצגים ברשות דוח המפרט כיצד פעל כל אחד מהם לקידום הגיל הרך. הדוח יוגש לכנסת, לנשיא ולראש הממשלה.
דוח שנתי של הרשות 32. בתום כל שנת פעילות ועד לסוף חודש אפריל תכין הרשות דוח שיוגש לנשיא המדינה לכנסת ולראש הממשלה, והעתקים ממנו יוגשו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ולגופים הסטטוטוריים הנוגעים בדבר, בו יפורטו הפעולות שנעשו על ידי הרשות בשנה החולפת, תוצאותיהן וההתקדמות בנושא. בתום כל שנת פעילות ועד לסוף חודש אפריל תכין הרשות דוח שיוגש לנשיא המדינה לכנסת ולראש הממשלה, והעתקים ממנו יוגשו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ולגופים הסטטוטוריים הנוגעים בדבר, בו יפורטו הפעולות שנעשו על ידי הרשות בשנה החולפת, תוצאותיהן וההתקדמות בנושא.
ועדת השרים לגיל הרך 33. (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לגיל הרך ובראשה יעמוד השר. (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לגיל הרך ובראשה יעמוד השר.
(ב) ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות והם: שר האוצר, שר הבריאות, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הכלכלה. (ב) ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות והם: שר האוצר, שר הבריאות, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר הכלכלה.
(ג) ועדת השרים לגיל הרך תקבע אחת לשנה תוספת תקציבית לגיל הרך, שתהווה את תקציב ההקצאות של הרשות. (ג) ועדת השרים לגיל הרך תקבע אחת לשנה תוספת תקציבית לגיל הרך, שתהווה את תקציב ההקצאות של הרשות.
תיאום והידברות עם משרדי הממשלה 34. (א) הרשות תקיים התייעצות סדורה עם משרדי הממשלה שהם גורמי טיפול בגיל הרך, דרך נציגי המשרדים במועצת רשות, לקראת גיבוש התכנית הרב-שנתית. (א) הרשות תקיים התייעצות סדורה עם משרדי הממשלה שהם גורמי טיפול בגיל הרך, דרך נציגי המשרדים במועצת רשות, לקראת גיבוש התכנית הרב-שנתית.
(ב) סגן יושב ראש הרשות ונציג שר האוצר ברשות ידונו עם משרד האוצר במתווה התקציב הרב שנתי ויסכמו אותו, ככל הניתן, עם משרד האוצר, והכל לאור התכנית הרב שנתית ובלי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. (ב) סגן יושב ראש הרשות ונציג שר האוצר ברשות ידונו עם משרד האוצר במתווה התקציב הרב שנתי ויסכמו אותו, ככל הניתן, עם משרד האוצר, והכל לאור התכנית הרב שנתית ובלי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
(ג) יושב ראש הרשות וסגן יושב ראש הרשות יציגו אחת לשנה, בפני הממשלה את העקרונות והיעדים של התכנית הרב שנתית, ומידת העמידה בהם. (ג) יושב ראש הרשות וסגן יושב ראש הרשות יציגו אחת לשנה, בפני הממשלה את העקרונות והיעדים של התכנית הרב שנתית, ומידת העמידה בהם.
(ד) יושב ראש הרשות וסגנו ידווחו לממשלה כחודש לפני תחילת כל שנת לימודים על מצב כלל מערכות החינוך לגיל הרך, ועל ההתקדמות ביישום התכנית הרב שנתית. (ד) יושב ראש הרשות וסגנו ידווחו לממשלה כחודש לפני תחילת כל שנת לימודים על מצב כלל מערכות החינוך לגיל הרך, ועל ההתקדמות ביישום התכנית הרב שנתית.
(ה) הממשלה על מרכיביה תתייעץ התייעצות מובנית עם הרשות, לפי העניין, על כל יוזמת חקיקה והצעת החלטת ממשלה הנוגעות, במישרין או בעקיפין, לגיל הרך. (ה) הממשלה על מרכיביה תתייעץ התייעצות מובנית עם הרשות, לפי העניין, על כל יוזמת חקיקה והצעת החלטת ממשלה הנוגעות, במישרין או בעקיפין, לגיל הרך.
שינוי התוספת 35. השר רשאי להוסיף או לגרוע מרשימת גורמי הטיפול לגיל הרך המנויים בתוספת לחוק, על פי המלצת מועצת הרשות. השר רשאי להוסיף או לגרוע מרשימת גורמי הטיפול לגיל הרך המנויים בתוספת לחוק, על פי המלצת מועצת הרשות.
ביצוע ותקנות 36. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו.
תוספת תוספת
(סעיף 2) (סעיף 2)