הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 568262 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת סתיו שפיר יצחק הרצוג משה גפני ציפי לבני אורי מקלב איתן כבל מרב מיכאלי עמיר פרץ מנואל טרכטנברג מיכל בירן עמר בר-לב דניאל עטר איציק שמולי יוסי יונה יחיאל חיליק בר נחמן שי אייל בן ראובן זוהיר בהלול קסניה סבטלובה אראל מרגלית יואל חסון איילת נחמיאס ורבין קארין אלהרר מאיר כהן יעקב פרי תמר זנדברג אילן גילאון ______________________________________________ פ/2153/20 הצעת חוק איסור הפרטת שיקול דעת שלטוני (הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות), התשע"ו–2015 דברי הסבר ביסודה של התנועה הציונית ומדינת ישראל עומד מפעל ההתיישבות. ההתיישבות העובדת מימי ראשית הציונית ועד לימינו מהווה סלע היסוד של מדינת ישראל. גם בימים אלו, ברחבי הארץ עשרות צורות התיישבות המגשימות את החזון הישראלי, בעיירות הפיתוח, בפריפריה, בקיבוצים וכיוצא באלה. הגשמת החזון הישראלי והציוני, והשימוש בקרקע לטובת כלל אזרחיה של מדינת ישראל, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, מהמרכז ומהפריפריה, הכרחית על מנת לקיים חברה בריאה, ברוחה ובגופה. מטרתו של החוק המוצע היא להגביל את אפשרותה של הממשלה ומשרדי הממשלה להאציל את שיקול הדעת המהותי המסור להם, לידי גופים חוץ ממשלתיים. ברקע לחוק מגמה ארוכת טווח של הפרטת ההתיישבות והתפרקות המדינה מחובתה לקדם, לסייע ולפתח את ההתיישבות בישראל. מגמה זו, של הפרטת שיקול הדעת וסמכויות הביצוע של המדינה בכל הנוגע להתיישבות, הובילה להעברת היכולות המקצועיות והידע המקצועי הנדרשים כדי לעסוק במפעל ההתיישבות לידיים חיצונית. זאת, מבלי שקיים כל צידוק של ממש למדיניות הפרטה זו. בתוך כך, הפרטת שיקול הדעת כאמור לגוף חיצוני, ללא פיקוח ושקיפות, והקצאת מיליארדי שקלים לחטיבה להתיישבות, הובילה למדיניות התיישבות מפלה, וקיפוח תושבי הפריפריה, עיירות הפיתוח והמגזר החקלאי הערבי והבדואי בישראל. חומרת הדברים רבה במיוחד נוכח החשדות הכבדים לשחיתויות האופפים את החטיבה להתיישבות. תכליתה של הצעת החוק היא שימור וחיזוק מפעל ההתיישבות על ידי החזרת המשאבים הציבוריים לתכנון וביצוע מדיניות ההתיישבות לידי הממשלה. זאת, על ידי קליטה של בעלי המומחיות הנדרשים מהחטיבה להתיישבות בשירות המדינה, ככל שיהיו מעוניינים בכך, וטיפוח דרג מקצועי וראוי הפועל בשקיפות ועל פי דין, לחיזוק ההתיישבות במדינת ישראל. במסגרת זאת, הצעת החוק מושתתת על שני עקרונות מרכזיים. ראשית, היא מחייבת כי הידע המקצועי הדרוש לפיתוח ההתיישבות ושיקול הדעת התכנוני יושבו לידיה של המדינה. באמצעות הקמת אגף ההתיישבות, מבטיחה הצעת החוק כי מדינת ישראל תיתן מענה מקיף, מקצועי והולם לצרכי ההתיישבות של כלל הציבורים בישראל, תוך שפעילותה שקופה לציבור ובהתאם לדין. שנית, הצעת החוק מחייבת כי כל התקשרות עם קבלני ביצוע לצורך מימוש מדיניות ההתיישבות תעשה בשוויון בשקיפות, בהתאם להוראות חוק חובת מכרזים. יודגש, כי אף על פי הדין הקיים כיום, התקשרות של המדינה עם גוף שאינו אורגן של המדינה צריכה להיעשות באמצעות מכרז או בפטור ממכרז ואין לעשותה בדרך של העברה תקציבית או בדרך של הקצאה ייעודית של כספים בבסיס התקציב. חרף הוראות החוק הקיימות, בפועל התפתחה פרקטיקה אסורה של תקצוב גופים שאינם של המדינה, דוגמת החטיבה להתיישבות, שלא בדרך של מכרז. משכך, מחדד החוק המוצע את האיסור הקיים גם כיום על פרקטיקות תקצוב אלו ומבהיר כי יש לתקצב גופים שאינם שייכים למדינה בדרך של מכרז בלבד. נוכח המעמד ארוך השנים והעמום של החטיבה להתיישבות כקבלנית ביצוע וכקובעת מדיניות בתחום הדיור, ונוכח הבעייתיות הרבה שבאופן הסדרה זו (ראו חוות דעתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר "'ככה כבר לא בונים חומה' צבר אנומליות בקשר שבין החטיבה להתיישבות לבין המדינה והתיקון המתחייב" מיום ז' אדר התשע"ה (26 בפברואר 2006)) מוצע לבטל את מעמדה המיוחד של החטיבה להתיישבות בכל הנוגע לקידום מדיניות הדיור של ממשלת ישראל. בהמשך לכך, מוצע לקבוע הוראות מעבר שעניינן הבטחת ההגנה על האינטרסים הציבוריים הטמונים בקידום פרויקטים שכבר החלו ובהגנה על העובדים של החטיבה להתיישבות. בכל הנוגע לפרויקטים שכבר החלו, קובע החוק כי כל פרויקט שעניינו התיישבות בפריפריה, בנגב, בגליל ובגולן ימשך על פי התוכנית, ויראו בחטיבה להתיישבות כקבלן ביצוע שזכה במכרז לביצוע התוכנית. עוד קובע החוק כי ניתן יהיה להמשיך בביצועם של פרויקטים נוספים באישור שר האוצר, על מנת להבטיח כי המדינה תעמוד בחוזים שכרתה ולתועלת הציבור, והכל בכפוף לתקנת הציבור ולהוראות הדין. בכל הנוגע לעובדי החטיבה להתיישבות, החוק המוצע מאפשר להם להיקלט בשירות המדינה תוך שמירה על הוותק שלהם, כאילו נקלטו מלכתחילה בשירות המדינה. הסדרה זו נדרשת הן במישור המוסרי, על מנת להבטיח כי לא יישבר מטה לחמם של העובדים, הן במישור החוקי, שכן בפועל שימשה המדינה מעסיקה במשותף של העובדים מזה שנים ארוכות, והן נוכח הצורך של המדינה בקליטתם של המומחים הרבים אשר להם ידע בתכנון וביצוע של מדיניות דיור ואשר עבודתם ממומנת כיום על ידי המדינה אך אינם פועלים במסגרתה. בהמשך לכך, עובדים אשר אין להם תקן בשירות המדינה יזכו להטבות זהות לאלו הניתנות לעובדי מדינה המפוטרים במסגרת פיטורי צמצום והתייעלות. זאת, מתוך הבנה כי בפועל שימשו עובדים אלו כזרועה הארוכה של המדינה במשך שנות עבודתם בחטיבה להתיישבות, גם אם לא זכו לתנאים המוענקים לעובדי המדינה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בחשוון התשע"ו – 26.10.15 הקמת אגף ההתיישבות 1. יוקם אגף ההתיישבות באחד ממשרדי הממשלה, על פי החלטת הממשלה, אשר יהיה בראשיתו במבנה דומה למבנה החטיבה להתיישבות, עד ליום כה' בטבת התשע"ו (1 ביונאר 2016); שר האוצר בהיוועצות עם שר הבינוי והשיכון, יקצה לאגף את התקנים הנדרשים ואת התקציב הדרוש לפעילותו במסגרת חוק התקציב לשנת 2016 ובכל שנה עוקבת אחריו. יוקם אגף ההתיישבות באחד ממשרדי הממשלה, על פי החלטת הממשלה, אשר יהיה בראשיתו במבנה דומה למבנה החטיבה להתיישבות, עד ליום כה' בטבת התשע"ו (1 ביונאר 2016); שר האוצר בהיוועצות עם שר הבינוי והשיכון, יקצה לאגף את התקנים הנדרשים ואת התקציב הדרוש לפעילותו במסגרת חוק התקציב לשנת 2016 ובכל שנה עוקבת אחריו. חובת התקשרות במכרז 2. לא תתקשר המדינה עם גוף ביצועי שאינו רשות ציבורית, לשם קידום מדיניות דיור, הקצאת קרקעות או הקצאה תקציבית או לצורך קבלת חוות דעת מקצועית או ליווי מקצועי בעניינים אלו, אלא בכפוף לביצוע מכרז כאמור בסעיף 2 לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב–1992. לא תתקשר המדינה עם גוף ביצועי שאינו רשות ציבורית, לשם קידום מדיניות דיור, הקצאת קרקעות או הקצאה תקציבית או לצורך קבלת חוות דעת מקצועית או ליווי מקצועי בעניינים אלו, אלא בכפוף לביצוע מכרז כאמור בסעיף 2 לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב–1992. ביטול הסכמים והחלטות הממשלה 3. ההסכם בין ממשלת ישראל ובין החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית מיום ה' באייר התש"ס (14 במאי 2000) והחלטות ממשלה מס' 2517 מיום יב' בתשרי התשס"ג (18 בספטמבר 2002), מס' 2701 מיום ג' בכסלו התשס"ג (8 בנובמבר 2002) ומס' 741(דר/25) מיום י' בתשרי התשע"ד (17 לספטמבר 2013) – בטלים. ההסכם בין ממשלת ישראל ובין החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית מיום ה' באייר התש"ס (14 במאי 2000) והחלטות ממשלה מס' 2517 מיום יב' בתשרי התשס"ג (18 בספטמבר 2002), מס' 2701 מיום ג' בכסלו התשס"ג (8 בנובמבר 2002) ומס' 741(דר/25) מיום י' בתשרי התשע"ד (17 לספטמבר 2013) – בטלים. הוראות מעבר 4. (א) (1) התחייבות ביצועית או תקציבית שנטלה על עצמה החטיבה להתיישבות, שעניינה התיישבות בפריפריה, בנגב, בגליל ובגולן, אשר מקור מימונה באוצר המדינה, תצא לפועל על פי התוכנית ובלבד שאין ההתחייבות האמורה נוגדת את הדין או את תקנת הציבור; לצורך זה יראו את החטיבה להתיישבות כקבלן ביצוע אשר זכה במכרז לביצוע ההתחייבות כאמור בסעיף 2. (2) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להורות על ביצוע של פרויקטים נוספים של החטיבה להתיישבות, שהושלם אישורם ואשר החל ביצועם או שישנן נסיבות המצדיקות זאת, ובלבד שהסכם קיום הפרויקט אינו פוגע בתקנת הציבור או במינהל התקין; הורה כאמור השר, יראו את ההתקשרות כאילו נעשתה באמצעות מכרז כדין. (ב) (1) עובדי החטיבה להתיישבות המעוניינים בכך ייקלטו בשירות המדינה לא יאוחר משנה מיום תחילתו של זה, על פי הדירוג והדרגה המתאימים לתפקידם בפועל ותוך הכרה במלוא שנות הוותק שלהם כשנות ותק לכל דבר ועניין בשירות המדינה. (2) מצא שר האוצר, בהיוועצות עם שר הבינוי והשיכון ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כי סוגי תפקידים שהתקיימו בחטיבה להתיישבות אינם נדרשים בשירות המדינה, יראו בעובדים בתפקידים אלו, כעובדים שפוטרו במסגרת פיטורי צמצום והתייעלות ויחולו עליהם הוראות תקנות שירות המדינה לעניין זה.