הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 570102
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אלעזר שטרן אברהם דיכטר יעקב פרי
רועי פולקמן נורית קורן שלי יחימוביץ'
איתן כבל בצלאל סמוטריץ' מאיר כהן
מרב מיכאלי מרדכי יוגב עפר שלח
ניסן סלומינסקי טלי פלוסקוב מנואל טרכטנברג
שרן השכל שולי מועלם-רפאלי רוברט אילטוב
משה גפני מיקי רוזנטל מיכל בירן
יוסי יונה איציק שמולי איתן ברושי
אברהם נגוסה יצחק הרצוג עודד פורר
יואב קיש עמיר פרץ אלי אלאלוף
דוד אמסלם אילן גילאון מירב בן ארי
יואב בן צור תמר זנדברג ציפי לבני
אורן אסף חזן סתיו שפיר יפעת שאשא ביטון
מכלוף מיקי זוהר יאיר לפיד מיקי לוי
דוד ביטן אורלי לוי אבקסיס יעל גרמן
קארין אלהרר איילת נחמיאס ורבין חמד עמאר
אייל בן ראובן קסניה סבטלובה רחל עזריה
מיכל רוזין זאב בנימין בגין זהבה גלאון
עליזה לביא אלי כהן ינון מגל
יואל רזבוזוב נחמן שי יצחק וקנין
יעקב מרגי יחיאל חיליק בר אורי מקלב
ענת ברקו יואל חסון מיכאל אורן
חיים ילין עמר בר-לב סופה לנדבר
אראל מרגלית
______________________________________________
פ/2208/20
הצעת חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות (תיקון – הענקת אזרחות ישראלית), התשע"ו–2015
דברי הסבר
בין כ"ט נובמבר 1947 ועד יולי 1949, גמר מלחמת העצמאות, נפלו אלפי לוחמים אשר חוילו לאחר מותם וקבורים בקבר צבאי עם סמל צה"ל, כולם ללא אזרחות ישראלית.
בשנת 2010 נחקק חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010 (להלן – החוק) שמטרתו הענקת אזרחות כבוד לאלפי חללי צה"ל שלחמו במלחמות ישראל בתקופה שמיום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) ועד יום כ"ט בכסלו התש"ט (31 בדצמבר 1948) אך לא זכו לקבל אזרחות ישראלית.
בפועל הענקת אזרחות של כבוד כשמה היא אזרחות סמלית, ואינה מקנה אזרחות מן המניין.
מטרת הצעת החוק היא להעניק אזרחות מן המניין לכל אותם הלוחמים והלוחמות שנפלו במלחמת הקוממיות אך לא זכו לקבל אזרחות ישראלית, מה שיקנה להם הכרה מלאה בהיותם אזרחי מדינת ישראל, שלחמו על עצמאותה.
על מנת למנוע בעיות משפטיות שיכולות להיווצר כתוצאה מהענקת אזרחות ישראלית לחללים (למשל הענקה של אזרחות ישראלית לחלל תמנע מהצאצאים שלו קבלה של אזרחות אחרת בחלק מהמדינות), הענקת אזרחות ישראלית מלאה תותנה בבקשה של בן זוג, ילד או נכד של חלל מלחמת הקוממיות שהוענקה לו אזרחות כבוד, ובלבד שמספר מתנגדי מתן אזרחות ישראלית מבין קרוביו של החלל כאמור לא עולה על מספר מבקשי מתן האזרחות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2916/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בחשוון התשע"ו – 9.11.15
תיקון שם החוק 1. בחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "אזרחות כבוד" יבוא "ואזרחות ישראלית". בחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "אזרחות כבוד" יבוא "ואזרחות ישראלית". בחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "אזרחות כבוד" יבוא "ואזרחות ישראלית". בחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "אזרחות כבוד" יבוא "ואזרחות ישראלית". בחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "אזרחות כבוד" יבוא "ואזרחות ישראלית".
הוספת סעיף 3א 2. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
"הענקת אזרחות ישראלית "הענקת אזרחות ישראלית "הענקת אזרחות ישראלית 3א. (א) שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יעניק לחלל מלחמת הקוממיות אשר הוענקה לו אזרחות כבוד, אזרחות ישראלית, אם נפל לאחר ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948), לאחר שבן זוגו, ילדו או נכדו הגיש לשר הפנים בקשה להענקת אזרחות ישראלית.
(ב) שר הפנים יבטל את האזרחות הישראלית שניתנה לפי סעיף קטן (א) ויראוה כאילו לא ניתנה כלל, אם בן זוג, ילד או נכד (בסעיף זה – קרוב), של חלל מלחמת הקוממיות יבקש זאת, ובלבד שמספר הקרובים שיבקשו לבטל את האזרחות הישראלית עולה על מספר הקרובים שביקשו את האזרחות הישראלית כאמור בסעיף (א)."
תיקון סעיף 4 3. בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי "אזרחות הכבוד" יבוא "והאזרחות הישראלית". בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי "אזרחות הכבוד" יבוא "והאזרחות הישראלית". בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי "אזרחות הכבוד" יבוא "והאזרחות הישראלית". בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי "אזרחות הכבוד" יבוא "והאזרחות הישראלית". בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי "אזרחות הכבוד" יבוא "והאזרחות הישראלית".