הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 5,596 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 569124 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת ינון מגל ______________________________________________ פ/2141/20 הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי, התשע"ו–2015 דברי הסבר ברוב מדינות העולם המתקדמות נוהגים שני ימי מנוחה מלאים, בדרך כלל, ימי שבת וראשון. מוצע להתאים את שבוע העבודה הנהוג במדינת ישראל לזה הנהוג בעולם המודרני בכלל ובשוקי ההון הגלובליים בפרט. הוספת יום ראשון כיום מנוחה, הוספת חצי יום עבודה בימי שישי ועוד חצי שעת עבודה נוספת בימים שני עד חמישי תאפשר לאזרחי מדינת ישראל ליהנות מסוף שבוע מלא בסטנדרט בינלאומי וזאת בלי לפגוע בתפוקת שבוע העבודה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין (פ/3422/18) ועל ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/3920/18). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין (פ/805/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בחשוון התשע"ו – 26.10.15 מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע את יום ראשון כיום מנוחה לעובד ששבוע עבודתו הוא של 5 ימים, במקום יום שישי, וכך להתאים את שבוע העבודה לזה הנהוג במדינות רבות בעולם, והכל תוך שמירה על זכויות העובדים ואמונתם הדתית ועל זכויות המעסיקים וברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו . מטרתו של חוק זה לקבוע את יום ראשון כיום מנוחה לעובד ששבוע עבודתו הוא של 5 ימים, במקום יום שישי, וכך להתאים את שבוע העבודה לזה הנהוג במדינות רבות בעולם, והכל תוך שמירה על זכויות העובדים ואמונתם הדתית ועל זכויות המעסיקים וברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו . מטרתו של חוק זה לקבוע את יום ראשון כיום מנוחה לעובד ששבוע עבודתו הוא של 5 ימים, במקום יום שישי, וכך להתאים את שבוע העבודה לזה הנהוג במדינות רבות בעולם, והכל תוך שמירה על זכויות העובדים ואמונתם הדתית ועל זכויות המעסיקים וברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו . מטרתו של חוק זה לקבוע את יום ראשון כיום מנוחה לעובד ששבוע עבודתו הוא של 5 ימים, במקום יום שישי, וכך להתאים את שבוע העבודה לזה הנהוג במדינות רבות בעולם, והכל תוך שמירה על זכויות העובדים ואמונתם הדתית ועל זכויות המעסיקים וברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו . יום ראשון – יום מנוחה 2. על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, יום ראשון יהיה יום מנוחה במקום יום שישי, בהתאם להוראות חוק זה. על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, יום ראשון יהיה יום מנוחה במקום יום שישי, בהתאם להוראות חוק זה. על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, יום ראשון יהיה יום מנוחה במקום יום שישי, בהתאם להוראות חוק זה. על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, יום ראשון יהיה יום מנוחה במקום יום שישי, בהתאם להוראות חוק זה. תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה 3. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (1) בסעיף 2 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "שמונה" יבוא "תשע"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שמונה" יבוא "תשע"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שמונה" יבוא "תשע"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בעבודת לילה וביום" יבוא "ביום", ובסופו יבוא "ולא יימשך מעבר לשעה 13:00 לפי הזמן בישראל כמשמעותו בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב–1992, ובתקופה שבה הוקדם הזמן בישראל לפי סעיף 3 לחוק האמור – לא יימשך מעבר לשעה 14:00;"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בעבודת לילה וביום" יבוא "ביום", ובסופו יבוא "ולא יימשך מעבר לשעה 13:00 לפי הזמן בישראל כמשמעותו בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב–1992, ובתקופה שבה הוקדם הזמן בישראל לפי סעיף 3 לחוק האמור – לא יימשך מעבר לשעה 14:00;"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בעבודת לילה וביום" יבוא "ביום", ובסופו יבוא "ולא יימשך מעבר לשעה 13:00 לפי הזמן בישראל כמשמעותו בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב–1992, ובתקופה שבה הוקדם הזמן בישראל לפי סעיף 3 לחוק האמור – לא יימשך מעבר לשעה 14:00;"; (ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בעבודת לילה לא יעלה יום העבודה על שבע שעות עבודה."; "(ג) בעבודת לילה לא יעלה יום העבודה על שבע שעות עבודה."; (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (2) בסעיף 7 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש" יבוא "ארבעים ושמונה"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש" יבוא "ארבעים ושמונה"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש" יבוא "ארבעים ושמונה"; (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (ב) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (1), אחרי "יום השבת" יבוא "ואת יום ראשון כיום מנוחה נוסף"; (1) בפסקה (1), אחרי "יום השבת" יבוא "ואת יום ראשון כיום מנוחה נוסף"; (2) במקום פסקה (2) יבוא: (2) במקום פסקה (2) יבוא: "(2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת וכן את יום ראשון או את יום שישי בשבוע, לפי המקובל עליו, כיום מנוחה נוסף."; (3) בסעיף 9, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (3) בסעיף 9, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (3) בסעיף 9, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (3) בסעיף 9, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה לקבוע הוראות בדבר סוגי שירותים או פעילויות אשר בהם תהיה מותרת העסקת עובד ביום המנוחה הנוסף." "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה לקבוע הוראות בדבר סוגי שירותים או פעילויות אשר בהם תהיה מותרת העסקת עובד ביום המנוחה הנוסף." "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התעשייה המסחר והתעסוקה לקבוע הוראות בדבר סוגי שירותים או פעילויות אשר בהם תהיה מותרת העסקת עובד ביום המנוחה הנוסף." תחילה ותחולה 4. תחילתו של חוק זה ___* מיום פרסומו, והוא יחול על עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה בעניין מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים. תחילתו של חוק זה ___* מיום פרסומו, והוא יחול על עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה בעניין מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים. תחילתו של חוק זה ___* מיום פרסומו, והוא יחול על עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה בעניין מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים. תחילתו של חוק זה ___* מיום פרסומו, והוא יחול על עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה בעניין מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים.