הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 568902
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
______________________________________________
פ/2126/20
הצעת חוק הכנסת (תיקון – שוויון ושקיפות בעבודת השדלנים), התשע"ו–2015
דברי הסבר
פרק י"ב לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק או חוק הכנסת), שנחקק בתיקון מס' 25 לחוק בשנת 2008 (להלן – תיקון 25), עוסק בשדלנים הפועלים במשכן הכנסת לשכנוע חברי הכנסת בעניינים שונים. תיקון 25 היווה נקודת זינוק ראשונה והתחלתית להסדרת עבודתם של שדלנים במסדרונות הכנסת. חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וגדעון סער שיזמו את תיקון 25 הביאו לראשונה להסדרה של שקיפות פעילות השדלנים וזימנו את נקודת ההתחלה בנושא.
בעשורים האחרונים נרשם בעולם גידול דרמטי במספר השדלנים הפועלים בשם תאגידים מול המחוקקים בכדי להשפיע על החלטותיהם (ראו בהקשר זה, יואב המר, משה כהן-אליה, "שתדלנות וההליך הדמוקרטי", עיוני משפט לג(3), 2011, עמוד 593 (להלן – המר וכהן-אליה)). נוכח הגידול המתמיד בעבודת השדלנות, הן זו המוסדרת והן זו החומקת מההסדרים שנקבעו בחוק, עולה הצורך בשכלול הפיקוח וההסדרה של פעילות זו. מאז נחקק תיקון 25 הצטבר ניסיון וידע רב המצביע גם הוא על הצורך בשכלול הסדרת פעילות השדלנים והידוק הפיקוח על פעילותם במשכן הכנסת, ראו בהקשר זה את דוח המכון הישראלי לדמוקרטיה הקורא להסדיר את הפעילות השדלנית, מאת מרדכי קרמניצר, אסף שפירא, חנן סידור, "הסדרת השדלנות בישראל", המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2013, (להלן – דוח קרמניצר).
נקודת המוצא לתיקון 25, כפי שעולה מדברי ההסבר של הצעת החוק היתה כי "מקובל על הכל כי מסדרונות הכנסת, דיוני ועדותיה ודיוני המליאה שלה צריכים להיות פתוחים לפני הציבור הרחב. בית הנבחרים שייך לציבור, וזכאי הציבור להשקיף על אופן קבלת ההחלטות, להשמיע את דברו, ואף להיות פעיל בענייני החקיקה." (הצעת חוק הכנסת (תיקון – הסדרת פעולתם של שדלנים (לוביסטים)), התשס"ח–2007, פ/3130/17, עמ' 4). זאת לצד ההכרה הברורה ולפיה "לכאורה פתוחות דלתות הכנסת לפני הציבור כולו. בפועל נהנים בעלי ההון מנגישות גבוהה לפוליטיקאים באופן שאזרח מן השורה אינו נהנה ממנו. בנוסף לכך, בשל התמקצעות שרותי השדלנות, מנוצלים שעריה הפתוחים של הכנסת עד תום בידי מי שיש לו ממון רב לשכור את שרותי השדלנים. השדלנים מכירים היטב את עבודת הכנסת, לעיתים מתוקף היותם בעבר עיתונאים, עובדי מדינה, עוזרים פרלמנטריים או אפילו חברי כנסת. כל זאת שעה שהציבור הרחב ברובו המכריע אינו מסוגל לייצר לעצמו נגישות דומה אל המחוקק. בין אם מהיעדר ממון לשכור שירות יוקרתי זה, בין אם כתוצאה מהיעדר ידיעה באשר לאופי התהליכים בכנסת, ובין אם מהיעדר יכולת לאבד ימי עבודה ולשהות בכנסת בעצמו." (שם בעמ' 5).
נקודת המוצא של הצעה זו אינה שונה מנקודת המוצא שעמדה בבסיס תיקון 25. ואולם, עיקרה הוא בכך שחלוף הזמן הוביל לתובנות ביחס לצורך בשכלול הסדרת פעילות השדלנים במסדרונות הכנסת ומול חברי הכנסת.
נקודת המוצא של הצעה זו היא כי יש לייצר שקיפות רבה יותר בעבודת השדלנים ושוויון רב יותר ביכולת של הציבור אל מול היכולת של השדלנים להגיע אל חברי הכנסת. זאת, בין היתר על ידי יצירת גבולות שוויוניים בנגישות לחברי הכנסת והן ביחס להקפדה על המעבר בין העבודה בכנסת לבין העיסוק כשדלן.
התפיסה העומדת בבסיס הצעה זו היא העובדה כי כל מי שעונה להגדרה "שדלן", גם אם אינו "מתויג" ככזה ראוי שיישא על עצמו את החובה להתנהל בשקיפות תוך שמירת כבוד הכנסת, נבחריה ועובדיה. משכך מוצע להקשיח עמדות ביחס למי שפועל בכנסת למעשה כשדלן אולם לא מכוח ההיתר המתאים, אם בכלל – ובכך למעשה נמנע מלפעול בשקיפות הראויה.
נקודה חשובה נוספת העומדת בבסיס הצעה זו ומהווה חלק מניסיון לייצר שוויון רב יותר בין מגזרים מיוצגים ובלתי מיוצגים בכנסת, היא היכולת של תאגיד שדלנים או שדלנים עצמאיים, להביא בפני בית המחוקקים מידע מוטה, חסר או מעוות אשר עבר עיבוד ו"היתוך" של האינטרסים, כאשר מי מהם מייצג בנושא מסוים בעלי אינטרסים מנוגדים. צדדים המגיעים מאוחדי אינטרסים למקבלי ההחלטות על אף שהיו אמורים להציג אינטרסים ומידע מתחרים ולא מאוחדים, פוגעים בהליך הדמוקרטי. חברי הכנסת אינם מודעים לפעילות "ריתוך האינטרסים" שנעשתה קודם להגעה אליהם ובכך מאבדים מקבלי ההחלטות חלק מהתמונה השלמה. נבהיר בהקשר זה כי היעדר יריבות בין קבוצות אינטרס, משעה שהן מיוצגות על ידי אותם נציגים (שדלנים, יועצים אסטרטגיים למיניהם וכדומה), מציב איום על תקינותו של ההליך הדמוקרטי. החשש העולה ממצב בו מתאחדים אינטרסים, שלמעשה אמורים להיות מתחרים, בבואם מול רשויות השלטון – הוא שבמקום שבו אין יריבות קיים פוטנציאל גדול יותר לקבלת הסדרים שמשרתים את האינטרסים הצרים של אותם מתחרים עסקיים ולא של כלל הציבור (ראו המר וכהן-אליה).
אין חולק כי עבודת השדלנים היא עבודה חשובה המביאה בפני המחוקקים מידע "מלמטה כלפי מעלה". עם זאת, הצעה זו שמה דגש מיוחד על השקיפות והשוויון בעבודת השדלנים, על הצורך באיזון נכון בין אלה אשר יכולים להרשות לעצמם שעניינם יובא בפני המחוקק לבין אלה שפחות. הצעה זו מבקשת לייצר "תחרות" הוגנת יותר בין קבוצות האינטרס השונות המבקשות להביא דברן אל המחוקקים ובכך למנוע את תופעת "עושק הרוב" על ידי מיעוט חזק כלכלית.
לסעיף 1 – מוצע להוסיף את סעיף 64א לפרק י"א לחוק, העוסק במרכז המחקר והמידע של הכנסת. הסעיף עוסק בקבלת מידע ובפניות מגורמים חיצוניים בעלי אינטרס למרכז המחקר והמידע. אין פסול בכך שמרכז המידע והמחקר יקבל, ואף יפנה ביוזמתו לקבל מידע גם מגופים בעלי אינטרס (ואין בהכרח מדובר באינטרס עסקי). ואולם, מן הראוי כי כל התהליך של פניה למרכז המחקר והמידע כמו גם המידע עצמו, ייערך בכתב, יתועד וישמר. כמו כן נדרש מרכז המחקר והמידע לציין את מקורו של מידע בו עשה שימוש במחקריו. זאת, כדי לייצר שקיפות ביחס למקורות המידע בו נעשה שימוש. בדוח קרמניצר ניתן למצוא המלצות ברוח דומה, למשל מומלץ על פניה רשמית בלבד למרכז, על תיעוד מלא של כל פניה למרכז ואזכור ברור של מקור המידע עליו נסמך המרכז (עמ' 32 לדוח).
לסעיף 2 – מוצע לתקן את סעיף ההגדרות בפרק י"ב לחוק:
תיקון הרכב הוועדה למתן היתרים – עד היום הוועדה היא רובה ככולה פוליטית במהותה; הרעיון הוא להותיר חברי כנסת כחברי הוועדה אולם להכניס גם את היועץ המשפטי לכנסת או מי שהוסמך על ידו לשם כך. שינוי ההרכב מתחייב גם לאור העובדה שהיום רשאית הוועדה להטיל סנקציות של הרחקה ממשכן הכנסת, אולם הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את סמכויותיה ולאפשר לה גם להטיל עיצומים כספיים (סעיף 7);
הוספת ההגדרה "תאגיד שדלנים" – עד היום היתה התייחסות בחוק רק לשדלנים עצמם בלי להתייחס לתאגיד מכוחו הם פועלים, אשר לא פעם מייצג אינטרסים רבים ומגוונים. תאגיד השדלנות הוא שחקן מפתח מהותי. אין בקיומו של תאגיד שדלנות המייצג אינטרסים שונים כל פסול, אולם מן הראוי לתת על כך את הדעת ואת ההתייחסות החוקית הרלוונטית;
הוספת ההגדרה "שדלנות" – המונח הרחיב את ההגדרה של פעילות שדלנית לא רק לניסיונות שכנוע של חברי הכנסת, אלא גם ניסיונות שכנוע של עובד המדינה המייצג את המדינה בכנסת. עובדי המדינה הם גורם מפתח מהותי בשיח ובדיונים בוועדות הכנסת ויש להחיל גם לגביהם, כאשר הם נמצאים בכנסת, את החקיקה העוסקת בהסדרת פעילות השדלנים. העובדה שעד היום לא הוסדרה פעילות השדלנים בכנסת גם מול הדרג המינהלי הבכיר ברשות המבצעת היא בבחינת חריג לעומת ההסדרה החוקית בדמוקרטיות אחרות בעולם (ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, סלובניה ופולין). (ראו בהקשר זה המלצות דוח קרמניצר – עמוד 16 לדוח).
לסעיף 3 – מוצע להוסיף לחוק את סעיף 65א שהוא סעיף הצהרתי במהותו המבקש להבנות את מערכת החובות ומאזן הכוחות בין השדלנים לבין משכן הכנסת, נבחריו ועובדיו. סעיף זה מבהיר את הרעיון לפיו ההרשאה לפעול כשדלן משמעה היתר לפעול מול ובאמצעות משאב ציבורי יקר ערך – בית המחוקקים. היתר שכזה ראוי שיהיו בצדו חובות של הגינות ותום לב.
לסעיף 4 – מוצעים תיקונים שונים לסעיף 66 לחוק שעניינו "היתר לשדלן":
תיקון סעיף 66(א): מן הראוי להחיל את הוראות החוק גם על פעילות שדלנית מול חברי הכנסת, שאינה נערכת במשכן הכנסת עצמו, אלא גם ביחס לכל פעילות פרלמנטרית המתקיימת מחוץ למשכן. הדבר נובע מחובת ההגינות של השדלנים כלפי הכנסת ונבחרי העם;
תיקון סעיף 66(ב)(2): כיום אדם נדרש לכלול בבקשתו לקבל היתר לפעול כשדלן בכנסת פירוט של הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת ואת תחום עיסוקם. לשם הגברת השקיפות, מוצע לקבוע כי מבקש ההיתר יידרש למסור גם את תחומי העניין שלמענם הוא מבקש לפעול בקשור לאותם לקוחות (נוסח דומה הוצע בהצעת חוק הכנסת (תיקון – הרחבת הפיקוח על שדלנות), התשע"ג–2013, פ/830/19, שהציעו חברת הכנסת עדי קול וחברי כנסת נוספים). כדי לשכלל את השקיפות בעבודת השדלנים מן הראוי כי תחול עליהם חובה לעדכן את רשימת תחומי העניין לגביהם הם פועלים ביחס ללקוח מסוים באותה העת מול מקבלי ההחלטות השונים הפועלים בכנסת (כמוצע בסעיף 9 להצעה);
תיקון סעיף 66(ב)(3) : כיום יש לציין בבקשה לפעול כשדלן בכנסת אם המבקש הוא חבר בגוף בוחר של מפלגה. כדי להגביר את השקיפות ביחס לזיקתו הפוליטית של שדלן, מוצע לקבוע כי יהיה צורך לציין גם אם המבקש הוא מועמד מטעם מפלגה לאחד מהתפקידים הבאים או מכהן בהם (הרשימה לקוחה מפרק ב' לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, הקובע מי הוא מועמד לעניין מימון בחירות מקדימות במפלגה): יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצה ברשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה. כמוצע בסעיף 9 להצעה, עובדת היותו של שדלן מועמד לתפקיד במפלגה או בעל תפקיד כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הכנסת לצד יתר פרטיו שמתפרסמים כיום. נוסח דומה הוצע בהצעת החוק האמורה שהגישו חברת הכנסת עדי קול וחברי כנסת נוספים.
לסעיף 5 – סעיף 67 לחוק קובע תקופת צינון של שנה בלבד לחברי הכנסת ולשרים לפני שהם יכולים להפוך לשדלנים. בקנדה תקופת הצינון לשרים היא חמש שנים (Lobbying Act, R.S.C., 1985, c. 44 § 10.11(1)), בארה"ב הוארכה בשנת 2007 משנה לשנתיים תקופת הצינון לסנטורים, לחברי בית הנבחרים ואף לעובדים בכירים ברשות המבצעת (Lobbying Disclosure Act, 2 U.S.C). יש אף אנשי אקדמיה הסוברים כי יש להאריך תקופת מעבר של נבחרים לפעילות שדלנית לשבע שנים (Lawrence Lessing, How to Get Our Democracy Back? The Nation, Feb. 3 2010).
במבחן המעשה אנו למדים כי רגולטורים בכירים כמו גם יועצים של חברי כנסת הופכים להיות שדלנים רגע לאחר שסיימו עבודתם במשכן הכנסת או את תפקידם ללא כל תקופת צינון. מן הראוי כי תיקבע תקופה משמעותית הן לחברי הכנסת, שרים ומנכ"ל משרד ממשלתי (הצעה דומה נכללה בהצעת החוק האמורה שהגישו חברת הכנסת עדי קול וחברי כנסת נוספים) והן ביחס לבעלי תפקידים משמעותיים בסביבת חבר הכנסת, אנשי הצוות הפרלמנטרי, אשר מכירים את עבודת הכנסת לפניי ולפנים כמו גם את כל עובדיה ונגישותם לכלל מקבלי ההחלטות רבה באופן מיוחד.
לסעיף 6 – אחד ההבדלים המהותיים בנגישות לחברי הכנסת היא העובדה שאדם מן היישוב נדרש להזמנה אישית כדי להגיע ללשכת חבר הכנסת בעוד השדלן יכול לנסות את מזלו ולהתדפק על דלת הלשכה גם בלי שהוזמן אליה כלל. מן הראוי להוביל ל"יישור קו" בהיבט זה ולקדם את השוויון בכך שגם שדלנים ידרשו להזמנה לצורך כניסה ללשכות חברי הכנסת, יושב ראש הכנסת, מזכירות הכנסת ומנכ"ל הכנסת. בסקירה השוואתית שנערכה בדוח קרמניצר נמצא כי ברוב המדינות המסדירות את פעילות השדלנים אין לשדלנים כל מעמד מיוחד בכל הנוגע לכניסה לפרלמנט, כלומר חלים עליהם אותם כללים החלים על שאר האזרחים (עמודים 17-19 לדוח). בדוח קרמניצר (עמוד 20) אף הוצע להגביל את כניסתם של שדלנים לאזורים מסוימים בכנסת כדי לקדם שוויון בין בעלי ממון ואזרחים ולהימנע מהפרעה לעבודתם של חברי הכנסת.
תיקון נוסף לסעיף 68 לחוק עניינו הגבלת כניסתם של שדלנים למתחמים מסוימים במשכן הכנסת. בשנת 2012 פרסם יושב ראש הכנסת הנחיות בעניין זה, ובין היתר נאסר על שדלנים להגיע וליצור קשר עם עובדי מרכז המחקר והמידע שלך הכנסת ועם עובדי הלשכה המשפטית של הכנסת. מן הראוי לעגן איסורים אלה בחקיקה.
לסעיף 7 – מוצעים תיקונים שונים לסעיף 69 לחוק שעניינו "איסורים".
תיקון סעיף 69(א): סעיף 69 לחוק מפרט איסורים שונים החלים על שדלנים, כמו איסור הצעת טובת הנאה או הטעיה. מן הראוי להבהיר כי איסורים אלה אינם חלים רק בתחום משכן הכנסת אלא בכל פעילות מול חברי הכנסת. הבהרה זו נובעת מחובת ההגינות של השדלנים כלפיי הכנסת ונבחרי העם והאיסורים החלים עליהם ביחס להתנהלותם מול נבחרי העם צריכים לחול תמיד וללא קשר לשהייה במשכן הכנסת;
תיקון סעיף 69(א)(5): סעיף 69 לחוק קובע כי האיסורים השונים יחולו גם ביחסיהם של השדלנים עם יועצים פרלמנטריים ועם עובדי הכנסת. מוצע להוסיף לכך גם את עובדי הסיעות בכנסת, המוגדרים בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 כ"צוות פרלמנטרי" (הצעה דומה נכללה בהצעת החוק האמורה שהגישו חברת הכנסת עדי קול וחברי כנסת נוספים).
כמובהר, יש מקום להרחיב את תחולת האיסורים של פעילות שדלנית לא רק לניסיונות שכנוע של החברי כנסת, אלא גם ניסיונות שכנוע של עובד המדינה המייצג את המדינה בכנסת. עובדי המדינה מהווים גורם מפתח מהותי בשיח ובדיונים בוועדות הכנסת ויש להחיל גם לגביהם, כאשר הם נמצאים בכנסת, את החקיקה העוסקת בהסדרת פעילות השדלנים. העובדה שעד היום לא הוסדרה פעילות השדלנים בכנסת גם מול הדרג המינהלי הבכיר ברשות המבצעת היא בבחינת חריג לעומת ההסדרה החוקית בדמוקרטיות אחרות בעולם (ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, סלובניה ופולין). ראו בהקשר זה המלצות דוח קרמניצר, עמוד 16;
הוספת סעיף 69(א)(6): מוצע להוסיף לאיסורים החלים על שדלנים במשכן הכנסת גם איסור כללי לפעול במשכן בדרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד הכנסת ובכבודם של חברי הכנסת ועובדי הכנסת (הצעה דומה נכללה בהצעת החוק האמורה שהגישו חברת הכנסת עדי קול וחברי כנסת נוספים);
הוספת סעיף 69(ה): מובהר כי חברי כנסת, אנשי הצוות הפרלמנטרי, עובדי משכן הכנסת וכן עובדי מדינה המייצגים את עמדות הממשלה בוועדות הכנסת רשאים לפנות לוועדה ולהתלונן על התנהלותו של אדם בניגוד להוראות פרק י"ב לחוק הכנסת. בכך יש כדי להגביר לא רק את הפיקוח אלא אף את ההרתעה– הוראה זו מתחזקת אף יותר נוכח הרחבת סמכות הוועדה להטיל עיצום כספי, לאחר בירור, נגד מי שפעל בניגוד להוראות החוק.
לסעיף 8 – מוצעים להוסיף לחוק שני סעיפים שעניינם עיצום כספי:
סעיף 69א המוצע: כאמור, בבסיס הצעה זו התפיסה כי יש לשכלל את הסדרת פעילותו של כל מי שפועל כשדלן בכנסת, בין שהוכר ככזה ובין שלא. מן הראוי כי מי שמבקש לפעול מול נבחרי הציבור ראוי שיפעל בזהירות הראויה. בהרחבת סמכות הוועדה להטיל עיצום כספי יש כדי לייצר את ההרתעה הראויה על ידי הכנסת, כדי להגן על האינטרס הציבורי ולוודא התנהלות ראויה, בהתאם להוראות החוק. עיצום כספי יוטל רק לאחר שימוע. מוצע מדרג כספי בין ההוראות השונות כך שמי שיעבור על האיסורים החמורים הקבועים בסעיף 69 עלול לשאת בעיצום כספי רחב היקף;
סעיף 69ב המוצע: ניתנת האפשרות לערער על החלטת הוועדה בעניין עיצום כספי בפני בית משפט לעניינים מינהליים.
לסעיף 9 – מוצע לתקן את סעיף 70 לחוק ולהתאים את הדרישות לפרסום באתר האינטרנט של הכנסת בהתאם לתיקוני החוק והמוצעים וכן הוספת דרישה לפרסום היות השדלן מועמד לתפקיד מטעם מפלגה. בבחירות לכנסת ה-20 התמודדו מספר מצומצם של שדלנים ברשימות מפלגתיות שונות לכנסת. מן הראוי למען הגילוי הנאות, השקיפות וההגינות כי שדלן אשר היה מועמד מטעם מפלגה או מתעתד להיות מועמד כאמור יחשוף זאת והדבר יפורסם באתר הכנסת.
לסעיף 10 – מוצע להבהיר כי החוק יחול גם על מי שקיבל היתר לפעול כשדלן בכנסת לפני תחילתו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בחשוון התשע"ו – 19.10.15
הוספת סעיף 64א 1. בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 64 יבוא: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 64 יבוא: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 64 יבוא: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 64 יבוא: בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 64 יבוא:
"תיעוד פניות ומקורות מידע "תיעוד פניות ומקורות מידע "תיעוד פניות ומקורות מידע 64א. (א) כל פניה למרכז המחקר והמידע של הכנסת שאינה מטעמו של חבר הכנסת או של עובד הכנסת, תהיה בכתב, תתועד ותשמר.
(ב) כל מידע המועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת באופן ישיר או עקיף מטעם שדלן, תאגיד שדלנים, גורם עסקי, עמותה או גורם פרטי אחר, יהיה בכתב, יתועד וישמר בציון מקורו.
(ג) בפרסומים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת יצוין מקור המידע אם התקבל מגורמים כאמור בסעיף קטן (ב), אף אם התקבל בעקבות פניה של מרכז המחקר והמידע אליהם."
תיקון סעיף 65 2. בסעיף 65 לחוק העיקרי – בסעיף 65 לחוק העיקרי – בסעיף 65 לחוק העיקרי – בסעיף 65 לחוק העיקרי – בסעיף 65 לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "בפרק זה" יבוא "בחוק זה"; (1) ברישה, במקום "בפרק זה" יבוא "בחוק זה"; (1) ברישה, במקום "בפרק זה" יבוא "בחוק זה"; (1) ברישה, במקום "בפרק זה" יבוא "בחוק זה"; (1) ברישה, במקום "בפרק זה" יבוא "בחוק זה";
(2) בהגדרה "הוועדה", במקום הסיפה החל במילים "ושני סגנים" יבוא "יושב ראש ועדת האתיקה של הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת או עורך דין בכיר מהלשכה המשפטית של הכנסת שמינה היועץ המשפטי לכנסת;"; (2) בהגדרה "הוועדה", במקום הסיפה החל במילים "ושני סגנים" יבוא "יושב ראש ועדת האתיקה של הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת או עורך דין בכיר מהלשכה המשפטית של הכנסת שמינה היועץ המשפטי לכנסת;"; (2) בהגדרה "הוועדה", במקום הסיפה החל במילים "ושני סגנים" יבוא "יושב ראש ועדת האתיקה של הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת או עורך דין בכיר מהלשכה המשפטית של הכנסת שמינה היועץ המשפטי לכנסת;"; (2) בהגדרה "הוועדה", במקום הסיפה החל במילים "ושני סגנים" יבוא "יושב ראש ועדת האתיקה של הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת או עורך דין בכיר מהלשכה המשפטית של הכנסת שמינה היועץ המשפטי לכנסת;"; (2) בהגדרה "הוועדה", במקום הסיפה החל במילים "ושני סגנים" יבוא "יושב ראש ועדת האתיקה של הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת או עורך דין בכיר מהלשכה המשפטית של הכנסת שמינה היועץ המשפטי לכנסת;";
(3) בהגדרה "שדלן", במקום הקטע החל במילים "נוקט פעולות לשכנוע" ועד המילים "חבר בו" יבוא "מבצע שדלנות"; (3) בהגדרה "שדלן", במקום הקטע החל במילים "נוקט פעולות לשכנוע" ועד המילים "חבר בו" יבוא "מבצע שדלנות"; (3) בהגדרה "שדלן", במקום הקטע החל במילים "נוקט פעולות לשכנוע" ועד המילים "חבר בו" יבוא "מבצע שדלנות"; (3) בהגדרה "שדלן", במקום הקטע החל במילים "נוקט פעולות לשכנוע" ועד המילים "חבר בו" יבוא "מבצע שדלנות"; (3) בהגדרה "שדלן", במקום הקטע החל במילים "נוקט פעולות לשכנוע" ועד המילים "חבר בו" יבוא "מבצע שדלנות";
(4) אחרי ההגדרה "שדלן" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "שדלן" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "שדלן" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "שדלן" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "שדלן" יבוא:
""שדלנות" – פעולות לשכנוע חבר הכנסת, עובד הכנסת או עובד המדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת, בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו; ""שדלנות" – פעולות לשכנוע חבר הכנסת, עובד הכנסת או עובד המדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת, בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו; ""שדלנות" – פעולות לשכנוע חבר הכנסת, עובד הכנסת או עובד המדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת, בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו; ""שדלנות" – פעולות לשכנוע חבר הכנסת, עובד הכנסת או עובד המדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת, בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו;
"תאגיד שדלנים" – חברה, שותפות או עמותה, אשר דרך עיסוק או בתמורה למען לקוח מעניקה שירותי שדלנות באמצעות שדלנים." "תאגיד שדלנים" – חברה, שותפות או עמותה, אשר דרך עיסוק או בתמורה למען לקוח מעניקה שירותי שדלנות באמצעות שדלנים." "תאגיד שדלנים" – חברה, שותפות או עמותה, אשר דרך עיסוק או בתמורה למען לקוח מעניקה שירותי שדלנות באמצעות שדלנים." "תאגיד שדלנים" – חברה, שותפות או עמותה, אשר דרך עיסוק או בתמורה למען לקוח מעניקה שירותי שדלנות באמצעות שדלנים."
הוספת סעיף 65א 3. אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:
"חובת ההגינות "חובת ההגינות "חובת ההגינות 65א. ההיתר לקיים פעילות שדלנות במשכן הכנסת בהתאם להוראות פרק זה מהווה זכות המוענקת לשדלן והוא נדרש להפעילה בהגינות ותוך שמירה על כבוד הכנסת; על תאגיד שדלנים ועל שדלנים חלה חובת הגינות כלפי משכן הכנסת, חברי הכנסת ועובדי הכנסת."
תיקון סעיף 66 4. בסעיף 66 לחוק העיקרי – בסעיף 66 לחוק העיקרי – בסעיף 66 לחוק העיקרי – בסעיף 66 לחוק העיקרי – בסעיף 66 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לא יפעל שדלן בכנסת" יבוא "וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית, אף אם הן מתקיימות מחוץ למשכן הכנסת"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לא יפעל שדלן בכנסת" יבוא "וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית, אף אם הן מתקיימות מחוץ למשכן הכנסת"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לא יפעל שדלן בכנסת" יבוא "וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית, אף אם הן מתקיימות מחוץ למשכן הכנסת"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לא יפעל שדלן בכנסת" יבוא "וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית, אף אם הן מתקיימות מחוץ למשכן הכנסת"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "לא יפעל שדלן בכנסת" יבוא "וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית, אף אם הן מתקיימות מחוץ למשכן הכנסת";
(2) בסעיף קטן (ב) – (2) בסעיף קטן (ב) – (2) בסעיף קטן (ב) – (2) בסעיף קטן (ב) – (2) בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקה (2), במקום "ותחום עיסוקם" יבוא "תחום עיסוקם, ותחומי העניין המדויקים שלמענם הוא מבקש לפעול"; (א) בפסקה (2), במקום "ותחום עיסוקם" יבוא "תחום עיסוקם, ותחומי העניין המדויקים שלמענם הוא מבקש לפעול"; (א) בפסקה (2), במקום "ותחום עיסוקם" יבוא "תחום עיסוקם, ותחומי העניין המדויקים שלמענם הוא מבקש לפעול"; (א) בפסקה (2), במקום "ותחום עיסוקם" יבוא "תחום עיסוקם, ותחומי העניין המדויקים שלמענם הוא מבקש לפעול";
(ב) בפסקה (3), אחרי "אם המבקש" יבוא "הוא מועמד מטעם מפלגה לתפקיד המנוי בהגדרה "בחירות מקדימות" בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, או מכהן בתפקיד כאמור או הוא". (ב) בפסקה (3), אחרי "אם המבקש" יבוא "הוא מועמד מטעם מפלגה לתפקיד המנוי בהגדרה "בחירות מקדימות" בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, או מכהן בתפקיד כאמור או הוא". (ב) בפסקה (3), אחרי "אם המבקש" יבוא "הוא מועמד מטעם מפלגה לתפקיד המנוי בהגדרה "בחירות מקדימות" בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, או מכהן בתפקיד כאמור או הוא". (ב) בפסקה (3), אחרי "אם המבקש" יבוא "הוא מועמד מטעם מפלגה לתפקיד המנוי בהגדרה "בחירות מקדימות" בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, או מכהן בתפקיד כאמור או הוא".
תיקון סעיף 67 5. בסעיף 67 לחוק העיקרי – בסעיף 67 לחוק העיקרי – בסעיף 67 לחוק העיקרי – בסעיף 67 לחוק העיקרי – בסעיף 67 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "או כסגן שר" יבוא "כסגן שר או כמנהל כללי של משרד ממשלתי ולא חלפו שלוש שנים מסיום תפקיד זה;"; (1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "או כסגן שר" יבוא "כסגן שר או כמנהל כללי של משרד ממשלתי ולא חלפו שלוש שנים מסיום תפקיד זה;"; (1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "או כסגן שר" יבוא "כסגן שר או כמנהל כללי של משרד ממשלתי ולא חלפו שלוש שנים מסיום תפקיד זה;"; (1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "או כסגן שר" יבוא "כסגן שר או כמנהל כללי של משרד ממשלתי ולא חלפו שלוש שנים מסיום תפקיד זה;"; (1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "או כסגן שר" יבוא "כסגן שר או כמנהל כללי של משרד ממשלתי ולא חלפו שלוש שנים מסיום תפקיד זה;";
(2) בפסקה (2), בסופה יבוא "(בחוק זה – חבר בצוות פרלמנטרי) או שעבד בתפקידים אלה וטרם חלפו שנה וחצי מסיום תפקיד זה". (2) בפסקה (2), בסופה יבוא "(בחוק זה – חבר בצוות פרלמנטרי) או שעבד בתפקידים אלה וטרם חלפו שנה וחצי מסיום תפקיד זה". (2) בפסקה (2), בסופה יבוא "(בחוק זה – חבר בצוות פרלמנטרי) או שעבד בתפקידים אלה וטרם חלפו שנה וחצי מסיום תפקיד זה". (2) בפסקה (2), בסופה יבוא "(בחוק זה – חבר בצוות פרלמנטרי) או שעבד בתפקידים אלה וטרם חלפו שנה וחצי מסיום תפקיד זה". (2) בפסקה (2), בסופה יבוא "(בחוק זה – חבר בצוות פרלמנטרי) או שעבד בתפקידים אלה וטרם חלפו שנה וחצי מסיום תפקיד זה".
תיקון סעיף 68 6. בסעיף 68 לחוק העיקרי – בסעיף 68 לחוק העיקרי – בסעיף 68 לחוק העיקרי – בסעיף 68 לחוק העיקרי – בסעיף 68 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והיתר כניסה למשכן הכנסת"; (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והיתר כניסה למשכן הכנסת"; (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והיתר כניסה למשכן הכנסת"; (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והיתר כניסה למשכן הכנסת"; (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והיתר כניסה למשכן הכנסת";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) היתר כניסה לשדלן למשכן הכנסת לא יאפשר כניסה לאגף לשכות חברי הכנסת, לשכת יושב ראש הכנסת, לשכת המנהל הכללי של הכנסת ומזכירות הכנסת, אלא באמצעות זימון אישי. "(ג) היתר כניסה לשדלן למשכן הכנסת לא יאפשר כניסה לאגף לשכות חברי הכנסת, לשכת יושב ראש הכנסת, לשכת המנהל הכללי של הכנסת ומזכירות הכנסת, אלא באמצעות זימון אישי. "(ג) היתר כניסה לשדלן למשכן הכנסת לא יאפשר כניסה לאגף לשכות חברי הכנסת, לשכת יושב ראש הכנסת, לשכת המנהל הכללי של הכנסת ומזכירות הכנסת, אלא באמצעות זימון אישי. "(ג) היתר כניסה לשדלן למשכן הכנסת לא יאפשר כניסה לאגף לשכות חברי הכנסת, לשכת יושב ראש הכנסת, לשכת המנהל הכללי של הכנסת ומזכירות הכנסת, אלא באמצעות זימון אישי.
(ד) שדלן לא ייכנס ולא יורשה להיכנס למתחם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומתחם הלשכה המשפטית של הכנסת." (ד) שדלן לא ייכנס ולא יורשה להיכנס למתחם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומתחם הלשכה המשפטית של הכנסת." (ד) שדלן לא ייכנס ולא יורשה להיכנס למתחם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומתחם הלשכה המשפטית של הכנסת." (ד) שדלן לא ייכנס ולא יורשה להיכנס למתחם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומתחם הלשכה המשפטית של הכנסת."
תיקון סעיף 69 7. בסעיף 69 לחוק העיקרי – בסעיף 69 לחוק העיקרי – בסעיף 69 לחוק העיקרי – בסעיף 69 לחוק העיקרי – בסעיף 69 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) –
(א) ברישה, אחרי "אחד מאלה" יבוא "בכנסת וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית ובכל מפגש עם חבר כנסת, אף אם הם מתקיימים מחוץ למשכן הכנסת"; (א) ברישה, אחרי "אחד מאלה" יבוא "בכנסת וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית ובכל מפגש עם חבר כנסת, אף אם הם מתקיימים מחוץ למשכן הכנסת"; (א) ברישה, אחרי "אחד מאלה" יבוא "בכנסת וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית ובכל מפגש עם חבר כנסת, אף אם הם מתקיימים מחוץ למשכן הכנסת"; (א) ברישה, אחרי "אחד מאלה" יבוא "בכנסת וכן בישיבת ועדה של הכנסת ובכל פעילות פרלמנטרית ובכל מפגש עם חבר כנסת, אף אם הם מתקיימים מחוץ למשכן הכנסת";
(ב) בפסקה (5), במקום "או עובד הכנסת" יבוא "חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת או עובד מדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת"; (ב) בפסקה (5), במקום "או עובד הכנסת" יבוא "חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת או עובד מדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת"; (ב) בפסקה (5), במקום "או עובד הכנסת" יבוא "חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת או עובד מדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת"; (ב) בפסקה (5), במקום "או עובד הכנסת" יבוא "חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת או עובד מדינה המייצג את עמדת המדינה בכנסת";
(ג) אחרי פסקה (5) יבוא: (ג) אחרי פסקה (5) יבוא: (ג) אחרי פסקה (5) יבוא: (ג) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) יפעל במשכן הכנסת או בישיבת ועדה של הכנסת מחוץ למשכן בדרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד הכנסת ובכבודם של חברי הכנסת ועובדי הכנסת."; "(6) יפעל במשכן הכנסת או בישיבת ועדה של הכנסת מחוץ למשכן בדרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד הכנסת ובכבודם של חברי הכנסת ועובדי הכנסת."; "(6) יפעל במשכן הכנסת או בישיבת ועדה של הכנסת מחוץ למשכן בדרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד הכנסת ובכבודם של חברי הכנסת ועובדי הכנסת.";
(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) חבר הכנסת, חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת וכן עובד מדינה המייצג עמדת המדינה בכנסת יהיו רשאים להגיש לוועדה תלונה נגד אדם בשל התנהלות בניגוד להוראות פרק זה." "(ה) חבר הכנסת, חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת וכן עובד מדינה המייצג עמדת המדינה בכנסת יהיו רשאים להגיש לוועדה תלונה נגד אדם בשל התנהלות בניגוד להוראות פרק זה." "(ה) חבר הכנסת, חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת וכן עובד מדינה המייצג עמדת המדינה בכנסת יהיו רשאים להגיש לוועדה תלונה נגד אדם בשל התנהלות בניגוד להוראות פרק זה." "(ה) חבר הכנסת, חבר בצוות פרלמנטרי, עובד הכנסת וכן עובד מדינה המייצג עמדת המדינה בכנסת יהיו רשאים להגיש לוועדה תלונה נגד אדם בשל התנהלות בניגוד להוראות פרק זה."
הוספת סעיפים
69א ו-69ב 8. אחרי סעיף 69 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 69 לחוק העיקרי יבוא:
"עיצום כספי "עיצום כספי "עיצום כספי 69א. (א) הוועדה מוסמכת להטיל עיצום כספי על שדלן או על תאגיד שדלנים ששדלן פעל בשמו או על כל אדם שפעל בניגוד להוראות סעיפים 66 עד 69, וזאת נוסף לסמכותה לפי סעיף 69(ב) ו-(ג).
(ב) בטרם תחליט הוועדה להטיל עיצום כספי תאפשר למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו לפניה; החליטה הוועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
(ג) על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).
(ד) מצאה הוועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 66 עד 68 רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ה) מצאה הוועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיף 69 רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
ערעור על עיצום כספי ערעור על עיצום כספי ערעור על עיצום כספי 69ב. (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט לעניינים מינהליים.
(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
(ג) אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הוועדה או בית המשפט אחרת.
(ד) התקבל הערעור לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."
תיקון סעיף 70 9. בסעיף 70 לחוק העיקרי – בסעיף 70 לחוק העיקרי – בסעיף 70 לחוק העיקרי – בסעיף 70 לחוק העיקרי – בסעיף 70 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (2), בסופה יבוא "רשימת תחומי העניין המדויקים שלמענם מבקש השדלן לפעול יעודכנו בהתאם לשינויים עתיים ולפחות אחת לחודש;"; (1) בפסקה (2), בסופה יבוא "רשימת תחומי העניין המדויקים שלמענם מבקש השדלן לפעול יעודכנו בהתאם לשינויים עתיים ולפחות אחת לחודש;"; (1) בפסקה (2), בסופה יבוא "רשימת תחומי העניין המדויקים שלמענם מבקש השדלן לפעול יעודכנו בהתאם לשינויים עתיים ולפחות אחת לחודש;"; (1) בפסקה (2), בסופה יבוא "רשימת תחומי העניין המדויקים שלמענם מבקש השדלן לפעול יעודכנו בהתאם לשינויים עתיים ולפחות אחת לחודש;"; (1) בפסקה (2), בסופה יבוא "רשימת תחומי העניין המדויקים שלמענם מבקש השדלן לפעול יעודכנו בהתאם לשינויים עתיים ולפחות אחת לחודש;";
(2) בפסקה (4), במקום "שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה" יבוא "שהוא מועמד או חבר בגוף בוחר או היה אחד מאלה בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת", ובסופה יבוא "– גם את שם המפלגה". (2) בפסקה (4), במקום "שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה" יבוא "שהוא מועמד או חבר בגוף בוחר או היה אחד מאלה בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת", ובסופה יבוא "– גם את שם המפלגה". (2) בפסקה (4), במקום "שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה" יבוא "שהוא מועמד או חבר בגוף בוחר או היה אחד מאלה בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת", ובסופה יבוא "– גם את שם המפלגה". (2) בפסקה (4), במקום "שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה" יבוא "שהוא מועמד או חבר בגוף בוחר או היה אחד מאלה בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת", ובסופה יבוא "– גם את שם המפלגה". (2) בפסקה (4), במקום "שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה" יבוא "שהוא מועמד או חבר בגוף בוחר או היה אחד מאלה בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת", ובסופה יבוא "– גם את שם המפלגה".
תחולה 10. הוראות פרק י"ב לחוק העיקרי ,כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על מי שפעל כשדלן בכנסת לפני תחילתו של חוק זה. הוראות פרק י"ב לחוק העיקרי ,כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על מי שפעל כשדלן בכנסת לפני תחילתו של חוק זה. הוראות פרק י"ב לחוק העיקרי ,כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על מי שפעל כשדלן בכנסת לפני תחילתו של חוק זה. הוראות פרק י"ב לחוק העיקרי ,כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על מי שפעל כשדלן בכנסת לפני תחילתו של חוק זה. הוראות פרק י"ב לחוק העיקרי ,כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על מי שפעל כשדלן בכנסת לפני תחילתו של חוק זה.