הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 569009 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יואל רזבוזוב קארין אלהרר אלי אלאלוף איתן כבל טלי פלוסקוב יואב קיש עפר שלח ענת ברקו קסניה סבטלובה תמר זנדברג זוהיר בהלול אברהם דיכטר ______________________________________________ פ/2151/20 הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – עיסוק בפעילות ספורט במנוחה השבועית), התשע"ו–2015 דברי הסבר הספורט הוא עיסוק אך גם בילוי ופנאי לאנשים רבים אשר אינם יכולים לעסוק בו או ליהנות ממנו במהלך ימי השבוע. על מנת לאפשר לעוסקים בספורט ולאלו הרוצים ליהנות ממנו לעשות כן, מוצע לקבוע כי פעילות הספורט בישראל תהיה מותרת גם ביום המנוחה השבועית. במדינה יהודית ודמוקרטית כמדינת ישראל, יש לאפשר לאלו החפצים בכך לקיים את מצוות הדת, אך בד בבד לאפשר קיום פעילויות פנאי אזרחיות, ובהן פעילויות הספורט. אפשרות זו היתה קיימת עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל, כאשר פעילויות ספורט נערכו ביום השבת ללא פגיעה ברגשותיהם של שומרי המסורת היהודית. במציאות הישראלית העכשווית, יום השבת, שהוא יום המנוחה השבועית עבור יהודים, הוא היום היחיד בשבוע בו ניתן לקיים פעילות ספורט, באופן שייתן מענה מיטבי לציבור שאינו שומר מצוות. עבור התלמידים, שבימי השבוע נמצאים במסגרות החינוך, יום השבת הוא יום המנוחה השבועי והחופשי שלהם מהמסגרות האחרות ולכן היום היחיד בו הם יכולים לקחת חלק בפעילות ספורטיבית או לצפות בפעילות כזו. הורים רבים הנמצאים במהלך השבוע בעבודתם, מתפנים רק ביום המנוחה השבועית להגיע עם ילדיהם לפעילות, לתמוך בהם ולהיות שותפים בהתפתחותם בתחום. יום השבת הוא הזמן היחיד בו מתאפשר להורים לקחת את ילדיהם לצפות באירוע ספורט כבילוי משפחתי משותף. כך גם לגבי החיילים, אשר במשך השבוע משרתים בצבא ובסופי השבוע מתפנים ללכת וליהנות מצפייה באירוע ספורטיבי. במציאות הישראלית של היום תרבות הספורט מתקיימת בחלקה המכריע ביום השבת. כל ניסיון למנוע קיום פעילות ספורטיבית, בהתאם לציווי הדת, מנוגד לתקנון האולימפי הבינלאומי. לפי אמנת הספורט, הספורט הוא בחירה. כל מי שמעוניין לקחת בו חלק, רשאי, ללא כל הבדל של דת גזע ומין לעשות כן. ולכן כל ניסיון להטמיע בספורט הישראלי ערכים שלא עולים בקנה אחד עם ערכי הספורט הבינלאומי לא יתקבלו בגופים האמונים על הספורט העולמי. אי קיום פעילות ספורטיבית בישראל ביום מסוים, בניגוד לדעת איגודי הספורט הבינלאומיים, יובילו להדחה ואף לנידוי של הספורט הישראלי מהזירה העולמית. אין חולק כי במדינה יהודית ודמוקרטית כמדינת ישראל יש חשיבות לקיומו של יום המנוחה השבועית כערך דתי, חברתי וסוציאלי. ואולם, יש לשמור על איזון ולכבד את רצונותיהם וצורכיהם של אותם אזרחים אשר עוסקים בספורט ונהנים ממנו בסופי השבוע. על מנת לאפשר קיומו החוקי של עיסוק בספורט ביום המנוחה השבועית מוצע להחריג את פעילות הספורט מגדרי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, ולקבוע שכל עבודה הקשורה בקיום פעילות ספורט מקצועני, או שאינו מקצועני, מותרת גם ביום המנוחה השבועית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בחשוון התשע"ו – 26.10.15 תיקון סעיף 30 1. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, בסעיף 30, בסופו יבוא: "(7) עובדים העוסקים ב"ספורט" או ב"פעילות ספורט" כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988."