הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 568513
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דניאל עטר
דוד אמסלם
אורן אסף חזן
איתן כבל
יחיאל חיליק בר
אראל מרגלית
מיקי רוזנטל
איילת נחמיאס ורבין
______________________________________________
פ/2158/20
הצעת חוק הקצאת קרקע לאכלוס ולאזורי תעסוקה ועיגון זכויות החקלאים בקרקע, התשע"ו–2015
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה לענות על שני צרכים מרכזיים:
1. גיוס משאבי קרקע לצורך מתן מענה ליעדי אכלוס בעיירות פיתוח ובאזורי הביקוש ולצרכי מסחר ותעסוקה.
2. הסדרת עיוות היסטורי בכל הנוגע לזכויות חקלאים בקרקעות אותן הם מעבדים עשרות שנים.
גיוס משאבי קרקע:
הצעת החוק נועדה לאפשר גיוס משאבי קרקע לצורך מתן מענה ליעדי אכלוס בעיירות פיתוח, בפריפריה, באזורי פיתוח ובאזורי הביקוש, לשם בניה של יחידות מגורים, שלפחות 40% מהן מיועדות לבני ובנות המקום, בדומה למודל הבנים הממשיכים ביישובים החקלאים.
יוזם הצעת החוק רואה לנגד עיניו יעדי אכלוס של 50,000 תושבים לכל עיר פיתוח, על מנת שאלו תהפוכנה לערים מבוססות בישראל.
יעוד אחוז ניכר מיחידות המגורים לבני ובנות המקום יאפשר להרחיב את הייישובים באוכלוסיה שנולדה ביישוב, שזהו נוף ילדותה ותהווה אוכלוסיה תומכת לשכבה המתבגרת של היישוב. זהו פיתוח של מודל בנים ממשיכים, כאשר הרשות המקומית או מינהל התכנון נדרשים להגדיר בתקנון תב"ע את הדרישה ליעד של הקצאת לפחות 40% מיחידות הדיור לבני ובנות המקום, בני ובנות היישוב ובנים ממשיכים.
גיוס משאבי קרקע למטרות מסחר ותעסוקה לאזורי הפיתוח נועד לאפשר הגדלת מקורות הכנסה עצמאים לעיירות הפיתוח, מתוך מטרה לשפר אפשרויות התעסוקה באזורים אלו, דבר שיוביל למעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר לצד עצמאות כלכלית וחברתית. השטח שיוקצה למסחר, תעשיה ותעסוקה נועד להשיג שתי מטרות: לייצר אלפי מקומות עבודה למתיישבים החדשים שיגיעו במהלך השנים ולהגדיל את מקורות ההכנסה העצמיים של היישוב כחלק מהתפיסה של צדק חלוקתי.
ההצעה מאפשרת למינהל התכנון להעביר לידי המדינה, לרבות תפיסת חזקה פיזית תוך זמן קצר, 10% מן הקרקעות החקלאיות של יישובים חקלאיים ולא יותר מ- 500,000 דונם מקרקעות של יישובים חקלאיים ולהקצות אותם לצרכי אכלוס, ותעסוקה לעיירות פיתוח או ליישובים קיימים. לשם כך, מינהל התכנון יהיה רשאי להחליף את הקרקע שנטל, בקרקע אחרת ככל שיידרש, עד אשר תתקבל קרקע בשטח הנדרש לצידו של יישוב קיים, בהתאם לתכנון שייקבע על ידי מינהל התכנון.
עיגון זכויות החקלאים בקרקע:
בהצעה זו מבוקש להסדיר עיוות היסטורי בכל הנוגע לזכויות חקלאים בקרקעות אותן הם מעבדים עשורים רבים ולעיתים אף מן התקופה שקדמה להקמת המדינה. עד עצם היום הזה, זכויות חקלאים רבים אינן מוסדרות כראוי: אצל רובם הזכויות אינן רשומות בפנקסי המקרקעין; לחלק ניכר אין הסכמי חכירה כלל והם ברי-רשות על הקרקע אותם הם מעבדים שנים ארוכות.
על פי ההצעה מינהל התכנון יגדיר את גודל הייישוב הכפרי בישראל כיישוב של עד 750 משפחות לקיבוץ או מושב ועד 1500 משפחות לייישוב קהילתי. כל יישוב יקבע לעצמו את מתווה ההתפתחות שלו, לרבות לוחות זמנים ויעדים לפי שיקול דעתו.
בתוך שטח המחנה – הקו הכחול של היישוב החקלאי, תתאפשר התרחבות ובניה למגורים, תוך מתן עדיפות לבנים ממשיכים, ולשימושים המותרים על פי חוק התכנון והבניה. יתרת הקרקע במשבצת היישוב תשמש לחקלאות.
שטח המחנה יוחכר לחוכרים בחכירה לדורות למשך 49 שנים עם זכאות לשלוש תקופות הארכה בנות 49 שנים כל אחת. קרקעות שניתן להקנות בהן בעלות, תוקנה בהן הבעלות. השטח החקלאי יוחכר בחוזי חכירה לעיבוד חקלאי ל-96 שנים.
הצעת חוק זו נועדה, בין היתר, להביא לאיזון משאבים בין ההתיישבות החקלאית לבין עיירות הפיתוח ואזורי הפיתוח בפריפריה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בחשוון התשע"ו – 26.10.15
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"אזורי ביקוש" – אזורים ברחבי המדינה בהם קיים ביקוש מוגבר לדירות מגורים, כפי שיקבעו מעת לעת השר הממונה על מינהל התכנון ושר הבינוי והשיכון; "אזורי ביקוש" – אזורים ברחבי המדינה בהם קיים ביקוש מוגבר לדירות מגורים, כפי שיקבעו מעת לעת השר הממונה על מינהל התכנון ושר הבינוי והשיכון;
"חוכר" – בעל זכות חכירה או זכות שכירות בקרקע חקלאית, למעט מוסד מיישב ולרבות אגודה, חוכר משנה, שוכר משנה או בר-רשות, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלו: "חוכר" – בעל זכות חכירה או זכות שכירות בקרקע חקלאית, למעט מוסד מיישב ולרבות אגודה, חוכר משנה, שוכר משנה או בר-רשות, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלו:
(1) הוא מחזיק בקרקע חקלאית מכח חוזה חכירה לתקופה של 49 שנים או יותר או מכח חוזים מתחדשים בתנאי נחלה;
(2) הוא מחזיק בקרקע חקלאית מכח חוזה שכירות עונתי שחודש לפרק זמן מצטבר של 96 שנים או יותר לפני תחילתו של חוק זה, בין אם הוא מחזיק בקרקע המקורית שהוקצתה לו ובין אם בקרקע חלופית;
(3) הוא מחזיק כדין בנחלה כבר-רשות של אגודה;
"יישוב חקלאי" – אגודה רשומה כהגדרתה בפקודת האגודות השיתופיות, שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה; "יישוב חקלאי" – אגודה רשומה כהגדרתה בפקודת האגודות השיתופיות, שהיא קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה;
"מינהל התכנון" – מינהל התכנון במשרד האוצר; "מינהל התכנון" – מינהל התכנון במשרד האוצר;
"מקרקעי ישראל" כהגדרתם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל; "מקרקעי ישראל" כהגדרתם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל;
"נחלה" – חלקת קרקע המהווה מקרקעי ישראל, בשטח שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו; "נחלה" – חלקת קרקע המהווה מקרקעי ישראל, בשטח שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו;
"עיירת פיתוח" – עיירות וערים שנבנו באזורי הפריפריה במהלך שנות ה-50 של המאה העשרים במטרה לפזר אוכלוסיה ברחבי ישראל; "עיירת פיתוח" – עיירות וערים שנבנו באזורי הפריפריה במהלך שנות ה-50 של המאה העשרים במטרה לפזר אוכלוסיה ברחבי ישראל;
"שטח המחנה" – שטח הקו הכחול של יישוב חקלאי כמסומן בתכנית תקפה, התוחם את השטח שבו יש קרקע לבנייה במסגרת הקרקע החקלאית; "שטח המחנה" – שטח הקו הכחול של יישוב חקלאי כמסומן בתכנית תקפה, התוחם את השטח שבו יש קרקע לבנייה במסגרת הקרקע החקלאית;
"הרשות" – רשות מקרקעי ישראל; "הרשות" – רשות מקרקעי ישראל;
"תקן נחלות" – מספר הנחלות המתוכננות ליישוב חקלאי שאישרה הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; "תקן נחלות" – מספר הנחלות המתוכננות ליישוב חקלאי שאישרה הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
"השרים" – השר הממונה על רשות מקרקעי ישראל ושר החקלאות ופיתוח הכפר. "השרים" – השר הממונה על רשות מקרקעי ישראל ושר החקלאות ופיתוח הכפר.
הקצאת קרקע לדיור ציבורי או לאזורי תעסוקה 2. (א) מינהל התכנון יהיה רשאי להעביר לרשות מדינת ישראל עד 10% מהקרקעות החקלאיות של כל יישוב חקלאי, אך לא יותר מ- 500,000 דונם ובלבד שיתקיים אחד מהתנאים הבאים: (א) מינהל התכנון יהיה רשאי להעביר לרשות מדינת ישראל עד 10% מהקרקעות החקלאיות של כל יישוב חקלאי, אך לא יותר מ- 500,000 דונם ובלבד שיתקיים אחד מהתנאים הבאים:
(1) הקרקע או חלופותיה תשמש להקמת שכונות מגורים בעיירות פיתוח, לפי שיקול דעת מינהל התכנון והרשויות המקומיות, לשם השגת יעדי אכלוס;
(2) הקרקע או חלופותיה תשמש להקמת שכונות מגורים באזורי ביקוש, לפי שיקול דעת מינהל התכנון והרשויות המקומיות, לשם השגת יעדי אכלוס;
(3) הקרקע או חלופותיה תשמש להקמת אזורי מסחר ותעסוקה בעיירות פיתוח, לפי שיקול דעת מינהל התכנון והרשויות המקומיות;
(4) הקרקע או חלופותיה תשמש להקמת אזורי מסחר ותעסוקה באזורי ביקוש, לפי שיקול דעת מינהל התכנון והרשויות המקומיות.
(ב) לפחות 40% מיחידות המגורים שיוקמו על הקרקע שהועברה לפי סעיף קטן(א) ייעודו לבני הייישוב; מינהל התכנון והרשות המקומית, לפי העניין, יכללו הוראה זו בכל תכנית בנייה שתאושר. (ב) לפחות 40% מיחידות המגורים שיוקמו על הקרקע שהועברה לפי סעיף קטן(א) ייעודו לבני הייישוב; מינהל התכנון והרשות המקומית, לפי העניין, יכללו הוראה זו בכל תכנית בנייה שתאושר.
(ג) המדינה תקבל את החזקה בקרקע בתוך 150 ימים ממועד ההכרזה על אזורי הביקוש או בתום עונת הגידול של הגידול הקיים באותה קרקע בעת ההכרזה, לפי המאוחר. (ג) המדינה תקבל את החזקה בקרקע בתוך 150 ימים ממועד ההכרזה על אזורי הביקוש או בתום עונת הגידול של הגידול הקיים באותה קרקע בעת ההכרזה, לפי המאוחר.
(ד) הקרקע שתועבר לרשות מדינת ישראל תיבחר בהסכמה עם הנהלת היישוב החקלאי. (ד) הקרקע שתועבר לרשות מדינת ישראל תיבחר בהסכמה עם הנהלת היישוב החקלאי.
(ה) מינהל התכנון יהיה רשאי להחליף קרקע שהועברה למדינה לפי סעיף 2(א) בקרקע אחרת ללא הגבלה, ובלבד שחלופות הקרקע שנתפסו על ידי המדינה, ישמשו למטרות הקבועות בסעיף זה. (ה) מינהל התכנון יהיה רשאי להחליף קרקע שהועברה למדינה לפי סעיף 2(א) בקרקע אחרת ללא הגבלה, ובלבד שחלופות הקרקע שנתפסו על ידי המדינה, ישמשו למטרות הקבועות בסעיף זה.
זכויות חכירה בקרקע חקלאית 3. (א) חוכר אשר ביום תחילתו של חוק זה החזיק כדין בקרקע חקלאית לצרכי עיבודה, רואים אותו כבעל זכות חכירה לדורות באותה קרקע לתקופה של 49 שנים מיום תחילת החזקתו בקרקע. (א) חוכר אשר ביום תחילתו של חוק זה החזיק כדין בקרקע חקלאית לצרכי עיבודה, רואים אותו כבעל זכות חכירה לדורות באותה קרקע לתקופה של 49 שנים מיום תחילת החזקתו בקרקע.
(ב) חוכר כאמור בסעיף קטן (א) זכאי להארכת החכירה לשלוש תקופות נוספות בנות 49 שנים כל אחת. (ב) חוכר כאמור בסעיף קטן (א) זכאי להארכת החכירה לשלוש תקופות נוספות בנות 49 שנים כל אחת.
(ג) קבלת זכות חכירה בנחלה או בחלק ממנה, בהתאם להוראות סעיף זה, מותנית בקבלת הסכמת היישוב החקלאי, ובלבד שהשטח המוחכר לא יעלה על השטח שנקבע לנחלה באותו אזור. (ג) קבלת זכות חכירה בנחלה או בחלק ממנה, בהתאם להוראות סעיף זה, מותנית בקבלת הסכמת היישוב החקלאי, ובלבד שהשטח המוחכר לא יעלה על השטח שנקבע לנחלה באותו אזור.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על חוכר שהוא בר-רשות של מוסד מיישב. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על חוכר שהוא בר-רשות של מוסד מיישב.
(ה) חוכר הזכאי לחכירה לדורות לפי סעיף זה, זכאי לקבל את הקרקע לבעלותו, בהתאם לתקנות שייקבעו על ידי השר הממונה על מינהל התכנון. (ה) חוכר הזכאי לחכירה לדורות לפי סעיף זה, זכאי לקבל את הקרקע לבעלותו, בהתאם לתקנות שייקבעו על ידי השר הממונה על מינהל התכנון.
רישום בפנקסי המקרקעין 4. (א) זכויות חכירה לפי סעיף 3, יירשמו על ידי הרשות על שם החוכר בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן – חוק המקרקעין), בתוך 24 חודשים מיום קבלת ההסכמה האמורה בסעיף 3(ג). (א) זכויות חכירה לפי סעיף 3, יירשמו על ידי הרשות על שם החוכר בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן – חוק המקרקעין), בתוך 24 חודשים מיום קבלת ההסכמה האמורה בסעיף 3(ג).
(ב) היה החוכר בר-רשות של מוסד מיישב, רשאי המוסד המיישב לדרוש רישום משכנתה, כמשמעותה בחוק המקרקעין, לזכותו, ביחד עם רישום הזכויות על שם החוכר להבטחת הלוואות או יתרות חוב הקיימות לזכות המוסד המיישב. (ב) היה החוכר בר-רשות של מוסד מיישב, רשאי המוסד המיישב לדרוש רישום משכנתה, כמשמעותה בחוק המקרקעין, לזכותו, ביחד עם רישום הזכויות על שם החוכר להבטחת הלוואות או יתרות חוב הקיימות לזכות המוסד המיישב.
קביעת תקן לכל יישוב חקלאי 5. (א) מינהל התכנון ייקבע תקן מסגרת של מספר המשפחות לכל יישוב חקלאי בתחום שטח המחנה, ובלבד שלא יעלה על 750 משפחות למושב ולקיבוץ ולא יעלה על 1500 משפחות ליישוב קהילתי; כל יישוב חקלאי רשאי להחליט על מתווה ליישום התקן ושלבי הביצוע, לרבות לוחות זמנים, על פי שיקול דעתו. (א) מינהל התכנון ייקבע תקן מסגרת של מספר המשפחות לכל יישוב חקלאי בתחום שטח המחנה, ובלבד שלא יעלה על 750 משפחות למושב ולקיבוץ ולא יעלה על 1500 משפחות ליישוב קהילתי; כל יישוב חקלאי רשאי להחליט על מתווה ליישום התקן ושלבי הביצוע, לרבות לוחות זמנים, על פי שיקול דעתו.
(ב) בתוך שטח המחנה יהיה זכאי כל חוכר להגיש תכניות ולקבל אישורים לכל בניה, בכפוף לעמידה בהוראות חוק התכנון והבניה, ללא צורך בקבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל. (ב) בתוך שטח המחנה יהיה זכאי כל חוכר להגיש תכניות ולקבל אישורים לכל בניה, בכפוף לעמידה בהוראות חוק התכנון והבניה, ללא צורך בקבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל.
(ג) החוכרים והיישובים החקלאים יהיו רשאים לקלוט משפחות נוספות ליישוב החקלאי, ולהקצות קרקעות לשם בנית מגורים למשפחות החדשות, בתוך שטח המחנה ובכפוף לתקן שנקבע בהתאם להוראות סעיף קטן (א);יישוב חקלאי רשאי להתנות קבלה לייישוב החקלאי במיון ובדיקה של ועדת קבלה מטעם היישוב, ובלבד שתינתן עדיפות לבנים ממשיכים. (ג) החוכרים והיישובים החקלאים יהיו רשאים לקלוט משפחות נוספות ליישוב החקלאי, ולהקצות קרקעות לשם בנית מגורים למשפחות החדשות, בתוך שטח המחנה ובכפוף לתקן שנקבע בהתאם להוראות סעיף קטן (א);יישוב חקלאי רשאי להתנות קבלה לייישוב החקלאי במיון ובדיקה של ועדת קבלה מטעם היישוב, ובלבד שתינתן עדיפות לבנים ממשיכים.
(ד) יתרת השטח החקלאי השייך למשבצת היישוב החקלאי תשמש לחקלאות ותוחכר ליישוב החקלאי או לחוכרים ל-96 שנים. (ד) יתרת השטח החקלאי השייך למשבצת היישוב החקלאי תשמש לחקלאות ותוחכר ליישוב החקלאי או לחוכרים ל-96 שנים.
שמירת זכויות 6. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות קיימת של חוכר. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות קיימת של חוכר.
עדיפות החוק 7. הוראות חוק זה גוברות על כל הוראה או החלטה של הרשות או של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה לפני תחילתו, וכן על כל האמור בחוזי חכירה שנחתמו לפני יום התחילה. הוראות חוק זה גוברות על כל הוראה או החלטה של הרשות או של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה לפני תחילתו, וכן על כל האמור בחוזי חכירה שנחתמו לפני יום התחילה.
ביצוע ותקנות 8. השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות לביצועו. השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.