הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 568291
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת ניסן סלומינסקי
מרדכי יוגב
______________________________________________
פ/2139/20
הצעת חוק הבוררות (תיקון – ערעור לפני בורר), התשע"ו–2015
דברי הסבר
סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח–1968, שהתווסף לחוק בתיקון מס' 2 משנת התשס"ט–2008, מסדיר את האפשרות של צדדים להסכם בוררות לקבוע כי פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור לפני בורר. הסעיף קובע כי במקרה כזה יחולו הוראות התוספת השנייה, שבה נקבעו הסדרים בדבר הגשת הערעור, ניהול הבוררות ופסק הבוררות. ואולם, בסעיף האמור ובתוספת השנייה ישנם כמה פגמים וחסרים המקשים על יישומו של ההסדר האמור, ומוצע לתקנם, כלהלן:
לסעיף 1: החוק אינו קובע בתוך כמה זמן יתמנה הבורר בערעור. פרט ב בתוספת השנייה קובע כי ערעור על פסק בוררות יוגש בתוך שלושים ימים מיום שפסק הבוררות הומצא לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המאוחר. יש בהוראה זו משום פתח להתארכות ההליכים, שכן מי שהפסיד בהליך, יוכל למנוע מינוי בורר בערעור ובינתיים פסק הבורר הראשון אינו ניתן לאישור על ידי בית המשפט, וכתוצאה מכך ההליך עשוי להתמשך מאד, לרבות בדיונים משפטיים. לפיכך מוצע לקבוע כי אם לא התמנה בורר בערעור בתוך 60 ימים מיום שפסק הבוררות הניתן לערעור הומצא לצדדים, לא ניתן לערער על פסק הבוררות לפני בורר, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת או אם אחד מבעלי הדין הגיש בקשה לבית המשפט למינוי בורר.
לסעיף 2(1): התוספת השנייה אינה מגבילה את משך הזמן לקיום הדיון בערעור, וכל שנקבע בפרט ה הוא שעל הבורר לתת את פסק הבוררות בערעור בתוך חודשיים ממועד הסיום של הליך הערעור. לפיכך מוצע לקבוע לעניין משך הדיון בערעור הוראות דומות לאלה הקבועות בפרט טו לתוספת הראשונה לעניין הליך בוררות רגיל, כלומר פסק הבוררות יינתן בתוך שלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת תגובת המערער לתשובה שהגישו בעלי הדין האחרים, והבורר בערעור יהיה רשאי להאריך את התקופה למתן פסק הבוררות עד לשלושה חודשים נוספים.
לסעיף 2(2): התוספת השנייה אינה כוללת כל התייחסות לסוגיית סמכות הבורר בערעור להאריך מועדים על דעת עצמו. סעיף 21א(א)(2) לחוק הבוררות קובע כי הוראות התוספת השנייה יחולו בערעור, נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות את הוראות התוספת השנייה, והכול אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת. ואולם, המציאות מלמדת כי ישנם מקרים שבהם על אף שהצדדים קבעו בהסכם הבוררות הראשון שאין להאריך מועדים, ישנם בוררים בערעור שקובעים כי הסכמה זו אינה חלה על הבוררות בערעור, והם חופשיים להאריך מועדים, עניין שיכול להביא להתארכות הליך הערעור ללא קץ. לפיכך מוצע להבהיר כי אם בהסכם הבוררות הראשון קבעו הצדדים הוראות בדבר הגבלת סמכות הבורר להאריך מועדים, יחייבו הוראות אלה גם את הבורר בערעור, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
התיקונים המוצעים יביאו לכך שהליך הערעור על פסק בורר יהיה הליך קצר ויעיל, ויגשים את המטרה שלשמה נחקק מלכתחילה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בחשוון התשע"ו – 26.10.15
תיקון סעיף 21א 1. בחוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21א, בסופו יבוא: בחוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21א, בסופו יבוא:
"(ד) לא התמנה בורר בערעור בתוך 60 ימים מיום שפסק הבוררות הניתן לערעור הומצא לצדדים, לא ניתן לערער על פסק הבוררות לפני בורר, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת או אם אחד מבעלי הדין הגיש בקשה לבית המשפט למינוי בורר לפי סעיף 8 בתוך 60 הימים או, אם ניתן לכך היתר מבית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו, גם בסמוך להם." "(ד) לא התמנה בורר בערעור בתוך 60 ימים מיום שפסק הבוררות הניתן לערעור הומצא לצדדים, לא ניתן לערער על פסק הבוררות לפני בורר, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת או אם אחד מבעלי הדין הגיש בקשה לבית המשפט למינוי בורר לפי סעיף 8 בתוך 60 הימים או, אם ניתן לכך היתר מבית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו, גם בסמוך להם."
תיקון התוספת השנייה 2. בתוספת השנייה לחוק העיקרי – בתוספת השנייה לחוק העיקרי –
(1) בפרט ה, במקום "בתוך חודשיים ממועד הסיום של הליך הערעור" יבוא "בתוך שלושה חדשים מהמועד האחרון להגשת תגובה לתשובה לפי פרט ב, אולם, רשאי הבורר בערעור להאריך את התקופה עד לשלושה חודשים נוספים."; (1) בפרט ה, במקום "בתוך חודשיים ממועד הסיום של הליך הערעור" יבוא "בתוך שלושה חדשים מהמועד האחרון להגשת תגובה לתשובה לפי פרט ב, אולם, רשאי הבורר בערעור להאריך את התקופה עד לשלושה חודשים נוספים.";
(2) אחרי פרט ו יבוא: (2) אחרי פרט ו יבוא:
"ז. הוראות שנקבעו בהסכם הבוררות בדבר הגבלת סמכות הבורר להאריך מועדים יחולו גם על הבורר בערעור, אלא אם כן הסכימו בעלי הדין בערעור אחרת."