הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 569003 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ' מרב מיכאלי מיקי רוזנטל קסניה סבטלובה ____________________________________________ פ/2161/20 הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – חירות הביטוי), התשע"ו–2015 דברי הסבר תיקון זה נועד לעגן את חירות הביטוי וחופש העיתונות בשידור הציבורי, בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, ולבטל את ההוראה בחוק זה, האוסרת על הבעת דעה אישית. הסעיף המוצע מגדיר באופן הנהוג בעולם המערבי, החופשי והדמוקרטי, את היסודות של חירות הביטוי השמורה לעיתונאים. איסור על הבעת דעה מעקר מכל תוכן את העבודה העיתונאית לסוגיה, הן בשידור ציבורי והן בכלי תקשורת בבעלות פרטית, בתקשורת המשודרת, המקוונת והמודפסת. איסור כזה מעניק בפועל בידי הממונים כלי חסר גבולות לדיכוי ולענישה של עיתונאים, שכן כמעט כל מילה נאמרת היא בגדר עמדה כלשהי. יודגש כי חירות הביטוי של העיתונאים אינה עומדת בסתירה לאתוס המקצועי של העיתונאים, לחובה להגינות ולמקצועיות, ולצורך בהצגת מגוון דעות במדיום. ואולם, כל אמירה טומנת בחובה תפיסת עולם. ברור לכל בר דעת כי איסור הבעת דעה המעוגן בחוק הנוכחי, אינו מאפשר עבודה עיתונאית ולו הפשוטה ביותר, כגון שאילת שאלות, ביצוע תחקיר או מתן פרשנות להתרחשויות. חופש הביטוי של התקשורת הוא אחד היסודות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי, ועד כה לא עוגן במפורש בחקיקה בישראל. עיגונו כעת בחוק השידור הציבורי הישראלי יהווה סמן חיוני גם עבור כלי תקשורת אחרים. כמו כן, עיגון מפורש זה יגן על מקצועיותם ועל חובת הנאמנות של העיתונאים כלפי הציבור, כנגד לחצים המופעלים הן מידי בעלי כוח פוליטי והן מידי בעלי הון. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בחשוון התשע"ו – 2.11.15 תיקון סעיף 7 1. בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(ג), האמור בו יסומן "(1)", ואחריו יבוא: "(2) עיתונאי השידור הציבורי יהנו מחופש ביטוי מוחלט, ויפעלו על-פי מיטב שיקול דעתם המקצועי למימוש זכותו של הציבור לדעת; עיתונאי השידור הציבורי יחתרו לגילוי האמת, לחשיפת עוולות, עיוותים, אי-צדק ושחיתות, בלא מורא ובלא משוא פנים." ביטול סעיף 113 2. סעיף 113(ב)(5) לחוק העיקרי – בטל.